מאמאדע: הורות מבוססת-מדע
מור הרפז52 פרקים
על התוכנית
בפודקאסט של מאמאדע תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים. אם אתן מכירות בערך ובחשיבות של ידע מדעי אבל אין לכן דקה פנויה להשיג אותו בעצמכן- הגעתן ,למקום הנכון! כאן תקבלו ידע מהימן, מדויק, ביקורתי, נטול אג’נדות שיאפשר לכן ללמוד, לחשוב, להטיל ספק, לשאול שאלות ובעיקר יעניק לכן את החופש להסיק את המסקנות בעצמכן. בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע תוכלו לקחת חלק בדיונים: https://www.facebook.com/groups/286414679325454 באתר של מאמאדע תמצאו אינספור סקירות מחקריות על הורות והתפתחות: https://www.mamada.co.il/
מה זה מאמאדע: הורות מבוססת-מדע?
מאמאדע: הורות מבוססת-מדע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הורות ומשפחה מאת מור הרפז. ״מאמאדע - הורות מבוססת מדע״ מציעה מבט ביקורתי אך אמפתי על הורות בעידן המודרני, משלבת מחקר מדעי עדכני עם רגישות אישית, ומדגישה את הפער בין הבנה אינטלקטואלית לשינוי רגשי והתנהגותי בפועל. בארכיון 52 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-26 דקות.
| קטגוריה | הורות ומשפחה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 52 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-26 דקות |
| הפרק האחרון | 30 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מה קרה לילדי עוטף עזה - והאם מלחמה באמת מחשלת
מור ארפז, בעלת רקע במדעי המוח, שואלת ישר: "החשיפה למלחמה הופכת את הילדים שלנו לחסינים יותר, או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?" מחקר אורך ישראלי בן עשור עוקב אחרי 232 ילדים, ומראה שיותר מ-80% מילדי העוטף פיתחו הפרעה נפשית לעומת 42% בקבוצת הביקורת. חשיפה כרונית מדללת חוסן, לא בונה אותו.
פרקים אחרים מתרגמים מחקר לכלים: למה שגרות משפחתיות הן מנוע התפתחות, ואיך מדברים עם ילדים על מוות. ובפרק החתימה היא מודה שגם הידע המדעי לא תמיד מפרק דפוסים שנחרטו מילדות.
להורים סקרנים שרוצים גיבוי מחקרי, ובלי הבטחות שאין מאחוריהן ביסוס.
״מאמאדע - הורות מבוססת מדע״ מציעה מבט ביקורתי אך אמפתי על הורות בעידן המודרני, משלבת מחקר מדעי עדכני עם רגישות אישית, ומדגישה את הפער בין הבנה אינטלקטואלית לשינוי רגשי והתנהגותי בפועל.
המנחה
מור ארפז, מנחת הפודקאסט, היא בעלת רקע במדעי המוח שמדברת באופן אישי ופתוח, ומשלבת ידע מדעי עמוק עם התמודדויות הוריות אישיות. היא חוקרת סוגיות הוריות מורכבות דרך עדשת המדע, אך אינה חוששת לבחון את גבולותיו ואת חשיבותו של התרגול החוויתי.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בהגשה מבוססת מחקר, המנתחת נושאים כמו התפתחות ילדים, ויסות רגשי והשפעות טראומה תוך שימוש בממצאים מדעיים ובמודלים תיאורטיים. הסגנון הוא שיחתי ונגיש, לעיתים קרובות מתחיל מחוויות אישיות או דילמות יומיומיות וממשיך להרחבה מעמיקה מבוססת מדע.
תובנות הזהב מהארכיון
- ידע מדעי בהורות, אף שהוא חיוני להבנה ורוגע, אינו מספיק לבדו לשינוי דפוסי התנהגות ורגש עמוקים, אשר דורשים תרגול חוויתי ומודעות פנימית.
- חשיפה כרונית ובלתי צפויה למצבי חירום וטראומה (כמו מלחמה) פוגעת באופן משמעותי בחוסן הנפשי של ילדים ואינה מחשלת אותם.
- שגרות משפחתיות מספקות לילדים מבנה, עקביות ופרדיקטביליות, ומהוות גורם חוסן קריטי להתפתחותם, במיוחד בתקופות של אי-ודאות וכאוס.
- הורים נוטים להמעיט ביכולתם של ילדים להבין נושאים מורכבים כמו מוות, כאשר הימנעות משיח פתוח עלולה דווקא להגביר פחדים וחרדות.
- היכולת של הורים להתעורר לבכי תינוק ולהגיב אליו אינה תלוית מגדר, אלא תלויה בעיקר בכמות הניסיון והזמן שההורה מבלה בטיפול בתינוק.
התוכנית מתאימה להורים המחפשים הבנה מעמיקה ומבוססת מחקר של אתגרי ההורות, לצד כלים פרקטיים להתמודדות עם רגעי שחיקה, חרדה ודילמות יומיומיות, תוך הכרה בחשיבותם של כלים פנימיים מעבר לידע קוגניטיבי.
השאלות הבולטות בארכיון
אם המדע באמת יודע מה נכון בהורות, למה הידע הזה נשאר ברמה הקוגניטיבית ולא מצליח לפרק את הדפוסים העמוקים שמפעילים אותנו על הילדים שלנו?
האם החשיפה הזו, לשיט של החיים ולמלחמה, הופכת את הילדים שלנו ליותר חסינים ומחוספסים - או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?
האם יכול להיות דבר כזה יותר מדי שגרות, ובאיזה גיל כדאי בכלל להתחיל איתן?
האם אדם מת יכול להפוך להיות חי והאם הוא צריך לאכול או ללכת לשירותים?
האם גברים באמת לא שומעים את הבכי של התינוק בלילה, או לכל הפחות שומעים פחות טוב מנשים?
האם אנחנו נדרשות להיות איזו בודה או משהו כדי להיות הורים מווסתים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
מור ארפז נפרדת מהמאזינות ומסבירה למה היא סוגרת את 'מאמאדע' ועוברת לעולם של מיינדפולנס ובודהיזם בהורות.
בפרק החתימה של 'מאמאדע - הורות מבוססת מדע', המנחה מור ארפז מספרת באופן אישי ופתוח, כמו שיחה עם חברות, מדוע היא מחליטה לעצור את הפודקאסט בשלב הזה. היא משחזרת את הדרך מאז שעזבה דוקטורט במדעי המוח כשהייתה בהיריון כדי להקדיש את חייה ללמידה על הורות, ומספרת על תהליך פנימי שהבשיל בשנה האחרונה. המסר המרכזי: הידע המדעי על הורות נשאר לרוב ברמה הקוגניטיבית ולא הצליח לפרק דפוסים עמוקים שנחרטו בה מילדות, בעוד שתרגול מיינדפולנס ובודהיזם הביא לשינוי עמוק ומוחשי בהתמודדות שלה עם חרדה ורגשות. הפרק מתאים להורים שמתעניינים בהורות מבוססת מדע, ברגעי שחיקה ובחיפוש אחרי כלים פנימיים מעבר לידע אינטלקטואלי. שווה האזנה בזכות הכנות לגבי הפער בין רצוי למצוי בהורות ובזכות ההסבר על מעבר אישי ומקצועי גדול.
- ידע מדעי על הורות מספק רוגע ותחושת התמצאות כי הוא מלמד שטווח הנורמטיביות עצום ומרכך את הנוקשות של 'מה נכון ומה לא נכון', אבל הוא נשאר לרוב ברמת ההבנה ולא יורד למעשה.
- המדע לרוב מספק תשובות מורכבות ולא חד-משמעיות, והמתנה הגדולה היא דווקא הגמישות שהמורכבות הזו מאפשרת ולא תשובה חד-משמעית.
- דפוסים שנחרטו בגוף מילדות (כמו הקול המאשים סביב אכילת מתוקים שהתפרץ על הבת) שום ידע אינטלקטואלי לא מצליח לשנות, אלא תרגול חוויתי.
- ההבדל בהתמודדות עם החרדה בין שני מבצעי איראן (יוני לעומת פברואר) המחיש למנחה שינוי דרמטי שמקורו בתרגול מדיטציה יומיומי ולא בקסם.
- היכולת לשים לב לגוף ולפגוש רגש לא נעים מתוך סקרנות ('מעניין איך זה מרגיש בגוף') מפרקת את עוצמת הרגש שקודם הציף אותה.
אם המדע באמת יודע מה נכון בהורות, למה הידע הזה נשאר ברמה הקוגניטיבית ולא מצליח לפרק את הדפוסים העמוקים שמפעילים אותנו על הילדים שלנו?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
מור הרפז מתרגמת מחקר על הורות והתפתחות ילדים לשפה של הורים - ממחקר ישראלי על ילדי העוטף ועד למה שגרות בוקר באמת עושות לילד.
- "האם חשיפה למלחמה הופכת ילדים לחסינים יותר, או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?" - מחקר אורך שעקב 10 שנים אחרי 232 ילדים נותן תשובה חד-משמעית.
- יותר מ-80% מילדי העוטף פיתחו הפרעה נפשית לאורך העשור, לעומת 42% בקבוצת הביקורת - חשיפה כרונית לא מחשלת, היא מדללת משאבים.
- המצב הנפשי של האם הוא גורם מפתח: ככל שמצוקת האם גבוהה יותר, כך עולה הסיכון לילד.
- שגרות (בוקר, ערב, ארוחות) נותנות לילד מבנה, עקביות ופרדיקטביליות - ובמודל של ברונפנברנר הן בדיוק ה"מנוע" של ההתפתחות.
"האם החשיפה הזו, לשיט של החיים ולמלחמה, הופכת את הילדים שלנו ליותר חסינים ומחוספסים - או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?" מור הרפז שמעה את השאלה הזאת מהורים אמיתיים בחוג מוזיקה, והלכה לבדוק מה למדע יש לומר. התשובה לא נעימה.
היא נשענת על מחקר אורך ישראלי שעקב עשר שנים אחרי 232 ילדים - חלקם גדלו בעוטף עזה תחת ירי רקטות מתמשך, חלקם באזורים שקטים. הפער ברור: יותר מ-80% מילדי העוטף פיתחו הפרעה נפשית לאורך העשור, לעומת 42% בקבוצת הביקורת. חשיפה כרונית לא מחשלת ילדים, היא מדללת בהדרגה את המשאבים הפנימיים שלהם.
וזה בדיוק הדבר ש"מאמאדע" עושה הכי טוב: לוקח הנחה שכולנו מסתובבים איתה ובודק אותה מול נתונים, בלי אג'נדה. אחד הממצאים שצף הוא שהמצב הנפשי של האם הוא גורם מפתח - ככל שמצוקתה גבוהה יותר, כך עולה הסיכון לילד.
לא כל פרק כבד כל כך. פרק אחר עוסק בשגרות פשוטות - בוקר, ערב, ארוחות - ומראה איך הן נותנות לילד מבנה, עקביות ויכולת לצפות מה יקרה. דרך המודל הביו-אקולוגי של ברונפנברנר, האינטראקציות החוזרות האלה הן ה"מנוע" של ההתפתחות עצמה.
מור הרפז לא מוכרת מסקנות מוכנות. היא מניחה את המחקר על השולחן, מסבירה אותו בשפה נקייה, ומשאירה להורים את החשיבה - וזה בדיוק מה שהופך את ההאזנה לשווה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 50: פרק סיום: ביי ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר :)
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIמנחת מאמאדע כותבת בידיים רועדות את הפרק האחרון, ומשתפת בכנות מה עומד מאחורי ההחלטה לסיים אחרי שקבוצת פייסבוק שפתחה הפכה לקהילה של אלפי הורים. הפרק עוסק בשינוי שעברה ובפנייה לשבילים חדשים. פרק למאזיני הקהילה הוותיקים שמלווים את המסע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
פרק הסיום - אחרי כמעט 6 שנים, פרידה כנה ממאמאדע והזמנה למה שבא אחר כך.
- מה שהתחיל כקבוצת פייסבוק קטנה הפך תוך שבוע לקהילה של יותר מ-1000 הורים.
- ביי-ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר.
פרקים אחרונים
פרק 50: פרק סיום: ביי ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר :)
30 במאי 202623 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
מנחת מאמאדע כותבת בידיים רועדות את הפרק האחרון, ומשתפת בכנות מה עומד מאחורי ההחלטה לסיים אחרי שקבוצת פייסבוק שפתחה הפכה לקהילה של אלפי הורים. הפרק עוסק בשינוי שעברה ובפנייה לשבילים חדשים. פרק למאזיני הקהילה הוותיקים שמלווים את המסע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מה שהתחיל כקבוצת פייסבוק קטנה הפך תוך שבוע לקהילה של יותר מ-1000 הורים.
- ביי-ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מנחת מאמאדע כותבת בידיים רועדות את הפרק האחרון, ומשתפת בכנות מה עומד מאחורי ההחלטה לסיים אחרי שקבוצת פייסבוק שפתחה הפכה לקהילה של אלפי הורים. הפרק עוסק בשינוי שעברה ובפנייה לשבילים חדשים. פרק למאזיני הקהילה הוותיקים שמלווים את המסע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מה שהתחיל כקבוצת פייסבוק קטנה הפך תוך שבוע לקהילה של יותר מ-1000 הורים. · ביי-ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר.
פרק 49: איך לשמור על הנפש של הילדים שלנו בתקופה מטורללת?
3 במאי 202625 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשאלה אם יש דרך להגן על הילדים מהשפעות המלחמה, או לפחות לצמצם את הנזק, אחרי יותר משנתיים וחצי של תקופת מלחמה. מנחת מאמאדע מדברת על איך לעזור לילדים לפתח חוסן כשהעולם בחוץ ׳בטנטרום משוגע׳. פרק להורים שמגדלים ילדים בתקופה לא יציבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אפשר לעזור לילדים לפתח חוסן גם כשהמציאות מכה בנו שוב ושוב.
- שיח רגשי בונה חוסן בילדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשאלה אם יש דרך להגן על הילדים מהשפעות המלחמה, או לפחות לצמצם את הנזק, אחרי יותר משנתיים וחצי של תקופת מלחמה. מנחת מאמאדע מדברת על איך לעזור לילדים לפתח חוסן כשהעולם בחוץ ׳בטנטרום משוגע׳. פרק להורים שמגדלים ילדים בתקופה לא יציבה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אפשר לעזור לילדים לפתח חוסן גם כשהמציאות מכה בנו שוב ושוב. · שיח רגשי בונה חוסן בילדים.
פרק 48: מה יש למדע להגיד על שגרות (גם במלחמה)?
22 במרץ 202641 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
דווקא כשהשגרה מתפרקת שוב ושוב, הפרק מציג את התפקיד של שגרות בהתפתחות ילדים, ואיך גם בתוך כאוס וסטרס הן הופכות לגורם חוסן. מבררים מתי כדאי להתחיל ליצור שגרות, כמה חשוב להתמיד, ואם יש דבר כזה יותר מדי שגרות. פרק מבוסס-מחקר להורים בימי מלחמה ושלום כאחד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שגרות יכולות להפוך לגורם חוסן של ממש דווקא בתוך כאוס וסטרס.
- יש דבר כזה יותר מדי שגרות - והפרק מברר מתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דווקא כשהשגרה מתפרקת שוב ושוב, הפרק מציג את התפקיד של שגרות בהתפתחות ילדים, ואיך גם בתוך כאוס וסטרס הן הופכות לגורם חוסן. מבררים מתי כדאי להתחיל ליצור שגרות, כמה חשוב להתמיד, ואם יש דבר כזה יותר מדי שגרות. פרק מבוסס-מחקר להורים בימי מלחמה ושלום כאחד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שגרות יכולות להפוך לגורם חוסן של ממש דווקא בתוך כאוס וסטרס. · יש דבר כזה יותר מדי שגרות - והפרק מברר מתי.
פרק 47: איך לדבר עם ילדים על המוות?
22 בפברואר 202641 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן מדוע הורים חוששים לדבר עם ילדים על מוות ומסביר מדוע הימנעות משיח זה עלולה להעצים פחדים. הדוברת מפרקת את מושג המוות לחמישה רכיבים התפתחותיים ומדגישה שילדים מבינים הרבה יותר ממה שאנו מעריכים. הפרק מציע קווים מנחים מבוססי מחקר ומדגיש את החשיבות בהכנת ילדים למציאות הבלתי נמנעת של אובדן. מומלץ לכל הורה השואף לבנות קשר תקשורתי כנה ופתוח עם ילדיו גם בנושאים מורכבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הורים נוטים לעשות הערכת חסר משמעותית ליכולת של ילדים להבין את מושג המוות.
- הימנעות משיח על מוות גורמת לילדים למלא את החסר בדמיון, מה שעלול להגביר את הפחד שלהם.
- מוות אינו קונספט אחיד, אלא מורכב מחמישה רכיבים: סופיות, אוניברסליות, הפסקת תפקוד, סיבתיות והמשכיות לא גופנית.
- החברה המערבית הפכה את המוות לטבו והרחיקה אותו מהמרחב הביתי, מה שמקשה על הכרת המציאות הזו כחלק בלתי נפרד מהחיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק בוחן מדוע הורים חוששים לדבר עם ילדים על מוות ומסביר מדוע הימנעות משיח זה עלולה להעצים פחדים. הדוברת מפרקת את מושג המוות לחמישה רכיבים התפתחותיים ומדגישה שילדים מבינים הרבה יותר ממה שאנו מעריכים. הפרק מציע קווים מנחים מבוססי מחקר ומדגיש את החשיבות בהכנת ילדים למציאות הבלתי נמנעת של אובדן. מומלץ לכל הורה השואף לבנות קשר תקשורתי כנה ופתוח עם ילדיו גם בנושאים מורכבים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הורים נוטים לעשות הערכת חסר משמעותית ליכולת של ילדים להבין את מושג המוות. · הימנעות משיח על מוות גורמת לילדים למלא את החסר בדמיון, מה שעלול להגביר את הפחד שלהם. · מוות אינו קונספט אחיד, אלא מורכב מחמישה רכיבים: סופיות, אוניברסליות, הפסקת תפקוד, סיבתיות והמשכיות לא גופנית. · החברה המערבית הפכה את המוות לטבו והרחיקה אותו מהמרחב הביתי, מה שמקשה על הכרת המציאות הזו כחלק בלתי נפרד מהחיים.
פרק 46: האם אבות באמת לא שומעים כשהתינוק.ת בוכה בלילה?
1 בפברואר 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשאלה מדוע אמהות הן לרוב אלו שמתעוררות לילדים בלילה, והאם לגברים יש פחות יכולת לשמוע את הבכי. המנחה מציגה מחקרים המראים כי אין הבדל מגדרי מובהק בתגובה הפיזיולוגית או ביכולת הזיהוי של בכי התינוק, וכי הגורם המכריע הוא כמות הזמן שההורה מבלה עם התינוק. הפרק מתאים להורים שמתמודדים עם קשיי שינה ומחפשים להבין את הדינמיקה הזוגית סביב הטיפול הלילי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אין הבדל מובהק וקבוע במחקרים בין גברים לנשים בתגובה הפיזיולוגית או ההתנהגותית לבכי של תינוק.
- היכולת להתעורר לבכי של תינוק והמהירות להגיב אליו מבוססות על כמות הניסיון והזמן שההורה מבלה עם התינוק, ולא על מגדר.
- בכי של תינוק נחווה בצורה יותר אברסיבית עבור גברים, אך למרות זאת רמת התגובה שלהם דומה לזו של נשים.
- שני ההורים מסוגלים לזהות את הבכי של התינוק שלהם באותה רמת מיומנות, כאשר הזיהוי מושפע מהזמן המושקע עם הילד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשאלה מדוע אמהות הן לרוב אלו שמתעוררות לילדים בלילה, והאם לגברים יש פחות יכולת לשמוע את הבכי. המנחה מציגה מחקרים המראים כי אין הבדל מגדרי מובהק בתגובה הפיזיולוגית או ביכולת הזיהוי של בכי התינוק, וכי הגורם המכריע הוא כמות הזמן שההורה מבלה עם התינוק. הפרק מתאים להורים שמתמודדים עם קשיי שינה ומחפשים להבין את הדינמיקה הזוגית סביב הטיפול הלילי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אין הבדל מובהק וקבוע במחקרים בין גברים לנשים בתגובה הפיזיולוגית או ההתנהגותית לבכי של תינוק. · היכולת להתעורר לבכי של תינוק והמהירות להגיב אליו מבוססות על כמות הניסיון והזמן שההורה מבלה עם התינוק, ולא על מגדר. · בכי של תינוק נחווה בצורה יותר אברסיבית עבור גברים, אך למרות זאת רמת התגובה שלהם דומה לזו של נשים. · שני ההורים מסוגלים לזהות את הבכי של התינוק שלהם באותה רמת מיומנות, כאשר הזיהוי מושפע מהזמן המושקע עם הילד.
פרק 45: למה אנחנו מאבדות את זה? על ויסות רגשי בהורות
18 בינואר 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק באתגר המורכב של ויסות רגשי בהורות ומסביר מדוע ידע תיאורטי לבדו אינו מספיק כדי לגשר על הפער בין האימא שאנחנו רוצים להיות לבין התגובות שלנו בפועל. מוגדר בו מהו ויסות רגשי אדפטיבי הכולל מודעות, זיהוי מדויק של הרגש והתאמתו למטרות המצב. הפרק מציג דוגמאות למצבים שונים של ויסות עצמי או ויסות של הילד ומכריז על סדרת הרצאות מבוססת מחקר להענקת כלים מעשיים. הוא מיועד לכל הורה המרגיש תסכול מרגעים של איבוד שליטה ומחפש דרך מעשית לשפר את יכולות הוויסות שלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הידע התיאורטי בהורות עלול לעיתים להגביר את התסכול, מכיוון שהוא לא תמיד עוזר ברגעים ספציפיים של איבוד שליטה.
- ויסות רגשי אדפטיבי מורכב משלושה רכיבים: מודעות לחוויה הרגשית, זיהוי מדויק של הרגש ויכולת לווסת אותו בהתאם לדרישות המצב.
- ויסות רגשי בהורות אינו אומר בהכרח להנמיך את עוצמת הרגש, אלא לעיתים להגביר אותו בהתאם למטרה החינוכית או ההתפתחותית של הילד.
- הורות היא זירה טעונה במיוחד לויסות רגשי, מכיוון שהיא דורשת מאיתנו לנהל רגשות עוצמתיים וסותרים באופן יומיומי ושוחק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק באתגר המורכב של ויסות רגשי בהורות ומסביר מדוע ידע תיאורטי לבדו אינו מספיק כדי לגשר על הפער בין האימא שאנחנו רוצים להיות לבין התגובות שלנו בפועל. מוגדר בו מהו ויסות רגשי אדפטיבי הכולל מודעות, זיהוי מדויק של הרגש והתאמתו למטרות המצב. הפרק מציג דוגמאות למצבים שונים של ויסות עצמי או ויסות של הילד ומכריז על סדרת הרצאות מבוססת מחקר להענקת כלים מעשיים. הוא מיועד לכל הורה המרגיש תסכול מרגעים של איבוד שליטה ומחפש דרך מעשית לשפר את יכולות הוויסות שלו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הידע התיאורטי בהורות עלול לעיתים להגביר את התסכול, מכיוון שהוא לא תמיד עוזר ברגעים ספציפיים של איבוד שליטה. · ויסות רגשי אדפטיבי מורכב משלושה רכיבים: מודעות לחוויה הרגשית, זיהוי מדויק של הרגש ויכולת לווסת אותו בהתאם לדרישות המצב. · ויסות רגשי בהורות אינו אומר בהכרח להנמיך את עוצמת הרגש, אלא לעיתים להגביר אותו בהתאם למטרה החינוכית או ההתפתחותית של הילד. · הורות היא זירה טעונה במיוחד לויסות רגשי, מכיוון שהיא דורשת מאיתנו לנהל רגשות עוצמתיים וסותרים באופן יומיומי ושוחק.
פרק 44: איך לגדל ילדים מוצלחים?
4 בינואר 202616 דק׳פרק 43: אבא הורמונלי: על הביולוגיה של האבהות
21 בדצמבר 20259 דק׳פרק 42: האם ילד שני הוא באמת יותר נוח?!
7 בדצמבר 202511 דק׳פרק 41: להיות אמא מושלמת: מחירי הפרפקציוניזם בהורות (פרק גם לאבות)
23 בנובמבר 202532 דק׳
פודקאסטים דומים
רותם פוקס - הורות על הפרק
Rotem Fux
מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית
טל קבסה
קשיבות Mindfulness Podcast
כאן | Kan
דואט - הורים, ילדים ומה שביניהם
Duet@BGU | BGU Radio
חיים ברגע | סמדר יהודה-גזית ורז חסון | מיינדפולנס
KeyPod
הורות בהתפתחות - אלכסנדרה ואנא
אלכסנדרה אורלוב ואנא סטמסו