פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360פודקאסט של אוניברסיטת תל אביב
34 פרקים
על התוכנית
״פוד על הדופק״ הוא הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב - בהובלת מירי נבו, בעלת תואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ, ספורטאית ומאמנת כושר בעברה, וכמובן שדרנית בערוץ הספורט. בכל פרק, מירי נבו מארחת את מיטב המומחים והמדענים בתחומי הפיזיולוגיה, התזונה, רפואה ומדעי הספורט. אם אתם מחפשים עובדות מדעיות, אמינות גבוהה, מידע עדכני, ואוהבים להעמיק ולדעת, שואפים לרכשו כלים שייסעו לכם להגיע לתוצאות מרשימות בכל הנוגע לפעילות גופנית, בריאות, ואיכות חיים - אתם נימצאים במקום הנכון, ב״פוד על הדופק״
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360?
פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת אוניברסיטת תל אביב. תוכנית המתרגמת מדע פיזיולוגי מורכב להבנה פרקטית, תוך ניפוץ מיתוסים ובחינה מעמיקה של תהליכי גוף וביצועים. בארכיון 34 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-53 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 34 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-53 דקות |
| הפרק האחרון | 22 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 18 |
עודכן:
סטרס שדווקא עושה טוב - מה עומד מאחורי הסאונה
מירי נבו מארחת את פרופ' יובל חלד על חשיפה פסיבית לחום, ומסבירה את מנגנון ה'הורמזיס' - סטרס מבוקר שמיטיב עם הגוף. חשיפה חוזרת לסאונה, לפי המחקר, עשויה לשפר את גמישות כלי הדם ולהפחית סיכון למחלות לב.
היא מקפידה להבחין בין דברים שמתבלבלים בקלות - בין חום סביבתי לחום מטאבולי שנוצר ממאמץ, ובין מחלת עומס למחלה מטאבולית.
נושא שחוזר בסדרה הוא ההטיה ההיסטורית במחקר הרפואי לטובת נתונים גבריים, והצורך להתאים את הידע לפיזיולוגיה נשית.
תוכנית המתרגמת מדע פיזיולוגי מורכב להבנה פרקטית, תוך ניפוץ מיתוסים ובחינה מעמיקה של תהליכי גוף וביצועים.
המנחה
המנחה, מירי נבו, מובילה שיחות עומק עם מומחים אקדמיים וקליניים בתחומי הפיזיולוגיה והרפואה. היא ניגשת לנושאים מנקודת מבט סקרנית ואחראית, השואפת לזקק ידע מדעי מורכב לכדי הבנה בהירה עבור המאזין.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון רציני, אקדמי ומבוסס מחקרים, ללא התפשרות על פופוליזם או קיצורי דרך. הראיונות נערכים בקצב יסודי ומעמיק, תוך דגש על ניתוח מנגנונים ביולוגיים וביסוס טענות על נתונים מדעיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבריאות האנושית מבוססת על מנגנונים פיזיולוגיים מורכבים הדורשים התערבות רפואית או מחקרית מעבר לשינוי התנהגותי שטחי.
- קיימת הטיה היסטורית במחקר הרפואי המעדיפה נתונים גבריים, מה שמחייב התאמה מדעית ייעודית לפיזיולוגיה נשית.
- רבים מהטרנדים הבריאותיים מבוססים על מיתוסים חסרי ביסוס מחקרי מספק, ומצריכים ניתוח זהיר של עובדות מול דעות.
- הגוף האנושי פועל כמערכת מערכתית רב-תהליכית, שבה השפעות סביבתיות, הורמונליות ומטאבוליות משפיעות הדדית על היכולת התפקודית.
התוכנית מיועדת לספורטאים, מאמנים, אנשי מקצוע בתחומי הבריאות ולמאזינים סקרנים המחפשים ידע מדעי מעמיק ולא מסתפקים בטרנדים חולפים.
השאלות הבולטות בארכיון
אם כל כך הרבה דיאטות עובדות, איך ייתכן שבמקביל שיעורי ההשמנה בעולם רק הולכים ועולים?
למה נדרשנו לעוד מושג אם כבר מודדים צריכת חמצן מרבית, ספים ויעילות מכנית?
למה בעצם עושים חימום? האם בכלל צריך לקרוא לו ככה?
האם ניתן לנבא כושר גופני של אדם באמצעות דגימת צואה?
האם כל כאב בברך הוא סימן לנזק, והאם ריצה הורסת את הברכיים?
למה בעצם פשוט תאכל פחות לא עובד?
האם מי שאוכלים בהגבלה קלורית בצום לסירוגין מקבלים יותר שיפור בטריגליצרידים וברגישות לאינסולין ממי שאוכלים את אותן קלוריות בפיזור על כל היום?
כיצד אפשר להתאים את שעות האימון לכרונוטיפ ולשעת התחרות בלי לפגוע בהסתגלות לאזור הזמן המקומי?
18 פרקים = 18 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- עמידות - המדד החדש לביצועים ומאמץ, ואיך משפרים אותו
- מהי הדיאטה המצליחה ביותר
- חימום לפני אימון, האם הוא משפר ביצועים ומונע פציעות?
- הברך לא משקרת - מתי כאב ברכיים באמת צריך להדאיג אותנו? כל מה שצריך לדעת על הברך
- מיקרוביום - על הקשר בין חיידקי המעי ובין הכושר והביצועים שלנו
- מיתוס ״חומצת החלב״, ומי באמת אחראי על עייפות השריר
- מה יודעים הגאדג׳טים? חיישנים לבישים - שימושים ברפואה ובשיפור ביצועים: הבטחה, מציאות ועתיד
- השעון הביולוגי שלנו - איך חיים, אוכלים ומתאמנים לפי השעון הביולוגי, ועוד על המנגנון הגאוני הזה
עמידות - המדד החדש לביצועים ומאמץ, ואיך משפרים אותו
פרקים אחרונים
עמידות - המדד החדש לביצועים ומאמץ, ואיך משפרים אותו
22 באוקטובר 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עמידות מתארת מתי יורדים משתנים פיזיולוגיים במאמץ ממושך ומה גודל הירידה, והיא אינה נגזרת מצריכת חמצן מרבית, מספים או מיעילות מכנית. במחקר בריטי מאוגוסט 2025 של זני, פולנד ובלגרוב, רצים עם ריצות רצופות של 90 דקות ומעלה לפחות שלוש פעמים בחודש שמרו טוב יותר על כלכלת הריצה ועל כוח בסקווט איזומטרי אחרי 90 דקות, לעומת מי שריצותיהם היו קצרות מ-70 דקות. אפשר לאמוד עמידות גם בלי מעבדה לפי היפרדות דופק מקצב קבוע: מתחת ל-10 אחוז נחשבת עמידות גבוהה ומעל 20 אחוז נמוכה, כפי שנראה גם במעקב אחרי יותר מ-80,000 רצי מרתון. נפח שבועי, ריצה ארוכה מעבר למרחק התחרות, אימוני כוח, כ-60 גרם פחמימות לשעת מאמץ והתאוששות מעומס יתר הם הכלים שצוינו לשיפור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שני רצים עם אותם מספרים בזמן אפס יכולים להיפרד בקו הסיום, כי אחרי 60 עד 120 דקות הספים, צריכת החמצן והיעילות כבר לא אותם.
- לכל משתנה פיזיולוגי יש עמידות משלו: אפשר להיות חלש ביעילות מכנית וחזק בסף הראשון.
- ככל שרמת הספורטאי גבוהה יותר העמידות טובה יותר, ולכן לחובבים מודעות ואסטרטגיות שיפור חשובות יותר.
- נשים נוטות לעמידות גבוהה יותר, בין השאר כי הן מחמצנות שומן טוב יותר מגברים.
- עומס אימונים גבוה מדי פגע בעמידות אצל רוכבי אופניים, והורדת עומס לקראת תחרויות שיפרה אותה.
מהי הדיאטה המצליחה ביותר
8 באוקטובר 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר צחי כנען, דיאטן קליני ומומחה למטבוליזם, סוקר את הדיאטות הפופולריות: דלת שומן, דלת פחמימות, קטוגנית, צום לסירוגין, פלאוליטית וים תיכונית, וטוען שבטווח הקצר דלת פחמימות ועתירת חלבון מרזות יותר, אבל אחרי 8-12 חודשים ההבדלים בין כולן נמחקים. מחקרו של קווין הול מ-2019 הראה שאנשים על תזונה אולטרה מעובדת אכלו כ-500 קלוריות יותר ביום ועלו כקילו בשבועיים, למרות שהקלוריות ואבות המזון היו זהים. משקל מטרה נקבע לפי אחוז שומן ולא לפי BMI, וקצב ירידה נכון הוא 300-500 גרם בשבוע. דיאטות לפי סוג דם או גנטיקה חסרות בסיס מדעי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קלוריה היא קלוריה במכשיר שריפה, אבל כל גוף שורף מספר שונה של קלוריות על עיכול וספיגה של אותו מזון, ולכן אותה דיאטה נותנת לעשרה אנשים עשר תוצאות שונות.
- הקיבה של אדם במשקל 140 קילו ושל אדם במשקל 80 קילו זהה בגודלה; תחושת השובע המהירה בדיאטה נובעת מרגישות יתר של חיישני הלחץ בדופן הקיבה, ולא מהצטמקות.
- במחקר של פרופ׳ איריס שי בקריה הגרעינית בדימונה, דלת פחמימות ניצחה אחרי חצי שנה והים תיכונית אחרי שנתיים, אבל הפער היה חצי קילו עד קילו בלבד.
- מוטיבציה היא הרבה כוח לזמן קצר ומתאימה לבר מצווה או לתואר, לא לתהליך הרזייה שאין לו סוף; מי שבא ממקום מוטיבציוני מרזה ועולה חזרה.
- גורמים שמנבאים הצלחה בהרזייה: אכילה דומה כל יום, תזונה דלת שומן, פעילות גופנית וארוחת בוקר; גיל, מין ומצב סוציו-אקונומי לא מנבאים כלום.
חימום לפני אימון, האם הוא משפר ביצועים ומונע פציעות?
15 בספטמבר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופ׳ ישראל אלפרין מציע לקרוא לחימום חלק מכין: מעבר ממערכות במצב יומיומי למצב אימון, ולא רק העלאת חום. עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת השריר מתואמת עם שיפור של 2 עד 5 אחוז בכוח מתפרץ מרבי, ויש גם הכנה עצבית־שרירית ומנטלית. המבנה הגס הוא העלאת טמפרטורה בעצימות תת־מרבית, אחר כך טווחי תנועה עם יתרון למתיחות דינמיות, ובמטלות עצימות סיום קצר ועצים. מערכים כמו פיפ״א 11+ הראו אפקט מגן של 20 עד 60 אחוז מפני פציעות ברך וקרסול בענפי כדור כשמיישמים בעקביות, אך באדם מן השורה הקשר לפציעות לא נבחן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חימום הוא תוצאה אחת של תהליך הכנה, לא השם המדויק לכל המעבר למצב אימון.
- מתיחות סטטיות ממושכות, במיוחד מעל דקה וחצי לפני כוח מתפרץ, עלולות לפגוע בביצוע ולהוריד את הטמפרטורה שכבר הועלתה.
- שלב עצים קצר מחבר להכנה למטלה עצמה, אבל חייב להיות קצר כדי שהעוררות תגבר על העייפות.
- משך שלב הטמפרטורה תלוי במטלה, באדם ובחום בחוץ: בתל אביב החמה אפשר לקצר משמעותית לעומת קור קיצוני.
- לאימון לא עצי או לשיעור פילאטיס אפשר כשבע דקות הכנה בסך הכל, ולעתים לוותר על השלב העצים.
השריר הוא אחד האיברים החשובים בגוף, הרבה יותר ממה שאתם מעלים בדעתכם
19 באוגוסט 202648 דק׳הברך לא משקרת - מתי כאב ברכיים באמת צריך להדאיג אותנו? כל מה שצריך לדעת על הברך
6 באוגוסט 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הברך נושאת משקל ופחות יציבה ממפרק הירך או הקרסול, ולכן נפצעת יותר בבלמה ובשינוי כיוון. לא כל קרע במניסקוס דורש ניתוח: קרע שנועל את הברך לא יסתדר בטיפול שמרני, וקרע ניווני מעל גיל 40 מטופל קודם בפיזיותרפיה. רצועה צולבת קדמית שנקרעה אינה מחלימה מעצמה בגלל הנוזל הסינוביאלי, ולכן מייצבים אותה בשרירים ובפרופריוספציה או משחזרים בניתוח מגיד אחר. ריצה כשלעצמה אינה הורסת ברכיים, סקוואטים אינם מזיקים, ומנוחה מוחלטת אינה הפתרון לכל כאב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הברך אינה ציר דלת: יש בה תנועה סיבובית והחלקה קדימה של השוק ביחס לירך, ולכן היא מועדת לפציעות יותר ממפרק הירך או הקרסול.
- הסחוס בפיקה הוא העבה ביותר בגוף, כי בקימה מהכיסא עוברים עליה כוחות פי חמש ממשקל הגוף.
- קרע במניסקוס בגיל 25 הוא בדרך כלל טראומטי ולעיתים נתפר, ובגיל 55 הוא לרוב אופקי ניווני ומטופל שמרנית.
- רצועה צולבת שנקרעה אינה מחלימה מעצמה; הטיפול השמרני הוא חיזוק המייצבים הדינמיים ואימון פרופריוספציה לכל החיים.
- ריצה אינה שוחקת סחוס יותר מפעילויות אחרות, לפי מחקרים אחרונים שהוזכרו, ושחיקת סחוס אינה תהליך שחוזר אחורה.
מיקרוביום - על הקשר בין חיידקי המעי ובין הכושר והביצועים שלנו
3 בספטמבר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חוקרים בוחנים כיצד המיקרוביוטה משפיעה על מערכת החיסון, חילוף החומרים והיכולת להתאמן ולהתאושש. פעילות גופנית כרונית עשויה לשפר את מגוון החיידקים הטובים ולהפחית חיידקים פתוגניים. תזונה מגוונת, במיוחד הדיאטה הים-תיכונית, מהווה גורם משפיע מרכזי על בריאות המעי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חיידקים במעי מייצרים חומרים פעילים המשפיעים על מערכת החיסון ועל ויסות דלקת.
- פעילות גופנית עקבית קשורה לעלייה במגוון המינים של החיידקים הטובים במעי.
- חלק מהמטבוליטים של השרירים, כמו לקטט, יכולים לשמש כמצע גידול לחיידקים מועילים במעי.
- התזונה היא הגורם המשפיע ביותר על בניית הרכב המיקרוביוטה לאורך החיים.
- ספורטאים תחרותיים שעוסקים באימונים קיצוניים עלולים לסבול מחוסר איזון במיקרוביום.
פרק מיוחד לחובבי הריצה, לכל המרחקים - שאלות שלכם
19 בפברואר 202648 דק׳התזונה הנכונה לעוסקים בפעילות אירובית - מ-5 ק"מ ועד מרתון
9 בפברואר 20261 שע׳ 9 דק׳אורחים:נועם רדליךמיתוס ״חומצת החלב״, ומי באמת אחראי על עייפות השריר
26 בינואר 202638 דק׳אורחים:מולי אפשטייןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת תוספי התזונה על בריאות הספורטאים, עם דגש על מחסור בברזל בקרב מתבגרים ספורטאים. נועם רדליך הציגה מחקר המצביע על רמות נמוכות של ברזל בקרב 50% מהבנות ו-40% מהבנים, מה שמוביל לעייפות ולבעיות בריאותיות. כמו כן, נדונה חשיבות הבדיקות וההבנה של תוספי התזונה הנדרשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- 50% מהבנות ו-40% מהבנים הספורטאים סובלים מרמות נמוכות של ברזל.
- החלבון אפסידין משפיע על ספיגת הברזל בגוף, במיוחד לאחר מאמץ גופני.
- תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה מאוזנת, וההמלצה היא להתחיל מהם רק כשיש חסר תזונתי ברור.
- יש להיזהר מתוספי תזונה לא מפוקחים, ולוודא שהמוצרים נבדקו על ידי צד שלישי.
מה יודעים הגאדג׳טים? חיישנים לבישים - שימושים ברפואה ובשיפור ביצועים: הבטחה, מציאות ועתיד
11 בינואר 202657 דק׳אורחים:מולי אפשטייןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת החיישנים הלבישים על ביצועי ספורטאים, תוך דגש על כדורגלנים. מולי אפשטיין מציין את השפעתם של חיישנים על ניתוחי תנועה, התאוששות ויכולת הביצוע של שחקנים. הוא מדגיש את החשיבות של פיזיולוגיה באימון כדורגל, ומסביר כיצד חיישנים יכולים לשפר את הבנת הדרישות הפיזיולוגיות של שחקנים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חיישנים כמו GPS ו-LPS מספקים נתונים מדויקים על תנועות השחקנים במהלך המשחק.
- היכולת לאסוף דאטה מתקדמת מאפשרת להבין את הדרישות הפיזיולוגיות של שחקנים בתפקידים שונים.
- החיישנים מסייעים בשיפור התאוששות השחקנים, דבר שמוביל לביצועים טובים יותר לאורך זמן.
- הבנת השפעת החום, השינה והעייפות על ביצועי השחקנים היא קריטית להצלחה בטורנירים כמו המונדיאל.
השעון הביולוגי שלנו - איך חיים, אוכלים ומתאמנים לפי השעון הביולוגי, ועוד על המנגנון הגאוני הזה
24 ביולי 202652 דק׳אורחים:נועם רדליךלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור יערית אדמוביץ' תמם מסבירה שהשעון הצירקדי הוא מערכת פנימית המקודדת בגוף ומסונכרנת מדי יום בעיקר באמצעות אור, בעוד שאוכל משפיע בחוזקה על השעונים שברקמות כמו הכבד. חוסר התאמה בין השעון המרכזי, השעונים ההיקפיים והלו"ז החברתי מתואר כג'טלג חברתי ונקשר לבעיות מטבוליות ולסיכונים בריאותיים. במחקר שהוצג נמדדו ביצועים טובים יותר בסוף שלב הפעילות אצל עכברים וגם אחר הצהריים אצל בני אדם, אך ההמלצה המרכזית היא לבצע פעילות גופנית בזמן שאפשר ולהתאים את התזמון למטרה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השעון המרכזי נמצא בגרעין העל תצלובתי במוח, אך גם לשריר, לכבד ולמערכת העיכול יש שעונים משלהם.
- אור שמש בבוקר מסייע לסנכרן את השעון המרכזי, ואילו סינון אור כחול לאורך היום עלול לפגוע בסנכרון הרצוי.
- אצל בני נוער השעון נוטה להיות מאוחר יותר, ודחיית תחילת הלימודים נקשרה במחקרים שהוזכרו לשיפור בציונים ובמצב הרוח.
- פעילות אחר הצהריים הוצגה כעדיפה לביצועים ולבניית כוח, בעוד שפעילות בבוקר עשויה להתאים יותר לשיפור תנגודת לאינסולין ולמטבוליזם.
- חלון אכילה מוגבל בזמן אינו קסום כשלעצמו, והתועלת הבריאותית שתוארה תלויה גם במיקומו בחלק המוקדם של היום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין השעון הצירקדי לבין "השעון הביולוגי המתקתק" של הביציות לפי ד"ר יערית אדמוביץ' ממכון ויצמן?
השעון של הביציות ושעון ההזדקנות קוצבים זמן לאחור, ולכן ד"ר אדמוביץ' משווה אותם לשעון חול שמודד כמה זמן נשאר. השעון הצירקדי לא סופר לאחור, אלא אומר לגוף מה הדבר הנכון לעשות עכשיו מבחינה פיזיולוגית, התנהגותית ומולקולרית לאורך היממה.
▾איפה נמצא שעון האב הצירקדי במוח וכמה נוירונים יש בו?
שעון האב יושב ב-SCN, הגרעין העל-מצטלבי (Suprachiasmatic Nucleus), אזור בגודל של קצה סיכה שמקבל אותות אור מהעיניים. הוא מורכב מכ-40,000 נוירונים בלבד, וכשפוגעים בו בזהירות במוח של עכברים הם הופכים לאריתמיים וישנים ואוכלים באופן ספורדי לחלוטין.
▾למה השעון הצירקדי אינו בדיוק 24 שעות ומה זה זייטגבר?
זמן המחזור של השעון סוטה מעט מ-24 שעות ומשתנה בין אנשים, כנראה כי הדבר איפשר אבולוציונית הסתגלות לנדידה בין אזורי זמן ולמעבר בין חורף לקיץ. המחיר הוא שצריך לסנכרן אותו כל יום, ולכך משמשים זייטגברים, מילה גרמנית שפירושה נותן זמן: השמש היא הדומיננטית, ולצידה שעון מעורר או צלצול בית הספר.
▾מה קרה לבני נוער באירופה כשבית הספר התחיל בשעה תשע?
לפי מחקרים שד"ר אדמוביץ' מתארת, הציונים השתפרו, מצב הרוח השתפר, הנטייה לאובדנות ירדה וכך גם צריכת האלכוהול והסיגריות. ההסבר הוא שהשעון של בני נוער מאוחר מטבעו והם טיפוסי לילה מבחינה ביולוגית, ולכן היא מבקשת לא לכעוס עליהם.
▾איזו טעות נפוצה עושים חוקרים שבודקים פעילות גופנית בעכברים במעבדה?
בבית החיות האור נדלק בשש בבוקר וכבה בשש בערב, והחוקרים עובדים בשעות האור הנוחות להם, דווקא כשהעכבר, שהוא חיית לילה, ישן. ד"ר אדמוביץ' משווה זאת לבדיקת אדם בשתיים בלילה, ומספרת שבקורס במכון ויצמן משתתפים מבינים פתאום שאולי ניסוי שלהם לא עבד כי נעשה בזמן הלא נכון.
כל מה שצריך לדעת על תוספי תזונה
13 ביולי 20261 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מירי נבו מארחת את נועם רדליך לדיון מקיף על תעשיית תוספי התזונה, הבדלתם מתוספי מזון והיררכיית התזונה המציבה מזון אמיתי כבסיס. הפרק סוקר את ממצאי המחקר על שכיחות חסרי ברזל ואנמיה אצל ספורטאים מתבגרים, מסביר את השפעת חלבון האפסידין על ספיגת הברזל לאחר מאמץ, ומפרט את ארבעת גופי ההסמכה העצמאיים לבדיקת איכות ובטיחות תוספים. כמו כן, מוצגים חמשת התוספים הארגוגניים היחידים שהוכחו מחקרית כמשפרי ביצועים בספורט, לצד סכנות במינוני יתר, אינטראקציות עם תרופות ועץ קבלת החלטות מושכלת לפני נטילת תוסף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מחקר ישראלי על ספורטאים מתבגרים בענפי הכדור מצא כי 50% מהבנות ו-40% מהבנים סובלים ממאגרי ברזל נמוכים, כאשר 10% מכלל הנבדקים סובלים מאנמיה.
- ארגון NSF International וחותמת Certified for Sport מבטיחים לא רק דיוק בסימון התזונתי וניקיון ממזהמים, אלא גם היעדר חומרים האסורים בסימום בספורט.
- נייר העמדה העדכני של הוועד האולימפי הבינלאומי מכיר בחמישה תוספים ארגוגניים בלבד בעלי רמת הוכחה מדעית גבוהה לשיפור ביצועים: קריאטין, קפאין, בטא-אלנין, סודיום ביקרבונט וניטריק אוקסייד.
- מחקר ה-ATBC משנות ה-80 הופסק לאחר שמתן מינונים גבוהים של נוגדי חמצון מסוג בטא-קרוטן וויטמין E למעשנים העלה ב-20% את הסיכון שלהם לתחלואה בסרטן ריאות.
- אימוני כוח ושיווי משקל מהווים את ההתערבות היחידה שהוכחה מחקרית כמפחיתה נפילות במבוגרים, בעוד תוספי ויטמין D וסידן אינם מומלצים למטרה זו למי שאינו סובל מחסר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כמה ספורטאים צעירים בענפי כדור נמצאו עם חסר ברזל במחקר שהוצג אצל מירי נבו?
המחקר, שפורסם ב-Journal of Clinical Medicine בינואר 2023, בדק 476 ספורטאים וספורטאיות בני 11 עד 18 שמשחקים כדורגל וכדורסל ברמה גבוהה. אצל 50% מהבנות ו-40% מהבנים נמצאו מאגרי פריטין נמוכים מהמומלץ, ו-10% משתי הקבוצות סבלו מאנמיה.
▾למה תוסף ברזל או ארוחה עשירה בברזל כמעט לא נספגים בשעות שאחרי אימון עצים?
מאמץ גופני עצים, וכל מצב דלקתי, מעלה את רמות החלבון הפסידין (hepcidin), הווסת שאחראי על כניסת הברזל מהמעי לזרם הדם. כשהוא גבוה הספיגה נפגעת מאוד, ולכן בשלוש עד ארבע שעות שלאחר מאמץ עצים כמעט אין תועלת מברזל במזון או בתוסף.
▾מה ההבדל בין תוסף תזונה לתוסף מזון, ולאיזו קטגוריה שייכת אבקת חלבון?
תוסף תזונה (food supplement) נצרך דרך הפה כדי להשלים את התזונה, כמו אבקת חלבון, ג'ל אנרגיה או ברזל. תוסף מזון (food additive) הוא חומר שתעשיית המזון מוסיפה בייצור כדי לשפר מרקם, טעם או חיי מדף, למשל ממתיקים מלאכותיים וחומרי טעם וריח.
▾מהי פירמידת התזונה בת שלוש הקומות ואיפה ממוקמים בה התוספים?
הבסיס הרחב הוא התזונה עצמה, כמויות האנרגיה והמקרו והמיקרו-נוטריינטים ממזון אמיתי. הקומה השנייה היא התזמון והפיזור של הרכיבים לאורך היום, והקומה השלישית, הצרה והקטנה, היא התוספים, שלא יכולים לייצב בניין שהבסיס שלו רקוב.
▾מי באמת צריך תוספים לפי הדיאטנית הקלינית מהמכון של סילבן אדמס?
מי שאובחן בבדיקות דם עם חסר בברזל, B12, חומצה פולית או ויטמין D, טבעונים שיתקשו לקבל מספיק B12, ונשים בגיל הפוריות שמומלץ להן 400 מיקרוגרם חומצה פולית ביום. מי שמתאמן אינטנסיבית כמה שעות ביום נמצא בסיכון לחסר במגנזיום ובברזל, וההמלצה היא להגדיל את צריכת הברזל ב-30 עד 70 אחוז.
איזה מין ענף זה כדורגל? הפיזיולוגיה של המאמץ מאחורי הספורט הפופולרי ומה ניקח מזה לחיינו
18 ביוני 202647 דק׳אורחים:מולי אפשטייןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מירי נבו מארחת את הפיזיולוג מולי אפשטיין לדיון על הדרישות הפיזיות והפיזיולוגיות של כדורגלנים על פי סקירה מדעית שניתחה 178 מחקרים. השיחה מפרקת את דרישות המאמץ לפי עמדות המשחק השונות, ומסבירה כי שחקנים גומאים כ-10 עד 12 קילומטרים במשחק אך מבצעים רק 200 עד 300 מטרים של ספרינטים קצרים בעצימות מרבית. כמו כן הוצגו מדדי כוח מרביים כגון חצי סקוואט עם 200 קילוגרם ולחיצת חזה עם 100 קילוגרם, לצד הדגשת החשיבות של אימוני ספרינט קלאסיים למניעת פציעות בשרירי המיתר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שחקן כדורגל מבצע כ-1,400 פעולות שונות במהלך משחק, אך רק 200 עד 300 מטרים מתוכן מבוצעים בספרינט בעצימות מרבית.
- סף צריכת החמצן המרבית הנדרש בכדורגל עילית עומד על 65 עד 70 מיליליטר לקילוגרם לדקה, וערכים גבוהים מכך אינם מעניקים יתרון במשחק.
- הפרש של עשירית השנייה בזינוק ל-10 מטרים, הנע בין 1.79 ל-1.91 שניות, מעניק לחלוץ יתרון קריטי של מטר על פני הבלם.
- שוערים עוברים כ-4 קילומטרים במשחק, שהם כ-40 אחוזים ממרחק הריצה של שחקני השדה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה הפיזיולוג מולי אפשטיין טוען שכדורגל הוא לא ענף סבולת, למרות שמשחק נמשך כ-100 דקות?
לדברי אפשטיין הסבולת חשובה מאוד, אבל תפקידה לתמוך בספרינטים, בכוח, בשינויי הכיוון ובבלימות. המשחק עצמו מוכרע על «איזה שבריר של פרץ ספרינט, איזה בעיטה, איזה נגיחה של כוח מתפרץ», ולכן רוב האנרגיה אירובית בעוד שרוב רגעי ההכרעה אנאירוביים.
▾למה המרחק הכולל ששחקן כדורגל עובר במשחק לא מעיד על כמה קשה הוא עבד?
אפשטיין מחשב ש-10 קילומטרים ב-100 דקות הם 10 דקות לקילומטר, כלומר קצב של 6 קמ"ש, בערך הליכה נמרצת בפארק. מי שמסתובב סביב המגרש בקצב הזה יצבור מרחק דומה לשחקן שעבד קשה, ולכן כיום מפרקים את התנועה לעמידה, הליכה, ריצה קלה, HSR וספרינטים, כשבממוצע שחקן מבצע בין 200 ל-300 מטרים של ספרינט במשחק.
▾מה מצאה הסקירה של הוגו סרמנטו וחבריו שפורסמה ב-Sports Medicine על ההבדלים בין עמדות בכדורגל?
הסקירה השיטתית ריכזה 178 מחקרים על ההשפעה של העמדה על הדרישות הפיזיות, הפיזיולוגיות והטכניות אצל כדורגלנים בוגרים, ויותר מ-50% מהם נעשו בשנים האחרונות. המסקנה המרכזית היא שאין כדורגלן אחיד: בלם זקוק בעיקר לכוח ולחוסן במאבקים גופניים, הקשרים הם המנוע האירובי שנע 11-12 קילומטר, וחלוץ רץ פחות ונדרש לתזמון ולכוח מתפרץ.
▾אילו מערכות אנרגיה פועלות בגוף של כדורגלן במהלך משחק, ואיך זה נראה ברמות הלקטט?
לפי אפשטיין פועלות שלוש המערכות: הפוספוגנית (ATP-CP) למאמצים של שניות, הגליקוליטית שמייצרת לקטט, והאירובית. בתחילת המשחק הלקטט קרוב לערכי מנוחה, אחרי ספרינט עוצמתי או לחץ באזור הוא יכול להגיע ל-8-10 מילימול ואז לרדת ל-2-4, כי שחקן מבצע כ-1,400 פעולות שונות במשחק ולא תנועה מחזורית קבועה.
▾איך מערכות LPS שונות מ-GPS בניתוח התנועה של כדורגלנים?
LPS, כלומר local positioning systems, היא מערכת שמותקנת במגרש עצמו עם אנטנות ולכן מדויקת יותר מ-GPS, שנשען על לוויינים. אפשטיין מזכיר גם את חברת Catapult, שהחיישנים שלה נפוצים בקבוצות, ומסביר שהמידע מהכלים האלה הוא שהוביל לאימון שונה לכל תפקיד ולצוות שכולל מאמני כוח, מהירות, שוערים ואנליסטים.
אקלים, ג׳ט לג, עייפות וחום: על מונדיאל 2026 ועל הפיזיולוגיה של גוף האדם (חלק 1)
15 ביוני 202638 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מונדיאל 2026 כולל את המספר הגבוה ביותר של שחקנים בגיל 40 ומעלה, עם דגש על חשיבות השימור הבריאותי, השינה והתזונה. הטורניר מתקיים בשלוש מדינות שונות, מה שמוסיף עומס של טיסות, שינויי אזורי זמן וג׳ט לג. תנאי החום והגובה משפיעים על ביצועי השחקנים, וגורמים לעייפות פיזית ומנטלית שמחייבת ניהול מדויק של התאוששות. חוק חמשת החילופים מאפשר ניהול עומס טוב יותר במהלך המשחקים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שחקנים מבוגרים שומרים על כשירותם בזכות ניהול קפדני של שינה, תזונה, התאוששות ואימונים מותאמים.
- העייפות בכדורגל היא רב-מערכתית וכוללת עייפות מטאבולית, נוירו-שרירית וקוגניטיבית.
- תנאי חום גבוהים מפחיתים את היכולת הקוגניטיבית ומשפיעים על קבלת החלטות במשחק.
- המשחק במקסיקו סיטי בגובה של מעל 2,200 מטר מציב אתגר פיזיולוגי משמעותי בעיקר לנבחרות שאינן מורגלות בגובה.
- חוק חמשת החילופים מאפשר חלוקת עומס טובה יותר ומסייע לשחקנים לשמור על רעננות לאורך המשחק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כמה זמן צריך הגוף של כדורגלן כדי להתאושש בין משחקים, ולמה אי אפשר לשחק יום אחרי יום כמו בכדורסל?
לפי הפיזיולוג של הוועד האולימפי, הגוף צריך לפחות 72 עד 96 שעות כדי להתאושש ממשחק כדורגל, ולכן הפער המקובל בין משחקים הוא שלושה עד ארבעה ימים. ההתאוששות היא רב מערכתית, ובערך יומיים אחרי המשחק הגוף פגיע במיוחד, כך שגירוי בעוצמה גבוהה בחלון הזה עלול לפצוע שחקנים ולפגוע בביצועים.
▾כמה קלוריות שורף כדורגלן במשחק שלם ומה צריך לעשות מיד כשהוא יורד מהמגרש?
משחק כדורגל שלם עולה בערך 1,700 קלוריות, ומקור האנרגיה לספרינטים ולתנועה העצימה הוא גליקוגן מהשרירים ומהכבד, שמתדלדל במהלך המשחק. השלב הראשון בהתאוששות הוא החזרת נוזלים יחד עם משקאות ספורט שמכילים סוכרים ומלחים, ובהמשך חלבון ופחמימות.
▾איך עובדת שיטת השינה במחזורים של 90 דקות שמיוחסת לכריסטיאנו רונלדו?
השינה בנויה ממילא ממחזורים של 90 דקות, כך ש-7 שעות וחצי הן חמישה מחזורים, ויקיצה באמצע מחזור או בתוך חלום משאירה תחושת כבדות וטשטוש. רונלדו שכר מאמן שינה, והאפליקציה שתוארה מזהה את תזוזות הגוף, כי בשנת חלום יש אטוניה, שיתוק מוטורי, ולכן היא מעירה רק כשהגוף מתחיל לזוז.
▾למה למונדיאל 2026 בקנדה, ארצות הברית ומקסיקו יש חוסר הוגנות מבחינת עייפות וג'ט לג?
נבחרות כמו מקסיקו כמעט לא זזות מהאזור שלהן בשלב הראשון, בזמן שבוסניה, למשל, צפויה לטוס כחמשת אלפים קילומטר. הבדל של שלוש שעות בין אזורי הזמן כבר משבש את השעון הביולוגי, ומרבית הנבחרות טסות בטיסות מסחריות, מה שמוסיף עייפות טיסה, התייבשות ולוגיסטיקה מתישה.
▾אילו סוגי עייפות פוגעים בכדורגלן בדקה ה-80 של המשחק?
מדובר בשילוב של עייפות מטבולית, עייפות נוירו שרירית בחיבור בין מערכת העצבים לשרירים, עייפות קוגניטיבית ועייפות ממאמצים אקצנטריים. הכדורגל בנוי על Stop and Go עם המון בלימות ושינויי כיוון, ובכל זאת הספרינט ה-20 חשוב לא פחות מהראשון, כי ספרינט חלש בסוף המשחק מוביל לטעויות.
הכל על סאונה וחשיפה לחום
4 ביוני 20261 שע׳ 17 דק׳אורחים:יאיר להבלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חשיפה חוזרת לסאונה מפחיתה סיכון למחלות כלי דם היקפיים ומשפרת את זרימת הדם באמצעות הרחבת כלי הדם והפרשת נייטריק אוקסייד. תהליך האיקלום לחום מעלה את יכולת הגוף להתמודד עם חום, משפר את ההזעה, נפח הפלזמה ותפוקת הלב. סאונה מפעילה מנגנונים הורמונליים כמו העלאת הורמון הגדילה ומפחיתה את רמות הקורטיזול לאורך זמן, מה שמסייע בניהול סטרס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סאונה דומה מבחינה פיזיולוגית לפעילות אירובית בדרגה קלה עד בינונית, עם השפעות על מערכת הלב וכלי הדם.
- חשיפה לסאונה גורמת להפרשה של דינורפינים ואנדורפינים, שמייצרים תחושת סבל בתחילה ואחר כך תחושת אופוריה ורוגע.
- אקלום לחום מתרחש לאחר חשיפה יומיומית של כעשרה ימים ומעלה את היכולת הפיזיולוגית להתמודד עם חום.
- נשים חוות את חשיפת החום באופן שונה בהתאם למחזור החודשי ולגיל המעבר, ויש להתאים את השימוש בסאונה בהתאם.
- סאונה מפחיתה דלקתיות ומשפרת רגישות לאינסולין, מה שיכול לסייע לאנשים עם בעיות מטאבוליות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך סאונה משפיעה על מחלות עורקים היקפיות לפי פרופ' יובל חלד?
פרופ' יובל חלד מציג מחקר שפורסם במרץ 2025 ב-Frontiers in Cardiovascular Medicine. לפי המחקר, אנשים שנחשפים לסאונה במשך חודשים ושנים מורידים את הסיכון למחלות עורקים וכלי דם היקפיים, ומי שכבר חולה רואה שיפור. זרימת הדם המוגברת גורמת לכלי הדם להפריש nitric oxide שמרחיב אותם, העורקים נעשים אלסטיים יותר, לחץ הדם יורד ואפילו נוצרים כלי דם חדשים שעוקפים את הפגועים.
▾כמה מהאנרגיה שהגוף מנצל במאמץ הופכת לחום?
לפי פרופ' יובל חלד, כ-75% מהאנרגיה שמשמשת ליצירת ATP הופכים לחום, ורק 20-25% הופכים לאנרגיה מכנית. בגלל זה חם לנו בפעילות גופנית, ופעילות עצימה בלי מנוחות, בלי כושר ובלי אקלום עלולה להוביל לתשישות חום, למכת חום ואף למוות.
▾מה ההבדל בין מכת חום קלאסית למכת חום במאמץ?
מכת חום קלאסית נגרמת מחום סביבתי בלי מאמץ, למשל אצל מי שנשכח ברכב בקיץ או אצל קשישים וחולים בגלי חום. מכת חום במאמץ, exertional heat stroke, נוצרת מחום מטאבולי של השרירים, כמו במרתונים ובצבא. לדברי חלד הסיכון במכת חום במאמץ מעט גבוה יותר, כי מתווספת אליה גם התשישות של האיברים.
▾כמה זמן לוקח לגוף להתאקלם לחום ומה משתנה בו?
אקלום לחום לא קורה ביום אחד אלא בשבוע עד עשרה ימים של חשיפה יומיומית למאמץ בחום. סף ההזעה יורד, הורמון אלדוסטרון גורם לגוף לשמור יותר נוזלים, נפח הפלזמה עולה ותפוקת הלב משתפרת. מירי נבו מספרת שהיא רצה בחוץ לאורך כל השנה, ולכן כשמגיע הקיץ קשה לה הרבה פחות.
▾למה האביב נחשב לתקופה המסוכנת ביותר לפעילות בחום?
פרופ' יובל חלד מסביר שהבעיה איננה הטמפרטורה עצמה אלא הדלתא, הקפיצה מימי החורף ליום שרבי פתאומי באביב, לפני שהגוף הספיק להסתגל. בגלל זה הצבא מבטל מסעות ומרוצים בגלי חום כאלה, ומי שרגיל לרוץ ב-11 בבוקר עלול להרגיש קושי חריג ואף להסתכן.
הגיע הזמן לדבר על מגנזיום!
20 במאי 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפיזיולוג יאיר להב מסביר כי מגנזיום מעורב במאות תהליכים אנזימטיים ובייצור אנרגיה בתא, אך קשה למדוד את רמתו המדויקת מאחר שפחות מאחוז אחד ממנו מצוי בדם. צריכה של מזונות צמחיים כמו עלים ירוקים, קטניות ואגוזים מספקת ספיגה מיטבית, בעוד שדלדול הקרקע ושימוש במים מותפלים מפחיתים את צריכתו באוכלוסייה. הדיון מפריך את המיתוס לפיו נטילת מגנזיום מונעת התכווצויות שרירים בזמן אימון, ומבהיר כי התכווצויות אלו נובעות מעומס עצבי-שרירי ומחוסר התאמה של קצב המאמץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פחות מאחוז אחד מכלל המגנזיום בגוף מצוי בנסיוב הדם, ולכן בדיקת דם רגילה אינה משקפת נאמנה את רמתו בתאים ובאיברים.
- ספיגת המגנזיום ממקורות צמחיים היא היעילה ביותר מאחר שהמינרל קשור לרכיבים טבעיים שונים שנספגים לאורך כל מערכת העיכול.
- תהליכי תיעוש המזון, שחיקת הקרקעות ושימוש נרחב במים מותפלים הובילו לירידה משמעותית בצריכת המגנזיום היומית.
- מגנזיום אוקסיד מתאפיין באחוזי ספיגה נמוכים במיוחד ומשמש בעיקר לטיפול בעצירות, בניגוד לתרכובות אורגניות כגון ציטראט או ביסגליצינאט.
- הטענות לגבי יכולתו של מגנזיום אל-תראונאט לחצות את מחסום הדם-מוח ולשפר קוגניציה נבדקו בעיקר בעכברים וטרם הוכחו מחקרית בבני אדם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה יאיר להב מכנה את המגנזיום "מינרל יתום" בעולם המחקר המדעי?
לפי יאיר להב, בעוד שעל ברזל וסידן מתפרסמים מאות עד אלף מחקרים בשנה, על מגנזיום מתפרסמים משנות ה-80 רק כ-200 מחקרים מקוריים בשנה ב-PubMed. הסיבה המרכזית לכך היא הקושי המחקרי והקליני למדוד אותו במדויק, משום שפחות מאחוז אחד מכלל 25 עד 30 הגרמים של המגנזיום בגוף מצוי בזרם הדם.
▾מדוע בדיקת דם רגילה בקופת חולים אינה משקפת בהכרח חוסר במגנזיום בגוף?
חצי מכמות המגנזיום בגוף מצויה בעצמות וכ-30 אחוזים בשרירים וברקמות, בעוד שבסרום הדם נמצא פחות מאחוז אחד בלבד. להב מסביר כי מדד של 1.8 מיליגרם לדציליטר נחשב לעיתים תקין בקופות החולים, אך מחקרים מראים כי מתחת לרף של 2.1 מיליגרם לדציליטר כבר קיים סיכון מוגבר לתסמינים בריאותיים.
▾כיצד משפיעים מים מותפלים ושינויים בחקלאות על צריכת המגנזיום בישראל?
לפי נתוני שנת 2022 שהציג להב, מעל 50 אחוז ממי השתייה בישראל הם מים מותפלים המכילים אפס מגנזיום, לעומת מים מסוימים באזור השרון שמכילים 7 עד 8 מיליגרם לליטר. בנוסף, שיטות דישון אינטנסיביות הובילו לירידה של כ-20 אחוזים ומעלה בריכוז המינרל בירקות כמו כרוב וחסה מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.
▾מהי כמות המגנזיום היומית המומלצת ואיזה הבדל קיים בין אורז לבן לאורז מלא?
ההמלצה היומית לצריכה עומדת על כ-420 מיליגרם לגבר ו-320 מיליגרם לאישה, כאשר הכליה מפרישה כ-50 עד 100 מיליגרם מדי יממה. כוס אורז לבן מבושל מספקת כ-15 מיליגרם בלבד של מגנזיום, בעוד שכוס אורז מלא מכילה כ-85 מיליגרם.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מפוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית בריאות ואיכות חיים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 34 הפרקים של פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-34 הפרקים של פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360 הופכים למגזין?
- 34 פרקים = 34 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של פוד על הדופק , מירי נבו | תל אביב 360, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
תזונה טובה עם טובה קראוזה - פודקאסט על תזונה בהריון ולאחר הלידה, ועל ת
טובה קראוזה
בריאות אושר וכושר
סער בויום
Gems Talk
תמר
גיל המעבר: להרגיש טוב וּמֵעֵבֶר - עם מיכל גרשוביץ על תזונה רגש ומחשבה
מיכל גרשוביץ
להישאר באיזון
אינבלאנס | ווידו
טרום/גיל המעבר, שומנים, הורמונים ומה שביניהם - MENOSHAPE
נטע הירש-כהן