הצוללת
גלובס - Globes
481 פרקים
על התוכנית
מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג. פרק חדש בכל יום חמישי.
מה זה הצוללת?
הצוללת הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת גלובס - Globes. פודקאסט המנתח את נקודות המפגש המורכבות שבין כלכלה, אסטרטגיה, טכנולוגיה וחברה בישראל ובעולם. בארכיון 481 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-6 ימים, אורך פרק ממוצע כ-43 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 481 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-6 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-43 דקות |
| הפרק האחרון | 17 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
ספורט מפרק מתחים לאומיים, או רק מעביר את הקרב לזירה אחרת?
עידו יעקובסקי מגדיר את דיפלומטיית הספורט ככלי של עוצמה רכה, ואז 'הצוללת' של גלובס מחזיר את השאלה אל המאזין: ספורט באמת מרכך עוינות בין מדינות, או שהוא פשוט מעביר את שדה הקרב לאצטדיון שבו כל אחד מנפנף בדגלו?
הסדרה נעה בין כלכלת ספורט, גיאופוליטיקה ועסקים - פקיסטן כ'צבא שיש לו מדינה', דרכה של רשת יוחננוף מעסק משפחתי בגוש דן לשווי של כ-6 מיליארד שקל, והקשרים שמאחורי הכותרות.
מבט עומק שמחבר כלכלה, ביטחון ופוליטיקה לסיפור אחד שאפשר להבין.
פודקאסט המנתח את נקודות המפגש המורכבות שבין כלכלה, אסטרטגיה, טכנולוגיה וחברה בישראל ובעולם.
המנחה
המנחה הוא מראיין מקצועי בעל רקע עסקי ואסטרטגי, המפגין עומק מחקרי ויכולת לנתח תהליכים מורכבים. הוא מנהל שיחות ענייניות ומעמיקות עם מומחים ואנשי מפתח בתחומי הכלכלה, המדינאות והטכנולוגיה.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא אנליטי ומקצועי, המשלב ניתוח מעמיק של תהליכים גלובליים ומקומיים. הקצב מדוד ומיועד למאזינים המחפשים ערך מוסף, תוך התמקדות בנתונים, באסטרטגיה ובניתוח של מגמות מאחורי הכותרות.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיימת זיקה הדוקה בין החלטות עסקיות לבין אינטרסים פוליטיים וגיאופוליטיים
- חדשנות טכנולוגית מהווה מנוע צמיחה חיוני להבטחת עתיד המדינה
- יציבות ושקיפות הם אבני יסוד בהנהלה ארגונית אפקטיבית
- תהליכים חברתיים פנימיים משפיעים ישירות על המדיניות הלאומית ועל היכולת הכלכלית
התוכנית מתאימה לאנשי עסקים, קובעי מדיניות ומאזינים סקרנים המעוניינים להבין לעומק את הדינמיקה שמאחורי האירועים המרכזיים בכלכלה, בחברה ובזירה הבינלאומית.
השאלות הבולטות בארכיון
האם משרד האוצר לא התנהל בעצמו ב'כלכלת טראומה' ב-20 השנים האחרונות, כשחסך יתר על המידה וגלגל את העלויות לפתחם של האזרחים בדיור, תחבורה וחינוך?
איך שומרים על קהל ועל רלוונטיות לאורך שנים בעולם שמשנה קצב כל הזמן?
האם ספורט באמת מפרק מתחים לאומיים, או שמא הוא רק מעביר את שדה הקרב לזירה אחרת שבה המדינות מנפנפות בדגליהן ומחריפות את ההבדלים ביניהן?
איך ייתכן שאפשר להדפיס מוח במעבדה, ומה המטרה בביצוע פעולה כזו?
מדוע לדעתך בני דור ה-Z לא יעבדו כקופאים בסופר?
אבל תגיד, איתן, למה לא הגשת מועמדות גם למכרז הזה?
בפרספקטיבה של כמה חודשים, איך אתה רואה את פירות השינוי העמוק שעשיתם במעבר המסחר ליום שישי?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה על 'כלכלת טראומה' וניפוח תקציב הביטחון אחרי 7 באוקטובר ומשמעותו לכלכלת ישראל.
אלה וייספרג ואסף זגרזק מ'הצוללת' של גלובס מארחים את תמר בונה לוי, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לשיחה על המושג שטבעה, 'כלכלת טראומה'. הפרק עוסק בקושי של מקבלי החלטות לסרב לדרישות תקציב הביטחון אחרי 7 באוקטובר, בהשלכות של ניפוח התקציב על יחס החוב-תוצר, ובסכנה להיגרר לעשור אבוד כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים. נדונים גם התחזקות השקל, יוקר המחיה, התשתיות והחינוך. מתאים למתעניינים בכלכלה ובמדיניות ציבורית.
- תקציב הביטחון זינק מ-63 מיליארד שקל ב-2022 ל-144 מיליארד השנה, ומערכת הביטחון דורשת עוד 40 מיליארד שקל, סדר גודל של רבע מתקציב המדינה.
- המשמעת הפיסקלית ב-20 השנים שקדמו למלחמה אפשרה לישראל לעלות מ-60% חוב-תוצר ל-70% ולזרוק 10% תוצר למערכת בלי להתמוטט.
- המשמעת הפיסקלית הגיעה במחיר: פיגור בתשתיות, חינוך ורווחה ביחס ל-OECD, ושליש מהפער בתפוקה מיוחס למחסור בתשתיות.
- החסמים העיקריים בתשתיות ובחינוך הם כבר לא תקציביים אלא רגולטוריים ובירוקרטיים, מערכת החינוך מגיעה ל-100 מיליארד שקל אך בעיותיה אינן בעיות של כסף.
- ה'טרילמה' של הממשלה הבאה: לבחור בין תקציב הביטחון, רמת החוב, והאזרחים (מיסים מול שירותים).
האם משרד האוצר לא התנהל בעצמו ב'כלכלת טראומה' ב-20 השנים האחרונות, כשחסך יתר על המידה וגלגל את העלויות לפתחם של האזרחים בדיור, תחבורה וחינוך?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
"בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה | טעימות מתוך כנס MAD
פרקים אחרונים
"בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה | טעימות מתוך כנס MAD
17 ביולי 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מתוך כנס MAD של גלובס בתל אביב, אירן גפן משוחח עם הזמר עברי לידר על מה זה להישאר רלוונטי כשהקצב משתנה כל הזמן. לידר מספר על הדילמה של יציאה מלהקת רון בתחילת הקריירה, ועל האהבה שלו למוזיקה אלקטרונית מגיל צעיר שהובילה למופע מרימים עם תומר. לידר מסביר שהוא לא מחזיק בנוסחה שאפשר לשים במצגת, אלא בחיבור לאמת פנימית שממנה נבנית העבודה. בחלק השני נושא גרי סרווס, שותף מנהל בקרן אינסייט פארטנרס, הרצאה על חדשנות ובינה מלאכותית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עברי לידר מסרב לנוסחה מסודרת לרלוונטיות, ומצביע על חיבור לאמת פנימית כמנוע שמחזיק קהל לאורך שנים.
- המעבר של לידר למוזיקה אלקטרונית לא היה קפיצה זרה אלא חזרה לאהבה מגיל אחת עשרה, שהתחילה עוד בפופ של סוף שנות התשעים.
- המופע מרימים, שבנה לידר עם תומר, לקח שירים ותיקים ורימיקסים בסאונד קלאבי ופגש צורך אמיתי בקהל.
- גרי סרווס מאינסייט פארטנרס מביא את מבט המשקיע על חדשנות ובינה מלאכותית לצד סיפורו של אמן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מתוך כנס MAD של גלובס בתל אביב, אירן גפן משוחח עם הזמר עברי לידר על מה זה להישאר רלוונטי כשהקצב משתנה כל הזמן. לידר מספר על הדילמה של יציאה מלהקת רון בתחילת הקריירה, ועל האהבה שלו למוזיקה אלקטרונית מגיל צעיר שהובילה למופע מרימים עם תומר. לידר מסביר שהוא לא מחזיק בנוסחה שאפשר לשים במצגת, אלא בחיבור לאמת פנימית שממנה נבנית העבודה. בחלק השני נושא גרי סרווס, שותף מנהל בקרן אינסייט פארטנרס, הרצאה על חדשנות ובינה מלאכותית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עברי לידר מסרב לנוסחה מסודרת לרלוונטיות, ומצביע על חיבור לאמת פנימית כמנוע שמחזיק קהל לאורך שנים. · המעבר של לידר למוזיקה אלקטרונית לא היה קפיצה זרה אלא חזרה לאהבה מגיל אחת עשרה, שהתחילה עוד בפופ של סוף שנות התשעים. · המופע מרימים, שבנה לידר עם תומר, לקח שירים ותיקים ורימיקסים בסאונד קלאבי ופגש צורך אמיתי בקהל. · גרי סרווס מאינסייט פארטנרס מביא את מבט המשקיע על חדשנות ובינה מלאכותית לצד סיפורו של אמן.
דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד: "גם את התפקיד שלי ה-AI ייקח" | פרק ראשון בסדרה
14 ביולי 202655 דק׳מדוע ליעד אגמון כבר לא שוכר לעבודה "שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"?
8 ביולי 202627 דק׳מנהל ההשקעות שעשה את מעבר השנה: "סף הריגוש של המשקיעים עלה" | כוחות השוק
3 ביולי 202642 דק׳איך ישראל נלחמת מעבר לאטמוספירה? | פרק 386
30 ביוני 202638 דק׳איך ייראו החיים בישראל אם ניהפך ל"ספרטה"? | פרק 385
24 ביוני 202643 דק׳בועה ושמה SpaceX? | פרק 384
16 ביוני 202642 דק׳המדינה המנודה שהצליחה לחדור לליבו של טראמפ | פרק 383
3 ביוני 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אלה וייסברג, ד"ר אושרית ברוודקר ודין שמואל אלמאס מנסים להבין איך פקיסטן צצה כמתווכת בין ארה"ב לאיראן. התשובה עוברת דרך המרכיב הטראמפי: אחרי מבצע סינדור של הודו בקשמיר, פקיסטן זקפה לטראמפ את הפסקת האש והמליצה עליו לפרס נובל, וטראמפ אירח את הרמטכ"ל מוניר לארוחת צהריים אישית בבית הלבן וכינה אותו 'הגנרל החביב עליי'. במקביל זאקרי ויטקוף, בנו של השליח סטיב ויטקוף, חתם עם שר האוצר הפקיסטני על מזכר הבנות לדיגיטציה של הכלכלה בקריפטו, וכך פקיסטן שולבה בעולם הטראמפי עד לבורד אוף פיס בעזה. הרקע לכל זה הוא כלכלה קורסת: פקיסטן ירדה מהכלכלה העשירה בדרום אסיה לאחת העניות, נשענת על 23 תוכניות של קרן המטבע, ותלויה ב-80 אחוז מיבוא האנרגיה שלה במזרח התיכון, ולכן גבול של 900 קילומטר עם איראן הופך את המלחמה שם לאיום ישיר עליה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה עם נשק גרעיני, ותוארה בפרק לא כמדינה עם צבא אלא כצבא עם מדינה, שבו הדירקטיבה מגיעה מהרמטכ"ל מוניר ולא מהדרג הנבחר.
- החדירה לטראמפ הייתה אישית: אחרי מבצע סינדור פקיסטן זקפה לו את הפסקת האש והמליצה עליו לנובל, והוא אירח את מוניר לארוחה אישית וכינה אותו 'הגנרל החביב עליי'.
- הזרוע הכלכלית עברה דרך קריפטו: זאקרי ויטקוף, בנו של סטיב ויטקוף, חתם עם שר האוצר הפקיסטני על מזכר הבנות לדיגיטציה של כלכלת המדינה.
- השבריריות הכלכלית היא המנוע: מתוך 16 מיליארד דולר ביתרות פקיסטן 11 מיליארד הם כסף מושאל, היא נשענת על 23 תוכניות של קרן המטבע, ותלויה כמעט לגמרי במחירי הנפט של המפרץ.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אלה וייסברג, ד"ר אושרית ברוודקר ודין שמואל אלמאס מנסים להבין איך פקיסטן צצה כמתווכת בין ארה"ב לאיראן. התשובה עוברת דרך המרכיב הטראמפי: אחרי מבצע סינדור של הודו בקשמיר, פקיסטן זקפה לטראמפ את הפסקת האש והמליצה עליו לפרס נובל, וטראמפ אירח את הרמטכ"ל מוניר לארוחת צהריים אישית בבית הלבן וכינה אותו 'הגנרל החביב עליי'. במקביל זאקרי ויטקוף, בנו של השליח סטיב ויטקוף, חתם עם שר האוצר הפקיסטני על מזכר הבנות לדיגיטציה של הכלכלה בקריפטו, וכך פקיסטן שולבה בעולם הטראמפי עד לבורד אוף פיס בעזה. הרקע לכל זה הוא כלכלה קורסת: פקיסטן ירדה מהכלכלה העשירה בדרום אסיה לאחת העניות, נשענת על 23 תוכניות של קרן המטבע, ותלויה ב-80 אחוז מיבוא האנרגיה שלה במזרח התיכון, ולכן גבול של 900 קילומטר עם איראן הופך את המלחמה שם לאיום ישיר עליה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה עם נשק גרעיני, ותוארה בפרק לא כמדינה עם צבא אלא כצבא עם מדינה, שבו הדירקטיבה מגיעה מהרמטכ"ל מוניר ולא מהדרג הנבחר. · החדירה לטראמפ הייתה אישית: אחרי מבצע סינדור פקיסטן זקפה לו את הפסקת האש והמליצה עליו לנובל, והוא אירח את מוניר לארוחה אישית וכינה אותו 'הגנרל החביב עליי'. · הזרוע הכלכלית עברה דרך קריפטו: זאקרי ויטקוף, בנו של סטיב ויטקוף, חתם עם שר האוצר הפקיסטני על מזכר הבנות לדיגיטציה של כלכלת המדינה. · השבריריות הכלכלית היא המנוע: מתוך 16 מיליארד דולר ביתרות פקיסטן 11 מיליארד הם כסף מושאל, היא נשענת על 23 תוכניות של קרן המטבע, ותלויה כמעט לגמרי במחירי הנפט של המפרץ.
בין טראמפ לטהרן: המונדיאל שהוא הרבה מעבר לכדורגל | מגרש עסקי
28 במאי 202645 דק׳"זו הסיבה ליוקר המחיה הישראלי" שיחה עם איתן יוחננוף | פרק 382
26 במאי 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איתן יוחננוף, מנכ'ל ומבעלי רשת יוחננוף, יושב עם אילה וייסברג ונבו שפיר לשיחה שמתמקדת ביוקר המחיה בישראל אבל נוגעת בהרבה יותר. הוא מספר על הדרך של החברה מעסק קטן לאימפריה שנכנסה גם לנדלן, על היחס שלו למתחרה קרפור שזכתה בקמפיין הסל של המדינה, ועל ההחלטה למכור אייפונים ומזגנים בסניפים. יוחננוף גם מסביר למה החברה חיפשה יושב ראש מחוץ למשפחה בעקבות דרישת רגולציה, ומדגיש את הרוב הנשי בדירקטוריון שלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יוחננוף מתאר את החברה כמי שצמחה מעסק קטן לאימפריה קמעונאית שגם שלחה זרוע משמעותית לנדלן.
- המעבר למכירת אייפונים ומזגנים בסניפים הוא חלק מהתמודדות עם יוקר המחיה ומהרחבת סל המוצרים.
- המעבר ליושב ראש מחוץ למשפחה נבע מדרישת רגולציה לחברה ציבורית, שאסרה שמנכ'ל ויושב ראש יהיו אב ובן.
- יוחננוף מדגיש שהכוח הנשי הוא המוביל בחברה, עם רוב נשי בדירקטוריון ובמערך הסחר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
איתן יוחננוף, מנכ'ל ומבעלי רשת יוחננוף, יושב עם אילה וייסברג ונבו שפיר לשיחה שמתמקדת ביוקר המחיה בישראל אבל נוגעת בהרבה יותר. הוא מספר על הדרך של החברה מעסק קטן לאימפריה שנכנסה גם לנדלן, על היחס שלו למתחרה קרפור שזכתה בקמפיין הסל של המדינה, ועל ההחלטה למכור אייפונים ומזגנים בסניפים. יוחננוף גם מסביר למה החברה חיפשה יושב ראש מחוץ למשפחה בעקבות דרישת רגולציה, ומדגיש את הרוב הנשי בדירקטוריון שלה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יוחננוף מתאר את החברה כמי שצמחה מעסק קטן לאימפריה קמעונאית שגם שלחה זרוע משמעותית לנדלן. · המעבר למכירת אייפונים ומזגנים בסניפים הוא חלק מהתמודדות עם יוקר המחיה ומהרחבת סל המוצרים. · המעבר ליושב ראש מחוץ למשפחה נבע מדרישת רגולציה לחברה ציבורית, שאסרה שמנכ'ל ויושב ראש יהיו אב ובן. · יוחננוף מדגיש שהכוח הנשי הוא המוביל בחברה, עם רוב נשי בדירקטוריון ובמערך הסחר.
האיש שמדפיס לב ומוח — ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381
19 במאי 202629 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אלה וייסברג מקליטה פרק מיוחד מתוך המעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם שי מלצר מרשות החדשנות וכתבת הביומד גלי ויינרב. הנושא הוא ביוקונברג'נס, המפגש בין ביולוגיה להנדסה וחישוביות, שבו כבר מדפיסים לב עם תאי חדר, עלייה וקוצב, ומשתילים אותו לצד ליבן של חולדות. מלצר מזכיר שרק לפני פחות משלושה חודשים הושתלה בישראל, בפעם הראשונה בעולם, קרנית ביולוגית שהודפסה במדפסת תלת ממד בעין של חולה. דביר, שהוא גם המדען הראשי של חברת מטריסלף, מספר על ניסוי קליני מתקרב שבו ישתילו רקמת חוט שדרה מותאמת אישית באנשים משותקים, מרקמת שומן שלהם עצמם כדי למנוע דחייה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לפי שי מלצר, החלק של הביולוגיה שמתקדם בלי תמיכה הנדסית וחישובית הולך ומצטמצם, ולכן קמה תוכנית לאומית לביוקונברג'נס שרצה כבר שלוש שנים.
- חברה ישראלית מאבחנת סרטן בעזרת כלבים, כי אף של כלב רגיש יותר מכל ביוסנסור שהאדם יודע לבנות.
- דביר מעריך שלב מודפס שיחליף לב פגוע רחוק לפחות עשר שנים, אבל חברות ביוטק ישראליות רוצות לעבור מהבורסה בתל אביב לנאסד״ק כדי לקבל הערכת שווי גבוהה יותר.
- במעבדה מדפיסים גם רקמת מוח ומכניסים לתוכה אלקטרוניקה, מתוך מחשבה על ריפוי מחלות כמו פרקינסון וממשק מוח מכונה עתידי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אלה וייסברג מקליטה פרק מיוחד מתוך המעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם שי מלצר מרשות החדשנות וכתבת הביומד גלי ויינרב. הנושא הוא ביוקונברג'נס, המפגש בין ביולוגיה להנדסה וחישוביות, שבו כבר מדפיסים לב עם תאי חדר, עלייה וקוצב, ומשתילים אותו לצד ליבן של חולדות. מלצר מזכיר שרק לפני פחות משלושה חודשים הושתלה בישראל, בפעם הראשונה בעולם, קרנית ביולוגית שהודפסה במדפסת תלת ממד בעין של חולה. דביר, שהוא גם המדען הראשי של חברת מטריסלף, מספר על ניסוי קליני מתקרב שבו ישתילו רקמת חוט שדרה מותאמת אישית באנשים משותקים, מרקמת שומן שלהם עצמם כדי למנוע דחייה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לפי שי מלצר, החלק של הביולוגיה שמתקדם בלי תמיכה הנדסית וחישובית הולך ומצטמצם, ולכן קמה תוכנית לאומית לביוקונברג'נס שרצה כבר שלוש שנים. · חברה ישראלית מאבחנת סרטן בעזרת כלבים, כי אף של כלב רגיש יותר מכל ביוסנסור שהאדם יודע לבנות. · דביר מעריך שלב מודפס שיחליף לב פגוע רחוק לפחות עשר שנים, אבל חברות ביוטק ישראליות רוצות לעבור מהבורסה בתל אביב לנאסד״ק כדי לקבל הערכת שווי גבוהה יותר. · במעבדה מדפיסים גם רקמת מוח ומכניסים לתוכה אלקטרוניקה, מתוך מחשבה על ריפוי מחלות כמו פרקינסון וממשק מוח מכונה עתידי.
פודקאסטים דומים
קארפול קריוקי - ההסכת Carpool Karaoke Podcast
כאן | Kan
כֹּחַ הַהִיּוּלִי - כשמדע ואינטואיציה נפגשים | נבו פרץ
נבו פרץ | Nevo Perez
ציר הכסף
כלכליסט
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
אחד ביום
N12