ללמוד להקשיב - פרק 2
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 12 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 50 דק׳ |
| הנושא המרכזי | שילוב כלכלי והדרה של פלסטינים בישראל |
| אורחים | גיל מרקוביץ, פרופ' עמליה סאר, מיכאל שלב, עמל יסר |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק עם גיל מרקוביץ?
הפרק בוחן כיצד ישראל משלבת אזרחים פלסטינים כלכלית ובו בזמן מעמיקה הדרה אזרחית ולאומית, ובמיוחד איך הסתירה הזאת פוגעת בנשים ערביות.
זהו חלק משיחה ב"המעבדה" על ניאוליברליזם והשפעתו על החברה הערבית בישראל, עם פרופסור עמל יסר. השיחה מתמקדת במדיניות של "שילוב כלכלי" לאזרחים הפלסטינים דרך תעסוקה, תקציבים ותוכניות חומש, לצד החמרה בחקיקה ובשיח המדיר. דרך המושג "אזרחות כלכלית" מוסבר כיצד המדינה מרחיבה השתתפות בשוק העבודה בלי להעניק שוויון אזרחי מלא או הכרה לאומית. בהמשך מוצג במיוחד מצבן של נשים ערביות, כולל נשים מעוטות הכנסה, שנמשכות להבטחת העבודה אך בפועל נדחקות לעבודות פוגעניות ולא יציבות.
/ תובנות מרכזיות
- ב-20 השנים האחרונות מתקיימות במקביל שתי מגמות: החרפה של ההדרה הלאומית והאזרחית של פלסטינים בישראל, לצד עידוד עקבי של שילובם בכלכלה.
- השילוב הכלכלי מוצג ככלי תועלתני: הגדלת כוח העבודה, צמצום קצבאות, עמידה במדדים בינלאומיים ושיפור מיתוג המדינה.
- "אזרחות כלכלית" מתוארת כנתיב עוקף לשותפות אזרחית: לעבוד, לצרוך ולהשתלב כלכלית במקום לקבל שוויון מלא, אוטונומיה תרבותית או הכרה כמיעוט לאומי.
- אצל נשים ערביות מעוטות הכנסה, ההבטחה שעבודה תביא רווחה ומימוש עצמי מתנגשת במציאות של עבודות רעות, חוסר ביטחון תעסוקתי וניצול.
- ככל שנשים נכנסות ויוצאות שוב ושוב משוק העבודה, נפגע מעמדן כעובדות יציבות, ובמקביל הן נושאות יותר בנטל הפרנסה כשהגברים נפלטים מעבודות כפיים עם הגיל.
איך ייתכן שמדינה שמעמיקה הדרה אזרחית ולאומית מציעה דווקא שילוב כלכלי כתחליף להשתתפות אזרחית שוויונית?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- זהו חלק משיחה ב"המעבדה" על ניאוליברליזם והשפעתו על החברה הערבית בישראל, עם פרופסור עמל יסר. השיחה מתמקדת במדיניות של "שילוב כלכלי" לאזרחים הפלסטינים דרך תעסוקה, תקציבים ותוכניות חומש, לצד החמרה בחקיקה ובשיח המדיר. דרך המושג "אזרחות כלכלית" מוסבר כיצד המדינה מרחיבה השתתפות בשוק העבודה בלי להעניק שוויון אזרחי מלא או הכרה לאומית. בהמשך מוצג במיוחד מצבן של נשים ערביות, כולל נשים מעוטות הכנסה, שנמשכות להבטחת העבודה אך בפועל נדחקות לעבודות פוגעניות ולא יציבות.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- ב-20 השנים האחרונות מתקיימות במקביל שתי מגמות: החרפה של ההדרה הלאומית והאזרחית של פלסטינים בישראל, לצד עידוד עקבי של שילובם בכלכלה. · השילוב הכלכלי מוצג ככלי תועלתני: הגדלת כוח העבודה, צמצום קצבאות, עמידה במדדים בינלאומיים ושיפור מיתוג המדינה. · "אזרחות כלכלית" מתוארת כנתיב עוקף לשותפות אזרחית: לעבוד, לצרוך ולהשתלב כלכלית במקום לקבל שוויון מלא, אוטונומיה תרבותית או הכרה כמיעוט לאומי. · אצל נשים ערביות מעוטות הכנסה, ההבטחה שעבודה תביא רווחה ומימוש עצמי מתנגשת במציאות של עבודות רעות, חוסר ביטחון תעסוקתי וניצול. · ככל שנשים נכנסות ויוצאות שוב ושוב משוק העבודה, נפגע מעמדן כעובדות יציבות, ובמקביל הן נושאות יותר בנטל הפרנסה כשהגברים נפלטים מעבודות כפיים עם הגיל.
מתיאור הפרק
האם אפשר להקשיב לעומק גם לסיפור שמשעמם אותנו? בפרק הזה נלמד כיצד הזמנה פשוטה לספר סיפור – אפילו בנושא אקראי לחלוטין – יכולה להפוך למפתח להיכרות עם האחר, אם רק נדע להישאר פתוחים ולהשהות שיפוטיות. אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים לחוברת הסבר ותרגול עצמי עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: נתי בלנקט See omnystudio.com/listener for privacy information.