עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה
105 פרקים
על התוכנית
ד"ר מעיין בוימן משיטה לוקחת אותך למסע מרתק לנבכי נפש האדם והמוח האנושי: חרדה וטראומה, זוגיות ומשמעות, עבודה והגשמה, הורות ואל-הורות, התמכרות לטכנולוגיה, מוזיקה, גוף ונפש. בכל פרק היא פורשת מחקר פסיכולוגי, סיפורים אישיים וכלים פרקטיים בגובה העיניים כדי לעזור להבין למה אנחנו מרגישים וחושבים כמו שאנחנו, ואיך אפשר לחיות קצת יותר טוב עם עצמנו ועם אחרים. לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀 הפודקאסט נערך ע״י - שלי נוי.
מה זה עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה?
עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הורות ומשפחה מאת רשת עושים היסטוריה. מסע פסיכולוגי מעמיק אל תוך נבכי הנפש, הזוגיות והחוויה האנושית. בארכיון 105 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-57 דקות.
| קטגוריה | הורות ומשפחה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 105 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-57 דקות |
| הפרק האחרון | 3 בספטמבר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
פסיכולוגית שניגשת לפרק בכעס - ומשתכנעת
ד"ר מעיין בוימן משיטה ניגשת לסדרה על גבריות בהתנגדות גלויה, מחשש שמדובר בהנצחת סטיגמות - ואז משתכנעת שהנושא חשוב. השאלה שהיא מציבה: אם במחקר רואים מעט מאוד הבדלים מובהקים בין גברים לנשים, איך בכל זאת מדברים על ההבדלים?
היא מפרקת את הציפייה ש"הגבר תמיד רוצה" ומראה איך היא הופכת למלכודת לשני הצדדים, ומארחת מטפלת באומנות שמספרת על תאונה שבה איבדה ולמדה מחדש לדבר.
פסיכולוגיה של נפש, זוגיות ומיניות - מתוך סקרנות שמשלבת גם את עולמה האישי.
מסע פסיכולוגי מעמיק אל תוך נבכי הנפש, הזוגיות והחוויה האנושית.
המנחה
ד"ר מעיין בוימן-משיטה היא פסיכולוגית המנחה את הפודקאסט מתוך סקרנות אינטלקטואלית ורצון לפרק מורכבויות רגשיות. היא מפגינה גישה מקצועית, מעמיקה, ופתוחה לדיאלוג, תוך שהיא משלבת לעיתים קרובות גם את עולמה האישי והתנגדויות פנימיות כדי להנגיש נושאים כבדי משקל.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק מקצועיות, בגובה העיניים, המשלבות ידע אקדמי ומחקר פסיכולוגי עם יישומים פרקטיים לחיים. המבנה האופייני כולל אירוח מומחים, פירוק מיתוסים ודיון בחוויות אנושיות מורכבות תוך הצגת מורכבות רב-צדדית.
תובנות הזהב מהארכיון
- קושי רגשי לא מעובד מהווה לרוב את השורש לסימפטומים סומטיים והתנהגויות כפייתיות.
- ציפיות חברתיות קשיחות מייצרות מלכודות רגשיות שפוגעות הן בגבר והן בבת הזוג, ללא קשר לכוונותיהם.
- התמכרות לחומרים או להרגלים משמשת לרוב כ'פלסטר' למצוקה רגשית ולא כגורם ראשוני לבעיה.
- דימוי גוף בריא אינו אהבה עצמית מוחלטת, אלא מערכת יחסים של כבוד וקבלה למורכבות האנושית.
- היכולת להשתהות ברגע הנוכחי, ללא שיפוטיות, היא המפתח לוויסות רגשי וצמצום הסבל המיותר.
הפודקאסט מתאים לקהל רחב המעוניין בהתפתחות אישית, לאנשי מקצוע בתחומי הטיפול, ולזוגות המבקשים להבין לעומק את הדינמיקות הבין-אישיות שלהם.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר להתכונן למה שאינו צפוי בלי לחיות בחרדה מתמדת?
איך מתרגלים הכרת תודה בלי להכחיש כאב ובלי ליפול לחיוביות רעילה?
איך אפשר לפגוש מחשבה מכאיבה בלי להאמין שהיא מגדירה את המציאות או מחייבת תגובה?
האם תנועות העיניים באמת מוסיפות לטיפול, או שהן רק רכיב נוצץ בתוך פרוטוקול שכבר מבוסס על שיטות אחרות?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
ד"ר מעיין בוימן משיטה (רשת עושים היסטוריה) לוקחת מחקר פסיכולוגי לשיחות בגובה העיניים על גבריות, טראומה וזוגיות, בלי לפשט.
- בסדרה על גבריות עולה מלכודת דו-כיוונית: כשהגבר תמיד יוזם נוצר יחס של רודף-נרדף, וכשהוא מפסיק - מתחילים 'סרטים', ושני בני הזוג נשארים לבד למרות ששניהם רצו קרבה
- מספרים מתוך הפרק: מעל 95% מהאסירים בעולם המערבי הם גברים, אף שברוב תכונות האישיות כמעט אין הבדל בין המינים
- פרק על EMDR מציע הגדרה רחבה לטראומה: לא חומרת האירוע קובעת אלא ההשפעה המתמשכת, ולכן חרדת בחינות והשבעה באוקטובר נכנסות לאותה כותרת, בעוצמות שונות
"כשאתה אומר שגם לגברים יש לב זה נשמע מובן מאליו, אז למה זה כל כך לא ברור?" השאלה הזאת, שמעיין בוימן משיטה מפנה לאורח בסדרה על גבריות, מסבירה למה הפודקאסט הזה לא נשאר בתיאוריה. היא מודה שניגשה לנושא בכעס, מתוך חשש שתנציח סטיגמות, ואז שינתה דעה תוך כדי שיחה.
ומה שעולה משם חד. ברוב תכונות האישיות כמעט אין הבדל בין גברים לנשים, אבל בקצוות ההבדל קופץ: מעל 95% מהאסירים בעולם המערבי הם גברים. ומול זה היא ואורחה פורסים מלכודת זוגית מוכרת - כשהגבר תמיד יוזם נוצרת דינמיקת רודף-נרדף, וכשהוא מפסיק מתחילים החשדות, ושני הצדדים נשארים בודדים אף ששניהם בעצם רצו אותו דבר.
בפרק אחר, עם ד"ר אודי אורן, השיחה נכנסת ל-EMDR ולשאלה הלא נוחה: איך ייתכן שגם חרדת מבחנים וגם השבעה באוקטובר נמצאות תחת אותה כותרת של טראומה. התשובה שלו מפתיעה - לא האירוע מגדיר טראומה אלא ההשפעה הנמשכת שלו.
זה הסגנון של עושים פסיכולוגיה. שלושה רבדים שזורים יחד, מחקר עדכני, סיפור אישי וכלי שאפשר לקחת הביתה, בשפה אנושית שלא מאיימת גם על מי שאין לו רקע בתחום.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
האם נאבד יכולת לחשוב? אנשים ובינה מלאכותית | דרור גלוברמן [עושים פסיכולגיה]
פרקים אחרונים
האם נאבד יכולת לחשוב? אנשים ובינה מלאכותית | דרור גלוברמן [עושים פסיכולגיה]
3 בספטמבר 20261 שע׳ 7 דק׳זה לא חייב לכאוב - כאב כרוני [עושים פסיכולוגיה]
21 בנובמבר 202556 דק׳מוזיקה ללב היא חודרת (ואם שרתם תלחצו פליי) - מוזיקה מוח ורגש [עושים פסיכולוגיה]
29 באוקטובר 202558 דק׳איך באמת משנים הרגלים? [עושים פסיכולוגיה]
6 באוקטובר 20251 שע׳ 4 דק׳לצאת מהגיהנום הרגשי - טיפול DBT [עושים פסיכולוגיה]
16 בספטמבר 20251 שע׳ 13 דק׳עובד מחפש משמעות [עושים פסיכולוגיה]
3 בספטמבר 202556 דק׳לא רק תנועות עיניים - EMDR [עושים פסיכולוגיה]
30 במרץ 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אודי אורן מסביר ש־EMDR פותח לטיפול בטראומה, אך משמש גם להתמודדות עם חרדה, דיכאון, כאב כרוני וקשיים נוספים הקשורים לזיכרונות לא מעובדים. הטיפול ממפה תמונה, דיבור פנימי, רגש ותחושת גוף, מאתר אירועי עבר וטריגרים בהווה ומגדיר תגובה רצויה לעתיד. לדבריו, גירוי בילטרלי יכול לעמעם את החוויה החושית והמטען הרגשי של הזיכרון, אך הוא רק חלק מפרוטוקול טיפולי רחב ואינו תחליף לטיפול משולב בהפרעות מורכבות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בגישת EMDR טראומה מוגדרת גם לפי השפעה שלילית ומתמשכת, ולא רק לפי חומרת האירוע עצמו.
- הגירוי הבילטרלי יכול להיעשות באמצעות תנועות עיניים, מגע לסירוגין או צלילים המתחלפים בין האוזניים.
- הפרוטוקול בוחן ארבעה ערוצים של החוויה: מידע חושי, דיבור פנימי, רגשות ותחושות גוף.
- העבודה הטיפולית מחברת בין אירועי עבר, טריגרים בהווה ותגובות רצויות למצבים עתידיים.
- טיפול קבוצתי בפורמט EMDR עשוי גם להקל על משתתפים וגם לזהות מי זקוק להתערבות פרטנית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי השיטה EMDR וכיצד היא פותחה?
השיטה EMDR פותחה על ידי דוקטור פרנסין שפירו בשנת 1987, כאשר היא גילתה כי תנועות עיניים מצד לצד עוזרות לה להרגיש טוב יותר בזמן שזיכרונות כואבים עלו לה לראש. היא חקרה את השיטה במשך שנים ובנתה פרוטוקול מסודר.
▾באילו בעיות EMDR יכולה לסייע?
EMDR מתאימה לטיפול במגוון רחב של בעיות, כולל PTSD, דיכאון, חרדה, בעיות התנהגות אצל ילדים, וכאבים כרוניים. ארגון הבריאות העולמי מכיר בה כגישה אפקטיבית גם בילדים ובמבוגרים.
▾כיצד EMDR משפיעה על המוח והזיכרונות שלנו?
EMDR פועלת על ידי גירוי בילטרלי, שמחבר בין זיכרונות טראומטיים לזיכרונות חיוביים, מה שמוביל לשינוי בתפיסה של הזיכרונות הקשים. זה מאפשר לאנשים לחוות את הזיכרונות בצורה פחות מפריעה.
▾מהי הביקורת הנפוצה על EMDR וכיצד דוקטור אורן מגיב לה?
הביקורת טוענת ש-EMDR היא 'תרפיית כובע סגול', כלומר אינה מוסיפה כלום לשיטות טיפול קיימות. דוקטור אורן טוען שהמחקר מראה כי גירוי בילטרלי אכן משפיע על זיכרונות ומטען רגשי, והקבוצה שעשתה EMDR עם תנועות עיניים השתפרה יותר.
▾האם EMDR מתאימה גם לטיפול בהפרעות אכילה?
EMDR יכולה להיות חלק מעבודת טיפולית בהפרעות אכילה, אך לא כטיפול יחיד. דוקטור אורן ממליץ לשלב EMDR עם גישות אחרות, מכיוון שהפרעות אכילה הן מורכבות ודורשות טיפול רב-תחומי.
איך מציבים גבולות? מניעת אלימות עם עמותת אל הלב [ עושים פסיכולוגיה]
6 באוגוסט 202634 דק׳כשאשליית השגרה קורסת - על אי וודאות במציאות משתנה | אורן לשם [עושים פסיכולוגיה]
15 ביולי 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור מעיין בוימן משיטה ואורן לשם מסבירים שאי ודאות מעמיסה על המוח ועלולה לעורר קיפאון, חרדה, חיפוש כפייתי אחר מידע והחלטות אימפולסיביות. לשם מתאר כיצד ניסיון חיל האוויר בשרפה בכרמל המחיש את חשיבותן של תרבות למידה, יוזמה והיערכות לתרחישים שלא תורגלו מראש. השיחה מציעה לתרגל גמישות מחשבתית, להבחין בין מה שבשליטתנו למה שאינו בשליטתנו, לתחום את צריכת החדשות ולהקצות זמן מוגדר לדאגה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הצורך בסגירה קוגניטיבית מתאר עד כמה אדם זקוק לתשובה ברורה וסופית לפני פעולה, וצורך גבוה נקשר לנוקשות ולתפקוד חלש יותר במשבר.
- גמישות קוגניטיבית היא היכולת להחזיק כמה פרשנויות או דרכי פעולה בו זמנית, ואפשר לאמן אותה בשגרה.
- הכנה מנטלית אינה מחייבת לצפות כל אסון, אלא להכיר בכך שהפתעה אפשרית ולהכין תרחיש מעשי קצר לדברים מרכזיים.
- תקווה מועילה יותר כשהיא נשמרת לצד האפשרות שהתוצאה הרצויה לא תתרחש.
- תרבות ארגונית שמעודדת תדרוך, תחקור, למידה ויוזמה מסייעת לארגון להסתגל בזמן משבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הקשר בין שגרה לתחושת ביטחון אצל תינוקות?
תינוקות זקוקים לשגרה כדי לחוש ביטחון בעולם, שכן שגרה ברורה מייצרת תחושת ודאות. כאשר הם יודעים מה צפוי להם, כמו הגעת ההורה עם אוכל כשיש רעב, הם יכולים לישון בשקט.
▾איך אי-ודאות משפיעה על התפקוד של אנשים במצבים משתנים?
אי-ודאות יוצרת חוויה פסיכולוגית של ניתוק בין סיבה לתוצאה, מה שמוביל לעיתים לקיפאון או סטרס. אנשים עשויים להרגיש עומס על המערכת, מה שמקשה עליהם לתפקד במצבים לא צפויים.
▾מה היו התגובות של אנשים במצבים של אי-ודאות, לפי אורן לשם?
אורן לשם מתאר כי אנשים עשויים להיכנס לקיפאון או לחוות סטרס. הוא מציין דוגמה של אלוף משנה בחיל האוויר שעמד המום מול פאנצ'ר ברכב, דבר שממחיש את הקיפאון שמתרחש גם אצל אנשים מנוסים.
▾איך התמודדות עם אי-ודאות משתנה בעידן המידע המודרני?
בעידן המידע, אנשים מחפשים ודאות על ידי חיפוש מידע בלתי פוסק, אך זה עשוי להוביל לעוד יותר אי-ודאות. אורן לשם מדגיש שהצפה במידע לא תמיד מספקת תשובות מדויקות ויכולה להחמיר את החרדה.
▾מהו האסון שהשפיע על אורן לשם וגרם לו לעסוק בניהול אי-ודאות?
אורן לשם חווה את השרפה בכרמל, שבה נהרגו אנשים רבים. הוא היה סגן מפקד טייס בבסיס רמת דוד, והאירוע הזה פתח לו את העיניים לגבי ניהול במשבר ואי-ודאות, מה שהוביל אותו לכתוב ספר בנושא.
מחיר ההחמצה - הפחד מכשלון [עושים פסיכולוגיה]
1 ביולי 202658 דק׳המדע של הכרת התודה [עושים פסיכולוגיה]
17 ביוני 20261 שע׳ 4 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן מדוע הכרת תודה נחוצה דווקא בזמן מלחמה, אובדן ומצוקה, כל עוד היא אינה מכחישה כאב או הופכת לחיוביות רעילה. מעיין בוימן משיטה ושירלי יובל יאיר מסבירות שהמוח מוטה לשלילי, ולכן נדרש אימון מכוון כדי לראות גם אנשים, יכולות ואפשרויות שעוזרים להתמודד. שירלי מציגה את שיטת ה-To-Do-List, המבוססת על שאלות ספציפיות וכתיבת סיפורים קצרים על דברים טובים בחיים. השיחה קושרת רגשות חיוביים להרחבת הקשב, החשיבה והפעולה, ומדגימה כיצד שינוי המבט עשוי לחשוף חוזקות שכבר קיימות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכרת תודה אינה מחק של כאב אלא דרך להחזיק לצד הכאב גם משאבים אמיתיים שאפשר להישען עליהם.
- הטיית השליליות גורמת למוח לזהות איומים, ביקורת וחסר במהירות, ולכן תשומת לב לחיובי דורשת אימון מכוון.
- חיוביות נעשית רעילה כשהיא מכחישה את המציאות, מבטלת רגש כואב או מכתיבה לאדם מבחוץ על מה עליו לשמוח.
- לפי תיאוריית ההרחבה וההבניה שהוצגה בפרק, רגשות חיוביים מרחיבים קשב וחשיבה ומעודדים בניית משאבים חברתיים ומעשיים.
- כתיבה על אירוע טוב כסיפור מפורט מעוררת אותו מחדש בעוצמה רבה יותר מרשימה כללית של מילים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הקשר בין הכרת תודה למצבים קשים כמו מלחמה או מחלה?
שירלי יובל יאיר מדברת על כך שכשהאדם מתמודד עם מצבים קשים, כמו מלחמה או מחלה, הכרת תודה יכולה לשמש כחמצן לנפש. היא מציינת עדויות של חטופים שהצליחו למצוא רגעים של הכרת תודה גם במצבים קשים, מה שעזר להם להתמודד ולהרגיש תקווה.
▾איך המוח שלנו משפיע על הנטייה לחשוב בצורה שלילית?
שירלי מסבירה שהמוח שלנו מכוון לזהות סכנות ולכן יש לו הטיית שליליות. הוא נוטה להתמקד במה שלא עובד ולא במה שטוב, מה שמקשה עלינו להרגיש אושר ולזכור את המשאבים שלנו.
▾מהי המורכבות של הכרת תודה לפי שירלי יובל יאיר?
שירלי מדברת על כך שהכרת תודה לא מתנגדת למציאות הקשה, אלא מאפשרת להחזיק גם את הכאב וגם את הטוב. היא מדגישה את הצורך להכיר בקיום של שני הצדדים ולזכור את המשאבים שלנו גם בזמנים קשים.
▾מהו תהליך הוויסות המחשבתי שצריך לעבור כדי להילחם בהטיית השליליות?
שירלי מציעה שהוויסות המחשבתי כולל את היכולת להחליט לאיזה מחשבות אנחנו נותנים מקום. היא מדברת על כך שחשוב לאזן בין המחשבות השליליות לחיוביות ולזכור את הדברים הטובים בחיים, גם כשקשה.
▾איך הכרת תודה יכולה לשפר את איכות החיים שלנו?
שירלי מסבירה שהכרת תודה מאפשרת לנו להיזכר במשאבים ובכוחות שיש לנו, מה שעוזר לנו להתמודד עם מצבים קשים. היא מדגישה שהיכולת להכיר בטוב בחיינו יכולה לשפר את איכות חיינו ולמנוע מאיתנו ליפול למחשבות שליליות.
איך כמה דקות ביום יכולות לשנות לכם את החיים - מיינדפולנס [עושים פסיכולוגיה]
2 ביוני 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור מעיין בוימן משיטה משוחחת עם הפסיכותרפיסטית שרית זלצר על תחושת בית פנימית המבוססת על ביטחון, שייכות ונוכחות ברגע. הן מסבירות שמיינדפולנס אינו ניסיון להפסיק לחשוב, אלא לשים לב למחשבות בלי להתמזג איתן ולהחזיר בעדינות את הקשב לנשימה ולחושים. השיחה עוסקת גם בהשפעת התרגול על נדידת מחשבות, לחץ וויסות רגשי, ומדגישה שאצל אנשים המתמודדים עם טראומה יש לתרגל בעדינות ולעיתים בעזרת ליווי מקצועי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תחושת בית אינה תלויה רק במקום פיזי, אלא נובעת מביטחון, שייכות והיכולת להיות נוכחים בלי צורך להוכיח דבר.
- מיינדפולנס יוצר מרווח בין מחשבה לתגובה, כך שאפשר לזהות פרשנות אוטומטית ולבחור כיצד לפעול.
- חזרה למגע, ראייה, שמיעה, טעם, ריח ותנועה יכולה לסייע בוויסות מערכת העצבים בזמן דחק.
- אפשר לתרגל קשיבות בפעולות יומיומיות כמו הליכה, אכילה, מקלחת, משחק או הכנת עוגיות, ולא רק בישיבה למדיטציה.
- אצל אנשים המתמודדים עם פוסט טראומה, הפניית הקשב לגוף עלולה להציף ולכן לעיתים עדיפים ליווי, קבוצה או ביטוי יצירתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך חמשת החושים מסייעים לוויסות בזמן לחץ לפי שרית זלצר?
שרית זלצר מציעה להפנות את הקשב לראייה, שמיעה, מגע, טעם, ריח ותנועה כדי לחזור מן המחשבות אל החוויה הנוכחית. לדבריה, הקשב החושי מסייע לווסת את מערכת העצבים וליצור תחושת בית פנימית.
▾למה הכנת עוגיות יכולה להיחשב תרגול מיינדפולנס?
זלצר מספרת על מטופלת שהתמקדה בערבוב הבצק, בריח ובבחירת הקינמון בזמן הכנת עוגיות. הדוגמה מראה שמיינדפולנס אינו מחייב ישיבה ברגליים משוכלות, אלא יכול להתרחש בפעולה יומיומית שמרכזת את החושים בהווה.
▾מדוע שרית זלצר ממליצה לאנשים עם פוסט טראומה להיזהר מתרגול גופני לבד?
זלצר מסבירה שחזרה ישירה אל הגוף עלולה להציף קוצר נשימה ותחושות קשות אצל מי שמתמודד עם פוסט טראומה. היא ממליצה על ליווי, עבודה בקבוצה או ביטוי דרך חומר, שירה, נגינה וריקוד כאשר הפניית הקשב פנימה קשה מדי.
הגבר המיני - כשציפייה פוגשת מציאות [עושים פסיכולוגיה]
18 במאי 202644 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במיתוס של הגבר המיני שתמיד מוכן ויוזם, ובמה שקורה כשהתפקידים המגדריים נפגשים בזוגיות אמיתית עם שנים, ילדים ועייפות. ומה קורה כשהגבר לא רוצה, מוסח או תשוש. לזוגות ולמתעניינים במיניות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התובנה: 'הגבר המיני שתמיד דלוק' הוא ציפייה תרבותית שמתנגשת במציאות הזוגית
להיות גבר בישראל - זהות, אבהות ולוחמה [עושים פסיכולוגיה]
3 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
מעין בוימן מארחת את הרב והפסיכולוג הקליני חננאל רוס לשיחה על גבריות בעידן החדש. דרך ארבעת עמודי התווך - עוגן, מספק, מגן ועצמאי - הם בוחנים את הציפיות החברתיות ואת פער האמפתיה שמקשה על גברים להביע חולשה. לגברים ולמטפלים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המודל: ארבעת עמודי התווך של הגבריות - עוגן, מספק, מגן ועצמאי
- פער האמפתיה שמקשה על גברים להביע חולשה ולהתחבר לרגשותיהם
דימוי גוף - הזוגיות שלנו עם עצמנו [עושים פסיכולוגיה]
10 בפברואר 20261 שע׳ 1 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בדימוי גוף כאחת ממערכות היחסים המורכבות שיש לנו עם עצמנו, על רקע נתון ש-95% מהאנשים היו רוצים לשנות משהו בגופם. הפסיכולוגית הקלינית שלי שמשוני מבחינה בין דימוי גוף לערך עצמי. למתמודדים עם דימוי גוף שלילי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההבחנה: ההבדל בין דימוי גוף לבין ערך עצמי, על רקע ש-95% רוצים לשנות משהו בגופם
שיווק והכנסות מעושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הורות ומשפחה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 105 הפרקים של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-105 הפרקים של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה הופכים למגזין?
- 105 פרקים = 105 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
סליחה, זה לא מה שהזמנתי
בית הספר למנהיגות תודעתית - טל בשן
להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם
שירלי יובל יאיר
מאי ומאיה
בית הפודיום
תורהנוער - יהדות, מנהיגות ויזמות
תורהנוער
קוואמי
גלגלצ
Irgun Shiurai Torah 5786 Daily Yiddish Shiurim אירגון שיעורי תורה
אירגון שיעורי תורה