עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטהפודקאסט של רשת עושים היסטוריה
105 פרקים
על התוכנית
ד"ר מעיין בוימן משיטה לוקחת אותך למסע מרתק לנבכי נפש האדם והמוח האנושי: חרדה וטראומה, זוגיות ומשמעות, עבודה והגשמה, הורות ואל-הורות, התמכרות לטכנולוגיה, מוזיקה, גוף ונפש. בכל פרק היא פורשת מחקר פסיכולוגי, סיפורים אישיים וכלים פרקטיים בגובה העיניים כדי לעזור להבין למה אנחנו מרגישים וחושבים כמו שאנחנו, ואיך אפשר לחיות קצת יותר טוב עם עצמנו ועם אחרים. לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀 הפודקאסט נערך ע״י - שלי נוי.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה?
עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת רשת עושים היסטוריה. מסע פסיכולוגי מעמיק אל תוך נבכי הנפש, הזוגיות והחוויה האנושית. בארכיון 105 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-57 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 105 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-57 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
פסיכולוגית שניגשת לפרק בכעס - ומשתכנעת
ד"ר מעיין בוימן משיטה ניגשת לסדרה על גבריות בהתנגדות גלויה, מחשש שמדובר בהנצחת סטיגמות - ואז משתכנעת שהנושא חשוב. השאלה שהיא מציבה: אם במחקר רואים מעט מאוד הבדלים מובהקים בין גברים לנשים, איך בכל זאת מדברים על ההבדלים?
היא מפרקת את הציפייה ש"הגבר תמיד רוצה" ומראה איך היא הופכת למלכודת לשני הצדדים, ומארחת מטפלת באומנות שמספרת על תאונה שבה איבדה ולמדה מחדש לדבר.
פסיכולוגיה של נפש, זוגיות ומיניות - מתוך סקרנות שמשלבת גם את עולמה האישי.
מסע פסיכולוגי מעמיק אל תוך נבכי הנפש, הזוגיות והחוויה האנושית.
המנחה
ד"ר מעיין בוימן-משיטה היא פסיכולוגית המנחה את הפודקאסט מתוך סקרנות אינטלקטואלית ורצון לפרק מורכבויות רגשיות. היא מפגינה גישה מקצועית, מעמיקה, ופתוחה לדיאלוג, תוך שהיא משלבת לעיתים קרובות גם את עולמה האישי והתנגדויות פנימיות כדי להנגיש נושאים כבדי משקל.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק מקצועיות, בגובה העיניים, המשלבות ידע אקדמי ומחקר פסיכולוגי עם יישומים פרקטיים לחיים. המבנה האופייני כולל אירוח מומחים, פירוק מיתוסים ודיון בחוויות אנושיות מורכבות תוך הצגת מורכבות רב-צדדית.
תובנות הזהב מהארכיון
- קושי רגשי לא מעובד מהווה לרוב את השורש לסימפטומים סומטיים והתנהגויות כפייתיות.
- ציפיות חברתיות קשיחות מייצרות מלכודות רגשיות שפוגעות הן בגבר והן בבת הזוג, ללא קשר לכוונותיהם.
- התמכרות לחומרים או להרגלים משמשת לרוב כ'פלסטר' למצוקה רגשית ולא כגורם ראשוני לבעיה.
- דימוי גוף בריא אינו אהבה עצמית מוחלטת, אלא מערכת יחסים של כבוד וקבלה למורכבות האנושית.
- היכולת להשתהות ברגע הנוכחי, ללא שיפוטיות, היא המפתח לוויסות רגשי וצמצום הסבל המיותר.
הפודקאסט מתאים לקהל רחב המעוניין בהתפתחות אישית, לאנשי מקצוע בתחומי הטיפול, ולזוגות המבקשים להבין לעומק את הדינמיקות הבין-אישיות שלהם.
השאלות הבולטות בארכיון
מה אישה שטובה לעצמה הייתה עושה?
איך אפשר להתכונן למה שאינו צפוי בלי לחיות בחרדה מתמדת?
איך מתרגלים הכרת תודה בלי להכחיש כאב ובלי ליפול לחיוביות רעילה?
מהי החוויה המדויקת של להרגיש בבית ואיך ניתן לטפח אותה דרך תרגול מיינדפולנס?
האם תנועות העיניים באמת מוסיפות לטיפול, או שהן רק רכיב נוצץ בתוך פרוטוקול שכבר מבוסס על שיטות אחרות?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
ד"ר מעיין בוימן משיטה (רשת עושים היסטוריה) לוקחת מחקר פסיכולוגי לשיחות בגובה העיניים על גבריות, טראומה וזוגיות, בלי לפשט.
- בסדרה על גבריות עולה מלכודת דו-כיוונית: כשהגבר תמיד יוזם נוצר יחס של רודף-נרדף, וכשהוא מפסיק - מתחילים 'סרטים', ושני בני הזוג נשארים לבד למרות ששניהם רצו קרבה
- מספרים מתוך הפרק: מעל 95% מהאסירים בעולם המערבי הם גברים, אף שברוב תכונות האישיות כמעט אין הבדל בין המינים
- פרק על EMDR מציע הגדרה רחבה לטראומה: לא חומרת האירוע קובעת אלא ההשפעה המתמשכת, ולכן חרדת בחינות והשבעה באוקטובר נכנסות לאותה כותרת, בעוצמות שונות
"כשאתה אומר שגם לגברים יש לב זה נשמע מובן מאליו, אז למה זה כל כך לא ברור?" השאלה הזאת, שמעיין בוימן משיטה מפנה לאורח בסדרה על גבריות, מסבירה למה הפודקאסט הזה לא נשאר בתיאוריה. היא מודה שניגשה לנושא בכעס, מתוך חשש שתנציח סטיגמות, ואז שינתה דעה תוך כדי שיחה.
ומה שעולה משם חד. ברוב תכונות האישיות כמעט אין הבדל בין גברים לנשים, אבל בקצוות ההבדל קופץ: מעל 95% מהאסירים בעולם המערבי הם גברים. ומול זה היא ואורחה פורסים מלכודת זוגית מוכרת - כשהגבר תמיד יוזם נוצרת דינמיקת רודף-נרדף, וכשהוא מפסיק מתחילים החשדות, ושני הצדדים נשארים בודדים אף ששניהם בעצם רצו אותו דבר.
בפרק אחר, עם ד"ר אודי אורן, השיחה נכנסת ל-EMDR ולשאלה הלא נוחה: איך ייתכן שגם חרדת מבחנים וגם השבעה באוקטובר נמצאות תחת אותה כותרת של טראומה. התשובה שלו מפתיעה - לא האירוע מגדיר טראומה אלא ההשפעה הנמשכת שלו.
זה הסגנון של עושים פסיכולוגיה. שלושה רבדים שזורים יחד, מחקר עדכני, סיפור אישי וכלי שאפשר לקחת הביתה, בשפה אנושית שלא מאיימת גם על מי שאין לו רקע בתחום.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
לבחור בעצמנו - חמלה עצמית | ד״ר שני נווה [עושים פסיכולוגיה]
פרקים אחרונים
לבחור בעצמנו - חמלה עצמית | ד״ר שני נווה [עושים פסיכולוגיה]
26 באוקטובר 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר שני נווה מסבירה כי מערכת היחסים עם עצמנו היא האינטנסיבית ביותר בחיים. היא מציעה להחליף את הביקורת העצמית בחמלה, שאינה פינוק אלא דרך להישאר מחוברים לערכים ולמטרות ארוכות טווח. השינוי מתרחש דרך חוויות קטנות וחזרתיות של התייחסות נדיבה לעצמנו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ד״ר שני נווה טוענת כי ביקורת עצמית היא ברירת המחדל שלנו, אך היא גם משמשת כמנגנון הגנה מפני תחושת חוסר שייכות.
- קריסטי נף מציגה מחקרים המראים כי ערך עצמי יציב יותר כאשר מאמצים חמלה עצמית במקום להתנות אותו בהישגים חיצוניים.
- חמלה עצמית מורכבת משלושה רכיבים: נדיבות מול שיפוטיות, אנושיות מול בדידות, ונוכחות המאפשרת לעצור ולהבין מה עובר עלינו.
- השינוי במערכת היחסים עם עצמנו אינו קורה בבת אחת, אלא דרך צבירה של רגעים קטנים של התייחסות טובה לעצמנו.
- ד״ר שני נווה מדגישה כי להיות טובים לעצמנו עוזר לנו להיות טובים יותר לסביבה, שכן זה מונע תסכול ותוקפנות שנובעים מחוסר טיפול בצרכים שלנו.
איך לאהוב מתוך הקושי - התמודדות נפשית בתוך המשפחה [עושים פסיכולוגיה]
6 באוקטובר 20261 שע׳ 4 דק׳אורחים:דרור גלוברמןהאם נאבד יכולת לחשוב? אנשים ובינה מלאכותית | דרור גלוברמן [עושים פסיכולגיה]
3 בספטמבר 20261 שע׳ 7 דק׳זה לא חייב לכאוב - כאב כרוני [עושים פסיכולוגיה]
21 בנובמבר 202556 דק׳מוזיקה ללב היא חודרת (ואם שרתם תלחצו פליי) - מוזיקה מוח ורגש [עושים פסיכולוגיה]
29 באוקטובר 202558 דק׳איך באמת משנים הרגלים? [עושים פסיכולוגיה]
6 באוקטובר 20251 שע׳ 4 דק׳לצאת מהגיהנום הרגשי - טיפול DBT [עושים פסיכולוגיה]
16 בספטמבר 20251 שע׳ 13 דק׳עובד מחפש משמעות [עושים פסיכולוגיה]
3 בספטמבר 202556 דק׳אורחים:דוקטור מעיין בוימן משיטהלא רק תנועות עיניים - EMDR [עושים פסיכולוגיה]
30 במרץ 202646 דק׳אורחים:ד״ר מעיין בוימן משיטהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אודי אורן מסביר ש־EMDR פותח לטיפול בטראומה, אך משמש גם להתמודדות עם חרדה, דיכאון, כאב כרוני וקשיים נוספים הקשורים לזיכרונות לא מעובדים. הטיפול ממפה תמונה, דיבור פנימי, רגש ותחושת גוף, מאתר אירועי עבר וטריגרים בהווה ומגדיר תגובה רצויה לעתיד. לדבריו, גירוי בילטרלי יכול לעמעם את החוויה החושית והמטען הרגשי של הזיכרון, אך הוא רק חלק מפרוטוקול טיפולי רחב ואינו תחליף לטיפול משולב בהפרעות מורכבות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בגישת EMDR טראומה מוגדרת גם לפי השפעה שלילית ומתמשכת, ולא רק לפי חומרת האירוע עצמו.
- הגירוי הבילטרלי יכול להיעשות באמצעות תנועות עיניים, מגע לסירוגין או צלילים המתחלפים בין האוזניים.
- הפרוטוקול בוחן ארבעה ערוצים של החוויה: מידע חושי, דיבור פנימי, רגשות ותחושות גוף.
- העבודה הטיפולית מחברת בין אירועי עבר, טריגרים בהווה ותגובות רצויות למצבים עתידיים.
- טיפול קבוצתי בפורמט EMDR עשוי גם להקל על משתתפים וגם לזהות מי זקוק להתערבות פרטנית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך גילתה דוקטור פרנסין שפירו את שיטת EMDR בשנת 1987?
במהלך טיול בפארק עלו לה זיכרונות כואבים, והיא שמה לב שכאשר היא מזיזה את העיניים במהירות מצד לצד היא מרגישה הרבה יותר טוב. הסקרנות הובילה אותה למחקר של שנים, שבמהלכו בנתה פרוטוקול מסודר ובדקה את יעילות השיטה.
▾מהו גירוי בילטרלי, ולמה ד"ר אודי אורן אומר שתנועות עיניים הן לא לב ה-EMDR?
לפי ד"ר אודי אורן, יושב ראש עמותת EMDR ישראל, תנועות העיניים הן רק חלק מגירוי בילטרלי, כלומר מעבר של תשומת לב או גירוי בין שני צידי המוח. אפשר להשיג אותו גם במגע לסירוגין בכתפיים או בברכיים, או בצליל שמושמע פעם באוזן אחת ופעם בשנייה.
▾מה משל טיפת הדיו בבריכה מסביר על טיפול ב-EMDR?
טיפת דיו בכוס מים צובעת את כולה, אבל אותה טיפה בבריכת שחייה נעלמת לכאורה אחרי חצי דקה עד דקה. ד"ר אורן משתמש במשל כדי לתאר זיכרון טראומטי שיושב ב"בועה" מנותקת, וכשהטיפול מחבר אותו למערכת הזיכרון הכללית העוצמה השלילית שלו פוחתת מאוד.
▾איך קהילת ה-EMDR מגדירה טראומה בשונה מה-DSM?
ה-DSM מגדיר טראומה כאירוע חריג שמאיים על הגוף או הנפש, ואילו גישת ה-EMDR מתמקדת בתוצאה: כל אירוע שהשפעתו שלילית ומתמשכת נחשב טראומטי. לכן גם בלאקאוט במבחן שיצר חרדת בחינות וגם אירועי השבעה באוקטובר נכנסים לאותה קטגוריה, אף שהעוצמה שונה לחלוטין.
▾מה עונה ד"ר אודי אורן לביקורת שמכנה את EMDR "תרפיית כובע סגול"?
לדבריו זה טיעון מיושן מתחילת שנות ה-90, שנפל מחוץ לישראל לפני יותר מעשרים שנה. הוא מצטט מחקר על אנשים עם PTSD שבו חצי עשו את הפרוטוקול עם גירוי בילטרלי וחצי בלעדיו, ושתי הקבוצות השתפרו, אבל הקבוצה עם תנועות העיניים השתפרה יותר.
איך מציבים גבולות? מניעת אלימות עם עמותת אל הלב [ עושים פסיכולוגיה]
6 באוגוסט 202634 דק׳כשאשליית השגרה קורסת - על אי וודאות במציאות משתנה | אורן לשם [עושים פסיכולוגיה]
15 ביולי 202652 דק׳אורחים:ד״ר מעיין בוימן משיטהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור מעיין בוימן משיטה ואורן לשם מסבירים שאי ודאות מעמיסה על המוח ועלולה לעורר קיפאון, חרדה, חיפוש כפייתי אחר מידע והחלטות אימפולסיביות. לשם מתאר כיצד ניסיון חיל האוויר בשרפה בכרמל המחיש את חשיבותן של תרבות למידה, יוזמה והיערכות לתרחישים שלא תורגלו מראש. השיחה מציעה לתרגל גמישות מחשבתית, להבחין בין מה שבשליטתנו למה שאינו בשליטתנו, לתחום את צריכת החדשות ולהקצות זמן מוגדר לדאגה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הצורך בסגירה קוגניטיבית מתאר עד כמה אדם זקוק לתשובה ברורה וסופית לפני פעולה, וצורך גבוה נקשר לנוקשות ולתפקוד חלש יותר במשבר.
- גמישות קוגניטיבית היא היכולת להחזיק כמה פרשנויות או דרכי פעולה בו זמנית, ואפשר לאמן אותה בשגרה.
- הכנה מנטלית אינה מחייבת לצפות כל אסון, אלא להכיר בכך שהפתעה אפשרית ולהכין תרחיש מעשי קצר לדברים מרכזיים.
- תקווה מועילה יותר כשהיא נשמרת לצד האפשרות שהתוצאה הרצויה לא תתרחש.
- תרבות ארגונית שמעודדת תדרוך, תחקור, למידה ויוזמה מסייעת לארגון להסתגל בזמן משבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה היה התפקיד של אורן לשם בבסיס רמת דוד בזמן השרפה בכרמל ב-2010?
אורן לשם שימש סגן מפקד טייסת בבסיס רמת דוד, והיה אחראי על קליטת מטוסי כיבוי שהגיעו מחו"ל, כי לחיל האוויר לא היו אז יכולות כאלה. הוא מספר שלא היה לו מושג מהו מטוס כיבוי, ושבבסיס לא היה אינטרנט מטעמי ביטחון מידע, כך שהיה צריך לבנות תמונת מצב כמעט מאפס.
▾איך בנוי הספר "עשן של אי-ודאות" של אורן לשם?
בעקבות הצעה של עורכת התוכן, הספר פוצל לשני חלקים. החלק הראשון הוא הסיפור האישי של השרפה בכרמל, והחלק השני מרכז 18 פרקים של תובנות לניהול בתנאי אי-ודאות, ובהם גמישות מחשבתית, מוכנות מנטלית ותרבות ארגונית.
▾מה מלמד הסיפור על אלוף המשנה טייס הקרב שקפא מול פנצ'ר בחניה?
אורן לשם ראה אלוף משנה, טייס קרב ומפקד יחידת השליטה, עומד קפוא מול רכב עם גלגל בלי אוויר בסוף מבצע. לדבריו, עומס על המערכת מייצר אצל אנשים רבים קיפאון, גם אצל הבכירים והמנוסים ביותר, ובוימן משיטה השוותה זאת לבנה שקפא כשראה שני בקבוקים זהים.
▾למה מעיין בוימן משיטה מתארת את המוח כמכונת ניבוי, ומה קורה כשהמציאות מפתיעה אותו?
לפי מדעי המוח, המוח לא מגיב באמת למציאות אלא למודלים של ניבוי, ומנסה כל הזמן להבין מה הולך לקרות ולהתכונן לזה. כשהמציאות לא תואמת את הניבוי נוצר עומס חישובי שעולה במשאבים ובאנרגיה, ואצל רבים הוא גם מעורר חרדה.
▾מה המליץ אורן לשם לאנשים לעשות עם עודף המידע ב-7 באוקטובר?
כשאנשים סיפרו לו מה ראו בטלגרם, הוא ענה שהוא לא מסתכל שם והמליץ «תנשמו רגע», כלומר להפסיק להפיל על עצמם עוד מידע לא מדויק. לדבריו, עודף המידע רק מייצר יותר אי-ודאות ומהווה בסיס לקונספירציות, ובמאמר שכתב, "בין הפרשנות לבין הנביאים", הוא מזכיר ש«הנבואה ניתנה לשוטים».
מחיר ההחמצה - הפחד מכשלון [עושים פסיכולוגיה]
1 ביולי 202658 דק׳המדע של הכרת התודה [עושים פסיכולוגיה]
17 ביוני 20261 שע׳ 4 דק׳אורחים:שרית זלצרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן מדוע הכרת תודה נחוצה דווקא בזמן מלחמה, אובדן ומצוקה, כל עוד היא אינה מכחישה כאב או הופכת לחיוביות רעילה. מעיין בוימן משיטה ושירלי יובל יאיר מסבירות שהמוח מוטה לשלילי, ולכן נדרש אימון מכוון כדי לראות גם אנשים, יכולות ואפשרויות שעוזרים להתמודד. שירלי מציגה את שיטת ה-To-Do-List, המבוססת על שאלות ספציפיות וכתיבת סיפורים קצרים על דברים טובים בחיים. השיחה קושרת רגשות חיוביים להרחבת הקשב, החשיבה והפעולה, ומדגימה כיצד שינוי המבט עשוי לחשוף חוזקות שכבר קיימות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכרת תודה אינה מחק של כאב אלא דרך להחזיק לצד הכאב גם משאבים אמיתיים שאפשר להישען עליהם.
- הטיית השליליות גורמת למוח לזהות איומים, ביקורת וחסר במהירות, ולכן תשומת לב לחיובי דורשת אימון מכוון.
- חיוביות נעשית רעילה כשהיא מכחישה את המציאות, מבטלת רגש כואב או מכתיבה לאדם מבחוץ על מה עליו לשמוח.
- לפי תיאוריית ההרחבה וההבניה שהוצגה בפרק, רגשות חיוביים מרחיבים קשב וחשיבה ומעודדים בניית משאבים חברתיים ומעשיים.
- כתיבה על אירוע טוב כסיפור מפורט מעוררת אותו מחדש בעוצמה רבה יותר מרשימה כללית של מילים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה שירלי יובל יאיר משווה הכרת תודה למדרס שאורתופד מתאים לרגל?
שירלי מספרת שאורתופד הסביר לה שבגלל מבנה הרגל שלה היא הולכת בהטיה בלי לשים לב, והציע מדרס שמתקן את היציבה. באותו אופן, לדבריה, המוח מוטה לשלילי, והיכולת לזהות משאבים ולחפש את היש היא «ממש התיקון של הטיית השליליות הזאת».
▾אילו מחקרים וממצאים מוכיחים את הטיית השליליות לפי שירלי יובל יאיר?
שירלי מתארת מחקרים שבהם נותנים לאנשים ביפר ושואלים בכל צפצוף על מה חשבו, ומתברר שכ-80% מהמחשבות של האדם הממוצע הן בעלות תוכן שלילי. היא מוסיפה שגם רוב החלומות שליליים, שיש בשפה יותר מילים לרגשות שליליים, ושמול קהל של 40 אנשים מחייכים נקלוט דווקא את הפרצוף החמוץ האחד.
▾איך הכרת תודה עזרה לחטופים לשרוד בשבי, לפי מה שנאמר בשיחה?
שירלי מציינת שכמעט בכל עדויות החטופים עולה שעזרה להם היכולת לדמיין שהם חוזרים ולתרגל הודיות בתוך המציאות. היא מביאה עדות של חטופים שישבו בסוף היום וסיכמו מה היה טוב: שלא הרביצו, שהיה רגע שצחקו, שקיבלו עוד חצי פיתה, ומכנה זאת «החמצן של הנפש».
▾מה ההבדל בין הכרת תודה לבין חיוביות רעילה לפי מעיין בוימן משיטה ושירלי יובל יאיר?
חיוביות רעילה מתרחשת כשהמבט אל היש הופך להכחשת מציאות, כשהוא מומצא, קלישאתי, או כשאומרים לאדם שצריך לשאת כאב «אבל עזוב». הכרת תודה, לעומת זאת, מחזיקה גם וגם, ושירלי מצטטת את שירו של אלתרמן: «את הטוב צריך לראות כדי להתנחם בו / את הרע צריך לראות בכדי להילחם בו».
▾למה אירוע שלילי משפיע על המוח יותר מאירוע חיובי, לפי שירלי יובל יאיר?
לדברי שירלי, אירועים טראומטיים יכולים ממש לשנות את מבנה המוח ולהשאיר חיווט עצבי חדש ופוסט-טראומה מתמשכת. את ההפך איננו מכירים, אין אירוע חיובי שמשנה אותנו כך שנישאר מוגנים ל-30 השנים הבאות, ולכן נדרש מאמץ מכוון לגדל את הטוב.
איך כמה דקות ביום יכולות לשנות לכם את החיים - מיינדפולנס [עושים פסיכולוגיה]
2 ביוני 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המוח האנושי מבלה כמעט חצי מזמנו בנדידת מחשבות בעבר או בעתיד, מה שמרחיק אותנו מהווה ומגרום לסבל. מיינדפולנס הוא תרגול של קשיבות ונוכחות מלאה ברגע הנוכחי ללא שיפוטיות, שמאפשר להפריד בין המחשבות לעצמנו ולנהל את התגובות שלנו בצורה מודעת. מחקרים מראים כי תרגול קבוע מפחית פעילות באזורים במוח שקשורים לנדידת מחשבות ולחרדה, ומשפר את הוויסות הרגשי. התרגול מתאים למגוון דרכים ויכול להיעשות גם בפעילויות יומיומיות, אך יש להקפיד על עדינות במצבי טראומה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כמעט 50% מהזמן המוח לא נמצא בהווה אלא בנדידת מחשבות.
- מיינדפולנס מאפשרת להבחין שהמחשבות הן לא אנחנו, אלא תופעות חולפות.
- הפחתת פעילות ברשת ברירת המחדל ואמיגדלה במוח קשורה לתרגול מיינדפולנס.
- התחושה של להרגיש בבית קשורה לביטחון פנימי ולנוכחות ברגע.
- תרגול מיינדפולנס יכול להתבצע בדרכים שונות ולא רק במדיטציה ישיבה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השפיעה תאונת האופניים שעברה שרית זלצר בשנת 1993 על דרכה המקצועית והאישית?
בעת חופשה בברזיל לאחר סיום לימודיה בבצלאל, זלצר נפגעה בראשה ונכנסה למצב של תרדמת. במהלך התרדמת היא חוותה תחושה עמוקה של אור וביטחון, וכשהתעוררה ונאלצה ללמוד מחדש ללכת ולדבר, החליטה לתרגל טאי צ'י ומדיטציה כדי להביא את אותה תחושת שלווה אל תוך חייה הערים.
▾מה גילה מחקר הביפרים של קילינגסוורת' וגילברט משנת 2010 לגבי נדידת מחשבות?
במחקר שנערך עוד טרום כניסת הטלפונים החכמים, הנבדקים נשאו מכשירי ביפר ודיווחו בכל צפצוף מה הם עושים, על מה הם חושבים ומה תחושתם. החוקרים מצאו כי ב-47% מהזמן אנשים עסקו בפעולה אחת אך המחשבות שלהם נדדו לדבר אחר, תופעה שמנתקת מההווה ומובילה לסבל.
▾מה עלה בסדנה שהעבירה שרית זלצר למטפלות באמנות סביב המושג "להרגיש בבית"?
זלצר הנחתה סדנה בכנס בינלאומי בתקופת המלחמה, ובדקה עם המשתתפות מה מאפשר להן להרגיש בבית. התשובה שחזרה כחוט השני הייתה תחושת ביטחון פנימי ויכולת להרפות, אשר מייצרות קרקע בטוחה שמאפשרת לאדם לצאת מעיסוק בהישרדות ולהתפנות לנתינה ויצירה.
▾כיצד מוגדר מיינדפולנס לפי ג'ון קבט-זין ואיזו יכולת מנטלית הוא מפתח?
לפי ג'ון קבט-זין, מיינדפולנס הוא היכולת לשהות בנוכחות מלאה ברגע הזה ללא שיפוטיות ועם חמלה, כאילו החיים תלויים בכך. תרגול זה מאפשר מטה-קוגניציה, כלומר הפרדה בין האדם למחשבותיו החולפות, ומונע הזדהות אוטומטית עם שיפוט עצמי וחרדות משתקות.
הגבר המיני - כשציפייה פוגשת מציאות [עושים פסיכולוגיה]
18 במאי 202644 דק׳אורחים:ד״ר מעיין בוימן משיטהאמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במיתוס של הגבר המיני שתמיד מוכן ויוזם, ובמה שקורה כשהתפקידים המגדריים נפגשים בזוגיות אמיתית עם שנים, ילדים ועייפות. ומה קורה כשהגבר לא רוצה, מוסח או תשוש. לזוגות ולמתעניינים במיניות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התובנה: 'הגבר המיני שתמיד דלוק' הוא ציפייה תרבותית שמתנגשת במציאות הזוגית
להיות גבר בישראל - זהות, אבהות ולוחמה [עושים פסיכולוגיה]
3 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
מעין בוימן מארחת את הרב והפסיכולוג הקליני חננאל רוס לשיחה על גבריות בעידן החדש. דרך ארבעת עמודי התווך - עוגן, מספק, מגן ועצמאי - הם בוחנים את הציפיות החברתיות ואת פער האמפתיה שמקשה על גברים להביע חולשה. לגברים ולמטפלים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המודל: ארבעת עמודי התווך של הגבריות - עוגן, מספק, מגן ועצמאי
- פער האמפתיה שמקשה על גברים להביע חולשה ולהתחבר לרגשותיהם
דימוי גוף - הזוגיות שלנו עם עצמנו [עושים פסיכולוגיה]
10 בפברואר 20261 שע׳ 1 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בדימוי גוף כאחת ממערכות היחסים המורכבות שיש לנו עם עצמנו, על רקע נתון ש-95% מהאנשים היו רוצים לשנות משהו בגופם. הפסיכולוגית הקלינית שלי שמשוני מבחינה בין דימוי גוף לערך עצמי. למתמודדים עם דימוי גוף שלילי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההבחנה: ההבדל בין דימוי גוף לבין ערך עצמי, על רקע ש-95% רוצים לשנות משהו בגופם
שיווק והכנסות מעושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית פסיכולוגיה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 105 הפרקים של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-105 הפרקים של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה הופכים למגזין?
- 105 פרקים = 105 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
Inside out | אינסייד אאוט
רחלי כריסי וד״ר ליזה בקר
פודקאסט הקול
בן לביא
להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם
שירלי יובל יאיר
לצאת מאזור הנכות - הפודקאסט של ארגון נכי צה״ל
Spotlight Podcasts
From Manager to Leader - עם טוני ערד פליק
טוני ערד פליק
יוגה ממחשבה למעשה
ידידיה סנה-אור