הצוללתפודקאסט של גלובס
גלובס
481 פרקים
על התוכנית
מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג. פרק חדש בכל יום חמישי.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הצוללת?
הצוללת הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת גלובס. פודקאסט המנתח את נקודות המפגש המורכבות שבין כלכלה, אסטרטגיה, טכנולוגיה וחברה בישראל ובעולם. בארכיון 481 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-6 ימים, אורך פרק ממוצע כ-41 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 481 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-6 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-41 דקות |
| הפרק האחרון | 29 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 29 |
עודכן:
ספורט מפרק מתחים לאומיים, או רק מעביר את הקרב לזירה אחרת?
עידו יעקובסקי מגדיר את דיפלומטיית הספורט ככלי של עוצמה רכה, ואז 'הצוללת' של גלובס מחזיר את השאלה אל המאזין: ספורט באמת מרכך עוינות בין מדינות, או שהוא פשוט מעביר את שדה הקרב לאצטדיון שבו כל אחד מנפנף בדגלו?
הסדרה נעה בין כלכלת ספורט, גיאופוליטיקה ועסקים - פקיסטן כ'צבא שיש לו מדינה', דרכה של רשת יוחננוף מעסק משפחתי בגוש דן לשווי של כ-6 מיליארד שקל, והקשרים שמאחורי הכותרות.
מבט עומק שמחבר כלכלה, ביטחון ופוליטיקה לסיפור אחד שאפשר להבין.
פודקאסט המנתח את נקודות המפגש המורכבות שבין כלכלה, אסטרטגיה, טכנולוגיה וחברה בישראל ובעולם.
המנחה
המנחה הוא מראיין מקצועי בעל רקע עסקי ואסטרטגי, המפגין עומק מחקרי ויכולת לנתח תהליכים מורכבים. הוא מנהל שיחות ענייניות ומעמיקות עם מומחים ואנשי מפתח בתחומי הכלכלה, המדינאות והטכנולוגיה.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא אנליטי ומקצועי, המשלב ניתוח מעמיק של תהליכים גלובליים ומקומיים. הקצב מדוד ומיועד למאזינים המחפשים ערך מוסף, תוך התמקדות בנתונים, באסטרטגיה ובניתוח של מגמות מאחורי הכותרות.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיימת זיקה הדוקה בין החלטות עסקיות לבין אינטרסים פוליטיים וגיאופוליטיים
- חדשנות טכנולוגית מהווה מנוע צמיחה חיוני להבטחת עתיד המדינה
- יציבות ושקיפות הם אבני יסוד בהנהלה ארגונית אפקטיבית
- תהליכים חברתיים פנימיים משפיעים ישירות על המדיניות הלאומית ועל היכולת הכלכלית
התוכנית מתאימה לאנשי עסקים, קובעי מדיניות ומאזינים סקרנים המעוניינים להבין לעומק את הדינמיקה שמאחורי האירועים המרכזיים בכלכלה, בחברה ובזירה הבינלאומית.
השאלות הבולטות בארכיון
איך מצליחים לשמור על אותנטיות ואמון מול הקהל כאשר יש לחצים מסחריים חזקים?
מה קורה כשהאב ממליץ נגד השקעה בהודו על סמך כישלונו שלו, והבן מחליט ללכת על זה בכל זאת?
מתי נוכל לראות השתלות קליניות של איברים מודפסים בבני אדם, ומה האתגרים המרכזיים בדרך לכך?
האם משרד האוצר יקטין את הטבות המס לפנסיה כדי למלא את קופת המדינה בעקבות המלחמה?
איך ניתן לתכנן חיים משמעותיים ומותאמים לעשורים הבאים כבר בגיל 40, כשעדיין קשה לדמיין את העתיד הרחוק?
איך ניתן להנגיש מידע פנסיוני אמין, אובייקטיבי ונגיש לציבור הרחב מבלי להסתמך על ייעוץ יקר ומסחרי?
איך ניתן להבטיח ייעוץ פנסיוני אמין ואובייקטיבי שיגן על החוסכים מפני סיכונים ותמריצים לא נכונים?
איך שומרים על רלוונטיות תעסוקתית ומצליחים להתקדם כשה-AI מחליף תפקידים רבים, כולל מקצועות התחלתיים?
29 פרקים = 29 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- כך הפכה משפחת סטיבה לשחקנית בתחום המים בהודו | פרק בונוס
- האיש שמדפיס לב ומוח - ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381
- מה קורה במוח אחרי שלוש שנות מלחמה? | פרק 379
- רועי ורמוס בראיון ראשון זה 13 שנה: "במניות אני אופטימי, על גבול הנאיבי" | כוחות השוק
- רונאלדו חזר למדריד, ומשחקים בוטלו - האם חגיגת הספורט של המפרציות בסכנה? | מגרש עסקי
- למה אנחנו מאמינים לשקרים? | פרק 378
- מה הישראלים לא מבינים לגבי התפקיד של רוסיה במלחמה | פרק 377
- המשקיע שהמלחמות לא מפסיקות לרדוף אחריו | כסף בקיר
עדיין אין ממשלה, אבל מה עם הכלכלה? | פרק 392
פרקים אחרונים
עדיין אין ממשלה, אבל מה עם הכלכלה? | פרק 392
29 באוקטובר 202638 דק׳החוקר שבדק מיליון הימורים ומהמר בעצמו: מה יקרה בבחירות? | פרק 391
20 באוקטובר 202644 דק׳ירדתי על ברך והתחננתי שתחזור": שיחה על החיים ועל המוות עם פרופ' גיל סיגל"
14 באוקטובר 20261 שע׳ 0 דק׳האם ההייטק הישראלי בורח לחו"ל? שיחה עם יו"ר רשות החדשנות | פרק 389
5 באוקטובר 202647 דק׳כך הפכה משפחת סטיבה לשחקנית בתחום המים בהודו | פרק בונוס
30 בספטמבר 202624 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני, ובנו עמית סטיבה, מייסד VCE Environment, שוחחו בכנס החברות המשפחתיות של גלובס על מורשת משפחתית והשקעות אימפקט. המשפחה ניסתה בעבר להשקיע במים בהודו בהובלת הבנק העולמי ונכשלה, לדברי איתן בגלל ניהול אמריקאי מרחוק, ובכל זאת עמית החליט ללכת על הודו כי ראה את הרפורמות של מודי פותחות את המדינה להשקעות זרות. היום החברה מקימה תשתיות מים גדולות, ולדברי עמית שלושה מיליון איש ישתו השנה מים בטוחים מהברז בפעם הראשונה. איתן סיפר גם על משימת החלל שלו ב-2022, שנועדה לפי דבריו לקחת את כולם לחלל ולא רק אותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשפחה דיברה על עסקים, דילמות והחלטות שגויות מול הילדים מרגע שיכלו להבין, כי עסקים הם בעיקר עבודה עם אנשים ולא כסף.
- איתן המליץ נגד הודו על סמך כישלון קודם, אך הסביר את הסיבות במקום לומר לעמית מה לעשות, ועמית הלך בכל זאת.
- עמית מחזיק שני כובעים, משקיע מטעם המשפחה ויזם יחד עם חבר מהצבא, כדי לאזן את האפסייד ואת האחריות.
- תרבות חיל האוויר של תחקיר ולקיחת אחריות אישית מלווה את המשפחה: מותר להיכשל, אסור לחזור על טעויות.
- פרויקט הסדרת בעלות על קרקעות היה רווחי פחות מהמצופה, אך המשפחה לא ויתרה עליו בגלל האימפקט הגדול.
אוריאל רייכמן מדבר על "בינ-טחונים", בית הספר לרפואה והמאבק על עתיד המדינה | פרק 388
23 בספטמבר 202650 דק׳אורחים:אריק שטילמן"היכונו לצונאמי של קריסת חברות": תחזית האימים של אבישי עובדיה | כסף בקיר
17 בספטמבר 202653 דק׳פרק בונוס: איך להשיג חופש כלכלי באמצעות נדל"ן?
26 באוגוסט 202628 דק׳"יש לי הרבה יותר מרקאנטי": אריק שטילמן מסביר למה הוא מוכן לשלם 120 מיליון דולר על מכבי | מגרש עסקי
10 בספטמבר 202637 דק׳האם כלכלת יפן תצליח להתאושש? | פרק 387
3 בספטמבר 202648 דק׳האיש שמדפיס לב ומוח - ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381
19 במאי 202629 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בישראל פועלת תוכנית לאומית לביוקונברג׳נס, תחום שמשלב ביולוגיה עם הנדסה וחישוביות, שמטרתו לפתח הדפסת איברים ורקמות בתלת-ממד. במעבדתו של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב מדפיסים לבבות ומוחות קטנים שנשתלים בחולדות, עם תקווה להחלפת איברים פגועים בעתיד. חברת מטריסלף, בראשותו של דביר, מתקדמת בניסויים קליניים להשתלת שתלים של חוט שדרה המיוצרים מחומרים ביולוגיים, ומקווה לשפר את מצבו של חולים עם שיתוק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ביוקונברג׳נס הוא תחום שבו ביולוגיה פוגשת הנדסה וחישוביות ליצירת פתרונות רפואיים מתקדמים.
- הדפסת לבבות בתלת-ממד בישראל כבר מאפשרת שתילה בחולדות, כשהלב המודפס מתפקד ומשתפר עם הזמן.
- השתלים המודפסים מיוצרים מתאים וביוחומרים מהמטופל עצמו, מה שמונע דחייה חיסונית.
- חברת מטריסלף מתמקדת בהנדסת שתלים לחוט שדרה שיכולים להחזיר תפקוד לחולים משותקים.
- טכנולוגיות אלו עשויות להפוך את רשימות ההמתנה להשתלות איברים למיושנות בעתיד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי תוכנית הביוקונברג'נס הלאומית בישראל וכיצד היא תורמת לקידום תחום הדפסת האיברים?
תוכנית הביוקונברג'נס הלאומית, שמנוהלת על ידי שי מלצר בראשות החדשנות, משלבת ביולוגיה עם תחומים טכנולוגיים כמו הנדסה וחישוביות. התוכנית כוללת שותפים כמו משרד האוצר, משרד המדע, משרד הבריאות ופורום תלם, ומטרתה להפוך את ישראל למעצמה עולמית בתחום הביוקונברג'נס, תוך קידום מצוינות מחקרית ופיתוח טכנולוגיות כמו הדפסה ביולוגית תלת ממדית.
▾כיצד מתבצעת הדפסת לב במעבדה של פרופסור טל דביר ומהם השלבים המרכזיים בתהליך זה?
במעבדה של פרופסור טל דביר מדפיסים לב תלת ממדי הכולל תאי חדר, תאי עלייה ותאי קוצב. התהליך החל לפני כעשר שנים עם מטפסות פשוטות, והתקדם למטפסות מתקדמות שמאפשרות הדפסה של לב שמתכווץ בצורה יפה. הלב המודפס מושתל בחולדות ופועל לצד הלב הטבעי, מסייע לתפקודו ומתבגר עם הזמן.
▾מהם היתרונות בשימוש בתאי גזע ותאי דם להנדסת רקמות להשתלת חוט שדרה בחולי שיתוק?
המעבדה של פרופסור דביר משתמשת בתאי דם שעוברים תכנות מחדש לתאי גזע בעלי יכולת להפוך לכל סוגי תאים. תאים אלו משולבים בג'ל ביולוגי מיוחד המאפשר התפתחות רקמת חוט שדרה קטנה, המושתלת בחולי שיתוק במטרה למלא חללים צלקתיים ולשחזר את מעבר הסיגנלים החשמליים, מה שעשוי לאפשר חזרה לתפקוד מוטורי.
▾כיצד מתמודדים עם בעיית דחיית השתלים באיברים מודפסים במעבדה של פרופסור דביר?
השתלים מיוצרים מתאים וחומרים המופקים מאותו אדם עצמו, כך שהרקמה המודפסת מותאמת אישית לפציינט. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכון לדחיית השתל על ידי המערכת החיסונית, שכן התאים אינם זרים לגוף.
▾מהם האתגרים והזמנים הצפויים עד שנוכל להתחיל להשתיל איברים מודפסים בבני אדם באופן שגרתי?
לפי פרופסור דביר, השתלת איברים מודפסים בבני אדם תדרוש לפחות עשר שנים נוספות, תחילה בניסויים קליניים ולאחר מכן כמוצר מסחרי. למרות הקצב המהיר של הפיתוחים, מדובר בתהליך ארוך ומורכב שדורש המשך מחקר ופיתוח, אך המגמה היא שהטכנולוגיה תגיע לשימוש שגרתי בעתיד.
הקונצנזוס בין ימין לשמאל | פרק 380
13 במאי 202627 דק׳אורחים:רועי ורמוסעל בינה מלאכותית והכלכלה הישראלית: שיחה עם פרופ' יוג'ין קנדל
5 במאי 202625 דק׳מה קורה במוח אחרי שלוש שנות מלחמה? | פרק 379
29 באפריל 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פוסט-טראומה היא תגובה מוחית לאירוע טראומטי המאופיינת בכ-20 סימפטומים שונים, אך רק כ-15% מהאנשים מפתחים הפרעה כרונית. דוקטור זיו בן-ציון חקר את המנגנונים המוחיים שמנבאים מי יפתח פוסט-טראומה ומי יחלים, וגילה כי תגובות המוח לעונשים ולתגמולים משפיעות על הסיכון לפתח את ההפרעה. תמיכה חברתית, תחושת קהילה ואמון במוסדות חשובים לחוסן נפשי והחלמה. המחקר החדש של בן-ציון מתמקד בחוסן והחלמה באוכלוסייה הישראלית תחת סטרס מתמשך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כ-85% מהאנשים מחלימים מפוסט-טראומה באופן ספונטני בתוך השנה הראשונה אחרי האירוע.
- פוסט-טראומה אינה רק תגובה של פחד אלא כוללת גם ירידה בפעילות המערכת החיובית במוח, שקשורה להנאה ותגמול.
- תמיכה חברתית ומערכת תמיכה קרובה מפחיתים את הסיכון לפתח פוסט-טראומה ומחזקים את החוסן הנפשי.
- הגדרת פוסט-טראומה כיום מבוססת בעיקר על דיווחים סובייקטיביים, והמחקר שואף לשלב מדדים מוחיים וביולוגיים לאבחנה מדויקת יותר.
- חוסן נפשי מושפע גם מהאמון במוסדות המדינה והקהילה, מה שמקנה תחושת ביטחון כללית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין תגובה רגילה ללחץ לבין הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) כפי שהסביר דוקטור זיו בן-ציון?
דוקטור זיו בן-ציון מסביר שפוסט טראומה היא תגובה למוח לאירוע שאיים על החיים, הכוללת כ-20 סימפטומים עיקריים כמו פלשבקים, תחושת אשמה ובושה, אובדן עניין ועוררות יתר, שנמשכים לאורך זמן. תגובה רגילה ללחץ כוללת סימפטומים בודדים ותקופתיים, כמו סיוטים בלילה בחודש הראשון שלא נחשבים לפוסט טראומה. ההפרעה מאובחנת רק לאחר חודש מהאירוע, כשהסימפטומים מצטברים ומתמשכים.
▾כיצד המחקר של דוקטור זיו בן-ציון מסביר את תפקיד המערכת החיובית והשלילית במוח בפיתוח פוסט טראומה?
המחקר מצא שאנשים שהמוח שלהם מגיב חזק יותר לעונשים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פוסט טראומה, בעוד שאנשים שהמוח שלהם מגיב חזק יותר לפרסים וסימנים חיוביים נמצאים בסיכון נמוך יותר. זאת בניגוד לגישה המסורתית שהתמקדה רק במערכת השלילית של פחד, והמחקר מציע כי חיזוק המערכת החיובית יכול לסייע בהחלמה מהפרעה.
▾מהם הגורמים החברתיים והקהילתיים שמשפיעים על חוסן נפשי לאחר טראומה, לפי דוקטור זיו בן-ציון?
דוקטור בן-ציון מדגיש את חשיבות מערכת התמיכה החברתית הקרובה, כמו בני זוג, משפחה וחברים, שמסייעים לאדם להרגיש שיש לו למי להישען ברגעי משבר, וכך מפחיתים את הסיכון לפתח פוסט טראומה. בנוסף, תחושת ביטחון ואמון במוסדות הקהילה והמדינה, כמו המועצה, הממשלה והצבא, מחזקת את החוסן הנפשי ברמה הלאומית.
▾כיצד מתייחס דוקטור זיו בן-ציון לסטיגמה סביב פוסט טראומה, במיוחד בקרב חיילים, ומה הוא ממליץ לעשות?
הוא מציין כי הסטיגמה חזקה בקרב חיילים שמפחדים להיחשב חלשים בגלל סימפטומים כמו סיוטים. הוא מדגיש שפוסט טראומה אינה מעידה על חולשה, וממליץ לפנות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ללא חשש. כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של לא להיות לבד ולחפש תמיכה, וכן לעזור לאחרים במצוקה.
▾מהי מטרת מחקר Strong שהקים דוקטור זיו בן-ציון באוניברסיטת חיפה ומה הוא שואף להבין באמצעותו?
מחקר Strong שואף להבין איך הישראלים מגיבים לטראומה לאורך זמן, במיוחד במציאות של טראומות וסטרס מתמשך. המחקר כולל מדגם מייצג של 4,000 אנשים ומנסה לזהות מי פגיע יותר לפוסט טראומה ומי מפתח חוסן, תוך התמקדות גם בהיבטים חברתיים וקהילתיים, במטרה לקדם הבנה טובה יותר של תהליכי ההחלמה והחוסן הנפשי.
רועי ורמוס בראיון ראשון זה 13 שנה: "במניות אני אופטימי, על גבול הנאיבי" | כוחות השוק
21 באפריל 20261 שע׳ 10 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רועי ורמוס מדבר על המעבר מניהול בית השקעות לקרן גידור, האתגרים וההצלחות לאורך השנים, ועל האסטרטגיה של קרן נוקד שמתמקדת בהשקעה בחברות עם יתרון תחרותי ותשואה גבוהה להון. הוא מדגיש את החשיבות של השקעה במניות איכותיות עם חשיפה גבוהה ויציבה, ומדבר על יתרונות השוק הישראלי, במיוחד בסקטור הביטוח. כמו כן, הוא מתייחס להשפעות הגיאופוליטיות, רגולציה והשפעת המטבע על ההשקעות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קרן נוקד הצליחה להשיג תשואה של מעל 350% בעשור האחרון, גבוה משמעותית מהמדד בתל אביב.
- האסטרטגיה השתנתה מהתמקדות בתזמון שוק וניהול תנודתיות להשקעה יציבה בשיעורי חשיפה גבוהים למניות איכותיות.
- השוק הישראלי מציע יתרונות כמו צמיחה כלכלית גבוהה, רווחיות גבוהה בענפים כמו בנקאות וביטוח, ותמחור שמרני יחסית.
- השקעה במניות איכותיות עם יתרון תחרותי וללא מינוף היא המפתח להשגת תשואות גבוהות לאורך זמן.
- הפילוסופיה ההשקעתית מושפעת מהשראתם של וורן באפט, צ'ארלי מנגר ומשקיעים מובילים נוספים שמדגישים עקביות, משמעת וחשיבה לטווח ארוך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד רועי ורמוס מתאר את המעבר שלו מקרן השקעות גדולה כמו פסגות לקרן גידור נוקד?
ורמוס מתאר את המעבר כאתגר גדול בין שני עולמות שונים, עם תקופה של חקירה לא נעימה שהשפיעה עליו, אך מדגיש שהעולם התוכן של ההשקעות והלקוחות דומה, וההצלחה תלויה ביכולת להסתגל לשינויים ולהבין מה נדרש ממנו בכל שלב.
▾מהם השינויים המרכזיים באסטרטגיית ההשקעות של קרן נוקד לאורך השנים?
בהתחלה נוקד התמקדה בניהול תנודתיות ושיעורי חשיפה משתנים למניות, אך עם השנים עברו לחשיפה גבוהה ויציבה יותר למניות, תוך דגש על חברות עם יתרון תחרותי, תשואה גבוהה להון ומינוף נמוך, והקטנת הפיזור לתיק ריכוזי מאוד.
▾מהי הגישה של רועי ורמוס להשקעה במניות ישראליות לעומת מניות אמריקאיות או גלובליות?
ורמוס מדגיש את היכרותו העמוקה עם חברות ישראליות, אך מציין כי אין יתרון משמעותי בהשקעה בחברות טכנולוגיה אמריקאיות או גלובליות, וממליץ להתרכז בחברות חזקות עם חפיר תחרותי, תוך הימנעות מחברות טכנולוגיה ישראליות נישה שהן מסוכנות יותר.
▾כיצד רועי ורמוס מתייחס לטעות בהשקעות ומהן דוגמאות שהביא לכך?
ורמוס מציין כי טעויות נבעו מהטיות בסיסיות וחוסר תשומת לב ליתרון תחרותי, ומביא דוגמאות כמו מטרוניקס, שבה לא התייחסו לתחרות הסינית, ו-888, שבה הייתה זיקה לישראל אך החברה לא עמדה בקריטריונים של יתרון תחרותי ומינוף נכון.
▾מהי השקפתו של רועי ורמוס לגבי השקעה במניות לטווח ארוך ומה הוא ממליץ למשקיעים פרטיים?
ורמוס מדגיש שהשקעה במניות היא עסק לטווח ארוך שדורש אופטימיות, סבלנות והבנה של עסקים טובים, וממליץ להשקיע בחברות חזקות ומנוהלות היטב, להימנע מתזמון שוק וממניות לא איכותיות, ולהקשיב למשקיעים גדולים כמו וורן באפט וצ'ארלי מנגר.
רונאלדו חזר למדריד, ומשחקים בוטלו - האם חגיגת הספורט של המפרציות בסכנה? | מגרש עסקי
16 באפריל 202640 דק׳אורחים:אריק מירובסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המלחמה במפרץ הובילה לפגיעה משמעותית בענפי הספורט במדינות כמו קטר, איחוד האמירויות ובחריין, עם השבתות חלקיות של ליגות וביטולי אירועים בינלאומיים. הספורט במדינות המפרץ הוא כלי מרכזי להשפעה פוליטית וכלכלית, וההשקעות בו משמשות גם למינוף דיפלומטי. למרות הפגיעה, המדינות מנסות לשקם את תדמית הביטחון ולחזור לשגרה, כשהספורט נשאר חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שלהם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפגיעה במפרץ לא אחידה: קטר הצליחה לחזור לשגרה מהר יותר מאיחוד האמירויות ובחריין, שהמשיכו לסבול מהשבתות ומגבלות.
- השקעות הספורט של מדינות המפרץ, כמו בעלות על קבוצות כדורגל אירופאיות, הן חלק ממדיניות עוצמה רכה עם השפעה דיפלומטית משמעותית.
- המלחמה פגעה בתדמית הביטחון של המדינות במפרץ, מה שמשפיע על תיירות, אירועים בינלאומיים והחלטות של שחקנים מקצועיים.
- הספורט משמש גם ככלי פוליטי, כפי שנראה במגעים בין שחקנים ונבחרות במצבים מתוחים, למשל במונדיאל עם איראן וארה"ב.
- המדינות במפרץ מנסות לשמר את ההשקעות בספורט גם בתקופות משבר, כי הן רואות בספורט נכס אסטרטגי חשוב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד המלחמה במפרץ השפיעה על פעילות הליגות והאירועים הספורטיביים במדינות המפרץ?
המלחמה גרמה להשבתה חלקית של ליגות כדורסל וכדורגל בקטר, באיחוד האמירויות ובבחריין, עם ביטול משחקים ואירועים בינלאומיים כמו פורמולה 1 בבחריין ומשחק ראווה בקטר, אך קטר החזירה מהר את ליגת הכדורסל והודיעה על מועד הגמר באפריל.
▾מהו התפקיד של הספורט ככלי עוצמה רכה במפרץ וכיצד הוא משפיע על הגיאופוליטיקה באזור?
הספורט משמש ככלי עוצמה רכה שמאפשר למדינות המפרץ למנף את משאבי הטבע להשקעות בקבוצות ספורט זרות, כמו פריס סן ז'רמן, וליצור השפעה דיפלומטית וכלכלית, תוך חיזוק תדמיתן בעולם והקשר עם מדינות מערביות.
▾כיצד הפגיעה הביטחונית במפרץ משפיעה על התדמית וההשקעות בספורט באזור?
הפגיעה הביטחונית פגעה בתדמית ההאב של המדינות, גרמה לחששות בקרב שחקנים כמו אלכסה אברמוביץ' שהעדיף לעבור לדובאי, ויצרה סימני שאלה לגבי המשך ההשקעות בספורט, אך המדינות מנסות לשקם את התדמית ולהמשיך להשקיע למרות הקיצוצים.
▾מהן ההשלכות של המלחמה על ההכנות לאירועים ספורטיביים גדולים כמו מונדיאל 2034 ואולימפיאדת אסיה 2031 במפרץ?
המדינות המארחות כמו סעודיה וקטר מתמודדות עם צורך בבניית מקלטים ומערכות הגנה חדשות, ומדגישות את חוסנן הביטחוני כדי לשקם את תדמיתן ולהבטיח את קיום האירועים, כאשר מונדיאל 2034 בסעודיה נחשב למטרה אסטרטגית למרות המלחמה.
▾כיצד הספורט משמש כמדד לזרמי עומק חברתיים וכלכליים במפרץ במהלך המלחמה?
הספורט משקף הלכי רוח חברתיים, כמו שינויי נשיאים במועדונים, מגמות סמי-ליברליות, והשפעות על האוהדים, והוא משמש כ'נייר לקמוס' להבנת תהליכים חברתיים וכלכליים במפרץ, במיוחד בהקשר של יציאה לעולם והשקעות בינלאומיות.
למה אנחנו מאמינים לשקרים? | פרק 378
15 באפריל 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
במציאות שבה יש הרבה מידע שגוי ופייק ניוז, קשה להבחין בין אמת לשקר, במיוחד כשיש חוסר אמון במקורות המידע והמוסדות. תופעות כמו הטיית האישוש ותיבות תהודה מחזקות את הקיטוב החברתי ופוגעות ביכולת להסתמך על עובדות. השימוש בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית מחריף את הבעיה, אך יש גם פוטנציאל לשימוש חיובי ב-AI לשכנוע מבוסס עובדות. הקמת ועדת חקירה אמינה ומקצועית יכולה לשקם את האמון הציבורי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אנשים נוטים להאמין למידע שמגיע ממקור שהם סומכים עליו, ומיד שוללים מידע שמגיע מהצד השני.
- תיבות תהודה מחזקות את הקיטוב ומונעות חשיפה למידע שונה או מדויק.
- היעדר נורמות של אמינות ומחיר להפצת מידע שגוי מערער את האמון במוסדות ובתקשורת.
- פוסט-אמת היא תקופה שבה אנשים מוותרים על מציאות אובייקטיבית ועוברים להאמין בתחושות בטן או חוויות סובייקטיביות.
- בינה מלאכותית יכולה ליצור זיופים מתוחכמים אך גם לשמש ככלי לשכנוע מבוסס עובדות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משפיע חוסר האמון במקורות מידע על הנטייה של אנשים להאמין לתיאוריות קונספירציה?
חוסר האמון במקורות מידע מוביל לכך שאנשים מחפשים אלטרנטיבות למידע הרשמי, וכאשר הם לא סומכים על המקורות, הם נוטים לקבל תיאוריות קונספירציה כיוון שהן נותנות הסבר פשוט ומעורר רגש במצבי אי-ודאות, כפי שהסבירה פרופסור רות מאיו.
▾מהי הטיית האישוש וכיצד היא מתבטאת בהתמודדות עם מידע סותר?
הטיית האישוש היא הנטייה לראות ולהאמין רק במידע התואם את הדעות והאמונות הקיימות שלנו, וכאשר מופיע מידע סותר, אנו מנסים לפרש אותו כך שיתאים לאמונותינו או לדחות אותו, כפי שמתואר בניסוי סדרות המספרים שהסבירה פרופסור מאיו.
▾מדוע חשוב להחזיר את נורמת האמת והאמינות במידע הציבורי, וכיצד זה קשור לאמון במוסדות?
החזרת נורמת האמת והאמינות במידע הציבורי חיונית כדי לשקם את האמון במוסדות כמו ממשלה ותקשורת, שכן כאשר אין מחיר להפצת מידע שגוי והנורמה היא להציג עובדות מדויקות, הציבור יכול לסמוך על המידע ולקבל החלטות מושכלות, כפי שהדגישה פרופסור מאיו בהקשר לחיסונים ולוועדות חקירה.
▾כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על יכולת ההבחנה בין אמת לשקר במידע המוצג לציבור?
הבינה המלאכותית מאפשרת יצירת זיופים וידאו ותמונות ברמה גבוהה מאוד, מה שמקשה על ההבחנה בין אמת לשקר ומגביר את הפצת הפייק ניוז, אך במקביל, שימוש נכון ב-AI יכול לסייע בשכנוע אנשים באמצעות הצגת עובדות אובייקטיביות, כפי שמצא מחקר שבו AI שכנע אנשים לנטוש תיאוריות קונספירציה.
▾מה ההבדל בין 'האמת שלי' לבין המציאות האובייקטיבית כפי שהוסבר בפרק?
'האמת שלי' מתייחסת לחוויות סובייקטיביות ורגשיות של אדם, בעוד שהמציאות האובייקטיבית מבוססת על עובדות ונתונים שאינם תלויים בפרספקטיבה אישית, והפרק מדגיש כי בהקשרים כמו חיסונים או אירועים היסטוריים חשוב להכיר במציאות האובייקטיבית ולא להסתמך רק על תחושות אישיות.
מה הישראלים לא מבינים לגבי התפקיד של רוסיה במלחמה | פרק 377
7 באפריל 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רוסיה מחמשת את איראן בנשק, מסייעת לה בתחום המודיעין ומפתחת שיתופי פעולה טכנולוגיים, במיוחד מאז הפלישה לאוקראינה והטלת הסנקציות. היחסים בין רוסיה לאיראן התהדקו מאוד, למרות היסטוריה מורכבת ומתחים ישנים. רוסיה רואה בישראל אויב ומסייעת לאויביה, בעוד היא מנהלת אינטרסים כלכליים ופוליטיים במקביל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוסיה מחזיקה באינטרס שהמלחמה באוקראינה תימשך כדי להרוויח כלכלית ממחירי הנפט הגבוהים.
- היחסים בין רוסיה לאיראן התהדקו מאוד מאז עליית פוטין לשלטון, במיוחד לאחר 2014 ו-2022.
- רוסיה מספקת סיוע מודיעיני לאיראן, כולל העברת מידע לווייני על מטרות אמריקאיות וישראליות.
- המערב לא מודע במלואו לעוצמת הברית בין רוסיה לאיראן ולסכנות שהיא מייצרת.
- רוסיה רואה בישראל אויב ומסייעת לאויביה, כולל חמאס בעת מתקפות על ישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתאר ארכדי מילמן את השינוי ביחסים בין רוסיה לאיראן מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום?
ארכדי מילמן מתאר כיצד רוסיה ואיראן שהיו אויבות מרות במאה ה-19, עם מלחמות והסכמים כמו גוליסטן וטורקמנצ'אי שהשפילו את איראן, הפכו עם השנים לשותפות אסטרטגיות המבוססות על אינטרסים משותפים, בעיקר מאז עליית פוטין וההתקרבות בעקבות סנקציות המערב.
▾מהו התפקיד של רוסיה במתן סיוע צבאי וטכנולוגי לאיראן במלחמה הנוכחית?
רוסיה מספקת לאיראן נשק מתקדם, כולל מערכות הגנה אווירית, מטוסים מדגם סוחוי 35, ומערכות ניידות כמו ורבה, וכן סיוע בשיקום מערכות שנפגעו, בנוסף להעברת ידע וניסיון צבאי, כולל בתחום הכטב"מים, שמיוצרים בשיתוף עם איראן.
▾איך משפיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה על היחסים בין רוסיה לאיראן?
פלישת רוסיה לאוקראינה והטלת סנקציות על רוסיה חיזקו את שיתוף הפעולה עם איראן, שהייתה מנודה בעצמה, וגרמו לברית סימטרית יותר שבה איראן מספקת לרוסיה כטב"מים וטכנולוגיה, ורוסיה מסייעת לאיראן בנשק, מודיעין וכלכלה.
▾מה המשמעות של המידע המודיעיני שרוסיה מספקת לאיראן עבור ישראל והמערב?
רוסיה מעבירה לאיראן מידע מודיעיני, כולל צילומי לוויין של אובייקטים אמריקאים וישראליים, מה שמאפשר לאיראן לפגוע במטוסים אמריקאים מתקדמים ולשפר את יכולותיה הצבאיות, מה שמעמיד איום ממשי על ישראל והמערב.
▾כיצד מתייחס ארכדי מילמן להשפעה הכלכלית של מלחמת אוקראינה על רוסיה וליכולתה להמשיך במאבק מול המערב?
למרות שהכלכלה הרוסית מצטמצמת וקשיים כלכליים משמעותיים, כולל ירידה בהכנסות מנפט וגז וסנקציות, רוסיה עדיין מחזיקה בכוח צבאי משמעותי וממשיכה לקבל הכנסות מנפט, מה שמאפשר לה להמשיך במאבק ולהוות איום, אם כי במצב כלכלי מאתגר מאוד.
המשקיע שהמלחמות לא מפסיקות לרדוף אחריו | כסף בקיר
31 במרץ 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יעקב גלידאי מספר כיצד רכש עם אשתו שתי דירות באודסה ב-2021, וכיצד המלחמה הורידה את השכירות והשאירה את הנכסים בלי עליית ערך ריאלית. לאחר מכן הם עברו לדובאי, רכשו בהדרגה 20 נכסים והשכירו חלק מהם לטווח קצר, אך המלחמה מול איראן עצרה את זרם התיירים ופגעה בהכנסות. אריק מירובסקי ממליץ לפזר השקעות ולשמור כסף בצד, תוך הימנעות מהשקעה שמותחת את היכולת הפיננסית עד הקצה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שתי הדירות באודסה נרכשו בכ-40 אלף ובכ-65 אלף דולר, אך לאחר הפלישה הרוסית השכירות ירדה מכ-500 עד 600 דולר ל-200 עד 300 דולר בחודש.
- בדובאי שולמו ברוב העסקאות 20% לקבלן ועוד 4% לרשות המקרקעין, ואין מס מקומי על רווח ממכירת נכס.
- השכרות קצרות טווח בדובאי נפגעו מהיעדר תיירים, ולכן הוצעו הדירות גם להשכרה לחודש, חודשיים או שלושה במחירים נמוכים יותר.
- יעקב אומר שכל משקיע צריך להיות מסוגל לממן את עלויות החזקת הדירה לפחות שנה גם ללא שוכרים.
- אריק מירובסקי מציע להיערך לכוח עליון באמצעות פיזור השקעות ושמירת עתודה כספית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השפיעה המלחמה באוקראינה על ההשקעות של יעקב גלידאי ואשתו באודסה?
המלחמה שהחלה בפברואר 2022 גרמה לירידה משמעותית בשכר הדירה, מ-500-600 דולר ל-200-300 דולר, וחלק מהדירות עמדו ריקות. למרות שהן לא הופגזו, המחיר לא עלה במשך ארבע שנים, מה שמהווה הפסד ריאלי בשל אינפלציה.
▾באילו תנאים רכשו יעקב ואולגה את הדירות באוקראינה ומה היה קהל היעד שלהן?
קנו שתי דירות קטנות של חדר פלוס סלון באודסה, אחת אחרי שיפוץ קל והשנייה דורשת שיפוץ, במחירים של 40,000 ו-65,000 דולר. הדירות היו במבנים סובייטיים ישנים עם שירותים משותפים, וקהל היעד היה בעיקר סטודנטים מהאוניברסיטה המקומית.
▾איך מתאר יעקב את החיים בדובאי בזמן המצב הביטחוני המתוח באזור?
למרות הירי והאזעקות, התושבים בדובאי כבר עברו את שלב הפחד ועברו להסתגלות. יש ירידה בתיירות שהשפיעה על השכרת דירות לטווח קצר, אך אין פאניקה ברחובות והמערכת ההגנתית מצליחה ליירט רוב הטילים.
▾מה הייתה הדרך של יעקב להיכנס לעולם ההשקעות בנדל"ן ומה היו האתגרים הכלכליים שלו בתחילת הדרך?
יעקב מגיע ממשפחה גדולה ללא הון התחלתי, לא למד באוניברסיטה אלא עבד במכירות, החל במכירות פשוטות בקנדה והתקדם למכירות בהייטק. הוא הקים עסקים ונשען על כישורי מכירה כדי לצבור הון להשקעות נדל"ן.
▾כיצד יעקב ואולגה התמודדו עם ההשקעות בדובאי ומה הייתה האסטרטגיה שלהם בפיזור הנכסים?
הם קנו דירות סטודיו באזור דאונטאון וביזנס ביי בדובאי, תוך תשלום מקדמה של 20% ותשלומים לאורך זמן. התוכנית הייתה פיזור השקעות בין נדל"ן, קריפטו ומניות, כשהמטרה העיקרית היא ליהנות מהכנסות שכר דירה חודשיות ולא להחזיק נכסים לטווח ארוך.
"נזק אטומי”: הכדורסל הישראלי תחת אש | מגרש עסקי, פרק 3
26 במרץ 202636 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הכדורסל הישראלי נפגע משמעותית מאז פרוץ המלחמה, עם השבתת הליגה, יציאת שחקנים זרים, ופגיעה כלכלית עצומה. המנהלת הכינה תוכניות מגירה להמשך פעילות, אך המצב הביטחוני מקשה על קיום הליגה בארץ. ארי שטיינברג מדגיש את חשיבות השחקנים הישראלים בליגה, אך מציין כי ללא הזרים לא ניתן לשמור על רמה גבוהה. לצד האתגרים, יש תוכניות לשיפור מתקני הספורט, בעיקר במכון וינגייט, ולהמשך פיתוח הענף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הליגה לא הסתיימה בשנה שעברה בעקבות המלחמה, והעונה הנוכחית מתנהלת תחת אי ודאות מתמשכת.
- הוצאת השחקנים הזרים מארץ בזמן המלחמה הייתה אירוע מורכב שכלל תיאום עם פיקוד העורף ונסיעה דרך ירדן.
- ארגון השחקנים מנסה לנצל את המצב כדי לדרוש תנאים טובים יותר, מה שמוסיף למורכבות הניהולית.
- הפיתוח העתידי של הכדורסל כולל צמצום מספר הזרים והגברת הנוכחות של שחקנים ישראלים ברמה גבוהה.
- מכון וינגייט מהווה מרכז מצוינות לספורט הישראלי, ויש תוכניות להרחיבו ולשפר את המתקנים בפריפריה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השפיעה המלחמה על נוכחות השחקנים הזרים בליגת הכדורסל הישראלית ומה היו הצעדים שננקטו במינהלת הליגה בעקבות כך?
המינהלת תכננה תוכנית מגירה להוציא את כל הזרים מארץ מיד עם פרוץ המלחמה, והסיעה אותם לטדי בירושלים ומשם במעבר יבשתי דרך ירדן, בשל סגירת שדות התעופה. האירוע כלל כ-40 זרים ובני משפחותיהם, והיה מלווה בניהול של השב״כ כדי להבטיח את ביטחונם.
▾מהן האתגרים המרכזיים בניהול ליגת הכדורסל הישראלית בתקופת המלחמה, וכיצד משפיעים האירועים על סיום העונה?
הליגה נמצאת במצב של אי וודאות מוחלטת, ללא דדליין ברור לסיום העונה. למרות תכנון מוקדם, המלחמה ארוכה מהצפוי, והקבוצות מתמודדות עם קשיים כמו חוסר שחקנים זרים, אי אפשרות לקיים משחקים בישראל, והתאמות בפלייאוף, כולל קיצורו או ביטולו.
▾מהי עמדתו של ארי שטיינברג לגבי דרישות ארגון השחקנים באמצע המשבר, וכיצד הוא מתאר את המאבק ביניהם?
שטיינברג מתאר את דרישות ארגון השחקנים כסחיטה בזמן משבר, כשהם מנסים לקבל הטבות לשנים הבאות תוך כדי מאבק על קיום הליגה. הוא מדגיש שזה סכסוך פנימי של השחקנים עצמם, שאינו הולם את המצב הקשה שבו הליגה נמצאת.
▾כיצד מתייחס ארי שטיינברג לחשיבות השחקנים הישראלים בליגה ומהם האתגרים בפיתוחם לעומת השחקנים הזרים?
שטיינברג חולם על ליגה עם חמישה שחקנים ישראלים בכל קבוצה, אך מציין כי אין מספיק שחקנים ישראלים ברמה גבוהה ל-14 קבוצות. הוא מדגיש שהשכר של השחקנים בליגה עלה בעשרות אחוזים, והכדורסלנים מרוויחים יותר מהכדורגלנים, אך עדיין יש תלות בשחקנים זרים לשמירה על רמת המשחק.
▾מהם התכניות והחזון של ארי שטיינברג למכון וינגייט ולכדורסל הישראלי בעתיד הקרוב?
החזון הוא להפוך את וינגייט למתקן מודרני, חדיש ונגיש לכלל הספורטאים, כולל בפריפריה, כדי לתמוך בפיתוח ספורטאי על. בכדורסל הוא שואף לליגה עם 12 קבוצות חזקות, פחות זרים, יותר ישראלים ברמה גבוהה, וקידום הישגים אירופיים, תוך שיפור המתקנים וחיבור הקהל למגרשים.
איך האמריקאים רואים את המלחמה - והקשר לבחירות 2028 לנשיאות | פרק 376
24 במרץ 202641 דק׳אורחים:דוקטור רועי צזנהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דעת הקהל האמריקאית נגד המלחמה באיראן, כאשר רק כ-36% תומכים בניהול המלחמה על ידי טראמפ, בעיקר מבסיס המאג"א. בתוך מחנה טראמפ יש גם פיצולים ולחצים נגד המלחמה, כולל דמויות בולטות שהביעו ביקורת חריפה. במקביל, ישנה ירידה בתמיכה בישראל בארצות הברית, במיוחד בקרב הדמוקרטים, עם עלייה בהזדהות עם הפלסטינים. המלחמה פוגעת בדימוי ישראל ומעמידה סימני שאלה על המשך הסיוע האמריקאי למדינה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוב הציבור האמריקאי, כולל רוב הדמוקרטים והמתנדנדים, מתנגד למלחמה באיראן.
- תנועת המאג"א, של טראמפ, חווה פיצול פנימי סביב המלחמה, עם ירידה בתמיכה ועם הופעת טיעונים אנטישמיים בקרב חלקים מהמחנה.
- הדימוי של ישראל בארצות הברית מתערער משמעותית, עם ירידה בתמיכה ועם התחזקות קולות שמבקרים את מדיניותה, גם במפלגה הדמוקרטית.
- הסיוע האמריקאי לישראל עלול להשתנות בעתיד, כולל אפשרות לקיצוצים או התניות, בעקבות השינוי בדעת הקהל ובפוליטיקה האמריקאית.
- טראמפ נמצא במצב מורכב, כשהלחצים הפנימיים והחיצוניים אינם מובילים לסיום מהיר של המלחמה, והוא עלול להמשיך להציג את המלחמה כניצחון למרות מגבלות ברורות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד דעת הקהל האמריקאית מתבטאת ביחס למלחמה באיראן ולמדיניותו של טראמפ בנושא זה?
לפי סקר אקונומיסט ביוגוב, התמיכה במלחמה ובמדיניות טראמפ ירדה ל-36%, כאשר רוב הדמוקרטים מתנגדים למלחמה ורוב הרפובליקאים תומכים בעיקר מתוך נאמנות לטראמפ. ה-independents, שהם המתנדנדים, נטשו את התמיכה במלחמה, מה שמצביע על חוסר פופולריות רחבה למהלך.
▾מהם הגורמים הפנימיים והחיצוניים שמפעילים לחץ על טראמפ בנוגע להמשך או סיום המלחמה באיראן?
הלחצים כוללים את הפופולריות הנמוכה של טראמפ בארצות הברית, במיוחד נוכח יוקר המחיה והכלכלה, לחץ מבעלי ההון והבנקים בוול סטריט, וכן לחצים ממדינות המפרץ כמו סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות, שלפי הפרק מעוניינות שהמלחמה תימשך.
▾כיצד המלחמה באיראן משפיעה על התדמית של ישראל בארצות הברית ובמערכת הפוליטית האמריקאית?
המלחמה גרמה לירידה תלולה בתמיכה בישראל בארצות הברית, עם קואליציה רחבה נגד ישראל בציבוריות האמריקאית, כולל בשמאל הרדיקלי, במרכז השמאל ובימין המאגאיסטי. סקרים מראים כי ההזדהות עם הפלסטינים עלתה משמעותית, במיוחד בקרב דמוקרטים, והלובי הפרו-ישראלי מאבד מכוחו.
▾מהן התחזיות לגבי השפעת המלחמה על הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2028 ועל עתיד תנועת מאג״א?
לפי הפרשנים, טראמפ צפוי להשפיע משמעותית על בחירות 2028 ולקדם מועמד מטעם המפלגה הרפובליקאית שימשיך את המהפכה שלו. תנועת מאג״א צפויה לשרוד גם לאחר טראמפ, אך המלחמה יוצרת פיצולים בתוך התנועה וירידה בתמיכה, במיוחד בקרב חלקים מהבייס.
▾כיצד מתמודד טראמפ עם מגבלות הכוח שלו בניהול המלחמה ומהן האפשרויות העומדות בפניו להציג את תוצאות המלחמה?
טראמפ נמצא במצב בלתי אפשרי, כאשר אם יתקפל לא יוכל למכור זאת כניצחון, ואם ימשיך במלחמה ייתכן שיצטרך להכניס חיילים לאיראן. הוא מפרסם רשימות מטרות חדשות ומנהל מדיניות לא אחידה, אך לא נראה שהגיע לנקודת שבר שבה הוא רוצה לסיים את המלחמה.
הפרשן הכלכלי המשפיע בעולם מסביר איך תסתיים המלחמה | ראיון מיוחד עם מרטין וולף
19 במרץ 202616 דק׳אורחים:דניאל שרייברלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מרטין וולף סבור שהמלחמה עם איראן לא תביא להפלת המשטר שם, אך התמשכותה עלולה לגרום למשבר כלכלי חמור, בעיקר אם מיצרי הורמוז יישארו סגורים. הוא מציין כי מחירי הנפט העולים יובילו לאינפלציה גבוהה וללחצים כלכליים עולמיים. כמו כן, וולף מדגיש את הסכנה שבבריחת מוחות מישראל, שיכולה לפגוע בזהותה היהודית-דמוקרטית. הוא מעריך כי הדולר יישאר המטבע הבינלאומי המוביל בעתיד הנראה לעין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המלחמה עם איראן צפויה להסתיים בהפסקת אש דה פקטו בתוך מספר שבועות, לא בניצחון צבאי מלא.
- סגירת מיצרי הורמוז למשך חודשים תגרום לזעזוע כלכלי דומה למשבר הנפט של סוף שנות ה-70.
- טראמפ מתמודד עם לחצים פנימיים מצד תומכיו שלא תומכים במלחמות מחוץ לארה״ב, והזעם על המלחמה עשוי להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל.
- הדמוקרטיה בישראל ובעולם נמצאת בנסיגה, וטראמפ ונתניהו חולקים תכונות של מנהיגים פופוליסטיים דמגוגיים.
- הדולר יישאר המטבע הבינלאומי המוביל, ללא אלטרנטיבה ממשית בעתיד הקרוב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מרטין וולף מעריך את השפעת סגירת מיצרי הורמוז על הכלכלה העולמית?
וולף מסביר שסגירת מיצרי הורמוז למשך כמה חודשים תגרום לעליות מחירים משמעותיות, דומות לזעזוע הנפט במלחמת איראן-עיראק, ותוביל לאינפלציה גבוהה ולמיתון כלכלי עולמי.
▾מהו התרחיש הסביר לפי וולף לסיום המלחמה עם איראן ומה המשמעות שלו?
וולף מעריך שסיום המלחמה יגיע בתוך כמה שבועות כהפסקת אש דה פקטו, אך לא להפסקת אש אמיתית, מכיוון שהמטרות כמו הפלת המשטר באיראן ככל הנראה לא יושגו.
▾מהי הסכנה הגדולה ביותר שמרטין וולף מזהה כלפי ישראל בהקשר הכלכלי והפוליטי?
וולף מזהיר מבריחת מוחות של ההייטקיסטים והציבור המעוניין בישראל יהודית ודמוקרטית, ומציין שזו סכנה ממשית יותר מאיומים חיצוניים כמו איראן.
▾כיצד וולף מתאר את הקשר בין דמוקרטיה לעליית מנהיגים פופוליסטים כמו טראמפ ונתניהו?
וולף מציין שהדמוקרטיה נחלשת בארה״ב ובישראל, וששני המנהיגים חולקים מאפיינים של מנהיגים פופוליסטים דמגוגיים, מה שמחזק את הקשר ביניהם ומצביע על נסיגה דמוקרטית.
▾מה עמדתו של וולף לגבי עתיד הדולר כמטבע בינלאומי?
וולף מציין כי למרות שחלה ירידה בערך הדולר בשנה האחרונה, אין כיום ולא צפויה אלטרנטיבה אמיתית שתחליף את הדולר כמטבע הבינלאומי המוביל.
"פולימרקט מייצרת תמריץ כלכלי לריגול. זה מסוכן מאוד" | פרק 374
16 במרץ 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פולימרקט וקלשי הן שתי פלטפורמות מרכזיות לשווקי חיזוי, שבהן ניתן להמר על אירועים עתידיים פוליטיים וביטחוניים, כולל מלחמות ותקיפות. המנגנון מבוסס על מסחר במניות שמייצגות סיכויים, כאשר המחיר משקף את ההסתברות שהאירוע יקרה. יש חשדות לשימוש במידע פנים, במיוחד במקרה שבו מאות אלפי דולרים הימרו על פרוץ מלחמה באיראן יום לפני שפרצה. בארה״ב קיימות הצעות חוק שמנסות להסדיר את התחום ולהגביל שימוש במידע פנים, אך הרגולציה עדיין לא ברורה ומאוד מורכבת. בישראל נבחנים מקרים של שימוש במידע ביטחוני פנימי להימורים, מה שמעלה חששות ביטחוניים משמעותיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פולימרקט הצליחה לחזות באופן מדויק את בחירת טראמפ לנשיאות ארה״ב, בעוד סקרים רבים הצביעו על תיקו.
- 150 חשבונות בפולימרקט הימרו סכומים גבוהים על פרוץ מלחמה באיראן יום לפני שפרצה, מה שמעלה חשד לשימוש במידע פנים.
- קלשי מפוקחת בידי ה-CFTC ומגבילה הימורים על מוות וטרור, בעוד פולימרקט פועלת בחופשיות יחסית ועם מעט רגולציה.
- שימוש במידע ביטחוני פנימי להימורים בפלטפורמות אלה עלול לפגוע בביטחון המדינה וליצור מנוף של כוח ושליטה כלכלית ופוליטית.
- הרגולציה בארה״ב ובאירופה בתחום שווקי החיזוי טרם התגבשה, ויש חשש שהחקיקה לא תספיק להתמודד עם הסיכונים בזמן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד פועלות הפלטפורמות פולימרקט וקלשי בשוקי חיזוי ומה ההבדלים המרכזיים ביניהן?
פולימרקט וקלשי הן פלטפורמות שוקי חיזוי הפועלות באמצעות מסחר במניות שמייצגות תוצאות אפשריות של אירועים עתידיים. המחיר של מניה משקף את הסיכוי שהאירוע יקרה, והוא נקבע על פי היצע וביקוש בזמן אמת. קלשי דורשת רישום וזיהוי משתמשים ומפוקחת על ידי הרגולטור CFTC, ולכן מגבילה הימורים על נושאים כמו מוות או טרור. לעומת זאת, פולימרקט מאפשרת מסחר אנונימי באמצעות בלוקצ'יין וקריפטו, ומציעה מגוון רחב יותר של נושאים להימורים, כולל נושאים אסורים בקלשי.
▾מהם החשדות לגבי שימוש במידע פנים בפולימרקט בהקשר לפרוץ המלחמה באיראן בפברואר 2026?
ביום לפני פרוץ המלחמה באיראן, יותר מ-150 חשבונות בפולימרקט הימרו בסכומים גבוהים על תקיפת איראן שתפרוץ למחרת, כפי שדווח בניו יורק טיימס. לפחות 16 חשבונות הרוויחו מעל 100 אלף דולר, ואחד אף השקיע כמעט חצי מיליון דולר. החשדות נובעים מהאפשרות שאנשים עם גישה למידע רגיש או ממעגלי קבלת ההחלטות ניצלו מידע פנים כדי להרוויח מההימורים.
▾כיצד משפיעים שווקי החיזוי על ביטחון המדינה ומה הסכנות הטמונות בכך?
שימוש במידע פנים או באינדיקציות כמו פעילות מטוסים סמוך לאזורים צבאיים יכול להוות סיכון ביטחוני, שכן מידע כזה יכול להיחשף דרך הפלטפורמות ולהגיע לגורמים עוינים. כמו כן, יש חשש שמידע שנאסף על ידי אזרחים או חיילים יכול לשמש לריגול כלכלי ולפגיעה בביטחון שדה, כפי שנדון במקרה של איש מילואים ואזרח שהועמדו לדין על שימוש במידע ביטחוני פנימי להימורים.
▾מהן ההצעות החוקיות בארצות הברית בנוגע לפיקוח על שווקי החיזוי, ואילו אתגרים קיימים ביישומן?
הוצעו מספר הצעות חוק בארצות הברית שמטרתן להגביל הימורים על נושאים של טרור, מלחמה, והתנהלות ממשלתית, וכן לאסור על בכירים בממשל להשתתף בחוזים כדי למנוע ניגודי עניינים. עם זאת, יש קושי לאכוף רגולציה על פלטפורמות בינלאומיות הפועלות באנונימיות באמצעות בלוקצ'יין, והחקיקה מתמודדת עם דילמת קונקרידג' בין ויסות מוקדם מדי ללא הבנת הטכנולוגיה לבין ויסות מאוחר מדי כשהטכנולוגיה כבר דומיננטית.
▾כיצד מתבצע המסחר בפולימרקט ומהם המאפיינים הטכנולוגיים שמאפשרים אנונימיות בפלטפורמה?
המסחר בפולימרקט מתבצע באמצעות בלוקצ'יין וקריפטו, מה שמאפשר אנונימיות יחסית למשתמשים. המשתמשים מחברים ארנק קריפטו לפלטפורמה ומסחר מתבצע בין מי שמאמין שהאירוע יקרה לבין מי שסבור שלא, כאשר המחיר נקבע לפי היצע וביקוש. אנונימיות זו יוצרת תמריץ כלכלי חזק להשקיע במידע, גם אם הוא פנימי, ומקשה על אכיפת רגולציה.
האם המקצוע שלכם ישרוד את המהפכה? שיחה עם עתידן | פרק שני בסדרה
21 ביולי 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור רועי צזנה מסביר כי הבינה המלאכותית תחליף תפקידים רבים, בעיקר במקצועות הידע, ותאפשר ייעוץ מיידי בתחומים כמו רפואה, משפטים וביטוח. עם זאת, מקצועות טיפוליים וצווארון כחול יישארו אך ישתנו בעקבות כניסת רובוטים. תופעת ה-Human Washing תתפתח, בה אנשים יעדיפו לשמור על מגע אנושי לצרכים חברתיים ורגשיים, אף שהעבודה בפועל תתבצע על ידי מכונות. ההמלצה המרכזית ללימודים היא הנדסה, שמכשירה לחשיבה מדויקת וללמידה עצמאית של כלים חדשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבינה המלאכותית כבר היום מספקת ייעוץ רפואי איכותי שיכול להחליף ייעוץ ראשוני של רופאים במקרים רבים.
- גלי אבטלה בעקבות כניסת הבינה המלאכותית צפויים להתרחש, אך ייתכן שיתמתנו בעקבות רכישת מיומנויות חדשות.
- מקצועות טיפוליים עם מגע פיזי, כמו סיעוד, יישארו נדרשים לפחות בעשור הקרוב, אף שרובוטים ייכנסו לתפקידים רבים.
- תופעת ה-Human Washing תתבטא בכך שאנשים יעדיפו לשלם עבור שירות אנושי לצורך סטטוס או מגע רגשי, למרות שהעבודה מתבצעת על ידי רובוטים או AI.
- מנהלים בכירים צפויים להישאר, אך מנהלי ביניים נמצאים בסיכון גבוה יותר להחלפה בבינה מלאכותית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד רועי צזנה מסביר את התופעה של Human Washing וכיצד היא תשפיע על שוק העבודה בעתיד?
רועי צזנה מתאר את Human Washing כתופעה שבה אנשים ישלימו את השירותים הממוחשבים או הרובוטיים בפנים אנושיות, כדי להעביר תחושת אכפתיות וסטטוס. למשל, רובוט ינקה את הבית 90% מהזמן, אך 10% מהזמן יגיע עוזר אנושי כדי להראות שהאדם חשוב ומוערך. התופעה הזו תתבטא גם במקצועות יצירתיים וטיפוליים, שבהם ייעשה שילוב בין בינה מלאכותית לאנושיות.
▾מהן ההשלכות של כניסת הבינה המלאכותית על מקצועות הידע כמו רפואה, עריכת דין וראיית חשבון, לפי דברי רועי צזנה?
רועי צזנה מציין שבינה מלאכותית תוכל לתת מענה מיידי ומדויק לרוב הבעיות הפשוטות בתחומים כמו רפואה, עריכת דין וראיית חשבון. רק במקרים הקיצוניים והמורכבים יידרש מעורבות אנושית. עם זאת, מספר בעלי המקצוע לא בהכרח יקטן, כי הביקוש לשירותים עשוי לגדול בעקבות פרדוקס ג'באנס, שבו ירידה במחיר השירות מגדילה את הצריכה.
▾כיצד רועי צזנה מתייחס לשינוי במבנה שוק העבודה בעקבות פיטורים בהייטק והירידה בגיוס ג'וניורים?
רועי צזנה מסביר שהפיטורים בהייטק והירידה בגיוס ג'וניורים נובעים מהיכולת של בינה מלאכותית להחליף חלק מהעבודות, מה שמוביל לגל אבטלה זמני. עם זאת, הוא מאמין שהאנשים ילמדו מיומנויות חדשות ויעברו לתפקידים אחרים, כולל מקצועות צווארון כחול, למרות החשש מפגיעה בזהות ובכבוד המקצועי.
▾מהי ההמלצה של רועי צזנה להורים לגבי בחירת מקצוע לילדיהם בעידן הבינה המלאכותית?
רועי צזנה ממליץ ללמוד הנדסה, כי היא מלמדת לחשוב בצורה מדויקת וברורה, לפתור בעיות ולהתמודד עם כלים חדשים. הוא מדגיש שההנדסה מספקת בסיס טוב להתמודדות עם שינויים בשוק העבודה, ויכולה לשמש גם כפתח למקצועות אחרים, כולל מקצועות צווארון כחול.
▾כיצד רועי צזנה מתאר את העתיד של מנהלים בשוק העבודה המשתנה בעקבות בינה מלאכותית ורובוטים?
רועי צזנה מציין שמנהלי הביניים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאובדן תפקידם, בעוד שמנהלים בכירים (C-Level) יישארו רלוונטיים בטווח הקצר. עם זאת, הוא מוסיף שבעתיד יתכן שחברות ינהלו את עצמן באמצעות בינה מלאכותית ורובוטים, והניהול האנושי המסורתי עלול להצטמצם משמעותית.
האם תהיה לנו עבודה? מנכ"ל למונייד לא בטוח | פרק ראשון בסדרה
14 ביולי 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
למונייד הצליחה להכפיל ולשלש את ההכנסות תוך שמירה על מצבת כוח אדם קבועה, בזכות אוטומציה ובינה מלאכותית. גל הפיטורים בהייטק קשור בחלקו ל-AI, אך גם לגורמים נוספים כמו התייקרות השקל. יש חשש לאבטלה גואה בעתיד, בעיקר בגלל החלפת עובדים ב-AI, והצורך במדיניות ממשלתית שתגיב לשינויים אלה. קיימת דאגה מהתלות הגוברת במודלים זרים ומרוכזים, שעלולה לפגוע בייחודיות הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כ-98% מהקוד בלמונייד נכתב על ידי AI, מה שמאפשר להגדיל הכנסות ללא הגדלת כוח אדם.
- ה-AI משמש כיום כשחקן מפתח שמנחה עובדים ולא מחליף אותם לחלוטין בשלב זה.
- הגל הנוכחי של פיטורי הייטק הוא רק סנונית, וההשפעה האמיתית של AI על אבטלה צפויה בעתיד הקרוב עד סוף העשור.
- התלות במודלים מרכזיים כמו OpenAI עלולה לרוקן חברות וארגונים מידע וייחודיות, ויש צורך בפיתוח מודלים פנימיים ושימור הידע בארגון.
- המדינה צריכה לאמץ רגולציה ותמריצים לאימוץ AI במגזר הציבורי כדי לשפר שירותים ולהיות מובילה בתחום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מנכ"ל למונייד מתאר את השינוי במבנה כוח האדם בחברה לאור השימוש בבינה מלאכותית?
מנכ"ל למונייד מציין כי למרות שהכנסות החברה שילשו מאז תחילת 2025, מצבת כוח האדם לא גדלה ואף מעט קטנה, וזאת בזכות אוטומיזציה ובינה מלאכותית שמבצעת כ-98% מהקוד ומטפלת בתביעות ובמכירת פוליסות.
▾מהי התפיסה של דניאל שרייבר לגבי השפעת הבינה המלאכותית על גלי הפיטורים בהייטק?
שרייבר סבור שגל הפיטורים הנוכחי בהייטק כולל אלמנט של AI אך אינו מגלם את הגל האמיתי הצפוי בעוד כמה שנים, ומדגיש כי יש גם סיבות נוספות כמו התייקרות השקל שקשה להפריד מהשפעת הבינה המלאכותית.
▾איך למונייד מתמודדת עם הסיכון של תלות במודלי בינה מלאכותית חיצוניים, לפי דברי המנכ"ל?
למונייד משתמשת במודלי שפה גדולים אך שומרת על הידע והקונטקסט הפנימי בארגון, ומעריכה את המודלים כחומר גלם בלבד, כדי לא להסתמך על ספק יחיד ולשמור על בידול וידע פנימי.
▾מהן הדאגות המרכזיות שהועלו לגבי עתיד העבודה וההכשרה של עובדים צעירים בעולם עם בינה מלאכותית?
שרייבר מציין כי גיוס ג'וניורים פחת משמעותית, כאשר בשנה האחרונה גויסו 60 אנשי פיתוח עם ניסיון ממוצע של 11 שנים ללא ג'וניורים, ומדאיג אותו המצב של צעירים שסיימו תארים אך מתקשים למצוא עבודה בתחום.
▾מהן ההמלצות שהמנכ"ל מציע לממשלה הישראלית כדי להתמודד עם אתגרי הבינה המלאכותית?
הוא ממליץ על אמירה דרמטית ברמה הלאומית לאמץ ולהטמיע בינה מלאכותית במשרדי הממשלה, להוריד מיסים ולהכפיל את איכות השירות, לצד רגולציה שתאפשר לבינה מלאכותית לפעול בתחומים שונים, כדי להגדיל את העוגה הכלכלית ולמנוע איבוד פרנסה.
מי יכול להרוויח כפליים מקרן ההשתלמות - ועוד 5 טיפים שיחסכו לכם הרבה כסף | פרק רביעי בסדרה
19 באוגוסט 202623 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
קרן השתלמות היא מוצר השקעה משתלם מאוד הן לשכירים והן לעצמאים, עם פטור מלא ממס רווחי הון לאחר 6 שנים. עצמאים יכולים להחזיק קרן השתלמות בנוסף לקרן של השכירות, וכך להכפיל את ההטבות. קיימות גם אפשרויות נוספות לחיסכון פנסיוני כמו פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה, שלכל אחת מהן מאפיינים שונים מבחינת מיסוי ומשיכה. ישנה חשיבות רבה להתייעצות מקצועית בבחירת מסלולי הפנסיה ובניצול הטבות המס, כולל הליך קיבוע זכויות שמאפשר פטורים משמעותיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קרן השתלמות מאפשרת פטור מלא ממס רווחי הון לאחר 6 שנים, אך מומלץ לא לפדות אותה אלא לגלגל את החיסכון.
- קופת גמל להשקעה מאפשרת הפקדות עד כ-83,700 ש״ח בשנה, וניתן להפוך אותה לקצבת פנסיה עם פטור מלא ממס רווחי הון מגיל 60.
- אפשרות לפרישה מדומה מאפשרת לקבל קצבת פנסיה מגיל 60 ולהמשיך לעבוד במשרה חלקית תוך שמירה על הטבות מס.
- בחירת תקופת ההגנה הכלכלית ליורשים משפיעה על גובה הקצבה החודשית, ויש צורך לאזן בין הכנסה נוכחית לבין השארת נכסים ליורשים.
- הליך קיבוע זכויות הוא קריטי לניצול מיטבי של סל הפטורים ממס שמגיע לפורשים, וכולל אפשרות לפטור ממס על קצבה חודשית או משיכה חד פעמית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מדוע מומלץ לשכירים להחזיק שתי קרנות השתלמות ואיך זה משפיע על ההטבות המס?
שכירים יכולים להרוויח פעמיים מהטבות המס על ידי החזקת שתי קרנות השתלמות, שכן על ההפקדות שהמעביד מבצע אין מס, וגם הקרן מעניקה פטור מלא ממס רווחי הון לאחר 6 שנים. כך אפשר לנצל את ההטבות פעמיים ולחסוך בצורה משתלמת.
▾כיצד עצמאים יכולים להרוויח מקרן השתלמות ומה היתרונות שלה לעומת שכירים?
עצמאים יכולים לפתוח קרן השתלמות ולקבל הטבות מס דומות ואף טובות יותר מאשר שכירים, כולל פטור ממס רווחי הון. בנוסף, עצמאים יכולים להפקיד סכומים גבוהים יותר, אך יש עלויות נוספות כמו רואה חשבון ודוחות שנתיים, מה שהופך את החיסכון למשתלם במיוחד לטווח ארוך.
▾מהי פרישה מדומה וכיצד היא מאפשרת להמשיך לעבוד תוך כדי קבלת קצבת פנסיה?
פרישה מדומה היא הליך שמאפשר להתחיל לקבל קצבת פנסיה כבר מגיל 60 ועדיין להמשיך לעבוד בהיקף משרה מסוים. כך אפשר ליהנות מהכנסה נוספת מהפנסיה ולשלם פחות מס, תוך שמירה על איכות חיים ושילוב בין עבודה לפנסיה.
▾כיצד ניתן לנצל את סל הפטור ממס במסגרת קיבוע זכויות בפרישה, ומה ההבדל בין קבלת פטור על קצבה חודשית לבין משיכה חד פעמית של פיצויים?
סל הפטור ממס במסגרת קיבוע זכויות מאפשר לקבל פטור ממס על הקצבה החודשית מפנסיה או ביטוח מנהלים, או לבקש פטור ממס על משיכה חד פעמית של סכום הפיצויים מהמעסיק. ההליך הוא וולונטרי ודורש מילוי טפסים מול רשות המסים, ויש לשקול מה משתלם יותר בהתאם למצב האישי.
▾מהן ההטבות במס רווחי הון לאחר גיל 60 וכיצד קופת גמל להשקעה מאפשרת למשוך כסף כקצבה פטורה ממס?
לאחר גיל 60 ניתן להפוך את הכסף בקופת גמל להשקעה לקרן פנסיה ולקבל קצבה חודשית פטורה ממס רווחי הון, במקום לשלם מס מלא של 25%. כך, אם הפקדנו מיליון שקל והכפלנו את הסכום, ניתן לקבל את כל הסכום כקצבה ללא מס, תוך תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות עד גיל הפרישה הרשמי.
לא לתכנן פרישה, לתכנן חיים: פגישה עם עצמכם בגיל 82 | פרק שלישי בסדרה עם אלכס קפלון
16 באוגוסט 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אלכס קפלון מדגיש שהזדקנות היא תהליך שינוי ולא הידרדרות, וכי תוחלת החיים והבריאות המשתפרות מחייבות חשיבה מחודשת על פרישה. הוא מציע לתכנן את החיים בגילאים 30-40, כולל קריירות שניות, פעילויות משמעותיות ומקום מגורים, ולא להסתכל רק על הכסף. תכנון כזה מאפשר חיים ארוכים ומשמעותיים יותר, ומפחית את הפחד מהזקנה ומגילנות עצמית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תוחלת החיים בישראל עלתה ב-45 השנים האחרונות ביותר מ-12 שנים, מה שמאריך את תקופת הפרישה.
- תכנון פרישה צריך להתחיל כבר בגיל 30-40 ולכלול פנטזיה על החיים העתידיים, לא רק חיסכון כספי.
- היכולת הקוגניטיבית והפיזית נשמרת טוב יותר אצל אנשים שממשיכים להיות פעילים ולעבוד גם אחרי גיל הפרישה.
- גילנות עצמית היא מכשול משמעותי להתכוננות לעתיד, וככל שמקבלים את הזקנה כחלק טבעי, כך קל יותר לתכנן ולשפר את איכות החיים.
- רוב ההשפעה על איכות החיים והבריאות בזקנה היא תוצאה של התנהלות אישית ולא רק גנטיקה.
"אל תבנו על הירושה": המומחית שמנתצת מיתוסים על הפנסיה | פרק שני בסדרה
11 באוגוסט 202637 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפנסיה בישראל מבוססת על חיסכון צובר ולא על פנסיה תקציבית, ולכן הקצבה הממוצעת צפויה להיות כ-30% מהשכר האחרון. תוחלת החיים הארוכה והיעדר אבטחת תעסוקה מקשים על הצבירה ומורידים את גובה הפנסיה. עצמאים מתמודדים עם אתגרים נוספים בחיסכון לפנסיה, והמערכת הפנסיונית מורכבת מאוד ודורשת הבנה והדרכה. יש חשיבות רבה ללמידה פיננסית ולניהול אקטיבי של החיסכון, אך ייעוץ מקצועי עצמאי יקר ולא תמיד נגיש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקצבה בפנסיה צפויה להיות כ-30% מהשכר האחרון, הרבה פחות ממה שרבים מצפים.
- תוחלת החיים הארוכה והיעדר אבטחת תעסוקה משפיעים לרעה על גובה הפנסיה.
- עצמאים צריכים להיות מודעים לכך שהעסק שלהם אינו בהכרח הפנסיה שלהם.
- המערכת הפנסיונית מורכבת, ומידע אמין ונגיש על הפנסיה כמעט ואינו קיים.
- ריבית דריבית היא כלי מרכזי לצבירת חיסכון משמעותי לאורך זמן, גם עם הפקדות קטנות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מדוע דוקטור יעל הדס מציינת כי קצבת הפנסיה הממוצעת צפויה להיות כ-30% מהשכר האחרון, ומה המשמעות של נתון זה?
על פי מחקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, הקצבה הממוצעת בפנסיה היא כ-30% מהשכר האחרון, וזאת בשל תוחלת החיים שהשתנתה, ירידת השכר בגילאים מאוחרים והמעבר לפנסיה צוברת במקום פנסיה תקציבית שהבטיחה אחוזים גבוהים יותר.
▾כיצד משפיעה תוחלת החיים המוגברת על תכנון הפנסיה, לפי דבריה של יעל הדס?
תוחלת החיים עלתה משמעותית, וכיום אנשים חיים שנים רבות אחרי גיל פרישה, מה שמאריך את התקופה שבה יש צורך בקצבת פנסיה, ולכן הסכום שנצבר צריך להספיק ליותר שנים, מה שמוריד את אחוז הקצבה מהשכר האחרון.
▾מהם האתגרים המרכזיים של עצמאים בחיסכון לפנסיה כפי שהסבירה יעל הדס בפרק?
עצמאים חוסכים לפנסיה לבד ללא הפרשות מעסיק, מה שמקשה עליהם להצטבר סכומים משמעותיים, בנוסף הם נוטים לשמור על כל ההכנסה שלהם ולא תמיד מבינים את החשיבות של חיסכון והשקעה לפנסיה.
▾מה הסבר יעל הדס לגבי הקושי של אנשים לחסוך, וכיצד השינוי בטפסי ההרשמה לפנסיה בארה״ב השפיע על ההשתתפות בחיסכון הפנסיוני?
הקושי הפסיכולוגי לוותר על כסף בהווה מוביל לכך שאנשים מעדיפים לקבל כסף מיד ולא לחסוך. בארה״ב שינו את הטפסים כך שההפרשה לפנסיה היא ברירת מחדל, והאדם צריך לבקש לבטל אותה, מה שהגדיל את שיעור ההשתתפות בחיסכון.
▾למה יעל הדס ממליצה לא להסתמך על ירושה מההורים כחלק מתכנון הפנסיה?
היא מציינת שירושה היא דבר לא ודאי, כי ההורים עלולים לאבד את הכסף או להוריש אותו לאחרים, ולכן לא כדאי לבנות על זה אלא להעמיד לעצמך תשתית כלכלית עצמאית באמצעות חיסכון והשקעה.
איך (ולמה) להתכונן לפנסיה - גם בגיל 40 | פרק ראשון בסדרה, עם אלה אלקלעי
4 באוגוסט 202642 דק׳אורחים:עברי לידרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפנסיה בישראל מנוהלת על ידי גופים מוסדיים גדולים ומפוקחים, מה שמעניק יציבות יחסית למערכת. עם זאת, קיימת אי ודאות לגבי גובה הקצבה העתידית, ולכן חשוב לגוון את ההשקעות ולבדוק את התיק הפנסיוני באופן תקופתי. פרשת סלייס הדגישה את הצורך בבחינה זהירה של מסלולי הפנסיה והחשיבות של ייעוץ פיננסי אמין. העצמאים מהווים קבוצה פגיעה במיוחד, עם שיעורי חסכון נמוכים לפנסיה, מה שמחייב התייחסות מיוחדת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חוק פנסיה חובה מגדיל את היציבות של מערכת הפנסיה בישראל ומביא להיקפים כספיים גדולים בשוק ההון המקומי.
- ריבית דריבית היא ליבת מנגנון הפנסיה, ולכן חשוב להתחיל לחסוך מוקדם ולקחת סיכונים מחושבים בהתאם לגיל.
- פרשת סלייס חשפה ליקויים במערכת התמריצים של סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים, שפגעו באמון הציבור.
- עצמאים רבים אינם חוסכים לפנסיה או עושים זאת בצורה לא מספקת, מה שמעמיד אותם בסיכון כלכלי משמעותי בגיל פרישה.
- בעלות על דירה מהווה עוגן ביטחון קריטי בגיל פרישה, במיוחד לאנשים עם פנסיה נמוכה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הסבר של אלה אלקלעי לגבי יציבות מנגנון הפנסיה בישראל והאם אפשר לסמוך עליו?
אלה אלקלעי מסבירה שהפנסיה בישראל יציבה יחסית כי מנגנון הפנסיה מבוסס על גופים מוסדיים גדולים ומפוקחים, וכי חוק פנסיה חובה מוודא הפרשות שוטפות. עם זאת, היא מדגישה שהיציבות תלויה בקיומה של מדינת ישראל, וכי יש אי ודאות לגבי האם הסכום שיצטבר יהיה מספיק לפרישה.
▾כיצד מסבירה אלה אלקלעי את חשיבות הגיוון במסלולי הפנסיה ואיזה דוגמה היא נותנת לכך?
אלה מדגישה שחשוב לא להשקיע את כל הפנסיה במסלול אחד בלבד, אפילו אם הוא כמו S&P 500 שמכיל 500 חברות גדולות. היא נותנת דוגמה לכך שחשיפה רק לשוק האמריקאי עלולה להיות מסוכנת בגלל אי ודאות גיאופוליטית, ולכן כדאי לגוון בין מניות ישראליות, מניות מחו"ל ואגרות חוב לשימור הון.
▾מהן הבעיות המרכזיות שפרשת סלייס חשפה במערכת הפנסיונית בישראל לפי אלה אלקלעי?
פרשת סלייס חשפה בעיות במבנה התמריצים של סוכני הביטוח, שהיו מתוגמלים על העברת לקוחות בין גופים ועל מתן הלוואות על חשבון הפנסיה, מה שהוביל לתמריצים לא נכונים ולפגיעה באנשים עם השכלה פיננסית נמוכה. בנוסף, החברה לא דיווחה כראוי לרשות שוק ההון, והפרשה נחשבת לתרמית שפגעה בכ-900 מיליון שקל.
▾מה הסיכונים והאתגרים שמציגה אלה אלקלעי בפני עצמאים בכל הנוגע לחיסכון לפנסיה?
עצמאים רבים בישראל לא חוסכים לפנסיה או חוסכים סכומים נמוכים מאוד, לעיתים בגלל היעדר יציבות תעסוקתית והעדפת תשלום קנס נמוך על פני הפרשה חודשית. התוצאה היא פנסיות קטנות שגורמות לקשיים כלכליים בגיל מבוגר, כולל תלות בילדים או עבודה עד גיל מאוחר מאוד.
▾למה, לפי אלה אלקלעי, חשוב שיהיו לאנשים דירה בבעלותם לקראת גיל פרישה?
אלה מסבירה שדירה מהווה עוגן ביטחוני חשוב בגיל פרישה, כי היא מונעת הוצאות שכירות גבוהות ומבטיחה מקום מגורים. היא מדגישה שהקצבה מהביטוח הלאומי נמוכה מאוד ולכן ללא נכס נדל"ן יהיה קשה להתקיים בכבוד בגיל מבוגר.
כך תשמרו על המשרה הנוכחית שלכם - וגם תשיגו את הבאה | פרק שלישי בסדרה
28 ביולי 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הידע הפך לסחורה זמינה והעובדים נדרשים היום ליכולת לאגור ולצרוך ידע בצורה יעילה. מהנדסים, למשל, צריכים להיות מיודדים עם טכנולוגיות מתקדמות ולפתח יכולות למידה וגמישות מחשבתית. היכולות הרכות, כמו אמפתיה ויכולת לעבוד בצוות, הופכות למקדם תחרותי חשוב. ה-AI משנה את שוק העבודה, בעיקר במשרות התחלתיות, וגורם למשבר ג'וניורים שדורש הכשרה מחדש. מנהיגות אותנטית וניהול שינויים הן מיומנויות חיוניות בעתיד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הידע הפך לקומודיטי, ולכן היכולת לגשת, לסנן ולהפוך ידע לרלוונטי היא קריטית.
- היכולת ללמוד ולהשתנות (Learning Agility) היא המיומנות החשובה ביותר שמחפשים במועמדים.
- היכולות הרכות, כמו אמפתיה, גמישות ויכולת עבודה בצוות, הופכות למקדם תחרותי משמעותי יותר מהידע הטכני בלבד.
- ה-AI מאיץ את השינויים בשוק העבודה וגורם למשבר ג'וניורים, שדורש הכשרות מחודשות ותפקידים חדשים.
- מנהיגות אותנטית שמבוססת על דוגמה אישית ואמפתיה תהיה קריטית לניהול עובדים בעולם טכנולוגי משתנה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השתנה תהליך הגיוס והראיונות למשרות הנדסיות בעשור האחרון?
בעבר חיפשו מהנדסים בעיקר מצבור ידע, היום מחפשים אוריינטציה טכנולוגית ויכולת התיידדות עם טכנולוגיות IT, לצד יכולת למידה וגמישות חשיבתית, כלומר היכולת לשאול שאלות ולהתעדכן כל הזמן.
▾מהם הכישורים הרכים שהופכים להיות קריטיים בעולם העבודה המודרני לפי אילנה פחימה?
הכישורים הרכים החשובים הם אמפתיה, גמישות, יכולת עבודה בצוות, פתיחות ללמידה ושינוי, ויכולת להניע אנשים באמצעות מנהיגות אותנטית ודוגמה אישית.
▾איך משפיעה כניסת הבינה המלאכותית (AI) על משרות התחלתיות וג'וניורים בשוק העבודה?
כניסת ה-AI מפחיתה את המשרות ההתחלתיות, כך שחברות רבות מעדיפות לגייס מתכנתים עם ניסיון של 10-15 שנים, מה שיוצר משבר ג'וניורים ודורש הכשרה מחדש של עובדים לתפקידים חדשים.
▾מהי החשיבות של אותנטיות בפרופיל מקצועי ברשתות חברתיות כמו לינקדאין בעידן ה-AI?
אותנטיות נמדדת בטעויות אנושיות בתוכן, היכולת להביא ערכים אישיים ולסנן ידע שנמצא על המדף, והיא מהווה יתרון תחרותי מול תוכן אוטומטי ומנוכר שמייצר ה-AI.
▾כיצד צפויה להתפתח שכבת המנהלים בעידן הטכנולוגי והאוטומציה?
שכבת המנהלים תישאר אך תתמקד יותר במנהיגות אותנטית ובהנעת עובדים, עם אפשרות לצמצום מספר המנהלים בשכבות מסוימות, תוך שמירה על מינון נכון של מנהיגות בהתאם לצרכים התפעוליים והבטיחותיים.
ארכיון הפרקים של הצוללת
עוד 10 פרקים מתוך 40 שיש לנו מהפיד (בפיד המלא 481 פרקים).
פרקים 31-40
- מ-WeWork לליגת העל: הסיפור של בעלי הפועל רמת גן החדש | מגרש עסקי23 ביולי 2026
- "בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה | טעימות מתוך כנס MAD17 ביולי 2026
- מדוע ליעד אגמון כבר לא שוכר לעבודה "שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"?8 ביולי 2026
- מנהל ההשקעות שעשה את מעבר השנה: "סף הריגוש של המשקיעים עלה" | כוחות השוק3 ביולי 2026
- איך ישראל נלחמת מעבר לאטמוספירה? | פרק 38630 ביוני 2026
- איך ייראו החיים בישראל אם ניהפך ל"ספרטה"? | פרק 38524 ביוני 2026
- בועה ושמה SpaceX? | פרק 38416 ביוני 2026
- המדינה המנודה שהצליחה לחדור לליבו של טראמפ | פרק 3833 ביוני 2026
- בין טראמפ לטהרן: המונדיאל שהוא הרבה מעבר לכדורגל | מגרש עסקי28 במאי 2026
- "זו הסיבה ליוקר המחיה הישראלי" שיחה עם איתן יוחננוף | פרק 38226 במאי 2026
כתבות במגזין על התוכנית
אקטואליה, מלחמה וביטחון52 אזכורים של מלחמה על כל אזכור אחד של יוקר המחיה: סדר היום האמיתי של הפודקאסטים הפוליטיים בישראל
כסף וקריירה23 אזכורים של לקנות דירה על כל אזכור אחד של לשכור: כך מוכרע ויכוח הדיור בפודקאסטים הישראליים
כסף וקריירה91% מהפרקים הפיננסיים שנוקבים בשם של מדד אומרים S&P 500, ורק 13.8% טוענים משהו אחר
שיווק והכנסות מהצוללת: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הצוללת מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הצוללת אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית כלכלה ועסקים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הצוללת היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 481 הפרקים של הצוללת הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הצוללת כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-481 הפרקים של הצוללת הופכים למגזין?
- 481 פרקים = 481 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הצוללת, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
לומדים לדבר על כסף
שריה אשר - כלכלן, מרצה ומאמן פיננסי
על-חלל
איל בן-זאב
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
איתי ורצ'יק
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'