
מתוך 147 פרקים ישראליים על השקעות שנוקבים בשם של מדד מסוים, 134 נוקבים ב-S&P 500. זה 91.2 אחוז, כלומר תשובה אחת שחוזרת כמעט בכל מקום שבו נשאלת השאלה איפה לשים את הכסף. רק 37 מתוך 269 פרקי המדד שנמדדו נושאים טיעון נגדי מפורש, ורובם מגיעים ממי שמנהל כסף באופן אקטיבי.
הכתבה מתארת מה נאמר בפרקים עצמם. היא אינה ייעוץ ואינה המלצה, וכל טענה שמופיעה בה מיוחסת לדובר שאמר אותה.
איך נמדד הקונצנזוס
עברנו על 10,511 תמלולים מלאים במאגר פודקאסט·ישראל. 875 מהם עומדים בהגדרה של פרק השקעות: תמלול באורך של 3,000 תווים ומעלה, שבו אוצר מילים של שוק ההון מופיע חמש פעמים לפחות. מתוכם, 269 פרקים, 30.7 אחוז, מזכירים מדד או מוצר עוקב מדד לפחות פעמיים. הפרקים האלה מגיעים מ-134 תוכניות שונות, כך שאין כאן תוכנית אחת שמטה את התמונה.
147 מבין 269 הפרקים האלה נוקבים בשם של מדד מסוים ולא רק במילה מדד. זו קבוצת ההשוואה, וכאן מתגלה עד כמה התשובה אחידה.
| מדד | פרקים שנוקבים בשמו | מתוך 147 הפרקים שנוקבים בשם מדד |
|---|---|---|
| S&P 500 | 134 | 91.2% |
| תל אביב 35 או תל אביב 125 | 36 | 24.5% |
| נאסד"ק | 22 | 15.0% |
| מדד עולמי (MSCI, ACWI, אול וורלד) | 12 | 8.2% |
הפער אינו רק בין אמריקה לישראל. 124 מתוך 134 הפרקים שמזכירים את S&P 500, 92.5 אחוז מהם, אינם מזכירים אף מדד עולמי רחב. כלומר גם כשהדיון הוא על פיזור, הפיזור שמדובר בו הוא בדרך כלל בתוך שוק אחד.
מה אומרים בפועל
הניסוח החד ביותר של הקונצנזוס נשמע בפרק 47 של פשוט מדברים על כסף, שבו מתארח תמיר מנדובסקי, מחבר הספר השקעות לעצלנים. הוא מגדיר את ההשקעה במדד לא כניצחון אלא כוויתור מודע על ניסיון לנצח: “היא לא מתיימרת להכות את המדד, היא מתיימרת להיות בדיוק המדד, להיות בדיוק הממוצע”. ובאותו פרק, על השאלה אילו חברות יובילו את השנה, הוא עונה “אני לא יודע, אני בעצם מודה בבורותי, ואני קונה את המדד כולו”.
אותו דובר, בפרק 257 של הפודקאסט של דניאל דושי, מוריד את רף המורכבות עוד יותר: “זה הרבה יותר פשוט להשקיע במדדים מאשר לנהוג ברכב”. בפרק 13 של כסף זה קל כשמסבירים לך הוא מסביר גם למה דווקא המדד האמריקאי הפך לברירת המחדל: “S&P 500 הוא הכי פופולרי, הוא הכי גדול, הוא הכי כבד”.
בתוכנית שלו עצמו, פרק 102 של השקעות לעצלנים, הטיעון מקבל צורה של יתרון תחרותי: “יש לנו יתרון על פני אחרים שמנסים להכות את השוק”, ובהמשך “השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים לטווח זמן ארוך הוכיחה את עצמה על פני כל מחקר”. שימו לב שהוא עצמו לא סוגר את הדלת: “האם אתם תשיגו תשואה שהיא מעל לתשואת המדד? הסיכוי שלכם יחסית די נמוך”, הוא אומר, ומוסיף שאפשר לעשות את זה.
הסייג שמגיע דווקא מבפנים
הניואנס המעניין ביותר מגיע ממי שמוכר מדדים למחיה. בפרק 63 של השקעות בגובה העיניים, שכותרתו פאסיבי מול אקטיבי, מסביר ירון דייאגי, מנהל בכיר בשוק ההון, שהפסיביות אף פעם אינה מלאה: “בהשקעות במדדים אנחנו הכי פסיבים שיש אבל זה אף פעם לא יהיה מאה אחוז פסיבי”. הבחירה עצמה, לדבריו, היא מעשה אקטיבי: “את ההחלטה הזאת איפה לשים את הכסף הראשוני היא תמיד תהיה אקטיבית”. הוא מדגים את זה על החיסכון ארוך הטווח, כשלקוח מבקש “אני רוצה להשקיע את הפנסיה שלי ב-SNP500”, וקובע שגם זו החלטה אקטיבית לכל דבר.
המיעוט שחולק, ומה בדיוק הוא טוען
37 פרקים בלבד מתוך 269, 13.8 אחוז, מחזיקים טיעון נגדי מפורש. הם מפוזרים על 28 תוכניות, וכשקוראים אותם יחד מתברר שהם כמעט לא חולקים על התשואה. הם חולקים על שלושה דברים אחרים: ריכוזיות, זיכרון קצר ומחיר.
כשמפרקים את 37 הפרקים האלה לפי אוצר המילים שהם מפעילים, מתקבלת חלוקה ברורה. הטענה על ריכוזיות המדד היא הנפוצה ביותר, ולצידה טענה על בחירת מניות בודדות, טענה שאפשר להכות את המדד, טענה בשם השקעות ערך וטענה בשם ניהול אקטיבי. שימו לב שהחלוקה מודדת מה נאמר, לא מי צודק.
| משפחת הטיעון | פרקים | תוכניות | מתוך 37 פרקי הטיעון הנגדי |
|---|---|---|---|
| ריכוזיות המדד | 10 | 9 | 27.0% |
| בחירת מניות בודדות | 10 | 8 | 27.0% |
| אפשר לנצח את המדד | 9 | 8 | 24.3% |
| השקעות ערך | 9 | 8 | 24.3% |
| ניהול אקטיבי | 6 | 5 | 16.2% |
הטיעון על ריכוזיות מנוסח הכי חד בפרק 55 של כסף איך לנצח, שכולו מוקדש לסיכונים בקרנות סל. ניסן בנטורה, כלכלן ומגיש התוכנית, לא פוסל את הכלי: “קרן סל היא כלי מדהים אבל מי שלא מבין את הסיכונים של ההשקעה שבמדדים דרך קרן סל משחק ברולטה רק עם תחושה מזויפת של ביטחון”. הטענה הכמותית שלו: “על הנייר S&P 500 יש לכם 500 מניות במציאות שבע חברות קובעות מה שיקרה לכל המדד”.
אותה טענה בדיוק, מכיוון אחר לגמרי, נשמעת במבט לאחור מפי שי בדיחי, שמנהל קהילה פיננסית גדולה ודווקא תומך בהשקעה במדדים: “בסוף את המדד הזה מחזיקות 7-8 חברות, נקרא לזה עשרות אחוזים ממנו”. המסקנה שלו אינה לנטוש את המדד אלא להרחיב אותו, ולעבור למדד עולמי “להשקיע בכל העולם, זאת אומרת כיסוי מאוד מאוד רחב, ב-0.15 אחוזים דמי ניהול, מאוד מאוד נמוך”. זו בדיוק העמדה שכמעט לא נשמעת במדידה: מדד עולמי מוזכר ב-12 פרקים בלבד.
הטיעון על זיכרון קצר מגיע מקרן גידור. בפרק 12 של הנקודה הגבוהה מתארח תמיר גלוסקה, מייסד קרן הגידור קיי קפיטל, ומפרק את הציטוט של וורן באפט שכולם מגייסים לטובת המדד: “והוא באמת אומר קשה לנצח את S&P. והוא צודק, זה מאוד קשה. אבל הוא לא אומר בלתי אפשרי”. לדבריו באפט מדבר על קבוצה מסוימת: “יש קבוצה של משקיעים, שהיא לנצח תהיה המיעוט בשוק, אבל היא קיימת”. גלוסקה מוסיף שהעשור האחרון היה חריג לטובה, ושהמשקיע הישראלי הממוצע זוכר רק אותו.
הזהירות הכי מפתיעה מגיעה ממי שהיה אמור להתנגד. בראיון עם רועי ורמוס בהצוללת, מייסד קרן נוקד, נשמע ההפך מפרסומת לניהול אקטיבי: “קודם כל לקנות את המדדים בהרבה מקומות בעולם כמו ארצות הברית וגם ישראל זה מצוין”. ועל היכולת לזהות מנהל מנצח מראש הוא אומר: “גם אם מנהל קרן גידור היכה בעבר את המדד, זה לא משהו שמעיד שום דבר לגבי העתיד”.
ככל שהדיון מעמיק, הטיעון הנגדי נשמע יותר
קבוצת המדידה נפתחה בשני מופעים לפחות של אוצר המילים של המדדים. כשמהדקים את הדרישה, כלומר משאירים רק פרקים שבהם המדד חוזר שוב ושוב ולא מוזכר דרך אגב, קבוצת הפרקים מצטמצמת אבל שיעור הפרקים שנושאים טיעון נגדי דווקא עולה: מ-16.7 אחוז בפרקים עם 3 מופעים ומעלה ועד 52.6 אחוז בפרקים עם 30 מופעים ומעלה. הזיזו את הסרגל כדי לראות את הספירה בכל סף, וכל השורות נמצאות גם בטבלה שמתחת.
3 מופעים ומעלה
204 פרקים ב-100 תוכניות. מתוכם 34 נושאים טיעון נגדי, 16.7 אחוז, ו-37 מזכירים דמי ניהול.
הסרגל מסנן את אותן שורות שמופיעות בטבלה שמתחתיו, והטבלה נשארת מלאה גם בלי JavaScript.
| מופעי מדד בפרק | פרקים | תוכניות | פרקים עם טיעון נגדי | שיעור הטיעון הנגדי | פרקים שמזכירים דמי ניהול |
|---|---|---|---|---|---|
| 3 ומעלה | 204 | 100 | 34 | 16.7% | 37 |
| 5 ומעלה | 146 | 73 | 29 | 19.9% | 31 |
| 8 ומעלה | 85 | 48 | 23 | 27.1% | 22 |
| 12 ומעלה | 54 | 35 | 16 | 29.6% | 16 |
| 20 ומעלה | 27 | 18 | 11 | 40.7% | 12 |
| 30 ומעלה | 19 | 14 | 10 | 52.6% | 11 |
| 50 ומעלה | 7 | 5 | 3 | 42.9% | 3 |
מה שכמעט לא נאמר
שתי שתיקות בולטות במדידה. הראשונה היא דמי ניהול: רק 45 מתוך 269 פרקי המדד, 16.7 אחוז, מזכירים אותם בכלל, למרות שזה הפרמטר היחיד שהמשקיע שולט בו במלואו. בפרק 105 של השקעות לעצלנים, שכולו חישוב של מיליון שקלים בדמי ניהול לאורך חיים, מנוסח העיקרון כך: “אני לא אגיד על שום דבר בעולם רווח מובטח חוץ מחיסכון בדמי ניהול”.
השתיקה השנייה היא הפיזור הגיאוגרפי. 92.5 אחוז מהפרקים שמזכירים את המדד האמריקאי לא מזכירים שום מדד עולמי רחב. הדיון הישראלי על פיזור מתנהל, ברובו, בתוך שוק אחד.
פרקים קשורים
- פשוט מדברים על כסף, פרק 47 - השקעות לעצלנים גרסת 2022
- השקעות לעצלנים, פרק 102 - חפיר, מעגל הכשירות, ושולי הביטחון
- השקעות לעצלנים, פרק 105 - מיליון שקלים בדמי ניהול
- השקעות בגובה העיניים, פרק 63 - פאסיבי מול אקטיבי
- כסף זה קל כשמסבירים לך, פרק 13 - מדריך למשקיע העצלן
- הפודקאסט של דניאל דושי, פרק 257 עם תמיר מנדובסקי
- מבט לאחור, איך בונים קהילה של 240,000 ועושים מזה כסף
- הנקודה הגבוהה - שוק ההון, פרק 12 - סקירה חודשית עם תמיר גלוסקה
- כסף איך לנצח, פרק 55 - סיכונים בהשקעות בקרנות סל
- הצוללת, רועי ורמוס בראיון ראשון זה 13 שנה
שאלות ותשובות
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שגוגל ו-ChatGPT לא מוצאים
כל פרק יכול להיות מאמר עברי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי מנועי הבינה המלאכותית. זה בדיוק מה שעשינו כאן, אוטומטית, על הקורפוס כולו.
הכתבה נכתבה בסיוע בינה מלאכותית על בסיס ניתוח הקורפוס של פודקאסט·ישראל. כל המספרים חושבו מחדש מהנתונים בזמן הכתיבה וניתנים לשחזור.



