פרק 7 - עסקה סוכרייה: קרן אייפי פרטנרס ורכישת טופ גאם
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 6 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 0 דק׳ |
| הנושא המרכזי | רכישת אגד והשקעה בתשתיות דרך קרן קיסטון |
| אורחים | דוקטור נמרוד בר |
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
על מה הפרק עם דוקטור נמרוד בר?
מנכל קרן קיסטון מפרק את ההיגיון שמאחורי רכישת אגד ומסביר למה תשתיות הן ההשקעה הכי משעממת - וגם הכי בטוחה.
מה שמתחיל בטלפון דרמטי בערב פסח - דרישה לסגור עסקה של 350 מיליון תוך 30 יום - נפתח לשיחה על למה דווקא התחום הכי אפור בכלכלה הוא גם המבוקש ביותר. בר טוען שתחנת כוח נראית היום כמעט כמו לפני 60 שנה, ובדיוק בגלל זה אפשר לחזות את תזרים המזומנים שלה לעשור קדימה - ההפך הגמור מהייטק. המתח האמיתי הוא רגולטורי: קיסטון נבנתה כדי לתפקד כקרן רית שתנגיש תשתיות לציבור הרחב, אבל המחוקק כפה עליה מבנה של חברה ולא שותפות, כך שהיא מתנהגת כמו רית בלי ליהנות מהטבות המס שרית אמורה לתת. נשאר פתוח מתי, אם בכלל, הרגולציה תדביק את השוק שכבר רץ קדימה בלעדיה.
בעולם שהולך למחסור חשמל, בניית דאטה סנטר בתוך תחנת כוח קיימת - שמבטיחה אספקת חשמל ישירה - הופכת ליתרון תחרותי עצום, וזו הסיבה שקיסטון מפתחת דאטה סנטר בתוך תחנת IPM.
/ תובנות מרכזיות
- תשתיות נחשבות להשקעה בסיכון נמוך דווקא כי הטכנולוגיה ותיקה ומוכרת - תחנת כוח, כביש או מתקן התפלה כמעט לא משתנים לאורך עשורים, ולכן אפשר לחזות את תזרים המזומנים בדיוק רב
- המחוקק רצה להקים קרנות רית לתשתיות שינגישו לכל אדם השקעה בצ'קים של מאות מיליונים דרך מניה של עשרת אלפים שקל, אבל סירב לאפשר הנפקת שותפויות תשתית - ולכן קיסטון נבנתה כחברה בעם שמתנהגת כרית בלי הטבות המס
- ה-DNA של קיסטון הוא להיכנס לעסקאות מיעוט רק במקום שבו היא יכולה להביא ערך, ולעגן לעצמה זכויות הרבה מעבר למה שהחוק מקנה לבעל מיעוט
למה ההבדל הזה שפה בישראל אין את המבנה הזה של קרנות רית?
- 1נתח את תחום התשתיות בעסק שלך והבין כיצד תוכל לחזות את תזרים המזומנים שלך לעשור קדימה.
- 2בדוק את מבנה החברה שלך והאם הוא מתאים למודל של שותפות או חברה, והאם יש יתרונות מס שאתה מפסיד.
- 3הגדר אסטרטגיה להיכנס לעסקאות מיעוט שבהן תוכל להביא ערך מוסף ולהשיג זכויות מעבר למה שהחוק מקנה.
- 4הערך את הסיכונים וההזדמנויות בתחום התשתיות והאם יש מקום להשקעה בתחום זה בעסק שלך.
- 5שקול לקיים שיחות עם רגולטורים או יועצים משפטיים כדי להבין את ההשפעות של רגולציה על העסק שלך.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- מה שמתחיל בטלפון דרמטי בערב פסח - דרישה לסגור עסקה של 350 מיליון תוך 30 יום - נפתח לשיחה על למה דווקא התחום הכי אפור בכלכלה הוא גם המבוקש ביותר. בר טוען שתחנת כוח נראית היום כמעט כמו לפני 60 שנה, ובדיוק בגלל זה אפשר לחזות את תזרים המזומנים שלה לעשור קדימה - ההפך הגמור מהייטק. המתח האמיתי הוא רגולטורי: קיסטון נבנתה כדי לתפקד כקרן רית שתנגיש תשתיות לציבור הרחב, אבל המחוקק כפה עליה מבנה של חברה ולא שותפות, כך שהיא מתנהגת כמו רית בלי ליהנות מהטבות המס שרית אמורה לתת. נשאר פתוח מתי, אם בכלל, הרגולציה תדביק את השוק שכבר רץ קדימה בלעדיה.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- תשתיות נחשבות להשקעה בסיכון נמוך דווקא כי הטכנולוגיה ותיקה ומוכרת - תחנת כוח, כביש או מתקן התפלה כמעט לא משתנים לאורך עשורים, ולכן אפשר לחזות את תזרים המזומנים בדיוק רב · המחוקק רצה להקים קרנות רית לתשתיות שינגישו לכל אדם השקעה בצ'קים של מאות מיליונים דרך מניה של עשרת אלפים שקל, אבל סירב לאפשר הנפקת שותפויות תשתית - ולכן קיסטון נבנתה כחברה בעם שמתנהגת כרית בלי הטבות המס · ה-DNA של קיסטון הוא להיכנס לעסקאות מיעוט רק במקום שבו היא יכולה להביא ערך, ולעגן לעצמה זכויות הרבה מעבר למה שהחוק מקנה לבעל מיעוט
מתיאור הפרק
בפרק זה של הפודקאסט ״11=1+1״, שי שוורץ ושמואל זוסמן מארחים את חגי שטדלר, שותף מנהל בקרן אייפי פרטנרס, קרן פרייבט אקוויטי ישראלית אשר הוקמה בשנת 2018 ומתמחה בהשקעה בחברות קטנות ובינוניות אשר הינן מוכוונות מוצר ובעלות יתרון תחרותי, עם סיכון טכנולוגי נמוך. בקיץ 2020 רכשה קרן אייפי פרטנרס שליש ממניות חברת טופ גאם תמורת 60 מיליון ש״ח. חברת טופ גאם הינה חברה ישראלית אשר הוקמה בשנת 2004 על ידי חי חיון בעיר שדרות, מתוך רצון לייצר בישראל סוכריות גומי כשרות, ועם השנים התרחבה לתחום תוספי התזונה. שנה לאחר ההשקעה של אייפי פרטנרס, הונפקה טופ גאם בבורסת תל אביב לפי שווי של 360 מיליון שקלים (לפני הכסף), וכיום