Startup for Startup
Powered by monday.com
411 פרקים
על התוכנית
סטארטאפ פור סטארטאפ הוא הפודקאסט שבו אנחנו חולקים מהניסיון, מהידע, והתובנות שלנו כאן במאנדיי.קום וגם מחברות אחרות, ומיועד לכל מי שסטארטאפ מדבר אליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו. מוזמנים להיכנס לאתר שלנו לתכנים נוספים - https://www.startupforstartup.com רק מתחילים? חפשו ׳Startup for Startup - צעדים ראשונים׳ If you’d like to listen to our podcast in English, search for “Startup for Startup - Global״
מה זה Startup for Startup?
Startup for Startup הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת Powered by monday.com. מבט מפוכח ופרקטי אל תוך הטרנספורמציה של עולם העבודה, הניהול והפיתוח בצל מהפכת ה-AI. בארכיון 411 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-32 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 411 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-32 דקות |
| הפרק האחרון | 14 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 8 |
עודכן:
מתי כדאי לחפש ביקוש עוד לפני שיש מוצר
ההסכת של Monday לוקח אתכם אל מאחורי הקלעים של ההחלטות בחברות תוכנה - בלי סיסמאות. באחד הפרקים האורחים מציעים לוותר על מודל "בעיה ופתרון" הקלאסי ולחפש קודם ביקוש קונקרטי מצד לקוחות, עוד לפני שנכתבה שורת קוד.
דריה ורטהיים ורוני ארני מנחים את השיחות כדי לחלץ תובנה פרקטית, ולא רעיון כללי. אחת החדות שבהן: בעידן ה-AI האתגר האמיתי הוא לא עוצמת המודל אלא היכולת לארגן ולשמר קונטקסט ארגוני רלוונטי.
מי שבונה מוצר או חברה ימצא כאן את הדילמות האמיתיות של גיוס, השקעות וצמיחה - מסיפור 14 השנים של JFrog ועד מה משתנה בהנהלה אחרי הנפקה.
מבט מפוכח ופרקטי אל תוך הטרנספורמציה של עולם העבודה, הניהול והפיתוח בצל מהפכת ה-AI.
המנחה
המנחים דריה ורטהיים ורוני ארני מפגינים גישה סקרנית וממוקדת, המבקשת לצלול אל מאחורי הקלעים של קבלת החלטות בסטארטאפים מובילים. הם מובילים את השיחה באופן שנועד לחלץ תובנות פרקטיות מהמרואיינים תוך התמקדות בשינויים אסטרטגיים וטכנולוגיים.
הסגנון
הפודקאסט מאופיין בראיונות עומק בקצב מהיר וממוקד, הבוחנים תהליכים ניהוליים וטכנולוגיים מורכבים. המבנה נוטה להיות אנליטי, עם מעבר מהיר מחזון כללי לפרטים היישומיים והאתגרים העומדים בפני הצוותים והמנהלים.
תובנות הזהב מהארכיון
- האתגר המרכזי בעידן ה-AI אינו עוצמת המודל, אלא היכולת לארגן ולשמר קונטקסט ארגוני עמוק ורלוונטי.
- טרנספורמציה משמעותית דורשת מהחברה להיות Customer Zero של המוצר שלה עצמה כדי להבין את השפעתו בזמן אמת.
- בעולם דינמי, רכישות צריכות להתמקד באקספרטיס וכישרון אנושי ולא בטכנולוגיה שעלולה להתיישן במהירות.
- הצלחה בארגון דורשת האצלת החלטות לדרגים נמוכים תוך עבודה לפי מצפן ארגוני ועקרונות מוצהרים, ולא ריכוז סמכויות.
הפודקאסט מתאים ליזמים, מנהלי מוצר, אנשי טכנולוגיה ומנהלים בדרגים שונים המעוניינים ללמוד על הדרך שבה חברות צומחות מתמודדות עם טכנולוגיות חדשות, טרנספורמציה דיגיטלית וניהול ארגוני מורכב בעידן ה-AI.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר להביא קטלוג גדול של תוכן לקהל גלובלי בלי להקליט הכול מחדש, ועדיין לשמור על הקול, הכוונה והטון המקוריים?
איך מגייסים את האנשים הראשונים שאפשר באמת לסמוך עליהם ולבנות סביבם תרבות?
למה בכלל לעשות דבר כזה? זה דורש הרבה attention וזה רחוק מאוד מהמוצר שלנו, מהקור
שמתם לכם איזושהי מטרה סופית לשבוע הזה, ידעתם מה אתם רוצים שיקרה?
מעניין אותי לדעת כמה סטארטאפים אתה חושב שראית לאורך השנים האחרונות?
איך אוספים קונטקסט ארגוני מכל כך הרבה מקומות - מעל 100 אנליסטים, כלים שונים וכלי ויזואליזציה שונים - לאיזשהו מאגר אחד שמונגש לאייג'נט?
איך אתה באופן אישי מתמודד עם החלטה שהתגלתה כטעות שאינה קלה?
8 פרקים = 8 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- 358: איך בונים את הצוות והתרבות הארגונית שמתאימים לסטארטאפ שלנו?
- 349: הפרקים האהובים - ינון קוסטיקה על קבלת החלטות ושמירה על מהירות (מייסד שותף, Wiz)
- 353: איך בנינו ״מוח צוותי״ שמתעדכן לבד
- 352: מעבדת האייג'נטים: איך בנינו מגרש משחקים למוצר ה-AI הבא
- 351: שבוע האייג׳נטים - איך גורמים לכל החברה לעבוד עם AI
- 350: איך קונים סטארטאפ | על ה-M&A הראשון של מאנדיי
הפרק מתאר איך תורגמו פרקי הפודקאסט לאנגלית בעזרת בינה מלאכותית, ולמה גם בתהליך כזה עדיין חייבים בקרה אנושית.
הפרק מסביר למה עלה צורך להפיץ את תכני הפודקאסט גם לקהל דובר אנגלית, בתוך מאנדיי ומחוצה לה, אחרי שהפרקים בעברית יצרו הדהוד גדול אך נשארו מקומיים. הוא מתאר את הקושי הישן לייצר גרסה אנגלית של מאות פרקים, ואת הניסיון הכושל להשתמש בשחקנים שיקריאו תרגום בלי להבין את ההקשר. בהמשך הוא מציג כיצד כלים של בינה מלאכותית פתחו אפשרות לשמר את הקול והסגנון של הדוברים בלי להקליט הכול מחדש. זה רלוונטי במיוחד למי שיוצר תוכן, למייסדים ולמי שרוצה להנגיש רעיונות לשווקים ושפות נוספות בלי להרחיב משמעותית את המשאבים.
- הצורך בתרגום לאנגלית נולד לא רק משיווק חיצוני אלא גם מהרצון להעביר אג׳נדה, פילוסופיה ותרבות ארגונית לעובדים גלובליים.
- בינה מלאכותית מאפשרת להרחיב תפוצה לשפות חדשות עם הקול המקורי של הדובר, בלי להוסיף באופן דומה שעות הקלטה וכוח אדם.
- תרגום קולי באמצעות שחקנים נכשל כי בלי הבנה של ההקשר, התת-טקסט והרגש, אי אפשר להעביר נכון שיחה מקצועית.
- גם כשהתוצאה הטכנולוגית מרשימה, היא לא מבטלת את הצורך באדם בתהליך, משום שהתהליך עדיין דורש עבודה ושיפוט אנושי.
- הקפיצה ביכולות הטכנולוגיות בשנים האחרונות הפכה משימה שבעבר נשמעה מלאכותית ולא ישימה לתהליך שכמעט מגיע לתוצאה שימושית.
איך אפשר להביא קטלוג גדול של תוכן לקהל גלובלי בלי להקליט הכול מחדש, ועדיין לשמור על הקול, הכוונה והטון המקוריים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
358: איך בונים את הצוות והתרבות הארגונית שמתאימים לסטארטאפ שלנו?
פרקים אחרונים
358: איך בונים את הצוות והתרבות הארגונית שמתאימים לסטארטאפ שלנו?
14 ביולי 202631 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפאנל מכנס People First, רוני ארני מארח את אופיר ארליך, מייסד שותף ומנכ'ל EON, ואת עוז, מייסד שותף ומנכ'ל HoneyBook, לשיחה על האתגרים של בניית הצוות הראשון. הם מדברים על גיוס אנשים שאפשר לסמוך עליהם, על יצירת תרבות שמרגישים בה גאווה, ועל ההבדל בקצב, כשאופיר עשה בחודשים מה שעוז עשה בשנים. ארליך מתאר גישה של ניהול כמעט שטוח לגמרי, גיוס אנשים בעלי אטיטיוד שלוקחים אחריות מקצה לקצה, ובניית תפקידים סביב אנשים חזקים גם כשהם לא היו בתוכנית מראש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ארליך מתאר ארגון כמעט שטוח לגמרי, בלי יועצים ובלי ארכיטקטים, רק אנשים שמייצרים תוצרים בפועל.
- הוא מחפש אנשים עם אטיטיוד של אחריות מלאה, כאלה שסוגרים בעיה מקצה לקצה ולא מגלגלים אותה הלאה.
- לפעמים בונים תפקיד סביב אדם חזק גם כשלא ידעו מראש שצריך אותו, כי כישרון נדיר מצדיק זאת.
- HoneyBook נולדה מתוך רצון לפתור את ההתנהלות המיושנת של עסקים קטנים, כמו צלם חתונות שביקש חוזה בפקס ותשלום במזומן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפאנל מכנס People First, רוני ארני מארח את אופיר ארליך, מייסד שותף ומנכ'ל EON, ואת עוז, מייסד שותף ומנכ'ל HoneyBook, לשיחה על האתגרים של בניית הצוות הראשון. הם מדברים על גיוס אנשים שאפשר לסמוך עליהם, על יצירת תרבות שמרגישים בה גאווה, ועל ההבדל בקצב, כשאופיר עשה בחודשים מה שעוז עשה בשנים. ארליך מתאר גישה של ניהול כמעט שטוח לגמרי, גיוס אנשים בעלי אטיטיוד שלוקחים אחריות מקצה לקצה, ובניית תפקידים סביב אנשים חזקים גם כשהם לא היו בתוכנית מראש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ארליך מתאר ארגון כמעט שטוח לגמרי, בלי יועצים ובלי ארכיטקטים, רק אנשים שמייצרים תוצרים בפועל. · הוא מחפש אנשים עם אטיטיוד של אחריות מלאה, כאלה שסוגרים בעיה מקצה לקצה ולא מגלגלים אותה הלאה. · לפעמים בונים תפקיד סביב אדם חזק גם כשלא ידעו מראש שצריך אותו, כי כישרון נדיר מצדיק זאת. · HoneyBook נולדה מתוך רצון לפתור את ההתנהלות המיושנת של עסקים קטנים, כמו צלם חתונות שביקש חוזה בפקס ותשלום במזומן.
349: הפרקים האהובים - ינון קוסטיקה על קבלת החלטות ושמירה על מהירות (מייסד שותף, Wiz)
12 במאי 202636 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בהשמעה חוזרת של שיחה מכנס הסופט סקילס, ינון קוסטיקה, ממייסדי Wiz, מסביר איך בונים תרבות של קבלת החלטות בחברה שצמחה בטירוף. הצוות שלו מכיר 24 שנה, מבקום דרך אדלום שנרכשה על ידי מייקרוסופט ב-2015 ועד וויז שקמה שבועיים לפני הקורונה, והבסיס הוא אמון: כל אחד מחליט בתחומו, כולל סגירת סיבוב גיוס שקוסטיקה עצמו שמע עליה רק בדיעבד. הוא מפרק את השיטה: מצפן ברור שמסבירים שוב ושוב, ציפייה מפורשת שאנשים יחליטו ולא ייגררו, שבירת החלטות לקטנות שאפשר לתקן, ותרבות שלא מוקיעה טועים אלא שואלת רק כמה מהר מתקנים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האפשרות להחליט לא להחליט היא לגיטימית, אבל להיגרר בלי החלטה אסור - התחושה של החלטה שמרחפת באוויר היא המצב הכי לא בריא לארגון.
- וויז עצמה נולדה מתיקון מהיר: החברה קמה בכלל כביונד נטוורקס לעשות קלאוד נטוורקינג, ולמרות שהמשקיעים והשם כבר היו קשורים לרעיון, הצוות עשה פיבוט מהיר ברגע שהבין שזה לא השוק הנכון.
- לתחקר טעויות ולעלות על המוקד מי שטעה משתק ארגון שרוצה לזוז מהר - השאלה היחידה שמעניינת היא מה עושים מהרגע הזה והלאה.
- disagree and commit עובד רק כשברור מי בעל ההחלטה בכל תחום: קוסטיקה, מפתח בעברו, לא מכתיב ל-VP R&D איזו תשתית לבחור.
- ארגון שמחליט הרבה טועה הרבה בהגדרה, ולכן הנכס האמיתי הוא סלף הילינג: תרבות שבוחנת את עצמה כל הזמן ומקלה על אנשים להגיד טעיתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בהשמעה חוזרת של שיחה מכנס הסופט סקילס, ינון קוסטיקה, ממייסדי Wiz, מסביר איך בונים תרבות של קבלת החלטות בחברה שצמחה בטירוף. הצוות שלו מכיר 24 שנה, מבקום דרך אדלום שנרכשה על ידי מייקרוסופט ב-2015 ועד וויז שקמה שבועיים לפני הקורונה, והבסיס הוא אמון: כל אחד מחליט בתחומו, כולל סגירת סיבוב גיוס שקוסטיקה עצמו שמע עליה רק בדיעבד. הוא מפרק את השיטה: מצפן ברור שמסבירים שוב ושוב, ציפייה מפורשת שאנשים יחליטו ולא ייגררו, שבירת החלטות לקטנות שאפשר לתקן, ותרבות שלא מוקיעה טועים אלא שואלת רק כמה מהר מתקנים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האפשרות להחליט לא להחליט היא לגיטימית, אבל להיגרר בלי החלטה אסור - התחושה של החלטה שמרחפת באוויר היא המצב הכי לא בריא לארגון. · וויז עצמה נולדה מתיקון מהיר: החברה קמה בכלל כביונד נטוורקס לעשות קלאוד נטוורקינג, ולמרות שהמשקיעים והשם כבר היו קשורים לרעיון, הצוות עשה פיבוט מהיר ברגע שהבין שזה לא השוק הנכון. · לתחקר טעויות ולעלות על המוקד מי שטעה משתק ארגון שרוצה לזוז מהר - השאלה היחידה שמעניינת היא מה עושים מהרגע הזה והלאה. · disagree and commit עובד רק כשברור מי בעל ההחלטה בכל תחום: קוסטיקה, מפתח בעברו, לא מכתיב ל-VP R&D איזו תשתית לבחור. · ארגון שמחליט הרבה טועה הרבה בהגדרה, ולכן הנכס האמיתי הוא סלף הילינג: תרבות שבוחנת את עצמה כל הזמן ומקלה על אנשים להגיד טעיתי.
בונים את אייג׳נט טאלנט (פרק 1): מי אחראי על המוצר הזה?
7 ביולי 202637 דק׳356: להסתכל לצ׳רן בעיניים - איך צמצמנו את הנטישה דרך פוקוס בלקוחות הקיימים
30 ביוני 202640 דק׳355: איך יצרנו את הפודקאסט שלנו מחדש באנגלית עם AI
23 ביוני 202622 דק׳354: לבנות אייג׳נטים אמינים בלי להעמיס קונטקסט
16 ביוני 202612 דק׳353: איך בנינו ״מוח צוותי״ שמתעדכן לבד
9 ביוני 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
סער הרבל, גרופליד בצוות שבונה את המוצר החדש הרמוני במאנדיי, מספר לרוני ארני איך אוסף של 'שדו דאטה' - פגישות, הודעות סלאק, ויכוחי ארכיטקטורה בוואטסאפ - הפך לבריין צוותי. ההשראה הגיעה מפוסט של קרפאטי על LLM ויקי: בניגוד לראג שמחפש מחדש בכל שאלה, כאן הידע נשמר ומתעדכן אחרי כל אינטראקציה. כל אחד מ-20 חברי הצוות מריץ קרון שמושך את הזיכרון מגיט, מעדכן אותו מהמקורות הפרטיים שלו ודוחף חזרה, וסוכנת וואטסאפ בשם סיינה עונה על הכל 24-7. התוצאה: מצגת ויז'ן שנסגרה בשעות במקום שבועות, וקמפיינים שרצים על בסיס הקונטקסט המלא של הארגון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגרסה הראשונה היתה רפו בגיטהאב עם שלושה קבצים בלבד - החלטות, אקשן אייטמס ושאלות פתוחות - עד שהקבצים גדלו למפלצות והמודל התחיל להזות.
- ההבדל מראג: כמו ספרן שמחפש את אותה תשובה מחדש כל יום, ראג לא זוכר כלום. בוויקי של קרפאטי כל שאלה מעדכנת את הידע, כך שטבלת תמחור מתחרים שמנהל מוצר זיקק נשמרה והפכה לזמינה לכולם למחרת.
- במקום 100 וורקפלואים ל-20 אנשים, כל מחשב מריץ קרון כל חצי שעה: מושך מגיט, יוצא ל-MCP הפרטיים של הנוטייקר, סלאק ווואטסאפ, ומעדכן חזרה - כל אדם הוא נוד ברשת.
- מנהלי המוצר הכינו מצגת ויז'ן למנכ״ל, עבודה שלוקחת שבועות של חקר שוק ומתחרים, בכמה שעות, כי הקונטקסט כבר חי בתוך הכלי.
- כשנדרש קמפיין גוגל אדס בלי איש מרקטינג, חיברו את קלוד לבריין ונתנו לו לרוץ - המסרים והקהלים נגזרו מהידע הארגוני והקמפיינים הביאו לידים טובים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
סער הרבל, גרופליד בצוות שבונה את המוצר החדש הרמוני במאנדיי, מספר לרוני ארני איך אוסף של 'שדו דאטה' - פגישות, הודעות סלאק, ויכוחי ארכיטקטורה בוואטסאפ - הפך לבריין צוותי. ההשראה הגיעה מפוסט של קרפאטי על LLM ויקי: בניגוד לראג שמחפש מחדש בכל שאלה, כאן הידע נשמר ומתעדכן אחרי כל אינטראקציה. כל אחד מ-20 חברי הצוות מריץ קרון שמושך את הזיכרון מגיט, מעדכן אותו מהמקורות הפרטיים שלו ודוחף חזרה, וסוכנת וואטסאפ בשם סיינה עונה על הכל 24-7. התוצאה: מצגת ויז'ן שנסגרה בשעות במקום שבועות, וקמפיינים שרצים על בסיס הקונטקסט המלא של הארגון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הגרסה הראשונה היתה רפו בגיטהאב עם שלושה קבצים בלבד - החלטות, אקשן אייטמס ושאלות פתוחות - עד שהקבצים גדלו למפלצות והמודל התחיל להזות. · ההבדל מראג: כמו ספרן שמחפש את אותה תשובה מחדש כל יום, ראג לא זוכר כלום. בוויקי של קרפאטי כל שאלה מעדכנת את הידע, כך שטבלת תמחור מתחרים שמנהל מוצר זיקק נשמרה והפכה לזמינה לכולם למחרת. · במקום 100 וורקפלואים ל-20 אנשים, כל מחשב מריץ קרון כל חצי שעה: מושך מגיט, יוצא ל-MCP הפרטיים של הנוטייקר, סלאק ווואטסאפ, ומעדכן חזרה - כל אדם הוא נוד ברשת. · מנהלי המוצר הכינו מצגת ויז'ן למנכ״ל, עבודה שלוקחת שבועות של חקר שוק ומתחרים, בכמה שעות, כי הקונטקסט כבר חי בתוך הכלי. · כשנדרש קמפיין גוגל אדס בלי איש מרקטינג, חיברו את קלוד לבריין ונתנו לו לרוץ - המסרים והקהלים נגזרו מהידע הארגוני והקמפיינים הביאו לידים טובים.
352: מעבדת האייג'נטים: איך בנינו מגרש משחקים למוצר ה-AI הבא
2 ביוני 202639 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רוי מן, קו-פאונדר של מאנדיי, ואור מי פאז, ראש אג'נט לאבס, מתארחים אצל דריה ורטהיים ומסבירים את ההיגיון מאחורי המעבדה: הקאטינג אדג' של AI משתנה כל שבוע ורוב השוק בכלל לא פוגש אותו, אז צריך מקום שמתנסה בדברים הכי חדשים בלי לגעת בקור פרודקט. משם נולדו אייג'נט טאלנט, שוק משרות שבו האייג'נט עצמו מתראיין לעבודה, וסנסאי, מערכת אבלואציה פתוחה לאייג'נטים. ההתנסות הפנימית, כולל 700 התקנות של כלי אייג'נטים בארגון, כבר שינתה את הרודמאפ המוצרי: לאייג'נטים של מאנדיי נוספו יכולות שיחה, רפלקציה עצמית ושיפור עצמי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקריטריון היחיד לערך אמיתי במעבדה הוא יוזר שמשלם כסף - אם משתמשים משלמים, סימן שיש שם משהו ששווה להמשיך לפתח.
- אייג'נט טאלנט הופך את הגיוס: החברה פותחת משרה, והאייג'נט עצמו, לא הבן אדם שמפעיל אותו, עובר מבחנים ומקבל ציונים לפני שחברות לוקחות אותו לעבודה.
- רוי מן חילק לפטופים והורה להתקין את הכלי החדש למרות חששות סקיוריטי, ותוך שבוע נבנתה מערכת פנימית מסודרת - היום יש כ-700 מופעים בתוך הארגון.
- לפי אור מי פאז, המודל כבר מביא לשולחן 80 אחוז מההחלטות בפועל: הוא בוחר ספריות, צבעים ועיצובים כברירת מחדל, ולכן נוצרת תחרות אדירה להיות הכלי שהאייג'נט ממליץ עליו.
- מאנדיי נפתחה לאייג'נטים בזמן שכולם חסמו בוטים: סיינאפ ייעודי והודעה לעיתונות שנכתבה לאייג'נטים בלבד, מתוך הנחה שבקרוב האייג'נט הוא זה שיבחר איפה מנהלים עבודה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
רוי מן, קו-פאונדר של מאנדיי, ואור מי פאז, ראש אג'נט לאבס, מתארחים אצל דריה ורטהיים ומסבירים את ההיגיון מאחורי המעבדה: הקאטינג אדג' של AI משתנה כל שבוע ורוב השוק בכלל לא פוגש אותו, אז צריך מקום שמתנסה בדברים הכי חדשים בלי לגעת בקור פרודקט. משם נולדו אייג'נט טאלנט, שוק משרות שבו האייג'נט עצמו מתראיין לעבודה, וסנסאי, מערכת אבלואציה פתוחה לאייג'נטים. ההתנסות הפנימית, כולל 700 התקנות של כלי אייג'נטים בארגון, כבר שינתה את הרודמאפ המוצרי: לאייג'נטים של מאנדיי נוספו יכולות שיחה, רפלקציה עצמית ושיפור עצמי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקריטריון היחיד לערך אמיתי במעבדה הוא יוזר שמשלם כסף - אם משתמשים משלמים, סימן שיש שם משהו ששווה להמשיך לפתח. · אייג'נט טאלנט הופך את הגיוס: החברה פותחת משרה, והאייג'נט עצמו, לא הבן אדם שמפעיל אותו, עובר מבחנים ומקבל ציונים לפני שחברות לוקחות אותו לעבודה. · רוי מן חילק לפטופים והורה להתקין את הכלי החדש למרות חששות סקיוריטי, ותוך שבוע נבנתה מערכת פנימית מסודרת - היום יש כ-700 מופעים בתוך הארגון. · לפי אור מי פאז, המודל כבר מביא לשולחן 80 אחוז מההחלטות בפועל: הוא בוחר ספריות, צבעים ועיצובים כברירת מחדל, ולכן נוצרת תחרות אדירה להיות הכלי שהאייג'נט ממליץ עליו. · מאנדיי נפתחה לאייג'נטים בזמן שכולם חסמו בוטים: סיינאפ ייעודי והודעה לעיתונות שנכתבה לאייג'נטים בלבד, מתוך הנחה שבקרוב האייג'נט הוא זה שיבחר איפה מנהלים עבודה.
351: שבוע האייג׳נטים - איך גורמים לכל החברה לעבוד עם AI
26 במאי 202639 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דניאל לריה ועדי דר ממנדי מתארים את האתגר שבשינוי הליבה של החברה מניהול תהליכים לאוטומציה מבוססת סוכני AI. כדי לגשר על הפער בין צוותי הפיתוח לשאר הארגון, הוחלט על שבוע עבודה מרוכז שבו כל עובד התנסה בבניית סוכן בעצמו. המהלך נועד להקנות לעובדים ביטחון במוצר החדש, לאסוף פידבק מהיר וליישר קו על מודל התמחור והמכירה החדש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שינוי טכנולוגי עמוק מחייב את כלל הארגון, כולל צוותי המכירות והשירות, להבין את המוצר לעומק ולא רק ברמת הסיסמאות.
- הפיכת העובדים ל-'Customer Zero' מאפשרת לקבל פידבק קשוח ומהיר על המוצר בתנאי אמת.
- ריכוז מאמץ למידה לשבוע אינטנסיבי עדיף על פני פריסה דלילה של הדרכות, כדי להשיג רתימה אמיתית של אלפי עובדים בזמן קצר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דניאל לריה ועדי דר ממנדי מתארים את האתגר שבשינוי הליבה של החברה מניהול תהליכים לאוטומציה מבוססת סוכני AI. כדי לגשר על הפער בין צוותי הפיתוח לשאר הארגון, הוחלט על שבוע עבודה מרוכז שבו כל עובד התנסה בבניית סוכן בעצמו. המהלך נועד להקנות לעובדים ביטחון במוצר החדש, לאסוף פידבק מהיר וליישר קו על מודל התמחור והמכירה החדש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שינוי טכנולוגי עמוק מחייב את כלל הארגון, כולל צוותי המכירות והשירות, להבין את המוצר לעומק ולא רק ברמת הסיסמאות. · הפיכת העובדים ל-'Customer Zero' מאפשרת לקבל פידבק קשוח ומהיר על המוצר בתנאי אמת. · ריכוז מאמץ למידה לשבוע אינטנסיבי עדיף על פני פריסה דלילה של הדרכות, כדי להשיג רתימה אמיתית של אלפי עובדים בזמן קצר.
350: איך קונים סטארטאפ | על ה-M&A הראשון של מאנדיי
19 במאי 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ויטלי מרגולין, דירקטור R&D במאנדיי, מספר לדריה ורטהיים על הדרך לרכישה הראשונה של החברה - One AI, סטארטאפ ישראלי של voice agents. המניע הוא אקסלרציה: כל מפתח שעובר לפרויקט אחד לא מפתח את השני, ורכישה מביאה צוות, אקספרטיס ולפעמים מוצר עובד בקיצור דרך. פיטר סברסון מ-Corporate Development נפגש עם מאות חברות, ויטלי עם עשרות, ולדיו דיליג'נס הגיעו בודדים. בעולם שבו מודל חדש של אנתרופיק יכול למחוק את היתרון של סטארטאפ בשבוע, הפוקוס עבר מקניית טכנולוגיה לקניית אנשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קצב ה-AI הפך רכישות למסוכנות: קרה שעד שוויטלי חזר לסטארטאפ אחרי סבב פגישות, יצא מודל חדש והטכנולוגיה שלהם כבר לא הצדיקה כלום.
- כמו קרנות השקעה, גם רוכשת משקיעה בצוות ולא בטכנולוגיה - הטכנולוגיה תשתנה עוד מיליון פעם, אנשים חזקים נשארים הנכס.
- השילוב המנצח הוא סטארטאפ עם טכנולוגיה חזקה בלי דיסטריביושן מול חברה עם דיסטריביושן ענק - כמו שקרה לבייס 44 בתוך וויקס.
- האסטרטגיה הצטמצמה לחברות קטנות שעובדות ממשרד אחד באזורים שבהם יש למאנדיי נוכחות - פולין, לונדון וישראל - כי אינטגרציה תרבותית של צוות מפוזר בין ברזיל, ברצלונה ושוויץ כמעט בלתי אפשרית.
- דגלים אדומים בדיו דיליג'נס: CTO שלא יודע איפה הדברים נמצאים בקוד, הבטחות שמתגלות כמצגות בלבד, וחברות שמוציאות על כל לקוח יותר ממה שהוא מכניס בגלל אוברי-יוס במודלים יקרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ויטלי מרגולין, דירקטור R&D במאנדיי, מספר לדריה ורטהיים על הדרך לרכישה הראשונה של החברה - One AI, סטארטאפ ישראלי של voice agents. המניע הוא אקסלרציה: כל מפתח שעובר לפרויקט אחד לא מפתח את השני, ורכישה מביאה צוות, אקספרטיס ולפעמים מוצר עובד בקיצור דרך. פיטר סברסון מ-Corporate Development נפגש עם מאות חברות, ויטלי עם עשרות, ולדיו דיליג'נס הגיעו בודדים. בעולם שבו מודל חדש של אנתרופיק יכול למחוק את היתרון של סטארטאפ בשבוע, הפוקוס עבר מקניית טכנולוגיה לקניית אנשים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קצב ה-AI הפך רכישות למסוכנות: קרה שעד שוויטלי חזר לסטארטאפ אחרי סבב פגישות, יצא מודל חדש והטכנולוגיה שלהם כבר לא הצדיקה כלום. · כמו קרנות השקעה, גם רוכשת משקיעה בצוות ולא בטכנולוגיה - הטכנולוגיה תשתנה עוד מיליון פעם, אנשים חזקים נשארים הנכס. · השילוב המנצח הוא סטארטאפ עם טכנולוגיה חזקה בלי דיסטריביושן מול חברה עם דיסטריביושן ענק - כמו שקרה לבייס 44 בתוך וויקס. · האסטרטגיה הצטמצמה לחברות קטנות שעובדות ממשרד אחד באזורים שבהם יש למאנדיי נוכחות - פולין, לונדון וישראל - כי אינטגרציה תרבותית של צוות מפוזר בין ברזיל, ברצלונה ושוויץ כמעט בלתי אפשרית. · דגלים אדומים בדיו דיליג'נס: CTO שלא יודע איפה הדברים נמצאים בקוד, הבטחות שמתגלות כמצגות בלבד, וחברות שמוציאות על כל לקוח יותר ממה שהוא מכניס בגלל אוברי-יוס במודלים יקרים.
פודקאסטים דומים
DATA & AI | מדברים עם מור ניצן
Mor Nitzan
DevOps Leaders Podcast
DevOps Leaders IL Community
עושים תוכנה Osim Tochna
רשת עושים היסטוריה
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
AI Unfiltered
Gil Klainert & Ziv Isaiah
פרודקטיבי - פודקאסט ניהול מוצר מבית Startup for Startup
Startup for Startup ⚡ by monday.com