המעבדה The Labפודקאסט של כאן
1,313 פרקים
על התוכנית
חוקרים וחוקרות שואלים שאלות מרתקות ומתגלגלים מהן אל שאלות רבות אחרות, תחומי ידע נפגשים עם תחומים אחרים, ולעתים גם נמצאת תשובה. בכל תוכנית גיל מרקוביץ תצלול עם החוקרים לעומקם של התהליכים המורכבים שמשפיעים על חיינו
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה המעבדה The Lab?
המעבדה The Lab הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת כאן. פודקאסט המפרק את התהליכים הסמויים המעצבים את החברה האנושית, מהדמוגרפיה של החיים ועד הפוליטיקה של הזמן. בארכיון 1,313 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-48 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 1,313 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-48 דקות |
| הפרק האחרון | 25 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 119 |
עודכן:
לא מי מת, אלא מי נחשף למוות של אחרים
גיל מרקוביץ מארח את פרופ' איציק ססון, ראש המרכז למדע האוכלוסייה, שהופך שאלה דמוגרפית קלאסית על פיה: במקום לחקור מי בסיכון למות, הוא בודק מי נחשף לשכול ואיך חשיפה כזו מעצבת את האופן שבו אנחנו מדמיינים ומתכננים את העתיד.
מכאן השיחות מתפצלות לאי-שוויון בבריאות (למה דווקא ההצלחה בהארכת החיים פתחה פערים), ללוח השנה כמנגנון כוח, ולשאלה אם אפשר לחזות מהפכה מתוך נתוני גילאים. הבחנה בין מתאם לסיבתיות חוזרת כחוט שני.
פודקאסט למי שאוהב לראות את המנגנונים הסמויים שמזיזים את החברה.
פודקאסט המפרק את התהליכים הסמויים המעצבים את החברה האנושית, מהדמוגרפיה של החיים ועד הפוליטיקה של הזמן.
המנחה
גיל מרקוביץ' הוא מנחה המפגין סקרנות אינטלקטואלית גבוהה ומנהל שיחות מעמיקות עם מומחים אקדמיים. הוא מתמקד בפירוק מושגים מורכבים והנגשתם לקהל הרחב, תוך הקפדה על חקירת הקשרים בין עובדות יבשות למציאות חברתית רחבה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון אקדמי אך נגיש, המעוגן בסדרות נושאיות מעמיקות. השיחות מתנהלות בקצב מדוד, עם מבנה ברור המשלב סקירה היסטורית, ניתוח נתונים ותובנות סוציולוגיות, תוך הקפדה על הצגת המורכבות המדעית והפוליטית של הנושאים.
תובנות הזהב מהארכיון
- טכנולוגיה וידע משמשים לעיתים קרובות ככלי שליטה פוליטיים וכלכליים, גם כשמדובר בדברים יומיומיים כגון לוח השנה.
- אי-שוויון חברתי אינו רק תוצאה של חוסר משאבים, אלא תוצר של יכולת אימוץ מהירה של ידע ופתרונות חדשים.
- במדעי החברה, תופעות שנראות כחריגות או כשינויים פתאומיים הן לעיתים קרובות חלק מתהליכים ארוכי טווח שאינם נראים לעין.
- הבחנה בין מתאם לסיבתיות היא האתגר המרכזי בניסיון להבין תופעות חברתיות והשפעתן על בריאות ורווחה.
התוכנית מתאימה לסקרנים המבקשים להעמיק בנושאים של מדעי החברה, היסטוריה ומדיניות ציבורית, ומספקת להם כלים להבנת התהליכים הסמויים המעצבים את החברה.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד ניתן להתמודד עם התיוג המזרחי והאפליה המוסדית כלפי קהילות יהודיות יוצאות הודו תוך שמירה על זהות תרבותית ייחודית?
איזה שינוי קרה מהתנוחה שאיתה התחלנו לתנוחה הנוכחית, ואיך הוא מרגיש בגוף?
האם החברה חתומה גם על תהליכי הענישה והשיקום, ומתי ניתנת לנו ההזדמנות לבדוק את חלקנו ואת ההשתתפות שלנו בהם?
איך אפשר לגלות מחלה כשהאדם עדיין מרגיש בריא, בלי דקירות, ביופסיות או מכשור גדול?
העבודה המאורגנת לא היא האליטה?
מדוע הציבור מתנגד לשביתות של ועדי העובדים, וכיצד הובילה הברית עם השלטון להיעלמות נשק השביתה בישראל?
מה גרם לעבודות האלה להפוך לכל כך נחותות בעינינו ולזה שאנחנו פשוט לא מפנימים שיש לנו צורך בעבודות האלה בדיוק כמו שיש לנו צורך בכל מקצוע אחר?
למה עובדי תאגיד השידור הציבורי לא פועלים ביחד עם העובדים שלצידנו ממפרץ חיפה, התעשיות הכימיות, כדי לשפר את תנאי העבודה של כולם?
119 פרקים = 119 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
גיל מרקוביץ' מארח חוקרות וחוקרים על שאלות כמו 'מי ששולט בלוח שולט בכולם' או למה דווקא הניצחון על המוות הוליד את הפערים החברתיים הכי גדולים.
- פרק על לוחות שנה הופך משעמום משוער לשאלת כוח: מי שקובע את הלוח קובע ריביות, מיסים, חגים - ובברלין המחולקת המזרח התנהל בשעון מוסקבה והמערב בשעון פריז.
- פרופ' איציק ססון מסביר פרדוקס: כשאין תרופה למחלה כולם 'באותה סירה', והפערים בבריאות נפתחים דווקא ברגע שמופיע פתרון ומתחיל מרוץ על הגישה אליו.
- אחרי דוח נזקי העישון בשנות ה-60, השכבות החזקות הפסיקו לעשן ראשונות והעישון 'נדחק' לפריפריה של הרשת החברתית.
- תיאוריית איסטרלין שעולה בפרק על דמוגרפיה: גודל שנתון הלידה שלך מעצב את סיכויי חייך - דור גדול נלחם על יותר משאבים, בניגוד לאמונה שהכל תלוי במאמץ אישי.
"תארי לך שאת קובעת באיזה ימים יקרו כל הדברים האלה - מה היית עושה עם הכוח לקבוע את הזמן?" זו השאלה שגיל מרקוביץ' מניח על השולחן בפרק על לוחות שנה, ופתאום מתברר שלוח השנה הוא הדבר הכי פוליטי שיש. מי ששולט בו קובע ריביות, מיסים, חגים, ואפילו ימים שבהם אי אפשר לקנות אוכל.
ההדגמה נתקעת בראש: בברלין המחולקת המזרח התנהל בשעון מוסקבה והמערב בשעון פריז, ובלבנון החזיקו זמן-מה הנוצרים והמוסלמים בשני שעונים בהפרש שעה. הבדל שעון, מסתבר, אף פעם לא טכני.
בפרק אחר פרופ' איציק ססון מנסח פרדוקס יפה על בריאות. כל עוד אין מענה למחלה, כולם באותה סירה בלי קשר להכנסה. הפערים נפתחים דווקא כשמופיעה תרופה, ואז מתחיל מרוץ על מי מגיע אליה ראשון. אחרי הדוח על נזקי העישון בשנות ה-60, הוא מראה, השכבות החזקות נגמלו ראשונות והעישון נדחק לשולי הרשת החברתית.
וכשהשיחה נכנסת לדמוגרפיה, עולה רעיון שמערער על האינטואיציה: לפי תיאוריית איסטרלין, גודל שנתון הלידה שאליו נולדת מעצב את חייך - דור גדול נאבק על יותר תחרות, השכלה ועבודה. כלומר חלק ממה שאנחנו מייחסים למאמץ אישי הוא בעצם עניין של תזמון.
זה הקצב של "המעבדה". לא מומחה אחד שמרצה, אלא חוקרות וחוקרים שמסקרנים את עצמם, ושאלה אחת שמתגלגלת אל הבאה. מי שאוהב להבין איך דברים באמת עובדים, ולא מתעייף מסיבוכיות, ימצא כאן בית - וסביר שפרק אחד יוביל לעוד אחד.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
אדריכלות יפנית עכשווית - פרק 4
פרקים אחרונים
אדריכלות יפנית עכשווית - פרק 4
25 באוקטובר 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אחרי זכיית זאה חדיד בתחרות 2012 לתכנון האיצטדיון הלאומי, וזכיית טוקיו באירוח ב-7 בספטמבר 2013, נמשכה ביקורת כשנתיים עד ששינזו אבה ביטל בשידור חי את ההתקשרות. בתחרות סגורה בין המשרד של טרויו איטו למשרד של קנגו קומה נבחר קומה, והציבור אימץ נרטיב של איצטדיון מעץ אף שהעץ שם מעט וסמלי ולעיתים הדפס של תמונת עץ על אלומיניום. קייסקה אוקה, הבעלים המתכנן והבנאי של ארי מסטון, החל בנובמבר 2005 לבנות לבדו בית על מגרש של 40 מטר מרובע בטוקיו, באלתור וללא תכנון מוקדם, ואחר כך עמד במאבק משפטי מול מיצוי. הוא יצק מקטעים של 70 על 70 סנטימטר והטביע ביציקות חפצים יומיומיים וחומרים טבעיים, כמהלך שמזוהה בדיון עם חזרת המלאכה והקישוט ועם מדידת גבולות הגוף והאנושי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קאטו הידקי תיאר את פרויקט האיצטדיון כתפיסה מנופחת, חסרת תכנון לטווח ארוך ואחריות ברורה, ואמר שאלה הנטיות שהיסטוריונים מצביעים עליהן כגורמים שהובילו את יפן למלחמת העולם השנייה.
- ביטול הצעת חדיד נתפס כקריסה של האפשרות לבסס סמל לאומי באמצעות ארכיטקטורה שונה וזרה, דינמיקה שמתוארת כלא אופיינית ליפן שבה הימנעות מביקורת מאפשרת פתיחות וניסוי.
- המעבר מחדיד לקומה מתואר כמעבר מזר למקומי, מאישה לגבר, מסמכות טדאו אנדו לקומה, מבטון לעץ, מאנכיות לאופקיות ומצמיחה לפוסט צמיחה.
- ארי מסטון מורכב בקאנג׳י מנמלה, טרוטה, נץ וההברה המשמשת לכתיבת לה קורבוזייה, כלומר אדמה מים ואוויר לצד מחווה למורשת הבטון.
- אוקה הפך את הבית לכלי מדידה גופני: עשרים שנות מאמץ שמגדירות משקל ונפח שאדם בוגר יכול לערבב, לשאת ולהניח, מול חברות ענק ורגולציה, בבית כמעט בלי היתכנות מסחרית.
אדריכלות יפנית עכשווית - פרק 3
25 באוקטובר 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יפן מתמודדת עם ילודה נמוכה ואוכלוסייה מזדקנת, עם חולשת מנועי צמיחה ועם קיבוץ ערים, אזורי חולשה ויחסים שבורים בין העיר לכפר. רוב ערי יפן קטנו בעשר השנים האחרונות, במדינה יש תשעה מיליון בתים ריקים (כ-14 אחוז, כל בית שמיני), בטוקיו לבדה 850 אלף בתים ריקים, ו-11 אחוזים משטח המדינה מוגדרים כקרקע לא נדרשת; עד העשור הקרוב כמחצית ממשקי הבית צפויים להיות של יחידים. מקדש רוריקואין, 170 מטר מהיציאה הדרומית של תחנת שינג'וקו שעוברים בה כשלושה וחצי מיליון נוסעים ביום, מאחסן 7,400 מיכלי אפר בשתי כספות של 800 מטרים מעוקבים כל אחת, במערכת אחסון ומסירה אוטומטית. בניגוד לקבר משפחתי מסורתי שעולה 25 עד 45 אלף דולר ועוד מאות עד כ-3,000 דולר בשנה לנצח, החוזה שם מוגבל לשני דורות (כ-30 עד 50 שנה), ואחריו האפר עובר לקבר אחים שעליו ממשיכים טקסי זיכרון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוב ערי יפן קטנו בעשר השנים האחרונות, והתעשיות והשירותים עוברים מניהול צמיחה לניהול קטינה, ריקון, האטה ועניין במזדקנים ובמתים.
- ב-1945 היה בטוקיו חוסר של כמיליון יחידות דיור, והיום יש בה כמעט מיליון בתים ריקים: מעבר מחוסר לעודפות באותו סדר גודל.
- בתים נשארים ריקים גם כי יפנים כמעט לא קונים בית מיד שנייה, כי מיסי ירושה מרחיקים יורשים, וכי הריסה יקרה; מיסוי על בית ריק גבוה ממיסוי על מגרש ריק דחף להריסה ולהופעת שטחי אדמה ריקים במקום אקיה.
- קבורה מסורתית נועלת את המשפחה לתחזוקה ולביקור לפחות שלוש פעמים בשנה (אובון, יום השוויון האביבי וראש השנה), ואם לא משלמים המקדש יכול להוציא את האפר ולמכור את החלקה מחדש.
- המיכל במקדש הוא מתכת כחולה בגודל כ-60 על 60 על 28 סנטימטרים, עם כד אחד עד שלושה כדים, והוא מגיע לחדר התייחדות בפחות מדקה אחרי כרטיס מגנטי, בלי שהמבקרים רואים את המנגנון.
אדריכלות יפנית עכשווית - פרק 2
25 באוקטובר 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ארז גולני סולומון מתאר כיצד תנועת המטאבוליזם נולדה באוניברסיטת טוקיו בהובלת קנזו טנגה כתגובה למחסור בקרקע מישורית, לאסונות טבע ולחורבן המלחמה. מגדל הקפסולות נקאגין שתכנן קישו קורוקאווה המחיש את הרעיון באמצעות 140 קפסולות מגורים שחוברו לשלד בטון ונועדו להחלפה ולשינוע עבור פקידים עירוניים. אף שהבניין פורק בשנת 2022 ורק קפסולה אחת נעה לתערוכות בעולם, העקרונות המטאבוליים מתממשים כיום בבניית עשרות איים מלאכותיים מפסולת העיר במפרץ טוקיו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תנועת המטאבוליזם התגבשה מתוך שלוש נקודות תורפה מרחביות ביפן: מחסור בשטח מישורי זמין, סכנת מחיקה מאסונות טבע ומלחמות, ואמונה מלאה ביכולת הטכנולוגיה לספק פתרונות.
- מגדל הקפסולות נקאגין הוקם עבור מעמד הפקידים העירוניים, מתוך תפיסה שהקפסולה מגנה על היחיד כשם שרכב חלל מגן על אסטרונאוט מפני אבק קוסמי.
- מתוך 140 הקפסולות במגדל נקאגין רק קפסולה אחת נותקה ונעה בפועל, וגם תנועה זו נעשתה למטרות תצוגה במוזיאונים ולא עקב נדידת דיירים.
- חברת טויוטה הומס שילבה בית מטאבוליסטי שנועד להתאים עצמו לצרכים משתנים של שלושה דורות כדי להאט את קצב ההריסה של מבנים ביפן.
אדריכלות יפנית עכשווית - פרק 1
25 באוקטובר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נארה ב-710 וקיוטו ב-794 נבנו על גריד סיני אורתוגונלי, אך לעיקרון הזה לא הייתה השפעה מהותית על המשך האיור היפני. אחרי ניצחון טוקוגאווה אייאסו בסקגהארה באוקטובר 1600, ומתחילת תקופת טוקוגאווה סביב 1603, התפתחו אדו כעוגן פוליטי, אוסקה כמרכז מסחרי, קיוטו כמרכז מלאכות וחצר, כ-200 ערי טירה ועיירות דרכים כמו שינגאווה ושינג'וקו. במאה ה-17 עלתה אוכלוסיית יפן מ-18 ל-30 מיליון, אוכלוסיית הערים משלשה ממיליון וחצי לחמישה מיליון, ואדו הפכה למרכז האורבני הגדול בעולם. צו טירה אחת לכל תחום והסאנקינקורטאי, נוכחות מתחלפת של דאימיו באדו עם משפחות כבנות ערובה, הובילו להאחדת ידע בארכיפלג, ובעיר נבנו רפליקות של הר פוג'י גם כדי שנשים, שנאסר עליהן לטפס על אתרים קדושים עד 1872, יוכלו לטפס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כ-32 מיליון אנשים חיים יחד בטוקיו ברדיוס של 40 קילומטר בלי ליפול אחד על השני, וזה מתואר כהישג הגדול של העיר היפנית.
- נארה וקיוטו על גריד סיני לא עיצבו את רוב הערים; המרכזים האורבניים התפתחו מתחילת תקופת טוקוגאווה סביב 1603.
- במאה ה-17 אוכלוסיית יפן עלתה מ-18 ל-30 מיליון, אוכלוסיית הערים משלשה ממיליון וחצי לחמישה מיליון, ואדו הפכה למרכז האורבני הגדול בעולם.
- הסאנקינקורטאי חייב דאימיו לגור כל שנה שנייה באדו ואת משפחותיהם לגור שם לצמיתות, ופרס ידע על אסתטיקה, שיטור, חינוך ומזון לקצוות יפן.
- לקראת סוף המאה ה-17 ובמאה ה-18 נבנו בעיר רפליקות של הר פוג'י בגובה מקביל לארבע עד שש קומות, בין השאר כי כניסת נשים לאתרים קדושים נאסרה עד 1872.
עבודה עברית - פרק 1
18 באוקטובר 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר אסף בונדי, מרצה ליחסי עבודה באוניברסיטת חיפה, מספר שניסה להתאגד כמדריך בהוסטל ב-2007-2008, נכשל כי עובדים פחדו לחתום, ואחרי שהיוזמה הגיעה להנהלה נשלח הביתה כעובד בעייתי. לדבריו, בכניסה למקום העבודה משאירים את חופש הביטוי ואת היכולת לעצב את המציאות בשער, וברירת המחדל היא שאין לעובדים voice אלא אם הוא לשירות המעסיק. ארגון עובדים מלכד קבוצות שונות למאבק משותף ומאפשר גם לסגור את מקום העבודה לפי כללים; ב-2017 חתמה ההסתדרות הסכם לקיצור שבוע העבודה לכלל העובדים. ההסתדרות הכללית הוקמה בדצמבר 1920 והקימה מוסדות כמו בנק הפועלים, עם עובד, ליגת הפועל וקופת החולים הכללית, ואחרי שנות ה-70 כוחה כגורם וטו צומצם והיחסים עם מפלגות הפכו פחות פומביים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בונדי מתאר שנכנסים למקום העבודה ומשילים את חליפת הזכויות של אזרח בחברה דמוקרטית: חופש הביטוי, חופש העיסוק והיכולת לקחת חלק בעיצוב המציאות נשארים בשער.
- מעמד העובדים מוגדר אצלו כמי שמתקיים ממכירת כוח העבודה, מול מעמד מעסיקים שמתבסס על רכישתו, ולכן גידול של צד אחד נדרש להקטנה של הצד השני.
- ארגון עובדים משווה כוח כשהעובדים יכולים גם הם להחליט לסגור את מקום העבודה אם התנאים, היחס או הסביבה לא נראים להם, בהתאם לכללים.
- ניסיון ההתארגנות בהוסטל נכשל כי חתימה על טפסי חברות הרגישה אסורה, לא היה ליווי הסתדרותי בשלב הראשון, וכוח לעובדים לא הצליח לשבור את הפחדים.
- ועד התעשייה האווירית, חיים כץ ואחריו בנו יאיר כץ, מוצג ככוח שמשפיע דרך קשרים בליכוד בלי שביתה ובלי צעקות.
עבודה עברית - פרק 2
18 באוקטובר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אסף בונדי מציג כיצד ארגוני עובדים והמדינה הפקירו קבוצות שוליים, בעיקר נשים מזרחיות, לעבודות ניקיון בתנאים נחותים. תהליכי מיקור חוץ ושימוש בקבלנים מאפשרים למעסיקים להתנער מאחריות ומהסכמים קיבוציים. המעבר מהעסקה ישירה לעקיפה פוגע ביציבות התעסוקתית, בשכר ואיכות השירות הציבורי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התפיסה שהמוסד צריך להתמקד רק ב'תפקודי הליבה' משמשת תירוץ להעברת שירותים חיוניים כמו ניקיון לידי קבלנים פרטיים.
- המרחק הסוציאלי בין עובדים אקדמאים לעובדי ניקיון מאפשר להמשיך ולהתעלם מהצרכים והזכויות של קבוצות שוליים.
- העסקה עקיפה מקשה על אכיפת זכויות עובדים כי המעסיק אינו נמצא פיזית במקום העבודה.
- מחקרים מראים כי העסקה ישירה של עובדי ניקיון בבתי חולים מפחיתה שיעורי תמותה מזיהומים.
- ההסתדרות בשנות השישים נתנה לגיטימציה לעבודה קבלנית במגזר הציבורי כפשרה פוליטית.
עבודה עברית - פרק 3
18 באוקטובר 202644 דק׳אורחים:אירינה צ'רניאצקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשנת 1980 כשמונים אחוז מהעובדים בישראל היו חברי הסתדרות, ובשנת 2000, חמש שנים אחרי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שיעור המאורגנים ירד לכעשרים וחמישה אחוז. חיים רמון כשל כשר הבריאות בהעברת החוק כי חברי ההסתדרות במפלגת העבודה חסמו אותו במוסדות המפלגה, נבחר ליושב ראש ההסתדרות, אפשר את ניתוק קופת החולים מהחברות בארגון, קידם סגירת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות למצטרפים חדשים והפריד את ההסתדרות ממפלגת העבודה. במשא ומתן הקואליציוני של 2009 נפגשו נתניהו, אהוד ברק ועופר עיני בדירת ברק באקירוב, וההסתדרות קיבלה הרחבת קצבאות, העלאת שכר מינימום, הכשרות מקצועיות, תיקון לחוק הסכמים קיבוציים והשפעה על תקציב 2009 עד 2010. מאז עלה שכר המינימום בעוד 12 אחוז ואחר כך ב25 אחוז ב2015, הפנסיה הפכה חובה והתארגנויות התרחבו בחברות סלולר וביטוח, ובתמורה ניתן לליכוד שקט תעשייתי ולגיטימציה במדיניות כיבוש, מלחמה ודיור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חיים רמון ביקש איגוד מקצועי רזה ושרירי, Lean and mean trade union, בנוסח ארצות הברית, שבה האיגודים המקצועיים הם מהחלשים בעולם המערבי.
- אחרי המשבר נשארו בהסתדרות בעיקר עובדי המגזר הציבורי ותאגידים גדולים כמו מפעלי ים המלח וחיפה כימיקלים, בערך 20 עד 25 אחוז משוק העבודה, כ500 עד 550 אלף חברים.
- אורי יוגב הזמין את עופר עיני לדירת ברק באקירוב; במשא ומתן נאמר שאפשר להוציא הכול מהמגירות ולחלוב עד הסוף, וברק קיבל את תיק הביטחון.
- ועדי עובדים מפקדים באופן מאורגן לליכוד, בהם ועד התעשייה האווירית, ועד חברת החשמל וועד טייסי אל על.
- שלי יחימוביץ סירבה לתיק האוצר שהציע נתניהו דרך עיני; רם בלינקוב, ראש אגף התקציבים, עזב בטריקת דלת ב2009 כשנתניהו נתן להסתדרות את מה שרצתה.
עבודה עברית - פרק 4
18 באוקטובר 202646 דק׳אורחים:אירנה צ'רנצקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מאז 2009 ביססה ההסתדרות ברית פוליטית עם מפלגת הליכוד והפכה לארגון נאמן לשלטון שזכה להטבות שכר, בעוד מספר ימי השביתה בישראל צנח כמעט לאפס. דוקטור אסף בונדי מסביר כי הכוח הארגוני העצמאי הומר בקרבה למקבלי ההחלטות, תופעה שהובילה לשתיקת ההסתדרות מול מהלכי הממשלה בשנת 2023 עד להשבתה הקצרה בליל גלנט בלחץ המעסיקים. בעקבות אירועי 7 באוקטובר הוצאו משוק העבודה הישראלי כ-200,000 עובדים פלסטינים מענפי הבנייה והחקלאות, חרף עמדת הממסד הביטחוני שקרא להחזרתם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התלות של ועדי העובדים בקשרים פוליטיים עם מפלגת השלטון החליפה את השימוש בכוח ארגוני ובשביתות בתמורה להטבות נאמנות ולשקט תעשייתי.
- במסגרת תפיסת השוק החופשי הניאו-ליברלית, ארגון עובדים נתפס כמונופול החוסם את המסחר החופשי בכוח עבודה, דבר שהוביל לשחיקת הלגיטימציה הציבורית לשביתות.
- מפגיני המחאה הליברלית בשנת 2023 נתפסו על ידי ראשי ועדי העובדים כמי שפגעו בעבודה המאורגנת בעבר באמצעות הפרטות, שחיקת זכויות קיבוציות והסכמי שכר אישיים בהייטק.
- השבתת המשק במרץ 2023 בעקבות פיטורי שר הביטחון נבעה מלחץ של המעסיקים במלון דן ולא מיוזמה של ועדי העובדים, שאף איימו על יושב-ראש ההסתדרות בעקבותיה.
- ההחלטה שלא להחזיר כ-200,000 עובדים פלסטינים לאחר 7 באוקטובר התקבלה בניגוד להמלצות מערכת הביטחון, ומשמשת ככלי פוליטי להכנעה לצד המשך העסקתם בהתנחלויות.
מדע לא בדיוני - פרק 1
11 באוקטובר 202645 דק׳אורחים:איציק ססוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' חוסאם חייק מהטכניון רצה בילדותו לחקור פיזיקה אטומית, אבל הסביבה דחפה אותו להנדסה כימית, ושם מצא את דרכו חזרה דרך אלקטרוניקה מולקולרית במכון ויצמן וחיישנים כימיים בקלטק. בקלטק פיתח עם JPL אף אלקטרוני שמנטר חומרים מזיקים בחלליות. כשחזר לארץ זכה במענק מארי קירי של האיחוד האירופי בסך 1.73 מיליון יורו, על בסיס רעיון לאבחן מחלות באמצעות אף אלקטרוני. ההשראה הגיעה מהיפוקרטס שהריח מחלות כליה וכבד בהבל הפה, ומכלבים שאפשר לאמן לזהות מחלות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חייק מגדיר הנדסה כימית כהנדסת תהליך: לקחת משהו שנעשה בכוס אחת במעבדה ולהפוך אותו ל-100,000 כוסות בשעה, בעלות ובאנרגיה נמוכות ובבטיחות.
- ״גמלון״ היא המילה העברית לסקיילאפ, וחייק למד אותה בתואר הראשון מפרופ' חיים וישניאק.
- בננוטכנולוגיה מזעור החומר מגדיל את יחס השטח לנפח, ולכן החיישן נעשה יעיל ורגיש יותר ולא פחות.
- לדברי חייק, סרטן יכול להתפתח בגוף בין חמש ל-15 שנים לפני שמרגישים תסמינים, ולכן גילוי מוקדם הוא אחד הכלים הטובים לטיפול.
- ריח של דג רקוב מהפה נובע מטרימתיל אמין ודימתיל אמין וקשור למחלות כליה, וריח חומצי כמו אצטון קשור למחלות כבד.
מדע לא בדיוני - פרק 2
11 באוקטובר 202644 דק׳אורחים:איציק ססוןלהבין את מעגל הפשע - פרק 4
4 באוקטובר 202643 דק׳אורחים:חן למפרטלהבין את מעגל הפשע - פרק 3
4 באוקטובר 202645 דק׳אורחים:חן למפרטלהבין את מעגל הפשע - פרק 2
4 באוקטובר 202646 דק׳אורחים:אשבל רצוןלהבין את מעגל הפשע - פרק 1
4 באוקטובר 202646 דק׳אורחים:אשבל רצוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
קרימינולוגיה בוחנת כיצד הגדרות משפטיות של עבירות משתנות בהתאם לתמורות חברתיות, דוגמת הפללת צרכני זנות והתייחסות לצריכת סמים כעניין טיפולי. פרופסור קרן גואטה מבהירה כי עבירות אינן תוצאה ישירה של עוני, אלא נקשרות בעיקר להזנחה עקבית ולפגיעות בתוך המשפחה שמערערות את אמון הילד. רוב מי שחוו פגיעות בילדות פונים להתנהגות מועילה לחברה, בעוד שחזרה לפשיעה מואצת עקב קשיי קבלה לעבודה עם רישום פלילי וכישלון בעמידה בציפיות מגדריות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגבולות בין עבירה פלילית לסטייה חברתית גמישים ומשתנים עם הזמן, כפי שהתרחש ביחס ליחסים חד מיניים, לזנות ולשימוש בסמים.
- הזנחה הורית מתמשכת ופגיעה באמון מוקדם מהוות גורם סיכון משמעותי לפשיעה, בעוד שעוני כשלעצמו אינו מוביל באופן ישיר לביצוע עבירות.
- מרבית האנשים שחוו התעללות או הזנחה בילדות אינם פונים לפשיעה, אלא מתעלים את החוויה לפעילות פרו חברתית ולסיוע לאחרים.
- החזרה למאסר קשורה בחסמים תעסוקתיים כמו דרישת רישום פלילי במקומות עבודה, לצד תחושת כישלון במילוי תפקידים מגדריים של פרנסה והורות.
שפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 4
13 בספטמבר 202616 דק׳שפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 3
13 בספטמבר 202652 דק׳אורחים:עדי שטרןשפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 2
13 בספטמבר 202654 דק׳אורחים:אדי שטרןשפת ההאבקה: המעבדה בחי ממוזיאון הטבע - פרק 1
13 בספטמבר 202649 דק׳כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 1
6 בספטמבר 202650 דק׳כשאומנות פוגשת מציאות - פרק 2
6 בספטמבר 202651 דק׳להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 4
30 באוגוסט 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המורות והמורים נמצאים במצב קשה של מצוקה, עם ציפיות גבוהות, שכר נמוך ומרחב פעולה מצומצם, שמושפע מערכי השוק הנאו-קפיטליסטיים. הם נשפטים על פי ביצועי התלמידים, בעוד שהעבודה החינוכית האמיתית, כמו חונכות ויצירת ערך, קשה למדידה ומקבלת הכרה מועטה. עם כניסת הבינה המלאכותית, חלק מהתפקידים הטכניים ילכו אליה, אך הקשר האנושי והאכפתיות של המורה יישארו בלתי ניתנים להחלפה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המורות והמורים נמצאים במצב של עייפות, תסכול ותחושת רדיפה, כשהם נדרשים לשאת באחריות חברתית רחבה מעבר לתפקידם המקצועי.
- המדידה וההערכה במערכת החינוך מבוססות על ביצועי התלמידים, דבר שמטיל לחץ כבד על המורים ומצמצם את תחושת הערך שלהם.
- המעורבות ההורית כיום מתוארת כצרכנית ומגבילה את יכולת המורים לפתח קשרים משמעותיים עם התלמידים.
- הבינה המלאכותית תחליף חלק מהפעילויות הטכניות של ההוראה, אך לא תוכל להעניק את האכפתיות והקשר האנושי שהמורה מספק.
- יש צורך להעניק למורים כוח פוליטי ומשאבים כדי שיוכלו לפעול מחוץ למסגרת המדידה והיעילות הצרה, ולקדם פדגוגיה של ערך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה חן למפרט אומר שמורים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית?
מפני שהם נשפטים על ביצועים של מישהו אחר, ציוני התלמידים במבחנים ובבחינות הבגרות, ולא על מה שהם עצמם עשו. במקביל מוטלת עליהם האחריות לכל חוליי החברה, מהילד שדקר ילד אחר בקניון ועד לגבר שפוגע באשתו, ואילו ההצלחות מיוחסות תמיד למרות בית הספר ולא בזכותו.
▾מה הקשר בין בינה מלאכותית לעתיד מקצוע ההוראה?
למפרט צופה שבעשור הקרוב תוכנות AI ילמדו מתמטיקה ברמה גבוהה, יאבחנו קשיי למידה, יציעו דרכים חלופיות לעקוף אותם ואף יזהו מתי התלמידה עייפה או זקוקה להפסקה. לדבריו זה ישחרר משאבים וזמן, והשאלה היא לאן הם ילכו, והוא מציע שיישארו בזירה החינוכית ויוקדשו לחונכות גנרטיבית.
▾מהי חונכות גנרטיבית?
מפגש אישי שמחולל משהו שלא היה שם קודם, בעיקר את התחושה של הילד שיש לו ערך עבור מבוגר. למפרט מדגיש שהיחסים אינם סימטריים, החונך והחניך אינם על אותה רמפה, אבל יש בהם הדדיות, שכן ברגע שמבוגר הופך לדמות משמעותית עבור ילד הוא עצמו ממוצב כבעל ערך.
▾מה ענתה מנהלת בית הספר כשלמפרט דיווח לה על מה שראה מחוץ לשער?
היא אמרה שזה ״פעמיים לא אחריותי״, גם מפני שהתרחש מחוץ לשטח בית הספר וגם מפני שהיה אחרי שעות הלימודים, והפנתה אותו לרווחה. למפרט מביא את זה כדוגמה קיצונית לאימה מאחריות שמנהלת את המערכות הציבוריות, אימה שמקורה בחשש מתביעה משפטית בסגנון האמריקאי.
▾אילו בתי ספר בישראל מצליחים לדעתו לפעול אחרת?
הוא מצביע על החינוך הקיבוצי, על תנועת בתי הספר הדמוקרטיים, על בתי ספר יהודים-ערבים, על בתי ספר לחינוך ילדי עולים ועל בתי ספר דתיים-חילוניים, ומזכיר את מה שיהודה בר שלום כינה ״אידיאה של תיקון״. ההגדרה ״ייחודי״ מקנה להם קצת מרחב להשתיק את הקולות הממסדיים, במחיר של עבודה קשה ושעות רבות יותר.
להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 3
30 באוגוסט 202645 דק׳להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 2
30 באוגוסט 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מנגנוני הערך החברתיים המסורתיים מתפוררים, אך הצורך בתחושת ערך כלפי אחרים נשאר חיוני. מפגש בין-אישי עם דמות משמעותית, שמעניק תחושת ערך דרך המבט שלו, הוא מנגנון מרכזי ליצירת תחושת ערך אמיתית. מערכת החינוך, עם דרישות של מדידה והישגים, לעיתים מחזקת תחושת חוסר ערך בקרב תלמידים, למרות שיש מורים רבים שמעניקים ערך באופן אינטואיטיבי ובלתי פורמלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תחושת הערך שלנו היא לא הערך שאנחנו חושבים שיש לנו, ולא הערך שאחרים חושבים שיש לנו, אלא הערך שאנחנו חושבים שאחרים מעניקים לנו.
- מנגנוני הערך המסורתיים קורסים, והמפגש הבין-אישי הוא המקום הטבעי שנותר להענקת ערך אמיתי.
- מערכת החינוך, עם מדדים וציונים, יוצרת פעמון ערך שמחלק את התלמידים למצטיינים, בינוניים וכושלים, וכך מחזקת תחושת חוסר ערך בקרב רובם.
- דמויות משמעותיות בבית הספר מעניקות ערך לא דרך תפקיד פורמלי אלא דרך קשר אנושי אמפתי, לעיתים ללא הכרה או תגמול רשמי.
- הסיכון בחינוך הוא להפוך את הילדים לאובייקטים של מניפולציה במקום לסובייקטים בעלי ערך ונוכחות אמיתית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההגדרה של חן למפרט לדמות משמעותית?
«אותו אדם שדרך המבט שלו אני חש את עצמי כבעל ערך». זה שונה מההגדרה המקובלת של דמות מופת או מודל לחיקוי: למפרט נותן כדוגמה מורה לפיזיקה ממורמר שהוא כלל לא רצה להידמות לו, אבל שהעניק לו הרגשה שהוא חשוב ונראה.
▾למה לפי למפרט ההורים לא מספקים את תחושת הערך החברתית?
כי הם מובנים מאליהם, «כמו הקירות, כמו הרצפה, כמו השמיים», וזה שאמא חושבת שאני ילד פלא לא מספק את הצורך בערך מבחוץ. בנוסף אנחנו מתחרים כל החיים מול הציפיות שהיו להורים עוד לפני שנולדנו, ובמרוץ הזה תמיד מפסידים.
▾מה הבעיה בדרישה לסמן 15% מצטיינים בכיתה?
מורה בכיתה ג' עם 35 ילדים חייבת לבחור 4 מצטיינים, ובדוגמה של למפרט אחד מהם נכנס כי אמו בוועד ההורים. ברגע הבחירה היא הפכה את כל השאר לבינוניים ונכשלים, ואחרי חמש שש פעמים כאלה היא כבר מאמינה שפעמון הציונים הוא תופעת טבע בכיתתה.
▾איך ציון על שיעור שחייה יכול למחוק חוויית הצלחה לפי למפרט?
הוא נזכר איך חצה כילד את המים העמוקים בבריכה בהרגשה של מלך העולם, ואז דמיין את אותו רגע כשיעור מדורג: ציון 7, הערה על שחיית כלב במקום חזה, וציון לחובה על כך שלמד בגיל 8 כשאחרים לומדים בגיל 6. כל האוויר יוצא מהבלון, וההישג הופך למדד שמעליו תמיד יש מישהו.
▾מה אמר תיאודור אדורנו שחן למפרט מצטט על החינוך של היום?
שהעידן שאנחנו חיים בו הופך את כולנו מסובייקטים לאובייקטים של מניפולציה. למפרט מחבר את זה לשאלת החזון הנפוצה בבתי ספר, מהו התוצר הרצוי של הבוגר, שמנסחת את הילד כמוצר, וקובע שיש סתירה בין עיצוב אדם לפי מודל לבין הנכחתו כסובייקט.
להחזיר את האמפתיה למערכות החינוך - פרק 1
30 באוגוסט 202646 דק׳אורחים:פרופסור אסטר מיירון הולץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
האמפתיה בחינוך נתפסת לא רק כחינוך לאמפתיה אלא כחינוך מתוך אמפתיה של המורים כלפי התלמידים. מנגנוני הערך החברתיים המסורתיים מתפוררים, והמעבר לניאו-קפיטליזם יצר פיחות בערך החברתי, בעיקר דרך העברת האחריות לכישלון אל הפרט. מנגנוני ערך חדשים כמו זוהר רגעי או תקומה מבוססים על טראומה אינם ממלאים את הצורך בערך אמיתי, וכתוצאה מכך נוצרת תחושת חוסר ערך המלווה ילדים ומורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חינוך אמפתי הוא חינוך שבו המורים פועלים מתוך אמפתיה כלפי הילדים, ולא רק מלמדים אמפתיה כערך.
- מערכות החינוך והחברה עשויות לסרס את האמפתיה, והאמפתיה אינה מובנת או מתורגלת במערכת באופן רשמי.
- מנגנוני הערך החברתיים המסורתיים מתפוררים, והניאו-קפיטליזם יוצר מצב שבו הערך נקבע בעיקר לפי יכולת צריכה כלכלית.
- תחושת הערך של ילדים ומורים מושפעת ממנגנונים חברתיים מורכבים, כולל דה-רעיפיקציה ופיחות סמכותי.
- מנגנוני ערך חדשים כמו זוהר רגעי או תקומה מבוססת טראומה אינם ממלאים את הצורך בערך אמיתי ויוצרים תחושת חוסר ערך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין חינוך לאמפתיה לבין חינוך אמפתי לפי חן למפרט?
חינוך לאמפתיה מנסה לעורר אמפתיה אצל הילדים, ואילו חינוך אמפתי הופך את האמפתיה לעמדה של המורה מול התלמיד. למפרט מוסיף שהכשרת המורים מלמדת מאור פנים רק כי ילדים לומדים כך טוב יותר, סימולציה של אמפתיה שהוא משווה לנימוס של AI.
▾מה עשה קרוב המשפחה של למפרט עם המכתב שקיבל מברק אובמה?
אזרח אמריקאי מהמשפחה שלח מכתב לנשיא וקיבל תשובה אישית בכתב יד. הוא קרא אותה עד הסוף, קימט וזרק לפח. למפרט מציג את הרגע הזה כהמחשה לדה-ראיפיקציה: בעולם שבו גדל, מכתב מנשיא ארה"ב היה נתלה ממוסגר בסלון.
▾למה המשפט «המורה אמרה» איבד את הכוח שלו לפי למפרט?
כי הראיפיקציה של הדמויות נסדקה: הילד ראה את המורה בסופר כשכרטיס האשראי שלה לא עבר ושמע מאמו שהיא מתגרשת, אז לאמירה שלה אין הילה. אצל ילדה עולה חדשה משכונת מצוקה המורה עדיין נושאת משמעות חזקה, ולכן הקריסה הזאת מפולחת מעמדית.
▾מהו מנגנון התקומה שחן למפרט מזהה בתוכניות הריאליטי?
קבלת ערך דרך הצגת טראומה והתגברות עליה, ולא דרך ההישג עצמו, מצביעים למתמודדת בגלל הסיפור האישי ולא בגלל השירה. למפרט מזכיר שראש הממשלה רצה לקרוא למלחמה האחרונה מלחמת התקומה, ומדגיש שאחוז האנשים שבאמת צומחים מטראומה נמוך מאוד.
▾מה עונות נשים ומה עונים גברים על שאלת השכר בראיון הייטק לפי הפרק של המעבדה?
לפי הנתון שלמפרט הביא, מתכנתת שחושבת שמגיעים לה 20 אלף ש"ח בחודש תבקש 15 כדי להבטיח את המשרה, וגברים נוטים להפוך את השאלה ולענות «מה התקציב שלך?». בעיניו זה מודד את פער תחושת הערך יותר משהוא מודד כישורים.
השיבה להודו - פרק 5
2 באוגוסט 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
קהילת בני ישראל, שהיא הגדולה ביותר מבין הקהילות היהודיות מהודו בישראל, עלתה בעיקר בשנות ה-50 עד ה-70, כאשר נטען כי לא סבלה מאנטישמיות בהודו והעלייה הייתה מבוססת על מניעים ציוניים. בישראל סבלה הקהילה מתיוג כמזרחית, אפליה תעסוקתית והדרה ממוקדי כוח, לצד מחלוקות על מעמדה הדתי עד להכרזה של הרב עובדיה יוסף. הקולנוע ההודי, שהופץ בעיקר על ידי בני הקהילה, שימש גם ככלי תרבותי וגם כביטוי למחאה חברתית, עם דמויות גבריות שהציגו אלטרנטיבות לאידאל הישראלי. בשנים האחרונות חלה פריחה מחודשת בקולנוע ההודי בישראל, המושפעת משינויים פוליטיים דומים בישראל ובהודו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יהודי הודו לא סבלו מאנטישמיות בהודו, ולכן העלייה לישראל הייתה על בסיס ציוני ולא מתוך לחץ.
- הקהילה ההודית בישראל סבלה מתיוג מזרחי שהוביל להדרה ואפליה, למרות היותה בעלת תרבות ומסורת עשירה ומשכילה.
- טקסים יהודיים הודיים משלבים אלמנטים הודיים, כמו טקסי לידה עם שירה לאליהו הנביא, ללא הפרדה מגדרית.
- הקולנוע ההודי בישראל שימש גם כפלטפורמה להפצת התרבות ההודית וגם כביטוי למחאה חברתית נגד ההדרה והאפליה.
- בשנים האחרונות חלה התחדשות בהפצת הקולנוע ההודי בישראל, המושפעת מהתחזקות הימין בישראל ובהודו והדגשת הסכסוך עם המיעוט המוסלמי.
השיבה להודו - פרק 4
2 באוגוסט 202645 דק׳השיבה להודו - פרק 3
2 באוגוסט 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המיעוט המוסלמי בהודו מהווה כ-14.2% מהאוכלוסייה, כ-180 מיליון איש, ומהווה את המיעוט המוסלמי השלישי בגודלו בעולם. האסלאם ההודי מתבטא בעיקר סביב מתחמי קברי קדושים סופיים, המשמשים מרכזי עלייה לרגל עם משמעות דתית וחברתית רחבה. הפרקטיקות הדתיות של מוסלמים והינדואים בהודו מעורבות ונזילות, והן כוללות הכרה הדדית בין סמכויות קדושים מוסלמיים והינדואיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המיעוט המוסלמי בהודו הוא השלישי בגודלו בעולם עם כ-180 מיליון נפש.
- האסלאם ההודי מתמקד במתחמי קברי קדושים סופיים, המשמשים גם כמרכזי עלייה לרגל מקומיים.
- הפרקטיקות הדתיות בהודו הן נזילות ומערבות השפעות בין דתות, כולל הינדואיזם ואסלאם.
- האסלאם ההודי מייחס חשיבות מרכזית למרחב המקומי ולסמכויות מקומיות, בניגוד לחלוקה הערבית-מזרח תיכונית.
- יש הכרה הדדית ושיתוף פעולה בין סמכויות קדושים מוסלמיים והינדואיים במרחב ההודי.
השיבה להודו - פרק 2
2 באוגוסט 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הקולנוע ההודי אינו פשוט אסקפיזם אלא כלי אמיץ לעיסוק בסוגיות חברתיות ופוליטיות כמו קסטות, דת ומגדר. סרטי בוליווד, בעיקר מחזות הזמר, משלבים עלילה נרטיבית עם קטעי שירה וריקוד שמאפשרים ביטוי של תשוקה וחריגה מחוקי המציאות. השפה הקולנועית ההודית שונה מהמערבית ודורשת תיווך והיכרות עם התרבות, המנהגים והשפה החזותית שלה. דיבוב קולות הזמרות המקצועיות הוא חלק מהאסתטיקה הייחודית שמאפשרת ביטוי של רגשות ותחושות שלא תמיד מקובלות במרחב הנרטיבי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קולנוע הודו אינו הופכי לקולנוע המערבי אלא מציג שפה קולנועית שונה עם קונבנציות ייחודיות.
- בוליווד היא תעשיית הסרטים המרכזית בהודו, המדברת הינדי ומשפיעה על שיח פאן-הודי.
- סרטי המסאלה משלבים ז'אנרים שונים ומבוססים על תערובת של אלמנטים נרטיביים ומוזיקליים.
- המחזמר ההודי מאפשר ביטוי של תשוקה ופריצת גבולות חברתיים ומרחביים דרך השירה והריקוד.
- הדיבוב של קולות הזמרות המקצועיות הוא חלק מהאסתטיקה ההודית ומאפשר ביטוי רגשי שאינו מקובל בנרטיב הישיר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה גילתה פרופ' רוני פרצ'ק כשצפתה לראשונה בסרט הודי בבומביי בשנת 1993?
בביקורה בהודו בשנת 1993 צפתה פרופ' פרצ'ק בסרט «קלניאק» («הגיבור הרע») באורך שלוש שעות, לאחר שפקיד המלון לא הכיר את הבמאי סאטיה ג'יט ריי והפנה אותה לקולנוע מקומי. למרות הדימוי של סרטים פשוטים להבנה, היא לא הבינה את השפה הקולנועית ועיצוב המרחב והזמן, ורק כעבור 10 שנים פענחה את מורכבות הסרט והחלה ללמד אותו באוניברסיטה.
▾אילו 3 תעשיות קולנוע מרכזיות פועלות בהודו ומה מעמדה של תעשיית בומביי?
לצד תעשיית בומביי («בוליווד»), פועלות בהודו 2 תעשיות ענק נוספות: האחת בכלכותה (קולקטה) בשפת הבנגלי, והשנייה בצ'נאי (מדרס) בשפת הטמילית. תעשיית בומביי מובילה את התרבות הפופולרית בזכות שפת ההינדי בעלת המעמד הלאומי, המאפשרת הפצה פאן-הודית רחבה, כאשר סרטים מצליחים מטמילית אף מדובבים להינדי להקרנה בכל תת-היבשת.
▾מדוע רוני פרצ'ק שוללת את התפיסה שהקולנוע ההודי הוא אסקפיסטי במהותו?
פרצ'ק מתנגדת להגדרת הקולנוע ההודי כ-«אסקפיזם» במובן של בריחה שטחית מהמציאות, ומדגישה כי מדובר באחד הקולנועים האמיצים ביותר מבחינה חברתית ופוליטית. הסרטים מתמודדים עם שאלות זהות לאומית, מתיחות דתית בין הינדואים למוסלמים ושיטת הקאסטות, שלעיתים מוצגת בזהירות דרך פערי מעמדות של «הוא עשיר והיא ענייה» מבלי לנקוב בשם הקאסטה המפורש.
▾מה מאפיין את מבנה «סרט המסאלה» ואיזה ז'אנר דומיננטי בו במיוחד?
בדומה לתערובת תבלינים במטבח ההודי (כמו «ראס אל חנות»), «סרט מסאלה» משלב מינונים משתנים של ז'אנרים כמו מתח בלשי, סיפור פטריוטי וסרט התבגרות. הז'אנר הדומיננטי בו הוא המחזמר, שבו העלילה הנרטיבית עוסקת בסוגיות חברתיות נפיצות ונחתכת על ידי קטעי שירה וריקוד המשחררים את הדמויות מכבלי הזמן והפיזיקה, למשל צנחן שצונח מעל מנצ'סטר ונוחת בבומביי.
אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 4
28 ביוני 202645 דק׳אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 3
28 ביוני 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל חוות אתגרים מגדריים ואתניים בשוק העבודה, תוך ניהול ציפיות חברתיות גבוהות. הן מצליחות להשתלב במקצועות יוקרתיים כמו רפואה והייטק, אך מתמודדות עם גזענות ומתח בין קריירה לחיים פרטיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הנשים הפלסטיניות בישראל מצליחות להשיג השכלה גבוהה, אך נתקלות בקשיים בשוק העבודה.
- הן מתמודדות עם דרישות סותרות להצטיין בעבודתן מבלי להתבלט יותר מדי.
- בעיתות מלחמה, ההתמודדות עם גזענות במקום העבודה מתעצמת.
- החוזה המגדרי והאתני משפיע על חווייתן בעבודה, במיוחד בסביבות דומיננטיות יהודיות.
- נשים אלו נושאות את עול ההשתלבות במקומות עבודה מעורבים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה זו "העסקה הליברלית" שעליה כתבה פרופסור עמליה סער?
סער, אנתרופולוגית מאוניברסיטת חיפה, מתארת כיצד אנשים מקבוצות שלא נתרמות מהסדר הליברלי מפתחים הזדהות עם ההבטחה שלו למימוש עצמי אישי. העסקה היא ריסון של הביקורת הפוליטית בתמורה לסיכוי להתקדם כפרט, למרות שהקבוצה כולה ממשיכה לסבול מאפליה. לדבריה זו לא החלטה מודעת אלא הזדהות שמתפתחת עם הסדר הקיים.
▾בכמה גדל מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה בישראל בין 2009 ל-2024?
לפי הנתונים שמביאה סער, ב-2009 למדו באקדמיה בישראל כ-26,000 ערבים, וב-2024 כבר כ-63,000, ועוד כ-20,000 לומדים בחו"ל. בכל התארים יש רוב של נשים, ולכן היא מגדירה אותן כמי שמובילות את המהפכה הזאת.
▾למה יש רשימת המתנה למורות ערביות בזמן שבמערכת החינוך היהודית חסרים מורים?
סער מכנה זאת פרדוקס: בחברה הערבית יש רוויה ורשימת המתנה להשתבץ בהוראה, ובחברה היהודית, שחסרים בה מורים, «לא מעלים על הדעת שיכולות להיות לילדים שלהם מורות ערביות». הרוויה נובעת גם מטווח מקצועות צר, שבו רבות פונות להוראה, לעבודה סוציאלית ולמקצועות פארה-רפואיים.
▾מה מצב השתלבות הערבים בהייטק הישראלי למרות הזינוק בלימודי STEM?
ב-2021 למדו כ-6,500 סטודנטים ערבים במקצועות STEM, עלייה של 50% בשלוש שנים, והמספר הוכפל שוב תוך שנתיים, כשהנשים הן רוב קטן מתוכם. אבל בהייטק עצמו ערבים הם רק כ-3%, ונשים ערביות עוד פחות. סער מצביעה על בריחת מוחות לחו"ל ועל ניצול חסר של ההשכלה כתוצאה מכך.
▾אילו שני תסריטים תרבותיים מארגנים לפי המחקר את חייהן של נשות קריירה פלסטיניות בישראל?
הראשון הוא החוזה המגדרי, שלפיו אישה צריכה לתעדף את העבודה הטיפולית בבית על פני הקריירה. השני, שסער ותלמידתה לדוקטורט כינו «תסריט הדומיננטיות היהודית», מתאר סביבות עבודה שבהן האדם הנורמלי והסביר הוא באופן סמוי גבר יהודי. לכן נשים ערביות במשפטים, ברפואה ובהייטק נדרשות לאדפטציה כפולה, גם לגזענות וגם לסקסיזם.
ארכיון הפרקים של המעבדה The Lab
עוד 113 פרקים מתוך 143 שיש לנו מהפיד (בפיד המלא 1,313 פרקים).
פרקים 31-80
- אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 228 ביוני 2026
- אנתרופולוגיה פמיניסטית: החוויה הפלסטינית בשוק העבודה - פרק 128 ביוני 2026
- פרק 7: בית הספר החונך30 באוגוסט 2026
- פרק 6: חמלה רדיקלית30 באוגוסט 2026
- פרק 5: בית ספר ללא חונכות30 באוגוסט 2026
- פרק 4: היות בעל ערך30 באוגוסט 2026
- פרק 3: פוסטמודרניזם וניאו-קפיטליזם30 באוגוסט 2026
- פרק 2: מיתוס מטרות החינוך30 באוגוסט 2026
- פרק 1: המיתוס של "בית הספר המיטיב"30 באוגוסט 2026
- "חינוך אמפתי כביקורת הניאו-קפיטליזם" - הקדמה30 באוגוסט 2026
- "חינוך אמפתי כביקורת הניאו-קפיטליזם" - פתח דבר30 באוגוסט 2026
- "המעבדה" פינת "ציונות באי נחת": איך התחילה האלימות בארץ ישראל?19 באוגוסט 2026
- "המעבדה" פינת "ציונות באי נחת": אחד העם והקרב על נשמת הציונות18 באוגוסט 2026
- ״ציונות באי נחת״ מגיעה למעבדה17 באוגוסט 2026
- אוכל לא זורקים - פרק 49 באוגוסט 2026
- אוכל לא זורקים - פרק 39 באוגוסט 2026
- אוכל לא זורקים - פרק 29 באוגוסט 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 212 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 112 ביולי 2026
- הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 15 ביולי 2026
- הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 25 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 812 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 712 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 612 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 512 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 412 ביולי 2026
- ללמוד להקשיב - פרק 312 ביולי 2026
- מילים של יום חול - פרק 421 ביוני 2026
- מילים של יום חול - פרק 321 ביוני 2026
- אוכל לא זורקים - פרק 19 באוגוסט 2026
- השיבה להודו - פרק 12 באוגוסט 2026
- מדעי הביס - פרק 326 ביולי 2026
- מדעי הביס - פרק 126 ביולי 2026
- מדעי הביס - פרק 226 ביולי 2026
- הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 35 ביולי 2026
- הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 45 ביולי 2026
- מילים של יום חול - פרק 221 ביוני 2026
- מילים של יום חול - פרק 121 ביוני 2026
- כל הארץ במה - פרק 114 ביוני 2026
- כל הארץ במה - פרק 214 ביוני 2026
- כל הארץ במה - פרק 314 ביוני 2026
- כל הארץ במה - פרק 414 ביוני 2026
- המצאת הרנסנס - פרק 47 ביוני 2026
- המצאת הרנסנס - פרק 37 ביוני 2026
- המצאת הרנסנס - פרק 27 ביוני 2026
- המצאת הרנסנס - פרק 17 ביוני 2026
- המכניקה של אריכות הימים - פרק 331 במאי 2026
- המכניקה של אריכות הימים - פרק 231 במאי 2026
- המכניקה של אריכות הימים - פרק 131 במאי 2026
- לפני שהעולם היה עגול - פרק 424 במאי 2026
פרקים 81-130
- לפני שהעולם היה עגול - פרק 324 במאי 2026
- לפני שהעולם היה עגול - פרק 224 במאי 2026
- לפני שהעולם היה עגול - פרק 124 במאי 2026
- קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 417 במאי 2026
- קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 317 במאי 2026
- קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 217 במאי 2026
- קפיצה קוונטית אל העתיד - פרק 117 במאי 2026
- במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 410 במאי 2026
- במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 310 במאי 2026
- במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 210 במאי 2026
- במכחול ובאבולוציה: איך נוצרה התודעה - פרק 110 במאי 2026
- חיית המתכת, חידת הברזל - פרק 33 במאי 2026
- חיית המתכת, חידת הברזל - פרק 23 במאי 2026
- חיית המתכת, חידת הברזל - פרק 13 במאי 2026
- המרשם: רפואת יער - פרק 426 באפריל 2026
- המרשם: רפואת יער - פרק 326 באפריל 2026
- המרשם: רפואת יער - פרק 226 באפריל 2026
- המרשם: רפואת יער - פרק 126 באפריל 2026
- להכיר את איראן באמת - פרק 419 באפריל 2026
- להכיר את איראן באמת - פרק 319 באפריל 2026
- להכיר את איראן באמת - פרק 219 באפריל 2026
- להכיר את איראן באמת - פרק 119 באפריל 2026
- שבויים בתרבות של מלחמה - פרק 122 במרץ 2026
- שבויים בתרבות של מלחמה - פרק 222 במרץ 2026
- שבויים בתרבות של מלחמה - פרק 322 במרץ 2026
- שבויים בתרבות של מלחמה - פרק 422 במרץ 2026
- ללמוד להזדקן - פרק 115 במרץ 2026
- ללמוד להזדקן - פרק 215 במרץ 2026
- ללמוד להזדקן - פרק 315 במרץ 2026
- עוצמת הפגיעות - פרק 31 במרץ 2026
- עוצמת הפגיעות - פרק 21 במרץ 2026
- עוצמת הפגיעות - פרק 11 במרץ 2026
- עולם המחשבה של ימי הביניים - פרק 422 בפברואר 2026
- עולם המחשבה של ימי הביניים - פרק 322 בפברואר 2026
- עולם המחשבה של ימי הביניים - פרק 222 בפברואר 2026
- עולם המחשבה של ימי הביניים - פרק 122 בפברואר 2026
- איך רגע הופך לזיכרון? - פרק 415 בפברואר 2026
- איך רגע הופך לזיכרון? - פרק 315 בפברואר 2026
- איך רגע הופך לזיכרון? - פרק 215 בפברואר 2026
- איך רגע הופך לזיכרון? - פרק 115 בפברואר 2026
- ואם כבר תאים, אז שיהיו בתנועה - פרק 38 בפברואר 2026
- ואם כבר תאים, אז שיהיו בתנועה - פרק 28 בפברואר 2026
- ואם כבר תאים, אז שיהיו בתנועה - פרק 18 בפברואר 2026
- חידת התורשה: מניין התכונות שלי? - פרק 41 בפברואר 2026
- חידת התורשה: מניין התכונות שלי? - פרק 31 בפברואר 2026
- חידת התורשה: מניין התכונות שלי? - פרק 21 בפברואר 2026
- חידת התורשה: מניין התכונות שלי? - פרק 11 בפברואר 2026
- מהשדה לצלחת - פרק 125 בינואר 2026
- מהשדה לצלחת - פרק 225 בינואר 2026
- מהשדה לצלחת - פרק 325 בינואר 2026
פרקים 131-143
- מהשדה לצלחת - פרק 425 בינואר 2026
- טיול למרוקו - פרק 418 בינואר 2026
- טיול למרוקו - פרק 318 בינואר 2026
- טיול למרוקו - פרק 218 בינואר 2026
- טיול למרוקו - פרק 118 בינואר 2026
- איפה אתם במשבר האקלים? - פרק 411 בינואר 2026
- איפה אתם במשבר האקלים? - פרק 311 בינואר 2026
- איפה אתם במשבר האקלים? - פרק 211 בינואר 2026
- איפה אתם במשבר האקלים? - פרק 111 בינואר 2026
- יש שופטים בישראל - פרק 44 בינואר 2026
- יש שופטים בישראל - פרק 34 בינואר 2026
- יש שופטים בישראל - פרק 24 בינואר 2026
- יש שופטים בישראל - פרק 14 בינואר 2026
שיווק והכנסות מהמעבדה The Lab: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך המעבדה The Lab מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של המעבדה The Lab אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את המעבדה The Lab היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,313 הפרקים של המעבדה The Lab הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של המעבדה The Lab כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-1,313 הפרקים של המעבדה The Lab הופכים למגזין?
- 1,313 פרקים = 1,313 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של המעבדה The Lab, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב
מדע בגובה האוזניים
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
רשת עושים היסטוריה
Made in BGU - תוצרת אב"ג
רדיו אב״ג
ספק סביר
ירון אסא, ברק ניצן