הקול בראש - הפסיכולוגיה של הספורט
רועי יבלוצניק
61 פרקים
על התוכנית
שלום לכולם וברוכים הבאים לפודקאסט הקול בראש, פודקסט הפסיכולוגיה של הספורט הביצוע והמאמץ. אני מתרגש לעשות פודקאסט זה משהו שחשבתי עליו המון זמן. קצת עלי: אני רועי יבלוצ׳ניק, אבא לעמית ואופיר, מתל אביב. סיימתי שירות של 24 שנים בצה״ל, בשירותי הצבאי הייתי לוחם ומפקד ובשבע שנים האחרונות של השירות הייתי סגן מפקד בית הספר לכושר קרבי שליד מכון וינגייט. • בעל תואר שני בפסיכולוגיה חברתית והשלמה לפסיכולוגיה חינוכית, בוגר חטיבת ״הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ ושיפור הביצועים״ באוניברסיטת רייכמן. • כיום אני מלווה ספורטאים מקצוענים, נוער, מאמנים, קבוצות ויחידות צבאיות לשיפור ביצועים וקבלת החלטות תחת לחץ. •בפודקאסט הזה, אני אדון בהיבטים שונים של פסיכולוגיית הספורט. פסיכולוגיית הספורט או בשמה הרשמי פסיכולוגיית הספורט הביצוע והמאמץ הינה תחום המתמקד מצד אחד באופן שבו המוח והרגשות משפיעים על ביצועים מוטורים וספורטיביים ומצד שני באופן בו ההשתתפות משפיעה על תפיסת העצמי של הספורטאי. זהו תחום מרתק וצומח שיכול לעזור לעוסקים בתחום הביצוע לשפר את הביצועים שלהם על ידי הבנה וניהול של המחשבות והרגשות שלהם. • מוזמנים ומוזמנות להשאיר הערות ושאלות לפרקים הבאים בדף הפייסבוק שלי ובאפליקציות המדיה השונות. שתהיה האזנה נעימה. • לדף הפייסבוק שלי חפשו : רועי יבלוצניק פסיכולוג, הפסיכולוגיה של הספורט או כנסו לקישור https://w
מה זה הקול בראש - הפסיכולוגיה של הספורט?
הקול בראש - הפסיכולוגיה של הספורט הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית ספורט מאת רועי יבלוצניק. הפודקאסט צולל לעומק עולם ביצועי השיא בספורט, בוחן את הפסיכולוגיה, התזונה והאתגרים המנטליים העומדים בפני ספורטאים ואנשי מקצוע, תוך דגש על הקשר שבין גוף לנפש. בארכיון 61 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-51 דקות.
| קטגוריה | ספורט |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 61 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-51 דקות |
| הפרק האחרון | 24 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
מה קורה בראש כשהגוף כבר אומן
גיא מזרחי, פסיכולוג ספורט, עושה את המסע מ"לוחם שמשתיק רגשות" ל"אי של הרגש בקליניקה" - והשאלה הזו מסכמת את כל הפודקאסט: איך מנטל ורגש משפיעים על ביצוע.
אורחים מהשטח מוסיפים שכבות: תזונאי שעבד עם פיורנטינה ומכבי תל אביב מכנה את מערכת העיכול "המוח השני", ומאמן מנטלי שמתחרה בראלי מסביר את עולם הספורט המוטורי בישראל.
פסיכולוגיה של ביצוע לספורטאים, אבל גם להורים, מאמנים ולכל מי שחי עם לחץ והישגיות.
הפודקאסט צולל לעומק עולם ביצועי השיא בספורט, בוחן את הפסיכולוגיה, התזונה והאתגרים המנטליים העומדים בפני ספורטאים ואנשי מקצוע, תוך דגש על הקשר שבין גוף לנפש.
המנחה
מנחה הפודקאסט מקיים שיחות עם מומחים מתחומי הספורט, הפסיכולוגיה והביצוע, מתוך עניין עמוק בהיבטים המנטליים, הפיזיים והמערכתיים המעצבים הצלחה. נקודת מבטו מתמקדת בניתוח מעמיק של ביצועים ואתגרי עולם הספורט.
הסגנון
התוכנית מציגה ראיונות מעמיקים עם אנשי מקצוע, ומאופיינת בגישה מובנית החוקרת נושאים ספציפיים הקשורים לספורט ולביצוע אנושי. הטון הוא אינפורמטיבי ואנליטי, ומטרתו לחשוף תובנות מניסיונם ומומחיותם של האורחים.
תובנות הזהב מהארכיון
- ביצועי שיא דורשים איזון בין משמעת עצמית לדרישות ובין חמלה עצמית ורווחה נפשית מתמשכת.
- למערכת העיכול ולתזונה תפקיד מכריע לא רק בביצועים פיזיים אלא גם ביכולות מנטליות כמו ריכוז וקבלת החלטות.
- המודעות לחשיבות ההיבטים המנטליים והתזונתיים בספורט המקצועני הולכת וגוברת, והם נחשבים כיום הכרח ולא מותרות.
- הסביבה הספורטיבית הישראלית מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, כמו תלות בתקצוב פוליטי ומעמד נמוך למאמנים, המשפיעים על התפתחות קריירת ספורטאים.
- רגשות 'שליליים' כמו תסכול, אכזבה ובושה הם חלק בלתי נפרד מביצועים גבוהים ודורשים התייחסות והבנה מעמיקה.
התוכנית מיועדת לספורטאים, מאמנים, אנשי מקצוע וכל מי שמתעניין בפסיכולוגיה של הספורט, בביצועי שיא ובשילוב בין היבטים פיזיים ומנטליים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם ביצועים בהכרח עומדים בסתירה לרווחה נפשית?
אם ספורטאים אולימפיים ולוחמי עילית, האנשים שדורשים מעצמם הכי הרבה, הם בדיוק אלה שהכי קשה להם לפתח חמנה עצמית, האם ביצועים גבוהים ורווחה נפשית הם בכלל בנויים להתקיים יחד?
האם היכולת לשליטה אימפולסיבית בתזונה יכולה להיות מקושרת לחוסן וקשיחות מנטלית אצל ספורטאי?
מה הם סוגי מרוצים?
למה ADHD באיזשהו שלב יפריע? כלומר, מהם הפרמטרים או מהם התסמינים שבגללם ADHD יפריע לאותו ספורטאי להגיע לרמה הגבוהה?
כשאני חושב על זה, אתה יודע, אני אומר תסכול ואכזבה, אני אומר לעצמי, האם באמת הספורטאי יודע להבדיל ביניהם?
השאלה אם זה באמת רק עניינים של פיסיליטיז, או בכלל משהו שונה לחלוטין?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פסיכולוג ספורט ולוחם לשעבר מסביר למה חוסן מתחיל דווקא בהרגלים קטנים ובחיות יומיומית, ולמה צמיחה אחרי משבר תלויה ביכולת לחבר אותו למשמעות.
גיא מזרחי מסרב להפריד בין ביצועים לרווחה נפשית, וטוען שאפשר גם וגם - אבל זה דורש מודעות ועבודה. הוא מערער על ההנחה שצריך אירוע מכונן אחד שמשנה חיים, ומתאר במקום זה הצטברות של צעדים קטנים. המתח האמיתי בפרק הוא שיווקי לא פחות ממקצועי: איך מוכרים תחום שתוצאותיו רחוקות, כשמאמן כושר או פיזיותרפיסט מראים תוצאה תוך שבועיים. ופתוחה נשארת שאלת המצב הלאומי - האם ישראל אחרי טראומה או עדיין בתוכה.
- פסיכולוגיה של הספורט והביצוע היא הפסיכולוגיה של האנשים הבריאים - אותם 95% במרכז העקומה - להבדיל מהפסיכולוגיה הקלינית שמסתכלת על הקצוות
- מה שמייחד אנשים שצומחים מטראומה ולא רק חוזרים לעצמם הוא חיבור האירוע למשמעות; אשמה ובושה הם מה שתוקע בעבר השלילי
- הכשל של התחום הוא שיווקי - אי היכולת להראות ערך מיידי; דרך ירידה במחצית בנטישה באגודה אפשר לתרגם את התרומה לכסף חודשי קונקרטי
- המתח בין משמעת עצמית (הדלק) לחמלה עצמית (ההגה) - בלי שתיהן המטבע לא שלם
האם ביצועים בהכרח עומדים בסתירה לרווחה נפשית?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
לגעת בפיתה - אורח באולפן גיא מזרחי
פרקים אחרונים
לגעת בפיתה - אורח באולפן גיא מזרחי
24 במאי 202647 דק׳אורחים:גיא מזרחילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
גיא מזרחי מסרב להפריד בין ביצועים לרווחה נפשית, וטוען שאפשר גם וגם - אבל זה דורש מודעות ועבודה. הוא מערער על ההנחה שצריך אירוע מכונן אחד שמשנה חיים, ומתאר במקום זה הצטברות של צעדים קטנים. המתח האמיתי בפרק הוא שיווקי לא פחות ממקצועי: איך מוכרים תחום שתוצאותיו רחוקות, כשמאמן כושר או פיזיותרפיסט מראים תוצאה תוך שבועיים. ופתוחה נשארת שאלת המצב הלאומי - האם ישראל אחרי טראומה או עדיין בתוכה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פסיכולוגיה של הספורט והביצוע היא הפסיכולוגיה של האנשים הבריאים - אותם 95% במרכז העקומה - להבדיל מהפסיכולוגיה הקלינית שמסתכלת על הקצוות
- מה שמייחד אנשים שצומחים מטראומה ולא רק חוזרים לעצמם הוא חיבור האירוע למשמעות; אשמה ובושה הם מה שתוקע בעבר השלילי
- הכשל של התחום הוא שיווקי - אי היכולת להראות ערך מיידי; דרך ירידה במחצית בנטישה באגודה אפשר לתרגם את התרומה לכסף חודשי קונקרטי
- המתח בין משמעת עצמית (הדלק) לחמלה עצמית (ההגה) - בלי שתיהן המטבע לא שלם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
גיא מזרחי מסרב להפריד בין ביצועים לרווחה נפשית, וטוען שאפשר גם וגם - אבל זה דורש מודעות ועבודה. הוא מערער על ההנחה שצריך אירוע מכונן אחד שמשנה חיים, ומתאר במקום זה הצטברות של צעדים קטנים. המתח האמיתי בפרק הוא שיווקי לא פחות ממקצועי: איך מוכרים תחום שתוצאותיו רחוקות, כשמאמן כושר או פיזיותרפיסט מראים תוצאה תוך שבועיים. ופתוחה נשארת שאלת המצב הלאומי - האם ישראל אחרי טראומה או עדיין בתוכה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פסיכולוגיה של הספורט והביצוע היא הפסיכולוגיה של האנשים הבריאים - אותם 95% במרכז העקומה - להבדיל מהפסיכולוגיה הקלינית שמסתכלת על הקצוות · מה שמייחד אנשים שצומחים מטראומה ולא רק חוזרים לעצמם הוא חיבור האירוע למשמעות; אשמה ובושה הם מה שתוקע בעבר השלילי · הכשל של התחום הוא שיווקי - אי היכולת להראות ערך מיידי; דרך ירידה במחצית בנטישה באגודה אפשר לתרגם את התרומה לכסף חודשי קונקרטי · המתח בין משמעת עצמית (הדלק) לחמלה עצמית (ההגה) - בלי שתיהן המטבע לא שלם
תזונת ספורט- אורח באולם ליאור מני, תזונאי ספורט וקליני
2 בינואר 202645 דק׳אורחים:אליור מנילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, תזונאי הספורט אליור מני חולק מניסיונו בעבודה עם קבוצות צמרת כמו פיורנטינה, מכבי תל אביב ונבחרות ישראל. הוא מפרט על החשיבות הגוברת של תזונה כחלק בלתי נפרד מהמעטפת המקצועית של ספורטאים, וכיצד היא משפיעה ישירות על יכולות מנטליות כמו ריכוז וקבלת החלטות. הפרק מיועד לספורטאים, מאמנים ואנשי מקצוע המעוניינים להבין את הקשר המדעי והמעשי בין הגוף והנפש דרך תזונה נכונה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מערכת העיכול מכונה 'המוח השני' והיא משפיעה ישירות על הרגשות, הריכוז והפוקוס של הספורטאי, הרבה מעבר לתחושות פיזיולוגיות בלבד.
- המודעות לחשיבות התזונה בספורט המקצועני, בדומה לפסיכולוגיה, היא התפתחות חדשה יחסית, והיום היא נתפסת כהכרח ולא כ'נחמד שיש'.
- לתזונה יש היבט תרבותי משמעותי; הרגלי האכילה והגישה למזון שונים בין מדינות כמו איטליה וישראל, ודורשים התאמה בעבודה עם ספורטאים.
- שמירה על רמות סוכר יציבות ומאגרי אנרגיה מלאים היא הבסיס הפיזיולוגי ליכולת מנטלית גבוהה, ריכוז וקבלת החלטות מיטבית בזמן מאמץ.
- התפיסה המקצוענית בספורט האינדיבידואלי לרוב גבוהה יותר מאשר במשחקי כדור, حيث שחקנים מבינים שהם צריכים להקפיד על כל פרט מעבר לכישרון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה, תזונאי הספורט אליור מני חולק מניסיונו בעבודה עם קבוצות צמרת כמו פיורנטינה, מכבי תל אביב ונבחרות ישראל. הוא מפרט על החשיבות הגוברת של תזונה כחלק בלתי נפרד מהמעטפת המקצועית של ספורטאים, וכיצד היא משפיעה ישירות על יכולות מנטליות כמו ריכוז וקבלת החלטות. הפרק מיועד לספורטאים, מאמנים ואנשי מקצוע המעוניינים להבין את הקשר המדעי והמעשי בין הגוף והנפש דרך תזונה נכונה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מערכת העיכול מכונה 'המוח השני' והיא משפיעה ישירות על הרגשות, הריכוז והפוקוס של הספורטאי, הרבה מעבר לתחושות פיזיולוגיות בלבד. · המודעות לחשיבות התזונה בספורט המקצועני, בדומה לפסיכולוגיה, היא התפתחות חדשה יחסית, והיום היא נתפסת כהכרח ולא כ'נחמד שיש'. · לתזונה יש היבט תרבותי משמעותי; הרגלי האכילה והגישה למזון שונים בין מדינות כמו איטליה וישראל, ודורשים התאמה בעבודה עם ספורטאים. · שמירה על רמות סוכר יציבות ומאגרי אנרגיה מלאים היא הבסיס הפיזיולוגי ליכולת מנטלית גבוהה, ריכוז וקבלת החלטות מיטבית בזמן מאמץ. · התפיסה המקצוענית בספורט האינדיבידואלי לרוב גבוהה יותר מאשר במשחקי כדור, حيث שחקנים מבינים שהם צריכים להקפיד על כל פרט מעבר לכישרון.
ספורט מוטורי - אורח באולפן דובי מילר
4 בספטמבר 202545 דק׳אורחים:דובי מילרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה עם דובי מילר, מאמן מנטלי לספורטאים ומתחרה פעיל במרוצי ראלי. השיחה צוללת לעומק עולם הספורט המוטורי, מסבירה על ההבדלים בין סוגי מרוצים כמו מרוצי מסלול וראלי שטח, ועל היררכיית הליגות בסדרות כמו פורמולה. הפרק נוגע במצב הספורט המוטורי בישראל, כולל המסלולים הקיימים, ליגות פעילות כמו דריפט, והאתגרים הכלכליים העומדים בפני המתחרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שהייתה צריכה לחוקק חוק ספורט מוטורי ייעודי כדי לאפשר קיום מרוצים.
- עולם המרוצים נחלק בעיקר לשני ענפים: מרוצי מסלול סגור (כמו פורמולה) ומרוצי שטח (כמו ראלי ודקאר).
- אירוע ספורט מוטורי לא יכול להתקיים ללא שופטי מסלול (מרשלים), שתפקידם לסמן לנהגים על סכנות ולאכוף את החוקים.
- כדי להגיע לליגה הבכירה כמו פורמולה 1, נהגים חייבים להתקדם בפירמידת קטגוריות מדורגות (פורמולה 4, 3, 2), אם כי כישרונות יוצאי דופן עשויים לקבל "קיצורי דרך".
- רוב מוחלט של המתחרים בספורט המוטורי בישראל מממנים את הפעילות מכיסם הפרטי, כיוון שכמעט ואין ספונסרים גדולים בענף.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג שיחה עם דובי מילר, מאמן מנטלי לספורטאים ומתחרה פעיל במרוצי ראלי. השיחה צוללת לעומק עולם הספורט המוטורי, מסבירה על ההבדלים בין סוגי מרוצים כמו מרוצי מסלול וראלי שטח, ועל היררכיית הליגות בסדרות כמו פורמולה. הפרק נוגע במצב הספורט המוטורי בישראל, כולל המסלולים הקיימים, ליגות פעילות כמו דריפט, והאתגרים הכלכליים העומדים בפני המתחרים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שהייתה צריכה לחוקק חוק ספורט מוטורי ייעודי כדי לאפשר קיום מרוצים. · עולם המרוצים נחלק בעיקר לשני ענפים: מרוצי מסלול סגור (כמו פורמולה) ומרוצי שטח (כמו ראלי ודקאר). · אירוע ספורט מוטורי לא יכול להתקיים ללא שופטי מסלול (מרשלים), שתפקידם לסמן לנהגים על סכנות ולאכוף את החוקים. · כדי להגיע לליגה הבכירה כמו פורמולה 1, נהגים חייבים להתקדם בפירמידת קטגוריות מדורגות (פורמולה 4, 3, 2), אם כי כישרונות יוצאי דופן עשויים לקבל "קיצורי דרך". · רוב מוחלט של המתחרים בספורט המוטורי בישראל מממנים את הפעילות מכיסם הפרטי, כיוון שכמעט ואין ספונסרים גדולים בענף.
אורחים באולפן רוני כהן ג׳וני גולן - Infinity Mind - אימון נוירוקוגניטיבי
28 במאי 20251 שע׳ 1 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את רוני קוין וג'וני משיטת 'אינפיניטי מיינד' לשיחה על פסיכולוגיה של הספורט. השיחה מתמקדת בקשר שבין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לביצועי שיא, ומסבירה מדוע ברמות המקצועניות הגבוהות, ההפרעה עלולה להפוך למגבלה משמעותית. הפרק מציע תובנות חשובות למאמנים, לספורטאים ולהורים על החשיבות של אימון קוגניטיבי ייעודי ככלי לפיתוח קריירה ספורטיבית מצליחה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספורט אינו 'טיפול' ב-ADHD; ברמות הגבוהות, הפרעת הקשב הופכת ל'תקרת זכוכית' המגבילה את התקדמות הספורטאי, בעיקר בתפקודים ללא כדור וקבלת החלטות.
- הפרעת קשב (ADHD) אינה בעיה מוסרית או התנהגותית, אלא לקות נוירו-התפתחותית. הבנת אופן פעולת המוח היא המפתח לאימון יעיל ופחות שיפוטי.
- אימון נוירו-קוגניטיבי לא מתמקד רק בשיפור טכני, אלא בבניית התשתית המוחית הדרושה לקבלת החלטות, ריכוז ותפקוד תחת לחץ.
- ההבדל בין אדם עם ADHD לאדם רגיל אינו בסוג הקושי (כמו חוסר ריכוז), אלא בעוצמה ובתדירות שלו; אצל אנשים עם ADHD הרעש וההסחות הם מצב תמידי.
- סביבה מגיבה יכולה להחמיר או לשפר את תסמיני ה-ADHD באופן משמעותי, עוד לפני טיפול תרופתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את רוני קוין וג'וני משיטת 'אינפיניטי מיינד' לשיחה על פסיכולוגיה של הספורט. השיחה מתמקדת בקשר שבין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לביצועי שיא, ומסבירה מדוע ברמות המקצועניות הגבוהות, ההפרעה עלולה להפוך למגבלה משמעותית. הפרק מציע תובנות חשובות למאמנים, לספורטאים ולהורים על החשיבות של אימון קוגניטיבי ייעודי ככלי לפיתוח קריירה ספורטיבית מצליחה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ספורט אינו 'טיפול' ב-ADHD; ברמות הגבוהות, הפרעת הקשב הופכת ל'תקרת זכוכית' המגבילה את התקדמות הספורטאי, בעיקר בתפקודים ללא כדור וקבלת החלטות. · הפרעת קשב (ADHD) אינה בעיה מוסרית או התנהגותית, אלא לקות נוירו-התפתחותית. הבנת אופן פעולת המוח היא המפתח לאימון יעיל ופחות שיפוטי. · אימון נוירו-קוגניטיבי לא מתמקד רק בשיפור טכני, אלא בבניית התשתית המוחית הדרושה לקבלת החלטות, ריכוז ותפקוד תחת לחץ. · ההבדל בין אדם עם ADHD לאדם רגיל אינו בסוג הקושי (כמו חוסר ריכוז), אלא בעוצמה ובתדירות שלו; אצל אנשים עם ADHD הרעש וההסחות הם מצב תמידי. · סביבה מגיבה יכולה להחמיר או לשפר את תסמיני ה-ADHD באופן משמעותי, עוד לפני טיפול תרופתי.
רגשות - אורח באולפן ד״ר לאל גרשגורן
25 במרץ 202553 דק׳אורחים:דוקטור לל גרש גורןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור לל גרש גורן, יו"ר האגודה לפסיכולוגיה של הספורט, מציג מחקר חדש הבוחן רגשות נפוצים אך לא מדוברים בעולם הספורט, כגון תסכול, אכזבה, בושה וחרטה. הפרק מסביר מדוע רגשות אלו לא נחקרו מספיק לעומת חרדה, וכיצד הבנה מעמיקה שלהם יכולה לשפר את ההתערבות הפסיכולוגית עם ספורטאים. השיחה מיועדת לאנשי מקצוע, סטודנטים וכל מי שמתעניין בצד האנושי והרגשי של עולם הביצוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פסיכולוגיית הספורט התמקדה באופן כמעט בלעדי ברגש החרדה, תוך הזנחת רגשות נפוצים ומשפיעים אחרים כמו תסכול, אכזבה ובושה.
- הרצון להימנע מרגשות שליליים כמו בושה יכול להניע ספורטאים לביצועים גבוהים יותר, אך גם לגרום להם לבחור אתגרים קטנים יותר כדי להימנע מכישלון.
- ספורטאים נוטים להשתמש במונחים כמו 'לחץ' או 'התרגשות' במקום 'חרדה', מה שמדגיש את הפער בין השפה המקצועית לשפת השטח.
- קשה לחקור רגשות מכיוון שהם סובייקטיביים, מתערבבים זה בזה וקשה לכמת אותם, מה שיכול להסביר את המחסור במחקר בתחום.
- המחקר הנוכחי משתמש ב'הגדרות אופרטיביות' כדי לעזור לספורטאים להבחין בין רגשות דומים, כמו ההבדל בין תסכול לאכזבה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דוקטור לל גרש גורן, יו"ר האגודה לפסיכולוגיה של הספורט, מציג מחקר חדש הבוחן רגשות נפוצים אך לא מדוברים בעולם הספורט, כגון תסכול, אכזבה, בושה וחרטה. הפרק מסביר מדוע רגשות אלו לא נחקרו מספיק לעומת חרדה, וכיצד הבנה מעמיקה שלהם יכולה לשפר את ההתערבות הפסיכולוגית עם ספורטאים. השיחה מיועדת לאנשי מקצוע, סטודנטים וכל מי שמתעניין בצד האנושי והרגשי של עולם הביצוע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פסיכולוגיית הספורט התמקדה באופן כמעט בלעדי ברגש החרדה, תוך הזנחת רגשות נפוצים ומשפיעים אחרים כמו תסכול, אכזבה ובושה. · הרצון להימנע מרגשות שליליים כמו בושה יכול להניע ספורטאים לביצועים גבוהים יותר, אך גם לגרום להם לבחור אתגרים קטנים יותר כדי להימנע מכישלון. · ספורטאים נוטים להשתמש במונחים כמו 'לחץ' או 'התרגשות' במקום 'חרדה', מה שמדגיש את הפער בין השפה המקצועית לשפת השטח. · קשה לחקור רגשות מכיוון שהם סובייקטיביים, מתערבבים זה בזה וקשה לכמת אותם, מה שיכול להסביר את המחסור במחקר בתחום. · המחקר הנוכחי משתמש ב'הגדרות אופרטיביות' כדי לעזור לספורטאים להבחין בין רגשות דומים, כמו ההבדל בין תסכול לאכזבה.
כדורסל - אורח באולפן רועי חגאי
24 בפברואר 202558 דק׳אורחים:רואי חגילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, מארח הפודקאסט משוחח עם מאמן הכדורסל והמנהל המקצועי רואי חגי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין תרבות הספורט בישראל לזו שבחו"ל, בעיקר בארה"ב, תוך התמקדות במעמד המאמן, תלות בתקצוב פוליטי, והיעדר תפקידי מנהל מקצועי. חגי משתף מניסיונו על המעבר מאימון בוגרים לעבודה עם נוער, והדיון נוגע גם בחשיבות הגוברת של הפן המנטלי והפסיכולוגי בהתפתחות ספורטאים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הצלחת מועדון ספורט בישראל תלויה לעיתים קרובות באופן מכריע בראש הרשות המקומית ובתמיכתו, ולא באסטרטגיה ספורטיבית-מקצועית.
- מעמד המאמן בישראל נתפס כנמוך משמעותית מזה שבחו"ל, שם התפקיד זוכה להערכה רבה יותר וליציבות תעסוקתית ארוכת טווח.
- היעדר תפקיד 'מנהל מקצועי' במועדונים רבים מוביל לכך שגורמים שאינם אנשי מקצוע, כמו עובדי עירייה, מקבלים החלטות מקצועיות מכריעות.
- גיל 18 מהווה צומת קריטי וייחודי לספורטאי הישראלי, בעיקר בשל השירות הצבאי, שיוצר מחסום משמעותי בהתפתחות הקריירה המקצועית.
- ישנה תחושה גוברת בקרב אנשי מקצוע, מאמנים ופסיכולוגים, כי ההשפעה המשמעותית והבנייה הנכונה של ספורטאים מתרחשת בעיקר בגילאי הילדים והנוער.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה, מארח הפודקאסט משוחח עם מאמן הכדורסל והמנהל המקצועי רואי חגי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין תרבות הספורט בישראל לזו שבחו"ל, בעיקר בארה"ב, תוך התמקדות במעמד המאמן, תלות בתקצוב פוליטי, והיעדר תפקידי מנהל מקצועי. חגי משתף מניסיונו על המעבר מאימון בוגרים לעבודה עם נוער, והדיון נוגע גם בחשיבות הגוברת של הפן המנטלי והפסיכולוגי בהתפתחות ספורטאים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הצלחת מועדון ספורט בישראל תלויה לעיתים קרובות באופן מכריע בראש הרשות המקומית ובתמיכתו, ולא באסטרטגיה ספורטיבית-מקצועית. · מעמד המאמן בישראל נתפס כנמוך משמעותית מזה שבחו"ל, שם התפקיד זוכה להערכה רבה יותר וליציבות תעסוקתית ארוכת טווח. · היעדר תפקיד 'מנהל מקצועי' במועדונים רבים מוביל לכך שגורמים שאינם אנשי מקצוע, כמו עובדי עירייה, מקבלים החלטות מקצועיות מכריעות. · גיל 18 מהווה צומת קריטי וייחודי לספורטאי הישראלי, בעיקר בשל השירות הצבאי, שיוצר מחסום משמעותי בהתפתחות הקריירה המקצועית. · ישנה תחושה גוברת בקרב אנשי מקצוע, מאמנים ופסיכולוגים, כי ההשפעה המשמעותית והבנייה הנכונה של ספורטאים מתרחשת בעיקר בגילאי הילדים והנוער.
הורים לספורטאים - אורחת באולפן ד״ר דניאלה כהן
19 בפברואר 202549 דק׳רשתות חברתיות - אורח באולפן ד״ר צחי חייט
6 בפברואר 202554 דק׳״בושה״ - אורח באולפן אוהד נחום
19 בינואר 202547 דק׳חרטה - אורח באולפן ד״ר אסף בלאט
26 בדצמבר 202449 דק׳
פודקאסטים דומים
פסיכולוגיית ספורט
קול האוניברסיטה | AudioVersity
זוגיות, משברים ו - ADHD
מורן סמון (moran samun)
השחקן השישי - פסיכולוגיה של הספורט
ערוץ הספורט
לב אל הנשמה
משפחה פודקאסט
פודקאסט שער הזהב
GNA Sports Finance
THH - תזונה: הצעד הבא
Ruti Fink