מי היה אברהם סטבסקי ומה הקשר בינו לבין רצח ארלוזורוב?

עולה מפולין שהצטרף בסוף שנות ה-20 לברית הבריונים, הפלג המיליטנטי של האגף הרוויזיוניסטי. אחרי רצח חיים ארלוזורוב ב-16 ביוני 1933 הוא נעצר מיד על ידי המשטרה הבריטית, בית המשפט מצא אותו אשם וגזר עליו תלייה, ובית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק. 15 שנה אחר כך הוא עמד על סיפון אלטלנה מול אותו חוף בתל אביב.

למה בגין דרש 20 אחוז מהנשק שעל האלטלנה?

לוחמי האצ״ל היו נצורים בירושלים, שעל פי החלטת האו״ם לא נכללה בשטח המדינה שהוקמה, ולכן לחמו בה כוחות ההגנה, האצ״ל והלח״י ולא צה״ל. לטענתם ההגנה, שבידיה עיקר המשאבים והנשק, הפלתה אותם לרעה בחלוקת הנשק בין גזרות העיר, ולכן דרש בגין שחמישית מהמטען תגיע אליהם.

מי נתן את ההוראה לירות על האלטלנה?

בן גוריון הורה ליגאל ידין, הרמטכ״ל בפועל, לעשות שימוש בארטילריה. ידין, שהבין שירי תותחים על ספינה עמוסת חומרי נפץ עלול להוביל לטבח, ביקש את ההוראה בכתב, ובן גוריון כתב אותה על פיסת נייר: לעשות את כל הצעדים הנדרשים, ריכוז צבא, כוח אש, תותחים ומכונות ירייה. התותח עצמו היה תותח צרפתי מיושן, 65 מילימטר.

כמה אנשים נהרגו בפרשת אלטלנה?

בכפר ויטקין נהרגו 3 חיילי צה״ל ו-2 מאנשי האצ״ל, ובתל אביב באותו אחר צהריים נהרגו עוד 2 חיילי צה״ל ו-10 מאנשי האצ״ל. אברהם סטבסקי נסחף לחוף פצוע ומת למחרת בבית החולים.

מה קרה לאנשי האצ״ל אחרי שהאונייה עלתה באש?

בימים שאחרי נעצרו מאות, ובהם ראשי הארגון לשעבר שנחשדו בניסיון הפיכה, והם הוחזקו חודשים בבית הכלא של בית שאן. בגין קרא למחרת בשידורי הרדיו לאנשיו להניח את נשקם ולהימנע ממלחמת אחים.

למה טייסי טייסת העמק התנגדו לתקיפת קלע במלחמת יום הכיפורים?

תקיפת קלע שומרת על המטוס רחוק מסוללות ה-SA6, אבל הפצצות משתחררות במסלול קשתי ממרחק של כמה קילומטרים ומאבדות את הדיוק. גיורא בן דב הסביר שהיתרון של מטוס הוא לזרוק שלושה טון פצצות ברדיוס של 20 מטר, וכשזה נעשה ברדיוס של קילומטר «אתה ארטילריה זולה, אתה ארטילריה לא יעילה». לדבריהם הטכניקה הגיעה מהאמריקאים, שפיתחו אותה להטלת פצצה גרעינית, שבה הדיוק פחות חשוב.

איך מפקד טייסת העמק דוד יצחק עקף את פקודות מפקדת חיל האוויר בזמן שהטייסים באוויר?

למפקד הטייסת לא הייתה סמכות לשנות פקודות או לדבר עם הטייסים בקשר, ולכן הוא ניצל את הצפיפות בתא הטייס של הסקייהוק, שבו קשה לפתוח מפות ניווט. הוא הורה שכל טייס שמקבל מטרה יעבור לקשר עם הטייסת כדי לקבל נתוני נתיב. הזמן הזה איפשר לטייסת לבדוק את המטרה מול מפת המודיעין ולבטל אותה או לשנות את כיוון הגישה.

מה קרה לגיורא בן דב כשהבקר ניסה להכניס את המבנה שלו למלכודת טילים ליד קונטרה?

גיורא ביקש להמתין לנתיב שהטייסת מתכננת, והבקר צעק עליו לצאת בפקודה. הוא ענה לא יפה וכמעט הגיע למשפט צבאי, אבל התברר שהקו של פקודות המטה היה מוביל אותו בדיוק לאמבוש הטילים בסביבות קונטרה. הטייסת תכננה גישה מסביב דרך החרמון, והמבנה תקף את המטרה וחזר כולו בשלום.

למה טייסת העמק טסה עם חמש פצצות בלבד ובלי מכלי דלק חיצוניים?

מכיוון שרמת הגולן קרובה, הטייסת החליטה בלי לשאול את מפקד חיל האוויר לוותר על שני מכלי הדלק ועל 12 הפצצות המקובלות ולטוס עם חמש פצצות על חמש נקודות התלייה. המטוס היה קל ומתמרן יותר, והטייסים הודיעו לבקר מיד אחרי ההמראה שהם קצרים בדלק כדי לדלג על מעגלי ההמתנה. השיטה התגלתה כשמטוס מרמת דוד נחת בחצרים כמעט בלי דלק, ושם הבינו שגם הם יכולים לטוס כך.

איזו קופסת נורים ומוצים אלתרו מהנדסי רפאל למטוסי הסקייהוק נגד ה-SA6?

גיורא בן דב נסע ברכב הטייסת לרפאל, ושם זיהו שיעף חטף נמשך כ-45 שניות ושהשלב המסוכן מתחיל כשהמטוס עולה והמהירות יורדת, ולכן כיוונו לכ-30 שניות הגנה. המהנדסים בנו קסטה עם 36 פלרים ומוצים שנורים בזה אחר זה לפי תזמון קבוע, מתוכנתת ליעף חטף בלבד. לחיבור למטוס ניצלו את נקודת רקטות העזר בזנב, שתוכננה לסקייהוק בגרסה שהמריאה מנושאות מטוסים.

כמה טייסים ומטוסים איבדה טייסת העמק (טייסת 109) במלחמת יום הכיפורים?

טייסת 109 מבסיס רמת דוד, המכונה טייסת העמק, איבדה שבעה טייסים, ו-16 מתוך 26 מטוסיה הופלו. בחיל האוויר כולו הופלו כרבע מהמטוסים ונהרגו 53 טייסים.

איזו תוכנית לחימה תרגל חיל האוויר לקראת 1973, ולמה הטייסים ציפו לתקוף קודם את טילי הקרקע-אוויר?

מסוף מלחמת ההתשה תרגל חיל האוויר תקיפה מסיבית של סוללות טילי הקרקע-אוויר, בדומה לתקיפת שדות התעופה במלחמת ששת הימים. לדברי מפקד הטייסת דוד יצחק, המטרה הייתה להשיג חופש פעולה אווירי מעל קו החזית ורק אחר כך לסייע לכוחות הקרקע.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 278 הפרקים של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מדע

עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Leviפודקאסט של רשת עושים היסטוריה

רשת עושים היסטוריה

278 פרקים

על התוכנית

עושים היסטוריה הוא פודקאסט על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה. רן לוי - מהנדס וסופר - לוקח את המאזינים למסעות מפתיעים אל מאחורי הקלעים של התגליות, הכישלונות והאנשים שהזיזו את העולם. לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו לניוזלטר.

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (18)

האזינו לפרק המלא

אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.

קובץ הפרק המקורי Apple Podcasts האתר של התוכנית פיד RSS

מה זה עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi?

עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת רשת עושים היסטוריה. הפודקאסט שבוחן את הצמתים המרתקים שבהם נפגשים רעיונות גדולים עם המציאות האנושית וההיסטורית. בארכיון 278 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-41 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	מדע
פרקים בארכיון	278
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-41 דקות
הפרק האחרון	19 באוקטובר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	16

עודכן: 31 באוקטובר 2026

תובנות

טייסת העמק ידעה על המתקפה 24 שעות מראש - רן לוי מספר את מה שהקונספציה הסתירה

רן לוי לוקח סיפור גדול ומוצא בו את הצומת האנושי. בסדרה על טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים מתברר שחיל האוויר איבד רבע ממטוסיו ו-53 טייסים, ושפקודה ברגע האחרון - לנטוש תוכניות שאומנו עליהן שנים - גבתה מחיר כבד.

בפרק אחר הוא שואל למה דווקא שפינוזה, שזיהה סתירות בטקסט המקראי, נשאר ה"כופר" שלא רוצים להשוויץ בו - בניגוד לאיינשטיין ופרויד.

תמיד עם תחקיר מדויק, ותמיד בחיפוש אחר האדם שמאחורי התהליך הגדול.

היסטוריהמדעמלחמות ישראלבינה מלאכותיתתחקיר

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.8

תובנות לפרק

הפודקאסט שבוחן את הצמתים המרתקים שבהם נפגשים רעיונות גדולים עם המציאות האנושית וההיסטורית.

המנחה

רן לוי הוא מגיש בעל סקרנות אינטלקטואלית גבוהה המנגיש נושאים מורכבים במדע, טכנולוגיה והיסטוריה לקהל הרחב. הוא ניחן בגישה ביקורתית ואנליטית, המבקשת לחשוף את הסיפורים האנושיים מאחורי התהליכים הגדולים ולחבר בין העבר להווה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בסגנון סיפורי מובנה המשלב מחקר היסטורי מעמיק עם תובנות טכנולוגיות ומדעיות. הקצב מוקפד, הטון ענייני ומעמיק, והמבנה לרוב משלב רקע תיאורטי עם עדויות או סיפורים אישיים הממחישים את הנושא.

מתח בין יחיד למוסדותכישלונות קונספציה וקבלת החלטות תחת לחץהיסטוריה של רעיונות מדעיים וטכנולוגייםאבולוציה של חשיבה אנושיתמחזוריות של הייפ ואכזבה בתחומי ידע

תובנות הזהב מהארכיון

תהליכים היסטוריים ומדעיים אינם ליניאריים ומושפעים לעיתים קרובות ממאבקי כוח וסטיגמות חברתיות
חוסר אמון במערכת נוצר לרוב בעקבות פער בין הפיקוד העליון למציאות בשטח
חדשנות דורשת לעיתים עקשנות יוצאת דופן כנגד קונצנזוס ממסדי
למידה אמיתית מתרחשת מתוך התנסות ותיקון טעויות ולא רק מתוך היצמדות לתוכניות מקובעות

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לאנשים סקרנים המעוניינים להעמיק בהבנת תהליכים היסטוריים, מדעיים וטכנולוגיים, והמאזין מקבל בה מבט רחב ומעשיר על העולם סביבו.

השאלות הבולטות בארכיון

עושים היסטוריה הדור הבא - רן לוי וערן ניצן [עושים היסטוריה]

לאיזה כיוון אתה הולך לקחת את עושים היסטוריה?

457: U-2, מטוס הריגול של המלחמה הקרה (ש.ח.) [עושים היסטוריה]

מה הצליח להפיל את ה-U-2 של גרי פאורס?

456: הונאות באמצעות בינה מלאכותית [עושים היסטוריה]

איך מוכיחים שהאדם בצד השני של זום או טלפון הוא אדם ולא בינה מלאכותית, כשההגנות הקיימות כבר לא מספיקות מול מיקרונאות?

455: ביגפוט ודמויי-אדם מיתולוגיים (ש.ח.) [עושים היסטוריה]

האם זה בסדר להרוג ביג פוט?

464: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק ב' (ש.ח.)

מתי נאמנות למשימה מחייבת לחרוג מנהלים ופקודות שמסכנים את המבצעים אותה?

463: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק א', (ש.ח.) [עושים היסטוריה]

כיצד צריך מפקד טייסת לפעול כשהוא מזהה פקודה מסכנת חיים, אך שרשרת הפיקוד אוסרת עליו להתערב במטוסים שבאוויר?

461: למידה עמוקה, Deep Learning, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]

האם אפשר להבין ולכוון את מנגנון קבלת ההחלטות של מודל שפה לפני שמפקידים בידיו החלטות ברפואה, בביטחון או במשפט?

460: למידה עמוקה (Deep Learning), חלק א' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]

כיצד אפשר לגרום למחשב ללמוד לבדו מתוך דוגמאות משימה שקשה לנסח לה כללים מפורשים?

16 פרקים = 16 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

מלחמות ותולדות ישראל יזמות וסטארטאפים

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום קצר

רן לוי, מהנדס וסופר, מספר את הסיפורים הגדולים של מדע, טכנולוגיה והיסטוריה - מטייסי הסקייהוק במלחמת יום הכיפורים ועד החיפוש אחרי האב הקדמון של כל היצורים.

בסדרה על טייסת העמק נחשף שהטייסים ידעו על המתקפה 24 שעות מראש, ושרגע לפני הקרב קיבלו הוראה בלתי צפויה לנטוש את התוכנית עליה התאמנו שנים
חיל האוויר איבד רבע ממטוסיו ו-53 טייסים במלחמת יום הכיפורים - מספרים שמאחוריהם אובדן אמון עמוק בפיקוד העליון
פרק על מקור החיים עוקב אחרי 'לוקה', האב הקדמון המשותף, ואחרי שיטת השעון המולקולרי שמודדת קרבה אבולוציונית בין מינים

יש סיפורים שאתה בטוח שאתה מכיר, עד שמישהו מספר אותם נכון. בסדרה של רן לוי על טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים מתברר שהטייסים ידעו על המתקפה 24 שעות מראש, ושרגע לפני שפרצו הקרבות קיבלו הוראה בלתי צפויה לנטוש את כל התוכנית עליה התאמנו שנים. זה עושים היסטוריה במיטבו - לא מה קרה, אלא איך ולמה.

לוי, מהנדס וסופר, לא מסתפק בניצחונות. הוא נכנס עמוק אל הכישלונות ואל המחיר: חיל האוויר איבד באותה מלחמה רבע ממטוסיו ו-53 טייסים, ומאחורי המספרים מתגלה אובדן אמון עמוק בפיקוד העליון, ומפקדים שמצאו דרכים מחתרתיות לתקשר עם טייסיהם באוויר.

והרקע ההנדסי שלו ניכר בלי שזה הופך ליבש. בפרק על מקור החיים הוא עוקב אחרי 'לוקה', האב הקדמון המשותף של כל היצורים, ומסביר את שיטת השעון המולקולרי שמודדת קרבה אבולוציונית בין מינים - ואיך קארל ווז שינה את כל התמונה כשריצף RNA של בקטריות.

זה אחד השמות הוותיקים בזירה הישראלית, חלק מרשת עושים היסטוריה, אז יש כאן שפע פרקים להמשיך אליהם. תתחיל מאחד שמסקרן אותך, ויש סיכוי טוב שתימצא נשאב.

היסטוריה מדע טכנולוגיה רן לוי עושים היסטוריה פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון19 באוקטובר 2026

חטיפת הסרג׳נטים [עושים היסטוריה]

פרקים אחרונים

חטיפת הסרג׳נטים [עושים היסטוריה]
19 באוקטובר 202637 דק׳
פרשת קסטנר [עושים היסטוריה]
5 באוקטובר 202650 דק׳
קצין במדי אויב - מי אתה גבריאל זיסמן? [עושים היסטוריה]
24 באוגוסט 202636 דק׳
עושים היסטוריה הדור הבא - רן לוי וערן ניצן [עושים היסטוריה]
23 באוגוסט 202617 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
רן לוי מסביר את החלטתו להפסיק להפיק את עושים היסטוריה בעצמו וכיצד הוא בחר בערן ניצן כממשיך דרכו. ערן ניצן משתף ברקע המקצועי שלו וביכולת שלו לספר סיפורים היסטוריים עם חופש יצירתי ועיצוב קולי עשיר. השניים דנים בחשיבות של הסיפור והרגש ביצירת תוכן אודיו שנוגע בלב המאזין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- רן לוי מציין כי השימוש בבינה מלאכותית לכתיבה והגשה היה חוסך זמן, אך היה מוציא את הפואנטה מהסיפור שנובע מאהבה לחקר הנושאים.
- ערן ניצן מסביר כי כדי לספר סיפור מעניין, חייבים לאפשר לעצמם חופש יצירתי מסוים ולא להישאר רק בתוך עובדות מדויקות ויבשות.
- ערן ניצן מדגיש כי אחד האתגרים בסיפור הוא להחליט מה לא לספר כדי לשמור על מיקוד ותמה לאורך המסע של המאזין.
- רן לוי מתאר את הפודקאסט ככלי שיכול לשתול רעיון במוח של המאזין ולהגיע לעומק הפסיכולוגיה האנושית.
- ערן ניצן שואף שהמאזין יגלה משהו קטן על עצמו דרך הסיפורים ההיסטוריים שהוא מספר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שוד השעונים הגדול בירושלים [עושים היסטוריה]
7 בספטמבר 202636 דק׳
441: ההיסטוריה של המשכנתא (ש.ח.)[עושים היסטוריה]
10 במרץ 202548 דק׳
440: היהודים שבנו את הוליווד [עושים היסטוריה]
24 בפברואר 202548 דק׳
439: ההיסטוריה של שיתוף הקבצים, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
10 בפברואר 202539 דק׳
האלטלנה - באש ובמים [עושים היסטוריה]
31 באוגוסט 202627 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אברהם סטבסקי, לוחם האצ"ל לשעבר, הוביל את אוניית האלטלנה שהובילה נשק ואלפי עולים לישראל לאחר הקמת המדינה. למרות הוראות הפסקת האש והנחיות בן-גוריון לעצור את האונייה, סטבסקי ומפקדי האצ"ל החליטו להמשיך בדרכם. ההתנגשות בין אנשי האצ"ל לבין צה"ל על פריקת הנשק והשליטה באונייה התפתחה לעימות אלים שהסתיים בירי תותחים על האלטלנה, שריפתה ומותה של סטבסקי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- אברהם סטבסקי היה דמות מפתח באצ"ל ובעל היסטוריה של מאבק מול ממשלת מפא"י עוד לפני הקמת המדינה.
- הנשק שעל האלטלנה נועד בעיקר ללוחמי האצ"ל בירושלים, שחשו מוזנחים על ידי ההגנה וממשלת ישראל.
- בן-גוריון הורה על עצירת האונייה בעקבות הפסקת האש של האו"ם, מתוך רצון למנוע מלחמת אחים ולהכפיף את כל הכוחות לצה"ל.
- העימות בין צה"ל לאנשי האצ"ל על האלטלנה התפתח במהירות לאלימות קשה שכללה ירי תותחים והרג לוחמים משני הצדדים.
- לאחר האירועים, בגין נאלץ להתמודד עם פגיעה בתדמיתו הפוליטית, ואילו בן-גוריון הציג את החלטתו כנחושה למנוע מלחמת אחים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מי היה אברהם סטבסקי ומה הקשר בינו לבין רצח ארלוזורוב?
עולה מפולין שהצטרף בסוף שנות ה-20 לברית הבריונים, הפלג המיליטנטי של האגף הרוויזיוניסטי. אחרי רצח חיים ארלוזורוב ב-16 ביוני 1933 הוא נעצר מיד על ידי המשטרה הבריטית, בית המשפט מצא אותו אשם וגזר עליו תלייה, ובית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק. 15 שנה אחר כך הוא עמד על סיפון אלטלנה מול אותו חוף בתל אביב.
▾למה בגין דרש 20 אחוז מהנשק שעל האלטלנה?
לוחמי האצ״ל היו נצורים בירושלים, שעל פי החלטת האו״ם לא נכללה בשטח המדינה שהוקמה, ולכן לחמו בה כוחות ההגנה, האצ״ל והלח״י ולא צה״ל. לטענתם ההגנה, שבידיה עיקר המשאבים והנשק, הפלתה אותם לרעה בחלוקת הנשק בין גזרות העיר, ולכן דרש בגין שחמישית מהמטען תגיע אליהם.
▾מי נתן את ההוראה לירות על האלטלנה?
בן גוריון הורה ליגאל ידין, הרמטכ״ל בפועל, לעשות שימוש בארטילריה. ידין, שהבין שירי תותחים על ספינה עמוסת חומרי נפץ עלול להוביל לטבח, ביקש את ההוראה בכתב, ובן גוריון כתב אותה על פיסת נייר: לעשות את כל הצעדים הנדרשים, ריכוז צבא, כוח אש, תותחים ומכונות ירייה. התותח עצמו היה תותח צרפתי מיושן, 65 מילימטר.
▾כמה אנשים נהרגו בפרשת אלטלנה?
בכפר ויטקין נהרגו 3 חיילי צה״ל ו-2 מאנשי האצ״ל, ובתל אביב באותו אחר צהריים נהרגו עוד 2 חיילי צה״ל ו-10 מאנשי האצ״ל. אברהם סטבסקי נסחף לחוף פצוע ומת למחרת בבית החולים.
▾מה קרה לאנשי האצ״ל אחרי שהאונייה עלתה באש?
בימים שאחרי נעצרו מאות, ובהם ראשי הארגון לשעבר שנחשדו בניסיון הפיכה, והם הוחזקו חודשים בבית הכלא של בית שאן. בגין קרא למחרת בשידורי הרדיו לאנשיו להניח את נשקם ולהימנע ממלחמת אחים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
465: ברוך שפינוזה [עושים היסטוריה]
26 באפריל 202644 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק על ברוך שפינוזה, פילוסוף שהשפיע עמוקות על ההגות המודרנית ושמשנתו עיצבה הלכה למעשה את דמותה של מדינת ישראל - ובכל זאת רוב הישראלים מכירים אותו בעיקר כ'כופר ומוקצה'. רן לוי בוחן מי היה שפינוזה, איך שינה את העולם ולמה לא נהוג להתגאות בו. מתאים לחובבי היסטוריה ופילוסופיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שפינוזה תואר כמי שמשנתו עיצבה בפועל את דמותה של מדינת ישראל
- הפרק שואל מדוע, בניגוד לאיינשטיין ולפרויד, ישראלים נמנעים מלהתגאות בשפינוזה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
464: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק ב' (ש.ח.)
8 באפריל 202657 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
גיורא בן דב ודוד יצחק מתארים כיצד פקודות מסוכנות ומודיעין חלקי ערערו את אמון טייסי הסקייהוק בפיקוד העליון. הטייסת הקימה ערוץ תכנון מן הקרקע, קיימה תחקירים יומיים ושינתה נתיבי טיסה ועומסי חימוש כדי לצמצם חשיפה לאש נ״מ. בשיתוף מהנדסי רפאל פותחה בזמן המלחמה קסטה של נורים ומוץ נגד טילי SA6, ואילו ניסיון מאולתר להאריך את זנב המטוס נגד טילי סטרלה נכשל בבדיקה אך הוביל בהמשך לפיתוח מקצועי של זנב ארוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- תקיפת קלע הרחיקה את המטוסים מסוללות הטילים, אך פגעה מאוד בדיוק ולכן נתפסה בטייסת כפתרון לא יעיל למטרות נקודתיות.
- הטייסת ניצלה את הצורך לספק לטייסים נתוני ניווט כדי לבדוק מטרות, לשנות נתיבי גישה ואף למנוע כניסה למארבי טילים.
- טיסות ללא מכלי דלק חיצוניים ועם חמש פצצות הפכו את הסקייהוק לקל ומתמרן יותר ואפשרו לטייסת לדלג על מעגלי המתנה.
- מהנדסי רפאל בנו קסטה של 36 נורים ומוצים בתזמון קבוע, שחוברה למנגנון קיים ולא מנוצל של רקטות האצה.
- הניסיון להאריך את זנב הסקייהוק בפח מאולתר נכשל כבר בריצת המבחן, אך הרעיון נבדק לאחר המלחמה והפך לשינוי תקני.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾למה טייסי טייסת העמק התנגדו לתקיפת קלע במלחמת יום הכיפורים?
תקיפת קלע שומרת על המטוס רחוק מסוללות ה-SA6, אבל הפצצות משתחררות במסלול קשתי ממרחק של כמה קילומטרים ומאבדות את הדיוק. גיורא בן דב הסביר שהיתרון של מטוס הוא לזרוק שלושה טון פצצות ברדיוס של 20 מטר, וכשזה נעשה ברדיוס של קילומטר «אתה ארטילריה זולה, אתה ארטילריה לא יעילה». לדבריהם הטכניקה הגיעה מהאמריקאים, שפיתחו אותה להטלת פצצה גרעינית, שבה הדיוק פחות חשוב.
▾איך מפקד טייסת העמק דוד יצחק עקף את פקודות מפקדת חיל האוויר בזמן שהטייסים באוויר?
למפקד הטייסת לא הייתה סמכות לשנות פקודות או לדבר עם הטייסים בקשר, ולכן הוא ניצל את הצפיפות בתא הטייס של הסקייהוק, שבו קשה לפתוח מפות ניווט. הוא הורה שכל טייס שמקבל מטרה יעבור לקשר עם הטייסת כדי לקבל נתוני נתיב. הזמן הזה איפשר לטייסת לבדוק את המטרה מול מפת המודיעין ולבטל אותה או לשנות את כיוון הגישה.
▾מה קרה לגיורא בן דב כשהבקר ניסה להכניס את המבנה שלו למלכודת טילים ליד קונטרה?
גיורא ביקש להמתין לנתיב שהטייסת מתכננת, והבקר צעק עליו לצאת בפקודה. הוא ענה לא יפה וכמעט הגיע למשפט צבאי, אבל התברר שהקו של פקודות המטה היה מוביל אותו בדיוק לאמבוש הטילים בסביבות קונטרה. הטייסת תכננה גישה מסביב דרך החרמון, והמבנה תקף את המטרה וחזר כולו בשלום.
▾למה טייסת העמק טסה עם חמש פצצות בלבד ובלי מכלי דלק חיצוניים?
מכיוון שרמת הגולן קרובה, הטייסת החליטה בלי לשאול את מפקד חיל האוויר לוותר על שני מכלי הדלק ועל 12 הפצצות המקובלות ולטוס עם חמש פצצות על חמש נקודות התלייה. המטוס היה קל ומתמרן יותר, והטייסים הודיעו לבקר מיד אחרי ההמראה שהם קצרים בדלק כדי לדלג על מעגלי ההמתנה. השיטה התגלתה כשמטוס מרמת דוד נחת בחצרים כמעט בלי דלק, ושם הבינו שגם הם יכולים לטוס כך.
▾איזו קופסת נורים ומוצים אלתרו מהנדסי רפאל למטוסי הסקייהוק נגד ה-SA6?
גיורא בן דב נסע ברכב הטייסת לרפאל, ושם זיהו שיעף חטף נמשך כ-45 שניות ושהשלב המסוכן מתחיל כשהמטוס עולה והמהירות יורדת, ולכן כיוונו לכ-30 שניות הגנה. המהנדסים בנו קסטה עם 36 פלרים ומוצים שנורים בזה אחר זה לפי תזמון קבוע, מתוכנתת ליעף חטף בלבד. לחיבור למטוס ניצלו את נקודת רקטות העזר בזנב, שתוכננה לסקייהוק בגרסה שהמריאה מנושאות מטוסים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
463: אל הגיהנום ובחזרה - טייסת העמק במלחמת יוה"כ, חלק א', (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
22 במרץ 202643 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
חיל האוויר נערך לתקיפה מסיבית של סוללות הנ״מ, אך ערב המלחמה הוסט לתקיפת שדות תעופה ובהמשך ביטל גם אותה בלי להפעיל בזמן את פקודת שריטה. דוד יצחק מתאר כיצד הוראות סותרות הובילו את מטוסי הטייסת למשימות שלא התאימו להכנות ולחימוש שלהם, ובהן טיסה מסוכנת בגובה 20 אלף רגל לקונטרה. כישלון תקיפת הטילים ברמת הגולן הותיר את הטייסים מול מערך נ״מ צפוף וטילי SA-6 ניידים שלא הכירו היטב. גיורא בן דב מתאר את הפחד ואת המתח הנפשי שנוצר מהמעבר החוזר בין בסיס בטוח לבין גיחות שבהן נשקפה סכנת מוות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- תפיסת הלחימה של חיל האוויר נשענה על השמדת סוללות הנ״מ בתחילת המלחמה כדי להשיג חופש פעולה ולסייע לכוחות הקרקע.
- המעבר מתקיפת טילים לתקיפת שדות תעופה, ביטול התקיפה ואי הפעלת פקודת שריטה יצרו בטייסת תחושה שהמטה איבד כיוון.
- דוד יצחק נמנע מלהתערב ישירות בפקודה לטוס בגובה 20 אלף רגל לקונטרה בגלל שרשרת הפיקוד, והמוביל הופל עוד בזמן שניסה לעצור את המשימה דרך מוצב הפיקוד.
- ניידותו ומהירותו של טיל SA-6, לצד חוסר ההיכרות עמו, הפכו אותו לאיום שקשה לזהות ולהתגונן מפניו.
- הלכידות בין אנשי הטייסת העניקה לטייסים הצדקה נפשית לחזור שוב ושוב לגיחות מסוכנות למרות הפחד והאבדות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כמה טייסים ומטוסים איבדה טייסת העמק (טייסת 109) במלחמת יום הכיפורים?
טייסת 109 מבסיס רמת דוד, המכונה טייסת העמק, איבדה שבעה טייסים, ו-16 מתוך 26 מטוסיה הופלו. בחיל האוויר כולו הופלו כרבע מהמטוסים ונהרגו 53 טייסים.
▾איזו תוכנית לחימה תרגל חיל האוויר לקראת 1973, ולמה הטייסים ציפו לתקוף קודם את טילי הקרקע-אוויר?
מסוף מלחמת ההתשה תרגל חיל האוויר תקיפה מסיבית של סוללות טילי הקרקע-אוויר, בדומה לתקיפת שדות התעופה במלחמת ששת הימים. לדברי מפקד הטייסת דוד יצחק, המטרה הייתה להשיג חופש פעולה אווירי מעל קו החזית ורק אחר כך לסייע לכוחות הקרקע.
▾למה דוד יצחק חשב שהפקודה לתקוף שדות תעופה בסוריה במקום טילים לא הייתה הגיונית?
לדבריו המטוסים הסוריים והמצריים ישבו במחסות תת-קרקעיים, ולכן אפשר היה לפגוע רק במסלולים, ושיתוק מסלול נמשך שעות ספורות בלבד. אחרי מלחמת ששת הימים האויב גם נערך לתיקון מהיר של מסלולים, כך שתקיפה כזו לא הייתה משנה את פני המלחמה.
▾מתי ידעו בטייסת העמק שמלחמת יום הכיפורים עומדת לפרוץ?
כבר ביום שישי, 5 באוקטובר, קיבלה הטייסת הודעה ממפקד הכנף על עלייה בכוננות, קראה לצוותי המילואים וחימשה את המטוסים לתקיפת טילים בסוריה. רן לוי מדגיש שהתמונה של טייסים שהוקפצו מהמיטות שגויה, כי המתקפה החלה רק למחרת בצהריים.
▾מה הייתה פקודת שריטה, ולמה לפי דוד יצחק הייתה טעות לא להכריז עליה?
פקודת שריטה נועדה בדיוק למצב שבו הצד השני פותח במלחמה לפני תקיפת הטילים: יעפים נמוכים אל נקודות החצייה בתעלה ואל צירי התנועה ברמת הגולן, ותקיפת הכוחות שם. במקום זאת, ברבע לשתיים הוזנקו הסקייהוקים להגנת הכנף כשהם חמושים ב-12 פצצות ושני מכלי דלק, תצורה שלא התאימה לקרבות אוויר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
462: לוקה, האב הקדמון המשותף לכל החיים [עושים היסטוריה]
7 במרץ 202635 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק על לוקה (LUCA), הכינוי לאב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים - תא מסתורי ששחה במימי האוקיינוסים לפני יותר מארבעה מיליארד שנים. הפרק מסביר כיצד התפתחויות בביולוגיה המולקולרית מאפשרות הצצה ראשונה לגנום של לוקה ולטבע החיים הראשונים. מתאים לחובבי מדע ואבולוציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- לוקה לא הותיר מאובנים, אך הביולוגיה המולקולרית מאפשרת לשחזר את הגנום שלו
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
461: למידה עמוקה, Deep Learning, חלק ב' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
18 בפברואר 202652 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מתאר כיצד אלגוריתמים לרשתות נוירונים שהיו מוכרים עשרות שנים הפכו ליעילים כאשר מעבדים גרפיים אפשרו לאמן אותם על כמויות גדולות של דוגמאות. לצד הישגים בזיהוי תמונות, דיבור ומשחק גו, מוסבר שמערכות למידה עמוקה מתמחות במשימות צרות ועלולות ללמוד כללים שגויים מתוך נתוני האימון. העדכון לפרק מציג פרשנות מכניסטית ואת השערת הייצוג הליניארי כניסיון למפות מושגים בתוך המודל ואף להטות את פעילותו באמצעות וקטורים, תוך הדגשה שהמחקר עדיין בראשיתו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- עבד אל רחמן מוחמד וג'ורג' דל האיצו את חישובי רשת הנוירונים פי 70 כבר בניסיון הראשון שלהם עם מעבדים גרפיים.
- אנדרו נג השתמש באותם אלגוריתמים שהיו מוכרים קודם, אך הגדלת מערך האימון שיפרה פי ארבעה את זיהוי כתב היד.
- בתחרות ImageNet בשנת 2012 השיגה המערכת של ג'פרי הינטון ועמיתיו שיעור שגיאה של כ־15 אחוז, לעומת 26 אחוז למערכת שבמקום השני.
- מערכת להערכת חולי דלקת ריאות פירשה טיפול נמרץ כסימן לסיכון נמוך, ולכן המליצה בטעות לשחרר חולי אסתמה.
- חוקרי אנתרופיק הוסיפו למודל אופוס וקטור הקשור לגשר שער הזהב, והמודל החל לקשור אליו תשובות בנושאים שונים לחלוטין.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾למה ג'פרי הינטון ועמיתיו החליטו ב-2003 לקרוא לתחום שלהם Deep Learning?
כתבי עת מדעיים חשובים סירבו אז לפרסם מאמרים שהופיע בהם הצירוף "נוירונים מלאכותיים". בשנת 2003 נפגשו הינטון ושני חוקרים בולטים, אחד מצרפת ואחד מקנדה, ובחרו בביטוי המעורפל "למידה עמוקה" כדי לטשטש את הקשר לרשתות נוירונים ולהתרחק מהסטיגמה. לדברי רן לוי התכסיס הצליח, ועד היום מעטים יודעים על הקשר בין התחום למחקר של שנות ה-60 עד ה-80.
▾איך מעבדים גרפיים (GPU) שפותחו למשחקי מחשב שינו את האימון של רשתות נוירונים?
ה-CPU מבצע חישובים בטור, ולכן סימולציה של רשת נוירונים, שבה כל הנוירונים פועלים במקביל, נמשכה שבועות ואף חודשים. ה-GPU מכיל אלפים רבים של מעבדים זעירים שעובדים במקביל, ושני סטודנטים של הינטון גילו ב-2009 שהמבנה הזה מתאים בדיוק לרשתות נוירונים. כבר בניסיון הראשון הם האיצו את החישובים פי 70 ביחס למקובל.
▾מה גילה ניסוי זיהוי כתב היד שנערך בעזרת מעבדים גרפיים, ומה הקשר למיץ פטל?
החוקר השתמש באותם אלגוריתמים בדיוק שהיו מוכרים משנות ה-80 וה-90, אבל בזכות המעבדים הגרפיים אימן את הרשת על כמות דוגמאות גדולה בהרבה, והשיג שיפור של פי ארבעה בזיהוי כתב יד. רן לוי משווה זאת לאצנים שמגלים שהחלפת מי השתייה במיץ פטל משפרת את השיא בכמה שניות. גם כאן המרכיבים היו זמינים: מעבד גרפי חזק עולה כמה מאות דולרים, והאינטרנט מספק אינסוף דוגמאות.
▾מי המשיך לממן את המחקר ברשתות נוירונים כשכל השאר הפנו לו עורף?
הגוף היחיד שהמשיך לתקצב את התחום היה ממשלת קנדה, דרך המכון הקנדי למחקרים מתקדמים, שהיה המוסד האקדמי היחיד שהסכים לממן את הינטון. בשנת 1987 עבר החוקר האנגלי לטורונטו, והמכון הפך לעורק החיים של הקהילה הקטנה והמנודה, מקום שבו חוקרים החליפו רעיונות באופן חופשי.
▾מה הסיפור על החיפושית מאוסטרליה שג'פרי הינטון מספר על אביו?
אביו של הינטון היה חוקר חרקים שהאמין בתיאוריית נדידת היבשות, בשנות החמישים כשגיאולוגים לגלגו עליה. חיפושית שלא יכלה לעוף למרחקים חיה בצפון אוסטרליה ונמצאה גם בחוף הצפוני של גינאה החדשה, מה שמעיד שהיבשות היו מחוברות. תגובת הגיאולוגים לפי הינטון הייתה «חיפושיות לא מסוגלות להזיז יבשות», והסיפור ממחיש את ההתנגדות שהוא עצמו פגש כחוקר מחוץ למיינסטרים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
460: למידה עמוקה (Deep Learning), חלק א' (ש.ח.) [עושים היסטוריה]
2 בפברואר 202643 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מתאר כיצד הפרספטרון של פרנק רוזנבלט חיקה נוירון ולמד לזהות צורות באמצעות שינוי משקלים במקום קבלת כללים מפורשים. הביקורת של מרווין מינסקי וסימון פפרט על הקושי לאמן שכבות פנימיות תרמה לדעיכת המחקר, עד שפול ורבוס הציע את שיטת החילחול לאחור. בהמשך הראו דייוויד רומלהארט וג'יימס מקלילנד שרשת רב שכבתית יכולה ללמוד הטיית פעלים באנגלית ואף לחזור על דפוסי הטעות של ילדים. רן לוי קושר את ההיסטוריה הזאת למהפכת הבינה המלאכותית הנוכחית ולשינוי שהיא מחוללת בתוכנה, בפודקאסטים ובכתיבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפרספטרון למד מדוגמאות באמצעות חיזוק והחלשה של משקלי הקלט, בלי שנוסחו לו כללי זיהוי הצורות.
- מינסקי ופפרט הראו שהקושי המרכזי ברשתות עמוקות הוא לייחס את שגיאת הפלט למשקלים שבשכבות הפנימיות.
- פול ורבוס הציע ב-1974 את שיטת החילחול לאחור, אך הרעיון לא זכה לעניין בתקופה שבה רשתות נוירונים נחשבו למבוי סתום.
- המודל של רומלהארט ומקלילנד למד הטיית פעלים מדוגמאות בלבד וחזר על שלב הכללת היתר שמופיע אצל ילדים.
- רן לוי רואה בינה מלאכותית ככלי יעיל לכתיבה פונקציונלית, אך אינו רוצה שתכתוב במקומו יצירה שהוא מגדיר כאמנות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾איך עבד הפרספטרון שפרנק רוזנבלט מאוניברסיטת קורנל הגה ב-1958?
הפרספטרון היה נוירון מלאכותי עם כמה כניסות שמקבלות אפס או אחת ויציאה אחת, ואם מספיק כניסות קיבלו אחת הוא הפיק אחת במוצאו. לכל כניסה היה משקל, שרן לוי מדמה לחוגה: סיבוב ימינה מלמד שהכניסה חשובה מאוד, וסיבוב שמאלה מלמד שאפשר להתעלם ממנה.
▾מה גילה דונלד הב ב-1949 על הדרך שבה המוח לומד?
הב מצא שכאשר נוירון א' מחובר לנוירון ב' ויורה לעברו פולסים לאורך זמן, נוירון ב' לומד להגיב למידע הזה ביעילות גבוהה יותר. רוזנבלט דימה את התהליך הזה בפרספטרון באמצעות חיזוק והחלשה של המשקלים בכניסות.
▾איך לימד רוזנבלט את רשת הפרספטרונים שלו לזהות אותיות וצורות?
הוא חיבר את הכניסות ל-400 קולטני אור, הציב מולם אותיות, ספרות וצורות גיאומטריות, ובכל פעם שהמערכת טעתה שינה מעט את המשקולות. הוא מעולם לא הגדיר לה כמה צלעות יש למרובע, אלא כיוונן את החוגות עד שהמערכת למדה מתוך דוגמאות לזהות צורה כמו A או מרובע.
▾מה כתב הניו יורק טיימס ב-1958 על המחקר של רוזנבלט במימון הצי?
העיתון דיווח שהצי חשף אב טיפוס של מחשב אלקטרוני שלפי הציפיות יוכל «ללכת, לדבר, לראות, לכתוב, לשכפל את עצמו ולהיות מודע לעצם קיומו». רוזנבלט עצמו אמר באותו ריאיון שמכונות כאלה יוכלו בעתיד לטוס במרחבי מערכת השמש ולפעול בחלל בכוחות עצמן.
▾למה מרווין מינסקי ואחרים פקפקו בניסיון לחקות את המוח הביולוגי כדי ליצור בינה מלאכותית?
בשנות ה-60 וה-70 טענו חוקרים לא מעטים שהדרך הביולוגית אינה בהכרח הפשוטה ביותר מבחינה הנדסית, כמו שמהנדסי מטוסים לא מחקים את תעופת הציפורים. מינסקי, שהקים את המעבדה לבינה מלאכותית ב-MIT, לא האמין בפרספטרון וניהל עם רוזנבלט ויכוחים מרים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
459: טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חלק ב' [עושים היסטוריה]
20 בינואר 202643 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
נקודות אדומות קטנות שהתגלו בתמונות העמוקות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב הן אובייקטים אדומים מאוד, קומפקטיים, שמקור האור שלהם אינו אבק אלא חורים שחורים סופר-מסיביים סופחי חומר. התגלית מצביעה על כך שחורים שחורים סופר-מסיביים פעלו כבר מאות מיליוני שנים אחרי המפץ הגדול, מוקדם יותר ממה שחשבנו. בנוסף, גלקסיות אולטרה מפוזרות שנמצאו מציגות שונות בכמות החומר האפל שבהן, מה שמוסיף תעלומה להבנת מבנה היקום. תופעת העידוש הכבידתי מאפשרת להעריך את כמות החומר האפל בצבירי גלקסיות בצורה בלתי תלויה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- נקודות אדומות קטנות הן ככל הנראה חורים שחורים סופר-מסיביים מוקדמים שסופחים חומר בקצב גבוה ומאירים באינפרה אדום.
- היווצרות חורים שחורים סופר-מסיביים ביקום המוקדם עשויה להתרחש בתהליך קריסה ישירה של ענני גז גדולים, ללא שלב יצירת כוכבים ביניים.
- גלקסיות אולטרה מפוזרות הן גלקסיות גדולות מאוד אך דלילות בכוכבים, וחלקן מכילות מעט חומר אפל או כמעט ללא חומר אפל.
- עידוש כבידתי מאפשר למדוד את כמות החומר האפל בצבירי גלקסיות ובאזורים שאין בהם כוכבים, ומספק ראיה בלתי תלויה לעקומות סיבוב.
- טלסקופ החלל ג'יימס ווב מאפשר תצפיות חדשות ומעמיקות, כולל בחינת אטמוספירות של כוכבי לכת רחוקים לזיהוי סימני חיים פוטנציאליים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הן ה-Little red dots שטלסקופ ג'יימס ווב גילה, לפי ד"ר שני דניאלי?
מדובר באובייקטים קטנים וקומפקטיים מאוד, ומעל הכל אדומים בצורה קיצונית, הרבה יותר מגלקסיות באותו מרחק. הם נראים בתקופה של בערך 600 מיליון עד מיליארד וחצי שנה אחרי המפץ הגדול, וההשערה המרכזית כיום היא שאלה חורים שחורים סופר-מסיביים במרכזן של גלקסיות צעירות, שסופחים חומר בקצב גבוה.
▾למה החוקרים פסלו את ההסבר שהצבע האדום של הנקודות האדומות הקטנות נובע מאבק קוסמי?
אבק קוסמי, גרגירים זעירים בעיקר של פחמן וברזל, בולע אור כחול ומפזר אור אדום, כמו בשקיעות או בסופת חול. אבל כשניסו למדל את התצפיות כגלקסיה עם המון אבק, «לא משנה כמה אבק הכנסנו, לא הצלחנו למדל», ולכן הסיקו שהאור האדום מגיע מהאובייקט עצמו.
▾מה זה מודל "כוכב חור שחור" שהוצע במחקר שפורסם על אחת הנקודות האדומות הקטנות?
מחקר מקיף שפורסם כשלושה חודשים לפני ההקלטה, בעזרת כמה מארבעת המכשירים של ווב, הראה שהאובייקט לא יכול להיות מוסבר על ידי אוכלוסיית כוכבים רגילה. "כוכב חור שחור" הוא שם של מודל ולא סוג חדש של עצם: חור שחור ענק שסופח חומר ומוקף בגז צפוף ומיונן, וכשהיונים בולעים בחזרה אלקטרונים הם פולטים קרינה בדיוק באורכי הגל שווב רגיש להם.
▾מה ההבדל בין התמזגות חורים שחורים לבין קריסה ישירה (direct collapse) ביצירת חורים שחורים סופר-מסיביים?
בהתמזגות, כוכבים ראשונים הופכים לחורים שחורים קטנים שבולעים זה את זה בהדרגה, כמו חיבור חתיכות פלסטלינה, תהליך איטי שלא היה אמור להספיק ביקום המוקדם. בקריסה ישירה ענן גז מסיבי לא מתפצל וקורס הישר לחור שחור כבד, אבל זה דורש תנאים נדירים של טמפרטורה ותכולת מתכות, ולדעת דניאלי הנקודות האדומות הקטנות מרמזות שאולי נולדו כך מלכתחילה.
▾כמה מהחומר ביקום הוא חומר אפל ואיך בכלל הגיעו למסקנה שהוא קיים?
לפי דניאלי, חומר רגיל העשוי מאטומים מהווה רק 15% עד 20% מהחומר ביקום, וכל השאר, 80% עד 85%, הוא חומר אפל שמשפיע כבידתית אך לא עושה אינטראקציה עם אור. העדויות החלו להצטבר כבר בשנות ה-30 ובשנות ה-60 וה-70, כשחוקרים ראו בעקומות הסיבוב של גלקסיות שגז וכוכבים נעים מהר מהצפוי, כלומר יש מסה חסרה שאיננו רואים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
458: טלסקופ החלל ג'יימס ווב, חלק א' [עושים היסטוריה]
4 בינואר 202639 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ג'יימס ווב צופה בעיקר באינפרה אדום, ולכן הוא מסוגל לקלוט אור מגלקסיות רחוקות שהוסט לאורכי גל אדומים בעקבות התפשטות היקום. המראה הגדולה שלו ומיקומו בנקודת L2 מאפשרים לו לראות תופעות רחוקות וחיוורות, אך הצבתו שם חייבה פריסה מדויקת של מאות רכיבים ללא אפשרות תיקון בידי אסטרונאוטים. בתמונות הראשונות נראו גלקסיות רבות ומסיביות כבר 300 עד 600 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, מוקדם מכפי שחזו המודלים. ההסבר הסביר שהוצג הוא שילוב של תיקון הערכות המסה ושל יצירת כוכבים יעילה יותר ביקום המוקדם, ולא קריסה של המודל הקוסמולוגי כולו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההתפשטות הקוסמית מסיטה אור מגלקסיות קדומות אל תחום האינפרה אדום, ולכן ווב יכול לצפות בפרק זמן שהאבל התקשה לראות.
- המראה של ווב, בקוטר 6.5 מטרים, אוספת יותר אור ומאפשרת לזהות עצמים רחוקים או חיוורים יותר מהמראה של האבל, שקוטרה 2.4 מטרים.
- ווב נמצא בנקודת L2, במרחק של כמיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, כך שמגן שמש אחד יכול לחצוץ בינו לבין השמש וכדור הארץ.
- זמן התצפית בטלסקופ מוקצה באמצעות הצעות מחקר שעוברות דירוג בפאנלים מקצועיים, וכיום שיעור הקבלה עשוי להיות אחוזים בודדים.
- ריבוי הגלקסיות המסיביות ביקום המוקדם מצביע כנראה על כך שיצירת הכוכבים בתנאים הצפופים של אותה תקופה הייתה יעילה יותר מהמקובל כיום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾למה טלסקופ ג'יימס ווב צופה בעיקר באינפרה אדום ולא באור נראה כמו האבל?
לפי ד"ר שני דניאלי, היקום מתרחב ולכן גם גל האור שנפלט מגלקסיה רחוקה נמתח בדרך, כך שאור שיצא כחול מגיע אלינו מוסט לאדום. כל האור מהיקום המוקדם מגיע בתחום האינפרה אדום, והמכשירים של האבל, שצפה בעיקר באור הנראה, לא יכלו לקלוט אותו. רן לוי מוסיף שאור אינפרה אדום גם עובר דרך ענני אבק בקלות רבה יותר.
▾מה המשמעות של מראה בקוטר 6.5 מטרים בג'יימס ווב לעומת 2.4 מטרים בהאבל?
דניאלי משווה את המראה לדלי שאוסף מי גשם: חבית ענקית תאסוף הרבה יותר מים מדלי קטן באותו זמן. מראה גדולה יותר אוספת יותר אור מהר יותר, וכך אפשר לראות גם עצמים רחוקים מאוד שהאור שלהם הגיע חיוור, וגם תופעות קרובות שפשוט חלשות.
▾למה אי אפשר לראות את המפץ הגדול עצמו גם עם הטלסקופ הטוב ביותר?
ב-380 אלף השנים הראשונות אחרי המפץ הגדול היקום היה כל כך לוהט שאלקטרונים ופרוטונים צפו בו בנפרד, והאור לא יכול היה לעבור דרכם. רק כשהיקום התקרר נוצרו אטומי מימן והוא נעשה שקוף, ולכן הגבול שאפשר לראות אחורה בזמן הוא האור שנפלט במעבר הזה, קרינת הרקע הקוסמית.
▾למה ג'יימס ווב חייב להיות קר כל כך ואיך מגן השמש שלו בנוי?
כמעט כל דבר פולט קרינה אינפרה אדומה, כולל הטלסקופ עצמו, ולכן כדי לא לסנוור את עצמו ווב צריך להיות קר לפחות מינוס 223 מעלות צלזיוס. מגן השמש עשוי מחמש שכבות דקות בעובי של שערה בערך, והוא ו-18 המראות היו צריכים להתקפל כמו אוריגמי כדי להיכנס למשגר אריאן 5 ולהיפרס מחדש בחלל.
▾איפה נמצא ג'יימס ווב ולמה אי אפשר לתקן אותו כמו את האבל?
הטלסקופ ממוקם בנקודת לגרנז' L2, כמיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ, שם כוחות המשיכה של השמש, כדור הארץ והירח מתאזנים ומגן שמש אחד מסתיר את כולם. האבל מקיף את כדור הארץ בגובה של 500-600 קילומטרים, אבל לווב אי אפשר לשלוח אסטרונאוטים, ולכן כל אחת מלמעלה מ-300 נקודות הכשל בפרויקט הייתה יכולה להכשיל אותו כולו.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
טיסה 114 - בין שמיים לארץ [עושים היסטוריה]
22 בספטמבר 202627 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
טיסת ליביאן איירליינס 114 חדרה בטעות למרחב האווירי של ישראל בעקבות תנאי מזג אוויר קשים ותקלות במכשירי הטיסה. למרות שמדובר במטוס נוסעים אזרחי, חששות ביטחוניים בעקבות תקופת חטיפות המטוסים והוראות הפיקוד הובילו להוראה להפיל את המטוס. הטייסים הישראלים ירו ירי אזהרה אך המטוס לא נענה, ובסופו של דבר הופל במדבר סיני תוך כדי ניסיון נחיתת אונס, עם 100 הרוגים ו-8 פצועים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הטייסים הצרפתים של טיסת 114 לא זיהו שהם נכנסו למרחב האווירי הישראלי בשל תקלות במכשירי הטיסה ותנאי מזג אוויר קשים.
- פקודת ההוראה להפיל את המטוס ניתנה מתוך חשש לפיגוע טרור, על אף שמדובר היה במטוס נוסעים אזרחי.
- הטייסים הישראלים ביצעו ירי אזהרה במטרה לאלץ את המטוס לנחות ולא להפילו במיידי.
- השר הביטחון משה דיין לא היה מעורב בזמן אמת בהחלטות אך תמך בהן לאחר מכן במסגרת מסיבת עיתונאים.
- האירוע הוביל לזעם בינלאומי ולגינויים, אך ישראל שילמה פיצויים למשפחות הנפגעים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה היו הגורמים הטכניים ומזג האוויר שהשפיעו על טיסת ליביאן איירליינס 114?
הטיסה נקלעה לסופת חול עזה במדבר סיני, עם רוחות מזרחיות חזקות, ומערכת הג'יירו של המטוס התקלקלה, מה שגרם לעיוורון מכשירי וסטייה מנתיב הטיסה.
▾כיצד התפתחו האירועים לאחר כניסת מטוס הבואינג 727 לשטח האווירי של ישראל?
מטוסי הפאנטום הוזנקו, הטייסים הישראלים ניסו לאלץ את המטוס לנחות ברפידים, אך הטייסים הזרים חשבו שהם במצרים וסירבו, מה שהוביל לירי אזהרה ולבסוף לפגיעה במטוס שהוביל לנפילתו.
▾מה הייתה ההחלטה הצבאית המרכזית שהובילה להפלת טיסה 114, ומה היו השיקולים מאחוריה?
ההחלטה הייתה לאלץ את המטוס לנחות, ובסופו של דבר להפילו לאחר סירוב הטייסים, מתוך חשש שמדובר בפעולת חבלה טרוריסטית, בשל חדירת המטוס לשטח ישראל וסירובו לנחות.
▾כיצד התמודדה מדינת ישראל עם התגובה הבינלאומית והפנימית לאחר האסון?
ישראל הרשמית הכחישה מעורבות ראשונית, האשימה את הטייסים ואת הרשויות המצריות, אך שילמה פיצויים למשפחות הנפגעים, ושר הביטחון משה דיין התייצב מול התקשורת להסביר את המצב.
▾מה היו ההשלכות האישיות על הטייסים הישראלים שהשתתפו באירוע, במיוחד על סגן אלוף יפתח זמר והטייס דורון שלו?
יפתח זמר נשא בכאב את ההשלכות במשך שנים רבות, בעוד דורון שלו הופל במלחמת יום הכיפורים ונכלא במצרים, שם שמר על סודו, וחזר אך התקשה להתאושש מהאירועים עד לתאונה מבצעית ב-1977.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

כתבות במגזין על התוכנית

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מעושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 278 הפרקים של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-278 הפרקים של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi הופכים למגזין?: 278 פרקים = 278 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.