1+1=11: Israeli M&A
Shay Shvartz and Shmuel Zussman
9 פרקים
על התוכנית
ברוכים הבאים ל- 1+1=11, הפודקאסט שממוקד כולו בעסקאות M&A בשוק הישראלי. אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע ראיונות עם האנשים שהיו שם בחדרים הסגורים - שותפים בקרנות פרייבט אקוויטי, מנהלים בכירים, והמשקיעים שזיהו את ההזדמנות העסקית והובילו את תהליכי הרכישה. במסגרת הפרקים נשוחח על התהליכים שקדמו לסגירת העסקה, על העסקה עצמה, ועל מהלכי ההשבחה שלאחר מכן. הפודקאסט לא מהווה תחליף לייעוץ השקעות ואין באמור משום ייעוץ.
מה זה 1+1=11: Israeli M&A?
1+1=11: Israeli M&A הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת Shay Shvartz and Shmuel Zussman. פודקאסט הצולל ל'מאחורי הקלעים' של עסקאות ה-M&A, אסטרטגיות הצמיחה וניהול התשתיות המשמעותיות ביותר במשק הישראלי. בארכיון 9 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-61 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 9 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-61 דקות |
| הפרק האחרון | 8 בינואר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
פודקאסט הצולל ל'מאחורי הקלעים' של עסקאות ה-M&A, אסטרטגיות הצמיחה וניהול התשתיות המשמעותיות ביותר במשק הישראלי.
הסגנון
סגנון השיחה מקצועי, מעמיק ופרקטי, תוך התמקדות ב'מאחורי הקלעים' של עסקאות M&A מורכבות ותהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים בחברות גדולות.
תובנות הזהב מהארכיון
- השלב הקריטי ביותר במיזוג הוא ה-PMI והניהול ביום שאחרי, ולא רק סגירת העסקה עצמה.
- בחירת השוק הנכון לצמיחה היא החלטה אסטרטגית שמשפיעה יותר על ההצלחה מאשר ביצועי החברה כשלעצמם.
- הגורם האנושי והאמון בין השותפים הם המפתח לצליחת רגעי משבר בעסקאות מורכבות.
- הבנה עמוקה של מיסוי ומבנה עסקי אינה רק צורך טכני, אלא כלי אסטרטגי המאפשר הוצאה לפועל של עסקאות מורכבות.
- בשוק הישראלי חובה להתמקד בבידול מוצרי מובהק ובסיכון טכנולוגי נמוך, שכן התחרות בייצור מוצרי קומודיטי קשה מדי.
מתאים לאנשי פיננסים, מנהלים, יזמים וסטודנטים לעסקים המבקשים להעמיק בהבנת תהליכי מיזוגים, רכישות, ניהול תשתיות ואסטרטגיות צמיחה בשוק הישראלי.
השאלות הבולטות בארכיון
איך הבלגן של הכבלים על עמודי החשמל בראשון לציון מתחבר לחזון מאחורי העסקה הענקית לרכישת בזק?
אבל כל מה שאתה עכשיו מתאר, זה כבר היה בתזה הראשונית שלך? כלומר כבר ידעת שאתה רוצה להפוך את זה מחברת ממתקים לחברה של תוספי תזונה?
איך אסטרטגיית הרכישות של החברה אפשרה צמיחה של חברה תעשייתית בקצבים שמאפיינים בדרך כלל חברות הייטק?
מי זה השואל של TSG שפגשת מאות ואולי אלפי פעמים בשנה האחרונה דרך האפליקציה של פיקוד העורף?
מה גרם לכם דווקא להסתכל על קטגוריית הווייב קודינג, וספציפית מה משך אתכם דווקא לבייס 44?
למה ההבדל הזה שפה בישראל אין את המבנה הזה של קרנות רית?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- פרק 3 - זכייה בהפתעה: קרן קיסטון ורכישת אגד
- פרק 2 - פלסטיק ניישן: קרן קדמה וחברת פלס-פיט
- פרק 1 - הכימיה מנצחת: קרן טנא וקבוצת שרון
- פרק 9 - ביטוח משלים: ווישור גלובלטק ורכישת איילון
- Episode 8 - Long Distance Exit: Searchlight Capital and the Bezeq Takeover
- פרק 7 - עסקה סוכרייה: קרן אייפי פרטנרס ורכישת טופ גאם
איך קרן אמריקאית השתלטה על אחת החברות הכי אסטרטגיות בישראל, בעסקה שאף אחד לא הציע למכירה.
מה שמפתיע הוא שבזק מעולם לא עמדה למכירה - דארן גלאט מספר שהוא יצר את ההזדמנות בעצמו אחרי שזיהה פער לאומי תוך כדי טיולים בשביל ישראל. הפרק מערער את ההנחה שמשקיע זר ירצה לגעת רק ב'ישראל החדשה' של ההייטק, ומראה דווקא הימור על 'ישראל הישנה' האיטית והבירוקרטית. המתח האמיתי הוא בין תזת השקעה מסודרת לבין המציאות שהתפוצצה עליה - קורונה, רפורמה משפטית, השביעי באוקטובר ושתי מלחמות עם איראן - ובכל זאת היעדים הושגו. נשארת פתוחה השאלה כמה מההצלחה היא כישרון וכמה מזל בתזמון.
- יש 'שתי ישראלים' בעיני משקיע זר: 'ישראל החדשה' של ההייטק שנמכר לגוגל ואמזון, ו'ישראל הישנה' האיטית והבירוקרטית. כולם רצו את הראשונה וברחו מהשנייה, וסרצ'לייט דווקא הימרה על השנייה.
- בישראל עסקאות נסגרות על בסיס יחסים ולא על בסיס טרנזקציה כמו בארה'ב, ולכן צריך להיות מוכן לקום ולעזוב את המשא ומתן - כי אף אחד פה לא רוצה להיות פרייר.
- סרצ'לייט שונה מרוב קרנות הפרייבט אקוויטי שמכניסות את ישראל ל'סל שאר העולם'; יש לה הקצאה ייעודית להשקיע ישירות בישראל.
- התזה הוכיחה את עצמה למרות שאף אחד לא תכנן את מה שבא: קורונה, רפורמה משפטית, השביעי באוקטובר ושתי מלחמות עם איראן.
איך הבלגן של הכבלים על עמודי החשמל בראשון לציון מתחבר לחזון מאחורי העסקה הענקית לרכישת בזק?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 3 - זכייה בהפתעה: קרן קיסטון ורכישת אגד
פרקים אחרונים
פרק 3 - זכייה בהפתעה: קרן קיסטון ורכישת אגד
8 בינואר 20261 שע׳ 11 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע הוא שבזק מעולם לא עמדה למכירה - דארן גלאט מספר שהוא יצר את ההזדמנות בעצמו אחרי שזיהה פער לאומי תוך כדי טיולים בשביל ישראל. הפרק מערער את ההנחה שמשקיע זר ירצה לגעת רק ב'ישראל החדשה' של ההייטק, ומראה דווקא הימור על 'ישראל הישנה' האיטית והבירוקרטית. המתח האמיתי הוא בין תזת השקעה מסודרת לבין המציאות שהתפוצצה עליה - קורונה, רפורמה משפטית, השביעי באוקטובר ושתי מלחמות עם איראן - ובכל זאת היעדים הושגו. נשארת פתוחה השאלה כמה מההצלחה היא כישרון וכמה מזל בתזמון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש 'שתי ישראלים' בעיני משקיע זר: 'ישראל החדשה' של ההייטק שנמכר לגוגל ואמזון, ו'ישראל הישנה' האיטית והבירוקרטית. כולם רצו את הראשונה וברחו מהשנייה, וסרצ'לייט דווקא הימרה על השנייה.
- בישראל עסקאות נסגרות על בסיס יחסים ולא על בסיס טרנזקציה כמו בארה'ב, ולכן צריך להיות מוכן לקום ולעזוב את המשא ומתן - כי אף אחד פה לא רוצה להיות פרייר.
- סרצ'לייט שונה מרוב קרנות הפרייבט אקוויטי שמכניסות את ישראל ל'סל שאר העולם'; יש לה הקצאה ייעודית להשקיע ישירות בישראל.
- התזה הוכיחה את עצמה למרות שאף אחד לא תכנן את מה שבא: קורונה, רפורמה משפטית, השביעי באוקטובר ושתי מלחמות עם איראן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע הוא שבזק מעולם לא עמדה למכירה - דארן גלאט מספר שהוא יצר את ההזדמנות בעצמו אחרי שזיהה פער לאומי תוך כדי טיולים בשביל ישראל. הפרק מערער את ההנחה שמשקיע זר ירצה לגעת רק ב'ישראל החדשה' של ההייטק, ומראה דווקא הימור על 'ישראל הישנה' האיטית והבירוקרטית. המתח האמיתי הוא בין תזת השקעה מסודרת לבין המציאות שהתפוצצה עליה - קורונה, רפורמה משפטית, השביעי באוקטובר ושתי מלחמות עם איראן - ובכל זאת היעדים הושגו. נשארת פתוחה השאלה כמה מההצלחה היא כישרון וכמה מזל בתזמון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יש 'שתי ישראלים' בעיני משקיע זר: 'ישראל החדשה' של ההייטק שנמכר לגוגל ואמזון, ו'ישראל הישנה' האיטית והבירוקרטית. כולם רצו את הראשונה וברחו מהשנייה, וסרצ'לייט דווקא הימרה על השנייה. · בישראל עסקאות נסגרות על בסיס יחסים ולא על בסיס טרנזקציה כמו בארה'ב, ולכן צריך להיות מוכן לקום ולעזוב את המשא ומתן - כי אף אחד פה לא רוצה להיות פרייר. · סרצ'לייט שונה מרוב קרנות הפרייבט אקוויטי שמכניסות את ישראל ל'סל שאר העולם'; יש לה הקצאה ייעודית להשקיע ישירות בישראל. · התזה הוכיחה את עצמה למרות שאף אחד לא תכנן את מה שבא: קורונה, רפורמה משפטית, השביעי באוקטובר ושתי מלחמות עם איראן.
פרק 2 - פלסטיק ניישן: קרן קדמה וחברת פלס-פיט
7 בדצמבר 202558 דק׳אורחים:חגי שטדלרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמתחיל כסיפור עסקה מסודר מתגלגל מהר להודאה כמה מקריות הייתה הדרך - שטדלר עזב עבודה בטוחה בלי משקיעים ובלי חברות, וטס ללונדון על חצי כרטיס כי לא היה לו כסף. ההנחה שהפרק מערער היא שעסקה גדולה נבנית על מספרים וטכנולוגיה; שוב ושוב הוא חוזר ש'הכל זה אנשים' ושהבחירה החכמה ביותר היא בכלל השוק, לא הביצוע. המתח האמיתי הוא בין השליטה האסטרטגית שהם מתארים בדיעבד לבין כמה מהמהלכים הגדולים - כמו רכישות בקנדה - נולדו אופורטוניסטית תוך כדי תנועה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבחירה החכמה ביותר של מנכ"ל היא השוק ולא הביצוע - מנהל בינוני שרכוב על שוק שצומח 40 אחוז ייראה גאון, ומצוין שתקוע בשוק יורד ייראה כושל.
- בישראל אי אפשר לייצר קומודיטי - העלויות והשרשרת המשובשת הופכות את סיכוי ההישרדות לאפס, ולכן חייבים בידול אמיתי שנמכר בעולם.
- העסקה נבנתה עם הגנת מטה: גם בתור בעלי שליש מהמניות, בכל אקזיט מתחת לסכום מסוים הקרן הייתה מקבלת 50 אחוז - מודל שמגן עליהם בתרחיש הגרוע.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמתחיל כסיפור עסקה מסודר מתגלגל מהר להודאה כמה מקריות הייתה הדרך - שטדלר עזב עבודה בטוחה בלי משקיעים ובלי חברות, וטס ללונדון על חצי כרטיס כי לא היה לו כסף. ההנחה שהפרק מערער היא שעסקה גדולה נבנית על מספרים וטכנולוגיה; שוב ושוב הוא חוזר ש'הכל זה אנשים' ושהבחירה החכמה ביותר היא בכלל השוק, לא הביצוע. המתח האמיתי הוא בין השליטה האסטרטגית שהם מתארים בדיעבד לבין כמה מהמהלכים הגדולים - כמו רכישות בקנדה - נולדו אופורטוניסטית תוך כדי תנועה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הבחירה החכמה ביותר של מנכ"ל היא השוק ולא הביצוע - מנהל בינוני שרכוב על שוק שצומח 40 אחוז ייראה גאון, ומצוין שתקוע בשוק יורד ייראה כושל. · בישראל אי אפשר לייצר קומודיטי - העלויות והשרשרת המשובשת הופכות את סיכוי ההישרדות לאפס, ולכן חייבים בידול אמיתי שנמכר בעולם. · העסקה נבנתה עם הגנת מטה: גם בתור בעלי שליש מהמניות, בכל אקזיט מתחת לסכום מסוים הקרן הייתה מקבלת 50 אחוז - מודל שמגן עליהם בתרחיש הגרוע.
פרק 1 - הכימיה מנצחת: קרן טנא וקבוצת שרון
23 באוקטובר 202551 דק׳אורחים:קרן כהן חזוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא הטענה שחברה תעשייתית מובהקת יכולה לצמוח בקצב של חברת הייטק, ובלבד שהדלק לצמיחה הוא רכישות ומיזוגים ולא רק צמיחה אורגנית. חזון מערערת את ההנחה שטעם וריח הם עניין של מה שנכון או טעים, וטוענת שהם נבנים על תרבות, גאוגרפיה, זיכרון ורגש, ושהמדד היחיד הוא מה שהלקוח מוכן לשלם עליו. המתח האמיתי לא בעצם הרכישה אלא ב'יום של אחרי' - איך ממנפים כל עסקה ושומרים על איכות ביצוע ועל אינטגרציה כשמנהלים מערך כל כך גדול של רכישות במקביל. נשאר פתוח איך שומרים על המשמעת הזאת לאורך עשרות עסקאות בלי לשבור את החברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הערך לא ברכישה עצמה אלא ב'יום של אחרי' - ה-PMI, איך ממנפים את העסקה קדימה, הוא מה שמפריד בין מי שרק רוכש לבין מי שיודע מה לעשות עם הנרכשת.
- טעם וריח הם עניין תרבותי וגאוגרפי שנבנה על זיכרון ורגש, ולכן השאלה אף פעם אינה מה שאתה אוהב אלא מה שהלקוח מוכן לשלם עליו.
- וניל הוא הטעם הפופולרי בעולם כי הוא מקושר לזיכרון התינוקות מתחליף החלב - הריח שנשמר באותו אזור במוח, המגדלה, שאחראי על זיכרון ורגש, ומעורר תחושת רוגע ואהבה.
- המסלול שלה עצמו ממחיש את הדוקטרינה - טרנאראונד של חברת ארומור ממצב מקרטע עד אקזיט של למעלה מ-100 מיליון דולר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע כאן הוא הטענה שחברה תעשייתית מובהקת יכולה לצמוח בקצב של חברת הייטק, ובלבד שהדלק לצמיחה הוא רכישות ומיזוגים ולא רק צמיחה אורגנית. חזון מערערת את ההנחה שטעם וריח הם עניין של מה שנכון או טעים, וטוענת שהם נבנים על תרבות, גאוגרפיה, זיכרון ורגש, ושהמדד היחיד הוא מה שהלקוח מוכן לשלם עליו. המתח האמיתי לא בעצם הרכישה אלא ב'יום של אחרי' - איך ממנפים כל עסקה ושומרים על איכות ביצוע ועל אינטגרציה כשמנהלים מערך כל כך גדול של רכישות במקביל. נשאר פתוח איך שומרים על המשמעת הזאת לאורך עשרות עסקאות בלי לשבור את החברה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הערך לא ברכישה עצמה אלא ב'יום של אחרי' - ה-PMI, איך ממנפים את העסקה קדימה, הוא מה שמפריד בין מי שרק רוכש לבין מי שיודע מה לעשות עם הנרכשת. · טעם וריח הם עניין תרבותי וגאוגרפי שנבנה על זיכרון ורגש, ולכן השאלה אף פעם אינה מה שאתה אוהב אלא מה שהלקוח מוכן לשלם עליו. · וניל הוא הטעם הפופולרי בעולם כי הוא מקושר לזיכרון התינוקות מתחליף החלב - הריח שנשמר באותו אזור במוח, המגדלה, שאחראי על זיכרון ורגש, ומעורר תחושת רוגע ואהבה. · המסלול שלה עצמו ממחיש את הדוקטרינה - טרנאראונד של חברת ארומור ממצב מקרטע עד אקזיט של למעלה מ-100 מיליון דולר.
פרק 9 - ביטוח משלים: ווישור גלובלטק ורכישת איילון
10 ביוני 202657 דק׳אורחים:מאיר פדרסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע פה זה כמה ההפיכה מ"יחידה בתוך קונצרן" ל"חברה עצמאית" היא קודם כל שינוי תודעתי ולא פיננסי - פתאום מישהו צריך לדאוג לתזרים ולמשכורות בכל ראשון לחודש. מאיר מערער על ההנחה שהנפקה היא בעיקר גיוס כסף, וטוען שהיא בעצם כלי לחנך את כל החברה לחשוב אחרת. המתח האמיתי הוא בין DNA של חברת פרויקטים ביטחונית מסורתית לבין הדרישה הבלתי מתפשרת של שוק ההון לצמיחה עקבית רבעון אחרי רבעון. נשארת פתוחה השאלה איך ממזגים כמה חברות נרכשות לתוך גוף אחד בלי לאבד את מה שעבד בהן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפער בין יחידה בתוך קונצרן לחברה עצמאית הוא בעיקר באחריות לתזרים - כשאתה חלק מגוף גדול מישהו אחר מנהל את הכסף מלמעלה ואף אחד לא שואל אותך
- הנפקה היא לא רק גיוס כסף אלא מהלך שמחנך מנהלים ועובדים לחשוב כמו חברה ציבורית, עם ציפיות שונות מהבעלים ומההנהלה
- הכניסה של מנכל עם רקע פיננסי (מפורמולה ומאג'יק) הזריקה לחברה ביטחונית מסורתית רוח של רכישות ומיזוגים שלא הייתה בה קודם
- הבחירה ברכישות היא אסטרטגית - מחפשים חברות שמשלימות פעילות או פותחות שווקים חדשים, לא סתם הזדמנויות שמגיעות כמו מגנט
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע פה זה כמה ההפיכה מ"יחידה בתוך קונצרן" ל"חברה עצמאית" היא קודם כל שינוי תודעתי ולא פיננסי - פתאום מישהו צריך לדאוג לתזרים ולמשכורות בכל ראשון לחודש. מאיר מערער על ההנחה שהנפקה היא בעיקר גיוס כסף, וטוען שהיא בעצם כלי לחנך את כל החברה לחשוב אחרת. המתח האמיתי הוא בין DNA של חברת פרויקטים ביטחונית מסורתית לבין הדרישה הבלתי מתפשרת של שוק ההון לצמיחה עקבית רבעון אחרי רבעון. נשארת פתוחה השאלה איך ממזגים כמה חברות נרכשות לתוך גוף אחד בלי לאבד את מה שעבד בהן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפער בין יחידה בתוך קונצרן לחברה עצמאית הוא בעיקר באחריות לתזרים - כשאתה חלק מגוף גדול מישהו אחר מנהל את הכסף מלמעלה ואף אחד לא שואל אותך · הנפקה היא לא רק גיוס כסף אלא מהלך שמחנך מנהלים ועובדים לחשוב כמו חברה ציבורית, עם ציפיות שונות מהבעלים ומההנהלה · הכניסה של מנכל עם רקע פיננסי (מפורמולה ומאג'יק) הזריקה לחברה ביטחונית מסורתית רוח של רכישות ומיזוגים שלא הייתה בה קודם · הבחירה ברכישות היא אסטרטגית - מחפשים חברות שמשלימות פעילות או פותחות שווקים חדשים, לא סתם הזדמנויות שמגיעות כמו מגנט
Episode 8 - Long Distance Exit: Searchlight Capital and the Bezeq Takeover
4 ביוני 20261 שע׳ 12 דק׳אורחים:איתן ישראלילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איתן ישראלי מויקס פורש את ההיגיון מאחורי רכישת בייס 44 - חברת וייב קודינג שמאור שלומו הקים לבד תוך כדי טיול במזרח הרחוק, ותוך חצי שנה נמכרה ב-80 מיליון דולר. מה שמפתיע הוא שויקס, ענקית בת כמעט 20 שנה, ראתה בחברה זעירה בת חודשים סינרגיה מיידית, וסגרה במהירות תחת לחץ זמן וצל מלחמה. הפרק מערער את ההנחה שויקס היא חברת בניית אתרים, וטוען שזו תמיד הייתה חברת דמוקרטיזציה למימוש חלומות אונליין. נשארת פתוחה השאלה איך באמת ממזגים יזם-יחיד וזריז לתוך מכונה של 6,000 עובדים בלי לרסק את מה שעשה אותו שווה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ויקס מזהה שהפער בין early stage ל-late stage מצטמצם וחברות נמכרות מהר, ולכן היא חייבת להיות נוכחת גם בפרי-סיד דרך וויקס ונצ'רס וגם ברכישות דרך קורפ דב
- הקורפ דב לא מחפש רק החזר פיננסי אלא סינרגיה ופוטנציאל לשיתוף עם המוצר כבר משלב ההשקעה המוקדם, כולל התאמת ה-DNA של הצוות
- במקום יועצים חיצוניים ויקס מפעילה צ'מפיונס פנימיים מתוך ה'קומפניז' והגילדות שלה לבחינת כל עסקה, כי היא משקיעה רק בדברים סינרגטיים לה
- העסקאות הכי טובות מגיעות מהשטח - דרך אנשי פרודקט ומפתחים שפוגשים את האקו-סיסטם, כמו וויילד מוס שהגיעה דרך הדיזיין פרטנרית של החברה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
איתן ישראלי מויקס פורש את ההיגיון מאחורי רכישת בייס 44 - חברת וייב קודינג שמאור שלומו הקים לבד תוך כדי טיול במזרח הרחוק, ותוך חצי שנה נמכרה ב-80 מיליון דולר. מה שמפתיע הוא שויקס, ענקית בת כמעט 20 שנה, ראתה בחברה זעירה בת חודשים סינרגיה מיידית, וסגרה במהירות תחת לחץ זמן וצל מלחמה. הפרק מערער את ההנחה שויקס היא חברת בניית אתרים, וטוען שזו תמיד הייתה חברת דמוקרטיזציה למימוש חלומות אונליין. נשארת פתוחה השאלה איך באמת ממזגים יזם-יחיד וזריז לתוך מכונה של 6,000 עובדים בלי לרסק את מה שעשה אותו שווה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ויקס מזהה שהפער בין early stage ל-late stage מצטמצם וחברות נמכרות מהר, ולכן היא חייבת להיות נוכחת גם בפרי-סיד דרך וויקס ונצ'רס וגם ברכישות דרך קורפ דב · הקורפ דב לא מחפש רק החזר פיננסי אלא סינרגיה ופוטנציאל לשיתוף עם המוצר כבר משלב ההשקעה המוקדם, כולל התאמת ה-DNA של הצוות · במקום יועצים חיצוניים ויקס מפעילה צ'מפיונס פנימיים מתוך ה'קומפניז' והגילדות שלה לבחינת כל עסקה, כי היא משקיעה רק בדברים סינרגטיים לה · העסקאות הכי טובות מגיעות מהשטח - דרך אנשי פרודקט ומפתחים שפוגשים את האקו-סיסטם, כמו וויילד מוס שהגיעה דרך הדיזיין פרטנרית של החברה
פרק 7 - עסקה סוכרייה: קרן אייפי פרטנרס ורכישת טופ גאם
6 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳אורחים:דוקטור נמרוד ברלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמתחיל בטלפון דרמטי בערב פסח - דרישה לסגור עסקה של 350 מיליון תוך 30 יום - נפתח לשיחה על למה דווקא התחום הכי אפור בכלכלה הוא גם המבוקש ביותר. בר טוען שתחנת כוח נראית היום כמעט כמו לפני 60 שנה, ובדיוק בגלל זה אפשר לחזות את תזרים המזומנים שלה לעשור קדימה - ההפך הגמור מהייטק. המתח האמיתי הוא רגולטורי: קיסטון נבנתה כדי לתפקד כקרן רית שתנגיש תשתיות לציבור הרחב, אבל המחוקק כפה עליה מבנה של חברה ולא שותפות, כך שהיא מתנהגת כמו רית בלי ליהנות מהטבות המס שרית אמורה לתת. נשאר פתוח מתי, אם בכלל, הרגולציה תדביק את השוק שכבר רץ קדימה בלעדיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תשתיות נחשבות להשקעה בסיכון נמוך דווקא כי הטכנולוגיה ותיקה ומוכרת - תחנת כוח, כביש או מתקן התפלה כמעט לא משתנים לאורך עשורים, ולכן אפשר לחזות את תזרים המזומנים בדיוק רב
- המחוקק רצה להקים קרנות רית לתשתיות שינגישו לכל אדם השקעה בצ'קים של מאות מיליונים דרך מניה של עשרת אלפים שקל, אבל סירב לאפשר הנפקת שותפויות תשתית - ולכן קיסטון נבנתה כחברה בעם שמתנהגת כרית בלי הטבות המס
- ה-DNA של קיסטון הוא להיכנס לעסקאות מיעוט רק במקום שבו היא יכולה להביא ערך, ולעגן לעצמה זכויות הרבה מעבר למה שהחוק מקנה לבעל מיעוט
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמתחיל בטלפון דרמטי בערב פסח - דרישה לסגור עסקה של 350 מיליון תוך 30 יום - נפתח לשיחה על למה דווקא התחום הכי אפור בכלכלה הוא גם המבוקש ביותר. בר טוען שתחנת כוח נראית היום כמעט כמו לפני 60 שנה, ובדיוק בגלל זה אפשר לחזות את תזרים המזומנים שלה לעשור קדימה - ההפך הגמור מהייטק. המתח האמיתי הוא רגולטורי: קיסטון נבנתה כדי לתפקד כקרן רית שתנגיש תשתיות לציבור הרחב, אבל המחוקק כפה עליה מבנה של חברה ולא שותפות, כך שהיא מתנהגת כמו רית בלי ליהנות מהטבות המס שרית אמורה לתת. נשאר פתוח מתי, אם בכלל, הרגולציה תדביק את השוק שכבר רץ קדימה בלעדיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תשתיות נחשבות להשקעה בסיכון נמוך דווקא כי הטכנולוגיה ותיקה ומוכרת - תחנת כוח, כביש או מתקן התפלה כמעט לא משתנים לאורך עשורים, ולכן אפשר לחזות את תזרים המזומנים בדיוק רב · המחוקק רצה להקים קרנות רית לתשתיות שינגישו לכל אדם השקעה בצ'קים של מאות מיליונים דרך מניה של עשרת אלפים שקל, אבל סירב לאפשר הנפקת שותפויות תשתית - ולכן קיסטון נבנתה כחברה בעם שמתנהגת כרית בלי הטבות המס · ה-DNA של קיסטון הוא להיכנס לעסקאות מיעוט רק במקום שבו היא יכולה להביא ערך, ולעגן לעצמה זכויות הרבה מעבר למה שהחוק מקנה לבעל מיעוט
פרק 6 - טעם נרכש: ההתרחבות הגלובאלית של תורפז
30 במרץ 20261 שע׳ 4 דק׳פרק 5 - עניין ביטחוני: מסע הרכישות של טי.אס.ג׳י
29 במרץ 202653 דק׳פרק 4 - כאן בונים: וויקס ורכישת בייס44
21 בפברואר 20261 שע׳ 0 דק׳
פודקאסטים דומים
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'
גלובס - להקשיב לכתבות
גלובס - Globes
חיות כיס Hayot Kiss
כאן | Kan