המעבדה The Lab

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

מדריכים שבהם התוכנית מופיעה

• מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על אריכות חיים?

פרקים עם ניתוח מלא

• ללמוד להקשיב - פרק 2
• ללמוד להקשיב - פרק 1
• הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 1
• הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 2
• ללמוד להקשיב - פרק 6
• ללמוד להקשיב - פרק 5
• ללמוד להקשיב - פרק 4
• ללמוד להקשיב - פרק 3

פרקים אחרונים

• ללמוד להקשיב - פרק 2

  12 ביולי 2026·50 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·פרופ' עמליה סאר·מיכאל שלב·עמל יסר
  אמ;לקסיכום הפרק

  זהו חלק משיחה ב"המעבדה" על ניאוליברליזם והשפעתו על החברה הערבית בישראל, עם פרופסור עמל יסר. השיחה מתמקדת במדיניות של "שילוב כלכלי" לאזרחים הפלסטינים דרך תעסוקה, תקציבים ותוכניות חומש, לצד החמרה בחקיקה ובשיח המדיר. דרך המושג "אזרחות כלכלית" מוסבר כיצד המדינה מרחיבה השתתפות בשוק העבודה בלי להעניק שוויון אזרחי מלא או הכרה לאומית. בהמשך מוצג במיוחד מצבן של נשים ערביות, כולל נשים מעוטות הכנסה, שנמשכות להבטחת העבודה אך בפועל נדחקות לעבודות פוגעניות ולא יציבות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ב-20 השנים האחרונות מתקיימות במקביל שתי מגמות: החרפה של ההדרה הלאומית והאזרחית של פלסטינים בישראל, לצד עידוד עקבי של שילובם בכלכלה.
  • השילוב הכלכלי מוצג ככלי תועלתני: הגדלת כוח העבודה, צמצום קצבאות, עמידה במדדים בינלאומיים ושיפור מיתוג המדינה.
  • "אזרחות כלכלית" מתוארת כנתיב עוקף לשותפות אזרחית: לעבוד, לצרוך ולהשתלב כלכלית במקום לקבל שוויון מלא, אוטונומיה תרבותית או הכרה כמיעוט לאומי.
  • אצל נשים ערביות מעוטות הכנסה, ההבטחה שעבודה תביא רווחה ומימוש עצמי מתנגשת במציאות של עבודות רעות, חוסר ביטחון תעסוקתי וניצול.
  • ככל שנשים נכנסות ויוצאות שוב ושוב משוק העבודה, נפגע מעמדן כעובדות יציבות, ובמקביל הן נושאות יותר בנטל הפרנסה כשהגברים נפלטים מעבודות כפיים עם הגיל.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  זהו חלק משיחה ב"המעבדה" על ניאוליברליזם והשפעתו על החברה הערבית בישראל, עם פרופסור עמל יסר. השיחה מתמקדת במדיניות של "שילוב כלכלי" לאזרחים הפלסטינים דרך תעסוקה, תקציבים ותוכניות חומש, לצד החמרה בחקיקה ובשיח המדיר. דרך המושג "אזרחות כלכלית" מוסבר כיצד המדינה מרחיבה השתתפות בשוק העבודה בלי להעניק שוויון אזרחי מלא או הכרה לאומית. בהמשך מוצג במיוחד מצבן של נשים ערביות, כולל נשים מעוטות הכנסה, שנמשכות להבטחת העבודה אך בפועל נדחקות לעבודות פוגעניות ולא יציבות.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  ב-20 השנים האחרונות מתקיימות במקביל שתי מגמות: החרפה של ההדרה הלאומית והאזרחית של פלסטינים בישראל, לצד עידוד עקבי של שילובם בכלכלה. · השילוב הכלכלי מוצג ככלי תועלתני: הגדלת כוח העבודה, צמצום קצבאות, עמידה במדדים בינלאומיים ושיפור מיתוג המדינה. · "אזרחות כלכלית" מתוארת כנתיב עוקף לשותפות אזרחית: לעבוד, לצרוך ולהשתלב כלכלית במקום לקבל שוויון מלא, אוטונומיה תרבותית או הכרה כמיעוט לאומי. · אצל נשים ערביות מעוטות הכנסה, ההבטחה שעבודה תביא רווחה ומימוש עצמי מתנגשת במציאות של עבודות רעות, חוסר ביטחון תעסוקתי וניצול. · ככל שנשים נכנסות ויוצאות שוב ושוב משוק העבודה, נפגע מעמדן כעובדות יציבות, ובמקביל הן נושאות יותר בנטל הפרנסה כשהגברים נפלטים מעבודות כפיים עם הגיל.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ללמוד להקשיב - פרק 1

  12 ביולי 2026·44 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·פרופ' עמליה סאר
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק השלישי של הסדרה מארח גיל מרקוביץ' שוב את פרופ' עמליה סאר, הפעם בשיחה על נשים פלסטיניות-ישראליות במקצועות יוקרתיים, משפטים, רפואה והייטק. סאר מציגה את מושג 'העסקה הליברלית': כיצד קבוצות מודרות מפתחות הזדהות עם ההבטחה הליברלית להצלחה אישית, גם כשהסדר החברתי אינו שוויוני. השיחה סוקרת את מהפכת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית (פי שלושה בעשרים שנה, ברוב נשי) ואת שני 'התסריטים התרבותיים' שנשים אלה מנווטים, החוזה המגדרי ותסריט הדומיננטיות היהודית. מתאים למתעניינים במגדר, מעמד ואי-שוויון.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • 'העסקה הליברלית' היא הזדהות של קבוצות שאינן נהנות מהסדר עם ההבטחה למימוש עצמי אישי, שמרגיעה את הביקורת הפוליטית.
  • ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית זינקה פי שלושה בעשרים שנה, מ-26 אלף סטודנטים ב-2009 לכ-63 אלף ב-2024, כשבכל התארים יש רוב לנשים.
  • פרדוקס: יש רשימת המתנה של מורות ערביות בעוד בחברה היהודית חסרים מורים אך לא מעלים על הדעת שילדים יהודים ילמדו אצל מורות ערביות.
  • ערבים מהווים כ-3% מההייטק הישראלי בלבד, למרות זינוק במספר הסטודנטים במקצועות ה-STEM, ויש 'בריחת מוחות' לחו"ל.
  • נשים ערביות קרייריסטיות מבצעות 'אדפטציה כפולה', הן צריכות להתמודד בו-זמנית עם גזענות ועם סקסיזם בסביבות עבודה בדומיננטיות יהודית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בפרק השלישי של הסדרה מארח גיל מרקוביץ' שוב את פרופ' עמליה סאר, הפעם בשיחה על נשים פלסטיניות-ישראליות במקצועות יוקרתיים, משפטים, רפואה והייטק. סאר מציגה את מושג 'העסקה הליברלית': כיצד קבוצות מודרות מפתחות הזדהות עם ההבטחה הליברלית להצלחה אישית, גם כשהסדר החברתי אינו שוויוני. השיחה סוקרת את מהפכת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית (פי שלושה בעשרים שנה, ברוב נשי) ואת שני 'התסריטים התרבותיים' שנשים אלה מנווטים, החוזה המגדרי ותסריט הדומיננטיות היהודית. מתאים למתעניינים במגדר, מעמד ואי-שוויון.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  'העסקה הליברלית' היא הזדהות של קבוצות שאינן נהנות מהסדר עם ההבטחה למימוש עצמי אישי, שמרגיעה את הביקורת הפוליטית. · ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית זינקה פי שלושה בעשרים שנה, מ-26 אלף סטודנטים ב-2009 לכ-63 אלף ב-2024, כשבכל התארים יש רוב לנשים. · פרדוקס: יש רשימת המתנה של מורות ערביות בעוד בחברה היהודית חסרים מורים אך לא מעלים על הדעת שילדים יהודים ילמדו אצל מורות ערביות. · ערבים מהווים כ-3% מההייטק הישראלי בלבד, למרות זינוק במספר הסטודנטים במקצועות ה-STEM, ויש 'בריחת מוחות' לחו"ל. · נשים ערביות קרייריסטיות מבצעות 'אדפטציה כפולה', הן צריכות להתמודד בו-זמנית עם גזענות ועם סקסיזם בסביבות עבודה בדומיננטיות יהודית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 1

  5 ביולי 2026·49 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·פרופ' עמליה סאר
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק זה של 'המעבדה' עם גיל מרקוביץ' עושה פרופ' עמליה סאר זום-אין על נשים פלסטיניות מעוטות הכנסה בישראל, על רקע ההפרטה של מדינת הרווחה מאז שנות ה-80. השיחה מסבירה את מושג הניאו-ליברליזם כפרויקט שמעביר אחריות מהמדינה לפרט ('משילות עצמית'), ובוחנת את שדה 'הכלכלה החברתית', קורסי העצמה כלכלית ויזמות זעירה לנשים בעוני. סאר מספרת שממחקר ארוך-טווח עלה שלמרות שיעורי פתיחת עסקים, רוב הנשים לא יצאו מעוני, אך שביעות הרצון שלהן הייתה גבוהה. מתאים למתעניינים בכלכלה חברתית, עוני ומגדר.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בעידן הניאו-ליברלי המאבק בעוני עבר מקצבאות מדינתיות ל'לימוד נשים בעוני להרוויח כסף לבד', פתרון בתוך הקפיטליזם ולא נגדו.
  • 'משילות עצמית' הופכת כל אדם ל'עסק זעיר' שצריך כל הזמן למתג את עצמו, להיות רפלקסיבי ולמדוד את עצמו במושגי עלות-תועלת.
  • ההיגיון החינוכי עצמו עבר רדוקציה: ההשכלה נתפסת כמוצר ואמצעי להכנסה במקום כערך בפני עצמו.
  • הקורסים כללו מרכיב טכני-עסקי (שיווק, תמחור, מיסוי) לצד 'מרכיב דינמי' רגשי, ודווקא החלק הרגשי פרח והפך כמעט ממכר.
  • המסקנה המפתיעה: למרות שהמטרה המוצהרת הייתה חילוץ מעוני שלא התממש, שביעות הרצון של הנשים הייתה גבוהה, כי ציפיותיהן היו ריאליות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בפרק זה של 'המעבדה' עם גיל מרקוביץ' עושה פרופ' עמליה סאר זום-אין על נשים פלסטיניות מעוטות הכנסה בישראל, על רקע ההפרטה של מדינת הרווחה מאז שנות ה-80. השיחה מסבירה את מושג הניאו-ליברליזם כפרויקט שמעביר אחריות מהמדינה לפרט ('משילות עצמית'), ובוחנת את שדה 'הכלכלה החברתית', קורסי העצמה כלכלית ויזמות זעירה לנשים בעוני. סאר מספרת שממחקר ארוך-טווח עלה שלמרות שיעורי פתיחת עסקים, רוב הנשים לא יצאו מעוני, אך שביעות הרצון שלהן הייתה גבוהה. מתאים למתעניינים בכלכלה חברתית, עוני ומגדר.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  בעידן הניאו-ליברלי המאבק בעוני עבר מקצבאות מדינתיות ל'לימוד נשים בעוני להרוויח כסף לבד', פתרון בתוך הקפיטליזם ולא נגדו. · 'משילות עצמית' הופכת כל אדם ל'עסק זעיר' שצריך כל הזמן למתג את עצמו, להיות רפלקסיבי ולמדוד את עצמו במושגי עלות-תועלת. · ההיגיון החינוכי עצמו עבר רדוקציה: ההשכלה נתפסת כמוצר ואמצעי להכנסה במקום כערך בפני עצמו. · הקורסים כללו מרכיב טכני-עסקי (שיווק, תמחור, מיסוי) לצד 'מרכיב דינמי' רגשי, ודווקא החלק הרגשי פרח והפך כמעט ממכר. · המסקנה המפתיעה: למרות שהמטרה המוצהרת הייתה חילוץ מעוני שלא התממש, שביעות הרצון של הנשים הייתה גבוהה, כי ציפיותיהן היו ריאליות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הארכיאולוגיה של הזבל - פרק 2

  5 ביולי 2026·47 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·פרופ' עמליה סאר
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרק הפתיחה של סדרת 'המעבדה' עם גיל מרקוביץ' בנושא אנתרופולוגיה של מגדר בישראל, מוקלט באולפני תאגיד השידור בחיפה בזמן מלחמה. השיחה עם פרופ' עמליה סאר היא היכרות אישית ומקצועית: דרכה לאנתרופולוגיה, המעבר מירושלים לחיפה, החיים בכפר טירה ולימוד ערבית, וההצטרפות לארגון הפמיניסטי 'אישה לאישה'. במרכז הפרק עומד הכלי המחקרי המרכזי, השעיית השיפוט והקשבה ללא שיפוט, וההבחנה בין אקטיביזם למחקר אנתרופולוגי. מתאים למי שמתעניין באנתרופולוגיה, שיטות מחקר וחיים משותפים במרחב יהודי-ערבי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התופעה התרבותית היא רב-ממדית, והדבר המרכזי הוא ייצור משמעות, הבנתה דורשת ראייה 'ארכיאולוגית' של שכבות ידע.
  • השעיית השיפוט וההקשבה ללא שיפוט הן הכלי הבסיסי בתצפית משתתפת, ומשחררות גם בחיים עצמם.
  • יש הבדל בין אקטיביזם למחקר: באקטיביזם מרדדים מורכבות במכוון (שלט בהפגנה), ובמחקר מחזירים את התצפיות לשאלות עמוקות של כוח והיסטוריה.
  • בחירה בתיאוריה (כמו תיאוריית הפרקטיס או תיאוריה פמיניסטית) היא בחירה ערכית, אך השיפוטיות שבה שונה מדיכוטומיה של טוב ורע.
  • חיפה מוצגת כאחד המקומות המעטים בארץ שבהם עדיין מתקיימות אינטראקציות לא-פשטניות בין יהודים וערבים, גם בצל האלימות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  פרק הפתיחה של סדרת 'המעבדה' עם גיל מרקוביץ' בנושא אנתרופולוגיה של מגדר בישראל, מוקלט באולפני תאגיד השידור בחיפה בזמן מלחמה. השיחה עם פרופ' עמליה סאר היא היכרות אישית ומקצועית: דרכה לאנתרופולוגיה, המעבר מירושלים לחיפה, החיים בכפר טירה ולימוד ערבית, וההצטרפות לארגון הפמיניסטי 'אישה לאישה'. במרכז הפרק עומד הכלי המחקרי המרכזי, השעיית השיפוט והקשבה ללא שיפוט, וההבחנה בין אקטיביזם למחקר אנתרופולוגי. מתאים למי שמתעניין באנתרופולוגיה, שיטות מחקר וחיים משותפים במרחב יהודי-ערבי.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  התופעה התרבותית היא רב-ממדית, והדבר המרכזי הוא ייצור משמעות, הבנתה דורשת ראייה 'ארכיאולוגית' של שכבות ידע. · השעיית השיפוט וההקשבה ללא שיפוט הן הכלי הבסיסי בתצפית משתתפת, ומשחררות גם בחיים עצמם. · יש הבדל בין אקטיביזם למחקר: באקטיביזם מרדדים מורכבות במכוון (שלט בהפגנה), ובמחקר מחזירים את התצפיות לשאלות עמוקות של כוח והיסטוריה. · בחירה בתיאוריה (כמו תיאוריית הפרקטיס או תיאוריה פמיניסטית) היא בחירה ערכית, אך השיפוטיות שבה שונה מדיכוטומיה של טוב ורע. · חיפה מוצגת כאחד המקומות המעטים בארץ שבהם עדיין מתקיימות אינטראקציות לא-פשטניות בין יהודים וערבים, גם בצל האלימות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ללמוד להקשיב - פרק 8

  12 ביולי 2026·47 דק׳

• ללמוד להקשיב - פרק 7

  12 ביולי 2026·44 דק׳

• ללמוד להקשיב - פרק 6

  12 ביולי 2026·49 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·אירינה צ'רניאצקי
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק במקורות ההשראה של תושבי פירנצה בתקופת הרנסנס ובקשר ההיסטורי והמיתי שלהם לרומא העתיקה. האורחת, דוקטור אירינה צ'רניאצקי, מסבירה כיצד הפלורנטינים אימצו את הזהות כיורשי רומא כדי להצדיק את שאיפותיהם הפוליטיות. זהו פרק מרתק לחובבי היסטוריה ואמנות המבקשים להבין את המניעים מאחורי בניית הנרטיב של עיר המדינה. המאזינים יגלו כיצד טקסטים קלאסיים וראיות ארכיאולוגיות שימשו ככלים לעיצוב תודעה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תושבי פירנצה בתקופת הרנסנס ראו בעירם את היורשת הישירה של רומא העתיקה כדי להעניק לעצמם לגיטימציה לשליטה והתרחבות.
  • השימוש במושג פיליה (בת) לתיאור הקשר בין פירנצה לרומא שיקף את השאיפה של העיר להיתפס כממשיכת דרכה של האימפריה.
  • הומניסטים כמו ליאונרדו ברוני ניסו להעביר את כתיבת ההיסטוריה של העיר מסיפורים מיתולוגיים לביסוס על ראיות מטקסטים קלאסיים.
  • הפלורנטינים שילבו את ההיסטוריה של העיר הסמוכה פיזולה בנרטיב שלהם כדי לטעון ששורשי פירנצה עתיקים אף יותר מאלו של רומא.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק במקורות ההשראה של תושבי פירנצה בתקופת הרנסנס ובקשר ההיסטורי והמיתי שלהם לרומא העתיקה. האורחת, דוקטור אירינה צ'רניאצקי, מסבירה כיצד הפלורנטינים אימצו את הזהות כיורשי רומא כדי להצדיק את שאיפותיהם הפוליטיות. זהו פרק מרתק לחובבי היסטוריה ואמנות המבקשים להבין את המניעים מאחורי בניית הנרטיב של עיר המדינה. המאזינים יגלו כיצד טקסטים קלאסיים וראיות ארכיאולוגיות שימשו ככלים לעיצוב תודעה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  תושבי פירנצה בתקופת הרנסנס ראו בעירם את היורשת הישירה של רומא העתיקה כדי להעניק לעצמם לגיטימציה לשליטה והתרחבות. · השימוש במושג פיליה (בת) לתיאור הקשר בין פירנצה לרומא שיקף את השאיפה של העיר להיתפס כממשיכת דרכה של האימפריה. · הומניסטים כמו ליאונרדו ברוני ניסו להעביר את כתיבת ההיסטוריה של העיר מסיפורים מיתולוגיים לביסוס על ראיות מטקסטים קלאסיים. · הפלורנטינים שילבו את ההיסטוריה של העיר הסמוכה פיזולה בנרטיב שלהם כדי לטעון ששורשי פירנצה עתיקים אף יותר מאלו של רומא.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ללמוד להקשיב - פרק 5

  12 ביולי 2026·50 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·אירנה צ'רנצקי
  אמ;לקסיכום הפרק

  המארח והאורחת, חוקרת אומנות הרנסנס דוקטור אירנה צ'רנצקי, צוללים אל האווירה התרבותית והפוליטית של פירנצה. הפרק דן במוביליות החברתית הייחודית של העיר, בהשפעת סכסוכים פוליטיים היסטוריים כמו מאבק הגואלפים והגיבלינים, ובתפקידם המכריע של פטרונים כמו משפחת מדיצ'י בעיצוב האומנות והרעיונות של התקופה. מומלץ לחובבי היסטוריה, אומנות והתפתחות הרעיונות המערביים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אירועים היסטוריים דרמטיים, כגון רצח בואונדלמונטי, היוו נקודת מפנה שעיצבה את הסכסוכים הפוליטיים והסיעתיות בפירנצה.
  • פירנצה התאפיינה במוביליות חברתית יוצאת דופן ביחס לערים אחרות באיטליה, מה שאפשר למשפחות עשירות חדשות לצבור כוח והשפעה.
  • היצירות האומנותיות של הרנסנס לא היו רק אסתטיות, אלא שיקפו את ההשכלה, הכוונות והמטרות הפוליטיות של הפטרונים שהזמינו אותן.
  • משפחת מדיצ'י, שהפכה לעמוד תווך בהיסטוריה של העיר, החלה כמשפחה ללא שושלת אצולה ממושכת ועלתה לגדולה בזכות מסחר ובנקאות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  המארח והאורחת, חוקרת אומנות הרנסנס דוקטור אירנה צ'רנצקי, צוללים אל האווירה התרבותית והפוליטית של פירנצה. הפרק דן במוביליות החברתית הייחודית של העיר, בהשפעת סכסוכים פוליטיים היסטוריים כמו מאבק הגואלפים והגיבלינים, ובתפקידם המכריע של פטרונים כמו משפחת מדיצ'י בעיצוב האומנות והרעיונות של התקופה. מומלץ לחובבי היסטוריה, אומנות והתפתחות הרעיונות המערביים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  אירועים היסטוריים דרמטיים, כגון רצח בואונדלמונטי, היוו נקודת מפנה שעיצבה את הסכסוכים הפוליטיים והסיעתיות בפירנצה. · פירנצה התאפיינה במוביליות חברתית יוצאת דופן ביחס לערים אחרות באיטליה, מה שאפשר למשפחות עשירות חדשות לצבור כוח והשפעה. · היצירות האומנותיות של הרנסנס לא היו רק אסתטיות, אלא שיקפו את ההשכלה, הכוונות והמטרות הפוליטיות של הפטרונים שהזמינו אותן. · משפחת מדיצ'י, שהפכה לעמוד תווך בהיסטוריה של העיר, החלה כמשפחה ללא שושלת אצולה ממושכת ועלתה לגדולה בזכות מסחר ובנקאות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ללמוד להקשיב - פרק 4

  12 ביולי 2026·49 דק׳
  אורחים:איציק ססון
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק מארח את פרופ' איציק ססון לשיחה על עתיד הדמוגרפיה האנושית. השיחה עוסקת בתוחלת החיים העולה במקביל להתרחבות פערי אי-השוויון בתוכה, ובשאלות המהותיות לגבי איכות החיים. דגש מיוחד מושם על המעבר המחקרי מניתוח נתוני תמותה יבשים לחקר חוויות השכול, והשפעת החשיפה לאובדן על התנהגות חברתית ותכנון עתידי. כדאי להאזין כדי להבין את הדינמיקה המורכבת שמעצבת את האוכלוסייה והחברה שלנו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • דמוגרפיה נחשבת לעיתים למדע בעייתי כי היא נוטה להתמקד בבעיות או להצביע על צדדים שליליים גם במגמות חיוביות כמו הארכת חיים.
  • התרחבות פערי אי-השוויון בתוחלת החיים מעלה שאלות לגבי האפשרות שרק חלק מהאוכלוסייה נהנה מהעלייה הכללית בתוחלת החיים.
  • המחקר הדמוגרפי עובר מניתוח סטטיסטי של מוות לניתוח חשיפה לשכול - הבנה של מה קורה לאנשים שנחשפו לאובדן של קרובי משפחה.
  • קיימת הנחה תיאורטית שלמידה חברתית גורמת לאנשים לשנות את התנהגותם כאשר הם רואים שיותר אנשים שורדים ומגיעים לגיל מבוגר, אך חסר מחקר אמפירי בנושא.
  • הגדרת חשיפה לשכול בעידן המודרני מורכבת בשל מבנים משפחתיים לא קונבנציונליים וקשרים חברתיים משתנים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק מארח את פרופ' איציק ססון לשיחה על עתיד הדמוגרפיה האנושית. השיחה עוסקת בתוחלת החיים העולה במקביל להתרחבות פערי אי-השוויון בתוכה, ובשאלות המהותיות לגבי איכות החיים. דגש מיוחד מושם על המעבר המחקרי מניתוח נתוני תמותה יבשים לחקר חוויות השכול, והשפעת החשיפה לאובדן על התנהגות חברתית ותכנון עתידי. כדאי להאזין כדי להבין את הדינמיקה המורכבת שמעצבת את האוכלוסייה והחברה שלנו.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  דמוגרפיה נחשבת לעיתים למדע בעייתי כי היא נוטה להתמקד בבעיות או להצביע על צדדים שליליים גם במגמות חיוביות כמו הארכת חיים. · התרחבות פערי אי-השוויון בתוחלת החיים מעלה שאלות לגבי האפשרות שרק חלק מהאוכלוסייה נהנה מהעלייה הכללית בתוחלת החיים. · המחקר הדמוגרפי עובר מניתוח סטטיסטי של מוות לניתוח חשיפה לשכול - הבנה של מה קורה לאנשים שנחשפו לאובדן של קרובי משפחה. · קיימת הנחה תיאורטית שלמידה חברתית גורמת לאנשים לשנות את התנהגותם כאשר הם רואים שיותר אנשים שורדים ומגיעים לגיל מבוגר, אך חסר מחקר אמפירי בנושא. · הגדרת חשיפה לשכול בעידן המודרני מורכבת בשל מבנים משפחתיים לא קונבנציונליים וקשרים חברתיים משתנים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ללמוד להקשיב - פרק 3

  12 ביולי 2026·46 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·איציק ססון
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק זה מארח גיל מרקוביץ' את פרופ' איציק ססון לדיון על דמוגרפיה, אי-שוויון חברתי ותוחלת חיים. השניים בוחנים כיצד המהפכה התעשייתית והשיפור בטכנולוגיות הבריאות הובילו לצד הארכת החיים גם ליצירת פערים מעמדיים בבריאות. הדיון מתמקד בתפקיד המכריע של גישה למשאבים, ידע וסביבה חברתית ביכולת של פרטים לשפר את בריאותם. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את המנגנונים הסוציולוגיים המשפיעים על אורך החיים ועל הבריאות המודרנית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אי-שוויון בבריאות הוא תוצר לוואי של עליית תוחלת החיים; ככל שיש לנו יותר יכולת לשלוט על הבריאות, הפערים בגישה למשאבים הופכים למשמעותיים יותר.
  • בעבר, כשהרפואה לא ידעה להתמודד עם מחלות, השפעת המעמד החברתי על התמותה הייתה קטנה יותר, וכולם היו במצב דומה.
  • נגישות לשירותי בריאות היא רק חלק קטן מהתמונה; היכולת לעצב סביבת חיים בריאה, להימנע מסיכונים תעסוקתיים ולגשת לידע היא גורם מרכזי בפערים.
  • רשתות חברתיות משחקות תפקיד קריטי באימוץ ידע בריאותי, כאשר שכבות סוציו-אקונומיות גבוהות נוטות לאמץ המלצות בריאותיות מוקדם יותר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בפרק זה מארח גיל מרקוביץ' את פרופ' איציק ססון לדיון על דמוגרפיה, אי-שוויון חברתי ותוחלת חיים. השניים בוחנים כיצד המהפכה התעשייתית והשיפור בטכנולוגיות הבריאות הובילו לצד הארכת החיים גם ליצירת פערים מעמדיים בבריאות. הדיון מתמקד בתפקיד המכריע של גישה למשאבים, ידע וסביבה חברתית ביכולת של פרטים לשפר את בריאותם. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את המנגנונים הסוציולוגיים המשפיעים על אורך החיים ועל הבריאות המודרנית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  אי-שוויון בבריאות הוא תוצר לוואי של עליית תוחלת החיים; ככל שיש לנו יותר יכולת לשלוט על הבריאות, הפערים בגישה למשאבים הופכים למשמעותיים יותר. · בעבר, כשהרפואה לא ידעה להתמודד עם מחלות, השפעת המעמד החברתי על התמותה הייתה קטנה יותר, וכולם היו במצב דומה. · נגישות לשירותי בריאות היא רק חלק קטן מהתמונה; היכולת לעצב סביבת חיים בריאה, להימנע מסיכונים תעסוקתיים ולגשת לידע היא גורם מרכזי בפערים. · רשתות חברתיות משחקות תפקיד קריטי באימוץ ידע בריאותי, כאשר שכבות סוציו-אקונומיות גבוהות נוטות לאמץ המלצות בריאותיות מוקדם יותר.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• להיות אזרחית פלסטינית בישראל - פרק 4

  28 ביוני 2026·45 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·פרופסור איציק ססון
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפודקאסט מארח את פרופ' איציק ססון לשיחה על דמוגרפיה, תחום המשלב נתונים סטטיסטיים עם סוציולוגיה. הפרק מסביר כיצד שלושת עמודי התווך - פריון, תמותה והגירה - משפיעים על החברה וכיצד שינויים דמוגרפיים מנבאים או מסבירים אירועים היסטוריים. המאזינים יקבלו הבנה חדשה על השפעת העלייה בתוחלת החיים על מבנה המשפחה והקשרים הבין-דוריים לאורך ההיסטוריה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • דמוגרפיה משמשת כזרז שעל גבו מתרחשים תהליכים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, שלעיתים נסתרים מהעין.
  • הרכב הגילים באוכלוסייה, בפרט ריבוי צעירים לא מרוצים, עשוי להוות גורם משפיע על התכנות למהפכות פוליטיות.
  • תחזיות דמוגרפיות מוגבלות בשל חוסר היציבות של החיים החברתיים והשפעת אירועים גיאופוליטיים בלתי צפויים.
  • בעוד שבתחילת המאה ה-19 הסיכוי להגיע לגיל 85 בצרפת היה כ-3%, כיום זוהי הנורמה במדינות רבות.
  • העלייה בתוחלת החיים שינתה דרמטית את המבנה המשפחתי, כאשר הזמן הממוצע שבו סבים מכירים את נכדיהם עלה מחמש שנים לכשלושים שנה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפודקאסט מארח את פרופ' איציק ססון לשיחה על דמוגרפיה, תחום המשלב נתונים סטטיסטיים עם סוציולוגיה. הפרק מסביר כיצד שלושת עמודי התווך - פריון, תמותה והגירה - משפיעים על החברה וכיצד שינויים דמוגרפיים מנבאים או מסבירים אירועים היסטוריים. המאזינים יקבלו הבנה חדשה על השפעת העלייה בתוחלת החיים על מבנה המשפחה והקשרים הבין-דוריים לאורך ההיסטוריה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  דמוגרפיה משמשת כזרז שעל גבו מתרחשים תהליכים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, שלעיתים נסתרים מהעין. · הרכב הגילים באוכלוסייה, בפרט ריבוי צעירים לא מרוצים, עשוי להוות גורם משפיע על התכנות למהפכות פוליטיות. · תחזיות דמוגרפיות מוגבלות בשל חוסר היציבות של החיים החברתיים והשפעת אירועים גיאופוליטיים בלתי צפויים. · בעוד שבתחילת המאה ה-19 הסיכוי להגיע לגיל 85 בצרפת היה כ-3%, כיום זוהי הנורמה במדינות רבות. · העלייה בתוחלת החיים שינתה דרמטית את המבנה המשפחתי, כאשר הזמן הממוצע שבו סבים מכירים את נכדיהם עלה מחמש שנים לכשלושים שנה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• להיות אזרחית פלסטינית בישראל - פרק 3

  28 ביוני 2026·50 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·ישבל רצון
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק במשמעות ההיסטורית, הפוליטית והחברתית של לוחות שנה בעת העתיקה ובימינו. המארחת גיל מרקוביץ' והאורחת פרופסור ישבל רצון דנות בשאלה מדוע מי ששולט בלוח השנה מחזיק בכוח ממשי לעצב את חיי היומיום. הדיון בוחן את המעבר מלוחות שנה גמישים שנקבעו על ידי שליטים ללוחות שנה קבועים, תוך התייחסות למקורות עתיקים ולמחלוקות אידיאולוגיות. הפרק מומלץ לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, פילוסופיה של הזמן והדרך שבה הסדר החברתי מעוצב.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לוחות שנה הם כלי פוליטי לכל דבר; מי שקובע את הזמן שולט בהיבטים כלכליים, דתיים וחברתיים של החיים.
  • גם כיום, למחלוקות על זמנים כמו שעון קיץ או חורף יש השלכות פוליטיות עמוקות על החברה.
  • בעולם העתיק, חוץ ממצרים, רוב לוחות השנה היו גמישים ונקבעו על ידי המנהיג המקומי, מה שיצר מאבקי כוח על הסמכות לקבוע אותם.
  • עצמאות פוליטית, כפי שקרה בתקופה החשמונאית, מולידה לעיתים מאבקים פנימיים על הסמכות לקבוע את לוח השנה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק במשמעות ההיסטורית, הפוליטית והחברתית של לוחות שנה בעת העתיקה ובימינו. המארחת גיל מרקוביץ' והאורחת פרופסור ישבל רצון דנות בשאלה מדוע מי ששולט בלוח השנה מחזיק בכוח ממשי לעצב את חיי היומיום. הדיון בוחן את המעבר מלוחות שנה גמישים שנקבעו על ידי שליטים ללוחות שנה קבועים, תוך התייחסות למקורות עתיקים ולמחלוקות אידיאולוגיות. הפרק מומלץ לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, פילוסופיה של הזמן והדרך שבה הסדר החברתי מעוצב.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  לוחות שנה הם כלי פוליטי לכל דבר; מי שקובע את הזמן שולט בהיבטים כלכליים, דתיים וחברתיים של החיים. · גם כיום, למחלוקות על זמנים כמו שעון קיץ או חורף יש השלכות פוליטיות עמוקות על החברה. · בעולם העתיק, חוץ ממצרים, רוב לוחות השנה היו גמישים ונקבעו על ידי המנהיג המקומי, מה שיצר מאבקי כוח על הסמכות לקבוע אותם. · עצמאות פוליטית, כפי שקרה בתקופה החשמונאית, מולידה לעיתים מאבקים פנימיים על הסמכות לקבוע את לוח השנה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• להיות אזרחית פלסטינית בישראל - פרק 2

  28 ביוני 2026·48 דק׳
  אורחים:אשבל רצון
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפודקאסט עוסק בספר המאורות, חלק מספר חנוך, ומציג את האסטרונומיה היהודית המוקדמת ביותר שהגיעה לידינו. פרופסור אשבל רצון מסבירה כיצד מחברי הספר השתמשו בחישובים סכמטיים ולאו דווקא בתצפיות מדויקות כדי לתאר את מהלכי הירח והשמש. הפרק מדגיש את הניסיון לגייר את הזמן ולכפות עליו את המספר שבע כערך קדוש ומרכזי. זהו פרק מאלף לחובבי היסטוריה, פילוסופיה של המדע ומחשבת ישראל.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התיאור האסטרונומי בספר חנוך אינו מבוסס על תצפיות מדויקות אלא על סכמות מתמטיות סדירות.
  • יש הבדלים משמעותיים בין הנוסחים השונים של ספר חנוך, ככל הנראה עקב התערבות של מעתיקים ומתרגמים מאוחרים.
  • מחברי ספר חנוך חתרו ליצור זמן יהודי באמצעות התאמת יחידות הזמן למספר שבע, שהוא בעל חשיבות דתית עליונה.
  • בעולם העתיק לא הייתה הפרדה בין דת למדע; הבנת גרמי השמיים שירתה צרכים דתיים וקביעת לוחות שנה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפודקאסט עוסק בספר המאורות, חלק מספר חנוך, ומציג את האסטרונומיה היהודית המוקדמת ביותר שהגיעה לידינו. פרופסור אשבל רצון מסבירה כיצד מחברי הספר השתמשו בחישובים סכמטיים ולאו דווקא בתצפיות מדויקות כדי לתאר את מהלכי הירח והשמש. הפרק מדגיש את הניסיון לגייר את הזמן ולכפות עליו את המספר שבע כערך קדוש ומרכזי. זהו פרק מאלף לחובבי היסטוריה, פילוסופיה של המדע ומחשבת ישראל.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  התיאור האסטרונומי בספר חנוך אינו מבוסס על תצפיות מדויקות אלא על סכמות מתמטיות סדירות. · יש הבדלים משמעותיים בין הנוסחים השונים של ספר חנוך, ככל הנראה עקב התערבות של מעתיקים ומתרגמים מאוחרים. · מחברי ספר חנוך חתרו ליצור זמן יהודי באמצעות התאמת יחידות הזמן למספר שבע, שהוא בעל חשיבות דתית עליונה. · בעולם העתיק לא הייתה הפרדה בין דת למדע; הבנת גרמי השמיים שירתה צרכים דתיים וקביעת לוחות שנה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• להיות אזרחית פלסטינית בישראל - פרק 1

  28 ביוני 2026·50 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·אשבל רצון
  אמ;לקסיכום הפרק

  גיל מרקוביץ' מארחת את פרופסור אשבל רצון כדי לצלול לתוך ספר חנוך, יצירה מרכזית ומורכבת מתקופת הבית השני. הפרק בוחן את דמותו של חנוך, את אופן הרכבת הספרות הזו לאורך מאות שנים ואת תפיסת העולם הקוסמולוגית המשתקפת ממנו. השיחה מציעה הצצה לשיטות מחקר אקדמיות ולשימוש במטאפורות, כמו מבנה המקדש או האוהל, כדי לתאר את מבנה היקום.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ספר חנוך אינו ספר אחד אלא קובץ טקסטים שנכתבו ונערכו לאורך מאות שנים בשפות שונות.
  • החוקרת אשבל רצון מדגימה כיצד מחקר ראשוני מתחיל בשאלת מחקר שלא נשאלה קודם לכן ובקריאה חוזרת ונשנית של המקורות.
  • בתקופת הבית השני, היקום נתפס בטקסטים מסוימים כשטוח ומרובע, כאשר ארבע רוחות שמיים משמשות כעמודים התומכים ברקיע בדומה לאוהל.
  • מטאפורות בטקסטים עתיקים, כמו דימוי היקום לאוהל מועד או למקדש, אינן רק קישוט אלא כלים קוגניטיביים להבנת מושגים מופשטים ולא מוכרים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  גיל מרקוביץ' מארחת את פרופסור אשבל רצון כדי לצלול לתוך ספר חנוך, יצירה מרכזית ומורכבת מתקופת הבית השני. הפרק בוחן את דמותו של חנוך, את אופן הרכבת הספרות הזו לאורך מאות שנים ואת תפיסת העולם הקוסמולוגית המשתקפת ממנו. השיחה מציעה הצצה לשיטות מחקר אקדמיות ולשימוש במטאפורות, כמו מבנה המקדש או האוהל, כדי לתאר את מבנה היקום.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  ספר חנוך אינו ספר אחד אלא קובץ טקסטים שנכתבו ונערכו לאורך מאות שנים בשפות שונות. · החוקרת אשבל רצון מדגימה כיצד מחקר ראשוני מתחיל בשאלת מחקר שלא נשאלה קודם לכן ובקריאה חוזרת ונשנית של המקורות. · בתקופת הבית השני, היקום נתפס בטקסטים מסוימים כשטוח ומרובע, כאשר ארבע רוחות שמיים משמשות כעמודים התומכים ברקיע בדומה לאוהל. · מטאפורות בטקסטים עתיקים, כמו דימוי היקום לאוהל מועד או למקדש, אינן רק קישוט אלא כלים קוגניטיביים להבנת מושגים מופשטים ולא מוכרים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מילים של יום חול - פרק 4

  21 ביוני 2026·47 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·פרופסור אשבל רצון
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק מארח את פרופסור אשבל רצון לשיחה על עבודתה כחוקרת פילוסופיה יהודית, תלמוד והיסטוריה של המדעים בתקופת הבית השני. רצון משתפת בדרכה המפותלת מהלימודים בישיבה לנשים, דרך התואר הראשון בפיזיקה ועד למחקר האינטרדיסציפלינרי שמשלב בין מדעי הרוח למדעים מדויקים. הפרק מציע הצצה למחשבה של חוקרת המנסה להבין כיצד תרבויות קודמות תפסו את היקום, ולמה כדאי להאזין למי שמתעניין בשורשי הידע האנושי ובחשיבה ביקורתית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • היסטוריה היא בבסיסה סיפור, ולימוד טקסטים עתיקים הוא דרך להבנת התפיסה האנושית לאורך הדורות.
  • לימוד לשם לימוד, ללא מבחנים או תפוקות מדידות, מהווה כלי רב עוצמה לרכישת כישורי למידה וסקרנות.
  • הבחירה האקדמית אינה תמיד ליניארית; לפעמים השילוב בין דיסציפלינות רחוקות, כמו פיזיקה ופילוסופיה של הבית השני, מניב תובנות מחקריות חדשות.
  • קריירה אקדמית דורשת התמדה רבה, כולל תקופות פוסט-דוקטורט רבות, עד להשגת משרה קבועה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק מארח את פרופסור אשבל רצון לשיחה על עבודתה כחוקרת פילוסופיה יהודית, תלמוד והיסטוריה של המדעים בתקופת הבית השני. רצון משתפת בדרכה המפותלת מהלימודים בישיבה לנשים, דרך התואר הראשון בפיזיקה ועד למחקר האינטרדיסציפלינרי שמשלב בין מדעי הרוח למדעים מדויקים. הפרק מציע הצצה למחשבה של חוקרת המנסה להבין כיצד תרבויות קודמות תפסו את היקום, ולמה כדאי להאזין למי שמתעניין בשורשי הידע האנושי ובחשיבה ביקורתית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  היסטוריה היא בבסיסה סיפור, ולימוד טקסטים עתיקים הוא דרך להבנת התפיסה האנושית לאורך הדורות. · לימוד לשם לימוד, ללא מבחנים או תפוקות מדידות, מהווה כלי רב עוצמה לרכישת כישורי למידה וסקרנות. · הבחירה האקדמית אינה תמיד ליניארית; לפעמים השילוב בין דיסציפלינות רחוקות, כמו פיזיקה ופילוסופיה של הבית השני, מניב תובנות מחקריות חדשות. · קריירה אקדמית דורשת התמדה רבה, כולל תקופות פוסט-דוקטורט רבות, עד להשגת משרה קבועה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מילים של יום חול - פרק 3

  21 ביוני 2026·48 דק׳
  אורחים:גיל מרקוביץ·עדי שטרן
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק זה, גיל מרקוביץ' מארח את פרופסור עדי שטרן ממכון ויצמן למדע לדיון מעמיק על מצבים טופולוגיים של החומר. הם בוחנים את הרחבת ההבנה המדעית מעבר לאפקט הול הקוונטי הקלאסי, כולל גילוי מצבים טופולוגיים ללא שדה מגנטי ובממדים שונים. הדיון עוסק באתגרים המדעיים, ביופי שבגילוי אוסף תכונות חדש, ובפער שבין מודלים תיאורטיים למציאות במעבדה. הפרק מתאים למי שרוצה להבין את גבולות הידע בפיזיקה של חומר מעובה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תכונה טופולוגית מוגדרת כתכונה יציבה שאינה משתנה גם כאשר משנים את תנאי המערכת או את פרטיה.
  • התחום המדעי של מצבים טופולוגיים התרחב משמעותית בשני העשורים האחרונים מעבר למערכות דו-ממדיות עם שדה מגנטי.
  • קיימים חומרים בטבע שנולדים כטופולוגיים, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה רק תוצר של הנדסה אנושית במעבדה.
  • קיימים מבודדים טופולוגיים שבהם הפנים הוא מבודד אך המשטח מתנהג כמתכת, תכונה שמדגישה את מורכבות התופעה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בפרק זה, גיל מרקוביץ' מארח את פרופסור עדי שטרן ממכון ויצמן למדע לדיון מעמיק על מצבים טופולוגיים של החומר. הם בוחנים את הרחבת ההבנה המדעית מעבר לאפקט הול הקוונטי הקלאסי, כולל גילוי מצבים טופולוגיים ללא שדה מגנטי ובממדים שונים. הדיון עוסק באתגרים המדעיים, ביופי שבגילוי אוסף תכונות חדש, ובפער שבין מודלים תיאורטיים למציאות במעבדה. הפרק מתאים למי שרוצה להבין את גבולות הידע בפיזיקה של חומר מעובה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  תכונה טופולוגית מוגדרת כתכונה יציבה שאינה משתנה גם כאשר משנים את תנאי המערכת או את פרטיה. · התחום המדעי של מצבים טופולוגיים התרחב משמעותית בשני העשורים האחרונים מעבר למערכות דו-ממדיות עם שדה מגנטי. · קיימים חומרים בטבע שנולדים כטופולוגיים, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה רק תוצר של הנדסה אנושית במעבדה. · קיימים מבודדים טופולוגיים שבהם הפנים הוא מבודד אך המשטח מתנהג כמתכת, תכונה שמדגישה את מורכבות התופעה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

שלושה שיודעים Three Who Know

כאן | Kan

מדע1,813 פרקים

תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

Tel Aviv University

מדע934 פרקים

מדע בגובה האוזניים

כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי

מדע516 פרקים

עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi

רשת עושים היסטוריה

מדע278 פרקים

Made in BGU - תוצרת אב"ג

BGU Radio

מדע199 פרקים

ספק סביר

ירון אסא, ברק ניצן

מדע181 פרקים