פודקאסט·ישראלפודקאסט·ישראלהצטרפו לניוזלטר
האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית
תרבות וספרות

האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית

גלצ

14 פרקים

איך משתקפת פוליטיקת הזהויות הישראלית בסדרות הטלויזיה המקומיות? מה מקומה של היהדות באמנות הישראלית? מה הפך את קולו של אורי צבי גרינברג לייחודי בנוף השירה בארץ? כיצד נפגשו מזרח ומערב במוזיקה הארץ-ישראלית? ובאיזה אופן מיוצגת השואה בקולנוע הישראלי? אלה כמה מן השאלות עליהן נעשה לענות בסמסטר המיוחד של "האוניברסיטה המשודרת" אשר יוקדש לתרבות ישראלית, בהשתתפות ד"ר איתי חרל"פ, ד"ר גדעון עפרת, פרופ' אריה אלדד, פרופ' עודד זהבי ופרופ' נורית גרץ. 22182

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

פרופ' עודד זהבי מספר כיצד הזמרת ברכה צפירה והפסנתרן נחום נרדי כוננו סינתזה ייחודית בין מזרח למערב במוזיקה הישראלית, ושילמו על כך מחיר חברתי ואמנותי.

זוהי השיחה השנייה בסדרה 'בין נהר פרת ונהר חידקל' של פרופ' עודד זהבי, חוקר מוזיקה מאוניברסיטת חיפה, על מקומו של המזרח במוזיקה הישראלית הפופולרית והאמנותית. הפרק עוקב אחר סיפורה של הזמרת ברכה צפירה, יתומה מירושלים שיצאה ללמוד אצל מקס ריינהרד בברלין, ושם פגשה את הפסנתרן נחום נרדי שעמו יצרה סגנון מוזיקלי שמיזג שירה עממית מזרחית עם פסנתרנות אמנותית. הפרק מתאר את הצלחתם העצומה באירופה ובארצות הברית, את איסוף השירים של צפירה מקהילות שונות, אך גם את המחיר ששילמה: סירוב להעמיד לרשותה אולמות בשל מוצאה, וביקורת נוקבת של המבקר פרופ' דוד שור. השיחה משובצת בקטעי מוזיקה ומתאימה למאזינים המתעניינים בתולדות הזמר העברי ובמתח שבין מזרח למערב בתרבות הישראלית.

  • ברכה צפירה ונחום נרדי הרגישו משוחררים מהחובה להיות 'אותנטיים' מזרחיים או מערביים, ומתוך החופש הזה צמח סגנון מקורי שמיזג שירה עממית עם פסנתרנות אישית מאוד.
  • צפירה אספה שירים מקהילות יהודי המזרח, מהבדואים ומהפלאחים, שוחחה עם נשים זקנות ולמדה שירי תימן מהזמר יחיאל עדקי - איסוף שהפך אותה לאוצרת חיה של מסורות מוזיקליות.
  • צפירה שילמה מחיר חברתי על שבירת המסגרות: אולם 'אהל שם' בתל אביב סירב בתחילה להעמיד לרשותה את המקום בשל מוצאה, וגם נרדי ספג עלבונות על הופעתו עמה.
  • מבקר המוזיקה פרופ' דוד שור פסל הן את צפירה הן את נרדי, וטען שנרדי 'לא לקח כלום מהארץ ולפי שעה גם לא נותן לה כלום', וייחס את הצלחתם לסקרנות העולם כלפי מדינת ישראל המתחדשת ולתיאטרליות ולא למוזיקה עצמה.
  • ב-30 במרץ 1936 נפתח השידור הראשון של תחנת הרדיו המנדטורית 'קול ירושלים' בשירתה של צפירה - 'למדבר סענו' היה השיר הראשון ששודר אי פעם בארץ.
השאלה הבולטת בפרק

מדוע צפירה ונרדי, ששוחררו מכל מחויבות למורשת מוזיקלית, דווקא הם הצליחו לכונן סגנון ישראלי מקורי - בעוד הממסד הביקורתי שלל מהם את התואר 'קומפוזיטור ארץ ישראלי'?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

סמסטר מיוחד של 'האוניברסיטה המשודרת' מבית גלי צה"ל, המוקדש לתרבות הישראלית בהשתתפות חוקרים בכירים.

  • מבית גלי צה"ל
  • סמסטר מוקדש לתרבות ישראלית
  • עוסק בטלוויזיה, אמנות, שירה ומוזיקה
  • בהשתתפות חוקרים ופרופסורים בכירים
  • מתאים למתעניינים בתרבות ובאקדמיה

"האוניברסיטה המשודרת" מקדישה סמסטר מיוחד לתרבות הישראלית, מבית גלי צה"ל. זוהי סדרת הרצאות אקדמית המבקשת להעמיק את ההיכרות עם פניה השונים של היצירה הישראלית.

הפרקים נוגעים בשאלות מרתקות: כיצד משתקפת פוליטיקת הזהויות הישראלית בסדרות הטלוויזיה המקומיות, מה מקומה של היהדות באמנות הישראלית, ומה הפך את קולו של אורי צבי גרינברג לייחודי בשירה.

נושאים נוספים כוללים את המפגש בין מזרח למערב במוזיקה הארץ-ישראלית ואת ייצוג השואה בקולנוע הישראלי. כל אלה נבחנים מתוך עומק אקדמי.

הסמסטר משתתפים בו חוקרים ופרופסורים בולטים בתחומם. למתעניינים בתרבות ישראלית, באמנות ובמחקר, הסדרה מציעה למידה עשירה ומעמיקה דרך האוזן.

תרבות ישראליתאקדמיהגלי צהלאמנותטלוויזיהשירה
הפרק האחרון30 בינואר 2023

המזרח במוזיקה הישראלית: נקודת מפגש - שם וכאן, עם הפרופ' עודד זהבי

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

מסע אחרי שורשי המוזיקה המזרחית-ים-תיכונית הישראלית, מנקודת המפגש בין 'שם' ל'כאן'.

פרק בסדרת מסע מוזיקלי עם פרופ' עודד זהבי על המוזיקה המזרחית/ים-תיכונית בישראל: מתי נולד הסגנון, מי היו הוריו וכיצד התפתח. הפרק מתמקד ב'נקודת מפגש' בין מסורות העבר לבין ישראל המתהווה. למאזינים שמסקרנים אותם שורשי הפופ המזרחי ותולדות המוזיקה הישראלית.

  • שאלת המפתח: מתי בעצם נולד הז'אנר ה'מזרחי' ומי היו 'הוריו' המוזיקליים?

פרקים אחרונים

פודקאסטים דומים