על-חלל
Eyal Ben-Ze'ev
79 פרקים
על התוכנית
פודקאסט על אנשים טכנולוגיה וכוכביםמראיין: איל בן-זאבעריכת סאונד: אביעד מןעריכה גרפית: איתי ליאון
מה זה על-חלל?
על-חלל הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת Eyal Ben-Ze'ev. פודקאסט המגלה את קשרי הגומלין המרתקים בין טכנולוגיה, מדע, חלל וסיפורי חיים מעוררי השראה, מנקודת מבט ישראלית פורצת דרך. בארכיון 79 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-78 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 79 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-78 דקות |
| הפרק האחרון | 13 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מאישה ערבייה מוסלמית שגדלה בקרקס - ועד חקר חלל
נעמה, חוקרת חלל ומהנדסת ביו-רפואית, מספרת לאיל בן זאב סיפור לא צפוי: רקע בקרקס שפיתח אצלה גמישות מחשבתית, סקרנות שהובילה ללמידה עצמית, ושבירת מוסכמות תרבותיות. השאלה שהמנחה שואל פשוטה - "מאיזה גיל החלום לחלל התחיל?"
בפרק אחר ד"ר שמרית ממן, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, מסבירה איך מחקר של אזורים מדבריים בכדור הארץ הוא בסיס להבנת תהליכים גיאולוגיים על מאדים - שם, מסתבר, רזולוציית המיפוי לפעמים גבוהה יותר מאשר אצלנו.
ובפרק טכנולוגי, אנשי חברת סיאלו מסבירים מה ההבדל בין הג'יירוסקופ בטלפון שלכם למערכות ניווט אנרציאלי שעובדות בלי GPS.
פודקאסט המגלה את קשרי הגומלין המרתקים בין טכנולוגיה, מדע, חלל וסיפורי חיים מעוררי השראה, מנקודת מבט ישראלית פורצת דרך.
המנחה
איל בן זאב הוא מנחה קשוב ומעמיק, המארח מומחים וחוקרים מתחום החלל והטכנולוגיה. הוא מוביל שיחות עשירות בתוכן, המשלבות ידע טכני עם סיפורים אישיים מעוררי השראה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בראיונות מפורטים עם מומחים, המתמקדים במסלולם המקצועי ובנושאי הליבה של עבודתם. הקצב מתון ומאפשר העמקה, והטון מקצועי אך נגיש, המיועד להעשיר את הידע של המאזינים בנושאי חלל וטכנולוגיה.
תובנות הזהב מהארכיון
- מחקר אזורים מדבריים בכדור הארץ הוא בסיס קריטי להבנת תהליכים גיאולוגיים בכוכבי לכת אחרים.
- טכנולוגיות דימות פלנטרי מודרניות מגיעות לרזולוציות מיפוי גבוהות יותר על מאדים מאשר באזורים מסוימים בכדור הארץ.
- רוח חלוצית ויכולת התמודדות עם אתגרי משאבים מהוות השראה ופתרון לבעיות מורכבות בחקר החלל.
- התמדה, למידה עצמית וגמישות מחשבתית מאפשרות פריצת דרך ושילוב תחומי דעת מגוונים, גם כשנתקלים בדחיות.
- תעשיית החלל עוברת שינוי דרמטי ממימון ממשלתי למודלים עסקיים פרטיים, המנגישים את החלל יותר מבעבר.
התוכנית מתאימה לסטודנטים, חוקרים, מהנדסים וחובבי חלל המעוניינים להעמיק את הבנתם בטכנולוגיות חלל מתקדמות, לשמוע סיפורי השראה וללמוד על הקשרים הייחודיים בין ידע ארצי לחקר היקום.
השאלות הבולטות בארכיון
בדקתי בספוטיפיי שהקהל שלי הוא 81.5 אחוז זכרים ורק 10.7 אחוז נקבות, שזה עצוב מאוד בעיניי - יש לך הצעה איך אני יכול לשפר את זה ולהעלות את כמות המאזינות?
זה השריר הזה שפיתחת אז עזר לך אולי גם לשבת שעות מול מסכים ולחפש את הנקודות הקטנטנות האלה?
רגע ההבהרה של ההבדל בין ה-IMU שבטלפון לבין המערכות התעשייתיות של סיאלו.
אם היו מבקשים ממך להגדיר את עצמך, אתה אסטרונום, אתה אומן, אתה מחנך, מה אתה עדן אוריון?
האם החלל היה משהו שהתעניינת בו מגיל צעיר, או שזה הגיע כשהיית מבוגר יותר?
איך הצלחת להתמודד עם שתי דחיות לתפקיד נשיא האוניברסיטה ובכל זאת להחליט להגיש מועמדות פעם שלישית?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
דוקטור שמרית ממן, הראשונה שעומדת בראש סוכנות החלל הישראלית, מספרת איך מדידת דיונות וצילומי לוויין הובילו אותה מתורכמניסטן ועד דוקטרינת חוסן לאומי מהחלל.
מה שמפתיע זה כמה חופשי וזמין החלל כבר היום - יש לה מיפוי טוב יותר וחינמי של אזורים במאדים מאשר של כדור הארץ. הפרק מערער על ההנחה שכדי להתעסק בחלל צריך להיות פיזיקאי או טייס, ומראה שזה הפך לתחום רב-תחומי שיש בו מקום לגיאוגרף, למנהל ולביולוג. המתח האמיתי הוא בין החלוציות הבן-גוריונית והגאווה הלאומית לבין מציאות של תקציב מצטמצם בצל מלחמה ופער מגדרי שעדיין מחזיר נשים אחורה. השאלה שנשארת פתוחה היא איך באמת משכנעים את פקידי האוצר ואת החברה שחלל זה לא מותרות אלא חוסן.
- החלל כבר לא תחום של פיזיקאים וטייסים בלבד - בפרויקט לוויין אחד השתלבו 30 קבוצות מחקר, כולל סטודנטים לניהול שניהלו את הפרויקט
- לוויין מחקרי שתוכנן לחודש עבודה וארבע תמונות שרד שש וחצי שנים - משימות חלל כמעט תמיד עמידות הרבה מעבר לתכנון, עד כדי 'bad for business'
- שינוי מינימלי - רק שם התוכנית ולשון נקבה, בלי הפרדה מגדרית מוצהרת - הקפיץ הרשמה של נערות משתיים לשמונים
- תופעת 'פסי רוח' מופתה ב-9,000 אתרים במאדים ו-6,000 בנוגה בטכנולוגיות שונות, ובארץ היא הקבוצה הראשונה שמיפתה 3,000 כאלה גם בראדאר וגם באופטי
בדקתי בספוטיפיי שהקהל שלי הוא 81.5 אחוז זכרים ורק 10.7 אחוז נקבות, שזה עצוב מאוד בעיניי - יש לך הצעה איך אני יכול לשפר את זה ולהעלות את כמות המאזינות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 74 - קוטב
פרקים אחרונים
פרק 74 - קוטב
13 ביולי 20261 שע׳ 23 דק׳אורחים:דוקטור שמרית ממןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע זה כמה חופשי וזמין החלל כבר היום - יש לה מיפוי טוב יותר וחינמי של אזורים במאדים מאשר של כדור הארץ. הפרק מערער על ההנחה שכדי להתעסק בחלל צריך להיות פיזיקאי או טייס, ומראה שזה הפך לתחום רב-תחומי שיש בו מקום לגיאוגרף, למנהל ולביולוג. המתח האמיתי הוא בין החלוציות הבן-גוריונית והגאווה הלאומית לבין מציאות של תקציב מצטמצם בצל מלחמה ופער מגדרי שעדיין מחזיר נשים אחורה. השאלה שנשארת פתוחה היא איך באמת משכנעים את פקידי האוצר ואת החברה שחלל זה לא מותרות אלא חוסן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החלל כבר לא תחום של פיזיקאים וטייסים בלבד - בפרויקט לוויין אחד השתלבו 30 קבוצות מחקר, כולל סטודנטים לניהול שניהלו את הפרויקט
- לוויין מחקרי שתוכנן לחודש עבודה וארבע תמונות שרד שש וחצי שנים - משימות חלל כמעט תמיד עמידות הרבה מעבר לתכנון, עד כדי 'bad for business'
- שינוי מינימלי - רק שם התוכנית ולשון נקבה, בלי הפרדה מגדרית מוצהרת - הקפיץ הרשמה של נערות משתיים לשמונים
- תופעת 'פסי רוח' מופתה ב-9,000 אתרים במאדים ו-6,000 בנוגה בטכנולוגיות שונות, ובארץ היא הקבוצה הראשונה שמיפתה 3,000 כאלה גם בראדאר וגם באופטי
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע זה כמה חופשי וזמין החלל כבר היום - יש לה מיפוי טוב יותר וחינמי של אזורים במאדים מאשר של כדור הארץ. הפרק מערער על ההנחה שכדי להתעסק בחלל צריך להיות פיזיקאי או טייס, ומראה שזה הפך לתחום רב-תחומי שיש בו מקום לגיאוגרף, למנהל ולביולוג. המתח האמיתי הוא בין החלוציות הבן-גוריונית והגאווה הלאומית לבין מציאות של תקציב מצטמצם בצל מלחמה ופער מגדרי שעדיין מחזיר נשים אחורה. השאלה שנשארת פתוחה היא איך באמת משכנעים את פקידי האוצר ואת החברה שחלל זה לא מותרות אלא חוסן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
החלל כבר לא תחום של פיזיקאים וטייסים בלבד - בפרויקט לוויין אחד השתלבו 30 קבוצות מחקר, כולל סטודנטים לניהול שניהלו את הפרויקט · לוויין מחקרי שתוכנן לחודש עבודה וארבע תמונות שרד שש וחצי שנים - משימות חלל כמעט תמיד עמידות הרבה מעבר לתכנון, עד כדי 'bad for business' · שינוי מינימלי - רק שם התוכנית ולשון נקבה, בלי הפרדה מגדרית מוצהרת - הקפיץ הרשמה של נערות משתיים לשמונים · תופעת 'פסי רוח' מופתה ב-9,000 אתרים במאדים ו-6,000 בנוגה בטכנולוגיות שונות, ובארץ היא הקבוצה הראשונה שמיפתה 3,000 כאלה גם בראדאר וגם באופטי
פרק 73 - מגן ישראלי
29 ביוני 20261 שע׳ 7 דק׳אורחים:אסיל נעמהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מפתיע כמה רחוק אפשר להגיע בלי מסלול מוגדר - אסיל אוספת תארים בהנדסה ביו-רפואית, מכונות וטריבולוגיה לא כדי להתמחות במחקר אחד אלא כדי להיות מוכנה לכל מחקר עתידי בחלל. הפרק מערער את ההנחה שמדע וחינוך הם שני עולמות, ואת ההנחה שילדים ערבים בגליל רחוקים מחקר החלל. נשארת פתוחה השאלה אם ישראל באמת תשלח ערבייה מוסלמית לחלל, ובתוכה המתח בין החלום האישי לבין המשקל הפוליטי שהוא נושא בעל כורחו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אסיל דוקרת ידנית תמונות טלסקופ של נאסה (Pan-STARRS) כדי לאתר אסטרואידים בלתי-מזוהים, וכבר יש שניים על שמה - כ'צוות של אדם אחד' בתחרות שנפתחה לצוותים.
- ה-overview effect כדוקטרינה אישית: ככל שמתעמקים בחלל מבינים כמה אנחנו קטנים, ולכן חלל הוא הכלי הכי גדול לאחד אנשים ולהוריד התנהגויות לא-תרבותיות.
- במשימה האנלוגית בפולין, ברגע שבה כמעט פרשה ליד הדלת היא דווקא נתנה פול גז - ומשם הבינה שהיא חזקה הרבה יותר משחשבה, ושמפסיקים לא כשקשה אלא כשזה נגמר.
- היום אלגוריתם עיבוד-תמונה יכול לזהות אסטרואידים חדשים אוטומטית, כך שהעבודה הידנית שעשתה כבר מיותרת - שינוי שהתרחש תוך חמש-שבע שנים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מפתיע כמה רחוק אפשר להגיע בלי מסלול מוגדר - אסיל אוספת תארים בהנדסה ביו-רפואית, מכונות וטריבולוגיה לא כדי להתמחות במחקר אחד אלא כדי להיות מוכנה לכל מחקר עתידי בחלל. הפרק מערער את ההנחה שמדע וחינוך הם שני עולמות, ואת ההנחה שילדים ערבים בגליל רחוקים מחקר החלל. נשארת פתוחה השאלה אם ישראל באמת תשלח ערבייה מוסלמית לחלל, ובתוכה המתח בין החלום האישי לבין המשקל הפוליטי שהוא נושא בעל כורחו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אסיל דוקרת ידנית תמונות טלסקופ של נאסה (Pan-STARRS) כדי לאתר אסטרואידים בלתי-מזוהים, וכבר יש שניים על שמה - כ'צוות של אדם אחד' בתחרות שנפתחה לצוותים. · ה-overview effect כדוקטרינה אישית: ככל שמתעמקים בחלל מבינים כמה אנחנו קטנים, ולכן חלל הוא הכלי הכי גדול לאחד אנשים ולהוריד התנהגויות לא-תרבותיות. · במשימה האנלוגית בפולין, ברגע שבה כמעט פרשה ליד הדלת היא דווקא נתנה פול גז - ומשם הבינה שהיא חזקה הרבה יותר משחשבה, ושמפסיקים לא כשקשה אלא כשזה נגמר. · היום אלגוריתם עיבוד-תמונה יכול לזהות אסטרואידים חדשים אוטומטית, כך שהעבודה הידנית שעשתה כבר מיותרת - שינוי שהתרחש תוך חמש-שבע שנים.
פרק 72 - סוכנת חלל
9 ביוני 20261 שע׳ 15 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את דוד ברנבאון ונועם פסטרנק מחברת סיאלו, המסבירים את עולם הניווט האנרציאלי וההבדל בינו לבין GPS. האורחים מפרטים על טכנולוגיית הג'יירוסקופים של החברה, על ההבדל בין IMUs צרכניים למערכות צבאיות וחלליות ברמת דיוק גבוהה, ועל תפקיד החברה בתעשייה הביטחונית ובתכניות חלל ישראליות. שווה להאזין כדי להבין את הטכנולוגיה המאפשרת דיוק מוחלט במערכות מורכבות ללא תלות בלוויינים חיצוניים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניווט אנרציאלי מבוסס על מדידת תנועה בשש דרגות חופש ואינו זקוק ל-GPS לצורך חישוב מיקום.
- קיימת תהום טכנולוגית בין הג'יירוסקופים בטלפונים חכמים לבין מערכות מקצועיות הדורשות דיוק גבוה מאוד.
- דיוק של מילימטרים בלוויין בחלל משפיע על קילומטרים במיקום המצולם על פני כדור הארץ.
- חברות טכנולוגיה ביטחונית וחללית יכולות להתקיים ולשגשג גם מחוץ למרכזי פיתוח מסורתיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את דוד ברנבאון ונועם פסטרנק מחברת סיאלו, המסבירים את עולם הניווט האנרציאלי וההבדל בינו לבין GPS. האורחים מפרטים על טכנולוגיית הג'יירוסקופים של החברה, על ההבדל בין IMUs צרכניים למערכות צבאיות וחלליות ברמת דיוק גבוהה, ועל תפקיד החברה בתעשייה הביטחונית ובתכניות חלל ישראליות. שווה להאזין כדי להבין את הטכנולוגיה המאפשרת דיוק מוחלט במערכות מורכבות ללא תלות בלוויינים חיצוניים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניווט אנרציאלי מבוסס על מדידת תנועה בשש דרגות חופש ואינו זקוק ל-GPS לצורך חישוב מיקום. · קיימת תהום טכנולוגית בין הג'יירוסקופים בטלפונים חכמים לבין מערכות מקצועיות הדורשות דיוק גבוה מאוד. · דיוק של מילימטרים בלוויין בחלל משפיע על קילומטרים במיקום המצולם על פני כדור הארץ. · חברות טכנולוגיה ביטחונית וחללית יכולות להתקיים ולשגשג גם מחוץ למרכזי פיתוח מסורתיים.
פרק 71 - ציידת האסטרואידים
26 במאי 20261 שע׳ 33 דק׳אורחים:עדן אוריוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארח עדן אוריון, דמות רב-תחומית העוסקת באומנות, אסטרונומיה וחינוך. השיחה סוקרת את נקודות המפגש המוקדמות שלו עם החלל בילדותו, בדגש על הנחיתה על הירח, וכיצד אלו עיצבו את תפיסת עולמו. אוריון משתף בדרכו הייחודית המשלבת רקע הנדסי עם יצירה אמנותית, בהשראת אירועים כמו פסטיבל ברנינג מן. הפרק מיועד לחובבי חלל, יצירה וסיפורי חיים מעוררי השראה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההשראה הראשונית לעיסוק בחלל הגיעה מזיכרון הילדות המדויק של הנחיתה על הירח ב-1969.
- המוטו של משחק ההרכבה מקאנו, 'אם אתה לא יכול להשיג את זה, פשוט תבנה את זה', מהווה קו מנחה בחייו וביצירתו של אוריון.
- התפיסה שאין צופים אלא רק משתתפים, כפי שנלמדה בברנינג מן, מנחה את אופן עשייתו בחיים.
- לימודי הנדסה, גם אם היו מאתגרים, העניקו כלים מחשבתיים חשובים לפתרון בעיות גם בתחומי עניין אחרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארח עדן אוריון, דמות רב-תחומית העוסקת באומנות, אסטרונומיה וחינוך. השיחה סוקרת את נקודות המפגש המוקדמות שלו עם החלל בילדותו, בדגש על הנחיתה על הירח, וכיצד אלו עיצבו את תפיסת עולמו. אוריון משתף בדרכו הייחודית המשלבת רקע הנדסי עם יצירה אמנותית, בהשראת אירועים כמו פסטיבל ברנינג מן. הפרק מיועד לחובבי חלל, יצירה וסיפורי חיים מעוררי השראה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההשראה הראשונית לעיסוק בחלל הגיעה מזיכרון הילדות המדויק של הנחיתה על הירח ב-1969. · המוטו של משחק ההרכבה מקאנו, 'אם אתה לא יכול להשיג את זה, פשוט תבנה את זה', מהווה קו מנחה בחייו וביצירתו של אוריון. · התפיסה שאין צופים אלא רק משתתפים, כפי שנלמדה בברנינג מן, מנחה את אופן עשייתו בחיים. · לימודי הנדסה, גם אם היו מאתגרים, העניקו כלים מחשבתיים חשובים לפתרון בעיות גם בתחומי עניין אחרים.
פרק 70 - הניווט הלווייני של מחר
17 באפריל 20261 שע׳ 6 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במסחור החלל ובעתיד תשתיות החלל. האורח, מתיא פיאנורסי מ-Voyager Technologies, מסביר על מבנה החברה, על פרויקט Starlab כדור המשך לתחנת החלל הבינלאומית, ועל החשיבות של יציבות עסקית בכלכלת החלל. האזנה מומלצת למי שמתעניין בגיאופוליטיקה של החלל, בטכנולוגיה עתידית ובמעבר ממימון ממשלתי למודלים עסקיים פרטיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תחנת החלל הפרטית Starlab צפויה להגיע לחלל ב-2029, סמוך למועד היציאה משימוש של תחנת החלל הבינלאומית.
- בשונה מתשתיות אחרות, Starlab תושק בשיגור יחיד באמצעות Starship של SpaceX, מה שמהווה יתרון הנדסי ייחודי.
- למרות הפוטנציאל המסחרי, כלכלת החלל הנוכחית עדיין נשענת במידה רבה על השקעות ומחויבויות של ממשלות וסוכנויות חלל.
- המעבר מה-ISS לתחנות פרטיות דורש תכנון זהיר כדי להבטיח המשכיות מחקרית ועסקית ללקוחות קיימים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במסחור החלל ובעתיד תשתיות החלל. האורח, מתיא פיאנורסי מ-Voyager Technologies, מסביר על מבנה החברה, על פרויקט Starlab כדור המשך לתחנת החלל הבינלאומית, ועל החשיבות של יציבות עסקית בכלכלת החלל. האזנה מומלצת למי שמתעניין בגיאופוליטיקה של החלל, בטכנולוגיה עתידית ובמעבר ממימון ממשלתי למודלים עסקיים פרטיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תחנת החלל הפרטית Starlab צפויה להגיע לחלל ב-2029, סמוך למועד היציאה משימוש של תחנת החלל הבינלאומית. · בשונה מתשתיות אחרות, Starlab תושק בשיגור יחיד באמצעות Starship של SpaceX, מה שמהווה יתרון הנדסי ייחודי. · למרות הפוטנציאל המסחרי, כלכלת החלל הנוכחית עדיין נשענת במידה רבה על השקעות ומחויבויות של ממשלות וסוכנויות חלל. · המעבר מה-ISS לתחנות פרטיות דורש תכנון זהיר כדי להבטיח המשכיות מחקרית ועסקית ללקוחות קיימים.
פרק 69 - גלילאו, מידברן ושעון שמש
2 באפריל 20261 שע׳ 6 דק׳אורחים:ג'ון ונספיןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח איל בן זאב את ד"ר ג'ון ונספין, נשיא אוניברסיטת החלל הבינלאומית, המבקר בישראל במסגרת שבוע החלל הישראלי. השיחה נסובה סביב החשיבות של חינוך לחלל, השפעת הניסיון המקצועי על המנהיגות, וההתמדה הנדרשת כדי להגשים חלומות, גם כשנתקלים בדחיות. זהו פרק חובה לכל מי שמתעניין בעתיד התעשייה ובסיפורים אנושיים מעוררי השראה מאחורי הקלעים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התמדה היא מפתח להצלחה, כפי שמוכיח ג'ון שזכה בתפקיד נשיא ISU רק לאחר שלושה ניסיונות.
- מדינת ישראל נתפסת בעולם כמרכז ידע וחדשנות בחלל, ולא רק כפי שמוצג באמצעי התקשורת.
- הפיכת החלל למגזר פרטי ומסחרי הופכת את ההגעה אליו לנגישה הרבה יותר מבעבר.
- חוויות אישיות מגיל צעיר, כמו אירוע חירום תעופתי, יכולות לעצב את הקריירה והשאיפות של האדם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארח איל בן זאב את ד"ר ג'ון ונספין, נשיא אוניברסיטת החלל הבינלאומית, המבקר בישראל במסגרת שבוע החלל הישראלי. השיחה נסובה סביב החשיבות של חינוך לחלל, השפעת הניסיון המקצועי על המנהיגות, וההתמדה הנדרשת כדי להגשים חלומות, גם כשנתקלים בדחיות. זהו פרק חובה לכל מי שמתעניין בעתיד התעשייה ובסיפורים אנושיים מעוררי השראה מאחורי הקלעים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התמדה היא מפתח להצלחה, כפי שמוכיח ג'ון שזכה בתפקיד נשיא ISU רק לאחר שלושה ניסיונות. · מדינת ישראל נתפסת בעולם כמרכז ידע וחדשנות בחלל, ולא רק כפי שמוצג באמצעי התקשורת. · הפיכת החלל למגזר פרטי ומסחרי הופכת את ההגעה אליו לנגישה הרבה יותר מבעבר. · חוויות אישיות מגיל צעיר, כמו אירוע חירום תעופתי, יכולות לעצב את הקריירה והשאיפות של האדם.
פרק 68 - StarLab
16 במרץ 20261 שע׳ 9 דק׳פרק 67 - The International Space University
1 במרץ 20261 שע׳ 23 דק׳פרק 66 חלק ב' - Moonshot
16 בפברואר 20262 שע׳ 13 דק׳פרק 66 חלק א - Moonshot
30 בינואר 20261 שע׳ 3 דק׳פרק 65 - סובלנות וחלל
22 בנובמבר 20241 שע׳ 3 דק׳פרק 64 - WeSpace
25 ביוני 20241 שע׳ 10 דק׳
פודקאסטים דומים
סוכן חלל
כאן | Kan
עושים חלל
רשת עושים היסטוריה
חיות כיס Hayot Kiss
כאן | Kan
שיחות עם אנשים שמשאירים חותם - Leave a Mark
Leave a Mark
לְכִי-לָךְ- שיחות על גוף נפש ואריכות ימים , לא לנשים בלבד!
Orly Gottesmann
פיזיקה ואסטרונומיה | תל אביב 360
Tel Aviv University