גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניטפודקאסט של הילה כרמל וסלעית גרניט
הילה כרמל וסלעית גרניט · מנחה: הילה כרמל
51 פרקים
על התוכנית
שיחת נשים בגובה העיניים על כל מה שקשור למנופאוזה . סלעית גרניט והילה כרמל מדברות עם מומחיות מתחומים שונים על השינויים הפיזיים, הרגשיים והנפשיים שמתרחשים בתקופה זו, משתפות בחוויות אישיות, וטיפים מעשיים להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות שמביאה המנופאוזה. אז אם כבר חגגת יומלדת 40 (לאחרונה או לפני יותר מעשור) הצטרפי אלינו לשיחות פתוחות ומעוררות השראה, כי כולנו יחד במסע הזה. ?מעוניינות להמשיך את השיחה? להעמיק במידע, לקבל גישה לחומרים שלא עלו בפודקאסט? כל הדרכים להיות איתנו בקשר ולקחת חלק בשיח ובקהילה בעמוד הבית שלנו: https://gil-hame-ever.com/
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט?
גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת הילה כרמל וסלעית גרניט. הפודקאסט שובר את קשר השתיקה סביב גיל המעבר ומחזיר לנשים את השליטה על גופן ובריאותן באמצעות ידע רפואי עדכני. בארכיון 51 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-56 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 51 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-56 דקות |
| הפרק האחרון | 3 באוגוסט 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 18 |
עודכן:
גיל המעבר כתכנון, לא כהפתעה
דנה רחלין, יוגה-תרפיסטית במכון וינגייט, התכוננה לגיל המעבר שנים מראש דרך תזונה, תנועה וטיפול הורמונלי - ובכל זאת הופתעה מכאבי מפרקים דווקא בתחום העיסוק שלה. השורה שחוזרת בפודקאסט: "גם מי שעושה את כל הדברים הנכונים לא שולטת בהכול, בסוף הגוף מגיב בדרכו."
סלעית ואילה מארחות מומחיות ללונג'ביטי וביו-האקינג ומפרקות את ה-non-negotiables: הרמת משקולות אחרי גיל 40, הקשר בין מסת שריר לתפקוד מוחי, והבחנה בין גיל ביולוגי לכרונולוגי.
שיחות שמחזירות לנשים שליטה על הגוף דרך ידע עדכני, ושוברות את השתיקה סביב הפרי-מנופאוזה.
הפודקאסט שובר את קשר השתיקה סביב גיל המעבר ומחזיר לנשים את השליטה על גופן ובריאותן באמצעות ידע רפואי עדכני.
המנחה
סלעית ואילה הן מנחות הפודקאסט, הפועלות מתוך תחושת שליחות עמוקה להנגשת מידע קריטי לנשים. דמותן משקפת תהליך של למידה אישית מתוך התחלה של הכחשה או חוסר ידע, לעבר אקטיביזם נחוש לשבירת שתיקה בנושאים מושתקים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות כנות, ישירות ונטולות פילטרים עם מומחים, המשלבות ידע מדעי מבוסס עם חוויות אישיות. הקצב אינפורמטיבי, מעצים, ומבנה הפרקים נוטה לחשוף סטיגמות ולהחליפן בתוכניות פעולה מעשיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הידע הוא הכוח המשחרר ביותר: ברגע שאישה מגלה מידע רפואי או בריאותי קריטי, נוצרת אצלה תחושת חובה מוסרית להעבירו הלאה.
- גיל המעבר אינו אירוע נקודתי אלא תהליך מתמשך הדורש תכנון אקטיבי, בדומה לתכנון פנסיוני.
- קיים פער עצום בין המציאות הפיזיולוגית של נשים לבין הטיפול הרפואי המקובל, מה שמחייב אותן להפוך לצרכניות מידע נבונות.
- הסטיגמה והבושה הן החסמים המרכזיים שמונעים מנשים לקבל טיפול הולם ואיכות חיים טובה.
התוכנית מתאימה לנשים בגילאי 35 ומעלה, המבקשות לקחת שליטה על בריאותן, להתמודד עם שינויי גיל המעבר בצורה מושכלת ולפרוץ את מעגלי השתיקה והבושה החברתיים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך המצב הרגשי ומערכת העצבים בזמן האכילה משפיעים על ספיגת רכיבי התזונה בגוף?
האם בגיל המעבר המוח הנשי עובר שינוי שמכין אותנו למשהו אחר ממה שהיה עד היום?
האם מי שיש לה מיגרנות עם אאורה באמת אסור לה לקחת טיפול הורמונלי חלופי?
מה הנזק שאנחנו עושות לעצמנו כשאנחנו מנסות להתמודד עם גלי חום בגבורה?
אם במהלך הלילה אני מתעוררת, זה משנה באיזה שלב שינה התעוררתי?
האם אני משוגעת?
מה המדדים הפרסונלים האלה של צריכה למדוד כדי לאכול תזונה שמותאמת לי?
איך מחלת חניכיים משפיעה פיזיולוגית על מחלות מערכתיות כמו מחלות לב וסוכרת בגיל המעבר?
18 פרקים = 18 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
- פרק 59: ממצבי רוח קיצוניים לצמיחה - אובדן השליטה, החרדות והסטרס בגיל המעבר עם ענבר פריד צאיג
- פרק 50: הביו-האקריות המתחילות - חוקי ברזל לאריכות ימים עם מיה אלחלל
- פרק 69: מסתבר שחששנו מהדבר הלא נכון. מה באמת משפיע על המוח שלנו? עם ד"ר טל פרידמן-קורן
- פרק 68: המוח הנשי מסתגל טוב יותר. אז למה זה עלול להיות דווקא חיסרון? | עם ד"ר טלי פרידמן קורן
- פרק 66: שלושה שילובי מזון פשוטים שישנו לך את העור, השינה והחשקים | עם ד״ר קרין חרמוני
- פרק 61: אפשר גם בלי הורמונים? דרכי טיפול נוספות בסימפטומים של גיל המעבר | עם ד״ר מורן אגסי זייטלר
- פרק 60: למה כל כך קשה לנו לישון בגיל המעבר ומה אפשר לעשות עם זה? - עושות סדר עם מומחית השינה ד"ר ג'ני זיצר
- פרק 43- תוספי תזונה: עושות סדר בכאוס עם לימור בן חיים (חלק ב')
פרק 59: ממצבי רוח קיצוניים לצמיחה - אובדן השליטה, החרדות והסטרס בגיל המעבר עם ענבר פריד צאיג
פרקים אחרונים
פרק 59: ממצבי רוח קיצוניים לצמיחה - אובדן השליטה, החרדות והסטרס בגיל המעבר עם ענבר פריד צאיג
3 באוגוסט 20261 שע׳ 1 דק׳אורחים:דוקטור מיכל עצמוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שינויים הורמונליים יוצרים טלטלה במוח שמשפיעה על מצבי רוח, חרדה, דיכאון ואובדן שליטה. התפיסה התרבותית והחברתית לגבי גיל המעבר משפיעה על חומרת הסימפטומים ועל רמת המצוקה הנפשית. הכרה בשינויים ושינוי הנרטיב החברתי יכולים להפוך את התקופה הזו לצומת של צמיחה והתפתחות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- 90% מהנשים סובלות ממצוקה נפשית, תגובתיות רגשית, חרדה או תשישות סביב גיל המעבר.
- התגובתיות הרגשית היא תגובה נורמטיבית לשינויים ההורמונליים ולא סימן לשיגעון.
- תרבות שבה נשים מצפות למעמד גבוה בגיל המעבר, כמו ביפן, חווה סימפטומים פיזיולוגיים שונים.
- הקשר בין הפיזיולוגיה לפסיכולוגיה הוא מעגלי; סטרס מעלה קורטיזול שמחריף את גלי החום.
- חוסר מודעות של אנשי מקצוע בתחום הפסיכיאטריה לקשר בין הורמונים למחלות נפש עלול לעכב טיפול נכון.
פרק 50: הביו-האקריות המתחילות - חוקי ברזל לאריכות ימים עם מיה אלחלל
1 ביוני 20261 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מאיה מגדירה אחרי גיל 40 דברים שאי אפשר לוותר עליהם: הרמת משקולות פעמיים בשבוע עם עומס שעולה בהדרגה, שני אימונים קצרים של מאמץ גבוה, וגם 6000 עד 8000 צעדים ביום. מסת שריר היא לדבריה ביטוח הבריאות המקיף ביותר, כי היא תומכת בקוגניציה, בלב, במטבוליזם ובקליטת פחמימות, ויש קשר בין השרירים הגדולים ברגליים לתפקוד מוחי בגיל מבוגר. תזונה מותאמת נבנית מניטור סוכר רציף לכמה ימים, מיעד של 1.6 גרם חלבון לקילוגרם משקל יעד עם דגש על בוקר מלוח, ומלפחות 5 גרם קריאטין ביום. בשינה היעד הוא שעה וחצי שינה עמוקה ושעה וחצי שנת חלומות בתוך כשמונה שעות, בשעה קבועה ובחושך מוחלט, ולשלד דרוש עומס וקפיצות כדי לבנות עצם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אם הזמן קצר, המינימום הוא הרמת משקולות עד גירוי שמגיע לכשל שריר, לא יוגה או פילאטיס במקומה.
- פעמיים בשבוע כעשר דקות עם ספרינטים קצרים של 10 או 20 שניות משפרות את מדד העברת החמצן לתאים במאמץ, המנבא ביותר לתוחלת הבריאות.
- הליכה של כעשרים דקות מיד אחרי ארוחה מורידה את עקומת הסוכר ומשפרת רגישות לאינסולין.
- המינימום הישן 0.8 גרם חלבון לקילו עודכן, ולבניית שריר מדברים על 1.2 ואז על 1.6 גרם לקילוגרם משקל יעד; תשע מתוך עשר יהיו בחסר אם לא סופרות לתקופה קצרה.
- נשים בפרי מעבר נושאות סטרס מטבולי מצום ארוך יותר מגברים, ולכן עדיף לאכול כשיש אור בחוץ ולסיים כארבע שעות לפני השינה.
פרק 70: מה גורם לגוף שלנו להשתגע עשור לפני הפסקת המחזור? עם פרופסור אורי אלון
26 באוקטובר 202637 דק׳פרק 69: מסתבר שחששנו מהדבר הלא נכון. מה באמת משפיע על המוח שלנו? עם ד"ר טל פרידמן-קורן
19 באוקטובר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לאלצהיימר יש היום טיפול ראשון שמסלק את חלבון העמילואיד, אבל במחקרים המקוריים הוא האריך את משך המחלה בארבעה עד חמישה חודשים בלבד, כנראה כי הוא ניתן אחרי שהצטברות הטאו כבר התחילה. נשים שנכנסו למנופאוזה כירורגית מוקדמת נמצאות בסיכון גבוה יותר לאלצהיימר, ואילו לגבי טיפול הורמונלי חלופי הנתונים עדיין לא חד-משמעיים מאז מחקר ה-Women's Health Initiative משנת 2002. מיגרנות בלי אאורה קשורות מאוד לתנודות הורמונליות ועלולות להחמיר בפרי-מנופאוזה, ומיגרנות עם אאורה מעלות את הסיכון לשבץ בלי קשר לטיפול הורמונלי. הפסקת עישון ופעילות גופנית הן שתי ההתערבויות שהוכחו מעל לכל ספק לשמירה על המוח, לצד תזונה ים-תיכונית, קשרים חברתיים ואתגור המוח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטיפול החדש באלצהיימר ניתן רק למי שכבר יש לו התחלה של הפרעה קוגניטיבית, גם אם בדיקת דם מראה עמילואיד במוח של אדם בלי תסמינים.
- בגלולות למניעת הריון מינוני האסטרוגן גבוהים משמעותית מאלה של טיפול הורמונלי חלופי, ולכן מדובר בשתי החלטות שונות לגמרי עבור נשים עם מיגרנה עם אאורה.
- אצל נשים שבץ אמבולי שכיח יותר, והמקור שלו הרבה פעמים לבבי, למשל הפרעת קצב שגורמת להיווצרות קריש שעף למוח.
- הריון שעבר בלי סיבוכים הוא סימן מרגיע לגבי סיכון לשבץ, ואילו רעלת הריון והריונות מסובכים מדליקים נורה אדומה.
- בתקופת הקורונה אנשים שאכלו בריא ועשו ספורט בבית עדיין הידרדרו קוגניטיבית בגלל היעדר מפגש בין אישי.
פרק 68: המוח הנשי מסתגל טוב יותר. אז למה זה עלול להיות דווקא חיסרון? | עם ד"ר טלי פרידמן קורן
12 באוקטובר 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נוירולוגיה נשית היא תחום חדש מאוד, ולפי השיחה יש בעולם רק שלושה מרכזים עם תוכנית התמחות בו, שניים בארצות הברית ואחד בקנדה. על כל גבר עם טרשת נפוצה יש שלוש נשים חולות, ובמחלת NMO היחס מגיע לתשע נשים לגבר, וכמעט 70 אחוז מחולי האלצהיימר הן נשים גם אחרי תיקון לתוחלת החיים הארוכה יותר. שבץ אצל נשים יכול להתבטא רק בבלבול פתאומי או בעייפות חריגה, ולכן הוא מזוהה מאוחר, כשחלון הטיפול התרופתי בשבץ איסכמי הוא ארבע וחצי שעות בלבד. ערפל מוחי שונה מאלצהיימר: הוא חולף, הוא קושי בשליפה ובקשב, והוא לא מעלה את הסיכון לאלצהיימר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אישה עם עותק אחד של הגן אפו-אי-פור נמצאת באותו סיכון לאלצהיימר כמו גבר עם שני עותקים של הגן.
- לפני קבלת המחזור השכיחות של טרשת נפוצה ושל מיגרנות זהה בין בנים לבנות, ואחריה היא עולה בבירור אצל בנות, סימן להשפעה ההורמונלית על המחלות.
- 30 אחוז מהנשים עם טרשת נפוצה בישראל הן מעל גיל 60, לפי מחקר שהוזכר בשיחה, כך שזו לא רק מחלה של צעירות.
- טרשת נפוצה נרגעת בטרימסטר השני והשלישי של ההיריון ומתעוררת בהתקפים אחרי הלידה, ובזכות טיפולים חדשים כבר לא ממליצים לחולות להימנע מהיריון.
- ב-2017 נדרשה הכללת נשים במחקרי תרופות, אבל רוב התרופות עדיין לא מדווחות על הבדלי תגובה בין נשים לגברים.
פרק 67: השחלות הפסיקו לעבוד - או שאנחנו פשוט לא מבינות עדיין מה הן עושות? | עם פרופסור אורי אלון
5 באוקטובר 202646 דק׳פרק 66: שלושה שילובי מזון פשוטים שישנו לך את העור, השינה והחשקים | עם ד״ר קרין חרמוני
28 בספטמבר 20261 שע׳ 3 דק׳אורחים:קרין קידרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור קארין חרמוני מסבירה כיצד רכיבי תזונה פועלים יחד להגנה על תאי הגוף מפני חמצון ולשיפור בריאות העור והשיער. בדיקות מעבדה הראו כי בישול עגבניות עם שמן בריא מייעל את ספיגת הליקופן, וצירוף של עגבנייה עם רוזמרין מעצים את ההגנה התאית. נוסף על כך, אכילה במצב של מתח מעוררת דלקתיות ופוגעת בעיכול, בעוד שטקס אכילה רגוע מאפשר לגוף להפיק את המרב מהמזון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רכיבים פעילים בעגבנייה מסיסים בשמן, ובישול שלה בשמן בריא מפרק את הליקופן לנגזרות פעילות המגבירות את הספיגה.
- צירוף של עגבנייה ורוזמרין מפעיל בעוצמה גבוהה מנגנוני הגנה עצמיים בתאי העור מפני נזקי חמצון.
- נשירת שיער בפרי-מנופאוזה מחייבת בירור חסרים תזונתיים של ברזל, ויטמיני B, ויטמין D ותפקוד בלוטת התריס לפני נטילת תוספים.
- ביצה עם אבוקדו מספקת חלבון, לוטאין, כולין ומגנזיום התורם להרגעת מערכת העצבים ולשינה איכותית.
פרק 65: מתעוררת עייפה ומותשת? אולי את לא נושמת נכון - אפרת ארד מלמדת אותנו נשימה איכותית
14 בספטמבר 202654 דק׳פרק 62: טסטוסטרון הסקס פקטור או מצמיח זקן? עושות סדר בין מיתוסים ועובדות עם ד"ר איריס יעיש
24 באוגוסט 202658 דק׳אורחים:נטלי ברטלרפרק 61: אפשר גם בלי הורמונים? דרכי טיפול נוספות בסימפטומים של גיל המעבר | עם ד״ר מורן אגסי זייטלר
17 באוגוסט 202650 דק׳אורחים:קרין קידרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
כ־80% מהנשים סובלות מתסמיני גיל המעבר, ורק כ־10% פונות לטיפול הורמונלי, אף שהאיגודים ממליצים עליו לתסמיניות. שורש הבעיה הוא ירידת אסטרוגן, ולכן הורמונים הם טיפול מטרייה, אבל מי שלא יכולה או לא מעוניינת יכולה לקבל מענה נקודתי. נוגדי דיכאון ממשפחת אס אר איי ואס אן אר איי מפחיתים גלי חום בכ־50 ושישים אחוז בשימוש אוף לייבל, ולצידם נכנסו ויוזה שחוסמת נוירוקינין בי במוח. ממוצע התסמינים לאישה לבנה הוא שבע וחצי שנים, וכ־15% ממשיכות לסבול גם בגיל מבוגר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בנשים תסמיניות שלא לקחו טיפול הורמונלי נראתה עלייה של כ־30% באוסטאופורוזיס ובתחלואת לב במעקב של תשע שנים.
- גלי חום נולדים מהיפותלמוס: כשהאסטרוגן יורד, נוירוקינין בי מושך את ויסות החום ומפעיל הרחבת כלי דם והזעה.
- ויוזה מורידה תדירות וחומרה כבר בשבוע הראשון, מגיעה לפלטו סביב שבוע 4, ונלקחת עם מעקב אנזימי כבד בחודשים הראשונים.
- אפקט פלצבו עוזר לרוב חודשיים עד שלושה ואז נחלש, בניגוד לטיפולים שהוכחו מול פלצבו.
- פעילות גופנית, תזונה והפסקת שתייה הן הבסיס לרפואה מונעת, ורופא משפחה יכול להתחיל כולסטרול וצפיפות עצם בלי להמתין שנה למרפאת גיל מעבר.
פרק 60: למה כל כך קשה לנו לישון בגיל המעבר ומה אפשר לעשות עם זה? - עושות סדר עם מומחית השינה ד"ר ג'ני זיצר
10 באוגוסט 20261 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בין 30 לשישים אחוז מהנשים שנכנסות לגיל המעבר סובלות מהפרעות שינה, ואסטרוגן ופרוגסטרון לא מסבירים את כולן. כעשרים אחוז מהאוכלוסייה סובלים מדום נשימה בשינה, ואחרי גיל המעבר היחס מתקרב לחצי חצי, אבל אצל נשים זה מתבטא ביקיצות ובקושי לחזור לישון ולא בנחירות טיפוסיות. ד״ר ג׳ניפר זיצר, נוירולוגית ורופאת שינה בכירה באכילוב, מפרטת ששינה עמוקה אמורה להיות 15 עד 20 אחוז מהלילה ושנת רם 20 עד 25 אחוז, בארבעה עד חמישה מחזורים של בערך 90 דקות. הקו הראשון לנדודי שינה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובדיקות דם עם פריטין מעל 75 ולא לפי סף 10 של הקופות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אחרי גיל המעבר דום נשימה בשינה מתחלק כמעט חצי חצי בין נשים לגברים, אבל אצל נשים הוא נראה כמו נדודי שינה ולא כמו נחירות.
- אין בארץ מספר רישיון לרפואת שינה, ההמתנה למרפאות כמעט שנה, וברוב מעבדות השינה אין רופא שבודק את הבדיקות.
- בונדורמין ומשפחת הבנזודיאזפינים עוזרים להירדם אבל מורידים שינה עמוקה ושנת חלומות, ולכן אפשר לקום עייפים.
- תרופות מדור דורה חוסמות עורקסין בלי להיכנס למנגנון השינה, בלי התמכרות ובלי ישנוניות למחרת, ובניתוח על נשים סביב גיל המעבר הן עבדו טוב יותר מתרופות אחרות.
- מעבדת שינה ביתית בודקת בעיקר דום נשימה; שלבי שינה, תנועות רגליים והתנהגות בחלומות דורשים מעבדה עם אלקטרודות ומצלמה.
פרק 64: מנאז' א-טרואה - הילה וגיל בשיחה פתוחה על מיניות וחשק בגיל המעבר עם קרין קידר
7 בספטמבר 202658 דק׳אורחים:דוקטור מיכל עצמוןפרק 47 - Use It or Lose It: האמת על מיניות, הורמונים ועונג בגיל המעבר | אורחת: הסקסולוגית, ד"ר לימור בלוקמן
2 במרץ 20261 שע׳ 2 דק׳פרק 43- תוספי תזונה: עושות סדר בכאוס עם לימור בן חיים (חלק ב')
26 בינואר 202657 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נטלי ברטלר, פיזיותרפיסטית ומומחית לפאשיה, מסבירה על תפקיד הפאשיה בגוף וכיצד היא משפיעה על תפקודנו, במיוחד בגיל המעבר. היא מדברת על השפעת השינויים ההורמונליים על הפאשיה, מה שמוביל לנוקשות ולכאבים. נטלי מציעה דרכים לשפר את מצב הפאשיה באמצעות תנועה מגוונת, טיפולים ידניים ומודעות לגוף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפאשיה עוטפת את כל האיברים בגוף ומשפיעה על תפקודיהם.
- שינויים הורמונליים בגיל המעבר גורמים לנוקשות הפאשיה, מה שמוביל לכאבים ולירידה בתפקוד.
- טיפולים ידניים ושחרור הפאשיה יכולים לשפר את הבריאות הכללית והגמישות.
- תנועה מגוונת היא קריטית לשמירה על בריאות הפאשיה.
פרק 63: הפור פליי האמיתי בכלל לא מתחיל במיטה - הסקס שמעבר עם קרין קידר
31 באוגוסט 20261 שע׳ 4 דק׳פרק 58: מה הקשר בין דימום בחניכיים לאריכות חיים? הפרק שישנה את כל מה שידעת על היגיינת הפה עם ד"ר תמר דוקרסקי מרקס
27 ביולי 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מחלת חניכיים היא מחלה דלקתית כרונית שמשפיעה על יציבות השיניים ועל בריאות הגוף כולו, כולל סיכון למחלות לב, סוכרת וירידה קוגניטיבית. בגיל המעבר, ירידה ברמות האסטרוגן מחריפה את מחלת החניכיים ומאיצה את ספיגת העצם בלסת. יש חשיבות גדולה למניעה, אבחון מוקדם וטיפול מותאם, כולל צחצוח נכון, ניקוי בין השיניים וביקורים תכופים אצל שיננית ורופא חניכיים. טיפול במחלת החניכיים יכול לשפר גם מחלות רקע כמו סוכרת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ירידה באסטרוגן בגיל המעבר מעלה את רמת הדלקתיות ומאיצה את התקדמות מחלת החניכיים.
- מחלת חניכיים היא הסיבה המרכזית לאובדן שיניים אצל אנשים מעל גיל 40, יותר מהעששת.
- טיפולי פריון והשינויים ההורמונליים המלווים אותם משפיעים לרעה על בריאות החניכיים.
- טיפול במחלת חניכיים משפר את איזון הסוכרת, בדומה להוספת תרופה לטיפול במחלה.
- דום נשימה בשינה נפוץ מאוד בנשים בגיל המעבר ומחמיר את בריאות הפה דרך הידוק וחריקת שיניים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס לא זיהתה מיד את כניסתה לגיל המעבר?
ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס שיתפה כי בגיל 46 החלה להתעורר שטופת זיעה בלילה, תסמין שהוביל אותה לפנות לגינקולוגית ולהתחיל טיפול באסטרוגן שהחזיר לה את השינה תוך שבוע עד שבועיים. היא הסבירה שלא קישרה זאת תחילה למנופאוזה מכיוון שהשתמשה ברצף בהתקני מירנה ולא היה לה מחזור חודשי במשך שנים. תופעות מוקדמות כמו הפרעות שינה וריכוז, השמנה בטנית והחמרה בדום נשימה בשינה יוחסו לתהליך רק בדיעבד.
▾מה ההבדל בין החיידקים שגורמים לעששת לבין החיידקים שאחראים למחלות חניכיים?
לפי ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס, החיידקים שיוצרים עששת הם חיידקים סכרוליטיים הניזונים מפחמימות ומפרישים חומצה שמעכלת את מינרל השן ויוצרת חורים. לעומת זאת, חיידקי מחלת החניכיים אינם ניזונים מסוכר אלא מחלבונים, ומפרישים אנזימים מסוג מטאלופרוטאינאזות שמפרקים את סיבי הקולגן המחברים את השן לחניכיים ולעצם.
▾מה נחשב לעומק תקין במדידת כיסי חניכיים ומתי נדרשת התערבות כירורגית?
בבדיקה תקינה המכשיר למדידת הכיסים אמור לחדור לעומק של 2 עד 3 מילימטרים ברווח שבין החניכיים לשן. עומק של 5 עד 6 מילימטרים מעיד על כיסים בינוניים שלרוב מטופלים באמצעות ניקוי יסודי, בעוד שכיסים עמוקים של 7 עד 8 מילימטרים עלולים לדרוש ניתוחי חניכיים והתערבות כירורגית.
▾אילו גורמי סיכון סביבתיים ובריאותיים מחמירים מחלות חניכיים לפי ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס?
ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס מציינת כי עישון הוא הגורם הסביבתי המשמעותי ביותר למחלות חניכיים, עד כדי כך שמעשן ללא פגיעה בחניכיים נחשב לבעל עמידות גנטית חריגה. נוסף לעישון, מחלות רקע דוגמת סוכרת ותסמונת מטבולית, לצד שינויים הורמונליים בטיפולי פריון ובגיל המעבר, מגבירים במידה ניכרת את רגישות הרקמות לפגיעת החיידקים.
▾מה ההבדל בין נסיגת חניכיים נקודתית לבין מחלת חניכיים כוללת?
ד"ר דוקרסקי-מרקס מסבירה שנסיגת חניכיים אינה בהכרח מעידה על מחלת חניכיים, ויכולה להיווצר כתוצאה מטיפול בכיסים או מגורם מכני כמו צחצוח אגרסיבי על גבי שן שבולטת בקשת. במקרים אלה תיתכן נסיגה מקומית בשן בודדת, גם כאשר שאר חלל הפה בריא לחלוטין וללא אובדן אחיזה דלקתי.
פרק 57: מתי דפיקות לב מואצות הן סיבה לרוץ למיון ומתי זה ״תסמין״ של גיל המעבר? - כל מה שאת צריכה לדעת על הלב הנשי וכנראה שלא סיפרו לך עד כה…
20 ביולי 202657 דק׳אורחים:ד״ר שירלי הרשקולניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר רויטל יונג אלטחן, מומחית לקרדיולוגיה ממרכז רפואי שמיר, מסבירה כיצד השינויים ההורמונליים בגיל המעבר משפיעים על הלב הנשי ועל עליית הסיכון הטרשתי. הפרק מפרט את מדדי הכולסטרול הרצויים, את חשיבות בדיקת ה-LPA החד-פעמית, ואת ההבדל בין תסמיני תפוסת חזה קלאסיים לבין תסמינים המצריכים פנייה למיון. בנוסף, מודגש כי בדיקת מאמץ אינה מומלצת כבדיקת סקר לנשים בריאות ללא תסמינים בשל שיעור גבוה של תוצאות חיוביות מוטעות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היסטוריה של רעלת הריון מהווה גורם סיכון ייחודי לנשים להתפתחות מחלות לב וכלי דם בשלבים מאוחרים יותר בחיים.
- בדיקת LPA היא בדיקת דם לתת-כולסטרול גנטי שמספיק לבצע פעם אחת בחיים כדי להעריך את דרגת הסיכון הלבבי האישי.
- תזונה משפיעה במידה מועטה של כ-10% עד 15% בלבד על ערכי ה-LDL, ולכן בערכים גבוהים נדרשת התערבות תרופתית.
- ניהול סטרס והורדת רמות הקורטיזול הם הנחיה רפואית קרדיולוגית המשפיעה ישירות על לחץ הדם ואיזון הסוכר.
- אף שהגנה אסטרוגנית מעכבת התפתחות מחלות לב עד גיל 70 בממוצע, אחת מכל ארבע מאושפזות עם התקף לב היא אישה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי בדיקת LPA ולמה דוקטור רויטל יונג אלטחן ממליצה להכיר אותה?
דוקטור רויטל יונג אלטחן מסבירה ש-LPA הוא תת סוג גנטי של כולסטרול, שרמה גבוהה שלו מעלה את הסיכון הלבבי. מאחר שהערך אינו משתנה בדרך כלל, אפשר לבדוק אותו פעם אחת ולהביא אותו בחשבון בקביעת יעד ה-LDL האישי.
▾למה בדיקת מאמץ אינה מומלצת כבדיקת סקר לנשים בריאות?
לפי דוקטור יונג אלטחן, בין 15% ל-20% מבדיקות המאמץ אצל נשים עלולות לצאת לא תקינות בשל שינויים לא ספציפיים. תוצאה חיובית שגויה עלולה להוביל לאקו במאמץ, למיפוי עם קרינה ואף לצנתור שאינו נחוץ.
▾מתי דפיקות לב בגיל המעבר מצריכות בירור רפואי?
דוקטור יונג אלטחן מתארת בירור שיכול לכלול הולטר, אקו לב, בדיקת מאמץ ובדיקות דם לבלוטת התריס לפי התסמינים. גם אם השינויים ההורמונליים יכולים לגרום לדפיקות לב, תחושה חדשה או חריגה אינה סיבה לוותר על בדיקה רפואית.
פרק 56: להכיר את הפאשיה עם נטלי ברטלר - התגלית של גיל המעבר ואיך לא ידענו עליה קודם?
13 ביולי 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הילה כרמל וסלעית גרניט מארחות את הפיזיותרפיסטית נטלי ברטלר לשיחה על תפקיד הפאשיה, רקמת החיבור העוטפת את השרירים, האיברים הפנימיים וכלי הדם. במהלך השיחה מוסבר כיצד ירידת האסטרוגן בגיל המעבר מעלה את רמת הקולגן הנוקשה ומפחיתה אלסטין וחומצה היאלורונית, דבר המוביל לנוקשות בבוקר, כאבים נודדים וירידה בהעברת כוחות. ברטלר מציגה דרכים להשפיע לטובה על הפאשיה, ובהן גיוון בסוגי התנועה, שתיית מים, אימוני כוח משולבים בשיחרור בעזרת גליל, וטיפול פיזיותרפי ייעודי בשיטת פאשיאל מניפוליישן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הירידה ברמת האסטרוגן גורמת לעלייה בקולגן הנוקשה ולפגיעה בהחלקה בין שכבות רקמת החיבור.
- הפאשיה היא איבר תחושתי העשיר בעצבים וקולטנים, ולכן היא יכולה להוות מקור מרכזי לכאבים מפושטים ונודדים.
- כארבעים אחוזים מסיבי השריר מעבירים כוחות דרך הפאשיה, כך שנוקשות ברקמה פוגעת בעוצמת התנועה ובאלסטיות.
- תנועה מגוונת ושינוי זוויות בעת אימון מונעים היווצרות גשרים נוקשים ברקמת החיבור ומאפשרים שמירה על גמישות.
- טיפול ברצפת האגן דרך שחרור רקמת החיבור ברגליים או בגב יכול לשפר את תפקוד השרירים ולהפחית כאבים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי הפאשיה וכיצד היא משפיעה על תחושת הנוקשות והכאבים בגיל המעבר?
הפאשיה היא רקמת החיבור שעוטפת את כל הגוף, מחברת בין השרירים, האיברים והעצמות, ומשתנה בהתאם למגע, חימום ותנועה. בגיל המעבר, שינוי במבנה הפאשיה גורם לנוקשות וכאבים, כמו התחושה של קימה בבוקר עם גוף נוקשה, שמזכירה תחושת 'מומיה כלואה'.
▾כיצד הפאשיה קשורה להעברת הכוחות בגוף ולמה זה חשוב במיוחד לנשים בגיל המעבר?
כ-40% מסיבי השריר מחוברים לרקמת החיבור, והפאשיה אחראית להעברת הכוחות בין השרירים למפרקים. כשפאשיה נוקשה או לא תפקודית, יש ירידה בכוח הפיזי, מה שמסביר למשל ירידה ביכולת הקפיצה או התחושה של חולשה בידיים או ברגליים ללא פגיעה בשריר או עצב.
▾מהם התפקידים השונים של הפאשיה בגוף וכיצד שינויים בה משפיעים על תפקוד האיברים הפנימיים?
הפאשיה עוטפת כל איבר בגוף ומשפיעה על תפקודו. לדוגמה, נוקשות בפאשיה סביב הריאות יכולה לגרום לקושי נשימתי, שינוי בפאשיה של שרירי רצפת האגן משפיע על תפקודם, ושינוי בפאשיה בבטן יכול לגרום לעצירות. כך, איכות הפאשיה משפיעה על תפקוד האיברים שהיא עוטפת.
▾מדוע תחום הפאשיה נחשב לתחום צעיר יחסית ברפואה, ומה השתנה בהבנתו בשנים האחרונות?
לפני כ-40 שנה הפאשיה נחשבה רק למעטפת מיותרת, כמו ניילון עוטף, ולא ניתנה לה חשיבות תפקודית. כיום יודעים שהיא רקמה חיה ודינמית, מלאה בחיישנים ועצבים, שמקשרת בין האיברים ומעבירה כוחות בגוף, ולכן היא מהותית לתפקוד התקין של הגוף.
▾כיצד ההבנה של הפאשיה יכולה לשנות את הגישה לטיפול בכאבים ותסמינים בגיל המעבר?
הכרת הפאשיה מאפשרת להבין תסמינים כמו נוקשות וכאבים שלא מוסברים בבדיקות רגילות. טיפול בפאשיה יכול לשפר את האלסטיות והתנועה, להפחית כאבים ולהחזיר את היכולת הפיזית, כמו למשל לשפר את היכולת לקפוץ או לנוע בקלות, תופעות שמושפעות ישירות ממצבה של רקמת החיבור.
פרק 55: מֵעֵבֶר להורמונים - נשאות BRCA, מנופאוזה כירורגית וניהול איכות החיים עם ד"ר נעמה סרבניק
6 ביולי 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר נעמה סרבניק מסבירה כי מחקרים מראים שטיפול הורמונלי חליפי מפחית תמותה כוללת, וכי אסטרוגן בלבד אף מפחית את הסיכון לסרטן שד במקרים רבים. נשים נשאיות BRCA העוברות כריתת שחלות מניעתית נכנסות למנופאוזה כירורגית מוקדמת, ולכן נדרשות להגנה הורמונלית או לפתרונות חלופיים למניעת סיכונים לבביים ואוסטיאופורוזיס. לנשים שאינן יכולות או רוצות לקחת הורמונים, קיימות תרופות חדשות הפועלות על מנגנון וויסות החום במוח, לצד תכשירים צמחיים, SSRI וטיפול CBT.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מחקרים מראים כי טיפול הורמונלי חליפי מוריד את שיעורי התמותה הכללית בקרב נשים בגיל המעבר.
- נטילת אסטרוגן בלבד מראה במחקרים רבים ירידה בסיכון לתחלואה בסרטן שד ולא עלייה.
- כריתת שחלות מניעתית אצל נשאיות BRCA מונעת סרטן שחלות אך גורמת למנופאוזה כירורגית מיידית שאינה דומה למעבר טבעי.
- תרופות חדשות כמו ויוזה פועלות ישירות על מנגנון וויסות הטמפרטורה במוח ומספקות פתרון מהיר לגלי חום ללא שימוש בהורמונים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה אומרת ד"ר נעמה סרבניק על הקשר בין טיפול הורמונלי לתמותה הכללית?
לדבריה, השורה התחתונה של רוב המחקרים היא שהתמותה הכללית יורדת בנשים שמקבלות טיפול הורמונלי. היא מסבירה שכשמסתכלים על אישה כמכלול, כולל הלב, העצם, המוח, הזוגיות והחשק ולא רק על השד, אפשר לקבל החלטה מושכלת יותר.
▾האם טיפול באסטרוגן בלבד מעלה את הסיכון לסרטן שד לפי ד"ר סרבניק?
ד"ר סרבניק מציינת שעבודות רבות, כולל עבודות על נשאיות, מראות שמטופלת שמקבלת אסטרוגן בלבד בלי פרוגסטרון נמצאת בירידה בסיכון לסרטן שד, או לפחות לא בעלייה. לדבריה הממצא חוזר בהרבה עבודות אם כי לא בכולן, ולכן צריך להפריד בין אסטרוגן לפרוגסטינים כשקוראים מחקר.
▾מה ההבדל בין סיכון יחסי לסיכון אבסולוטי בדוגמה שנותנת ד"ר סרבניק?
היא מביאה דוגמה של מחלה שהסיכון לה הוא 4 ל-10,000, ומחקר שמראה עלייה ל-8 ל-10,000. הכותרת תאמר שהסיכון עלה פי 2, אבל בפועל נוספו רק 4 מקרים ל-10,000, ולכן היא ממליצה לשקול את הסיכון האבסולוטי מול גורמים כמו אלכוהול או השמנה קיצונית.
▾למה רופאה תבחר לתת פרוגסטרון מסוג אחר ולא את הסוג הקרוב לטבעי?
ד"ר סרבניק מסבירה שכשהחשש מסרטן נמוך, היא נותנת למטופלת את מה שמתאים לה, כי ייתכן שעם טרוגוסטן המטופלת תדמם או תסבול מתופעות לוואי אחרות. במקרה כזה אפשר לעבור לכדור רגיל או למדבקה רגילה, בלי לשלב טיפולים מסובכים יותר.
▾איך הגיעה בדיקת ה-BRCA לציבור הרחב בישראל ומי זכאית לה?
לדברי ד"ר סרבניק, הנושא נכנס לחיינו בעיקר כי בדיקת הסקר לאוכלוסייה נכנסה לסל הבריאות. כל מי שיש לה רקע אשכנזי זכאית לבדיקה, ואפילו אישה שהיא רבע אשכנזייה כבר זכאית לעשות אותה.
פרק 54: הליבה הנשית - כל מה שרצית לדעת על רצפת האגן בגיל המעבר עם ד"ר דורית פז
29 ביוני 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר דורית פז מסבירה כיצד מחסור באסטרוגן גורם להידקקות רירית הנרתיק, לשינוי בחומציות המיקרוביום ולפגיעה בתמיכת רצפת האגן, תופעות המובילות ליובש, דלקות שתן חוזרות, דחיפות וצניחת איברים. בניגוד לתסמינים אחרים החולפים עם הזמן, השינויים במערכת השתן והרבייה נוטים להחריף ללא התערבות. הטיפול כולל שימוש באסטרוגן נרתיקי מקומי הבטוח לשימוש, התאמת פעילות גופנית ופיזיותרפיה ייעודית לרצפת האגן המלמדת כיווץ והרפיה נכונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הידקקות רירית הנרתיק בגיל המעבר מקרבת את קצות העצבים לפני השטח, מה שיוצר רגישות יתר וכאב בזמן יחסי מין ולא רק תחושת יובש.
- ירידת האסטרוגן מפחיתה את חיידקי הלקטו-בצילי בנרתיק ומשנה את החומציות, דבר המאפשר לחיידקי מעיים לנדוד ולגרום לדלקות שתן חוזרות.
- כאב באגן או בזמן יחסי מין נובע לעיתים משריר תפוס ברצפת האגן כתוצאה ממנגנוני פיצוי, ולא מדובר בחוסר יכולת להירגע אלא במצב המצריך שחרור פיזיותרפי.
- אסטרוגן נרתיקי מקומי פועל ללא סיכון סיסטמי וזמין לשימוש גם עבור נשים המוגבלות מנטילת טיפול הורמונלי חליפי סיסטמי.
- אימון משקולות או פעילות גופנית ללא גיוס נכון של רצפת האגן עלולים להעלות את הלחץ התוך-בטני ולהחמיר צניחת איברים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה גרם לד"ר דורית פז לבחור להתמחות ברפואת רצפת האגן?
ד"ר דורית פז מספרת שישבה בחדר לידה באמצע הלילה ותיקנה קרעים אצל נשים אחרי לידה. שם הבינה עד כמה האזור הזה קריטי ל-well being של נשים ולדימוי שלהן, וכמה מעט התייחסות אקטיבית הרפואה נותנת לו.
▾כמה אורוגינקולוגים יש בישראל ובמה הם מטפלים?
לדברי ד"ר פז יש בארץ כמה עשרות אורוגינקולוגים בלבד, ובכל מוסד רפואי פועלים בין אחד לשלושה. אלה רופאי נשים שעשו הכשרה נוספת בניתוחי רצפת האגן, והם מטפלים גם בדרכים לא ניתוחיות בדליפת שתן, דליפת צואה וצניחת איברי האגן.
▾למה גרד כרוני באזור הנרתיק לא תמיד נפתר עם משחה נגד קנדידה?
ד"ר פז מסבירה שעד 30% מהפונות לרופא נשים בקהילה עשויות להגיע בגלל גרד, אבל זו לא תמיד קנדידה. לגרד יש הבחנה מבדלת, וכשהוא כרוני הוא דורש בירור וטיפול מתאים, מעבר להמלצה לקחת אגיסטן וללכת הביתה.
▾איך שלפוחית רגיזה קשורה לעצירות ולמעי רגיז לפי ד"ר דורית פז?
נשים עם אבחנה של שלפוחית רגיזה סובלות לא פעם גם מעצירות או ממעי רגיז. ד"ר פז מסבירה זאת בהפעלה מרכזית במוח שמפעילה את שתי מערכות הריקון יחד, ובחיבורים ברמת עמוד השדרה, ולכן נדרשת ראייה הוליסטית של האגן.
▾מה קורה לרירית הנרתיק בגיל המעבר כשרמת האסטרוגן יורדת?
ככל שיש פחות אסטרוגן, הרירית מידקקת, נעשית פחות גמישה, נוטה יותר להיסדק ופחות רטובה ומגיבה בעוררות. קצות העצבים מתקרבים לפני השטח, ולכן בעיקר מבואת הנרתיק עלולה לצרוב ולכאוב.
פרק 53: למה כדאי לנו להתחיל לקפוץ? הדרך לעצמות חזקות וחיים פעילים עם ד"ר מיכל עצמון
22 ביוני 202657 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר מיכל עצמון מסבירה כי העצם נבנית כתוצאה מעומס מכני ואימפקט, כאשר שיא החוזק שלה מתרחש סביב גיל 30. עם הירידה ההורמונלית בגיל המעבר קצב פירוק העצם עולה, ולכן יש צורך בפעילות גופנית המשלבת אימוני כוח, הליכה וקפיצות ולא רק פעילויות ללא נשיאת משקל כגון שחייה. בנוסף, הפחתת יושבנות ותרגול שיווי משקל יומיומי חיוניים למניעת נפילות ולשמירה על עצמאות תפקודית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שיא חוזק העצם נבנה עד אזור גיל 30, ולאחר מכן הירידה בצפיפות העצם תלויה ברזרבה שצברה האישה ובאורח חייה.
- הוספת 500 עד 1,000 צעדים ביום והפחתת יושבנות מורידות את הסיכון לתחלואה ומסייעות לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי.
- הנחיות ארגון האוסטאופורוזיס הבינלאומי ממליצות על 50 קפיצות ברוב ימי השבוע ליצירת אימפקט שבונה את העצם.
- אימוני כוח דורשים התאוששות ולכן מומלץ לבצעם פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע ולא יום אחר יום על אותה קבוצת שרירים.
- אבחון יתר של אוסטאופורוזיס עלול לעורר חרדות מוגזמות שיגרמו לנשים להימנע מתנועה מתוך פחד משברים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הראה המחקר האוסטרלי על ילדים שקפצו מקובייה, לפי ד"ר מיכל עצמון?
ד"ר מיכל עצמון מתארת מחקר ותיק מאוסטרליה שבדק ילדים בני שמונה עד עשר, שקפצו מקובייה בגובה של כיסא בערך אל הרצפה, 20 קפיצות פעמיים בשבוע. הילדים שקפצו הראו עצם חזקה יותר באופן משמעותי מאלה שלא קפצו, ולדבריה לא צריך פעילות קיצונית אלא תנועה יומיומית וריצה בחוץ.
▾למה ד"ר מיכל עצמון משווה את בניית העצם לחיסכון פנסיוני?
היא מסבירה למטופלים שהעצם צוברת רזרבה תפקודית, בדומה לכסף שחוסכים כל החיים לימים שבהם כבר לא עובדים. שיא החוזק של העצם מגיע לקראת גיל 30, ולכן מה שנבנה בילדות ובצעירות קובע עם איזה מאגר מגיעים לגיל המבוגר.
▾האם אפשר לשפר צפיפות עצם אחרי גיל 30 באמצעות אורח חיים?
לדברי ד"ר עצמון, בעשר השנים האחרונות למדו ששינוי אורח חיים, פעילות גופנית ממוקדת מאוד וטיפול תרופתי מתקדם יכולים לשפר את צפיפות העצם, אבל «בצורה מוגבלת, בצניעות». אין חזרה למצב של גיל 30, אך אפשר לעצור את ההידרדרות אם הפעילות מכוונת במיוחד למטרה הזו.
▾האם עודף משקל מגן על העצמות או פוגע בהן?
ד"ר עצמון מאשרת שעודף משקל מסוים מגן, בעיקר בגיל מבוגר מאוד, גם כי הוא מרפד בנפילה וגם בזכות השפעות על מערכת החיסון. לעומת זאת, עודף משקל חולני פוגע באיכות העצם, ורואים היום אפילו הסננה שומנית שחודרת לעצם כמו שהיא חודרת לכבד וללבלב.
▾מה בודקת בדיקת דקסה ומה המשמעות של מדד ה-T-score?
בדיקת דקסה משתמשת בקרני רנטגן בעצימות נמוכה מאוד ובודקת את חוליות עמוד השדרה, את מפרק הירך ולפעמים גם את האמה. ה-T-score משווה את העצם לנורמה של אישה ממוצעת בגיל 30 בסטיות תקן, וככל שהמרחק גדול יותר המצב עובר מאוסטיאופניה לאוסטאופורוזיס, ולעיתים יש פער בין מצב הירך למצב הגב.
פרק 52: לצאת מארון הקשב: על הקשר שבין תנודתיות הורמונלית לריכוז שלנו | עם ד"ר שירלי הרשקו
15 ביוני 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר שירלי הרשקו מסבירה שהפרעת קשב היא מולדת ומתמשכת, בעוד קשיי קשב יכולים להופיע עקב עומס, לחץ, חרדה או דיכאון. לדבריה, התנודות והירידה באסטרוגן משפיעות על פעילות הדופמין ועלולות להחמיר תסמינים קיימים ולערער מנגנוני פיצוי שנשים פיתחו במשך שנים. השיחה מתארת את השפעת הקשב על עבודה, זוגיות, שינה, תזונה וניהול זמן, ומדגישה שאבחון מקיף מאפשר להתאים טיפול תרופתי, כלים התנהגותיים, פעילות גופנית ומיינדפולנס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרעת קשב נבדלת מקשיי קשב בכך שהתסמינים משמעותיים, יומיומיים ונוכחים כבר מגיל צעיר, גם אם זוהו רק בבגרות.
- אצל בנות ונשים ההפרעה עשויה להיות פנימית ופחות היפראקטיבית, ולכן הצלחה בלימודים או התנהגות מרצה עלולות לעכב את הזיהוי.
- תנודות וירידה באסטרוגן עלולות לפגוע בפעילות הדופמין, להחריף מוסחות ושכחנות ולהחליש אסטרטגיות התמודדות קודמות.
- איחורים, שכחה ובלגן בזוגיות עלולים להתפרש כזלזול, אך הבנת מנגנוני הקשב מאפשרת לבנות פתרונות מותאמים ולהפחית חיכוך.
- הרשקו ממליצה על אבחון הכולל ראיון קליני מקיף, שאלונים מתוקפים ומבחן ממוחשב, ולא על הסקת מסקנות מרשימת תסמינים בלבד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין הפרעת קשב לקשיי קשב בגיל המעבר לפי ד"ר שירלי הרשקו?
לדברי ד"ר הרשקו, הפרעת קשב היא מולדת, גנטית ותורשתית ומלווה את האדם מהלידה ועד סוף החיים, ואילו קשיי קשב יכולים להיגרם מעומס ומלחץ ואינם באותה רמה. בגיל המעבר העומס עולה ולכן הקשיים מחריפים, אבל באבחון היא חוזרת לילדות כדי לבדוק אם התסמינים הופיעו כבר בגיל צעיר.
▾כמה תסמינים מתוך רשימת ה-DSM מעלים חשד להפרעת קשב?
ד"ר הרשקו מונה תשעה תסמינים מספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM, וקובעת שהזדהות יומיומית ומשמעותית עם לפחות חמישה מהם מעלה חשד. בין התסמינים: רתיעה ממאמץ מנטלי, טווח קשב של בערך חמש דקות, שכחנות, אובדן חפצים, דחיינות וקושי לסיים מטלות, ולדבריה אין תחליף לאבחון מעמיק.
▾למה בנות מאובחנות עם הפרעת קשב מאוחר יותר מבנים?
אצל בנות שכיח יותר ה-ADD, הפרעת קשב פנימית בלי היפראקטיביות, ולכן «זה מפריע רק לך, זה לא מפריע למורה». לפי ד"ר הרשקו, הגיל השכיח לאבחון בנים הוא 7 ולבנות 17, והיחס באבחון עומד היום על 1 ל-4 לעומת 1 ל-10 בעבר, אף שהוא אמור להיות 1 ל-1.
▾מה הגיל השכיח לאבחון נשים במכון של ד"ר שירלי הרשקו ומה הן מרגישות אחריו?
במכון האבחון שלה הגיל השכיח לנשים הוא 35, כי הן הצליחו לסחוב עד שהעומס עלה והתחילו לקרוס. אחרי האבחון רבות חוות תסכול על העבר, ואחת מהן, אישה מצליחה ומוכרת, אמרה לה שיכלה ללמוד רפואה.
▾אילו הפרעות נלוות מופיעות לצד הפרעת קשב שלא אובחנה?
לפי ד"ר הרשקו, ב-87% מהמקרים של הפרעת קשב לא מאובחנת תופיע לפחות עוד הפרעה אחת, ובשני שלישים מהמקרים שתיים. השכיחות ביותר הן לחץ וחרדה, דיכאון והתמכרויות, לא רק לסמים אלא גם לאוכל, למסכים, לסיגריות ולקפה, בגלל החיפוש אחר דופמין.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מגיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית בריאות ואיכות חיים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 51 הפרקים של גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-51 הפרקים של גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט הופכים למגזין?
- 51 פרקים = 51 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
גיל המעבר: להרגיש טוב וּמֵעֵבֶר - עם מיכל גרשוביץ על תזונה רגש ומחשבה
מיכל גרשוביץ
GO TO GUY: רפואה, נשים ומה שביניהם
ד"ר גיא טווינה
היריון בטוח עם פרופ' אייל שיינר
אייל שיינר
להקשיב לה עם ד״ר רז בכר
lehakshivla
לב אל הנשמה
משפחה פודקאסט
מדיקו פודקאסט - Medico Podcast
מדיקל אונליין