עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
278 פרקים
על התוכנית
עושים היסטוריה הוא פודקאסט על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה. רן לוי - מהנדס וסופר - לוקח את המאזינים למסעות מפתיעים אל מאחורי הקלעים של התגליות, הכישלונות והאנשים שהזיזו את העולם. לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו לניוזלטר.
מה זה עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi?
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת רשת עושים היסטוריה. הפודקאסט שבוחן את הצמתים המרתקים שבהם נפגשים רעיונות גדולים עם המציאות האנושית וההיסטורית. בארכיון 278 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-44 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 278 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-44 דקות |
| הפרק האחרון | 7 בספטמבר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
טייסת העמק ידעה על המתקפה 24 שעות מראש - רן לוי מספר את מה שהקונספציה הסתירה
רן לוי לוקח סיפור גדול ומוצא בו את הצומת האנושי. בסדרה על טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים מתברר שחיל האוויר איבד רבע ממטוסיו ו-53 טייסים, ושפקודה ברגע האחרון - לנטוש תוכניות שאומנו עליהן שנים - גבתה מחיר כבד.
בפרק אחר הוא שואל למה דווקא שפינוזה, שזיהה סתירות בטקסט המקראי, נשאר ה"כופר" שלא רוצים להשוויץ בו - בניגוד לאיינשטיין ופרויד.
תמיד עם תחקיר מדויק, ותמיד בחיפוש אחר האדם שמאחורי התהליך הגדול.
הפודקאסט שבוחן את הצמתים המרתקים שבהם נפגשים רעיונות גדולים עם המציאות האנושית וההיסטורית.
המנחה
רן לוי הוא מגיש בעל סקרנות אינטלקטואלית גבוהה המנגיש נושאים מורכבים במדע, טכנולוגיה והיסטוריה לקהל הרחב. הוא ניחן בגישה ביקורתית ואנליטית, המבקשת לחשוף את הסיפורים האנושיים מאחורי התהליכים הגדולים ולחבר בין העבר להווה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון סיפורי מובנה המשלב מחקר היסטורי מעמיק עם תובנות טכנולוגיות ומדעיות. הקצב מוקפד, הטון ענייני ומעמיק, והמבנה לרוב משלב רקע תיאורטי עם עדויות או סיפורים אישיים הממחישים את הנושא.
תובנות הזהב מהארכיון
- תהליכים היסטוריים ומדעיים אינם ליניאריים ומושפעים לעיתים קרובות ממאבקי כוח וסטיגמות חברתיות
- חוסר אמון במערכת נוצר לרוב בעקבות פער בין הפיקוד העליון למציאות בשטח
- חדשנות דורשת לעיתים עקשנות יוצאת דופן כנגד קונצנזוס ממסדי
- למידה אמיתית מתרחשת מתוך התנסות ותיקון טעויות ולא רק מתוך היצמדות לתוכניות מקובעות
התוכנית מתאימה לאנשים סקרנים המעוניינים להעמיק בהבנת תהליכים היסטוריים, מדעיים וטכנולוגיים, והמאזין מקבל בה מבט רחב ומעשיר על העולם סביבו.
השאלות הבולטות בארכיון
מתי נאמנות למשימה מחייבת לחרוג מנהלים ופקודות שמסכנים את המבצעים אותה?
כיצד צריך מפקד טייסת לפעול כשהוא מזהה פקודה מסכנת חיים, אך שרשרת הפיקוד אוסרת עליו להתערב במטוסים שבאוויר?
האם החיים נוצרו בכדור הארץ, או הגיעו אליו מהחלל ותפסו אחיזה כשהתנאים אפשרו זאת?
האם אפשר להבין ולכוון את מנגנון קבלת ההחלטות של מודל שפה לפני שמפקידים בידיו החלטות ברפואה, בביטחון או במשפט?
כיצד אפשר לגרום למחשב ללמוד לבדו מתוך דוגמאות משימה שקשה לנסח לה כללים מפורשים?
כיצד הצליחו חורים שחורים סופר מסיביים להיווצר ולפעול בעוצמה כבר מאות מיליוני שנים אחרי המפץ הגדול?
כיצד הצליחו גלקסיות רבות להגיע למסה ולרמת התפתחות גבוהות כבר 300 עד 600 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- 464: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק ב' (ש.ח.)
- 463: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק א', (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
- 462: לוקה, האב הקדמון המשותף לכל החיים [עושים היסטוריה]
- 461: למידה עמוקה, Deep Learning, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
- 460: למידה עמוקה (Deep Learning), חלק א' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
- 459: טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חלק ב' [עושים היסטוריה]
- 458: טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חלק א' [עושים היסטוריה]
רן לוי, מהנדס וסופר, מספר את הסיפורים הגדולים של מדע, טכנולוגיה והיסטוריה - מטייסי הסקייהוק במלחמת יום הכיפורים ועד החיפוש אחרי האב הקדמון של כל היצורים.
- בסדרה על טייסת העמק נחשף שהטייסים ידעו על המתקפה 24 שעות מראש, ושרגע לפני הקרב קיבלו הוראה בלתי צפויה לנטוש את התוכנית עליה התאמנו שנים
- חיל האוויר איבד רבע ממטוסיו ו-53 טייסים במלחמת יום הכיפורים - מספרים שמאחוריהם אובדן אמון עמוק בפיקוד העליון
- פרק על מקור החיים עוקב אחרי 'לוקה', האב הקדמון המשותף, ואחרי שיטת השעון המולקולרי שמודדת קרבה אבולוציונית בין מינים
יש סיפורים שאתה בטוח שאתה מכיר, עד שמישהו מספר אותם נכון. בסדרה של רן לוי על טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים מתברר שהטייסים ידעו על המתקפה 24 שעות מראש, ושרגע לפני שפרצו הקרבות קיבלו הוראה בלתי צפויה לנטוש את כל התוכנית עליה התאמנו שנים. זה עושים היסטוריה במיטבו - לא מה קרה, אלא איך ולמה.
לוי, מהנדס וסופר, לא מסתפק בניצחונות. הוא נכנס עמוק אל הכישלונות ואל המחיר: חיל האוויר איבד באותה מלחמה רבע ממטוסיו ו-53 טייסים, ומאחורי המספרים מתגלה אובדן אמון עמוק בפיקוד העליון, ומפקדים שמצאו דרכים מחתרתיות לתקשר עם טייסיהם באוויר.
והרקע ההנדסי שלו ניכר בלי שזה הופך ליבש. בפרק על מקור החיים הוא עוקב אחרי 'לוקה', האב הקדמון המשותף של כל היצורים, ומסביר את שיטת השעון המולקולרי שמודדת קרבה אבולוציונית בין מינים - ואיך קארל ווז שינה את כל התמונה כשריצף RNA של בקטריות.
זה אחד השמות הוותיקים בזירה הישראלית, חלק מרשת עושים היסטוריה, אז יש כאן שפע פרקים להמשיך אליהם. תתחיל מאחד שמסקרן אותך, ויש סיכוי טוב שתימצא נשאב.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
שוד השעונים הגדול בירושלים [עושים היסטוריה]
פרקים אחרונים
שוד השעונים הגדול בירושלים [עושים היסטוריה]
7 בספטמבר 202636 דק׳441: ההיסטוריה של המשכנתא (ש.ח.)[עושים היסטוריה]
10 במרץ 202548 דק׳440: היהודים שבנו את הוליווד [עושים היסטוריה]
24 בפברואר 202548 דק׳439: ההיסטוריה של שיתוף הקבצים, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
10 בפברואר 202539 דק׳438: ההיסטוריה של תוכנות שיתוף הקבצים, חלק א' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
10 בפברואר 202539 דק׳437: הפרעת קשב [עושים היסטוריה]
26 בינואר 202554 דק׳האלטלנה - באש ובמים [עושים היסטוריה]
31 באוגוסט 202627 דק׳465: ברוך שפינוזה [עושים היסטוריה]
26 באפריל 202644 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק על ברוך שפינוזה, פילוסוף שהשפיע עמוקות על ההגות המודרנית ושמשנתו עיצבה הלכה למעשה את דמותה של מדינת ישראל - ובכל זאת רוב הישראלים מכירים אותו בעיקר כ'כופר ומוקצה'. רן לוי בוחן מי היה שפינוזה, איך שינה את העולם ולמה לא נהוג להתגאות בו. מתאים לחובבי היסטוריה ופילוסופיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שפינוזה תואר כמי שמשנתו עיצבה בפועל את דמותה של מדינת ישראל
- הפרק שואל מדוע, בניגוד לאיינשטיין ולפרויד, ישראלים נמנעים מלהתגאות בשפינוזה
464: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק ב' (ש.ח.)
8 באפריל 202657 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
גיורא בן דב ודוד יצחק מתארים כיצד פקודות מסוכנות ומודיעין חלקי ערערו את אמון טייסי הסקייהוק בפיקוד העליון. הטייסת הקימה ערוץ תכנון מן הקרקע, קיימה תחקירים יומיים ושינתה נתיבי טיסה ועומסי חימוש כדי לצמצם חשיפה לאש נ״מ. בשיתוף מהנדסי רפאל פותחה בזמן המלחמה קסטה של נורים ומוץ נגד טילי SA6, ואילו ניסיון מאולתר להאריך את זנב המטוס נגד טילי סטרלה נכשל בבדיקה אך הוביל בהמשך לפיתוח מקצועי של זנב ארוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תקיפת קלע הרחיקה את המטוסים מסוללות הטילים, אך פגעה מאוד בדיוק ולכן נתפסה בטייסת כפתרון לא יעיל למטרות נקודתיות.
- הטייסת ניצלה את הצורך לספק לטייסים נתוני ניווט כדי לבדוק מטרות, לשנות נתיבי גישה ואף למנוע כניסה למארבי טילים.
- טיסות ללא מכלי דלק חיצוניים ועם חמש פצצות הפכו את הסקייהוק לקל ומתמרן יותר ואפשרו לטייסת לדלג על מעגלי המתנה.
- מהנדסי רפאל בנו קסטה של 36 נורים ומוצים בתזמון קבוע, שחוברה למנגנון קיים ולא מנוצל של רקטות האצה.
- הניסיון להאריך את זנב הסקייהוק בפח מאולתר נכשל כבר בריצת המבחן, אך הרעיון נבדק לאחר המלחמה והפך לשינוי תקני.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה היו האתגרים שעמדו בפני טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים?
טייסת העמק נתקלה באתגרים רבים, כמו חוסר אמון בפיקוד העליון, תחושת אי ודאות לגבי המטרות, והצורך לחזור שוב ושוב לאש התופת, תוך סיכון חייהם.
▾איך השפיע חוסר המידע על פעולות הטייסים במהלך המלחמה?
חוסר המידע גרם לטייסים לפעול בעיוורון מוחלט, כאשר הם לא ידעו אם המטרות שהוקצו להם היו נכונות או אם התקיפות היו מתאימות למצב בשטח.
▾מה הייתה השיטה שהמציא דוד יצחק כדי לשפר את התקשורת עם הטייסים?
דוד יצחק יזם תקשורת ישירה עם הטייסים באוויר, על ידי כך שהטייסים קיבלו נווטים פרטיים על הקרקע, מה שאפשר להם לקבל נתונים מדויקים על המטרות והסביבה.
▾כיצד טייסת העמק שינתה את שיטות התקיפה שלה במהלך המלחמה?
טייסת העמק שינתה את שיטות התקיפה על ידי מעבר לתקיפות קלע, שהיו בטוחות יותר, אך גם פחות מדויקות, מה שהוביל לאובדן יעילות במטרות שהוטלו עליהם.
▾מה היו התוצאות של השינויים שהטייסת עשתה בנוגע למטוסים והחימוש?
השינויים שהטייסת עשתה, כמו טיסה עם פחות פצצות ומכלי דלק, שיפרו את יכולת התמרון של המטוסים והפחיתו את הסיכון להיתקל בטילים, מה שהוביל להצלחות רבות יותר במבצעים.
463: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק א', (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
22 במרץ 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חיל האוויר נערך לתקיפה מסיבית של סוללות הנ״מ, אך ערב המלחמה הוסט לתקיפת שדות תעופה ובהמשך ביטל גם אותה בלי להפעיל בזמן את פקודת שריטה. דוד יצחק מתאר כיצד הוראות סותרות הובילו את מטוסי הטייסת למשימות שלא התאימו להכנות ולחימוש שלהם, ובהן טיסה מסוכנת בגובה 20 אלף רגל לקונטרה. כישלון תקיפת הטילים ברמת הגולן הותיר את הטייסים מול מערך נ״מ צפוף וטילי SA-6 ניידים שלא הכירו היטב. גיורא בן דב מתאר את הפחד ואת המתח הנפשי שנוצר מהמעבר החוזר בין בסיס בטוח לבין גיחות שבהן נשקפה סכנת מוות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תפיסת הלחימה של חיל האוויר נשענה על השמדת סוללות הנ״מ בתחילת המלחמה כדי להשיג חופש פעולה ולסייע לכוחות הקרקע.
- המעבר מתקיפת טילים לתקיפת שדות תעופה, ביטול התקיפה ואי הפעלת פקודת שריטה יצרו בטייסת תחושה שהמטה איבד כיוון.
- דוד יצחק נמנע מלהתערב ישירות בפקודה לטוס בגובה 20 אלף רגל לקונטרה בגלל שרשרת הפיקוד, והמוביל הופל עוד בזמן שניסה לעצור את המשימה דרך מוצב הפיקוד.
- ניידותו ומהירותו של טיל SA-6, לצד חוסר ההיכרות עמו, הפכו אותו לאיום שקשה לזהות ולהתגונן מפניו.
- הלכידות בין אנשי הטייסת העניקה לטייסים הצדקה נפשית לחזור שוב ושוב לגיחות מסוכנות למרות הפחד והאבדות.
462: לוקה, האב הקדמון המשותף לכל החיים [עושים היסטוריה]
7 במרץ 202635 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מתאר כיצד השעון המולקולרי ועבודתם של קארל ווז וג'ורג' פוקס הובילו לגילוי הארקאה ולחלוקת עולם החי לשלוש ממלכות על. מחקר שהתפרסם ב-2024 השווה 700 אורגניזמים וזיהה 30 גנים משותפים לכולם, לצד אלפי גנים נוספים שעשויים לסייע בשחזור תכונותיו של לוקה. מן השחזור עולה האפשרות שלוקה חי לפני כ-4.2 מיליארד שנה, השתמש בפחמן דו-חמצני ובמימן להפקת אנרגיה ואולי התקיים ליד נביעות הידרותרמיות. הממצאים עדיין משוערים ואינם מכריעים אם החיים נוצרו בכדור הארץ או הגיעו אליו מהחלל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השוני ברצפי ה-RNA הריבוזומלי של יצורים מתנוגניים הוביל את קארל ווז וג'ורג' פוקס לזהות את הארקאה כממלכת על נפרדת מן הבקטריות.
- העברה גנטית אופקית הייתה עשויה להיות שכיחה במיוחד בתאים הקדומים ולאפשר לתכונות מועילות להתפשט מהר יותר מתורשה רגילה.
- במחקר מ-2024 נמצאו 30 גנים בכל 350 מיני הבקטריות ובכל 350 מיני הארקאה שנבדקו, ולכן סביר מאוד שהם היו גם בגנום של לוקה.
- גנים הקשורים להגנה מפני DNA זר מעלים אפשרות שללוקה הייתה מערכת חיסונית דמוית CRISPR ושכבר התקיימו אז וירוסים.
- גנים הקשורים לעיבוד פחמן דו-חמצני, מימן, ברזל וגופרית מחזקים את ההשערה שלוקה חי ליד נביעות הידרותרמיות, אך אינם מוכיחים אותה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו לוקה וכיצד הוא קשור לאבולוציה?
לוקה הוא האב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים, והוא מתייחס לאוכלוסייה של אורגניזמים, לא לייצור יחיד. רעיון זה נובע מההבנה שכל היצורים חיים ירשו תכונות מהאב הקדמון הזה.
▾כיצד השעון המולקולרי עוזר להבין את הקשרים האבולוציוניים בין מינים?
השעון המולקולרי, שפותח על ידי אמיל צוקרקנדל, מאפשר למדוד את מידת הקרבה האבולוציונית בין מינים שונים על סמך ההבדלים במולקולות כמו המוגלובין, ובכך להעריך מתי חיו אבות קדמונים משותפים.
▾מה הייתה התגלית של קארל ווז לגבי הארקאה וכיצד היא שינתה את הבנתנו על עולם הטבע?
קארל ווז גילה שהארקאה הן יצורים שונים מהבקטריות, מה שהוביל להקמת ממלכת-על חדשה בעץ החיים. תגלית זו חיזקה את ההבנה שיש שלוש ממלכות-על: בקטריות, ארקאה ואאוקריוטים.
▾מהי העברה גנטית אופקית וכיצד היא משפיעה על חיידקים?
העברה גנטית אופקית היא תהליך שבו חיידקים מעבירים גנים זה לזה ללא קשר לתורשה. תהליך זה מאפשר לחיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה במהירות, על ידי קבלת גנים מחיידקים אחרים.
▾איזה תפקיד שיחק ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק בהבנת ה-DNA?
ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק גילו את מבנה ה-DNA, מה שהניח את היסודות להבנת המנגנון שמתרגם את המידע הגנטי ליצירת חלבונים, ובכך שינה את התחום של הביולוגיה המולקולרית.
461: למידה עמוקה, Deep Learning, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
18 בפברואר 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מתאר כיצד אלגוריתמים לרשתות נוירונים שהיו מוכרים עשרות שנים הפכו ליעילים כאשר מעבדים גרפיים אפשרו לאמן אותם על כמויות גדולות של דוגמאות. לצד הישגים בזיהוי תמונות, דיבור ומשחק גו, מוסבר שמערכות למידה עמוקה מתמחות במשימות צרות ועלולות ללמוד כללים שגויים מתוך נתוני האימון. העדכון לפרק מציג פרשנות מכניסטית ואת השערת הייצוג הליניארי כניסיון למפות מושגים בתוך המודל ואף להטות את פעילותו באמצעות וקטורים, תוך הדגשה שהמחקר עדיין בראשיתו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עבד אל רחמן מוחמד וג'ורג' דל האיצו את חישובי רשת הנוירונים פי 70 כבר בניסיון הראשון שלהם עם מעבדים גרפיים.
- אנדרו נג השתמש באותם אלגוריתמים שהיו מוכרים קודם, אך הגדלת מערך האימון שיפרה פי ארבעה את זיהוי כתב היד.
- בתחרות ImageNet בשנת 2012 השיגה המערכת של ג'פרי הינטון ועמיתיו שיעור שגיאה של כ־15 אחוז, לעומת 26 אחוז למערכת שבמקום השני.
- מערכת להערכת חולי דלקת ריאות פירשה טיפול נמרץ כסימן לסיכון נמוך, ולכן המליצה בטעות לשחרר חולי אסתמה.
- חוקרי אנתרופיק הוסיפו למודל אופוס וקטור הקשור לגשר שער הזהב, והמודל החל לקשור אליו תשובות בנושאים שונים לחלוטין.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי טכניקת הלמידה העמוקה וכיצד היא משפיעה על רשתות הנוירונים?
למידה עמוקה היא טכניקה לאימון רשתות נוירונים המאפשרת להן לבצע משימות מורכבות, כמו זיהוי פרצופים, על ידי שימוש במספר רב של שכבות נוירונים.
▾כיצד השפיעה טכנולוגיית הלמידה העמוקה על משחק ה-Go?
טכנולוגיית הלמידה העמוקה הביאה לפיתוח תוכנה בשם AlphaGo, שהצליחה לנצח שחקני Go מקצועיים, דבר שלא קרה עד אז, והפכה את המחשב לדומיננטי בתחום זה.
▾מהו עקרון ה-Back Propagation ולמה הוא חשוב?
Back Propagation הוא עיקרון שהתגלה בשנות ה-80, המאפשר לאמן רשתות נוירונים מרובות שכבות, ובכך שיפר משמעותית את יכולתן לבצע משימות מורכבות.
▾מה היו האתגרים שהיו קיימים במחקר רשתות נוירונים בשנות ה-70 וה-80?
בשנות ה-70 וה-80, רשתות נוירונים נתקלו בספקנות רבה מצד הממסד המדעי, והמחקר בהן נזנח לטובת כיווני מחקר אחרים שהראו פוטנציאל טוב יותר.
▾כיצד השפיעו המעבדים הגרפיים על אימון רשתות נוירונים?
המעבדים הגרפיים אפשרו לבצע חישובים מקבילים רבים, מה שהאיץ את תהליך האימון של רשתות נוירונים פי 70, והוביל לשיפורים משמעותיים בביצועים.
460: למידה עמוקה (Deep Learning), חלק א' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
2 בפברואר 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מתאר כיצד הפרספטרון של פרנק רוזנבלט חיקה נוירון ולמד לזהות צורות באמצעות שינוי משקלים במקום קבלת כללים מפורשים. הביקורת של מרווין מינסקי וסימון פפרט על הקושי לאמן שכבות פנימיות תרמה לדעיכת המחקר, עד שפול ורבוס הציע את שיטת החילחול לאחור. בהמשך הראו דייוויד רומלהארט וג'יימס מקלילנד שרשת רב שכבתית יכולה ללמוד הטיית פעלים באנגלית ואף לחזור על דפוסי הטעות של ילדים. רן לוי קושר את ההיסטוריה הזאת למהפכת הבינה המלאכותית הנוכחית ולשינוי שהיא מחוללת בתוכנה, בפודקאסטים ובכתיבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרספטרון למד מדוגמאות באמצעות חיזוק והחלשה של משקלי הקלט, בלי שנוסחו לו כללי זיהוי הצורות.
- מינסקי ופפרט הראו שהקושי המרכזי ברשתות עמוקות הוא לייחס את שגיאת הפלט למשקלים שבשכבות הפנימיות.
- פול ורבוס הציע ב-1974 את שיטת החילחול לאחור, אך הרעיון לא זכה לעניין בתקופה שבה רשתות נוירונים נחשבו למבוי סתום.
- המודל של רומלהארט ומקלילנד למד הטיית פעלים מדוגמאות בלבד וחזר על שלב הכללת היתר שמופיע אצל ילדים.
- רן לוי רואה בינה מלאכותית ככלי יעיל לכתיבה פונקציונלית, אך אינו רוצה שתכתוב במקומו יצירה שהוא מגדיר כאמנות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין הלמידה של מחשבים ללמידה של ילדים לפי רן לוי?
רן לוי מסביר שהילדים לומדים לרכוב על אופניים לבד, בעוד שמחשבים צריכים דוגמאות כדי ללמוד. ילדים לא מקבלים הסברים מפורשים, אלא לומדים מהניסיון, כמו שמחשב לומד מתוך דוגמאות.
▾כיצד הוצג רעיון הלמידה העמוקה בפרק?
הפרק מציג את הלמידה העמוקה כיכולת של מחשבים ללמוד לבד, בדומה לילדים, על ידי מתן דוגמאות ולא על ידי הגדרת כללים מפורשים. זה מאפשר להם לבצע משימות מורכבות כמו זיהוי פרצופים.
▾מהו הפרספטרון וכיצד הוא קשור ללמידה עמוקה?
הפרספטרון הוא מודל של נוירון מלאכותי שהגה פרנק רוזנבלט, והוא מדגים כיצד ניתן ללמד מכונה לזהות צורות על ידי חיזוק או החלשת הקשרים בינה לבין דוגמאות, מה שמקביל ללמידה של בני אדם.
▾מה היו התגובות הראשוניות להצלחה של הפרספטרון?
ההצלחה של הפרספטרון עוררה התלהבות רבה בקרב חוקרים, שהאמינו שהמכונה תוכל לבצע פעולות מורכבות כמו בני אדם, והיו ציפיות גבוהות לגבי פיתוחים עתידיים בתחום הבינה המלאכותית.
▾מה הייתה עמדתו של מרווין מינסקי לגבי הפרספטרון?
מרווין מינסקי, מתמטיקאי ידוע בתחום הבינה המלאכותית, לא האמין בפרספטרון וחשב שהניסיון לחקות את המנגנון הביולוגי של המוח לא יביא לתוצאות טובות במחשבים, מה שהוביל לויכוחים בינו לבין רוזנבלט.
459: טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חלק ב' [עושים היסטוריה]
20 בינואר 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר שני דניאלי מסבירה כי הנקודות האדומות הקטנות שווב זיהה ביקום המוקדם מוסברות ככל הנראה כמערכות של חורים שחורים סופר מסיביים הסופחים חומר ומוקפים בגז צפוף ומיונן. השיחה עוסקת גם בחומר אפל, בגלקסיות דלילות שחלקן עשירות בו וחלקן כמעט נטולות ממנו, ובעידוש כבידתי ככלי למיפוי מסה שאינה נראית. בהמשך מוצגות תגליות נוספות של ווב, ובהן זוגות עצמים בעלי מסה פלנטרית בערפילית אוריון וניתוח אטמוספירות של כוכבי לכת רחוקים באמצעות ספקטרוגרפיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מודלים של גלקסיות מאובקות לא הצליחו להסביר את הצבע הקיצוני של הנקודות האדומות הקטנות, ותצפיות מפורטות חיזקו את ההסבר של מערכת המונעת בידי חור שחור סופר מסיבי.
- קריסה ישירה של ענני גז עשויה ליצור חורים שחורים כבדים במהירות רבה יותר מהתמזגויות הדרגתיות של חורים שחורים קטנים.
- החומר האפל מוערך בכשמונים עד שמונים וחמישה אחוזים מכלל החומר ביקום, אך הוא מזוהה דרך השפעתו הכבידתית ולא דרך אינטראקציה עם אור.
- עידוש כבידתי מאפשר לאמוד את המסה של חומר אפל באופן בלתי תלוי בעקומות הסיבוב של גלקסיות ואף עשוי לחשוף גושי חומר אפל ללא כוכבים.
- זיהוי אפשרי של דימתיל סולפיד באטמוספירת K-218B מסקרן, אך המדידה אינה מדויקת דיה ואינה מוכיחה קיום חיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו המידע החדש שנחשף על חורים שחורים סופר-מסיביים בעקבות תצפיות טלסקופ החלל ג'יימס ווב?
הטלסקופ גילה חורים שחורים סופר-מסיביים מוקדמים, שנוצרו כנראה על ידי קריסה ישירה של ענני גז, ולא על ידי התמזגויות של חורים שחורים קטנים.
▾איך נקודות אדומות קטנות קשורות לתהליכים ביקום המוקדם?
הנקודות האדומות הקטנות הן חורים שחורים מוקפים בגז ואבק, שפעלו בעוצמה גבוהה מאוד ביקום הצעיר, מה שמעיד על היווצרותם המוקדמת.
▾מה ההשערה לגבי האור האדום שנראה מהנקודות האדומות הקטנות?
האור האדום נובע מהאור של האובייקט עצמו, ולא מהאבק הקוסמי, מה שמעיד על כך שמדובר בחורים שחורים סופר-מסיביים שסופחים חומר בקצב גבוה.
▾מהו תהליך הקריסה הישירה של חורים שחורים וכיצד הוא שונה מהיווצרות חורים שחורים רגילים?
קריסה ישירה מתרחשת כאשר ענני גז גדולים קורסים ישירות לחורים שחורים, מבלי להתפצל לכוכבים, מה שמאפשר היווצרות חורים שחורים סופר-מסיביים מהר יותר.
▾מה הקשר בין החומר האפל לבין התגליות החדשות של טלסקופ ג'יימס ווב?
החומר האפל מהווה כ-80% מהיקום, והבנתו עשויה לשנות את הפיזיקה כפי שאנחנו מכירים אותה, במיוחד לאור התגליות החדשות על חורים שחורים סופר-מסיביים.
458: טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חלק א' [עושים היסטוריה]
4 בינואר 202639 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ג'יימס ווב צופה בעיקר באינפרה אדום, ולכן הוא מסוגל לקלוט אור מגלקסיות רחוקות שהוסט לאורכי גל אדומים בעקבות התפשטות היקום. המראה הגדולה שלו ומיקומו בנקודת L2 מאפשרים לו לראות תופעות רחוקות וחיוורות, אך הצבתו שם חייבה פריסה מדויקת של מאות רכיבים ללא אפשרות תיקון בידי אסטרונאוטים. בתמונות הראשונות נראו גלקסיות רבות ומסיביות כבר 300 עד 600 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, מוקדם מכפי שחזו המודלים. ההסבר הסביר שהוצג הוא שילוב של תיקון הערכות המסה ושל יצירת כוכבים יעילה יותר ביקום המוקדם, ולא קריסה של המודל הקוסמולוגי כולו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההתפשטות הקוסמית מסיטה אור מגלקסיות קדומות אל תחום האינפרה אדום, ולכן ווב יכול לצפות בפרק זמן שהאבל התקשה לראות.
- המראה של ווב, בקוטר 6.5 מטרים, אוספת יותר אור ומאפשרת לזהות עצמים רחוקים או חיוורים יותר מהמראה של האבל, שקוטרה 2.4 מטרים.
- ווב נמצא בנקודת L2, במרחק של כמיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, כך שמגן שמש אחד יכול לחצוץ בינו לבין השמש וכדור הארץ.
- זמן התצפית בטלסקופ מוקצה באמצעות הצעות מחקר שעוברות דירוג בפאנלים מקצועיים, וכיום שיעור הקבלה עשוי להיות אחוזים בודדים.
- ריבוי הגלקסיות המסיביות ביקום המוקדם מצביע כנראה על כך שיצירת הכוכבים בתנאים הצפופים של אותה תקופה הייתה יעילה יותר מהמקובל כיום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם האתגרים העיקריים בפיתוח טלסקופ החלל ג'יימס ווב?
פיתוחו של ג'יימס ווב התעכב ב-15 שנה, עם עלות פיתוח של כ-12 מיליארד דולר. האתגרים כללו את הצורך בפריסת המראה הענקית, שהייתה מורכבת מ-18 סגמנטים, בצורה מדויקת, והפיתוח של מגן שמש שיגן עליו מקרני השמש.
▾איך טלסקופ ג'יימס ווב שונה מטלסקופים קודמים כמו האבל?
ג'יימס ווב יכול לראות באורכי גל אינפרה אדום, מה שמאפשר לו לצפות באובייקטים רחוקים יותר ובתופעות שהאבל לא יכול היה לראות. בנוסף, המראה שלו בקוטר 6.5 מטרים מאפשרת לו לאסוף יותר אור, מה שמוביל לתמונות חיוורות יותר.
▾מהו תהליך קביעת סדרי העדיפויות לצילומים של טלסקופ ג'יימס ווב?
מדענים מכל העולם יכולים להגיש הצעות מחקר אחת לשנה, בהן הם צריכים לשכנע מדוע הצעתם חשובה ופורצת דרך. ההצעות נבחנות, והטלסקופ מקצה את זמנו בהתאם לחשיבות המדעית של כל הצעה.
▾מהו תפקידו של מגן השמש בטלסקופ ג'יימס ווב?
מגן השמש חיוני כדי לשמור על הטלסקופ בטמפרטורה נמוכה מאוד, מינוס 223 מעלות צלזיוס, כך שיוכל לקלוט אור אינפרה אדום מבלי להפריע לעצמו. הוא עשוי מחמש שכבות דקות מאוד, שהיו צריכות להתקפל כמו אוריגמי.
▾מהי נקודת L2 בה נמצא טלסקופ ג'יימס ווב ומה היתרונות שלה?
טלסקופ ג'יימס ווב נמצא בנקודת L2, במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ. מיקום זה מאפשר לו להסתיר את כדור הארץ והשמש בעזרת מגן השמש, מה שמפחית הפרעות באור ומאפשר צפייה ברורה יותר ביקום.
שיווק והכנסות מעושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 278 הפרקים של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-278 הפרקים של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הופכים למגזין?
- 278 פרקים = 278 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360
אוניברסיטת תל אביב
הכדור הכתום
דרור האס
אלי בוכבזה - מדברים עיצוב - שיחות מאחורי הקלעים
אלי בוכבזה
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן
המעבדה The Lab
כאן
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב