פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360
Tel Aviv University26 פרקים
על התוכנית
״פוד על הדופק״ הוא הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב - בהובלת מירי נבו, בעלת תואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ, ספורטאית ומאמנת כושר בעברה, וכמובן שדרנית בערוץ הספורט. בכל פרק, מירי נבו מארחת את מיטב המומחים והמדענים בתחומי הפיזיולוגיה, התזונה, רפואה ומדעי הספורט. אם אתם מחפשים עובדות מדעיות, אמינות גבוהה, מידע עדכני, ואוהבים להעמיק ולדעת, שואפים לרכשו כלים שייסעו לכם להגיע לתוצאות מרשימות בכל הנוגע לפעילות גופנית, בריאות, ואיכות חיים - אתם נימצאים במקום הנכון, ב״פוד על הדופק״
מה זה פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360?
פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת Tel Aviv University. תוכנית המתרגמת מדע פיזיולוגי מורכב להבנה פרקטית, תוך ניפוץ מיתוסים ובחינה מעמיקה של תהליכי גוף וביצועים. בארכיון 26 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-54 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 26 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-54 דקות |
| הפרק האחרון | 13 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 8 |
עודכן:
סטרס שדווקא עושה טוב - מה עומד מאחורי הסאונה
מירי נבו מארחת את פרופ' יובל חלד על חשיפה פסיבית לחום, ומסבירה את מנגנון ה'הורמזיס' - סטרס מבוקר שמיטיב עם הגוף. חשיפה חוזרת לסאונה, לפי המחקר, עשויה לשפר את גמישות כלי הדם ולהפחית סיכון למחלות לב.
היא מקפידה להבחין בין דברים שמתבלבלים בקלות - בין חום סביבתי לחום מטאבולי שנוצר ממאמץ, ובין מחלת עומס למחלה מטאבולית.
נושא שחוזר בסדרה הוא ההטיה ההיסטורית במחקר הרפואי לטובת נתונים גבריים, והצורך להתאים את הידע לפיזיולוגיה נשית.
תוכנית המתרגמת מדע פיזיולוגי מורכב להבנה פרקטית, תוך ניפוץ מיתוסים ובחינה מעמיקה של תהליכי גוף וביצועים.
המנחה
המנחה, מירי נבו, מובילה שיחות עומק עם מומחים אקדמיים וקליניים בתחומי הפיזיולוגיה והרפואה. היא ניגשת לנושאים מנקודת מבט סקרנית ואחראית, השואפת לזקק ידע מדעי מורכב לכדי הבנה בהירה עבור המאזין.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון רציני, אקדמי ומבוסס מחקרים, ללא התפשרות על פופוליזם או קיצורי דרך. הראיונות נערכים בקצב יסודי ומעמיק, תוך דגש על ניתוח מנגנונים ביולוגיים וביסוס טענות על נתונים מדעיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבריאות האנושית מבוססת על מנגנונים פיזיולוגיים מורכבים הדורשים התערבות רפואית או מחקרית מעבר לשינוי התנהגותי שטחי.
- קיימת הטיה היסטורית במחקר הרפואי המעדיפה נתונים גבריים, מה שמחייב התאמה מדעית ייעודית לפיזיולוגיה נשית.
- רבים מהטרנדים הבריאותיים מבוססים על מיתוסים חסרי ביסוס מחקרי מספק, ומצריכים ניתוח זהיר של עובדות מול דעות.
- הגוף האנושי פועל כמערכת מערכתית רב-תהליכית, שבה השפעות סביבתיות, הורמונליות ומטאבוליות משפיעות הדדית על היכולת התפקודית.
התוכנית מיועדת לספורטאים, מאמנים, אנשי מקצוע בתחומי הבריאות ולמאזינים סקרנים המחפשים ידע מדעי מעמיק ולא מסתפקים בטרנדים חולפים.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד חשיפה מוקדמת לחום (pre-conditioning) יכולה להכין את הגוף לסטרס ולהפחית נזקים לבביים עתידיים?
מהם המנגנונים הפיזיולוגיים וההורמונליים המופעלים בגוף בזמן חשיפה לחום בסאונה?
כיצד ניתן לאבחן באמת מחסור במגנזיום אם בדיקות הדם אינן משקפות את המאגרים בגוף?
למה בכלל צריך לדבר על זה ולמה השאלה על ההבדלים בין נשים לגברים בביצועים היא נושא כה מורכב וטעון שצריך לבחון אותו?
איפה עובר האיזון בין האחריות של האדם לבין דברים שאינם תלויים בו?
כיצד מאזנים בין שוויון הזדמנויות לבין הוגנות תחרותית כאשר המציאות הביולוגית והמגדרית הופכת למורכבת יותר?
האם יש מחיר שהגוף עלול לשלם בדרך על הצום, וכיצד ניתן לקבל החלטות חכמות ולא קיצוניות בנושא?
האם ספורטאית שעברה גיל התבגרות כגבר שומרת על יתרון פיזיולוגי גם אחרי שנים של טיפול הורמונלי?
8 פרקים = 8 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פרק העוסק בחשיפה לחום וסאונות: המנגנונים הפיזיולוגיים, היתרונות הבריאותיים, והקשר המדעי להפחתת סיכונים למחלות לב וכלי דם.
בפרק זה מארחת מירי נבוב את פרופ' יובל חלד לשיחה על חשיפה פסיבית לחום ושימוש בסאונות. הם דנים במחקרים עדכניים המצביעים על יתרונות בריאותיים למערכת הלב וכלי הדם ועל מנגנון ה'הורמזיס' - יצירת סטרס חיובי לגוף. הפרק מסביר את הבסיס הפיזיולוגי לויסות חום הגוף ומבדיל בין חשיפה לחום סביבתי לבין חום מטאבולי הנוצר ממאמץ. זהו פרק חובה לכל מי שמעוניין להבין את ההשפעות הבריאותיות של סאונה ואת הדרך הנכונה ליישם חשיפה לחום.
- חשיפה חוזרת לסאונה עשויה להפחית סיכון למחלות כלי דם היקפיים באמצעות שיפור זרימת דם ואלסטיות של כלי הדם.
- הגוף מייצר חומרים מרחיבי כלי דם, כגון ניטריק אוקסייד, בתגובה לחשיפה מוגברת לחום, מה שמוריד את לחץ הדם.
- חשיפה מוקדמת לחום פועלת כ'הורמזיס' - סטרס בריא שמכין את הגוף לעמידות בפני עומסים עתידיים.
- ההיפוטלמוס משמש כטרמוסטט המרכזי של הגוף, האחראי על הפעלת מנגנוני קירור כמו הזעה והרחבת כלי דם כדי לשמור על טמפרטורה יציבה.
כיצד חשיפה מוקדמת לחום (pre-conditioning) יכולה להכין את הגוף לסטרס ולהפחית נזקים לבביים עתידיים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
כל מה שצריך לדעת על תוספי תזונה
פרקים אחרונים
כל מה שצריך לדעת על תוספי תזונה
13 ביולי 20261 שע׳ 2 דק׳איזה מין ענף זה כדורגל? הפיזיולוגיה של המאמץ מאחורי הספורט הפופולרי ומה ניקח מזה לחיינו
18 ביוני 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עוסק במגנזיום, המינרל שהפך לטרנד בשנים האחרונות אך נותר יתום מבחינה מחקרית. המארחת מירי נבוב והפיזיולוג דביר לב מסבירים מדוע הוא חיוני למאות תהליכים בגוף, מדוע בדיקות הדם הקונבנציונליות אינן משקפות נאמנה את רמתו האמיתית, ומדוע חשוב להבין מי באמת זקוק לתיסוף. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את המדע מאחורי התוסף הפופולרי ולהבדיל בין מיתוסים לעובדות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מגנזיום מעורב ביותר מ-300 תהליכים ביוכימיים בגוף, כולל הפקת אנרגיה, הולכה עצבית וויסות לחץ דם.
- המגנזיום מכונה מינרל יתום כיוון שחרף עלייה בשימוש הציבורי בו, כמות המחקרים המדעיים עליו נמוכה משמעותית בהשוואה למינרלים אחרים.
- בדיקות דם רגילות אינן כלי אבחון אמין למחסור במגנזיום, כיוון שפחות מאחוז אחד מהמגנזיום בגוף נמצא בדם.
- סימפטומים של מחסור תת-קליני במגנזיום, כמו עייפות, חוסר אנרגיה ולחץ דם גבוה, לעיתים חומקים מהאבחון של הממסד הרפואי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט עוסק במגנזיום, המינרל שהפך לטרנד בשנים האחרונות אך נותר יתום מבחינה מחקרית. המארחת מירי נבוב והפיזיולוג דביר לב מסבירים מדוע הוא חיוני למאות תהליכים בגוף, מדוע בדיקות הדם הקונבנציונליות אינן משקפות נאמנה את רמתו האמיתית, ומדוע חשוב להבין מי באמת זקוק לתיסוף. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את המדע מאחורי התוסף הפופולרי ולהבדיל בין מיתוסים לעובדות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מגנזיום מעורב ביותר מ-300 תהליכים ביוכימיים בגוף, כולל הפקת אנרגיה, הולכה עצבית וויסות לחץ דם. · המגנזיום מכונה מינרל יתום כיוון שחרף עלייה בשימוש הציבורי בו, כמות המחקרים המדעיים עליו נמוכה משמעותית בהשוואה למינרלים אחרים. · בדיקות דם רגילות אינן כלי אבחון אמין למחסור במגנזיום, כיוון שפחות מאחוז אחד מהמגנזיום בגוף נמצא בדם. · סימפטומים של מחסור תת-קליני במגנזיום, כמו עייפות, חוסר אנרגיה ולחץ דם גבוה, לעיתים חומקים מהאבחון של הממסד הרפואי.
אקלים, ג׳ט לג, עייפות וחום: על מונדיאל 2026 ועל הפיזיולוגיה של גוף האדם (חלק 1)
15 ביוני 202638 דק׳הכל על סאונה וחשיפה לחום
4 ביוני 20261 שע׳ 17 דק׳הגיע הזמן לדבר על מגנזיום!
20 במאי 202658 דק׳הבדלים מגדרים בביצועים גופניים, רמז - נשים הן לא גברים קטנים
13 במאי 202644 דק׳זריקות לטיפול בהשמנה. כל האמת
28 באפריל 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור דרור דיקר, שמנהל מרכז לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון, מתעקש שהשמנה היא מחלה פיזיולוגית ולא עניין של כוח רצון, כמו שנראה במחקרי תאומים זהים שאחד מהם נשאר רזה בכפר בהודו והשני השמין בארצות הברית. הוא מספר שהדבר הכי חדשני שהכניס למרפאה היה טישו, כי מטופלים פורצים בבכי כששומעים לראשונה שזו לא אשמתם. במרכז השיחה עומד מחקר שפורסם בלנסט בנובמבר 2024 על מעל מיליון מתגייסים בני 17, שממנו עולה שמי שחי עם השמנה בגיל הזה נמצא בסיכון גבוה ב-30 אחוז אצל בנים וב-60 אחוז אצל בנות לתחלואת השמנה כבר בגיל 23. את המחקר הוביל דוקטור יאיר זלוף שנפל ביום השני של המלחמה ולא זכה לסיימו, ודיקר פותח בו כל הרצאה בחו"ל כגלעד לזכרו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דיקר מפריד את מחלת ההשמנה לשתיים: 'מחלת מסה' שבה השומן מכביד על השלד וגורם לדום נשימה בשינה ולחץ דם, ומחלה מטבולית דלקתית שבה רקמת שומן שגדלה מדי עוברת נמק ומולידה סוכרת ומחלות לב.
- המחקר בלנסט מצא שגם עודף משקל בלבד, BMI בין 25 ל-30 בגיל 17, מעלה את הסיכון לתחלואה ב-20 אחוז אצל בנים וב-27 אחוז אצל בנות.
- מחקר נוסף של אותה קבוצה הראה בשורה הפוכה: נערים עם השמנה שיורדים למשקל תקין בבגרות מפחיתים ב-16 אחוז את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים.
- דיקר מבקר את ההסתמכות על BMI כי הוא לא ממקם את השומן: שומן בטני-ויסצרלי מסוכן לבריאות יותר משומן אגני, ולכן כדאי לבדוק הרכב גוף ולא רק משקל וגובה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרופסור דרור דיקר, שמנהל מרכז לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון, מתעקש שהשמנה היא מחלה פיזיולוגית ולא עניין של כוח רצון, כמו שנראה במחקרי תאומים זהים שאחד מהם נשאר רזה בכפר בהודו והשני השמין בארצות הברית. הוא מספר שהדבר הכי חדשני שהכניס למרפאה היה טישו, כי מטופלים פורצים בבכי כששומעים לראשונה שזו לא אשמתם. במרכז השיחה עומד מחקר שפורסם בלנסט בנובמבר 2024 על מעל מיליון מתגייסים בני 17, שממנו עולה שמי שחי עם השמנה בגיל הזה נמצא בסיכון גבוה ב-30 אחוז אצל בנים וב-60 אחוז אצל בנות לתחלואת השמנה כבר בגיל 23. את המחקר הוביל דוקטור יאיר זלוף שנפל ביום השני של המלחמה ולא זכה לסיימו, ודיקר פותח בו כל הרצאה בחו"ל כגלעד לזכרו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דיקר מפריד את מחלת ההשמנה לשתיים: 'מחלת מסה' שבה השומן מכביד על השלד וגורם לדום נשימה בשינה ולחץ דם, ומחלה מטבולית דלקתית שבה רקמת שומן שגדלה מדי עוברת נמק ומולידה סוכרת ומחלות לב. · המחקר בלנסט מצא שגם עודף משקל בלבד, BMI בין 25 ל-30 בגיל 17, מעלה את הסיכון לתחלואה ב-20 אחוז אצל בנים וב-27 אחוז אצל בנות. · מחקר נוסף של אותה קבוצה הראה בשורה הפוכה: נערים עם השמנה שיורדים למשקל תקין בבגרות מפחיתים ב-16 אחוז את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים. · דיקר מבקר את ההסתמכות על BMI כי הוא לא ממקם את השומן: שומן בטני-ויסצרלי מסוכן לבריאות יותר משומן אגני, ולכן כדאי לבדוק הרכב גוף ולא רק משקל וגובה.
הבדלים מגדרים בביצועים גופניים, רמז – נשים הן לא גברים קטנים
13 במאי 202644 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט בוחן את ההבדלים הביולוגיים והפיזיולוגיים בין גברים לנשים בביצועים גופניים, ומדגיש את הצורך במחקרים ופרוטוקולי אימון מותאמים לנשים. המארחת מירי נבו והאורחת דוקטור חן פליישמן מנתחות את ההיסטוריה של המחקר הרפואי שעד כה התמקד בעיקר בגברים כברירת מחדל. הפרק מספק תובנות למאמנים, ספורטאים ואנשי רפואה על הדרך הנכונה להבין את הגוף הנשי לשיפור תוצאות ובריאות. שווה להאזין כדי להבין מדוע המין הביולוגי הוא משתנה מדעי קריטי ולא מדובר רק בהבדל בגודל הגוף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מרבית פרוטוקולי האימון והמחקרים הרפואיים פותחו על בסיס נתונים של גברים בלבד.
- נשים אינן גרסה מוקטנת של גברים, אלא מערכת פיזיולוגית שונה לחלוטין עם תגובות הורמונליות ייחודיות.
- רק בשנת 2016 נקבעה דרישה רשמית להתייחס למין הביולוגי בכל מחקר בבני אדם, בעלי חיים ותאים.
- הצורך בהתאמת מחקרים לנשים אינו עניין של אג'נדה פוליטית, אלא דרישה למדע מדויק וטוב יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט בוחן את ההבדלים הביולוגיים והפיזיולוגיים בין גברים לנשים בביצועים גופניים, ומדגיש את הצורך במחקרים ופרוטוקולי אימון מותאמים לנשים. המארחת מירי נבו והאורחת דוקטור חן פליישמן מנתחות את ההיסטוריה של המחקר הרפואי שעד כה התמקד בעיקר בגברים כברירת מחדל. הפרק מספק תובנות למאמנים, ספורטאים ואנשי רפואה על הדרך הנכונה להבין את הגוף הנשי לשיפור תוצאות ובריאות. שווה להאזין כדי להבין מדוע המין הביולוגי הוא משתנה מדעי קריטי ולא מדובר רק בהבדל בגודל הגוף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מרבית פרוטוקולי האימון והמחקרים הרפואיים פותחו על בסיס נתונים של גברים בלבד. · נשים אינן גרסה מוקטנת של גברים, אלא מערכת פיזיולוגית שונה לחלוטין עם תגובות הורמונליות ייחודיות. · רק בשנת 2016 נקבעה דרישה רשמית להתייחס למין הביולוגי בכל מחקר בבני אדם, בעלי חיים ותאים. · הצורך בהתאמת מחקרים לנשים אינו עניין של אג'נדה פוליטית, אלא דרישה למדע מדויק וטוב יותר.
צום לסירוגין, וצום מלא. טרנד או כלי?
15 באפריל 20261 שע׳ 15 דק׳מגדר ספורט ומדע
27 במרץ 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מירי נבו ומולי אפשטיין נכנסים לסקירה שיטתית של ג'ואנה הרפר משנת 2021, שבדקה איך טיפול הורמונלי משנה הרכב גוף, כוח שריר והמוגלובין אצל נשים טרנסג'נדריות. אפשטיין מסביר שהטסטוסטרון קובע יתרון בסבולת ובכוח, ושחלק מהשינויים שהתחוללו בגיל ההתבגרות, כמו לב גדול יותר וקיבולת ריאה גבוהה, נשארים גם אחרי שנים של מדכאי הורמונים. הם עוברים על התפתחות הכללים של הוועד האולימפי, מסף טסטוסטרון של עשרה ננומול לליטר שירד לחמישה ועד ההבחנה בין מי שעברה את המעבר לפני גיל ההתבגרות למי שעברה אחריו, ומזכירים את לורל הווארד, מרימת המשקולות מניו זילנד שהתחרתה בטוקיו בגיל 43.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטסטוסטרון הוא השחקן המרכזי ביתרון הגברי בסבולת ובכוח, דרך ריכוז המוגלובין גבוה יותר וסינתזת חלבון מוגברת.
- חלק מהשינויים שחלים בגיל ההתבגרות, כמו לב גדול יותר וקיבולת ריאה גבוהה, לא נמחקים גם אחרי שנים של דיכוי טסטוסטרון ואסטרוגן.
- כללי הוועד האולימפי השתנו שוב ושוב, מסף טסטוסטרון של עשרה ננומול לליטר שהורד לחמישה, ועד קו ירוק למי שעברה את המעבר עוד לפני גיל ההתבגרות.
- אפשטיין מזכיר שכל הספורט ההישגי בנוי על מוטציות נדירות, והשאלה היא רק אם היתרון נשאר בתוך התאמה מגדרית ומינית.
- לורל הווארד מניו זילנד הייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שהתחרתה במשחקים אולימפיים, בטוקיו, בגיל 43.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מירי נבו ומולי אפשטיין נכנסים לסקירה שיטתית של ג'ואנה הרפר משנת 2021, שבדקה איך טיפול הורמונלי משנה הרכב גוף, כוח שריר והמוגלובין אצל נשים טרנסג'נדריות. אפשטיין מסביר שהטסטוסטרון קובע יתרון בסבולת ובכוח, ושחלק מהשינויים שהתחוללו בגיל ההתבגרות, כמו לב גדול יותר וקיבולת ריאה גבוהה, נשארים גם אחרי שנים של מדכאי הורמונים. הם עוברים על התפתחות הכללים של הוועד האולימפי, מסף טסטוסטרון של עשרה ננומול לליטר שירד לחמישה ועד ההבחנה בין מי שעברה את המעבר לפני גיל ההתבגרות למי שעברה אחריו, ומזכירים את לורל הווארד, מרימת המשקולות מניו זילנד שהתחרתה בטוקיו בגיל 43.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטסטוסטרון הוא השחקן המרכזי ביתרון הגברי בסבולת ובכוח, דרך ריכוז המוגלובין גבוה יותר וסינתזת חלבון מוגברת. · חלק מהשינויים שחלים בגיל ההתבגרות, כמו לב גדול יותר וקיבולת ריאה גבוהה, לא נמחקים גם אחרי שנים של דיכוי טסטוסטרון ואסטרוגן. · כללי הוועד האולימפי השתנו שוב ושוב, מסף טסטוסטרון של עשרה ננומול לליטר שהורד לחמישה, ועד קו ירוק למי שעברה את המעבר עוד לפני גיל ההתבגרות. · אפשטיין מזכיר שכל הספורט ההישגי בנוי על מוטציות נדירות, והשאלה היא רק אם היתרון נשאר בתוך התאמה מגדרית ומינית. · לורל הווארד מניו זילנד הייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שהתחרתה במשחקים אולימפיים, בטוקיו, בגיל 43.
מתיחות בלי אשליות - מה מתיחות באמת עושות
26 במרץ 202646 דק׳סטרס ופעילות גופנית - למה ואיזה סוג אימון מתאימים להתמודדות עם סטרס
8 במרץ 202642 דק׳
פודקאסטים דומים
בריאות בגובה האוזניים
ההסתדרות הרפואית בישראל
תא וידויים ⋮ הילי לואיס
TOX10 ⋮ זה הדיבור
ספורט העתיד
רותם יפעת וליאור רביבו
שיחות נשימה | פודקאסט על החיים עם מחלות ריאה בגובה העיניים
לנשום - העמותה לחולי ריאה בישראל
בריאות אושר וכושר
סער בויום
עושים תזונה. נקודה. הכל על תזונה קטוגנית, דלת פחמימות וצומות לסירוגין
לירז בלומנפלד