חטיפי בריאות
All•in & קרן אן גיימן43 פרקים
על התוכנית
בכל יום חמישי פרק חדש ✨ חטיפי בריאות היא תוכנית שבועית שמטרתה לעורר בכם מחשבה ולפתוח את הראש לגבי הרגלי החיים שלכם. מדי שבוע יתארחו מומחים ממגוון תחומי הוולנס ויחד נחקור דרכים שונות לשפר את איכות החיים שלנו. קרן אן גיימן היא תזונאית מוסמכת מטעם משר הבריאות, בוגרת מכללת תל חי ומאמנת כושר מוסמכת הנחתה את תכניות הטלוויזיה 'בוקר בריאות' ו'לחיות טוב' (ערוץ 13) בעלת קליניקה פרטית לייעוץ תזונה וכושר, פעילה בסביבת החדשנות הישראלית בתחום ה-MedTtech ומרצה בנושאי תזונה ובריאות בחברות, ארגונים וכנסים מקצועיים.
מה זה חטיפי בריאות?
חטיפי בריאות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת All•in & קרן אן גיימן. פודקאסט המציע תובנות מומחים וכלים מעשיים לשילוב תזונה, בריאות הנפש ואיכות חיים, בדגש על התמודדות הוליסטית עם אתגרי החיים ומשברים. בארכיון 43 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-49 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 43 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-49 דקות |
| הפרק האחרון | 12 באפריל 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
לעיסה איטית מורידה את הורמון הרעב ב-42 אחוז
קרן גיימן מגישה ידע בריאותי במנות מרוכזות, אבל עם עומק. ד"ר עמית גרין הסביר כאן שנדודי שינה הם בכלל הפרעת עוררות ולא הפרעת שינה - שהבעיה היא הדריכות, ושעם הזמן השינה עצמה הופכת לטריגר החדש שמקשה להירדם.
פרקים אחרים מאתגרים את המובן מאליו: דנה ויינר משיבה לכל מי שמדבר על אריכות ימים בשאלה הפוכה - אולי נדבר על איכות חיים? ועדי אפרתי-רסולי מראה שבהאכלת תינוקות הטכניקה משנית, מה שחשוב זו האינטראקציה והתזמון, כשהתינוק לא רעב ולא עייף.
מתאים למי שרוצה כלים מעשיים שאפשר ליישם מיד, בלי להיטבע בפרטים.
פודקאסט המציע תובנות מומחים וכלים מעשיים לשילוב תזונה, בריאות הנפש ואיכות חיים, בדגש על התמודדות הוליסטית עם אתגרי החיים ומשברים.
המנחה
קרן גיימן (ייתכן שגם קיירן) היא מנחה בפודקאסט, בעלת רקע בתזונה ובאימון כושר. היא מביאה נקודת מבט מקצועית המשלבת היבטים פיזיים ונפשיים של בריאות, ומובילה שיחות עומק עם מומחים.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בראיונות עומק עם מומחים מתחומי הבריאות, התזונה והפסיכולוגיה. הסגנון הוא אינפורמטיבי, רגוע וממוקד בפירוק נושאים מורכבים לתובנות מעשיות, תוך מתן כלים להתמודדות והבנה.
תובנות הזהב מהארכיון
- חשיבות האינטראקציה והתקשורת על פני טכניקה נוקשה בתהליכי התפתחות ובריאות.
- הבחנה בין הישרדות ארוכת טווח לאיכות חיים מהותית והצורך בקבלת החלטות מודעות.
- ההבנה כי בעיות רבות מקורן בעוררות נפשית ופיזיולוגית ולא רק בשיבוש פונקציונלי.
- הקשר ההדוק בין טראומה, סטרס ותזונה כעוגן לשמירה על חוסן נפשי ופיזי.
- אספקת כלים מעשיים לניהול סטרס, חרדה ויצירת שגרה גם במצבים מורכבים.
התוכנית מתאימה להורים טריים, לכל מי שמתעניין בבריאות הוליסטית, בתזונה ובבריאות הנפש, ובפרט לאלו המחפשים כלים מעשיים להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר.
השאלות הבולטות בארכיון
למה לא להאכיל בטרמפולינה? - שאלה שמובילה להסבר על חשיבות היציבות הגופנית לבליעה בטוחה ולתנאי למידה אופטימליים.
אולי נדבר על אריכות ימים אל מול איכות חיים במקום על אריכות ימים בלבד?
האם השינוי בסיבות לעוררות משנה את הטיפול, או שכל סיפור - ממבחן ועד מלחמה - הוא בעצם אותו מנגנון של מתח?
כיצד ניתן להפוך את האכילה הלא מסודרת, שנפוצה בטראומה, לעוגן של נורמליזציה בתוך המצב הכאוטי?
יש אולי קובץ של נניח שלוש, חמש שאלות שאתה שואל באופן קבוע בקליניקה, שאולי כל אישה שנמצאת בהרעיון, תשאל את עצמה רגע, ותבין?
עד כמה התגובות האלה שלנו הישראלים הן תקינות, זה בסדר, זה לא בסדר, צריך לטפל בזה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- פרק 24: הדיאטנית עדי אפרתי-רסולי | הבסיס לאכילה מגוונת ומזינה של ילדים הוא המוכנות הרגשית והפיזית שלהם עוד לפני האוכל שמגישים
- פרק 1: התזונאית דנה ויינר | רפואה מונעת טובה היא הסוד לאריכות ימים ואיכות חיים
- מהדורה מיוחדת לעתות משבר: קרן אן מארחת את ד"ר עמית גרין כדי להחזיר לכולנו את השינה
- מהדורה מיוחדת לעתות משבר: קרן אן מארחת את פרופסור רונית אנדוולט על אכילה רגשית ושינוי דפוסי אכילה
- מהדורה מיוחדת לעתות משבר: קרן אן מארחת את רופא הנשים ד"ר אורי ארליך על חרדה והיריון
- פרק מיוחד: קרן אן מארחת את הפסיכיאטרית ד״ר גילה שן עם דרכים להתמודדות בעתות משבר
לא משנה אם תבחרו בכפית או באוכל גס, מה שבאמת קובע הוא הקשב לתינוק והיכולת שלכם לתת לו להוביל את תהליך האכילה בזמן שהוא ערני וסקרן.
עדי אפרתי-רסולי מסבירה שאין טעם להילחץ מהבחירה בין האכלת מחיות לגישת ה-Baby-led weaning. המפתח הוא להפסיק להפוך את האוכל למשימה טכנית שבה ההורה מנחית כפית מול הפה של התינוק בלי התראה. במקום זה, כדאי לערב את הילד בתהליך, להושיב אותו בכיסא אוכל יציב, ולחכות שהוא יאותת על סקרנות ורצון לאכול לפני שמתחילים.
- תינוק רעב או עייף לא פנוי ללמוד פעולה מורכבת כמו אכילה, לכן כדאי לבחור זמן שבו הוא רגוע ופנוי להתנסות.
- אל תכפו את הכפית: במקום להחזיק אותה מול הפה של הילד כמכשול, הניחו אותה בצלחת ותנו לו להוביל ולבקש בעצמו.
- סקרנות היא הסימן הכי חשוב למוכנות; אם התינוק לא מתעניין במה שקורה סביבו בזמן שאתם אוכלים, כנראה שזה עוד לא הרגע הנכון.
- ישיבה בכיסא אוכל נוחה לא רק לתינוק, אלא גם להורה - כשנוח לכם, אתם פחות מתוחים ופחות נוטים להילחץ מסיטואציית האכילה.
למה לא להאכיל בטרמפולינה? - שאלה שמובילה להסבר על חשיבות היציבות הגופנית לבליעה בטוחה ולתנאי למידה אופטימליים.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
התזונאית קרן אן גיימן מארחת בכל יום חמישי מומחה וולנס לשיחה אחת ממוקדת - מאריכות ימים מול איכות חיים ועד נדודי שינה כהפרעת עוררות.
- רפואה מודרנית יודעת להאריך חיים, אבל לפעמים על חשבון איכות החיים - ולכן השאלה האמיתית היא אריכות ימים מול רווחה, לא רק כמה שנים.
- נדודי שינה הם הפרעת עוררות ולא הפרעת שינה: הבעיה היא הדריכות שמונעת הירדמות, וכל עוד לא פותרים את המאבק הזה, השינה לא תחזור.
- בהאכלת תינוקות הטכניקה (בייבי-לד מול כפית) פחות חשובה מהאינטראקציה - והתזמון הנכון הוא כשהתינוק לא רעב ולא עייף.
"אולי נדבר על אריכות ימים מול איכות חיים, במקום על אריכות ימים בלבד?" השאלה הזאת, שעלתה בשיחה עם מנהלת מחלקת התזונה בשיבא, מסכמת היטב את הרוח של "חטיפי בריאות": לא עצות נוקשות, אלא לפתוח את הראש לגבי מה שחשבנו שברור. הרפואה יודעת להאריך חיים, לפעמים על חשבון איכותם - וזה מצדיק שיחה.
קרן אן גיימן, תזונאית ומאמנת כושר שהנחתה את "בוקר בריאות" ו"לחיות טוב", מארחת בכל יום חמישי מומחה אחר מעולם הוולנס. הפורמט קצר וממוקד - מנה אחת בכל פעם - וזה בדיוק מה שהשם מבטיח.
בפרק על שינה, ד"ר עמית גרין הופך על פיה תפיסה מקובלת: נדודי שינה הם לא הפרעת שינה אלא הפרעת עוררות. הבעיה היא הדריכות שמונעת את ההירדמות, וכל עוד לא פותרים את המאבק בין התשישות למתח - השינה לא תחזור.
ובפרק על מזון משלים מתברר שהוויכוח הגדול בין בייבי-לד להאכלה בכפית פחות משנה ממה שחשבנו: מה שחשוב הוא האינטראקציה, והתזמון - להאכיל כשהתינוק לא רעב ולא עייף, כי אחרת הוא לא פנוי ללמוד מיומנות מורכבת כמו אכילה.
אלה לא הרצאות כבדות. זה ידע בריאותי במנות קטנות, שקל לעכל ולשלב בשגרה, לכל מי שרוצה לשפר הרגל אחד בכל פעם.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 24: הדיאטנית עדי אפרתי-רסולי | הבסיס לאכילה מגוונת ומזינה של ילדים הוא המוכנות הרגשית והפיזית שלהם עוד לפני האוכל שמגישים
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIקרן אן, שהפכה לאמא צעירה, מארחת את הדיאטנית הקלינית עדי אפרתי-רסולי, מומחית לטיפול בילדים ובעלת אתר 'המתכוניה', לשיחה על בריאות המשפחה. הן עוסקות באכילה עצמאית לעומת האכלה מכפית ובמקום של הארוחות המשפחתיות. פרק מומלץ להורים שמתמודדים עם אכילה מגוונת ומזינה אצל ילדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
הדיאטנית עדי אפרתי-רסולי על איך בונים אכילה מגוונת ועצמאית אצל ילדים, שמתחילה במוכנות הרגשית עוד לפני הצלחת.
- הסוד לאכילה מגוונת ומזינה אצל ילדים הוא המוכנות הרגשית והפיזית שלהם, עוד לפני האוכל שמגישים
- הארוחה המשפחתית נדונה כמפתח לעצמאות באכילה
פרקים אחרונים
פרק 24: הדיאטנית עדי אפרתי-רסולי | הבסיס לאכילה מגוונת ומזינה של ילדים הוא המוכנות הרגשית והפיזית שלהם עוד לפני האוכל שמגישים
12 באפריל 202334 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עדי אפרתי-רסולי מסבירה שאין טעם להילחץ מהבחירה בין האכלת מחיות לגישת ה-Baby-led weaning. המפתח הוא להפסיק להפוך את האוכל למשימה טכנית שבה ההורה מנחית כפית מול הפה של התינוק בלי התראה. במקום זה, כדאי לערב את הילד בתהליך, להושיב אותו בכיסא אוכל יציב, ולחכות שהוא יאותת על סקרנות ורצון לאכול לפני שמתחילים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תינוק רעב או עייף לא פנוי ללמוד פעולה מורכבת כמו אכילה, לכן כדאי לבחור זמן שבו הוא רגוע ופנוי להתנסות.
- אל תכפו את הכפית: במקום להחזיק אותה מול הפה של הילד כמכשול, הניחו אותה בצלחת ותנו לו להוביל ולבקש בעצמו.
- סקרנות היא הסימן הכי חשוב למוכנות; אם התינוק לא מתעניין במה שקורה סביבו בזמן שאתם אוכלים, כנראה שזה עוד לא הרגע הנכון.
- ישיבה בכיסא אוכל נוחה לא רק לתינוק, אלא גם להורה - כשנוח לכם, אתם פחות מתוחים ופחות נוטים להילחץ מסיטואציית האכילה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
עדי אפרתי-רסולי מסבירה שאין טעם להילחץ מהבחירה בין האכלת מחיות לגישת ה-Baby-led weaning. המפתח הוא להפסיק להפוך את האוכל למשימה טכנית שבה ההורה מנחית כפית מול הפה של התינוק בלי התראה. במקום זה, כדאי לערב את הילד בתהליך, להושיב אותו בכיסא אוכל יציב, ולחכות שהוא יאותת על סקרנות ורצון לאכול לפני שמתחילים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תינוק רעב או עייף לא פנוי ללמוד פעולה מורכבת כמו אכילה, לכן כדאי לבחור זמן שבו הוא רגוע ופנוי להתנסות. · אל תכפו את הכפית: במקום להחזיק אותה מול הפה של הילד כמכשול, הניחו אותה בצלחת ותנו לו להוביל ולבקש בעצמו. · סקרנות היא הסימן הכי חשוב למוכנות; אם התינוק לא מתעניין במה שקורה סביבו בזמן שאתם אוכלים, כנראה שזה עוד לא הרגע הנכון. · ישיבה בכיסא אוכל נוחה לא רק לתינוק, אלא גם להורה - כשנוח לכם, אתם פחות מתוחים ופחות נוטים להילחץ מסיטואציית האכילה.
פרק 1: התזונאית דנה ויינר | רפואה מונעת טובה היא הסוד לאריכות ימים ואיכות חיים
20 ביולי 202239 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את דנה ויינר, מנהלת המחלקה לתזונה בשיבה, לשיחה על הרצון להאריך ימים מול השאיפה לאיכות חיים גבוהה. השתיים מנתחות את ההבדל הקריטי בין תוחלת חיים לרווחה אישית ומאתגרות את התפיסה הרווחת לפיה מטרת העל היא חיים ארוכים ככל האפשר. הפרק מיועד לכל מי שתוהה על משמעות הבריאות בעידן המודרני ומעניק נקודת מבט מעוררת מחשבה על האופן שבו הגוף מתמודד עם הזמן. הוא מדגיש את הצורך לקבל החלטות מודעות לגבי איכות החיים כבר מגיל צעיר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רפואה מודרנית מצליחה להאריך חיים, אך לעיתים הדבר בא על חשבון איכות החיים ומותיר את האדם במצב של תלות וכאב.
- מבחינה אבולוציונית, גוף האדם לא תוכנן לחיות שנים כה רבות כפי שאנו חיים כיום.
- קיים לעיתים פער עמוק בין הדימוי החיצוני של נעורים שמקרינים סלבריטאים, לבין המציאות הפיזיולוגית והשחיקה של גופם.
- איכות חיים היא עניין סובייקטיבי לחלוטין ומשתנה מאדם לאדם לפי העדפותיו האישיות ותפיסת עולמו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את דנה ויינר, מנהלת המחלקה לתזונה בשיבה, לשיחה על הרצון להאריך ימים מול השאיפה לאיכות חיים גבוהה. השתיים מנתחות את ההבדל הקריטי בין תוחלת חיים לרווחה אישית ומאתגרות את התפיסה הרווחת לפיה מטרת העל היא חיים ארוכים ככל האפשר. הפרק מיועד לכל מי שתוהה על משמעות הבריאות בעידן המודרני ומעניק נקודת מבט מעוררת מחשבה על האופן שבו הגוף מתמודד עם הזמן. הוא מדגיש את הצורך לקבל החלטות מודעות לגבי איכות החיים כבר מגיל צעיר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רפואה מודרנית מצליחה להאריך חיים, אך לעיתים הדבר בא על חשבון איכות החיים ומותיר את האדם במצב של תלות וכאב. · מבחינה אבולוציונית, גוף האדם לא תוכנן לחיות שנים כה רבות כפי שאנו חיים כיום. · קיים לעיתים פער עמוק בין הדימוי החיצוני של נעורים שמקרינים סלבריטאים, לבין המציאות הפיזיולוגית והשחיקה של גופם. · איכות חיים היא עניין סובייקטיבי לחלוטין ומשתנה מאדם לאדם לפי העדפותיו האישיות ותפיסת עולמו.
מהדורה מיוחדת לעתות משבר: קרן אן מארחת את ד"ר עמית גרין כדי להחזיר לכולנו את השינה
4 בדצמבר 20231 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחת קרן גיימן את ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה לשינה, לשיחה על נדודי שינה ודרכי התמודדות. הפרק מנתח את סוגי נדודי השינה ומסביר מדוע מדובר בהפרעת עוררות נפשית ופיזיולוגית ולא רק בשיבוש בשינה עצמה. השיחה רלוונטית לכל מי שסובל מקשיי הירדמות או יקיצות ליליות, במיוחד בתקופות של לחץ ומתח חיצוני. מומלץ להאזין כדי להבין את מנגנון העוררות וללמוד איך להחזיר לחדר השינה את תפקידו המקורי כמקום רגוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נדודי שינה מוגדרים מקצועית כהפרעת עוררות ולא כהפרעת שינה, כיוון שהבעיה המרכזית היא הדריכות והמתח המונעים את ההירדמות.
- לאנשים הסובלים מנדודי שינה כרוניים יש דיסוננס פנימי בין תשישות פיזיולוגית לבין עוררות נפשית, וכל עוד לא פותרים את המאבק הזה, לא ניתן לפתור את בעיית השינה.
- ככל שהזמן עובר, הטריגר החיצוני הראשוני לנדודי השינה הופך למשני, והשינה עצמה הופכת למקור הסטרס ולטריגר החדש שמקשה על ההירדמות.
- צריכה בלתי מוגבלת של חדשות ומידע בתקופות מתוחות מחמירה את העוררות הפסיכולוגית ופוגעת משמעותית ביכולת להירגע לפני השינה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארחת קרן גיימן את ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה לשינה, לשיחה על נדודי שינה ודרכי התמודדות. הפרק מנתח את סוגי נדודי השינה ומסביר מדוע מדובר בהפרעת עוררות נפשית ופיזיולוגית ולא רק בשיבוש בשינה עצמה. השיחה רלוונטית לכל מי שסובל מקשיי הירדמות או יקיצות ליליות, במיוחד בתקופות של לחץ ומתח חיצוני. מומלץ להאזין כדי להבין את מנגנון העוררות וללמוד איך להחזיר לחדר השינה את תפקידו המקורי כמקום רגוע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
נדודי שינה מוגדרים מקצועית כהפרעת עוררות ולא כהפרעת שינה, כיוון שהבעיה המרכזית היא הדריכות והמתח המונעים את ההירדמות. · לאנשים הסובלים מנדודי שינה כרוניים יש דיסוננס פנימי בין תשישות פיזיולוגית לבין עוררות נפשית, וכל עוד לא פותרים את המאבק הזה, לא ניתן לפתור את בעיית השינה. · ככל שהזמן עובר, הטריגר החיצוני הראשוני לנדודי השינה הופך למשני, והשינה עצמה הופכת למקור הסטרס ולטריגר החדש שמקשה על ההירדמות. · צריכה בלתי מוגבלת של חדשות ומידע בתקופות מתוחות מחמירה את העוררות הפסיכולוגית ופוגעת משמעותית ביכולת להירגע לפני השינה.
מהדורה מיוחדת לעתות משבר: קרן אן מארחת את פרופסור רונית אנדוולט על אכילה רגשית ושינוי דפוסי אכילה
10 בנובמבר 202355 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהשפעות הפיזיות והנפשיות של טראומה על תזונה ודפוסי אכילה בתקופת מלחמה ומשבר. פרופ' רונית אנדוולד מסבירה כיצד שינויים בתאבון ובתהליך הבליעה הם תגובה טבעית לטראומה ומדגישה את החשיבות של יצירת שגרה מלאכותית למרות המצב. המאזינים מקבלים כלים פרקטיים להתמודדות עם אכילה רגשית ולבניית חוסן תזונתי באמצעות תזונה בריאה כעוגן לשגרה חדשה. כדאי להאזין כדי להבין את הקשר בין תזונה לחוסן הנפשי ולמנוע התקבעות דפוסים מזיקים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טראומה משפיעה פיזיולוגית על המוח ומערכת העיכול, מה שעלול להקשות על הבליעה ולגרום לתחושת אבן בגרון.
- אכילה רגשית היא תגובה טבעית בעת משבר, אך חיוני לצמצם את משך התקופה הזו כדי למנוע התקבעות של דפוסי אכילה מזיקים והתמכרות למזון אולטרה-מעובד.
- יצירת סדר יום מלאכותי של ארוחות מסודרות משמשת כעוגן של יציבות בתוך מציאות לא שגרתית ומסייעת בשימור הבריאות הנפשית והפיזית.
- בדידות היא גורם סיכון מרכזי להפרעות אכילה בזמן טראומה, לכן אכילה חברתית משותפת מהווה כלי חיוני לשבירת הבדידות ולשיפור השליטה באכילה.
- תזונה ים-תיכונית העשירה בפירות, ירקות וקטניות לא רק תורמת לבריאות הפיזית אלא משמרת את הנפש ומעלה את החוסן התזונתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהשפעות הפיזיות והנפשיות של טראומה על תזונה ודפוסי אכילה בתקופת מלחמה ומשבר. פרופ' רונית אנדוולד מסבירה כיצד שינויים בתאבון ובתהליך הבליעה הם תגובה טבעית לטראומה ומדגישה את החשיבות של יצירת שגרה מלאכותית למרות המצב. המאזינים מקבלים כלים פרקטיים להתמודדות עם אכילה רגשית ולבניית חוסן תזונתי באמצעות תזונה בריאה כעוגן לשגרה חדשה. כדאי להאזין כדי להבין את הקשר בין תזונה לחוסן הנפשי ולמנוע התקבעות דפוסים מזיקים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
טראומה משפיעה פיזיולוגית על המוח ומערכת העיכול, מה שעלול להקשות על הבליעה ולגרום לתחושת אבן בגרון. · אכילה רגשית היא תגובה טבעית בעת משבר, אך חיוני לצמצם את משך התקופה הזו כדי למנוע התקבעות של דפוסי אכילה מזיקים והתמכרות למזון אולטרה-מעובד. · יצירת סדר יום מלאכותי של ארוחות מסודרות משמשת כעוגן של יציבות בתוך מציאות לא שגרתית ומסייעת בשימור הבריאות הנפשית והפיזית. · בדידות היא גורם סיכון מרכזי להפרעות אכילה בזמן טראומה, לכן אכילה חברתית משותפת מהווה כלי חיוני לשבירת הבדידות ולשיפור השליטה באכילה. · תזונה ים-תיכונית העשירה בפירות, ירקות וקטניות לא רק תורמת לבריאות הפיזית אלא משמרת את הנפש ומעלה את החוסן התזונתי.
מהדורה מיוחדת לעתות משבר: קרן אן מארחת את רופא הנשים ד"ר אורי ארליך על חרדה והיריון
1 בנובמבר 202328 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מוקדש לנשים בהריון המתמודדות עם חרדה עמוקה בצל מלחמת חרבות ברזל. ד"ר אורי לארליך והמנחה קרנן גיימן דנים בהשפעות הסטרס על ההריון, מסבירים את מנגנון הקורטיזול ומדגישים את חשיבות הזיהוי המוקדם של מצוקה נפשית. המאזינות מקבלות עצות מעשיות להפחתת חרדה הכוללות פעילות גופנית, הגבלת צריכת חדשות ופנייה לעזרה מקצועית. זהו פרק חשוב לכל אישה בהריון שמרגישה צורך בחיזוק והרגעה בתקופה מאתגרת זו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סטרס כרוני בהריון עלול להוביל לחשיפה מוגברת של העובר להורמון הקורטיזול, דבר שעלול להשפיע על משקל הלידה ומועדה.
- תסמינים לסטרס גבוה אצל נשים בהריון יכולים לכלול הפרעות שינה, מחשבות חודרניות ושינויים בתזונה ולא רק תחושת חרדה מוצהרת.
- פעילות גופנית מתונה, גם אם מדובר ביוגה או תרגילים על כיסא, משחררת דופמין ומסייעת לאיזון המצב הנפשי.
- אין להתייחס לטיפול נפשי בתקופת ההריון כאל סטיגמה, אלא כאל טיפול רפואי הכרחי בדומה לניהול סוכרת הריון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מוקדש לנשים בהריון המתמודדות עם חרדה עמוקה בצל מלחמת חרבות ברזל. ד"ר אורי לארליך והמנחה קרנן גיימן דנים בהשפעות הסטרס על ההריון, מסבירים את מנגנון הקורטיזול ומדגישים את חשיבות הזיהוי המוקדם של מצוקה נפשית. המאזינות מקבלות עצות מעשיות להפחתת חרדה הכוללות פעילות גופנית, הגבלת צריכת חדשות ופנייה לעזרה מקצועית. זהו פרק חשוב לכל אישה בהריון שמרגישה צורך בחיזוק והרגעה בתקופה מאתגרת זו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סטרס כרוני בהריון עלול להוביל לחשיפה מוגברת של העובר להורמון הקורטיזול, דבר שעלול להשפיע על משקל הלידה ומועדה. · תסמינים לסטרס גבוה אצל נשים בהריון יכולים לכלול הפרעות שינה, מחשבות חודרניות ושינויים בתזונה ולא רק תחושת חרדה מוצהרת. · פעילות גופנית מתונה, גם אם מדובר ביוגה או תרגילים על כיסא, משחררת דופמין ומסייעת לאיזון המצב הנפשי. · אין להתייחס לטיפול נפשי בתקופת ההריון כאל סטיגמה, אלא כאל טיפול רפואי הכרחי בדומה לניהול סוכרת הריון.
פרק מיוחד: קרן אן מארחת את הפסיכיאטרית ד״ר גילה שן עם דרכים להתמודדות בעתות משבר
30 באוקטובר 202339 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר גילה שן מאתרת את הסימנים המוקדמים לטראומה ומסבירה למה הומור על המצב הוא מנגנון הגנה חיובי ולא סיבה לדאגה. השיחה סוקרת את ההבדל בין תגובת סטרס נורמלית לבין הפרעה מתמשכת, ומציעה את מודל 'גשר מאחד' ככלי מעשי לבניית חוסן. דגש מיוחד ניתן על חשיבות צמצום החשיפה לחדשות והבנת מנגנוני הימנעות של ילדים כצורך בביטחון ולא כמניפולציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הומור על המציאות (ולא על הנפגעים) הוא מנגנון הגנה ברמה גבוהה שמאפשר שחרור וסיוע בחזרה לשגרה.
- התנהגות כמו התבצרות בחדר ביטחון אצל ילדים היא לעיתים קרובות ניסיון טבעי לייצר תחושת ביטחון ולא מניפולציה.
- הפרעת פוסט-טראומה (PTSD) מוגדרת רפואית רק אם התסמינים נמשכים מעל חודש, כשהשבוע הראשון נחשב לתגובה טבעית למצב לא טבעי.
- צפייה בלתי פוסקת בחדשות עלולה להעצים את החרדה ולהגביר סיכון לסימפטומים פוסט-טראומטיים, במיוחד אצל מי שיש לו קשר אישי לאירועים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ד"ר גילה שן מאתרת את הסימנים המוקדמים לטראומה ומסבירה למה הומור על המצב הוא מנגנון הגנה חיובי ולא סיבה לדאגה. השיחה סוקרת את ההבדל בין תגובת סטרס נורמלית לבין הפרעה מתמשכת, ומציעה את מודל 'גשר מאחד' ככלי מעשי לבניית חוסן. דגש מיוחד ניתן על חשיבות צמצום החשיפה לחדשות והבנת מנגנוני הימנעות של ילדים כצורך בביטחון ולא כמניפולציה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הומור על המציאות (ולא על הנפגעים) הוא מנגנון הגנה ברמה גבוהה שמאפשר שחרור וסיוע בחזרה לשגרה. · התנהגות כמו התבצרות בחדר ביטחון אצל ילדים היא לעיתים קרובות ניסיון טבעי לייצר תחושת ביטחון ולא מניפולציה. · הפרעת פוסט-טראומה (PTSD) מוגדרת רפואית רק אם התסמינים נמשכים מעל חודש, כשהשבוע הראשון נחשב לתגובה טבעית למצב לא טבעי. · צפייה בלתי פוסקת בחדשות עלולה להעצים את החרדה ולהגביר סיכון לסימפטומים פוסט-טראומטיים, במיוחד אצל מי שיש לו קשר אישי לאירועים.
פרק 39: פרופסור איתן אוקון | הקשר המדעי שבין תזונה וכושר למחלת האלצהיימר
28 בספטמבר 20231 שע׳ 0 דק׳פרק 38: פרופסור יובל חלד | סטרס בריא ואמבטיות קרח
21 בספטמבר 202351 דק׳פרק37: נועה הראל הנדין | אמהות, בריאות ומה שבניהם.
27 באוגוסט 202353 דק׳פרק 36: התזונאית דנה ויינר | על בשר מתורבת, המטופלים של העולם החדש ורפואת העתיד
13 באוגוסט 202352 דק׳
פודקאסטים דומים
מועדון ה5 בבוקר
אסף קמינצקי
חינוך גמיש
sharon ramon
מסע אל גוף האדם
ד”ר יאיר פוזניאק
הורות זה כזה..
Sivan Binyamin and Sharon Modan
בשיח טיפולי - על טיפול, זוגיות, משפחה ונפש האדם בראי היהדות
מרכז י.נ.ר
הורות בהתפתחות - אלכסנדרה ואנא
אלכסנדרה אורלוב ואנא סטמסו