איך הגיעה קרן סער מחטיבת הגלידות של יוניליבר לתפקיד בדיסני ישראל?

אחרי 12 שנה ביוניליבר, בתפקיד האחרון ניהלה את חטיבת הגלידות ויצרה ב-2015 שיתוף פעולה עם דיסני על מוצרי פרוזן וסטאר וורס. ההצלחה המסחרית הובילה את דיסני לפנות אליה, ובהתחלה היא סירבה, עד שהסביבה שלה שאלה «מי אומר לא לדיסני?» והיא נכנסה לתהליך מיון ארוך עם ראיונות בישראל ובחו"ל.

כמה עובדים יש לדיסני בישראל ואיך בנוי המשרד המקומי?

קרן סער מסבירה שהמשרד בישראל שייך לדיסני העולמית ואינו סוכנות או חברה מקומית, ומועסקים בו 30 עובדים, וביוון עוד 30. היא שייכת לחטיבה שכוללת את הפארקים, הריזורטים ופיתוח המוצרים, לצד חטיבת המדיה שכוללת את הסטודיו, הערוצים, ESPN ו-ABC.

מי השותפים הגדולים של דיסני בישראל בתחום המוצרים המורשים?

לדברי קרן סער, השותפים הגדולים בישראל הם דלתא, פוקס, אקסטרה ריטייל של ורדינון ונעמן וסופר-פארם, ולצדם זכיינים כמו שושי זוהר בתחפושות וגם יוניליבר. המותגים של דיסני מופיעים כמעט בכל קטגוריה, למעט אלכוהול וסיגריות, כשהמוצר של השותף מקבל את דיסני תחת ה-DNA שלו.

איך התכוננה דיסני לחגיגות 100 השנים שלה ב-2023?

המנהלים בחברה נחשפו לקונספט, ללוגו ולסט הצבעים של דיסני 100 כבר שנתיים לפני האירוע. מארצות הברית הגיע toolkit גדול שכלל גיידים, צבעוניות, רעיונות, תקציבים ואת השותפים הגלובליים, וקרן סער מתארת זאת כ«מכונה משומנת של מאה שנה».

למה קרן סער לא יכולה להשתמש בכלי AI כדי לעצב מוצרים של דיסני?

דיסני עובדת עם כלים פנימיים בלבד, כמו Copilot ודיסני צ'אט שנותן תשובות מדויקות על מידע של החברה, אבל בגלל השמירה על זכויות המותגים קרן בישראל אינה רשאית לייצר הדמיות של דמויות עם AI. במקום זה היא נשענת על הטולקיטים והגיידים שהחברה מספקת, ומציגה דרכם את הרעיון לשותפים.

המלצה על פודקאסט: איך Snooze | סנוז מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של Snooze | סנוז אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את Snooze | סנוז היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 76 הפרקים של Snooze | סנוז הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של Snooze | סנוז כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-76 הפרקים של Snooze | סנוז הופכים למגזין?

76 פרקים = 76 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של Snooze | סנוז, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

הייטק וסטארטאפים

Snooze | סנוזפודקאסט של דן בוזגלו

דן בוזגלו

76 פרקים

על התוכנית

ברוכים הבאים לפודקאסט שלי. שמי דן בוזגלו, יזם סטארטאפ בעצמי וכזה שחי ונושם שיחות עמוקות עם אנשים, בפודקאסט אני מארח יזמים, אנשי הייטק ומומחי תוכן. יצרתי את הפודקאסט הזה מתוך רצון לבנות מקום שמאפשר לחלום בגדול, ללמוד כלים פרקטיים, להיחשף לסיפורים אישיים מעוררי השראה ולהבין את הדרך האמיתית שמאחורי ההצלחות של הסטארטאפים וההייטק בישראל. בפרקים נדבר על יזמות, סטארטאפים, פסיכולוגיה, התפתחות אישית, קבלת החלטות וצמיחה. אז אם אתם אוהבים תוכן שגורם לחשוב, ללמוד ולהתקדם - מחכים לכם פרקים מעולים. האזנה נעימה :)

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (12)

האזינו לפרק המלא

אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.

קובץ הפרק המקורי Apple Podcasts האתר של התוכנית פיד RSS

מה זה Snooze | סנוז?

Snooze | סנוז הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת דן בוזגלו. בארכיון 76 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-55 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	הייטק וסטארטאפים
פרקים בארכיון	76
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-55 דקות
הפרק האחרון	22 באוקטובר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 31 באוקטובר 2026

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת Snooze | סנוז

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

תובנות לפרק

תובנות הזהב מהארכיון

סטארט-אפ טוב מצליח לשאול שאלות ולהקשיב לסטארט-אפים אחרים.
כישלונות הם יותר חשובים מהצלחות.
רעיון טוב יכול לבוא מכל מקום.
העבודה בדיסני מתנהלת בתהליכים מסודרים ומסודרים.
הכלים של AI בדיסני מוגבלים ומיועדים לשימוש פנימי בלבד.
כישלונות נותנים תובנות וכלים חשובים יותר מהצלחות ולכן חשוב ללמוד מהם.
רעיון טוב יכול להגיע מכל מקום, גם מהמתמחים או מהצוות הזוטר.
תהליך עבודה ארוך ומסודר, כמו דיסני 100, כולל תכנון מראש של שנים, אך ניתן להתאים אותו לסטארט-אפים בזמן קצר יותר.
תובנה מדויקת שמבוססת על הבנת הצרכן והתנהגותו היא בסיס לכל מוצר מצליח.
חשוב לבצע רטרוספקטיבה אחרי כל פרויקט וללמוד מה שעבד ומה לא.
בלי דאטה, ההשקעה נשענת על קליק; חיתוכים והתנגדויות בוטות בצוות הם דיל ברייקר כי האגו גדל עם ההצלחה.
ריטנשן של קבוצה קטנה שעושה עם המוצר משהו אמיתי חשובה יותר מצמיחה או מתשלום, וסוג ה־usage תלוי בקטגוריה.
אנג'ל יכול לקחת סיכון גבוה יותר עם DD רדוד; לקרנות יש אג'נדות של גיוס הקרן הבאה וספר שווי שלא תמיד מיושרות לחברה.
יזם נמדד קודם בהבאת מימון שמספיק לדה־ריסק; ערך נוסף בודקים מול יזמים שכבר הושקעו, בלי אופטימיזציה לפני term sheet.
הקושי ביזמות הוא סיוט מובטח, וגם הלבד: תמיד צריך להיראות הכי חזק בחדר, ולכן צריך שלושה או ארבעה אנשים לשיח כן.
בישראל קל יותר לגייס ל-B2B, ואין הרבה קרנות שמשקיעות ב-B2C בשלבים מוקדמים.
המנטליות האמריקאית שונה: שם רגילים לקבל כסף בחזרה בלחיצת כפתור, וצריך לחיות בשוק כדי להבין מה מניע החלטות.
כוונה היא ספקטרום: הרבה יגידו שרוצים לנגן פסנתר, ומעטים ישימו על זה כסף.
ניהול מוצר מתחיל כשאומרים לא ללקוח, ולא מפעילים צוותים רק כי מישהו ביקש פיצ'ר.
צמיחה בלי יוניט אקונומיקס היא עבודת סרק, והיחס יכול להשתפר בסקייל אם מעלים LTV באריזה מחדש ולא לוחצים על הגז בשיווק.
גלים של חברות מתחילות את אותו דבר באותו חודש, וזה לא אומר שהן ינצחו בבעיה; יותר אנשים בתחום מורידים אטרקטיביות כי יש יותר תחרות.
רעש הוא חברות בלי בידול או באזוורדס בלי בעיה ברורה; סיגנל בפרי־סיד מגיע מהצוות ומהשוק, כולל אינטרו שלא מדלגים עליו.
לדבריו מחקר של ספייר ונצ׳רס מראה שאחרי ראונד B חברות B2C נוטות לתוצאות טובות יותר מ־B2B, אבל עד הנקודה הזו קשה להן להתרומם.
בקונסומר נפתחים מימוני חוב לפי יעילות הבאת יוזרים, כמו קרן חוב של 500 מיליון שדווחה בווי גיימס ו־100 מיליון דולר ל־Shortical; הבלאי הוא האם ה־ROAS מחזיק בקנה מידה.

ועוד 6 תובנות לאורך הפרקים…

השאלות הבולטות בארכיון

איך בונים תוכנית עבודה? (קרן סער, GM @ Disney) | פרק #52

איך נולדים רעיונות טובים בעולם שלך?

איך בונים תוכנית עבודה? (קרן סער, GM @ Disney) | פרק #52

איך מגלים תובנה שעדיין לא התגלתה ומה הדרך לגשת לכך?

איך מגייסים כסף לחברת B2C? - אדם טיר, דני כהן, בועז שדלצקי וסיימון לגזיאל | אירוע קהילה 18.8.26

מתי ישראל היא מקום טוב להוכיח מוצר שעובד, ומתי POC בישראל דווקא תוקע את המוצר?

איך באמת בונים מיזם B2C מצליח? - דן בוזגלו, יגאל קמינקא ויהודה ניב | אירוע קהילה 18.8.26

איך יודעים באמת שהמשתמשים רוצים את המוצר.

מי באמת מצליח לעלות מעל הרעש? (איזי וידרה, מייסד ושותף בקרן Remagine Ventures) | פרק #53

מה גורם לסטארט־אפ להישאר לך בראש גם במקלחת אחר כך?

איך עושים שיווק B2C? - רון קבונובסקי, מייק זילברג, לורן אביטל, עמנואל כהן ובן בלנקי | אירוע קהילה 18.8.26

מה ההבדל בין קהל לבין קהילה אמיתית, כשמותגים בונים עוד ערוץ שיווקי וקוראים לזה קהילה?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של Snooze | סנוז זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

יזמות וסטארטאפים תקשורת ופרסום צבא ושירות אוכל וקולינריה נשים ומגדר אמונה ותורה חינוך ספרות וספרים בינה מלאכותית השקעות ושוק ההון

פרקים עם ניתוח מלא

הפרק האחרון22 באוקטובר 2026

איך להביא מיליוני משתמשים למוצר שלנו? (יואב פטרזיל, Global UA manager @ Gett) | פרק #58

פרקים אחרונים

איך להביא מיליוני משתמשים למוצר שלנו? (יואב פטרזיל, Global UA manager @ Gett) | פרק #58
22 באוקטובר 20261 שע׳ 9 דק׳
מי זה דן בוזגלו ומה זה סנוז? | ספיישל: מתארח אצל לינוי דר בפודקאסט ״זה הרגע״
16 באוקטובר 202640 דק׳
איך בונים יוניקורן B2C מישראל? (יגאל קמינקא, שותף מייסד ב-Simply) | פרק #57
8 באוקטובר 20261 שע׳ 3 דק׳
איך נראתה הדרך של Breezometer מגיוס של מעל 35 מיליון דולר ועד למכירת החברה לגוגל? (רן קורבר, מנכ״ל החברה לשעבר) | פרק #56
29 בספטמבר 20261 שע׳ 7 דק׳
איך נראתה הדרך של Identiq מגיוס של 50 מיליון דולר ועד למכירת החברה? (איתי לוי, מנכ״ל Identiq) | פרק #5 קייס סטאדי
17 בספטמבר 20261 שע׳ 7 דק׳
מה גורם למשקיע להרגיש FOMO? (כפיר כחלון, שותף מייסד בקרן 91VC) | פרק #55
10 בספטמבר 20261 שע׳ 7 דק׳
איך מגייסים כסף לחברת B2C? - אדם טיר, דני כהן, בועז שדלצקי וסיימון לגזיאל | אירוע קהילה 18.8.26
30 באוגוסט 202624 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
סיימון לגזיאל משקיע 50 עד 100 אלף דולר בשלבי pre-seed עד seed, ב-110 חברות, ולא משקיע בסייבר, מדיקל וגמבלינג. לדבריו האמונה ביזם מגיעה מקליק, נחישות והשלמה בצוות, לא ממספרים. דני כהן מדבר על unit economics, שם את הריטנשן מעל התשלום, אומר שכסף הוא תוצר של usage, ושפיילוט ישראלי לקראת השוק האמריקאי הוא בעיניו רק שלילי. בועז שדלצקי מחפש יזמים אובססיביים עם conviction גבוה ותזה קונטרריאן, וממליץ קודם להביא את סכום הכסף שמוציא מים למים ורק אחרי term sheet לבחור בין משקיעים. אדם טיר שואל מה לחפש מעבר לצ'ק, ובועז משיב: גישה למשקיעים נוספים, לקוחות וגיוס עובדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בלי דאטה, ההשקעה נשענת על קליק; חיתוכים והתנגדויות בוטות בצוות הם דיל ברייקר כי האגו גדל עם ההצלחה.
- ריטנשן של קבוצה קטנה שעושה עם המוצר משהו אמיתי חשובה יותר מצמיחה או מתשלום, וסוג ה־usage תלוי בקטגוריה.
- אנג'ל יכול לקחת סיכון גבוה יותר עם DD רדוד; לקרנות יש אג'נדות של גיוס הקרן הבאה וספר שווי שלא תמיד מיושרות לחברה.
- יזם נמדד קודם בהבאת מימון שמספיק לדה־ריסק; ערך נוסף בודקים מול יזמים שכבר הושקעו, בלי אופטימיזציה לפני term sheet.
- הקושי ביזמות הוא סיוט מובטח, וגם הלבד: תמיד צריך להיראות הכי חזק בחדר, ולכן צריך שלושה או ארבעה אנשים לשיח כן.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך באמת בונים מיזם B2C מצליח? - דן בוזגלו, יגאל קמינקא ויהודה ניב | אירוע קהילה 18.8.26
26 באוגוסט 202633 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
יהודה ניב אמר שליזמי B2C בישראל חסר גישה להון בשלבים מוקדמים, שהלקוחות נמצאים בארה״ב, ושאין סיבה לבנות עסק B2C בארץ אם רוצים עסק אמיתי. בסימפלי מבדילים בין הצהרות משתמשים לבין דאטה בפועל, ומודדים הכנסה לפי משתמשי פסנתר אמיתיים שיש להם כלי בבית. הוצגה נוסחה של רווח גולמי של LTV חלקי עלות רכישת לקוח, שהחלה מאחד ומשהו והגיעה למעלה משלוש, עם משמעת בהגדלת תקציב השיווק. כשסימפלי מנתה 24 איש נפרדו משמונה כי נגמר הכסף, והוולוסיטי עלה במקום לרדת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בישראל קל יותר לגייס ל-B2B, ואין הרבה קרנות שמשקיעות ב-B2C בשלבים מוקדמים.
- המנטליות האמריקאית שונה: שם רגילים לקבל כסף בחזרה בלחיצת כפתור, וצריך לחיות בשוק כדי להבין מה מניע החלטות.
- כוונה היא ספקטרום: הרבה יגידו שרוצים לנגן פסנתר, ומעטים ישימו על זה כסף.
- ניהול מוצר מתחיל כשאומרים לא ללקוח, ולא מפעילים צוותים רק כי מישהו ביקש פיצ'ר.
- צמיחה בלי יוניט אקונומיקס היא עבודת סרק, והיחס יכול להשתפר בסקייל אם מעלים LTV באריזה מחדש ולא לוחצים על הגז בשיווק.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך בונים חוויית משתמש שאנשים באמת אוהבים? (ד״ר עופר מונר, מומחה ל-UX) | פרק #54
18 באוגוסט 20261 שע׳ 9 דק׳
מי באמת מצליח לעלות מעל הרעש? (איזי וידרה, מייסד ושותף בקרן Remagine Ventures) | פרק #53
7 באוגוסט 20261 שע׳ 1 דק׳
אורחים:קרן סער
אמ;לקסיכום הפרק
איזי וידרה אומר שחסמי המו״פ לכניסה לטק קרסו ולכן קל לייצר אב־טיפוס, אבל חברה מבודלת עם אורך חיים שמושכת משקיעי הון סיכון היא סיפור אחר, כי נכנסים גלים של יזמים לאותה בעיה והשוק נהיה רועש. בפרי־סיד הסיגנל שהוא מחפש מגיע מהצוות, מהרקע ומהשיחות עם לקוחות, לא מטראקשן. ב־B2C קשה להתרומם עד אחרי ראונד B ואז נפתחים כלי מימון כמו חוב לפי קוהורטות; ב־B2B גם ללקוח קל יותר לבנות בעצמו, ולכן שיקול build versus buy נהיה קריטי. מה שנשאר לו בראש אחרי פגישה הוא צוות שקשה לחקות, עם שוק גדול וקונים שכבר רוצים לשלם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- גלים של חברות מתחילות את אותו דבר באותו חודש, וזה לא אומר שהן ינצחו בבעיה; יותר אנשים בתחום מורידים אטרקטיביות כי יש יותר תחרות.
- רעש הוא חברות בלי בידול או באזוורדס בלי בעיה ברורה; סיגנל בפרי־סיד מגיע מהצוות ומהשוק, כולל אינטרו שלא מדלגים עליו.
- לדבריו מחקר של ספייר ונצ׳רס מראה שאחרי ראונד B חברות B2C נוטות לתוצאות טובות יותר מ־B2B, אבל עד הנקודה הזו קשה להן להתרומם.
- בקונסומר נפתחים מימוני חוב לפי יעילות הבאת יוזרים, כמו קרן חוב של 500 מיליון שדווחה בווי גיימס ו־100 מיליון דולר ל־Shortical; הבלאי הוא האם ה־ROAS מחזיק בקנה מידה.
- מעולם לא השקיעו בלי רפרנסים; צריך לדחוס היכרות עמוקה בזמן קצר, כולל דינמיקה בצוות ושיחה משותפת עם המנכ״ל וה־CTO.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך עושים שיווק B2C? - רון קבונובסקי, מייק זילברג, לורן אביטל, עמנואל כהן ובן בלנקי | אירוע קהילה 18.8.26
3 בספטמבר 202630 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
יציאה לשוק הגלובלי לא מחכה לרגע מושלם: ברגע שהמוצר פונקציונלי צריך פידבק של יוזרים, כי הורה מחליט בשניות אם הוא סומך. בביטובי מחלקות נלחמות על אותו ריווניו, בביטוסי זה המוצר והשיווק, והמיתוג חשוב בשניהם. הוק של שלוש שניות תופס, אבל פיזור נושאים אחריהן מאבד את הצופה, ומיתוג מוכר הוא הוק בפני עצמו. קהילה נבדלת מקהל במכנה משותף, גבולות גזרה ונורמות, ולא כל מותג צריך לבנות אחת כי קהילה היא אמצעי ולא מטרה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- אין רגע נכון לצאת לשוק. עדיף להתחיל כשהמוצר פונקציונלי ולא לחכות ל-100 אחוז.
- בביטוסי נמכר או לא נמכר לפי המוצר והשיווק, בלי האשמות בין מחלקות כמו בביטובי.
- הוק חזק לא מציל סרטון שההמשך שלו מתפזר ולא מדויק.
- קהילה דורשת מכנה משותף, גבולות גזרה ונורמות. קהל רק מחזיר לטופ אוף מיינד.
- לא חייבים להיות בכל פלטפורמה ולא על כל טרנד. חשיפה בלי התאמה לקהל ולשפה לא שווה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך בונים תוכנית עבודה? (קרן סער, GM @ Disney) | פרק #52
30 ביולי 20261 שע׳ 10 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
קרן סער מדברת על החשיבות של להקשיב ולשאול שאלות, ללמוד מכישלונות ולהבין את התובנות שמאחורי המוצר. היא מדגישה את הצורך בבניית תוכנית עבודה מסודרת שמתחילה מויז'ן וממשיכה לתהליך עם אבני דרך ברורות. קרן מספרת על דוגמאות מעשיות כמו שיתוף הפעולה עם דיסני ויוניליבר, ועל החשיבות של הבנת הקהל והצרכים שלו, תוך שימוש במודל 6P לתכנון מוצר ושיווק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- כישלונות נותנים תובנות וכלים חשובים יותר מהצלחות ולכן חשוב ללמוד מהם.
- רעיון טוב יכול להגיע מכל מקום, גם מהמתמחים או מהצוות הזוטר.
- תהליך עבודה ארוך ומסודר, כמו דיסני 100, כולל תכנון מראש של שנים, אך ניתן להתאים אותו לסטארט-אפים בזמן קצר יותר.
- תובנה מדויקת שמבוססת על הבנת הצרכן והתנהגותו היא בסיס לכל מוצר מצליח.
- חשוב לבצע רטרוספקטיבה אחרי כל פרויקט וללמוד מה שעבד ומה לא.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾איך הגיעה קרן סער מחטיבת הגלידות של יוניליבר לתפקיד בדיסני ישראל?
אחרי 12 שנה ביוניליבר, בתפקיד האחרון ניהלה את חטיבת הגלידות ויצרה ב-2015 שיתוף פעולה עם דיסני על מוצרי פרוזן וסטאר וורס. ההצלחה המסחרית הובילה את דיסני לפנות אליה, ובהתחלה היא סירבה, עד שהסביבה שלה שאלה «מי אומר לא לדיסני?» והיא נכנסה לתהליך מיון ארוך עם ראיונות בישראל ובחו"ל.
▾כמה עובדים יש לדיסני בישראל ואיך בנוי המשרד המקומי?
קרן סער מסבירה שהמשרד בישראל שייך לדיסני העולמית ואינו סוכנות או חברה מקומית, ומועסקים בו 30 עובדים, וביוון עוד 30. היא שייכת לחטיבה שכוללת את הפארקים, הריזורטים ופיתוח המוצרים, לצד חטיבת המדיה שכוללת את הסטודיו, הערוצים, ESPN ו-ABC.
▾מי השותפים הגדולים של דיסני בישראל בתחום המוצרים המורשים?
לדברי קרן סער, השותפים הגדולים בישראל הם דלתא, פוקס, אקסטרה ריטייל של ורדינון ונעמן וסופר-פארם, ולצדם זכיינים כמו שושי זוהר בתחפושות וגם יוניליבר. המותגים של דיסני מופיעים כמעט בכל קטגוריה, למעט אלכוהול וסיגריות, כשהמוצר של השותף מקבל את דיסני תחת ה-DNA שלו.
▾איך התכוננה דיסני לחגיגות 100 השנים שלה ב-2023?
המנהלים בחברה נחשפו לקונספט, ללוגו ולסט הצבעים של דיסני 100 כבר שנתיים לפני האירוע. מארצות הברית הגיע toolkit גדול שכלל גיידים, צבעוניות, רעיונות, תקציבים ואת השותפים הגלובליים, וקרן סער מתארת זאת כ«מכונה משומנת של מאה שנה».
▾למה קרן סער לא יכולה להשתמש בכלי AI כדי לעצב מוצרים של דיסני?
דיסני עובדת עם כלים פנימיים בלבד, כמו Copilot ודיסני צ'אט שנותן תשובות מדויקות על מידע של החברה, אבל בגלל השמירה על זכויות המותגים קרן בישראל אינה רשאית לייצר הדמיות של דמויות עם AI. במקום זה היא נשענת על הטולקיטים והגיידים שהחברה מספקת, ומציגה דרכם את הרעיון לשותפים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

כתבות במגזין על התוכנית

כסף וקריירה
42 אחוז מאשימים את הכסף, 6 אחוז את עצמם: כך יזמים ישראלים מספרים על הכישלון הראשון
28 באוגוסט 2026

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מSnooze | סנוז: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך Snooze | סנוז מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של Snooze | סנוז אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את Snooze | סנוז היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 76 הפרקים של Snooze | סנוז הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של Snooze | סנוז כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-76 הפרקים של Snooze | סנוז הופכים למגזין?: 76 פרקים = 76 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של Snooze | סנוז, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.