מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

השוק הישראלי מפגין חוסן עם העדפה תרבותית מושרשת לבעלות על דירה, מה שממתן ירידות מחירים גם בתקופות אי-ודאות. · הסגרים שינו את העדפות הצרכנים, עם עלייה בביקוש לדירות הכוללות מרפסת או גינה. · קיים פער מובנה בין היצע לביקוש, כאשר גידול האוכלוסייה בישראל צפוי להמשיך ולדחוף את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה לאורך זמן. · שוק השכירות מושפע משינויים נקודתיים כמו שחרור דירות Airbnb, אך המגמה הכללית בטווח הארוך היא של יציבות או עלייה במחירים.

כלכלה ועסקים

עושים נדל"ן עם חגי גולן Osim Nadlan

רשת עושים היסטוריה

35 פרקים

פודקאסט בהגשתו של חגי גולן, המוקדש לכל מה שחם בתחום הנדל"ן

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI — מאת עושים נדל"ן עם חגי גולן Osim Nadlan

פרקים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.2

תובנות לפרק

תובנות הזהב מהארכיון

השוק הישראלי מפגין חוסן עם העדפה תרבותית מושרשת לבעלות על דירה, מה שממתן ירידות מחירים גם בתקופות אי-ודאות.
הסגרים שינו את העדפות הצרכנים, עם עלייה בביקוש לדירות הכוללות מרפסת או גינה.
קיים פער מובנה בין היצע לביקוש, כאשר גידול האוכלוסייה בישראל צפוי להמשיך ולדחוף את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה לאורך זמן.
שוק השכירות מושפע משינויים נקודתיים כמו שחרור דירות Airbnb, אך המגמה הכללית בטווח הארוך היא של יציבות או עלייה במחירים.
פרויקט כיכר המדינה מורכב מ-3 מגדלי יוקרה עם 453 דירות, במימון חוץ-בנקאי, וצפוי להסתיים בעוד כ-5 שנים.
למרות עלויות הבנייה והתחזוקה הגבוהות, הפרויקט כולל פארק ציבורי לרווחת התושבים.
שוק הנדלן אינו בועה לדעת המומחה, שכן הביקוש הנובע מגידול משקי הבית עולה משמעותית על ההיצע הקיים.
תכנון עירוני נכון צריך להתמקד בהליכתיות, עירוב שימושים ותחבורה ציבורית, תוך העדפת בינוי מרקמי על פני מגדלים מבודדים.
הפחתת מס הרכישה מיועדת לעודד משקיעים לחזור לשוק, דבר הנתפס כחיוני להגדלת היצע הדירות להשכרה.
תוכנית מחיר למשתכן גרמה לעיוותים רבים בשוק ולנזקים ליזמים ולזוגות צעירים בפריפריה, למרות כוונתה המקורית של המדינה.
קיים צוואר בקבוק של עודף ביקושים מול היצע נמוך, אשר מהווה גורם מרכזי לעליית המחירים, יותר מאשר פעילות המשקיעים עצמם.
משקיעים מחפשים יציבות, ובתקופות של מס רכישה גבוה הם מצאו פתרונות יצירתיים, כגון רישום דירות על שם הילדים.
הקורונה גרמה לאנשים לעבור מאזורי ביקוש יקרים לפריפריה במטרה למצוא אלטרנטיבות זולות יותר בשוק השכירות.
ארנונה למשרדים גבוהה פי שלושה מארנונה למגורים, מה שיוצר תמריץ חזק לרשויות מקומיות להתנגד להסבת משרדים למגורים.
הסבת בנייני משרדים קיימים למגורים כרוכה באתגרים טכניים משמעותיים, כגון הצורך בתשתיות אינסטלציה חדשות והתאמות בטיחותיות.
הסבת שטחים למגורים עשויה להתבצע גם ללא תמיכת הרשות המקומית, באמצעות פנייה לוועדות ערר ופסיקות בתי משפט.
מודל של דירות קטנות באזורי תעשייה עשוי להחיות אזורים אלו מבלי להעמיס על תשתיות ציבוריות כמו גני ילדים.
פתרון אמיתי למשבר הדיור דורש אינטגרציה של כלל הגורמים הממשלתיים והשלטוניים תחת גורם אחד בעל סמכויות כוללות.
כ-40% ממשקי הבית נמצאים בסיכון פיננסי משמעותי בהחזרי המשכנתא, כאשר הזוגות הצעירים שרכשו דירה בשנים האחרונות הם הפגיעים ביותר.
התנהגות שוק הנדל"ן במהלך הקורונה הייתה מנוגדת לציפיות: לאחר עצירה במרץ-אפריל, השוק חזר לפעילות ערה ביוני 2020, בדומה לתקופות טרום-משבר.
בניגוד למשבר הסאב-פריים בארה"ב, בישראל הבנקים פועלים בגמישות ומעדיפים דחיית תשלומים על פני פינוי אלים, בשל מורכבות משפטית, חברתית, וחוסר רצון להפוך למחזיקי נכסי נדל"ן.
הזוגות הצעירים בישראל נותרים הקבוצה הפעילה ביותר בשוק, והם עדיין מוכנים לקחת סיכונים פיננסיים משמעותיים כדי לרכוש דירה, בניגוד למגמות בעולם.
הקפאת תשלומי קרן במשכנתא בתקופת משבר עלולה לפגוע בדירוג האשראי וביכולת לקבל הלוואות בעתיד.
סירוב בנקאי למשכנתא הוא לעיתים החלטה אוטומטית המבוססת על צבע במערכת, וניתן לנסות לשנותה באמצעות הצגת נימוקים ודוח נתוני אשראי רשמי למנהלים בכירים.

ועוד 1 תובנות לאורך הפרקים…

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 0

האם ניתן לייצר שינוי תרבותי בישראל שבו אנשים יבחרו לחיות לאורך שנים בשכירות במקום לרכוש דירה?

פרק 1

האם ניתן להגדיר את שוק הנדלן הישראלי כבועה?

פרק 2

האם המשקיעים בשוק הנדל"ן הם אויבי הזוגות הצעירים או שמא הם הפטריוטים הכלכליים שמספקים פתרונות דיור להשכרה?

פרק 3

איזה דייר יסכים לבוא לגור בדירה ולשלם ארנונה של משרדים, שהיא פי שלוש?

פרק 4

מה מתכוונים לעשות בבנקים באמת עם חלילה נקלע למצב שבו לווים לא יוכלו לשלם את המשכנתא, הרי מה, הם יקחו להם את הדירות?

פרק 5

האם ניתן להפוך סירוב למשכנתא מהפקיד בסניף לאישור אצל מנהל בכיר יותר?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של עושים נדל"ן עם חגי גולן Osim Nadlan

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

ניתוח השפעת סגר הקורונה השני על שוק הנדל"ן הישראלי, תוך בחינת תנודות מחירים, התנהגות קונים ומשקיעים, והתחזית לטווח הארוך.

הפרק מארח את לילי הנחמן, מנכ"לית אנגלו סקסון, לדיון על מצב שוק הנדל"ן בפתח הסגר השני. הדוברת מנתחת את לקחי הסגר הראשון, שבו לאחר קיפאון ראשוני נרשמה התאוששות בעסקאות ללא ירידת מחירים משמעותית. השיחה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, השינויים בביקושים בעקבות הקורונה, המחסור בהתחלות בנייה, והצפי לעליות מחירים בטווח הארוך בשל דמוגרפיה צומחת. מומלץ להאזנה למי שמחפש להבין את הדינמיקה הכלכלית-פסיכולוגית של שוק הדיור הישראלי בעתות משבר.

השוק הישראלי מפגין חוסן עם העדפה תרבותית מושרשת לבעלות על דירה, מה שממתן ירידות מחירים גם בתקופות אי-ודאות.
הסגרים שינו את העדפות הצרכנים, עם עלייה בביקוש לדירות הכוללות מרפסת או גינה.
קיים פער מובנה בין היצע לביקוש, כאשר גידול האוכלוסייה בישראל צפוי להמשיך ולדחוף את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה לאורך זמן.
שוק השכירות מושפע משינויים נקודתיים כמו שחרור דירות Airbnb, אך המגמה הכללית בטווח הארוך היא של יציבות או עלייה במחירים.

השאלה הבולטת בפרק

האם ניתן לייצר שינוי תרבותי בישראל שבו אנשים יבחרו לחיות לאורך שנים בשכירות במקום לרכוש דירה?

הפרק האחרון24 בספטמבר 2020

[עושים נדל"ן] מה יקרה למחירי הדירות בעקבות הסגר השני?

פרקים אחרונים

[עושים נדל"ן] מה יקרה למחירי הדירות בעקבות הסגר השני?
24 בספטמבר 202027 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את לילי הנחמן, מנכ"לית אנגלו סקסון, לדיון על מצב שוק הנדל"ן בפתח הסגר השני. הדוברת מנתחת את לקחי הסגר הראשון, שבו לאחר קיפאון ראשוני נרשמה התאוששות בעסקאות ללא ירידת מחירים משמעותית. השיחה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, השינויים בביקושים בעקבות הקורונה, המחסור בהתחלות בנייה, והצפי לעליות מחירים בטווח הארוך בשל דמוגרפיה צומחת. מומלץ להאזנה למי שמחפש להבין את הדינמיקה הכלכלית-פסיכולוגית של שוק הדיור הישראלי בעתות משבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- השוק הישראלי מפגין חוסן עם העדפה תרבותית מושרשת לבעלות על דירה, מה שממתן ירידות מחירים גם בתקופות אי-ודאות.
- הסגרים שינו את העדפות הצרכנים, עם עלייה בביקוש לדירות הכוללות מרפסת או גינה.
- קיים פער מובנה בין היצע לביקוש, כאשר גידול האוכלוסייה בישראל צפוי להמשיך ולדחוף את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה לאורך זמן.
- שוק השכירות מושפע משינויים נקודתיים כמו שחרור דירות Airbnb, אך המגמה הכללית בטווח הארוך היא של יציבות או עלייה במחירים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את לילי הנחמן, מנכ"לית אנגלו סקסון, לדיון על מצב שוק הנדל"ן בפתח הסגר השני. הדוברת מנתחת את לקחי הסגר הראשון, שבו לאחר קיפאון ראשוני נרשמה התאוששות בעסקאות ללא ירידת מחירים משמעותית. השיחה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, השינויים בביקושים בעקבות הקורונה, המחסור בהתחלות בנייה, והצפי לעליות מחירים בטווח הארוך בשל דמוגרפיה צומחת. מומלץ להאזנה למי שמחפש להבין את הדינמיקה הכלכלית-פסיכולוגית של שוק הדיור הישראלי בעתות משבר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השוק הישראלי מפגין חוסן עם העדפה תרבותית מושרשת לבעלות על דירה, מה שממתן ירידות מחירים גם בתקופות אי-ודאות. · הסגרים שינו את העדפות הצרכנים, עם עלייה בביקוש לדירות הכוללות מרפסת או גינה. · קיים פער מובנה בין היצע לביקוש, כאשר גידול האוכלוסייה בישראל צפוי להמשיך ולדחוף את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה לאורך זמן. · שוק השכירות מושפע משינויים נקודתיים כמו שחרור דירות Airbnb, אך המגמה הכללית בטווח הארוך היא של יציבות או עלייה במחירים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
[עושים נדל"ן] מי רוצה דירה בכיכר המדינה?
9 בספטמבר 202028 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את התקדמות פרויקט מגדלי היוקרה בכיכר המדינה בתל אביב, כולל המימון, התכנון והאתגרים הכרוכים בו. בנוסף, מתארח דן פרנס המעריך את כיוון מחירי הנדלן בעקבות פערי היצע וביקוש. השיחה עוסקת גם בשינויים הדרושים בתכנון עירוני בישראל, עם דגש על צפיפות, נגישות לתחבורה ציבורית והעדפת בינוי מרקמי על פני מגדלים. הפרק מיועד למתעניינים בשוק הנדלן ובפיתוח עירוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פרויקט כיכר המדינה מורכב מ-3 מגדלי יוקרה עם 453 דירות, במימון חוץ-בנקאי, וצפוי להסתיים בעוד כ-5 שנים.
- למרות עלויות הבנייה והתחזוקה הגבוהות, הפרויקט כולל פארק ציבורי לרווחת התושבים.
- שוק הנדלן אינו בועה לדעת המומחה, שכן הביקוש הנובע מגידול משקי הבית עולה משמעותית על ההיצע הקיים.
- תכנון עירוני נכון צריך להתמקד בהליכתיות, עירוב שימושים ותחבורה ציבורית, תוך העדפת בינוי מרקמי על פני מגדלים מבודדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את התקדמות פרויקט מגדלי היוקרה בכיכר המדינה בתל אביב, כולל המימון, התכנון והאתגרים הכרוכים בו. בנוסף, מתארח דן פרנס המעריך את כיוון מחירי הנדלן בעקבות פערי היצע וביקוש. השיחה עוסקת גם בשינויים הדרושים בתכנון עירוני בישראל, עם דגש על צפיפות, נגישות לתחבורה ציבורית והעדפת בינוי מרקמי על פני מגדלים. הפרק מיועד למתעניינים בשוק הנדלן ובפיתוח עירוני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פרויקט כיכר המדינה מורכב מ-3 מגדלי יוקרה עם 453 דירות, במימון חוץ-בנקאי, וצפוי להסתיים בעוד כ-5 שנים. · למרות עלויות הבנייה והתחזוקה הגבוהות, הפרויקט כולל פארק ציבורי לרווחת התושבים. · שוק הנדלן אינו בועה לדעת המומחה, שכן הביקוש הנובע מגידול משקי הבית עולה משמעותית על ההיצע הקיים. · תכנון עירוני נכון צריך להתמקד בהליכתיות, עירוב שימושים ותחבורה ציבורית, תוך העדפת בינוי מרקמי על פני מגדלים מבודדים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
[עושים נדל"ן] מס הרכישה הופחת: מה יקרה למחירים?
26 באוגוסט 202023 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח מומחי נדל"ן הדנים בהחלטת הממשלה להפחית את מס הרכישה במטרה להחזיר משקיעים לשוק. הדיון מתמקד בהשפעת צעד זה על מחירי הדירות ועל שוק השכירות, מתוך תפיסה כי המשקיעים מספקים פתרונות דיור חיוניים לזוגות צעירים. בנוסף, האורחים מבקרים את תוכנית מחיר למשתכן ומנתחים את מורשת פעילותו של משה כחלון כשר אוצר לשעבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפחתת מס הרכישה מיועדת לעודד משקיעים לחזור לשוק, דבר הנתפס כחיוני להגדלת היצע הדירות להשכרה.
- תוכנית מחיר למשתכן גרמה לעיוותים רבים בשוק ולנזקים ליזמים ולזוגות צעירים בפריפריה, למרות כוונתה המקורית של המדינה.
- קיים צוואר בקבוק של עודף ביקושים מול היצע נמוך, אשר מהווה גורם מרכזי לעליית המחירים, יותר מאשר פעילות המשקיעים עצמם.
- משקיעים מחפשים יציבות, ובתקופות של מס רכישה גבוה הם מצאו פתרונות יצירתיים, כגון רישום דירות על שם הילדים.
- הקורונה גרמה לאנשים לעבור מאזורי ביקוש יקרים לפריפריה במטרה למצוא אלטרנטיבות זולות יותר בשוק השכירות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח מומחי נדל"ן הדנים בהחלטת הממשלה להפחית את מס הרכישה במטרה להחזיר משקיעים לשוק. הדיון מתמקד בהשפעת צעד זה על מחירי הדירות ועל שוק השכירות, מתוך תפיסה כי המשקיעים מספקים פתרונות דיור חיוניים לזוגות צעירים. בנוסף, האורחים מבקרים את תוכנית מחיר למשתכן ומנתחים את מורשת פעילותו של משה כחלון כשר אוצר לשעבר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפחתת מס הרכישה מיועדת לעודד משקיעים לחזור לשוק, דבר הנתפס כחיוני להגדלת היצע הדירות להשכרה. · תוכנית מחיר למשתכן גרמה לעיוותים רבים בשוק ולנזקים ליזמים ולזוגות צעירים בפריפריה, למרות כוונתה המקורית של המדינה. · קיים צוואר בקבוק של עודף ביקושים מול היצע נמוך, אשר מהווה גורם מרכזי לעליית המחירים, יותר מאשר פעילות המשקיעים עצמם. · משקיעים מחפשים יציבות, ובתקופות של מס רכישה גבוה הם מצאו פתרונות יצירתיים, כגון רישום דירות על שם הילדים. · הקורונה גרמה לאנשים לעבור מאזורי ביקוש יקרים לפריפריה במטרה למצוא אלטרנטיבות זולות יותר בשוק השכירות.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
[עושים נדל"ן] מי רוצה לגור במשרדים שהוסבו למגורים?
12 באוגוסט 202026 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט דן ביוזמה הממשלתית לאפשר הסבת שטחי משרדים למגורים בעקבות שינויי דפוסי העבודה בתקופת הקורונה. השיחה סוקרת את ההתנגדות של רשויות מקומיות, החוששות מאובדן הכנסות מארנונה וממחסור בתשתיות ציבוריות, אל מול האינטרסים של יזמים. בנוסף, מוצגים פתרונות טכניים ותכנוניים, כמו פרויקטים של מיקרו-דירות באזורי תעשייה, ונדונים פתרונות רחבים יותר למשבר הדיור, הכוללים ריכוז סמכויות ממשלתיות ועידוד שכירות לטווח ארוך. הפרק מיועד למי שמתעניין בשוק הנדל"ן הישראלי ובמדיניות תכנון עירוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ארנונה למשרדים גבוהה פי שלושה מארנונה למגורים, מה שיוצר תמריץ חזק לרשויות מקומיות להתנגד להסבת משרדים למגורים.
- הסבת בנייני משרדים קיימים למגורים כרוכה באתגרים טכניים משמעותיים, כגון הצורך בתשתיות אינסטלציה חדשות והתאמות בטיחותיות.
- הסבת שטחים למגורים עשויה להתבצע גם ללא תמיכת הרשות המקומית, באמצעות פנייה לוועדות ערר ופסיקות בתי משפט.
- מודל של דירות קטנות באזורי תעשייה עשוי להחיות אזורים אלו מבלי להעמיס על תשתיות ציבוריות כמו גני ילדים.
- פתרון אמיתי למשבר הדיור דורש אינטגרציה של כלל הגורמים הממשלתיים והשלטוניים תחת גורם אחד בעל סמכויות כוללות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט דן ביוזמה הממשלתית לאפשר הסבת שטחי משרדים למגורים בעקבות שינויי דפוסי העבודה בתקופת הקורונה. השיחה סוקרת את ההתנגדות של רשויות מקומיות, החוששות מאובדן הכנסות מארנונה וממחסור בתשתיות ציבוריות, אל מול האינטרסים של יזמים. בנוסף, מוצגים פתרונות טכניים ותכנוניים, כמו פרויקטים של מיקרו-דירות באזורי תעשייה, ונדונים פתרונות רחבים יותר למשבר הדיור, הכוללים ריכוז סמכויות ממשלתיות ועידוד שכירות לטווח ארוך. הפרק מיועד למי שמתעניין בשוק הנדל"ן הישראלי ובמדיניות תכנון עירוני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ארנונה למשרדים גבוהה פי שלושה מארנונה למגורים, מה שיוצר תמריץ חזק לרשויות מקומיות להתנגד להסבת משרדים למגורים. · הסבת בנייני משרדים קיימים למגורים כרוכה באתגרים טכניים משמעותיים, כגון הצורך בתשתיות אינסטלציה חדשות והתאמות בטיחותיות. · הסבת שטחים למגורים עשויה להתבצע גם ללא תמיכת הרשות המקומית, באמצעות פנייה לוועדות ערר ופסיקות בתי משפט. · מודל של דירות קטנות באזורי תעשייה עשוי להחיות אזורים אלו מבלי להעמיס על תשתיות ציבוריות כמו גני ילדים. · פתרון אמיתי למשבר הדיור דורש אינטגרציה של כלל הגורמים הממשלתיים והשלטוניים תחת גורם אחד בעל סמכויות כוללות.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
[עושים נדל"ן] מי מפחד מאיום המשכנתאות?
30 ביולי 202027 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את מצב שוק הנדל"ן והמשכנתאות בישראל בתקופת הקורונה, תוך התמקדות בסיכונים הפיננסיים העומדים בפני משקי בית וזוגות צעירים. האורח, אריק מירובסקי, מנתח את התנהגות השוק, את דאגות בנק ישראל, ואת עמדת הבנקים בנוגע לחדלות פירעון. מומלץ להאזין כדי להבין את השפעות המשבר על יכולת החזר המשכנתאות ואת התנהגות הרוכשים בתקופה של אי-וודאות כלכלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- כ-40% ממשקי הבית נמצאים בסיכון פיננסי משמעותי בהחזרי המשכנתא, כאשר הזוגות הצעירים שרכשו דירה בשנים האחרונות הם הפגיעים ביותר.
- התנהגות שוק הנדל"ן במהלך הקורונה הייתה מנוגדת לציפיות: לאחר עצירה במרץ-אפריל, השוק חזר לפעילות ערה ביוני 2020, בדומה לתקופות טרום-משבר.
- בניגוד למשבר הסאב-פריים בארה"ב, בישראל הבנקים פועלים בגמישות ומעדיפים דחיית תשלומים על פני פינוי אלים, בשל מורכבות משפטית, חברתית, וחוסר רצון להפוך למחזיקי נכסי נדל"ן.
- הזוגות הצעירים בישראל נותרים הקבוצה הפעילה ביותר בשוק, והם עדיין מוכנים לקחת סיכונים פיננסיים משמעותיים כדי לרכוש דירה, בניגוד למגמות בעולם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק בוחן את מצב שוק הנדל"ן והמשכנתאות בישראל בתקופת הקורונה, תוך התמקדות בסיכונים הפיננסיים העומדים בפני משקי בית וזוגות צעירים. האורח, אריק מירובסקי, מנתח את התנהגות השוק, את דאגות בנק ישראל, ואת עמדת הבנקים בנוגע לחדלות פירעון. מומלץ להאזין כדי להבין את השפעות המשבר על יכולת החזר המשכנתאות ואת התנהגות הרוכשים בתקופה של אי-וודאות כלכלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כ-40% ממשקי הבית נמצאים בסיכון פיננסי משמעותי בהחזרי המשכנתא, כאשר הזוגות הצעירים שרכשו דירה בשנים האחרונות הם הפגיעים ביותר. · התנהגות שוק הנדל"ן במהלך הקורונה הייתה מנוגדת לציפיות: לאחר עצירה במרץ-אפריל, השוק חזר לפעילות ערה ביוני 2020, בדומה לתקופות טרום-משבר. · בניגוד למשבר הסאב-פריים בארה"ב, בישראל הבנקים פועלים בגמישות ומעדיפים דחיית תשלומים על פני פינוי אלים, בשל מורכבות משפטית, חברתית, וחוסר רצון להפוך למחזיקי נכסי נדל"ן. · הזוגות הצעירים בישראל נותרים הקבוצה הפעילה ביותר בשוק, והם עדיין מוכנים לקחת סיכונים פיננסיים משמעותיים כדי לרכוש דירה, בניגוד למגמות בעולם.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
[עושים נדל"ן] ביקשתם משכנתא והבנק סירב? יש מה לעשות
13 ביולי 202020 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט עושים נדלן עם חגי גולן מארח את מרטין בוקסדורף, המומחה למסורבי משכנתאות, לשיחה על השפעות הקורונה על השוק והדרכים להתמודד עם סירוב בנקאי. בהמשך, שחר חבוב מחברת קרסון נדלן מסביר על מהפכת ה-BIM, מתודולוגיית תכנון בתלת-ממד המונעת תקלות הנדסיות ומייעלת את הבנייה בשטח. הפרק מומלץ למי שנמצא בתהליך רכישת דירה או עוסק בניהול פרויקטי בנייה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הקפאת תשלומי קרן במשכנתא בתקופת משבר עלולה לפגוע בדירוג האשראי וביכולת לקבל הלוואות בעתיד.
- סירוב בנקאי למשכנתא הוא לעיתים החלטה אוטומטית המבוססת על צבע במערכת, וניתן לנסות לשנותה באמצעות הצגת נימוקים ודוח נתוני אשראי רשמי למנהלים בכירים.
- שיטת BIM מאפשרת לתאם בין כל יועצי התכנון על מודל תלת-ממדי אחד, מה שמוביל לזיהוי התנגשויות עוד לפני תחילת הבנייה בשטח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט עושים נדלן עם חגי גולן מארח את מרטין בוקסדורף, המומחה למסורבי משכנתאות, לשיחה על השפעות הקורונה על השוק והדרכים להתמודד עם סירוב בנקאי. בהמשך, שחר חבוב מחברת קרסון נדלן מסביר על מהפכת ה-BIM, מתודולוגיית תכנון בתלת-ממד המונעת תקלות הנדסיות ומייעלת את הבנייה בשטח. הפרק מומלץ למי שנמצא בתהליך רכישת דירה או עוסק בניהול פרויקטי בנייה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקפאת תשלומי קרן במשכנתא בתקופת משבר עלולה לפגוע בדירוג האשראי וביכולת לקבל הלוואות בעתיד. · סירוב בנקאי למשכנתא הוא לעיתים החלטה אוטומטית המבוססת על צבע במערכת, וניתן לנסות לשנותה באמצעות הצגת נימוקים ודוח נתוני אשראי רשמי למנהלים בכירים. · שיטת BIM מאפשרת לתאם בין כל יועצי התכנון על מודל תלת-ממדי אחד, מה שמוביל לזיהוי התנגשויות עוד לפני תחילת הבנייה בשטח.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.