תזונה מושכלת
שירן אגמי32 פרקים
על התוכנית
ברוכים הבאים לפודקאסט של תזונה מושכלת! אני מזמינה אתכם למסע מעורר השראה על מנת שתוכלו לחיות את חייכם בבריאות מיטבית. כשאנחנו מדברים על אורח חיים בריא הכוונה היא למכלול שלם : רגשות, דפוסי התנהגות, מערכות היחסים שלנו, תזונה נכונה , פעילות גופנית ועוד. מטרת הפודקאסט היא כמובן לתת ערך, להנגיש ידע ולאפשר לכם להזין לא רק את גופכם אלא גם את המוח והנשמה שלכם.
מה זה תזונה מושכלת?
תזונה מושכלת הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת שירן אגמי. פודקאסט המבקש לפרק מוסכמות ולחבר מחדש את האדם לעצמו, לגופו, לאחרים ולעולם. בארכיון 32 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-58 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 32 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-58 דקות |
| הפרק האחרון | 28 במאי 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"למה זה חשוב לך להגיד שזה טעים, כשזה לא?" - על ריצוי ותודעה
שירן גמי מנהלת שיחות עומק על נפש וגוף. בפרק על דפוס הריצוי, דרך דמו טיפולי חי על מרק לא טעים, המטפלת חושפת איך הריצוי נובע מצורך הישרדותי באהבה ושייכות שנטמע בילדות - ואיך 'חיוך הפוך' מסתיר כעס כדי למנוע דחייה.
פרק אחר נפתח בשאלה הגדולה 'מהי תודעה' ובבעיה הקשה של דיוויד צ'אלמרס, ומשם נע אל העלייה בדיכאון ובחרדה - והאם טיפול ארוך או כדורים יכולים לחווט את המוח מחדש כמו פסיכדלים.
הקו של גמי הוא לפרק מוסכמות: היעדר חיבור אמיתי לגוף הוא שורש של חסמים רגשיים רבים, ופתרון מהיר כמעט אף פעם לא מספיק לבעיה מורכבת.
פודקאסט המבקש לפרק מוסכמות ולחבר מחדש את האדם לעצמו, לגופו, לאחרים ולעולם.
המנחה
שירן גמי היא מנחה סקרנית וקשובה המובילה שיחות עומק עם מומחים ממגוון תחומים טיפוליים ומדעיים. היא מביאה גישה הוליסטית המבקשת להבין את מורכבות הנפש והקיום האנושי, תוך חיפוש אחר משמעות וחיבור אותנטי.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות אינטימיות ואיטיות המעודדות התבוננות פנימית ושבירת מוסכמות. הטון הוא אנושי ורגיש, והמבנה לרוב משלב סיפור אישי של האורח עם תובנות מקצועיות רחבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- היעדר חיבור אמיתי לגוף ולצרכיו האישיים הוא שורשם של חסמים רגשיים ומיניים רבים
- החברה המודרנית מייצרת ניתוק מהטבע ומקהילה, מה שמעצים משבר משמעות וחרדה
- פגיעות אינה חולשה, אלא כלי ליצירת אינטימיות וקירבה אנושית עמוקה
- פתרונות נקודתיים או מהירים לבעיות מורכבות לרוב אינם מספקים מענה ארוך טווח
התוכנית מתאימה לאנשים המחפשים העמקה בתחומי בריאות הנפש, צמיחה אישית וגישות חיים מודעות, ומעוניינים לשמוע קולות אלטרנטיביים ומורכבים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם טיפול פסיכולוגי ארוך, קואוצ'ינג או אפילו כדורים יכולים באמת לעשות שינוי משמעותי ולחווט את המוח מחדש כמו פסיכדלים?
למה זה חשוב לך להגיד שזה טעים לך, כשזה לא?
מה זה בכלל להיות אישה מינית?
למה אנחנו בכלל צריכים את החיבור הזה לאדמה ולטבע?
מה זו הפגיעות הזאת ומה המטרה שלה בחיים שלנו?
מתי הפכנו להיות חברה כל כך שמנופובית?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה רגישה ומדעית על תודעה, משבר בריאות הנפש והפוטנציאל הטיפולי של חומרים פסיכדליים.
המנחה שירנה גמי מארחת את ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני וחוקר במכון סגול לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב ובאיכילוב, המתמחה בטיפול נפשי בשילוב חומרים פסיכדליים. הפרק פותח בשאלה הפילוסופית 'מהי תודעה' ובמושג 'הבעיה הקשה של התודעה' של דיוויד צ'אלמרס, ומשם נע אל העלייה בדיכאון, חרדה ופוסט-טראומה בעידן הנוכחי. השניים דנים בקשר בין ניתוק מקהילה, סמארטפונים ומדיה חברתית לבין 'משבר המשמעות', ובמגבלות הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי המקובל. החלק האחרון מתחיל למפות את עולם החומרים הפסיכדליים ואת משפחותיהם השונות. הפרק מתאים למי שמתעניין בבריאות נפש, בתודעה ובגישות טיפוליות חדשניות, מתוך עמדה של הבנה ולא עידוד שימוש.
- המדע עדיין לא יודע להסביר מהי תודעה - זוהי 'הבעיה הקשה של התודעה' של דיוויד צ'אלמרס: גם בזום מקסימלי על המוח רואים רק תהליכים כימיים וחשמליים, לא את התרגום שלהם לנרטיב חיים קוהרנטי.
- ייתכן שאין הידרדרות אמיתית בבריאות הנפש אלא שהכלים שלנו השתכללו ומגלים יותר; אך הפער בין מוח שהתעצב אבולוציונית במשך עשרות אלפי שנים לבין שינוי סביבתי מהיר יוצר מתח אמיתי.
- עולם הטיפול מבין שהתמקדות באפיק יחיד (תרופה אחת) אינה מגיעה למספיק אנשים, ולכן נדרשים מודלים הוליסטיים שתוקפים את הבעיה מכיוונים ביולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים.
- אפשר להגיע לאותן תוצאות גם בדרכים אחרות: מיינדפולנס מצטבר כראיה מחקרית להורדת חרדה ומתח, אך טיפולים מסוימים דורשים השקעה רבה של זמן וכסף - ומכאן העניין במסלולים מהירים יותר.
- מצטברות עדויות שבדיכאון אפשר להגיע לתוצאות דומות לטיפול ב-SSRI/SNRI גם באמצעות פסיכדלים קלאסיים, שמתחלקים לארבע תת-משפחות עיקריות (LSD, פסילוסיבין, DMT/איוואסקה, מסקלין).
האם טיפול פסיכולוגי ארוך, קואוצ'ינג או אפילו כדורים יכולים באמת לעשות שינוי משמעותי ולחווט את המוח מחדש כמו פסיכדלים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שירן אגמי מרחיבה את 'תזונה' הרבה מעבר לאוכל - לדפוס הריצוי, לגבולות ולמה שאנחנו אומרים כדי להיות אהובים, גם כשזה לא נכון.
- דפוס הריצוי נולד מצורך הישרדותי: הילד לומד שאם יביא את צרכיו הוא ייתפס כנטל ויידחה, וההרגל הזה נטמע ומלווה אותנו גם בבגרות.
- אפילו 'שקרים לבנים' נאמרים ממקום נקי לכאורה, אבל בבסיסם עומד אינטרס סמוי - להישאר אהובים ולשמור על הקשר.
- השאלה שמדגימה הכל, דרך מרק לא טעים: למה כל כך חשוב לנו להגיד 'טעים לי' כשזה פשוט לא?
"למה זה חשוב לך להגיד שזה טעים, כשזה לא טעים לך?" באחד הפרקים, שירן אגמי והמטפלת ההוליסטית דידי לוקחות צלחת מרק לא מוצלחת והופכות אותה לשיעור שלם על דפוס הריצוי - אותה נטייה להעדיף את רצון האחר על פני שלנו, להימנע מקונפליקט, ולשקר שקר לבן רק כדי לא לפגוע.
וזה בעצם מה ש"תזונה מושכלת" עושה: מסרב לצמצם בריאות לצלחת. אגמי מתעקשת שאורח חיים בריא הוא מכלול - רגשות, דפוסי התנהגות, מערכות יחסים, וגם, כן, מה שאוכלים. הריצוי, מתברר, נוגע ישירות גם ביחס שלנו לאוכל ולגוף.
השיחה עם דידי חושפת שהריצוי לא נולד מחולשה אלא מהישרדות. הילד שלמד שאם יביא את צרכיו ייתפס כנטל פיתח מנגנון אוטומטי שממשיך לפעול עשרות שנים אחר כך, אפילו מול אנשים שכלל לא חשובים לו. מכאן צומחת הבחנה עדינה בין הצבת גבול בריאה לבין ביטול מוחלט של מה שאנחנו באמת רוצים.
מה שנעים בגישה הוא שהיא לא שיפוטית. אגמי לא מטיפה ולא מבטיחה תוצאות מהירות, אלא מזמינה להתבונן - להזין לא רק את הגוף אלא גם את הראש והרגש.
מי שמחפש שינוי אמיתי, כזה שמחזיק לאורך זמן ולא נשבר בדיאטה הבאה, ימצא כאן זווית רעננה: הבריאות מתחילה ביכולת לומר את האמת, אפילו על קערת מרק.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
מעבר לקצה החשיבה - ד"ר איתמר כהן
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIשיחה כנה ואחראית עם ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני וחוקר מוח המתמחה בטיפול הנתמך בחומרים פסיכדליים. הפרק שואל מהי תודעה, מה קורה במוח תחת השפעת חומרים משני תודעה, והאם אפשר להרחיב תודעה גם בלעדיהם. מתאים למתעניינים בבריאות נפשית, פסיכדליה וריפוי תודעתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
ד"ר איתמר כהן על תודעה, ריפוי פסיכדלי והרחבת תודעה בעידן של חרדה ופוסט-טראומה.
- למה דווקא עכשיו, בעידן של פוסט-טראומה קולקטיבית, גובר הצורך לדבר על שינוי תודעתי כריפוי.
- האם אפשר להרחיב תודעה גם בלי חומרים משני תודעה.
פרקים אחרונים
מעבר לקצה החשיבה - ד"ר איתמר כהן
28 במאי 202556 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה כנה ואחראית עם ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני וחוקר מוח המתמחה בטיפול הנתמך בחומרים פסיכדליים. הפרק שואל מהי תודעה, מה קורה במוח תחת השפעת חומרים משני תודעה, והאם אפשר להרחיב תודעה גם בלעדיהם. מתאים למתעניינים בבריאות נפשית, פסיכדליה וריפוי תודעתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- למה דווקא עכשיו, בעידן של פוסט-טראומה קולקטיבית, גובר הצורך לדבר על שינוי תודעתי כריפוי.
- האם אפשר להרחיב תודעה גם בלי חומרים משני תודעה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיחה כנה ואחראית עם ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני וחוקר מוח המתמחה בטיפול הנתמך בחומרים פסיכדליים. הפרק שואל מהי תודעה, מה קורה במוח תחת השפעת חומרים משני תודעה, והאם אפשר להרחיב תודעה גם בלעדיהם. מתאים למתעניינים בבריאות נפשית, פסיכדליה וריפוי תודעתי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
למה דווקא עכשיו, בעידן של פוסט-טראומה קולקטיבית, גובר הצורך לדבר על שינוי תודעתי כריפוי. · האם אפשר להרחיב תודעה גם בלי חומרים משני תודעה.
על החיבור לרצון האותנטי וההשלכות של דפוס הריצוי - דידי יער
7 באוגוסט 202442 דק׳אורחים:דידילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שירן גמי מארחת את דידי, מטפלת בפסיכותרפיה הוליסטית, לשיחה על דפוס הריצוי. הן מגדירות מהו אדם מרצה - מי שמעדיף את רצון האחר על פני רצונו, נמנע מקונפליקט וכעס, ומשקר 'שקרים לבנים' כדי לא לפגוע ולהיות אהוב. דרך דמו טיפולי חי על מרק לא טעים, דידי חושפת שהריצוי נובע מצורך הישרדותי באהבה ושייכות שנטמע בילדות והופך לאוטומט בבגרות. הן מצביעות על תפקיד החינוך והתרבות בעיצוב צייתנות, ועל ההבחנה בין הצבת גבולות בריאה לבין ביטול הצרכים האותנטיים של הילד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הריצוי נובע מצורך הישרדותי בסיסי באהבה ושייכות - הילד לומד שאם יתנגד או יביא את צרכיו ייתפס כנטל וייידחה.
- דפוס הריצוי שנרכש בילדות נטמע במערכת והופך להרגל ולאוטומט שמלווה גם בחיים הבוגרים, אפילו מול אנשים לא חשובים.
- 'שקרים לבנים' נאמרים ממקום נקי ולא מאינטרס מודע, אך בבסיסם עומד אינטרס סמוי להיות אהוב ולשמור על הקשר.
- המחשבה ש'האחר ייפגע ולכן אני חייב לרצותו' חושפת פחד עמוק מנטישה ואובדן שייכות.
- יש הבדל בין הצבת גבולות בריאה לבין ביטול עצמי - מתן הכרה לרצון הילד גם כשהתשובה 'לא' מונע יצירת דור של מרצים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שירן גמי מארחת את דידי, מטפלת בפסיכותרפיה הוליסטית, לשיחה על דפוס הריצוי. הן מגדירות מהו אדם מרצה - מי שמעדיף את רצון האחר על פני רצונו, נמנע מקונפליקט וכעס, ומשקר 'שקרים לבנים' כדי לא לפגוע ולהיות אהוב. דרך דמו טיפולי חי על מרק לא טעים, דידי חושפת שהריצוי נובע מצורך הישרדותי באהבה ושייכות שנטמע בילדות והופך לאוטומט בבגרות. הן מצביעות על תפקיד החינוך והתרבות בעיצוב צייתנות, ועל ההבחנה בין הצבת גבולות בריאה לבין ביטול הצרכים האותנטיים של הילד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הריצוי נובע מצורך הישרדותי בסיסי באהבה ושייכות - הילד לומד שאם יתנגד או יביא את צרכיו ייתפס כנטל וייידחה. · דפוס הריצוי שנרכש בילדות נטמע במערכת והופך להרגל ולאוטומט שמלווה גם בחיים הבוגרים, אפילו מול אנשים לא חשובים. · 'שקרים לבנים' נאמרים ממקום נקי ולא מאינטרס מודע, אך בבסיסם עומד אינטרס סמוי להיות אהוב ולשמור על הקשר. · המחשבה ש'האחר ייפגע ולכן אני חייב לרצותו' חושפת פחד עמוק מנטישה ואובדן שייכות. · יש הבדל בין הצבת גבולות בריאה לבין ביטול עצמי - מתן הכרה לרצון הילד גם כשהתשובה 'לא' מונע יצירת דור של מרצים.
על הקשר בין דימוי גוף לתשוקה ומיניות דורית בר
24 ביולי 202459 דק׳אורחים:דורית ברלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של פודקאסט 'תזונה מושכלת' מארחת שירן גמי את דורית בר, מייסדת בית הספר לאינטימיות ויועצת זוגית ומינית. דורית מספרת על דרכה האישית - מילדות בבית עם אנרגיה אלימה, דרך לימודי עבודה סוציאלית, ועד 'שער' של ידע על אינטימיות, נשיות ותשוקה שנפתח לה בתחילת שנות השלושים. היא מציגה את 'שפת האינטימיות' הבנויה משלושה רבדים: קרבה לגוף (תחושות סומטיות), קרבה לרגש וחיבור לאנרגיה. השיחה מדגישה שניתוק מהגוף, דימוי גוף שלילי ותחושת 'לא נעים לי' פוגעים ביכולת לחוות עונג, תשוקה ואהבה מלאים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מי שמנותק מהגוף ומצרכיו סביר שיהיה מנותק גם מהמיניות שלו, ולכן קבלת הגוף היא בסיס לחיים מיניים בריאים.
- להיות אישה מינית מתחיל בקרבה לעצמה - לתחושות הגוף, לרגש ולאנרגיה - ורק אז אפשר ליצור קרבה לבן או בת הזוג.
- תחושת 'לא נעים לי' מסתירה רבדים של פחד, בושה ואשמה, וכשהיא מנהלת אותנו במרחב האינטימי היא מצמצמת את העונג, התשוקה והאהבה.
- היכולת לזהות ולתקשר תחושות ורגשות בצורה מדויקת היא שיוצרת אינטימיות אמיתית בין בני אדם.
- שנים של דיאטות הרסניות ושאיפה לגוף 'כמו בטלוויזיה' עלולות לפגוע ישירות בחיבור למיניות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של פודקאסט 'תזונה מושכלת' מארחת שירן גמי את דורית בר, מייסדת בית הספר לאינטימיות ויועצת זוגית ומינית. דורית מספרת על דרכה האישית - מילדות בבית עם אנרגיה אלימה, דרך לימודי עבודה סוציאלית, ועד 'שער' של ידע על אינטימיות, נשיות ותשוקה שנפתח לה בתחילת שנות השלושים. היא מציגה את 'שפת האינטימיות' הבנויה משלושה רבדים: קרבה לגוף (תחושות סומטיות), קרבה לרגש וחיבור לאנרגיה. השיחה מדגישה שניתוק מהגוף, דימוי גוף שלילי ותחושת 'לא נעים לי' פוגעים ביכולת לחוות עונג, תשוקה ואהבה מלאים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מי שמנותק מהגוף ומצרכיו סביר שיהיה מנותק גם מהמיניות שלו, ולכן קבלת הגוף היא בסיס לחיים מיניים בריאים. · להיות אישה מינית מתחיל בקרבה לעצמה - לתחושות הגוף, לרגש ולאנרגיה - ורק אז אפשר ליצור קרבה לבן או בת הזוג. · תחושת 'לא נעים לי' מסתירה רבדים של פחד, בושה ואשמה, וכשהיא מנהלת אותנו במרחב האינטימי היא מצמצמת את העונג, התשוקה והאהבה. · היכולת לזהות ולתקשר תחושות ורגשות בצורה מדויקת היא שיוצרת אינטימיות אמיתית בין בני אדם. · שנים של דיאטות הרסניות ושאיפה לגוף 'כמו בטלוויזיה' עלולות לפגוע ישירות בחיבור למיניות.
על חיבור לאדמה וגינות מאכל - אייל אנגלמאיר
26 ביוני 202459 דק׳אורחים:אייל אנגל מאיירלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשיחה שירן גמי מארחת את אייל אנגל מאייר, מקים 'בוסטניקה', לדיון על החשיבות של גינות מאכל ככלי לחיבור לטבע. אייל מסביר שהתרבות המודרנית יצרה נתק שבו אנחנו קוטפים את האוכל שלנו בסופר, מה שדורש מאיתנו לעבור תהליך של 'למידה מחדש'. הוא מדגיש שגם אנשים שגרים בבתי קרקע לא בהכרח מחוברים לאדמה, ושהחזרה לגידול עצמי בתוך העיר היא צעד קריטי לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הניתוק מהאדמה הוא מצב תרבותי מושרש; רובנו הפסקנו לגדל את המזון שלנו ואנחנו קוטפים אותו רק על מדפי הסופר.
- מגורים במושב או בבית קרקע לא מבטיחים חיבור לטבע; אפשר לחיות במושב ולנהל אורח חיים מנותק לחלוטין מהאדמה.
- יערות מאכל יוצרים אווירה טיפולית ואנרגטית שמשפיעה באופן ישיר על הבריאות הנפשית של מי שנמצא בהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בשיחה שירן גמי מארחת את אייל אנגל מאייר, מקים 'בוסטניקה', לדיון על החשיבות של גינות מאכל ככלי לחיבור לטבע. אייל מסביר שהתרבות המודרנית יצרה נתק שבו אנחנו קוטפים את האוכל שלנו בסופר, מה שדורש מאיתנו לעבור תהליך של 'למידה מחדש'. הוא מדגיש שגם אנשים שגרים בבתי קרקע לא בהכרח מחוברים לאדמה, ושהחזרה לגידול עצמי בתוך העיר היא צעד קריטי לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הניתוק מהאדמה הוא מצב תרבותי מושרש; רובנו הפסקנו לגדל את המזון שלנו ואנחנו קוטפים אותו רק על מדפי הסופר. · מגורים במושב או בבית קרקע לא מבטיחים חיבור לטבע; אפשר לחיות במושב ולנהל אורח חיים מנותק לחלוטין מהאדמה. · יערות מאכל יוצרים אווירה טיפולית ואנרגטית שמשפיעה באופן ישיר על הבריאות הנפשית של מי שנמצא בהם.
האמת משחררת - שחר כספי
22 במאי 202453 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של פודקאסט 'תזונה מושכלת' מארחת שירה גמי את שחר קספי, מייסד בית הספר 'נתיב' להנחיית קבוצות. השניים דנים במהות הפגיעות וברצון העמוק שיקבלו את כל חלקינו, גם האפלים. שחר מספר על רגע פגיעות אישי מול בת זוגו וטוען שחשיפה כזו דווקא מקרבת ולא מרחיקה. הם מבחינים בין שריון בריא נחוץ במצב הישרדותי לבין היפתחות במרחב בטוח, ומדגישים שמנהיגות עכשווית נשענת על חיבור אנושי ולא על סמכות וכוח. הפרק ננעל במשל הלובסטר ששובר את שריונו כשהוא צר עליו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פגיעות היא הבעת אמון: השאלה אם אפשר לסמוך על האחר שיקבל את כל חלקיי, גם אלה שאיני אוהב בעצמי.
- חשיפת פחד או חולשה במרחב בטוח מקרבת בין אנשים במקום להרחיק, כי האיכות החיה בתוכך נוגעת בזולת.
- הבאת פגיעות תלויה במשאבים ובביטחון; במצב הישרדותי שריון הוא הגנה בריאה ולגיטימית, ולא כל מרחב מתאים לחשיפה.
- קבלת חלק פנימי במקום שיפוטו מעניקה חופש פעולה, שכן חלק שמתקבל מפסיק לשלוט באדם.
- מנהיגות מבוססת סמכות וכוח כבר לא תופסת; הדור הצעיר הולך אחרי דוגמה אישית וחיבור אנושי שמגיע דרך פגיעות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של פודקאסט 'תזונה מושכלת' מארחת שירה גמי את שחר קספי, מייסד בית הספר 'נתיב' להנחיית קבוצות. השניים דנים במהות הפגיעות וברצון העמוק שיקבלו את כל חלקינו, גם האפלים. שחר מספר על רגע פגיעות אישי מול בת זוגו וטוען שחשיפה כזו דווקא מקרבת ולא מרחיקה. הם מבחינים בין שריון בריא נחוץ במצב הישרדותי לבין היפתחות במרחב בטוח, ומדגישים שמנהיגות עכשווית נשענת על חיבור אנושי ולא על סמכות וכוח. הפרק ננעל במשל הלובסטר ששובר את שריונו כשהוא צר עליו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פגיעות היא הבעת אמון: השאלה אם אפשר לסמוך על האחר שיקבל את כל חלקיי, גם אלה שאיני אוהב בעצמי. · חשיפת פחד או חולשה במרחב בטוח מקרבת בין אנשים במקום להרחיק, כי האיכות החיה בתוכך נוגעת בזולת. · הבאת פגיעות תלויה במשאבים ובביטחון; במצב הישרדותי שריון הוא הגנה בריאה ולגיטימית, ולא כל מרחב מתאים לחשיפה. · קבלת חלק פנימי במקום שיפוטו מעניקה חופש פעולה, שכן חלק שמתקבל מפסיק לשלוט באדם. · מנהיגות מבוססת סמכות וכוח כבר לא תופסת; הדור הצעיר הולך אחרי דוגמה אישית וחיבור אנושי שמגיע דרך פגיעות.
מהי גישת ה״נון דיאט״? - שי וייס
2 במאי 20241 שע׳ 0 דק׳אורחים:שי וייסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת שירן גמי את שי וייס, תזונאי קליני המתמחה בגישת הנון-דייט ובטיפול בדימוי גוף ובמערכת היחסים בין הגוף לאוכל. שי מספר על דרכו למקצוע מתוך בית עם אם שסבלה מהפרעת אכילה, ועל ההתפכחות שלו מעולם הדיאטות לאחר שעבד בחברה שמכרה פתרונות לירידה במשקל. הוא מבקר את תעשיית היופי והדיאטות שיצרה אידיאל גוף רזה ומדירה אוכלוסיות שלמות, וטוען שירידה מכוונת במשקל נכשלת אצל כ-85 אחוז מהאנשים. שי מבחין בין מלחמה בהשמנה לבין טיפול בבן אדם, ומדגיש את הצורך בחמלה, אמפתיה והבנת הקשר הרגשי לאוכל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ירידה מכוונת במשקל נכשלת אצל כ-85 אחוז מהאנשים - רק כ-20 אחוז מצליחים לשמר, ולרוב רק כחמישה אחוז מהמשקל.
- אחוזי ההשמנה בעולם השתלשו בערך פי שלושה בין שנות השבעים לשנות האלפיים, ובתגובה הוכרזה מלחמה בהשמנה שהטילה את כל האחריות על הפרט.
- הגרסה הרזה ביותר של אדם אינה בהכרח הטובה ביותר - לעיתים היא דווקא העייפה, החלשה, הרעבה והעצבנית ביותר.
- הפרדה בין אוכל לגוף ובין אוכל לנפש היא דרך נסתרת לחזק את התפיסה שיש אוכל מותר ואסור.
- אכילה רגשית אינה רק פורקן של עצב ותסכול אלא דרך תקשורת אנושית בסיסית - אי אפשר לנתק בין אוכל לרגש, שכן הקשרים הראשונים בחיים נוצרים סביב אוכל והאכלה.
- יש להבחין בין להילחם בהשמנה לבין לטפל בהשמנה, ולספק פתרון גם למי שירידה במשקל אינה עובדת עבורו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארחת שירן גמי את שי וייס, תזונאי קליני המתמחה בגישת הנון-דייט ובטיפול בדימוי גוף ובמערכת היחסים בין הגוף לאוכל. שי מספר על דרכו למקצוע מתוך בית עם אם שסבלה מהפרעת אכילה, ועל ההתפכחות שלו מעולם הדיאטות לאחר שעבד בחברה שמכרה פתרונות לירידה במשקל. הוא מבקר את תעשיית היופי והדיאטות שיצרה אידיאל גוף רזה ומדירה אוכלוסיות שלמות, וטוען שירידה מכוונת במשקל נכשלת אצל כ-85 אחוז מהאנשים. שי מבחין בין מלחמה בהשמנה לבין טיפול בבן אדם, ומדגיש את הצורך בחמלה, אמפתיה והבנת הקשר הרגשי לאוכל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ירידה מכוונת במשקל נכשלת אצל כ-85 אחוז מהאנשים - רק כ-20 אחוז מצליחים לשמר, ולרוב רק כחמישה אחוז מהמשקל. · אחוזי ההשמנה בעולם השתלשו בערך פי שלושה בין שנות השבעים לשנות האלפיים, ובתגובה הוכרזה מלחמה בהשמנה שהטילה את כל האחריות על הפרט. · הגרסה הרזה ביותר של אדם אינה בהכרח הטובה ביותר - לעיתים היא דווקא העייפה, החלשה, הרעבה והעצבנית ביותר. · הפרדה בין אוכל לגוף ובין אוכל לנפש היא דרך נסתרת לחזק את התפיסה שיש אוכל מותר ואסור. · אכילה רגשית אינה רק פורקן של עצב ותסכול אלא דרך תקשורת אנושית בסיסית - אי אפשר לנתק בין אוכל לרגש, שכן הקשרים הראשונים בחיים נוצרים סביב אוכל והאכלה. · יש להבחין בין להילחם בהשמנה לבין לטפל בהשמנה, ולספק פתרון גם למי שירידה במשקל אינה עובדת עבורו.
על תרפיה בנשימה - נמרוד קאופמן
7 באפריל 20241 שע׳ 0 דק׳על חוסן מנטלי דרך חשיפה לקור קיצוני -ג׳ו גוטמן
18 במרץ 20241 שע׳ 3 דק׳על הקשר העמוק בין האוכל למוח שלנו- יניב גור אריה
5 במרץ 20241 שע׳ 0 דק׳כל מה שרציתם לדעת על שמן זית- איילה נוי מאיר
18 בפברואר 20241 שע׳ 2 דק׳
פודקאסטים דומים
זיוו מדבר תזונה
זיו זפרני
Not just about wine-לא על היין לבדו
chefniv1
זום אין על פרק ב
שירן כהן אבקסיס ואלירן אמיתי
חיים זוגיות
סוניה יפעת יובל
רפואה נתמכת ראיות
ד”ר ישי מינצקר
בכושר ובאושר
מאי קמחי