האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראליתפודקאסט של גלצ
14 פרקים
על התוכנית
איך משתקפת פוליטיקת הזהויות הישראלית בסדרות הטלויזיה המקומיות? מה מקומה של היהדות באמנות הישראלית? מה הפך את קולו של אורי צבי גרינברג לייחודי בנוף השירה בארץ? כיצד נפגשו מזרח ומערב במוזיקה הארץ-ישראלית? ובאיזה אופן מיוצגת השואה בקולנוע הישראלי? אלה כמה מן השאלות עליהן נעשה לענות בסמסטר המיוחד של "האוניברסיטה המשודרת" אשר יוקדש לתרבות ישראלית, בהשתתפות ד"ר איתי חרל"פ, ד"ר גדעון עפרת, פרופ' אריה אלדד, פרופ' עודד זהבי ופרופ' נורית גרץ. 22182
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית?
האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת גלצ. מסע מחקרי מעמיק אל תוך השברים, הטראומות והזהויות המורכבות המעצבים את התרבות הישראלית. בארכיון 14 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-26 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 14 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-26 דקות |
| הפרק האחרון | 30 בינואר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
למה דווקא צפירה ונרדי כוננו סגנון ישראלי מקורי
פרופ' עודד זהבי עוקב אחרי ברכה צפירה ושואל שאלה לא מובנת מאליה: למה דווקא יוצרים ששוחררו מכל מחויבות למורשת מוזיקלית הצליחו לכונן סגנון ישראלי - בעוד הממסד הביקורתי שלל מהם את התואר "קומפוזיטור ארץ ישראלי".
בפרקים אחרים נורית גרץ בוחנת איך הקיבוץ, מלחמת לבנון וסרטים כמו "ואלס עם באשיר" חושפים שכבות של טראומה תרבותית. הטענה החוזרת: העבר הישראלי אינו רצף כרונולוגי אלא ריבוי זמנים שפועלים בו-זמנית.
זה ידע אקדמי בלי הצורך להירשם לקורס, למי שרוצה להבין מאיפה צמחה התרבות שהוא צורך.
מסע מחקרי מעמיק אל תוך השברים, הטראומות והזהויות המורכבות המעצבים את התרבות הישראלית.
המנחה
המנחים הם אנשי אקדמיה מתחומי התרבות והמוזיקה, המביאים מבט מחקרי ומעמיק על החברה הישראלית. הם מתמקדים בניתור תהליכים היסטוריים, פסיכולוגיים ואמנותיים, תוך ניתוח ביקורתי של ייצוגים תרבותיים.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא אינטלקטואלי, מעמיק ומובנה, המתאים לפורמט של הרצאות אקדמיות מונגשות. הדיון מתאפיין בקצב שקול, שימוש בתיאוריות לניתוח יצירות, וחיבור בין תחומי דעת שונים לזיכרון הקולקטיבי.
תובנות הזהב מהארכיון
- העבר הישראלי אינו רצף כרונולוגי אלא ריבוי זמנים הפועלים בו-זמנית
- הניסיון לבנות נרטיב של משואה לתקומה לרוב נכשל מול חדירת הטראומה להווה
- הישראלי חווה עצמו בו-זמנית כקורבן וכמייצר עוול
- היצירה האמנותית בישראל היא הדרך המרכזית לעיבוד טראומות שטרם הגיעו למנוחה
התוכנית מתאימה למאזינים בעלי עניין בהיסטוריה, תרבות, אמנות וסוציולוגיה ישראלית, המחפשים ניתוח ביקורתי ומורכב של זהות המדינה.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד ניתן להתמודד עם הזיכרון הטראומטי של השואה בקולנוע ובתרבות הישראלית כדי לאפשר בנייה של זהות חדשה ואופטימית?
כיצד הצליחו דמרי וסתר לשנות את תפיסת הזהות הישראלית דרך המוזיקה המזרחית?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
סמסטר של 'האוניברסיטה המשודרת' מבית גלי צה"ל, שבו חוקרים בכירים מפרקים את התרבות הישראלית - ממוזיקה מזרחית ועד טראומת לבנון בקולנוע.
- פרופ' עודד זהבי מספר איך ברכה צפירה ונחום נרדי, דווקא משום שהיו משוחררים מהחובה להיות 'אותנטיים', כוננו סגנון ישראלי מקורי - אך הממסד שלל מהם את התואר 'קומפוזיטור ארץ-ישראלי'.
- פרופ' נורית גרץ קוראת ב'ואלס עם באשיר' לא רק את הקורבן הישראלי אלא גם את האחריות, דרך תאוריית שרשרת הטראומות של פרויד.
- מוטיב חוזר בקולנוע הישראלי, לפי ההרצאות, הוא דמות הילד המגורש - החייל הצופה שאינו יכול לפעול.
איך ייתכן ששני אמנים שהשתחררו מכל מחויבות למורשת מוזיקלית הם דווקא אלה שכוננו סגנון ישראלי מקורי? את השאלה הזו פורש פרופ' עודד זהבי בסיפורם של ברכה צפירה - יתומה מירושלים שלמדה בברלין - ונחום נרדי, שמיזגו שירה עממית מזרחית עם פסנתרנות אמנותית, גבו הצלחה באירופה ובאמריקה, ושילמו מחיר חברתי כשאולם 'אהל שם' בתל אביב סירב בתחילה להעמיד להם פסנתר.
זה הטון של הסמסטר הזה ב'האוניברסיטה המשודרת': לא סקירה מנומסת אלא חוקרים שנכנסים לעובי הקורה. צפירה, מסתבר, אספה שירים מקהילות יהודי המזרח, מהבדואים ומהפלאחים, ולמדה שירי תימן מהזמר יחיאל עדקי - אוצרת חיה של מסורות.
פרק אחר, בהנחיית פרופ' נורית גרץ, ניגש לקולנוע ולטראומת מלחמת לבנון. דרך תאוריית שרשרת הטראומות של פרויד היא קוראת ב'ואלס עם באשיר' לא רק את עמדת הקורבן אלא גם את האחריות הישראלית, ומצביעה על דמות הילד המגורש שחוזרת באובססיביות - החייל שצופה ואינו יכול לפעול.
השיחות נעות בין מזרח למערב, בין מוזיקה לקולנוע ובין הקיבוץ שהשתנה לבין הזיכרון התרבותי שלו. כל זה דרך האוזן, בעומק שלא תמיד פוגשים ברדיו.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
המזרח במוזיקה הישראלית: נקודת מפגש - שם וכאן, עם הפרופ' עודד זהבי
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק בסדרת מסע מוזיקלי עם פרופ' עודד זהבי על המוזיקה המזרחית/ים-תיכונית בישראל: מתי נולד הסגנון, מי היו הוריו וכיצד התפתח. הפרק מתמקד ב'נקודת מפגש' בין מסורות העבר לבין ישראל המתהווה. למאזינים שמסקרנים אותם שורשי הפופ המזרחי ותולדות המוזיקה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
מסע אחרי שורשי המוזיקה המזרחית-ים-תיכונית הישראלית, מנקודת המפגש בין 'שם' ל'כאן'.
- שאלת המפתח: מתי בעצם נולד הז'אנר ה'מזרחי' ומי היו 'הוריו' המוזיקליים?
פרקים אחרונים
המזרח במוזיקה הישראלית: נקודת מפגש - שם וכאן, עם הפרופ' עודד זהבי
30 בינואר 202328 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק בסדרת מסע מוזיקלי עם פרופ' עודד זהבי על המוזיקה המזרחית/ים-תיכונית בישראל: מתי נולד הסגנון, מי היו הוריו וכיצד התפתח. הפרק מתמקד ב'נקודת מפגש' בין מסורות העבר לבין ישראל המתהווה. למאזינים שמסקרנים אותם שורשי הפופ המזרחי ותולדות המוזיקה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שאלת המפתח: מתי בעצם נולד הז'אנר ה'מזרחי' ומי היו 'הוריו' המוזיקליים?
הקיבוץ - מאוטופיה של העבר לאוטופיה של העתיד, עם הפרופ' נורית גרץ
15 בינואר 202325 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק בסדרה על הקולנוע הישראלי כקולקטיב רדוף טראומות, עם פרופ' נורית גרץ. הפעם במוקד מקומו של הקיבוץ בפילמוגרפיה הישראלית - כיצד הוא נע מסמל אוטופי של העבר לחזון של עתיד. למתעניינים בקולנוע ישראלי, זיכרון לאומי וייצוג חברתי על המסך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איך דימוי הקיבוץ בקולנוע מתהפך מנוסטלגיה אל אוטופיה עתידית?
סרטי מלחמת לבנון ומלחמת תש"ח - מהלך בין המלחמות, עם הפרופ' נורית גרץ
15 בינואר 202328 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק בסדרה של פרופ' נורית גרץ על הקולנוע הישראלי, שבוחן כיצד מיוצגות מלחמות ישראל על המסך ומה מבחין ביניהן. הפעם: ההשוואה בין ייצוג מלחמת לבנון לבין מלחמת תש"ח. למתעניינים בקולנוע, זיכרון ומלחמה בתרבות הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מה מבחין בין האופן שבו הקולנוע מייצג את מלחמת תש"ח לעומת מלחמת לבנון?
קדמה - מהטראומה של השואה אל הטראומה של מלחמה, עם הפרופ' נורית גרץ
15 בינואר 202324 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק בסדרה של פרופ' נורית גרץ על הקולנוע הישראלי הרדוף טראומות. הפעם דרך הסרט 'קדמה' נבחן המעבר מטראומת השואה אל טראומת המלחמה כפי שהם משתקפים על המסך. למתעניינים בקולנוע ישראלי, שואה וזיכרון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כיצד טראומת השואה מתחלפת או נמשכת אל תוך טראומת המלחמה בקולנוע הישראלי?
זהויות בדרמה הטלויזיונית: אימפריות עולות לאט, עם הד"ר איתי חרל"פ
15 בינואר 202326 דק׳זהויות בדרמה הטלויזיונית: הטלוויזיה שאחרי, עם הד"ר איתי חרל"פ
15 בינואר 202326 דק׳זהויות בדרמה הטלויזיונית: משיח לוחמים לשיח משתמטים, עם הד"ר איתי חרל"פ
15 בינואר 202325 דק׳זהויות בדרמה הטלויזיונית: הוא יישב בספות, עם הד''ר איתי חרל''פ
15 בינואר 202325 דק׳הקולנוע הישראלי: משואה לגאולה ובחזרה, עם הפרופ' נורית גרץ
15 בינואר 202324 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הזיכרון בקולנוע הישראלי בשנות ה-50 וה-60 מציג את המעבר מהשואה לגאולה אך עם חזרה מתמדת לסיפור השואה, שמפריעה לסיפור ההשתלבות בארץ. השואה מוצגת כטראומה שלא נקלטה במלואה בתודעה, וכך היא חוזרת בהווה בצורות שונות, למשל במונטאז׳ים שמשלבים צילומי שואה עם צילומי בנייה בארץ. הדמות של הניצול מוצגת לעיתים כחזקה וחדשנית, אך בפועל הטראומה של השואה ממשיכה להשפיע ולהשתלט על התודעה והסיפור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טראומה לפי פרויד היא אירוע שלא נקלט בתודעה ולכן חוזר בהווה כ'acting out'.
- בסרטים דוקומנטריים ראשונים השואה מתפרצת שוב ושוב ומפריעה לסיפור האופטימי של הגאולה והבנייה בארץ.
- המונטאז׳ של צילומי שואה וצילומי ארץ ישראל מדגים את המאבק בין הזיכרון הטראומטי לבין הרצון לשכחה והקמת חיים חדשים.
- הדמות של הניצול מוצגת כ'יהודי חדש' חזק, אך בפועל הטראומה ממשיכה לחדור ולהשפיע על התודעה והזהות.
- הנרטיב הציוני של יצירת בית חדש בארץ מלווה במאבק פנימי שבו הזיכרון הטראומטי של השואה לא מאפשר יצירת רצף היסטורי ברור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הפרופסור נורית גרץ מגדירה טראומה ומהם השלבים שהיא מתארת לפי פרויד?
טראומה מוגדרת כאירוע נורא שלא נקלט בתודעה ונשכח, ולכן לא משתלב בשרשרת סיבתית של הזיכרון. פרויד מתאר שלושה שלבים: שלב ההשתקה שבו לא זוכרים את האירוע אך הוא משפיע על ההתנהגות, שלב החזרה שבו האירוע חוזר בהווה בצורות שונות, ושלב האיבוד שבו האדם מוכן לזכור ולהתמודד עם הטראומה ולהכניסה לזיכרון ביוגרפי.
▾באיזו צורה השואה מתפרצת ומחבלת בסיפור המעבר משואה לגאולה בסרטים הדוקומנטריים של שנות ה-50 וה-60?
בסרטים אלה השואה מתפרצת דרך שילוב בין צילומים של מחנות ריכוז והרס לבין צילומים של בנייה והשתלבות בארץ. המונטאז' משלב בין אירועים מהשואה לבין החיים בארץ, מה שיוצר תחושה שהשואה לא נעלמה אלא חודרת לסיפור הגאולה ומונעת סיום אופטימי.
▾כיצד מוצגת דמות הניצול בסרטים הדוקומנטריים ומהם הקונפליקטים שהיא מעוררת?
דמות הניצול מוצגת כיהודי גלותי שהופך לעברי חזק וחדש בארץ, אך התמונה מראה שהוא מתאמץ להיראות חזק, והזהות הישנה של נרדף ומוכה עדיין שולטת בו. הפסקול מדגיש את הכוח להתחיל מחדש, אך התמונה מראה שהפחדים והחרדות מהעבר עדיין קיימים.
▾מה משמעות השימוש במונטאז' בסרטים הדוקומנטריים וכיצד הוא משפיע על המסר של הסרטים?
המונטאז' משלב במהירות צילומים של השואה בצבעים אפורים ושחורים עם צילומים צבעוניים של החיים בארץ, במטרה להראות ניצחון על העבר. עם זאת, הצילומים של השואה חזקים ומאיימים יותר, ולכן הם משתלטים על המסר ומונעים מהסרטים להציג סיפור גאולה נקי.
▾כיצד מוצג סיפור הבתים בסרטים ומה הקונטרסט בין הטקסט לתמונות?
סיפור הבתים מתואר כבנייה של בית חדש בארץ כמקלט וביטחון, אך התמונות משולבות עם צילומים של בתים קורסים באירופה, מה שיוצר ספק לגבי האמת של הבנייה והמקלט. נאום משה דיין מדבר על מציאות חדשה של בנייה, אך גם מזכיר חיילים יתומים ונשכחים, מה שמדגיש את הקושי להפריד בין העבר ההרסני לבין ההווה.
המזרח במוזיקה הישראלית: הפרח בגני, עם הפרופ' עודד זהבי
15 בינואר 202327 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שושנה דמרי, זמרת תימנית שעלתה לארץ ישראל בילדותה, הפכה לתופעה תרבותית ישראלית בזכות קול ייחודי שמשלב עומק ונחישות, ויצרה דמות של ישראלית אחרת, קשוחה ונחושה. אלתרמן ווילנסקי, שהיו שותפים ליצירת שיריה, הוסיפו מימד חדש של ישראליות המשלב אלמנטים מזרחיים במוזיקה הפופולרית. מורדכי סתר, מלחין חשוב, השתמש במלוס ובמנגינות מזרחיות ביצירותיו והראה כיצד המוזיקה הישראלית יכולה לשלב בין תרבויות שונות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דמרי הצליחה לגשר בין הזהות המזרחית לישראלית באמצעות קול ייחודי, לבוש ואישיות בימתית.
- השירים שנכתבו עבורה שילבו תכנים מערביים עם צלילים ומקצבים מזרחיים.
- וילנסקי ואלתרמן, ילידי ורשה, היו מוקסמים מהאקסוטיות והעומק שהביאה דמרי.
- השימוש במלוס ובמנגינות מזרחיות ביצירותיו של מורדכי סתר מראה המשכיות של השילוב המזרחי במוזיקה הישראלית.
- הפזמונאות של תיאטרון לילה לא תיארה רק את המזרחיות אלא גם את המתח בין תרבות המזרח לתרבות המערב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד שושנה דמרי השפיעה על יצירת דמות האישה הישראלית במוזיקה?
שושנה דמרי עיצבה דמות של אישה ישראלית קשוחה, שזופה ונחושה, שונה מהדימוי המסורתי, באמצעות קול חזק ודרמטי, לבוש והגייה ייחודיים, כפי שהדגיש הפרופסור עודד זהבי.
▾מה היה המאפיין הייחודי בקול של שושנה דמרי שהביא למשיכה של אלתרמן ווילנסקי כלפיה?
הקול של דמרי שילב עומק כהה ועוצמה עם נחישות ביצועית, מה שיצר נקודת שקה בין נחושת לנחישות, והוסיף מימד חדש וישראלי ליצירות שהיו בעיקר מערביות וגלותיות.
▾כיצד השירים שכתבו אלתרמן ווילנסקי עבור שושנה דמרי משקפים את מערכת היחסים בין המזרח למערב במוזיקה הישראלית?
השירים משלבים שמות ותכנים תימניים עם לחנים מערביים, ויוצרים דיאלוג בין השונות האתנית לבין התרבות המערבית, כפי שנראה בשיר 'מרים בת ניסים' עם דחיפה ריתמית מודעת של וילנסקי.
▾מה הייתה המשמעות התרבותית של תיאטרון לילה בתל אביב בשנות ה-40 עבור שושנה דמרי?
תיאטרון לילה סיפק במה לתרבות עשירה ותוססת בתל אביב, והיה המקום שבו דמרי חשפה את קולה לקהל הרחב, למרות המתחים הפוליטיים והמצב הבריטי באזור.
▾כיצד מורדכי סתר השתמש במלוס ובמנגינות מזרחיות במוסיקה הסימפונית הישראלית?
מורדכי סתר שילב מלוס ומנגינות מזרחיות ביצירותיו הסימפוניות, מה שהדגים את הפוטנציאל של המוסיקה הישראלית לשלב אלמנטים מזרחיים ולהרחיב את השפה המוסיקלית המקומית.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מהאוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 14 הפרקים של האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-14 הפרקים של האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית הופכים למגזין?
- 14 פרקים = 14 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מעשה בשישה סיפורים A Tale of Six Stories
כאן
הג’אם היהודי
יגאל שטטנר ואביה שרמן
חוקר.ת בצהריים
אגף תרבות הספריה הלאומית
בשיח טיפולי - על טיפול, זוגיות, משפחה ונפש האדם בראי היהדות
מרכז י.נ.ר
בלוקבסטר Blockbuster
כאן
אחד בדור
משפחה פודקאסט

