שלושה שיודעים Three Who Knowפודקאסט של כאן
כאן
1,813 פרקים
על התוכנית
דניאלה רגב ומומחים לומדים ומלמדים דברים חדשים
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה שלושה שיודעים Three Who Know?
שלושה שיודעים Three Who Know הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת כאן. מניתוח מעמיק של המדע ועד להתמודדות עם המציאות האנושית המשתנה: פודקאסט שבוחן את העולם דרך משקפיים של מומחים. בארכיון 1,813 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-50 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 1,813 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-50 דקות |
| הפרק האחרון | 28 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 13 |
עודכן:
מה גרם לאטמוספירה של מאדים להיעלם
גיל מרקוביץ' צולל עם מומחים לסוגיות מורכבות, ושומר על טון רציני. בפרק אחד נשאל מה גרם לאובדן האטמוספירה של מאדים, אחרי שמשימת מייבן של נאסא חקרה אותה 11 שנים, הרבה מעבר לתכנון המקורי.
לצד החלל עולה גם המציאות האנושית: מהו חוסן ואיך חוזרים לתפקוד אחרי טראומה, ולמה נשים על הוריות חוות יחס פטרוני שמבזה את הבחירות שלהן במערכת הבריאות.
מי שאוהב מדע נגיש לצד אקטואליה כבדה ימצא כאן סקרנות שמרחיבה את ההבנה על היקום ועל ההווה.
מניתוח מעמיק של המדע ועד להתמודדות עם המציאות האנושית המשתנה: פודקאסט שבוחן את העולם דרך משקפיים של מומחים.
המנחה
גיל מרקוביץ' מנחה את התוכנית ומפגין גישה מחקרית וסקרנית. הוא מארח מומחים מתחומי דעת מגוונים כדי לצלול לעומקן של סוגיות מורכבות, תוך שימור טון רציני ומעמיק.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בראיונות מעמיקים עם מומחים, המשלבים ידע אקדמי ועדויות מהשטח. הקצב ענייני ומובנה, והטון נשמר רציני, אינפורמטיבי ומכוון להנגשת נושאים מורכבים למאזין.
תובנות הזהב מהארכיון
- הטכנולוגיה והמדע משמשים כלים להבנת שינויים רחבים, החל מהרכב אטמוספרי של כוכב לכת ועד להסתגלות של מיני בעלי חיים.
- אירועים חיצוניים ושינויים סביבתיים מחלחלים לכל היבטי החיים, ומשפיעים על בריאות הנפש הפרטית ועל מערכות חברתיות כאחד.
- חוסן וצמיחה אינם תהליכים פשוטים, ולעתים קרובות דורשים הכרה במצוקה כחלק אינטגרלי מהשינוי.
- פערים חברתיים ותרבותיים מקבלים ביטוי מוחשי בתוך מערכות ממוסדות, גם בנושאים הנחווים כאישיים ביותר.
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המעוניינים להעשיר את הידע שלהם במדע, חברה ופסיכולוגיה, ומחפשים ניתוח רציני ומעמיק של נושאים עדכניים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר לתחזק עיר של מיליון איש לפני אלפיים שנה כשהיא אינה פיזית המקום הכי מרכזי ולא כל הדרכים מובילות אליה?
מדוע בעלי חיים מתקבצים סביב מתים למרות הסיכון להידבקות ולטריפה, והאם למידה על סיבת המוות יכולה להסביר את ההתנהגות הזאת?
האם השינויים שנמצאו במוחם של הילדים בעקבות החשיפה למלחמה הם הפיכים?
שינון וחזרתיות אולי מחברים סינפסות במוח, אבל האם זו למידה, והאם היא משמעותית?
למה בחברה מערבית שהיא חברת שפע, גם בלי מלחמות, יש כל כך הרבה דיכאון?
האם לב מבוגר שמושתל באדם צעיר יכול להתעדכן לצעירותו?
מי רשאי לגרום לאדם שמת להגיד דברים שמעולם לא אמר?
האם אפשר לגדל מאנגו בלי הסיבים שנתקעים בשיניים?
13 פרקים = 13 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה
פרקים אחרונים
אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה
28 באוקטובר 202650 דק׳הם יודעים שזו ספירה לאחור עד הפיצוץ
26 באוקטובר 202651 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מנהיגות בעולם החי מבוססת על מודלים של כוח פיזי, ידע אקולוגי או בניית קואליציות. מחקרים מראים שהמוח מגיב לשינויים פוליטיים בעיקר על בסיס ההפרדה בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ. סקרים פוליטיים סובלים מבעיות של מדגמים מוטים ומורכבות של אוכלוסייה, בעוד שבינה מלאכותית מאפשרת היום יצירת גרסאות דיגיטליות של אנשים שנפטרו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אצל פילים אפריקנים, המנהיגה היא הנקבה המבוגרת ביותר בזכות הידע האקולוגי והניסיון שלה.
- שימפנזים משתמשים בבניית קואליציות וגרומינג כדי להשיג מעמד חברתי, ולא רק בכוח פיזי.
- המוח מגיב לגירויים פוליטיים באזורים הקשורים לזיכרון, רגש ותגמול, אך לא באזורים של עיבוד מידע ראייתי.
- סקרים פוליטיים בישראל נוטים להציג תמונה של 120 מנדטים מלאים גם כשיש אי-ודאות ומתלבטים.
- טכנולוגיית הנקרומנטיקה הדיגיטלית מאפשרת ליצור בוטים שמייצגים אנשים מתים, מה שמעלה שאלות על השפעה פוליטית לאחר המוות.
את הזן יש לשבח ולהיטיב בהרכבה
25 באוקטובר 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור עדי לוי מסביר כי מגע הדוק בין אלמוגים בריאים למולבנים מאותה מושבה יכול לסייע בשיקום השוניות. ישי אלוני מציע לשנות את הפרשנות ללחץ ולראות בו כלי לשיפור ביצועים. פרופסור רן ברקאי מציג מחקר על איסוף אבנים אסתטיות לפני חצי מיליון שנה כביטוי להתפתחות הזיכרון. דוקטור יובל כהן מפרט על תהליכי השבחה של מנגו במטרה להפחית את כמות הסיבים בפרי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חיבור פיזי בין אלמוגים בריאים למולבנים מאותה מושבה מאפשר מעבר מהיר של אצות דרך גשר רקמתי, מה שמזרז את השיקום, לדברי דוקטור עדי לוי.
- לחץ אינו דבר מזיק בהכרח, אלא תחושה שמעידה על כך שהדבר חשוב לנו והגוף מתכונן לאירוע, לדברי ישי אלוני.
- איסוף חפצים אסתטיים על ידי בני אדם לפני חצי מיליון שנה עשוי להיות קשור להתפתחות הזיכרון האוטוביוגרפי ותחושת העצמי, לדברי פרופסור רן ברקאי.
- הסיבים המציקים במנגו נובעים בעיקר מתוך קליפת הזרע שחודרת לציפה, וקשה מאוד לייצר זן ללא סיבים כלל, לדברי דוקטור יובל כהן.
- הצורך בזיכרון של מקומות ספציפיים התפתח אבולוציונית כתוצאה מירידה בזמינות של בעלי חיים גדולים ושינוי שיטות הציד, לדברי פרופסור רן ברקאי.
איילה מה לי ולה
21 באוקטובר 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לפי מדד וולקאם, שנערך ב-140 מדינות עם כ-1,070 נשאלים בממוצע בכל מדינה וכ-140,000 בני אדם בסך הכול, ירד האמון במדע מ-43 אחוז ב-2020 ל-32 אחוז, ויונתן ברקהיים ממכון דוידסון קושר את נקודת המפנה לקורונה, דיסאינפורמציה והטלת ספק פופוליסטית במדע. פרופ' מור נחום מהאוניברסיטה העברית דיווחה שניסוי בינלאומי ב-109 נבדקים, עם משחק וידאו וגריעה מוחית לא פולשנית מהבית, הצליח אצל כ-80 אחוז מהמשתתפים, אבל קבוצת הטיפול וקבוצת הדמה השתפרו במידה דומה, כשליש מציון הדיכאון. עליסיה קיסר הציגה מחקר מפלורידה על 119 נבדקים ושלושה מיני יתושים: אף אדם לא משך את שלושת המינים, והמשיכה קשורה לריח גוף ולחיידקי העור. ד״ר יובל צוקרמן מאוניברסיטת בן-גוריון תיעדה בשישה אזורים כ-50 מצלמות בכל אחד, מצאה ארבעה סוגי תגובה של חיות בר לשבילים חדשים, וממליצה לתכנן שבילים לפי בתי גידול ולהתחשב בהפרעה של מאות מטרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ב-2020 מידת האמון במדע הייתה 43 אחוז, והיום 32 אחוז בלבד, במחקר שכלל 140,000 בני אדם ב-140 מדינות.
- נרשם קשר רוחבי בין מי שהעידו שהם חיים בנוחות כלכלית לבין אמון רב במדע ובמדענים, עם השכלה כמשתנה מתערב.
- מאה ותשעה נבדקים בשלושה מרכזים חולקו באקראי לטיפול פעיל או לדמה; כ-80 אחוז הצליחו להשלים את הטיפול מהבית, ושתי הקבוצות ירדו בערך בשליש בציון הדיכאון, שיפור של 7 עד 8 נקודות.
- ב-119 נבדקים אף אדם לא משך את שלושת מיני היתושים יחד, והעדס המצרי נמשך יותר לגברים.
- קרקל נעלם מהאזור עם פתיחת שבילים, צבי הנגב התרחקו מאות מטרים, שועל מצוי ודרבן נמשכו לשבילים, ויש מינים שנשארו אדישים.
השביל הזה מתחיל כאן, בין הספרייה לגילמן
20 באוקטובר 20261 שע׳ 26 דק׳יש לי ציפור קטנה באוזן
19 באוקטובר 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חוקרים מדדו עוצמת קול של 123 מיני ציפורים מ-39 משפחות, בעיקר בברזיל ובארצות הברית, במשך שבע שנים, בעזרת מד טווח לייזר לגולף ומד עוצמה נייד לבטיחות בעבודה. הקוליברי השקט ביותר הגיע ל-64 דציבלים, פעמונית חשופת גרון ל-122, וקריימה מדרום אמריקה חולקת איתה את ראש הטבלה בין 120 ל-130, בלי התאמה לגודל גוף ועם קשר חזק למפתח המקור. מחקר הדסה עם אוניברסיטת מונש הראה במודל עכברי שלידה לפני שבוע 37 פוגעת בתאי האב של הכליה, מורידה את מספר הנפרונים ומשאירה סיכון כלייתי לכל החיים, חריף יותר בזכרים. ליד טורקיה נמצאו כ-30 אמפורות ועוגני אבן בלי שריד עץ, ותיארוך טיפולוגי לקנקנים הציע ברונזה קדומה, ומחקר השתלות מצא שלב מבוגר בגוף צעיר יורד בגיל הביולוגי ומשתפר בתפקוד ולהפך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ב-123 מינים לא נמצאה התאמה בין גודל גוף לעוצמת קול, גם לא ליכולת תעופה או לצפיפות היער, אלא למפתח מקור רחב יותר.
- הציפור השקטה ביותר שנמדדה הייתה קוליברי ב-64 דציבלים, והקולניות ביותר פעמונית חשופת גרון וקריימה סביב 120 עד 130 דציבלים.
- תאי האב של הכליה נעלמים בסמוך ללידה, מספר הנפרונים נקבע לכל החיים, ולידה מוקדמת במודל העכברי הורידה אותם יותר בזכרים מאשר בנקבות.
- לב מבוגר שהושתל בגוף צעיר ירד בגיל הביולוגי לפי מתילציות והשתפר בתפקוד, ולב צעיר בגוף מבוגר הזדקן והתפקוד ירד, גם בעכברים וגם בדגימות מבני אדם כשנה אחרי השתלה.
- באתר מול טורקיה נמצאו כ-30 אמפורות ועוגני אבן בלי עץ, והקנקנים תוארכו לפי טיפולוגיה לברונזה הקדומה סביב 4,000 שנה.
רק אל עצמי לדבר ידעתי
18 באוקטובר 202649 דק׳הסם המסוכן - הופך כל מלאך לשטן
14 באוקטובר 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איתי שלום מהאוניברסיטה העברית מתאר עכברים שקיבלו קוקאין במינון גבוה במשך ימים עוקבים, ועד היום הרביעי או החמישי הקדישו 60-65% מזמנם לליקוק רצפה וקירות שלא היה עליהם דבר. אריאל צ'יפמן מסביר כיצד מאובן קפטורינוס בן 289 מיליון שנה, שנשמר עם סחוס ורקמות רכות ונסרק ב-CT, חושף שלב מוקדם בנשימה בעזרת הצלעות. אתי גרופגלד מציגה נוירופדגוגיה שלפיה חזרה על החומר בדרכים מגוונות, כמו ריקוד, משחק או חישוב במכולת, מחזקת קשרים במוח. שגב נווה טסה מפרק התפרצות CA-MRSA באירלנד, שבה 48 מתוך 60 ילדים באירוע עם טירות מתנפחות נדבקו בזיהומי עור וארבעה אושפזו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אחרי הפסקת החשיפה לקוקאין העכברים חזרו כמעט למגוון ההתנהגויות הקודם, אבל עדיין ליקקו רצפה וקירות יותר מבעבר, כעין חתימה שנשארה במוח.
- אצל לטאות אותם שרירים אחראים גם לתנועה וגם לנשימה, ולכן לטאה לא יכולה לנשום בזמן שהיא רצה.
- האור הקרני של בעלי השפיר מנע איבוד נוזלים אבל ביטל את הנשימה דרך האור, ומערכת נשימה יעילה יותר דרך הריאות פיצתה על האובדן.
- לפי חוק הב, תאים שיורים יחד נקשרים יחד, ולכן חזרה על החומר הכרחית ללמידה כל עוד היא נעשית בדרכים שונות שמערבות אזורים שונים במוח.
- חברת המתנפחים באירלנד לא ניקתה אותם בין אירוע לאירוע כשלא נראה לכלוך, והחיידק יכול לשרוד על משטחים שעות ואף ימים.
יש ילד שאבא שלו רופא
13 באוקטובר 202647 דק׳החתול שמיל הוא משהו לא רגיל
12 באוקטובר 202648 דק׳תביאו שניים תביאו שלושה תביאו ארבעה ילדים
11 באוקטובר 202646 דק׳כל כך מפחיד להיות אילן בזמן שלילה פה יורד
7 באוקטובר 202650 דק׳אורחים:דוקטור ריאל פריבמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס מהטכניון מצאה בבדיקות MRI של כ-40 ילדים בני חמש עד שלוש עשרה שככל שהחשיפה לאירועי מלחמה גבוהה יותר, משתנה התקשורת בין אזורי קשב לאזורי עיבוד חושי, ונמצא שינוי מובהק ביכולות קריאה, קשב ועיבוד חושי לעומת ילדים שנסרקו לפני המלחמה. ניצן אילון, פסיכולוגית ותושבת נתיב העשרה שבחצר ביתה נתפסו ארבעה מחבלים, בדקה את קהילות העוטף אחרי מאה ימים, שנה ושנתיים, ומצאה שהחוסן הקהילתי עלה אחרי שנה אך לא חזר לרמתו שלפני הטבח. ד״ר דקל טליאז מתאר מערכת מבוססת בינה מלאכותית שאוספת עבור הפסיכיאטר את הרקע של המטופל מראש, ולדבריו נתנה מאז 7 באוקטובר יותר מ-75,000 מפגשים קליניים ל-20,000 מטופלים. רונה ישראל קולט מציגה את האנחה כפעולה נשימתית משחררת שמוצאת לה מנגינה, משייקספיר ועד שולי רנד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ילדים בכיתה א' שהגיעו לבדיקות בדצמבר 2023 נראו דרוכים כמו קפיץ וקפצו מנפילת עט, אף שלאף אחד מהם לא הייתה הפרעת קשב וריכוז.
- הורוביץ-קראוס מספרת שמאמרים על המלחמה קשים לפרסום על רקע החרם האקדמי, ועורכים שאלו אם נמדדה החשיפה לאירועי מלחמה לפני 7 באוקטובר.
- לפי אילון, תחושת הקוהרנטיות, כלומר הבנת המצב, תחושת יכולת ותחושת משמעות, היא הגורם המגן החזק ביותר, והיא מתפתחת עד גיל 30.
- בישראל יש לכל היותר 1,500 פסיכיאטרים, ולדברי טליאז מספר זה אינו יכול לתת מענה לכל הנזקקים גם לפני 7 באוקטובר.
- שירה היא אקט נשימה רצוני שדורש אנרגיה, ולכן בזמן אבל קשה לשיר, ואילו האנחה היא כלי רפלקסיבי שאפשר להעצים ולהפוך למנגינה.
האור שמאיר עליי
6 באוקטובר 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אופטוגנטיקה מאפשרת להפעיל או לדכא תאי עצב נבחרים באמצעות חלבונים רגישים לאור, עם ניסויים במכרסמים ויישום ראשוני ברשתית של אדם עיוור שהשיב חלק מיכולות הזיהוי החזותי. מחשוב בינה מלאכותית בחלל מבטיח אספקת אנרגיה מהשמש, אך פינוי החום דורש הקרנה באמצעות מערכות קירור מתאימות. מחקר גנטי רחב קישר וריאנטים גנטיים לחמש תכונות אישיות, בלי לקבוע שהאישיות היא גזירת גורל. השערה ממחקר ישראלי מציעה שהתקהלות בעלי חיים סביב מתים מאפשרת לקבוצה ללמוד על סכנות בסביבתה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- באופטוגנטיקה, רק תאים שהונדסו לבטא חלבון רגיש לאור מגיבים להארה, ולכן אפשר להשפיע על אוכלוסיית תאים מסוימת ולא על כל האזור המואר.
- ניסויי אופטוגנטיקה במכרסמים מאפשרים לבחון כיצד פעילות של תאים מסוימים משפיעה על שינה, תנועה, רעב וזיכרון; מעבר לטיפול במוח האנושי כרוך בחסמים טכניים ואתיים.
- הקור בחלל אינו פותר כשלעצמו את בעיית התחממות המעבדים: בהיעדר אוויר, החום צריך לעבור למערכת שפולטת אותו בקרינה.
- במחקר האישיות נעשה שימוש בדירוג עצמי ובדירוג של קרובי משפחה, וכן בהשוואות בין אחים, כדי לבחון את הקשר בין שונות גנטית לתכונות אישיות.
- התקהלות סביב גופות חושפת בעלי חיים למחלות ולטורפים, אך לפי ההשערה שהוצעה היא עשויה גם לאפשר למידה משותפת על סיבת המוות והימנעות מסכנה בעתיד.
שבי איתי עד שאגדל
5 באוקטובר 202648 דק׳כל הדרכים הן מובילות לרומא?
4 באוקטובר 202649 דק׳אורחים:ורד שפירהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מחקר שספר 299,171 קילומטר של דרכים רומיות, לפי ד"ר גיא שטיבל מאוניברסיטת תל אביב, מפרק את הרשת להיררכיה של כבישים ראשיים ומשניים ומראה שרבים מכבישי היום יושבים על אותו תוואי בדיוק, ושערים כמו ירושלים וקיסריה היו הצמתים המרכזיים באזורנו. נעמה הררי אוזן, שעבדה כעשור בוויקס ועברה למדעי המוח, הציגה שיטה של ראיונות חצי מובנים עם 15 משפחות של תסמונת וויליאמס, שחשפה סימפטומים לא מוכרים והובילה למאמר דעה בנייצ'ר. ד"ר ניב דה-מלאך מהאוניברסיטה העברית הסביר מודל מתמטי שלפיו עצים מסייעים לעשבים באזורים יבשים דרך הצללה והעלאה הידראולית, ובאזורים גשומים הופכים למתחרים על אור ומים. יונתן ברקהיים ממכון דוידסון תיאר רובוט דגדוגים בשם הקטור שהעלה שכפות הרגליים ובית השחי הם המוקדים, ושידיעה מראש שהדגדוג מגיע מחלישה את התגובה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הדרכים הרומיות נמשכו מסקוטלנד ועד עיראק, ארמניה וצפון אפריקה, ובפעם הראשונה נספרו כולן יחד, 299,171 קילומטר, באמצעות מתודולוגיה מעולם הרשתות.
- הרומאים עצמם ציירו את תמונת רומא כמרכז, אבל ספירת הכבישים שנכנסים לכל עיר מעמידה את הבירה רק במקום הרביעי או החמישי מבחינת חיבוריות.
- חוקרים בסיסיים במעבדה כמעט לא פוגשים חולים, וכשהם פוגשים הם בעיקר מסבירים על המנגנון הביולוגי במקום להקשיב ליום יום של החולה ושל ההורים.
- מנגנון העלאת המים מהעומק על ידי שורשי העץ קיים, אבל לפי המודל הוא משני; ההצללה היא המנגנון העיקרי שבו עץ עוזר לעשב במדבר.
- ההשערה של דרווין, שאזורים הנחשפים פחות למגע יומיומי רגישים יותר לדגדוג, לא נסתרה במחקר שבדק נבדקים מהולנד, יוון וסין.
נותנים אגוזים למי שיש לו שיניים
22 בספטמבר 202650 דק׳אורחים:דוקטור עידו שולטהכל בראש: חוקרים גילו מתג במוח שיכול לכבות כאב כרוני
13 במאי 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עוסק במחקר חדש המאיר אור על המנגנון המוחי שמאחורי כאב כרוני. ד"ר יואב מטוב מסביר כיצד חוקרים זיהו אזור בתוך ה"אינסולה הזנבית" במוח הממשיך לשדר אותות כאב גם לאחר שהפציעה הפיזית החלימה. הפרק מיועד למי שמתעניין בביולוגיה של המוח ובהתפתחות הרפואה. שווה להאזין כדי להבין את ההבדל בין כאב אקוטי לכרוני ואת האתגרים בדרך לטיפולים עתידיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כאב אקוטי הוא מנגנון הישרדותי תקין, אך כאב כרוני הוא לעיתים תוצאה של החלטה של המוח להמשיך להעביר אותות גם בהיעדר פגיעה פיזית.
- האזור המכונה האינסולה הזנבית פעיל באופן ספציפי בכאב כרוני, ולא בכאב אקוטי.
- במחקרים בחיות מעבדה נמצא כי השתקה של אזור זה יכולה למנוע הפיכה של כאב חריף לכרוני או לשתק כאב כרוני קיים.
- הדרך לטיפול בבני אדם עוד ארוכה מאוד, ודורשת הבנה מעמיקה יותר של המנגנון הכימי והתאי באזור הזה.
בדמעותייך ארעד, כאילו סוף העולם קרוב
16 בספטמבר 202648 דק׳אורחים:פרופ' יואב יאירלֵךְ אֶל נְמָלָה, הַצֵּל!
15 בספטמבר 202650 דק׳אורחים:ורד שפירהברחובות שלנו יש קסם מיוחד
14 בספטמבר 202651 דק׳אורחים:דוקטור אבייד שייניןכי עוד נפשי דרור שואפת
9 בספטמבר 202649 דק׳מי יודע כמה, מי יודע איך ולמה?
8 בספטמבר 202650 דק׳בואי נתחבק בסלואו צמוד
7 בספטמבר 202649 דק׳אורחים:ורד שפירהשטה הספינה אל הים?
2 באוגוסט 202647 דק׳אורחים:אישי אלונילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אלפי ספינות תקועות במיצר הורמוז ובמפרץ עומן כבר חודשים, מה שמאפשר למינים פולשים להיצמד אליהן ולהפוך אותן לווקטורים להפצתם ברחבי העולם. מחקר ישראלי הצליח להנדס צמח לייצור חלבון חלב פרה, מה שיכול להפוך את תעשיית החלב ליעילה וזולה יותר בעתיד. סקר בבריטניה העלה שברוב המקרים אנשים מעדיפים סכום כסף בוודאות על פני סיכון בהגרלה עם סכום גבוה יותר, אך ההחלטה מושפעת מהקשר וסיטואציה אישית. במערכת החינוך בישראל הוחלט שלא ללמד את פרקי הדמוקרטיה הליברלית בבחינת הבגרות באזרחות, מה שמעלה חשש לפגיעה בהבנת ערכי הדמוקרטיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספינות תקועות במיצר הורמוז מצטברות עליהן שכבות של אורגניזמים שמאפשרים למינים פולשים להתפשט בעת שחרור הספינות.
- הצבע האנטי-פאולינג על הספינות מיועד להפחית חיכוך עם המים ולא למנוע הפצת מינים פולשים.
- הנדסה גנטית אפשרה להחדיר גנים מפרה לצמח ולגרום לו לייצר חלבון חלב אמיתי, מה שיכול להוזיל את עלות ייצור החלב.
- העדפת סכום כסף בוודאות על פני סיכון בהגרלה גבוהה נפוצה, אך תלויה במצב הכלכלי ובהקשר האישי.
- הסרת פרקי הדמוקרטיה הליברלית מבחינת הבגרות באזרחות מעוררת חשש לפגיעה בהבנת יסודות הדמוקרטיה בקרב תלמידים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה הספינות התקועות במצר הורמוז עלולות להפיץ מינים פולשים לפי ד"ר עדי לוי?
לדברי ד"ר עדי לוי, כ-1,500 ספינות תקועות במפרץ הפרסי, פי 20 ויותר מהרגיל, וצבע האנטי-פאולינג שלהן מאבד מיעילותו ככל שהן עומדות 30, 40 או 50 יום. ספינה סטטית הופכת למשטח התיישבות לחיידקים, אצות, בלוטים וספוגים, וכשהפקק ישתחרר היא עלולה לשאת אותם לנמלים בהודו, בדרום-מזרח אסיה או בקריביים.
▾מה אפשר לעשות כדי למנוע פלישת מינים מהספינות במפרץ הפרסי?
אפשרות אחת היא לנקות ולגרד את גוף הספינות עם צוללנים או ציוד תת-ימי עוד במפרץ, אבל ד"ר לוי מעריך שהסיכוי לכך נמוך, כי זה יקר וכולם ירצו לברוח מהאזור. האפשרות השנייה היא שכל נמל ינטר ספינות שעמדו זמן רב במצר ויטפל בהן, מה שמחייב תיאום בינלאומי, בדומה לאוסטרליה וניו זילנד ששוטפות למטיילים את סוליות הנעליים והאוהלים.
▾איזו דוגמה לנזק של מין פולש מביא ד"ר עדי לוי?
הוא מזכיר את צדפת הזברה באגמים הגדולים בארצות הברית, שמקורה באזור הים השחור. לדבריו היא גדלה בקצב מהיר, סותמת צנרת ודוחקת מינים מקומיים, וגרמה במשך כחמישים שנה לנזקים של מאות מיליונים או מיליארדים.
▾למה פרופ' עודד שוסיוב מנסה לייצר חלבון חלב אמיתי בצמחים?
המוטיבציה הראשונה היא חוסר יעילות: על כל 100 קלוריות של צמח שנותנים לפרה, היא מחזירה בערך חמש-שש קלוריות של חלב. המוטיבציה השנייה היא ביקוש גובר, שכן לדבריו מחיר חלק מחלבוני החלב עלה ב-600 אחוז, התעשייה חצתה את הטריליון דולר, ומשתמשי GLP כמו אוזמפיק צריכים חלבון כדי למנוע הידלדלות שריר.
▾איך מלמדים צמח לייצר חלבון של פרה, ומה האתגר שהפתיע את החוקרים באוניברסיטה העברית?
החוקרים מבודדים מה-DNA של הפרה את הגנים של חמשת חלבוני החלב, ביניהם הקזאינים, הלקטוגלובולינים והלקטופרין, ומחדירים אותם בהנדסה גנטית לצמח המטרה. האתגר היה שהחלבון מיוצר בזרעי שמן, ובלשונו של פרופ' שוסיוב «לצמח אין עטינים», כך שהוא לא יכול להפריש את החלב החוצה.
אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי
21 ביולי 202644 דק׳עובדים עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים
20 ביולי 202648 דק׳אני אוהב לישון
15 ביולי 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מחקר חדש מאוניברסיטת ברקלי מצביע על כך שמעגל השינה העמוקה במוח אחראי על בניית שרירים, שריפת שומן ושיפור הריכוז. דוקטור עדי עניב מסבירה את הקשר בין הורמון הגדילה לשינה ואיך הוא משפיע על איכות השינה שלנו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שינה עמוקה חיונית לבריאות המוח ולתהליכי ריפוי בגוף.
- הורמון הגדילה מופרש בצורה שונה בשלבי השינה השונים.
- הפרשה גבוהה של הורמון הגדילה יכולה להעיד על סטרס ולחץ.
- איכות השינה חשובה לא פחות מכמות השעות שאנחנו ישנים.
- מחקר על אכברים מצביע על הקשרים בין הורמון הגדילה לבין איכות השינה.
חורים במקום גרביים
12 ביולי 202643 דק׳נפש יהודי הומייה
8 ביולי 202647 דק׳יש לך טעות המוכשר זה אני
7 ביולי 202651 דק׳
ארכיון הפרקים של שלושה שיודעים Three Who Know
עוד 3 פרקים מתוך 33 שיש לנו מהפיד (בפיד המלא 1,813 פרקים).
פרקים 31-33
- אני רוצה רגליים, לצאת מתוך המים6 ביולי 2026
- אני רוכב, לא יתפסוני חי5 ביולי 2026
- טמני לי תחתונים וגופיות23 בספטמבר 2026
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות משלושה שיודעים Three Who Know: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך שלושה שיודעים Three Who Know מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של שלושה שיודעים Three Who Know אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את שלושה שיודעים Three Who Know היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,813 הפרקים של שלושה שיודעים Three Who Know הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של שלושה שיודעים Three Who Know כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-1,813 הפרקים של שלושה שיודעים Three Who Know הופכים למגזין?
- 1,813 פרקים = 1,813 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של שלושה שיודעים Three Who Know, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
ילדי כאן הסכתים Kan Podcast Kids
ילדי כאן הסכתים
לב אל הנשמה
משפחה פודקאסט
המעבדה The Lab
כאן
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב
מדע בגובה האוזניים
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
רשת עושים היסטוריה