להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותםפודקאסט של שירלי יובל יאיר

פרקים עם ניתוח מלא

• פרק 163: "אנשים טובים באמצע הדרך" - עם ח'ולוד אבו-אחמד
• טריילר - "אנשים טובים באמצע הדרך" - ינואר 2026
• פרק 174 : ״הטיית השליליות- איך מנצחים אותה? הפסיכולוגית שירלי יובל-יאיר מתארחת בפודקאסט ״עושים פסיכולוגיה״ עם כלים שיעזרו לכם לראות יותר טוב, גם את הטוב בחיים
• פרק 172 : למה לא כדאי לנהל שיחות ״יחסינו לאן? ומתי כדאי לבחור בפעולה במקום במלה - - עם ד״ר אנאבלה שקד
• פרק 168: מה עוזר לנו לחצות את ים סוף בלי לטבוע? רשימת "שנורקלים לנפש". הפסיכולוגית שירלי יובל-יאיר לומדת בחברותא עם אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי
• פרק 166: מהי הנפש ? ואיך להבין אותה? שיחה אופטימית עם הפסיכיאטר פרופסור שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה
• פרק 165: איך להיות חכמים יותר? (ספוילר: לא מה שחשבתם..) שיחה עם פרופ, נאוה לויט בן נון, חוקרת מוח
• פרק 175: סיפורים מהקליניקה/ סיפורים מהחיים: הסיפור של אייל - אני מתווכח משמע אני קיים

פרקים אחרונים

• פרק 180: ״סליחה, איפה כאן הברקסים״?״ שיחה על ״תנועת ההאטה״, ועל האומץ להוריד עומס - בתוך עולם שצווח ״עוד ועוד״ - עם עמית נויפלד

  29 באוקטובר 2026·1 שע׳ 3 דק׳
  אורחים:אוריאן צ'פלין

• פרק 179: ״אחרי החגים כבר כאן״ - איך לעשות סדר? בבית ובנפש - עם שירלי קרייזל

  11 באוקטובר 2026·1 שע׳ 7 דק׳
  אורחים:זאב אנגלמאייר

• פרק 177 : איך להתחדש? - עצות וכלים מעשיים לשנה החדשה

  10 בספטמבר 2026·58 דק׳

• פרק 163: "אנשים טובים באמצע הדרך" - עם ח'ולוד אבו-אחמד

  23 בינואר 2026·59 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ח'ולוד אבו-אחמד גדלה בנצרת במשפחה מסורתית ותומכת, והבינה כבר בילדותה את הפערים בין בנים לבנות ואת המורכבות של זהותה. בגיל 18 פגשה לראשונה מקרוב את החברה הישראלית, ובהמשך עזבה לימודי סיעוד, למדה משפטים בצפת ונאבקה לאחר שהוצאה מדירה בעקבות מכתב רבנים שקרא שלא להשכיר דירות לערבים. כיום היא פועלת באמצעות יוזמות חברתיות, סיורי תרבות וקולינריה ומפגשים בין ערבים ליהודים, מתוך אמונה שהקשבה והיכרות יכולות להפחית פחד ולאפשר חיים משותפים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כעס על חוסר צדק יכול להפוך לדלק לעשייה חיובית ולתיקון עוולות.
  • עבור משפחתה של ח'ולוד, השכלה נתפסה כמפתח לחוסן ולהישרדות משום שאפשר לקחת אותה לכל מקום.
  • היכרות עם הנרטיב של אדם אחר אינה מחייבת הסכמה איתו.
  • מפגש אנושי מאפשר לכעוס, להתווכח ולהמשיך להקשיב בלי לנתק את הקשר.
  • אין קבוצה אחת שמחזיקה במונופול על פחד, סבל או אהבת הארץ.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מתי פגשה ח'ולוד אבו-אחמד יהודים לראשונה, ואיך זה קרה?

  ח'ולוד גדלה בשכונה המזרחית בנצרת, ואף שאביה לקח אותה לשחק בגינת שעשועים בנצרת עילית, עד גיל 18 היא לא הכירה יהודים. המגע הראשון שלה עם החברה הישראלית קרה רק באקדמיה, במאבק שניהלה נגד מכתב הרבנים בצפת, ששלל השכרת דירות לסטודנטים ערבים בעיר.

  ▾מה מספרת ח'ולוד אבו-אחמד על הסיורים הקולינריים שלה בנצרת ועל הפחד של המבקרים?

  ח'ולוד אומרת שכמעט מכל סיור היא יוצאת אופטימית, בזכות ההקשבה והנכונות של האנשים לשמוע סיפור של מישהו אחר. לדבריה אנשים מפחדים בלי לדעת ממה, ולא פעם מישהי מספרת לה שמפחיד להיכנס לנצרת, אף שמעולם לא נכנסה לעיר או לכפר ערבי.

  ▾מה המשמעות של השם ח'ולוד, ומי בחר אותו?

  המשמעות של השם היא חיי נצח, אותה משמעות כמו השם של אחיה היחיד, ולכן היא מכנה אותו בחיוך «מוגזם». את השם בחרה אחותה הגדולה, על שם החברה הכי טובה שלה באותה תקופה.

  ▾איזה זיכרון מגיל חמש מתארת ח'ולוד מתקופת מלחמת המפרץ?

  ח'ולוד זוכרת שסחבה לגן את ערכת המגן וציירה עליה, ואת החדר האטום עם הדבק החום. באותה תקופה אביה אירח בבית משפחה יהודית שהכיר כשעבד בקיבוץ, מה שבלבל אותה כילדה בשאלה מי נגד מי ולמי היא שייכת.

  ▾למה ח'ולוד אבו-אחמד שקלה להגר אחרי השביעי באוקטובר, ומה גרם לה להישאר?

  אחרי השבר העמוק שנוצר בשביעי באוקטובר ח'ולוד שקלה לעזוב את הארץ. דווקא כשהייתה בחו"ל הבינה שהיא לא יכולה לעזוב, ושהתפקיד שלה הוא להיאבק על כך שיהיה כאן טוב לכולם דרך אנשים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 162: "אנשים טובים באמצע הדרך" - עם טניה גלבוע

  15 בינואר 2026·1 שע׳ 1 דק׳

• פרק 161: "אנשים טובים באמצע הדרך" - עם יוסי בר

  8 בינואר 2026·1 שע׳ 3 דק׳

• טריילר - "אנשים טובים באמצע הדרך" - ינואר 2026

  8 בינואר 2026·5 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  היוצרת מספרת כיצד השתתפה במשך שנה בתוכנית שקיבצה 22 ישראלים מקבוצות ומעמדות שונים כדי להכיר זה את זה לעומק. המפגשים כללו שיחות על משפחה, ילדות, אמונות, פחדים וחוויות חיים, לצד רגעים של כעס, תסכול, קרבה וצחוק. מתוך התהליך נוצרו קשרים אישיים וחברות, והיא מזמינה למיני סדרה בינואר 2026 שתציג בכל שבוע אדם וסיפור.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השאלה מה שלומי הייתה קשורה מבחינתה לשאלה מה שלומנו, ולכן חוויה אישית ופוליטית כבר לא ניתנו להפרדה.
  • היכרות עמוקה מתחילה בשאלות פשוטות על המשפחה, הילדות, האוכל, האהבות והפחדים שעיצבו כל אדם.
  • אנשים אינם תמיד בוחרים את המשפחה והתרבות שבהן נולדו, ולכן ייתכן שהדעות שלנו מושפעות מהמקום שבו גדלנו.
  • הקבוצה הצליחה לעבור מייצוג של מגזרים לחברות, למרות רגעים של צעקות, כעס ופילים בחדר.
  • תחושת התקווה מוצגת כבועה קטנה ושברירית שצריך להחזיק בה בעדינות ולזכור שיש אנשים טובים בכל מקום.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהי המיני סדרה "אנשים טובים באמצע הדרך" ומתי היא עולה?

  זו מיני סדרה בתוך הפודקאסט "להנות מהדרך" שעולה בחודש ינואר 2026, פרק אחד בשבוע בימי חמישי. בכל פרק מתארח אדם אחד עם סיפור אחד, ברוח הפתגם האינדיאני על צעידה של מייל אחד במוקאסינים של אדם אחר.

  ▾מהי תוכנית "קולאב המעבדה לחיבורים" של הפדרציה היהודית של ניו יורק?

  זו תוכנית שמקבצת 22 איש מקצוות ומגזרים הפוכים בחברה הישראלית למסע היכרות אישית של שנה שלמה. המטרה היא ליצור הבנה הדדית, חיבורים ואולי גם שיתופי פעולה. המפגשים נערכו אחת לשבועיים, מתשע בבוקר ועד החושך, ואחת לכמה שבועות יצאו המשתתפים למסע של כמה ימים ברחבי הארץ.

  ▾למה המגישה התלבטה אם להצטרף לתוכנית הקולאב?

  ההזמנה הגיעה אחרי ההפיכה המשפטית ואחרי 7 באוקטובר, בתוך מלחמה מבחוץ וקרע פנימי, כשהכל נעשה פוליטי. היא שאלה את עצמה איזה סיכוי יש לה להתקרב לאנשים שהדעות שלהם «ממש מסכנות אותי», אבל הלכה מתוך תקווה שאולי יימצא רגע של שפה משותפת.

  ▾אילו אנשים השתתפו יחד בתוכנית לפי תיאור המגישה?

  בקבוצה היו דתיים לצד מי שהדיבור על אלוהים מביך אותם, מפגיני קפלן לצד מי שראו במחאה אחד הגורמים לאסון, וחולמים על פדרציה יהודית-פלסטינית לצד מקדשי ארץ ישראל השלמה. היו שם גם דרוזים, אתיופים, עולים חדשים, מי שעשו מאות ימי מילואים ומי שגדלו בבתים אולטרה-אורתודוקסיים.

  ▾מה פירוש הדימוי "להחליף סימן קריאה בסימן שאלה" שהמגישה מתארת?

  לאורך השנה היו רגעים מכעיסים ומייאשים, צעקות ו«פילים שנכנסו לחדר». המגישה מתארת את המאמץ והגמישות הנפשית שנדרשו כדי להפוך עמדה נחרצת לשאלה פתוחה, ולדבריה בסוף התוכנית המשתתפים כבר לא היו מייצגי מגזרים אלא חברים שאוהבים זה את זה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 160: "יומני היקר" -למה חשוב שנמסור את העדות החד פעמית שלנו? - שיחה עם הסופרת ארנה קזין על כתיבה אישית

  18 בדצמבר 2025·1 שע׳ 2 דק׳
  אורחים:ד״ר מעיין בוימן משיטה

• פרק 176: ״דבר שמתחפש לאהבה״ - כל מה שרציתם לדעת על יחסים מסוכנים, עם הפסיכולוגית אפרת הראל היימן, והעיתונאית אילת שני

  20 באוגוסט 2026·1 שע׳ 2 דק׳
  אורחים:אנאבלה שקד

• פרק 174 : ״הטיית השליליות- איך מנצחים אותה? הפסיכולוגית שירלי יובל-יאיר מתארחת בפודקאסט ״עושים פסיכולוגיה״ עם כלים שיעזרו לכם לראות יותר טוב, גם את הטוב בחיים

  23 ביולי 2026·1 שע׳ 8 דק׳
  אורחים:מלכה פיוטרקובסקי
  אמ;לקסיכום הפרק

  שירלי יובל יאיר וד"ר מעיין בוימן משיטה מסבירות שהמוח נוטה לזהות ולזכור איומים, ביקורת וחוויות שליליות בעוצמה רבה יותר מחוויות חיוביות. הן מדגישות שהכרת תודה אינה הכחשת כאב או חיוביות רעילה, אלא אימון בזיהוי דברים טובים ואמיתיים לצד הקושי. השיחה מציעה לכתוב מדי יום סיפורים קונקרטיים על שלושה עד חמישה דברים טובים, לשתף תודה עם האנשים הקשורים אליה ולבחון מחדש סיפורים מצמצמים על עצמנו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הטיית השליליות גורמת לביקורת אחת או לפנים לא מרוצות לתפוס יותר מקום בזיכרון ממחמאות ומתגובות חיוביות רבות.
  • חיוביות הופכת לרעילה כשהיא מכחישה כאב, מבטלת את החוויה של האדם או מייחסת לו דבר חיובי שאינו מרגיש אמיתי.
  • רגשות שליליים מצמצמים את טווח הקשב והפעולה לצורך התמודדות עם איום, ואילו רגשות חיוביים מרחיבים חשיבה, יצירתיות ויכולת לזהות אפשרויות.
  • תודה כללית כמו תודה על המשפחה אינה מפעילה את אותו תהליך כמו תיאור מפורט של אדם, מעשה או רגע מסוים והסיפור שמאחוריו.
  • שאלת תודה ממוקדת יכולה לערער נרטיב עצמי ישן, כפי שקרה כשהיכולת להתאפק התגלתה בהקשבה טיפולית, בהורות ובקשרים ולא רק בדחיית סיפוקים גופניים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה לפי שירלי יובל-יאיר המוח האנושי מוטה לשלילי?

  שירלי יובל-יאיר מסבירה שהמשימה העיקרית של המוח היא להיות מכונת ניבוי של סכנות כדי שנשרוד. הרגישות לשלילי יושבת באזור ההישרדותי הקדמוני במוח, בעוד שאת החיובי אנחנו מעבדים באזור אחר, בקליפה הקדם-מצחית, ולכן כשנכנסים לחדר המוח בודק קודם כל אם הסביבה מסוכנת.

  ▾איזה מחקרים מוזכרים כהוכחה להטיית השליליות?

  במחקרים שבהם נותנים לאנשים ביפר ושואלים על מה חשבו בכל צפצוף, נמצא שכ-80% מהמחשבות של האדם הממוצע הן בעלות תוכן שלילי. עוד עולה בשיחה שרוב החלומות שליליים, שבשפה יש יותר מילים לרגשות שליליים, ושאנשים שונאים סיכון כספי יותר משהם אוהבים את הסיכוי להרוויח.

  ▾מה הקשר בין מדרס של אורתופד לבין הכרת תודה?

  שירלי יובל-יאיר מספרת שאורתופד גילה שהיא הולכת בהטייה בלי לשים לב, ובמקום להתעלם הציע לה מדרס שמתקן את היציבה. באותו אופן, היכולת לזהות משאבים ולחפש את היש היא לדבריה «אפליה מתקנת» והתיקון של הטיית השליליות.

  ▾איך עזרה הכרת תודה לחטופים ששרדו בשבי?

  לפי שירלי יובל-יאיר, כמעט בכל עדויות החטופים עולה שהכרת תודה עזרה להם, גם בדמיון שיום אחד יחזרו וגם בתרגול יומיומי. אחד החטופים סיפר על ריטואל שבו ישבו ובדקו מה היה היום: לא הרביצו, היה רגע שצחקו, קיבלו עוד חצי פיתה.

  ▾האם אפשר לשלוט במחשבות שליליות ולא רק לסבול מהן?

  שירלי יובל-יאיר טוענת שהרומינציה, להזכיר לעצמנו שוב ושוב כמה לכעוס על מישהו, היא גם החלטה וחלק מוויסות. ויסות הוא לא רק נשימות אלא גם בחירה במה להתמקד, למשל בחברה שהרימה טלפון בדיוק בזמן ולא בזו שאכזבה, בלי להתעלם מדברים רעים שצריך לתקן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 172 : למה לא כדאי לנהל שיחות ״יחסינו לאן? ומתי כדאי לבחור בפעולה במקום במלה - - עם ד״ר אנאבלה שקד

  2 ביולי 2026·57 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הזמנה לשיחה שמטרתה לתקן או לשנות אדם אחר עלולה לעורר פחד מאובדן ערך ואהבה ולהפעיל תגובת הישרדות. במקום לחזור שוב ושוב על טענות, אפשר ללמד התנהגות רצויה דרך פעילות, לחזק אותה, ולהציב גבולות באמצעות המעשים שלנו. במערכת יחסים בוגרת לא מעצבים את הזולת לפי צרכינו, אלא מגדירים מה מוכנים לקבל ומה לא.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • עצם ההזמנה לשיחת ביקורת עלולה לגרום לאדם להגיע דרוך ומתגונן, במיוחד אם היא מזכירה לו חוויות קודמות של ביקורת.
  • במקום לבקר התנהגות של ילד, אפשר ללמד מיומנות דרך משחק או סיפור שאינם מציגים אותו כמי שמשהו לא בסדר אצלו.
  • בשיחות טעונות נוצרת לעיתים העלאת גירה הדדית של אותו פצע, בלי תנועה לפתרון.
  • להיות משוב פירושו להציב גבול בהתנהגות, למשל לא להיענות לשיחה בשעה מאוחרת או לעזוב שיחה שאינה מכבדת.
  • עידוד יוצר תחושת ביטחון שמאפשרת לשמוע גם דברים קשים, בתנאי שהם מגיעים מאדם שנמצא בעדך.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה ד״ר אנאבלה שקד ממליצה להשאיר שיחת משוב כאופציה אחרונה?

  לדבריה עצם ההזמנה לשיחה על מה שמפריע בזולת מכניסה אותו מיד למגננה, ואף אחד לא מגיע פתוח לשמוע אובסרבציות על עצמו. במקום לתת משוב היא מציעה «להיות משוב», כלומר להתנהג בצורה שתפסיק את הפעולה המרגיזה אצל האדם השני.

  ▾איך מגדירה ד״ר אנאבלה שקד אומץ, ומה היא אומרת למי שמחכה לפחד פחות?

  היא מגדירה אומץ כפעולה למרות פחד או קושי, כשהם עדיין נוכחים, ולא כהסרה של הפחד. למי שמתכנן לחכות עד שיפחד פחות או ידע יותר היא אומרת «פשוט תשכחו מזה», כי הלמידה הגדולה ביותר קורית תוך כדי תנועה ועשייה.

  ▾מה הקשר בין פחד מהחמצה לפחד מכישלון לפי אנאבלה שקד?

  שקד, שגדלה במשפחה עם בעיות נפשיות ורגשיות שמנעו מימוש פוטנציאל, מתארת את הפחד מהחמצה כ«נסיוב נגד פחד מכישלון». כשמעמידים את שני הפחדים זה לצד זה, הכישלון נראה קטן מול האפשרות להישאר אדם מוחמץ, ובחשבון הפחדים הפחד החזק יותר מנצח ודוחף לעשייה.

  ▾איזה זיכרון ילדות מספרת אנאבלה שקד על רגע של אומץ?

  בגיל תשע או עשר קיבלה טלפון שאחיה הגדול עוכב עם חבר בחנות בארגנטינה אחרי שהחבר ניסה לגנוב משהו. בלי לחשוב שדרוש מבוגר היא חצתה שלושה כבישים והגיעה להנהלה, ושם פרצה בבכי, והילדים שוחררו עם שקית ממתקים. רק שנים אחר כך, בטיפול, הבינה שזו הייתה משימה למבוגר.

  ▾למה ההזמנה לשיחת "יחסינו לאן" מעוררת תחושת איום לפי ד״ר אנאבלה שקד?

  לדבריה בילדות המוקדמת אנחנו מקשרים כישלון לאובדן אהבה וקשר, ולכן פחד מכישלון הוא כמעט פחד מוות. הזמנה לשיחה נקראת מיד כ«הנה הולכים להגיד עליי משהו רע», ומאיימת גם על תחושת הערך וגם על האהבה של מי שמזמין, במיוחד אצל מי שגדל בבית ביקורתי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 168: מה עוזר לנו לחצות את ים סוף בלי לטבוע? רשימת "שנורקלים לנפש". הפסיכולוגית שירלי יובל-יאיר לומדת בחברותא עם אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי

  1 באפריל 2026·1 שע׳ 6 דק׳
  אורחים:נאוה לויט בן נון
  אמ;לקסיכום הפרק

  שירלי יובל-יאיר ומלכה פיוטרקובסקי מדברות על חשיבות החברותא והעזרה ההדדית בתקופות קשות. הן מציעות 'שנורקלים לנפש', כלים שיעזרו לנו להתמודד עם האתגרים והכאב של החיים. השיחה נוגעת גם בחשיבות של הכרת תודה על המובן מאליו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • החיים בארץ דורשים מאיתנו לחפש את הטוב גם ברגעים קשים.
  • העזרה לאחרים יכולה להוות מקור של כוח ועידוד גם עבורנו.
  • הכרת תודה על המובן מאליו יכולה לשפר את מצב הרוח שלנו.
  • החברותא והקשרים החברתיים הם קריטיים בתקופות של מצוקה.
  • לימוד מתוך חוויות קודמות יכול לעזור לנו להתמודד עם אתגרים בהווה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך ערך נתן שרנסקי ליל סדר בצינוק בכלא הרוסי, לפי מה שמלכה פיוטרקובסקי מספרת?

  שרנסקי ספר את הימים כדי לדעת מתי חל ליל הסדר, וערך אותו בלי מצה ובלי הגדה. בעזרת נקישות ולחישות דרך חריץ קטן בקיר הוא סיפר את סיפור יציאת מצרים לשני אסירים שאינם יהודים, והם הזדהו עם המסר האוניברסלי של החירות.

  ▾איזה שם נותנת מלכה פיוטרקובסקי לשנורקל הנפשי הראשון שלה, ומאיפה הוא מגיע?

  היא קוראת לו «פיתוח פרספקטיבה». הוא נשען על מכתב של הרבי מלובביץ' לקראת פסח 1958, שלפיו יש לחיות מחדש את יציאת מצרים בכל יום, ועל ניסיונה האישי שמבט אחורה על אתגרים שכבר עברו וקדימה אל האופק נותן כוח להתמודד.

  ▾למה שירלי יובל-יאיר שואלת את עצמה בזמני מצוקה עבור מי היא יכולה להיות חיונית?

  לדבריה, עשייה למען מישהו אחר, בין אם אדם זר, אדם קרוב או הכלב שרועד מפחד, מווסתת גם אותה. היא מדגימה זאת בטיסה סוערת מאילת, שבה ליוותה במשך 45 דקות נוסעת עם התקף חרדה, וגילתה ששכחה את חרדת הטיסות הקלה שלה עצמה.

  ▾מה המשמעות של הדימוי «יד על הגב» שמביאה שירלי יובל-יאיר?

  שירלי מספרת על רפלקסולוגית עיוורת שהתחילה לרוץ עם עמותת אתגרים אחרי שאיבדה את בן זוגה, ובהמשך טיפסה על הקילימנג'רו כשידה מונחת כל הדרך על הכתף של המלווה. לדבריה, יד על הגב יכולה להיות גם וירטואלית, למשל קול אוהב בטלפון או בזום.

  ▾איך מקשרות שירלי ומלכה בין עזרה לזולת לבין הפתיחה של ליל הסדר?

  מלכה מזכירה שמיד אחרי ההצבעה על לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים מגיעה ההזמנה שכל מי שרוצה וכל מי שצריך יבוא להצטרף. לדבריהן, דווקא ממצב של עוני מזמינים אחרים, כי היכולת לגייס משאבים נולדת כשנותנים מהמשאבים שלך.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 166: מהי הנפש ? ואיך להבין אותה? שיחה אופטימית עם הפסיכיאטר פרופסור שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה

  26 בפברואר 2026·1 שע׳ 7 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בשיחה עם פרופ' שלמה מנדלוביץ', נדונה השאלה מהי הנפש וכיצד היא מתגלה. מנדלוביץ' מציע מודל של חמישה מימדים לנפש, הממחיש את הקשרים בין פעולה, מחשבה, רגש, חוויה והוויה. הוא מדגיש את החשיבות של הקשרים עם אחרים בהבנת הנפש.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הנפש מורכבת מחמישה מימדים: פעולה, מחשבה, רגש, חוויה והוויה.
  • הקשרים עם אחרים חיוניים להבנת הנפש.
  • צמיחה פוסט-טראומטית אפשרית גם במצבים קשים.
  • הנפש מתגלה דרך חוויות של התמסרות והכרח.
  • החופש להתמסר הוא חופש פנימי חשוב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד פרופ' שלמה מנדלוביץ' מתאר את הנפש ו כפסיכיאטר ואיש טיפול?

  פרופ' מנדלוביץ' מתאר את הנפש כמקום של קצוות קיצוניים, שם הוא נמצא עם אנשים במצבים פסיכוטיים, דיכאוניים ובלתי נתפסים, ומדגיש את הנוכחות בו זמנית של סבל עצום וכוחות עצומים, תוך התמקדות בצמיחה, ריפוי והחלמה.

  ▾מהי הגישה של פרופ' מנדלוביץ' לגבי הקשר בין גוף לנפש, וכיצד היא מתבטאת בדוגמה עם בתו רוני?

  פרופ' מנדלוביץ' מדגיש את החשיבות של נפש שפוגשת נפש ולא רק הסברים ביולוגיים, כפי שמודגם בדוגמה שבה הוא מזהה את חולי בתו רוני דרך התבוננות נפשית ולא רק ביולוגית, ומעדיף לחשוב על התהליך במונחים של מפגש בין נפשות.

  ▾כיצד פרופ' מנדלוביץ' מתייחס למצב הנפש הלאומי בישראל כיום ומה הוא רואה ככיוון העתידי?

  הוא מתאר מצב קשה ומורכב מבחינה קולקטיבית, אך מדגיש את היכולת המופלאה של העם לצמוח גם במצבים נמוכים מאוד, ומדבר על חשיבות הצמיחה הפוסט-טראומטית והשאיפה להוביל את עצמנו קדימה לעתיד טוב יותר.

  ▾מהו המודל הטיפולי שמשלב פרופ' מנדלוביץ' בפסיכיאטריה המודרנית, וכיצד הוא מתייחס לאדם כיחיד ייחודי?

  פרופ' מנדלוביץ' דוגל בשיטת הפסיכותרפיה האנליטית שמשלבת טיפול תרופתי עם טיפול שיחתי, תהליך הקשבה וחקירה, במטרה לפתור יחד עם המטופל את החידה הבלשית של האדם הייחודי והחד-פעמי.

  ▾כיצד חוויית הילדות ותמונה היסטורית השפיעו על בחירתו של פרופ' מנדלוביץ' להיות פסיכיאטר?

  כילד סנדוויץ' שגדל במשפחה עם אב נבון ואחות מלאכית, הוא מצא את מקומו בין תחומים, והשראה מרכזית הייתה תמונה מהמאה ה-18 של פיליפ פינל המשחרר משוגעים מכבלים, שהעירה בו תחושה של שליחות ונתנה לו את ההחלטה להיות רופא נפש.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 165: איך להיות חכמים יותר? (ספוילר: לא מה שחשבתם..) שיחה עם פרופ, נאוה לויט בן נון, חוקרת מוח

  11 בפברואר 2026·58 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרופ׳ נאוה לויט בן נון מבחינה בין מידע, ידע ואינטליגנציה לבין wisdom, שאותה היא מתארת כיכולת להתקרב למציאות בגמישות ולא להילכד בתעתועי התודעה. המוח מנבא סכנות ומסנן מידע, אך סטרס ודפוסים שנוצרו בעקבות פחדים עלולים לצמצם את הקשב ולגרום לנו לפספס מידע חשוב. טיפוח חוכמה דורש אקולוגיה של תרגולים, ובהם מיינדפולנס, חשיבה סוקרטית, מטה־קוגניציה, עבודה עם רגשות, מעבר בין נקודות מבט וחיבור לאחרים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבדל בין מידע, ידע ו־wisdom ניכר בשאלה לאן פונים כדי לקבל כל אחד מהם, כאשר wisdom אינה שקולה לאינטליגנציה או להישגים אקדמיים.
  • המוח פועל כמכונת ניבויים שמנסה גם לזהות סכנות וגם להחליט מה חשוב בתוך שפע המידע.
  • היוריסטיקות ודפוסים עוזרים לעשות סדר במציאות, אך כשהם נעשים נוקשים הם כולאים את התודעה בלופים ומצמצמים את הקשב.
  • חוכמה מחברת בין גמישות קוגניטיבית, עבודה עם רגשות, יכולת לראות את גבולות הידיעה ואיכויות פרו־חברתיות כמו חמלה.
  • ראיית המציאות מכמה נקודות מבט אינה מספיקה לבדה, משום שאפשר להשתמש בה גם למניפולציה; חוכמה כוללת גם ממד אתי ודאגה לטובת הכלל.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך הכלב התלת-רגלי בלנקו משמש את פרופ' נאוה לויט בן נון בשיעור הראשון על חקר המוח?

  בסרטון הראשון של הקורס היא מספרת שהרגישה בבוקר משהו נוגע בה, ועלתה לה תמונה של ג'וק שראתה יום קודם, אבל כשפקחה את העיניים ראתה את בלנקו עם החוטם שלו קרוב. הסיפור ממחיש לסטודנטים של שנה א' בפסיכולוגיה איך המוח בונה תמונה של המציאות, לפעמים מוטעית, על סמך הנחות ופרדיקציות מהניסיון הקודם.

  ▾מה למדה נאוה לויט בן נון מהדרך שבה בלנקו התמודד עם קטיעת הרגל?

  בלנקו, כלב ספורטיבי שאיבד רגל בתאונה לפני כשש או שבע שנים, הבין תוך פחות מ-24 שעות מה קורה והתחיל להסתדר, ומהר מאוד חזר להיות כלב שמח. לדבריה ההבדל בינו לבינינו הוא שאין לו את המערכת המוחית שעסוקה במחשבות על העבר ועל העתיד, ולכן הוא חי ברגע.

  ▾אילו שלוש שאלות שואלת פרופ' לויט בן נון את הסטודנטים שלה כדי להבחין בין information, knowledge ו-wisdom?

  בהשראת חוקר מקנדה היא שואלת לאן הם הולכים כדי לקבל מידע, לאן הם הולכים לידע, ולבסוף לאן הם הולכים ל-wisdom. מידע הוא למשל מתי הרכבת יוצאת מנתניה, ידע הוא תחומי דעת, ואת wisdom היא משאירה באנגלית כי בעברית זה לא בדיוק חוכמה ולא בדיוק תבונה.

  ▾את מי מציינים הסטודנטים כדמויות של wisdom בחייהם, והאם הם מוצאים כאלה בין המנהיגים והפרופסורים?

  לפי הסקר הלא-פורמלי שהיא עורכת בכיתות, רוב הסטודנטים עונים «סבתא, אמא», ומעטים מזכירים דמות רוחנית או ספרות רוחנית. כששאלה אם המנהיגים הנוכחיים או המדענים והפרופסורים באוניברסיטה שייכים לקבוצת ה-wisdom, התשובה הייתה כמעט באופן מוחלט לא.

  ▾למה טוענת נאוה לויט בן נון שהאקדמיה והחברה צריכות להתחיל למדוד wisdom ולא רק IQ?

  לדבריה אנחנו עסוקים בבניית יכולות של ידע ומידע ומודדים אנשים לפי אינטליגנציה ו-IQ, בעוד ש-wisdom הוא המימד החסר כדי שנוכל כחברה וכאנושות להתמודד עם העולם במצבו הנוכחי. היא מוסיפה שההתמקצעות במדע אפשרה התקדמות, אבל במחיר של היכולת לעשות אינטגרציה ולראות קשר בין דברים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 175: סיפורים מהקליניקה/ סיפורים מהחיים: הסיפור של אייל - אני מתווכח משמע אני קיים

  13 באוגוסט 2026·8 דק׳
  אורחים:יובל מלחי
  אמ;לקסיכום הפרק

  אייל גדל כילד נוח בתוך משפחה שבה אחיו הגדול תפס את מרבית תשומת הלב, ולכן למד לרצות ולהסתגל במקום לבטא מרד או כעס. בבגרותו, מול רצונותיה של אשתו, הוא חווה איום על העצמאות שלו ומגיב כמעט אוטומטית בלא ובוויכוחים. בטיפול הוא מזהה שהווכחנות עוזרת לו לשמוע את עצמו ולשמור על גבולות, אך גם שוחקת את הזוגיות, ומתחיל להסביר מה הוא רוצה, צריך וממנו מפחד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ילד שלמד להיות נוח כדי לא להעמיס על משפחתו עלול להתקשות לזהות ולבטא רצון עצמאי.
  • הרצונות העצמאיים של בת הזוג נחווים אצל אייל כאילו הם עומדים לדרוס את הרצונות שלו.
  • ווכחנות יכולה להתחיל כמנגנון הגנה והצבת גבול, אך להפוך בתוך זוגיות למנגנון של הרס.
  • הבעת צורך ופחד באופן ישיר עשויה להחליף ויכוחים על עניינים יומיומיים ומאבקי כוח.
  • שני רצונות נפרדים יכולים להתקיים יחד באותו בית בלי שאחד מהם יבטל את האחר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך הבית שבו גדל אייל, השני מבין ארבעה בנים, לימד אותו להיות הילד הנוח?

  האח הגדול היה המרדן שמשך את כל תשומת הלב והכניס את ההורים לכוננות תמידית, האב היה מנהל בכיר עם חוקים נוקשים, והאם העניש בעלבונות שנמשכו כמה ימים. לכן אייל בחר לא להעמיס, ובלשון המטפלת «בבית ההוא היה יותר נוח לרצות מאשר לרצות».

  ▾למה אייל ענה «לא» כמעט אוטומטית לכל בקשה של אשתו, גם כשהייתה קטנה?

  כל «אני רוצה» שלה, כמו מקטע של שביל ישראל בשבת או קפיצה לאיקאה לקנות יחידת מדפים, עורר בו תחושה שרצון חיצוני דוהר לדרוס אותו. הוא דמיין משאית של ארוניות ויחידות אכסון שתקבור את הבית ואת הרצונות שלו, והתגובה המיידית הייתה סירוב כמו רפלקס.

  ▾מה הכוונה ב«גיל התבגרות מאוחר» שהמטפלת מזהה אצל אייל מול אשתו?

  אייל לא הצליח להיזכר אפילו ברגע אחד של ויכוח או מרד מול הוריו כמתבגר. רק בבית שבחר לבנות עם אשתו הוא נתן לעצמו רשות להגיד «אני לא רוצה» ולהפעיל שריר שהיה אסור בילדות, והוויכוח, כדבריה, «מזריק לו איזה סידן לעצמות» ובונה לו עצמי.

  ▾איזה מחיר שילמה הזוגיות של אייל על הווכחנות שלו?

  הבית הפך לזירת מאבקי כוח, ושיחות על פוליטיקה, חינוך הילדים, ארוחת שישי אצל איזו משפחה, תרופות הומאופתיות ואפילו פירורי לחם בקציצות הפכו לוויכוחים שהוא היה חייב לנצח. לדברי המטפלת זה שחק את הזוגיות ועמעם את הברק של האהבה, והווכחנות עברה ממנגנון הגנה למנגנון של הרס.

  ▾מה השתנה כשאייל התחיל לומר מה הוא מבקש במקום להתנגד?

  בטיפול הוא גילה שכשהוא מסביר למה הוא זקוק ומה מפחיד אותו, הוא כבר לא צריך לצעוק את זה דרך ויכוחים על פירורי לחם או על מקום ארוחת שישי. הוא לומד ששני רצונות נפרדים יכולים לחיות זה לצד זה, כמו «שכנים טובים, על אותו מגרש משפחתי».

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 173: סיפורים מהקליניקה/ סיפורים מהחיים: הסיפור של טלי - לאן היא נעלמה, שמחת הילדות ההיא

  16 ביולי 2026·9 דק׳

• פרק 164: "אנשים טובים באמצע הדרך" - עם יובל מלחי

  30 בינואר 2026·1 שע׳ 3 דק׳
  אורחים:ירון עדל

• פרק 170: "זאביק, צייר לי תקווה" - איך לדמיין וגם לפעול כדי לגדל תקוה, שיחה עם המאייר והאקטיביסט זאב אנגלמאיר

  6 במאי 2026·1 שע׳ 12 דק׳

• פרק 169 : להיות פוסט טראומטי בישראל - שיחה עם ירון אדל, לוחם פוסט טראומטי, יזם חברתי ומי שהקים את "הלם קלאב

  19 באפריל 2026·1 שע׳ 15 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ירון עדל, קצין חיר במילואים, מתאר את ההתמודדות שלו עם פוסט טראומה, הכוללת סיוטים תכופים ותחושת סכנה מתמדת. כלבת השירות שלו, רובי, מסייעת לו להתמודד עם הסיוטים ולשפר את איכות השינה. ירון מדגיש שפוסט טראומה היא פציעת מוח ולא מחלה נפשית, וכי היא משפיעה על תחומים רבים בחיי היומיום, כמו מערכות יחסים ויציאה מהבית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • פוסט טראומה היא פציעת מוח שמשנה את האופן שבו המוח מזהה סכנות ומעבד מידע.
  • סיוטים חוזרים הם חלק מרכזי מההתמודדות עם פוסט טראומה, והם משפיעים על איכות השינה לאורך שנים.
  • כלב שירות יכול לזהות סימנים מוקדמים של התקפי זעם או סיוטים ולהגיב בצורה שמרגיעה את הפוסט טראומטי.
  • הנטייה להסתגר בבית היא תגובה טבעית לסטרס, אך יציאה יומית עם הכלב מסייעת לשמור על קשרים חברתיים ולשפר את המצב הנפשי.
  • יש הבדל בין פוסט טראומה כתוצאה מאירוע חד פעמי לבין טראומה מתמשכת, וכל אחד מהם משפיע בצורה שונה על האדם.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך רובי הכלבה מסייעת לירון אדל בהתמודדות עם סיוטים ופוסט טראומה?

  רובי, כלבת הלברדורית של ירון, מזהה את תחילת הסיוטים בלילה ומאירה אותו באמצעות ליקוקים, מה שמסייע לו להתעורר ולהבין שזה רק חלום ולא מציאות, וכך מאפשר לו לישון טוב יותר לאחר שנים של סיוטים תכופים.

  ▾מהם הסימפטומים והאתגרים שהירון מתאר כחלק מחוויית הפוסט טראומה שלו ביום יום?

  ירון מתאר התקפי זעם, הצפה חושית עם יותר מדי מידע, רעש, אור ומגע, וכן קושי ביציאה מהבית, כאשר רובי הכלבה עוזרת לו לצאת לפחות שלוש פעמים ביום ולשמור על שגרה חיונית להתמודדות.

  ▾כיצד ירון אדל מגדיר פוסט טראומה ומה ההבדל בין אירוע טראומטי חד פעמי לבין טראומה מתמשכת?

  ירון מגדיר פוסט טראומה כפציעת מוח שמשפיעה על חוויית החיים, ולא כבעיה נפשית, ומבדיל בין אירוע טראומטי חד פעמי שמסכן חיים לבין חוויות טראומטיות מתמשכות כמו אלימות בילדות או זוגיות רעילה, שלכל אחת השפעות שונות.

  ▾מהי החשיבות של הקמת 'הלם קלאב' על ידי ירון אדל בהקשר של פוסט טראומה בישראל?

  'הלם קלאב' היא תנועה חברתית שהקים ירון שמטרתה להוביל שינוי תרבותי ביחס לפוסט טראומה בישראל, באמצעות קהילה שבה פוסט טראומטים תומכים זה בזה בשיקום, מתוך הבנה שמי שחווה את הטראומה יכול להושיט יד מדויקת לאחרים.

  ▾כיצד השינוי במערכת היחסים הזוגית של ירון השפיע על התמודדותו עם הפוסט טראומה?

  ירון מציין שבתקופת נישואיו לא היה תפקידה של בת זוגו לטפל בו אלא להיות בת זוג, מה שיצר חוסר איזון בהתמודדות עם הפוסט טראומה, בניגוד לתמיכה שהוא מקבל מרובי הכלבה שתפקידה הוא לעזור לו בהתמודדות היומיומית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 167: הגיאוגרפיה של האושר- עד כמה ה"איפה שאנחנו" משפיע על ה"מי שאנחנו"? תחנה ראשונה - יפן. שיחה עם איילת אידלברג, אנתרופולוגית, מרצה וחוקרת תרבויות ודתות של מזרח אסיה

  19 במרץ 2026·1 שע׳ 8 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק נדונה השפעת הגיאוגרפיה על תחושת האושר והחיים ביפן, תוך התמקדות בתרבות היפנית ובאורח החיים שלה. השיחה כוללת תובנות על האתגרים והיתרונות של החיים ביפן, כמו גם על רעיונות כמו 'איקיגאי' ו'מאווי' שמסייעים בהבנת משמעות החיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • היפנים חיים בתרבות שבה הכלל חשוב יותר מהפרט, דבר שמוביל לעיתים לאומללות.
  • העבודה והנאמנות למקום העבודה הם ערכים מרכזיים בחיים היפניים.
  • באוקינאווה, קבוצות השתייכות כמו 'מאווי' תורמות לרווחה נפשית גבוהה.
  • היפנים מתמודדים עם סטרס ומתח בעבודה, אך יש להם גם דרכים להתמודד עם האתגרים.
  • העיקרון של 'איקיגאי' מדגיש את החשיבות של תכלית ומשמעות בחיים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה הקשר בין הספר "הגיאוגרפיה של האושר" של אריק וינר לסדרה של שירלי יובל יאיר?

  אריק וינר, כתב חוץ של הרדיו הציבורי בארצות הברית שסיקר את עיראק ואפגניסטן, החליט לבלות שנה בחיפוש אחר המקומות המאושרים בעולם ושאל אם האושר נובע גם מהגיאוגרפיה ולא רק מהפסיכולוגיה. שירלי יובל יאיר נזכרה בספר בימי המלחמה ויצאה בעקבותיו למסע בדמיון, כשהתחנה הראשונה היא יפן.

  ▾למה איילת אידלברג טוענת שהיפנים מדוכדכים אבל לא יודעים את זה?

  לדבריה החברה היפנית היא מיינסטרים אחיד מאוד, שבה רוב האנשים חיים אותו דבר ולא מכירים אופציה אחרת, כי הם יוצאים מיפן לתקופות קצרות ובדרך כלל בטיולים מאורגנים. כדוגמה היא מביאה סטודנטים יפנים שלמדו בחו"ל ולא רוצים לחזור אחרי שגילו שאפשר לחיות כשהפרט במרכז.

  ▾מה המשל על השיבולים שמלמדים ילדים בגן ביפן?

  הגננת מספרת על שדה שיבולים שנעות יחד ברוח ותומכות זו בזו, ועל שיבולת אחת אינדיבידואליסטית שצמחה גבוה ובלטה, ונשברה כשבא משב רוח. המסר הוא שלא כדאי לבלוט, ולצדו משפט מקובל במערכת החינוך: «אם אתה רואה מסמר בולט בעץ, תדפוק אותו פנימה».

  ▾איך הסדר היפני משפיע על הפרעת הקשב של איילת אידלברג?

  איילת מספרת שהיא מתנהלת בעולם מתוך «ענן של הפרעת קשב», וביפן הכללים הברורים והסדר המופתי מפוגגים חלק מהענן ומייצרים בה שקט. שירלי מוסיפה שסדר מוריד אי-ודאות, אחד מגורמי המתח הנפשי הגדולים, כמו טכנאי שמגיע בשתיים בדיוק כי אמר שיגיע בשתיים.

  ▾איזה מראה ברכבות של טוקיו מסמל עבור איילת אידלברג את האומללות היפנית?

  ברכבות האחרונות בלילה היא רואה גברים בחליפות ועניבות מוטלים שיכורים ועייפים, אחרי שבמקום לחזור הביתה נאלצו לשתות במועדון עם הצוות כי ראש הצוות או מנהל המשרד הורה. עובד אינו יכול לסרב גם אם לא ראה את הילד שלו שבוע, ולמחרת הוא קם מוקדם ליום עבודה נוסף בהיררכיה נוקשה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 178: ״בואו כמו שאתם״ - איך ליצור בית משותף מעבר להגדרות ולמגזרים? שיחה מיוחדת לחגים עם הרַבָּה תמר אלעד אפלבום

  25 בספטמבר 2026·1 שע׳ 5 דק׳

כתבות במגזין על התוכנית

• 
  בריאות, נפש ואורח חיים

  228 פרקים ישראליים על שחיקה: המטפלים מדברים על הגוף, המנהלים על משמעות, היזמים כמעט לא מדברים

  28 באוגוסט 2026

פודקאסטים דומים

לצאת מאזור הנכות - הפודקאסט של ארגון נכי צה״ל

Spotlight Podcasts

פסיכולוגיה25 פרקים

Inside out | אינסייד אאוט

רחלי כריסי וד״ר ליזה בקר

פסיכולוגיה2 פרקים

עושים פסיכולוגיה עם מעין בוימן משיטה

רשת עושים היסטוריה

פסיכולוגיה105 פרקים

תזכורת- את מעוררת השראה

מזי ג'ורנו- תזכורת את מעוררת השראה

ילדים ומשפחה10 פרקים

מאי ומאיה

בית הפודיום

פסיכולוגיה77 פרקים

יפן ב15 דקות

קרן זוהר

בידור32 פרקים