המעבדה The Lab

כאן | Kan

1,313 פרקים

חוקרים וחוקרות שואלים שאלות מרתקות ומתגלגלים מהן אל שאלות רבות אחרות, תחומי ידע נפגשים עם תחומים אחרים, ולעתים גם נמצאת תשובה. בכל תוכנית גיל מרקוביץ תצלול עם החוקרים לעומקם של התהליכים המורכבים שמשפיעים על חיינו

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

פרופ' איציק ססון מסביר איך דמוגרפים מנסים לחזות עד כמה נאריך ימים — וגם איך חשיפה למוות במשפחה מעצבת את חיינו.

הפרק מארח את פרופסור איציק ססון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראש המרכז למדע האוכלוסייה (בהקמה) באוניברסיטת תל אביב, בשיחה על דמוגרפיה כ-'מדע של בעיות' שעוסק בתוחלת חיים, תמותה ואי-שוויון בין קבוצות. ססון מציג את כיוון המחקר החדש שלו בשנתיים האחרונות — לא מי מת, אלא מי נחשף למוות של אחרים (שכול), ואיך החשיפה הזו לאורך החיים מעצבת רווחה, בריאות נפשית ותכנון העתיד. חלקו השני של הפרק סוקר את שלוש הגישות המרכזיות לחיזוי דמוגרפי ומסביר מדוע דווקא הגישה ה'נאיבית' מתפקדת טוב יותר מהמתוחכמות. הפרק מתאים למי שמתעניין בדמוגרפיה, סוציולוגיה, מדיניות ציבורית ובשאלות של הזדקנות ואריכות ימים, וכן למאזינים ישראלים שהשנים האחרונות הפכו עבורם את נושא השכול למוחשי.

ססון הפך את שאלת המחקר הקלאסית: במקום לחקור מי בסיכון למות, הוא חוקר מי נחשף למוות של בני משפחה (שכול) ואיך זה משפיע על חייו לאורך זמן.
ישראל היא 'מדינת מודל' לחקר שכול בזכות נתונים שמאפשרים לקשר בין בני משפחה ודורות — נתונים שכמעט אין במדינות אחרות; הפיילוט נעשה דווקא בשוודיה וחיבר ארבעה דורות.
שלוש גישות לחיזוי דמוגרפי: דעת מומחים (פוחתת ופחות מדויקת), אקסטרפולציה של מגמות עבר בתמותה בלבד, וגישה מתוחכמת המקשרת גורמים שונים — והמפתיע: דווקא הגישה ה'נאיבית' שמסתמכת רק על נתוני תמותת עבר מתפקדת היסטורית טוב יותר.
אופי המוות חשוב: מוות פתאומי, אלים או לא צפוי משפיע חריף יותר; אובדן הורה בילדות פוגע כלכלית ורגשית, ואובדן ילד נחווה כקשה במיוחד כי הוא מנוגד ל'תסריט החברתי' שלפיו ההורים הולכים ראשונים.
מחקר אמריקאי שצוטט הראה שלילדים שחורים יש סיכוי גבוה פי שלושה להתייתם עד גיל עשר לעומת ילדים לבנים — דוגמה לאי-שוויון בחשיפה לשכול.

השאלה הבולטת בפרק

מה קורה לא למי שבסיכון למות או למי שמת, אלא למי שנחשף למוות של אחרים — וכיצד חשיפה לסביבה של תמותה גבוהה או נמוכה מעצבת את האופן שבו אנו מדמיינים ומתכננים את העתיד שלנו?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

פודקאסט מדע שבו חוקרים וחוקרות שואלים שאלות מרתקות ומתגלגלים מהן לשאלות נוספות. גיל מרקוביץ' צוללת איתם לעומק התהליכים המורכבים שמשפיעים על חיינו.

שיחות עם חוקרים וחוקרות סביב שאלות מסקרנות
תחומי ידע שונים נפגשים זה עם זה לאורך הפרק
גיל מרקוביץ' מובילה צלילה לעומק התהליכים, לא רק לכותרת
מתאים לסקרנים שאוהבים את הדרך לתשובה לא פחות מהתשובה עצמה

יש פודקאסטים שנותנים לך תשובה, ויש כאלה שמראים לך כמה כיף הדרך אליה. "המעבדה" שייך לסוג השני.

בכל פרק יושבים חוקרים וחוקרות עם שאלה מרתקת, וממנה מתגלגלים אל עוד שאלות. תחום ידע אחד נפגש עם תחום אחר, והשיחה לוקחת אותך למקומות שלא בהכרח ציפית להגיע אליהם. לפעמים גם נמצאת בסוף תשובה, ולפעמים עיקר העניין הוא דווקא בחיפוש.

גיל מרקוביץ' מנחה את כל זה, וצוללת יחד עם החוקרים לעומק התהליכים המורכבים שמשפיעים על החיים שלנו. כלומר זה לא מדע מרוחק במגדל שן, אלא דברים שנוגעים בנו, רק שמסבירים אותם מהשורש.

מה שאני אוהב כאן הוא שזה לא מנסה לפשט יותר מדי. נותנים לסיבוכיות להישאר, אבל עושים אותה מסקרנת במקום מאיימת. במקום לתת לך כותרת ולסגור עניין, פותחים בפניך את הדלת ומראים מה יש מאחוריה.

ויש משהו מרענן בכך שזה לא פודקאסט של מומחה אחד שמרצה, אלא של חוקרים שמסקרנים את עצמם. אתה מרגיש שהם באמת נהנים מהשאלה, וזה מדבק. כשמישהו מתלהב ממה שהוא חוקר, גם אתה מתחיל להתעניין בנושאים שלא חשבת שיעניינו אותך.

אם אתה מהאנשים שאוהבים להבין איך דברים באמת עובדים, ולא מתעייפים משאלה שמובילה לשאלה הבאה, "המעבדה" הוא בית טוב לאוזניים, ופרק אחד טוב כנראה יוביל אותך לעוד אחד.

מדעמחקרגיל מרקוביץסקרנותידעפודקאסט ישראלי

הפרק האחרון7 ביוני 2026

המצאת הרנסנס - פרק 4

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

המכניקה של אריכות הימים, פרק 3: איך חוזים את העתיד הדמוגרפי?

פרק 3 בסדרה על אריכות ימים, עם פרופ' איציק ששון מאוניברסיטת תל אביב. הפרק עוסק בשיטות ליצירת תחזיות דמוגרפיות ובמחלוקות בין שלוש אסכולות: הריאליסטים, האופטימיים והעתידנים. מתאים למתעניינים בדמוגרפיה, סוציולוגיה ועתיד החברה.

הדמוגרפיה היא לא רק מבט לאחור אלא כלי לחיזוי העתיד
המחלוקת בין שלוש אסכולות חיזוי: ריאליסטים, אופטימיים ועתידנים

פרקים אחרונים

המצאת הרנסנס - פרק 4
7 ביוני 202649 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
המכניקה של אריכות הימים, פרק 3: איך חוזים את העתיד הדמוגרפי?
פרק 3 בסדרה על אריכות ימים, עם פרופ' איציק ששון מאוניברסיטת תל אביב. הפרק עוסק בשיטות ליצירת תחזיות דמוגרפיות ובמחלוקות בין שלוש אסכולות: הריאליסטים, האופטימיים והעתידנים. מתאים למתעניינים בדמוגרפיה, סוציולוגיה ועתיד החברה.
- הדמוגרפיה היא לא רק מבט לאחור אלא כלי לחיזוי העתיד
- המחלוקת בין שלוש אסכולות חיזוי: ריאליסטים, אופטימיים ועתידנים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המצאת הרנסנס - פרק 3
7 ביוני 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
המכניקה של אריכות הימים, פרק 2: האם חיים ארוכים הם פריבילגיה?
פרק 2 בסדרה, עם פרופ' איציק ששון, העוסק בשאלה כיצד אריכות הימים מעמיקה את הפערים החברתיים-כלכליים. האם חיים ארוכים הם פריבילגיה למעטים או זכות יסוד שאפשר להבטיח לכלל? מתאים למתעניינים באי-שוויון ובמדיניות בריאות.
- ככל שאנחנו חיים יותר, הפערים החברתיים-כלכליים ביננו מעמיקים
- השאלה המרכזית: האם אריכות ימים היא זכות יסוד או פריבילגיה למעטים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המצאת הרנסנס - פרק 2
7 ביוני 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
המכניקה של אריכות הימים, פרק 1: השילוש הדמוגרפי — ילודה, תמותה, הגירה.
פרק הפתיחה של הסדרה, עם פרופ' איציק ששון, המציג את "השילוש הקדוש" של הדמוגרפיה: ילודה, תמותה והגירה. הפרק מסביר מדוע כדי להבין את גורל הפרט יש להבין קודם את תנודות האוכלוסייה. מתאים למי שרוצה מבוא נגיש לדמוגרפיה.
- כדי להבין את גורלו של הפרט צריך קודם להבין את תנודות האוכלוסייה כולה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המצאת הרנסנס - פרק 1
7 ביוני 202649 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
לפני שהעולם היה עגול, פרק 4: לוח השנה כמאבק על זהות.
פרק הסיום בסדרה על תפיסות העולם הקדומות, עם פרופ' אשבל רצון. הפרק משווה בין לוח השנה הבבלי לשיטות שונות שפיתחו קבוצות יהודיות, ומראה שהמאבק על חלוקת הזמן היה למעשה מאבק על זהות. מתאים למתעניינים בהיסטוריה של הרעיונות ובמדע יהודי.
- המאבק על חלוקת הזמן בלוח השנה היה בעצם מאבק על זהות קבוצתית
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המכניקה של אריכות הימים - פרק 3
31 במאי 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
לפני שהעולם היה עגול, פרק 3: תנועת השמש והלבנה בספרות חנוך.
פרק בסדרה עם פרופ' אשבל רצון, העוסק באופן שבו מחברי ספרי חנוך הבינו את תנועת השמש והלבנה ואת מבנה הרקיע, וכיצד תרגמו את המחזוריות השמימית להבנת ממד הזמן. מתאים למתעניינים בקוסמולוגיה עתיקה ובספרות בית שני.
- כיצד תרגמו מחברי ספרות חנוך את המחזוריות השמימית להבנה של ממד הזמן
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המכניקה של אריכות הימים - פרק 2
31 במאי 202649 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
לפני שהעולם היה עגול, פרק 2: מפת העולם הנודדת של ספרות חנוך.
פרק בסדרה עם פרופ' אשבל רצון, החושף מפת עולם שונה לגמרי מזו המוכרת היום, כפי שעולה מספרות חנוך. הפרק מנסה לפענח מדוע מיקומו של גן העדן נע ונד על המפה ומה זה מלמד על תפקידו אצל המאמינים. מתאים לאוהבי היסטוריה של רעיונות.
- התעלומה: מדוע מיקומו של גן העדן נע ונד על מפות העולם של ספרות חנוך
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.