מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

אפשר לדחוס טיפול ב-PTSD משבועות ושנים לשבוע אחד בלבד: שתי פגישות CPT ביום במשך חמישה ימים, עם תוצאות עמידות לאורך זמן. · מודל למידת מכונה שמתעדכן מדי יום מצליח לחזות כבר ביום השלישי לטיפול האם המטופל צפוי להגיב, ומאפשר להציע מסלול חלופי בזמן. · ניבוי מראש בדיוק של כ-72% נחשב לא מספיק לשימוש קליני, ולכן מטעמים אתיים בחרו שלא ליישמו ולתת לכל מטופל הזדמנות. · האצת הטיפול מעלה את שיעור השלמת שיעורי הבית והדבקות בטיפול ליותר מ-90%, כי מספר הימים מוחשי וקל יותר להתחייב אליו. · ניכר 'מפנה של יום שלישי' (Tuesday turn) שבו רואים ירידה משמעותית בסימפטומים כבר בפגישה השלישית, וטיפול וירטואלי יעיל כמו טיפול פנים אל פנים.

כמה מאמרים על אונס מצאה פרופ' פטרישיה רזיק בספרות המחקרית?

ארבעה בלבד. היא ובת כיתתה עברו ידנית על כל גיליונות Psychological Abstracts ומצאו מאמר אחד על ייעוץ פסטורלי, אחד על הפרעה לתהליך הפסיכואנליטי, ושניים בכתבי עת לקרימינולוגיה שהאשימו את הנפגעות עצמן.

למה פטרישיה רזיק טוענת ש-PTSD אינו הפרעת חרדה?

מטופלות אמרו לה שלא הפחד רודף אותן אלא הבגידה, הבושה והגועל. משם הבינה שמדובר בהרבה מעבר לפחד, אבל רק ב-DSM-5 הועברה ההפרעה אל מחוץ לקטגוריית הפרעות החרדה, אחרי שנים שבהן טענותיה לא התקבלו.

מה ההבדל בין רגשות טבעיים לרגשות מיוצרים בטיפול CPT?

רגש טבעי מופיע בלי מחשבה, כמו פחד כשמישהו דוחף אותך מהגב בבניין גבוה, והוא דועך עם הזמן. רגש מיוצר נובע ממחשבה חוזרת כמו «זו אשמתי» או מהאשמת המפקד, ולפי רזיק הוא יכול להחזיק PTSD פעיל במשך עשורים.

כמה מפגשים כלל הפרוטוקול המקורי של CPT ואיך הוא נבדק?

כשנים עשר מפגשים. רזיק אספה 84 מקרי פיילוט בקבוצות לפני שקיבלה מימון לניסוי מבוקר אקראי, ובניסוי השוותה את CPT לחשיפה ממושכת ולקבוצת המתנה, בקצב של פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות.

כמה מטפלים הוכשרו ב-CPT בישראל מאז 7 באוקטובר?

550 אנשי בריאות נפש, ולצידם פועלות עשרות קבוצות הדרכה ברחבי הארץ. המראיין מציין שההיקף הזה אפשרי בזכות הרשת המקצועית שרזיק הכשירה לאורך השנים.

מי היא פרופסור עדנה פוע ואיזה טיפול היא פיתחה?

פוע היא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית בפסיכיאטריה באוניברסיטת פנסילבניה ומייסדת המרכז לטיפול ולחקר הפרעות חרדה שם. היא פיתחה את Prolonged Exposure, טיפול התנהגותי של חשיפה ממושכת ל-PTSD, חיברה למעלה מ-200 פרסומים, וב-2010 נבחרה לרשימת 100 המשפיעים בעולם של מגזין TIME.

איך הגיעה עדנה פוע לעסוק ב-OCD?

היא הגיעה להתמחות אצל פרופסור וולפה אחרי הדוקטורט, והמטופלת הראשונה שקיבלה סבלה מ-OCD חמור במיוחד. אותה אישה שכבה במיטה כל היום מפחד זיהום, לא נגעה באוכל, ובעלה האכיל אותה בכפית.

למה עדנה פוע עברה מדה-סנסיטיזציה שיטתית לטיפול בהצפה?

אחרי שלושה חודשים של דה-סנסיטיזציה שיטתית המטופלת עדיין לא זזה מהמיטה, ופוע החליטה לנסות הצפה למרות שוולפה סבר שהצפה רק תחמיר את מצב המטופלים. הטיפול הצליח באופן יוצא דופן, והמטופלת הגיעה איתה עד למקומות קבורה ולמקומות שבהם מכינים את המת לקבורה.

מה קרה למטופלת אחרי שחזרה הביתה?

בבית לא עודדו אותה להמשיך בשינויים שפוע ביקשה, היא נשארה במיטה וכל העבודה נמחקה. בהמשך היא עברה שני ניתוחי מוח שלא עזרו, וחזרה לשכב בבית. פוע מספרת שהמקרה הזה הוא שפתח אצלה את העניין בהפרעה.

מה עדנה פוע רצתה להיות לפני שהגיעה לפסיכולוגיה?

בתיכון הריאלי בחיפה היא החליטה להיות היסטוריונית ואחר כך ארכיאולוגית, ואמה אמרה לה שזה לא מקצוע לנשים. בסמינר הקיבוצים היא כתבה עבודת גמר על ילדים עבריינים ולימדה שנתיים במוסד לילדים עבריינים, ומשם הגיעה ללימודי פסיכולוגיה.

פסיכולוגיה

בואו נדבר! – שיחות על פסיכולוגיה, טיפול והחיים עצמם

ד"ר דני דרבי - בית קוגנטיקה

7 פרקים

על התוכנית

בואו נדבר! – שיחות על פסיכולוגיה, טיפול והחיים עצמם ד״ר דני דרבי, פסיכולוג קליני, מייסד בית קוגנטיקה ומנהל-שותף בתכנית ההכשרה סיביטי 360, פותח דלת אל מאחורי הקלעים של העבודה הטיפולית. בכל פרק הוא מארח מטפלים, חוקרים ואנשים מעוררי השראה לשיחה קלילה ומעמיקה על סוגיות קליניות, מחקר עדכני וכלים פרקטיים. הומור, חמלה וניצוץ יצירתי – הכול בשיחה אחת נגישה ומעשירה.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה בואו נדבר! – שיחות על פסיכולוגיה, טיפול והחיים עצמם?

בואו נדבר! – שיחות על פסיכולוגיה, טיפול והחיים עצמם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת ד"ר דני דרבי - בית קוגנטיקה. פודקאסט מקצועי ואינטלקטואלי המנתח את עולם הטיפול הנפשי מתוך ראייה היסטורית, מדעית ואנושית. בארכיון 7 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-46 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	פסיכולוגיה
פרקים בארכיון	7
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-46 דקות
הפרק האחרון	6 ביולי 2026
פרקים עם ניתוח עומק	5

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

"כמה מהר היית רוצה להרגיש טוב יותר?" - השאלה שמכריעה את קצב ההחלמה

ד"ר דני דרבי מארח חוקרים שמערערים מוסכמות. פיליפ מ-Rush University מספר איך דוחסים טיפול ב-PTSD משנים לשבוע אחד - שתי פגישות CPT ביום, חמישה ימים - עם תוצאות שמחזיקות לאורך זמן, ומודל למידת מכונה שכבר ביום השלישי מנבא אם המטופל יגיב.

פרופ' פטרישיה ריסיק, מפתחת ה-CPT, מתארת את ההתנגדות העזה שספגה מהאקדמיה בשנות ה-70, תקופה שבה הספרות המקצועית עוד עסקה בהאשמת הקורבן. בפרק אחר מפרקים את OCD כהפרעת ספק ולא רק חרדה, ואת הבושה שמעכבת אנשים מלפנות לטיפול.

זה לא פודקאסט של עצות מהירות אלא של מנגנונים: מה באמת קורה בחדר הטיפולים, ולמה לפעמים הטכניקה פחות קובעת מהמחויבות של המטופל למבנה.

פסיכולוגיהטיפולבריאות הנפשOCDזוגיותהתמודדות

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת בואו נדבר! – שיחות על פסיכולוגיה, טיפול והחיים עצמם

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

תובנות לפרק

פודקאסט מקצועי ואינטלקטואלי המנתח את עולם הטיפול הנפשי מתוך ראייה היסטורית, מדעית ואנושית.

המנחה

ד"ר דני דרבי מוביל את השיחות מתוך גישה קלינית אקדמית ומעמיקה, תוך יצירת מרחב לדיאלוג מקצועי עם חוקרים מובילים. הוא ניכר כאיש מקצוע מחויב וסקרן, השואף לחשוף את המכניזם הטיפולי ואת האתגרים האנושיים והמערכתיים שמאחורי כל הפרעה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בסגנון ראיון מעמיק, רציני ומקצועי, הממוקד בהבנת תהליכים פסיכולוגיים ובהיסטוריה של הטיפול. הדיונים מתנהלים בקצב אינטלקטואלי, תוך הקפדה על ניתוח מבוסס ראיות והצגת השקפות עולם טיפוליות מורכבות.

טיפול מבוסס ראיותהתפתחות היסטורית של פסיכותרפיההתמודדות עם בושה ואשמהשבירת מחסומים אקדמיים וממסדייםחשיבות המבנה וההתמדה בטיפול

תובנות הזהב מהארכיון

חדשנות טיפולית נתקלת לעיתים קרובות בהתנגדות אקדמית וממסדית עזה לפני שהיא הופכת לסטנדרט מקובל.
החלמה מטראומה דורשת מענה רגשי רחב מעבר לטיפול בחרדה, תוך התייחסות לרגשות מורכבים כמו בושה ובגידה.
הצלחה טיפולית אינה תלויה רק בטכניקה, אלא במחויבות המטופל למבנה הטיפולי וביכולתו להפסיק דפוסי הימנעות.
שילוב של טכנולוגיה ולמידת מכונה יכול לשפר משמעותית את התאמת הטיפול והדיוק בניבוי תוצאות.

למי זה מתאים

הפודקאסט מיועד לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ולמתעניינים בתהליכי החלמה נפשית, המבקשים להעמיק בהבנת הטיפול המדעי.

השאלות הבולטות בארכיון

פיליפ: בינה מלאכותית, האצת טיפול ב-PTSD וטיפול מותאם אישית

כמה מהר היית רוצה להרגיש טוב יותר? שאלה שאחד מעמיתיו של פיליפ מציג למטופלים כדי להמחיש שתדירות הפגישות קובעת את מהירות ההחלמה.

5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של בואו נדבר! – שיחות על פסיכולוגיה, טיפול והחיים עצמם זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

בריאות הנפש זוגיות ונישואין צבא ושירות כסף אישי וחיסכון השביעי באוקטובר מיניות ואינטימיות פשע אמיתי

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

חוקר מ-Rush University מסביר איך אפשר לרפא PTSD בשבוע אחד ולחזות כבר ביום השלישי מי יגיב לטיפול בעזרת למידת מכונה.

פרק ראיון (באנגלית) עם פיליפ, מנהל מחקר ב-Road Home Program וב-Treat Lab ב-Rush University, העוסק בטיפול בטראומה וב-PTSD בקרב לוחמים. פיליפ מספר על הדרך האישית שהובילה אותו לתחום דרך סבו שסבל מ-PTSD ללא טיפול ראוי, ועל פיתוח תוכניות טיפול מואצות המבוססות על טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT). הוא מתאר כיצד צוותו משתמש בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית יוצרת כדי לחזות מי יגיב לטיפול ומי לא, ולשפר את התאמת הטיפול. הפרק מיועד לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ולכל מי שמתעניין בעתיד הטיפול הפסיכולוגי ובהאצתו.

אפשר לדחוס טיפול ב-PTSD משבועות ושנים לשבוע אחד בלבד: שתי פגישות CPT ביום במשך חמישה ימים, עם תוצאות עמידות לאורך זמן.
מודל למידת מכונה שמתעדכן מדי יום מצליח לחזות כבר ביום השלישי לטיפול האם המטופל צפוי להגיב, ומאפשר להציע מסלול חלופי בזמן.
ניבוי מראש בדיוק של כ-72% נחשב לא מספיק לשימוש קליני, ולכן מטעמים אתיים בחרו שלא ליישמו ולתת לכל מטופל הזדמנות.
האצת הטיפול מעלה את שיעור השלמת שיעורי הבית והדבקות בטיפול ליותר מ-90%, כי מספר הימים מוחשי וקל יותר להתחייב אליו.
ניכר 'מפנה של יום שלישי' (Tuesday turn) שבו רואים ירידה משמעותית בסימפטומים כבר בפגישה השלישית, וטיפול וירטואלי יעיל כמו טיפול פנים אל פנים.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

ד"ר דני דרבי מארח מטפלים וחוקרים לשיחות שמורידות את חדר הטיפולים לגובה העיניים, מטראומה ועד OCD.

פרופ' פטרישיה ריסיק, מפתחת ה-CPT, מספרת שבשנות ה-70 לא היה כמעט ידע אקדמי על נפגעי פשיעה, והספרות המקצועית אפילו עסקה בהאשמת הקורבן.
ריסיק זיהתה שטראומה היא לא רק הפרעת פחד אלא מערבולת של בושה, אשמה, בגידה וגועל - ומשם צמחה גישה טיפולית רחבה מטיפולי החשיפה הקלאסיים.
ד"ר לי טיבי ממסגרת מחדש את ה-OCD כהפרעת ספק ואי-סגירות, לא כחרדה עם תוכן ספציפי, ומחברת אותה דווקא לתפיסה הבודהיסטית על הסבל שבניסיון לדחות אי-נוחות.
בושה סביב מחשבות טאבו היא אחד החסמים הגדולים שמעכבים אנשים מלפנות לטיפול מלכתחילה.

"את אומרת שהאשמת הקורבן הייתה עיקר הספרות המקצועית שהייתה לכם?" דרבי שואל, וד"ר פטרישיה ריסיק - מי שפיתחה את ה-CPT - מאשרת. בשנות ה-70, היא מספרת, פשוט לא היה ידע אקדמי על מה שפשיעה עושה לקורבן, ומי שניסה לחקור את זה נתקל בקיר של ספקנות אקדמית.

מתוך החלל הזה צמחה תובנה שמלווה את כל השיחה: טראומה היא לא רק פחד. ריסיק מתארת אותה כצרור של בושה, אשמה, בגידה ואבל - וזו בדיוק הסיבה שטיפולי החשיפה הקלאסיים, שכוונו לפחד בלבד, הרגישו לה חלקיים. כך נולדה גישה רחבה יותר.

בפרק אחר מתארחת ד"ר לי טיבי ומציעה זווית חדה על OCD: לא חרדה עם תוכן מסוים, אלא מנגנון של ספק ואי-סגירות. ההבחנה הזו משנה הכל, כי היא מסבירה למה רדיפה אחרי ודאות רק מזינה את הבעיה.

טיבי גם מחברת קצה לא צפוי - בין הטיפול בחשיפה לבין התפיסה הבודהיסטית: חלק גדול מהסבל נובע מהמאמץ לדחות חוויה לא נוחה, והחשיפה היא בעצם דרך לשנות את היחס אליה במקום לברוח ממנה.

מה שחוזר בשיחות האלה הוא הבושה - בעיקר סביב מחשבות טאבו - שמרחיקה אנשים מהטיפול שהם זקוקים לו. דרבי, פסיכולוג קליני ומייסד קוגנטיקה, מצליח לדבר על כל זה בלי להפוך את חדר הטיפולים למקום מאיים.

פסיכולוגיה טיפול CBT בריאות הנפש שיחות פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון6 ביולי 2026

להחלים מטראומה בתוך קשר

פרקים אחרונים

להחלים מטראומה בתוך קשר
6 ביולי 202644 דק׳
S1E5 -להחלים מטראומה בתוך קשר
6 ביולי 202644 דק׳
LET'S TALK !- THE FUTURE OF THERAPY IS HERE - AI, PSYCHOTHERAPY AND TRAINING
17 בספטמבר 202553 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר דני דרבי מארח את פרופ' פיליפ הלד לשיחה (באנגלית) על מקומה הגובר של הבינה המלאכותית בפסיכותרפיה. הם בוחנים כיצד AI יכול לשמש כלי תומך שמרחיב את עבודת המטפל ויוצר רציפות בין מפגשים, ואיך כלים מבוססי AI יכולים ללמד מטפלים מיומנויות ליבה כמו דיאלוג סוקרטי ולספק משוב מיידי. פרק למטפלים ולמתעניינים בעתיד הטיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- AI ככלי תומך שמרחיב את עבודת המטפל ויוצר רציפות בין מפגשים
- שימוש ב-AI להכשרת מטפלים בדיאלוג סוקרטי ובמשוב מיידי
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר דני דרבי מארח את פרופ' פיליפ הלד לשיחה (באנגלית) על מקומה הגובר של הבינה המלאכותית בפסיכותרפיה. הם בוחנים כיצד AI יכול לשמש כלי תומך שמרחיב את עבודת המטפל ויוצר רציפות בין מפגשים, ואיך כלים מבוססי AI יכולים ללמד מטפלים מיומנויות ליבה כמו דיאלוג סוקרטי ולספק משוב מיידי. פרק למטפלים ולמתעניינים בעתיד הטיפול.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
AI ככלי תומך שמרחיב את עבודת המטפל ויוצר רציפות בין מפגשים · שימוש ב-AI להכשרת מטפלים בדיאלוג סוקרטי ובמשוב מיידי
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
Let’s Talk Psychology with Dr. Danny Derby - Professor Patricia Resick
14 בספטמבר 202541 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
דני דרבי מארח את פרופ' פטרישיה רזיק, שפיתחה את Cognitive Processing Therapy, או CPT, לטיפול ב-PTSD. רזיק מספרת שכשהחלה לעבוד עם נפגעות אונס, הספרות המקצועית כללה רק ארבעה מאמרים בנושא, ושניים מהם האשימו את הנפגעות. מחקרים מוקדמים עקבו אחרי דיכאון, חרדה והחלמה טבעית, והראו שלא כל מי שחווה טראומה נשאר עם PTSD. רזיק ניסתה טיפול קצר, ייעוץ כללי ואימון לחיסון מפני לחץ, אך לא הסתפקה בתוצאות. המפגש עם נפגעות שאמרו כי הפחד אינו הדבר שרודף אותן חידד אצלה שטראומה כוללת גם בושה, גועל ובגידה. דרבי מחבר את הדברים לישראל אחרי 7 באוקטובר ומספר על הכשרת 550 אנשי בריאות הנפש ועל עשרות קבוצות הדרכה ברחבי הארץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בתחילת הדרך כמעט לא היה בסיס מקצועי להבנת השפעתם של אונס, רצח, התעללות מינית בילדים ואלימות במשפחה על הקורבנות.
- שיעורי PTSD ירדו לאורך הזמן אחרי אונס: כמעט כולן עמדו בקריטריונים אחרי שבוע, 75 אחוז אחרי חודש וכמחצית אחרי שלושה חודשים.
- רזיק מדגישה שלא כל תגובה לטראומה בנויה סביב פחד. בושה, גועל, בגידה, אימה ואבל יכולים להיות במרכז החוויה.
- החלמה טבעית אצל חלק מהנפגעים חייבה מחקרים מבוקרים כדי להבחין בין השפעת הטיפול לבין התאוששות שהיתה מתרחשת גם בלעדיו.
- ניסוי קטן שהשווה אימון לחיסון מפני לחץ לייעוץ כללי מצא ששניהם עזרו במידה דומה, אך לא במידה שסיפקה את רזיק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כמה מאמרים על אונס מצאה פרופ' פטרישיה רזיק בספרות המחקרית?
ארבעה בלבד. היא ובת כיתתה עברו ידנית על כל גיליונות Psychological Abstracts ומצאו מאמר אחד על ייעוץ פסטורלי, אחד על הפרעה לתהליך הפסיכואנליטי, ושניים בכתבי עת לקרימינולוגיה שהאשימו את הנפגעות עצמן.
▾למה פטרישיה רזיק טוענת ש-PTSD אינו הפרעת חרדה?
מטופלות אמרו לה שלא הפחד רודף אותן אלא הבגידה, הבושה והגועל. משם הבינה שמדובר בהרבה מעבר לפחד, אבל רק ב-DSM-5 הועברה ההפרעה אל מחוץ לקטגוריית הפרעות החרדה, אחרי שנים שבהן טענותיה לא התקבלו.
▾מה ההבדל בין רגשות טבעיים לרגשות מיוצרים בטיפול CPT?
רגש טבעי מופיע בלי מחשבה, כמו פחד כשמישהו דוחף אותך מהגב בבניין גבוה, והוא דועך עם הזמן. רגש מיוצר נובע ממחשבה חוזרת כמו «זו אשמתי» או מהאשמת המפקד, ולפי רזיק הוא יכול להחזיק PTSD פעיל במשך עשורים.
▾כמה מפגשים כלל הפרוטוקול המקורי של CPT ואיך הוא נבדק?
כשנים עשר מפגשים. רזיק אספה 84 מקרי פיילוט בקבוצות לפני שקיבלה מימון לניסוי מבוקר אקראי, ובניסוי השוותה את CPT לחשיפה ממושכת ולקבוצת המתנה, בקצב של פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות.
▾כמה מטפלים הוכשרו ב-CPT בישראל מאז 7 באוקטובר?
550 אנשי בריאות נפש, ולצידם פועלות עשרות קבוצות הדרכה ברחבי הארץ. המראיין מציין שההיקף הזה אפשרי בזכות הרשת המקצועית שרזיק הכשירה לאורך השנים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
בואו נדבר! ד"ר דני דרבי מדבר עם ד"ר לי טיבי על לחבק את הספק OCD, חמלה וגם אומץ
23 ביוני 202533 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר דני דרבי משוחח עם ד"ר לי טיבי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת CBT, על הדרך שלה לטיפול ב-OCD ועל המנגנון שמסתתר מתחת לתכנים השונים של ההפרעה. טיבי מתארת איך בושה סביב מחשבות על מיניות או אלימות עלולה לעכב פנייה לטיפול, ואיך גם מטפלים יכולים לפספס OCD כשהוא לא נראה כמו שטיפת ידיים או צורך בסימטריה. מבחינתה, הסימן המרכזי הוא ספק שלא נסגר ותחושת אי שלמות שיכולים להופיע סביב ניקיון, זוגיות או כל נושא אחר. השיחה מפרקת את הדימוי של חשיפה כטיפול אכזרי: כשהיא נעשית בשיתוף פעולה, היא יכולה להיות משחקית, יצירתית וחומלת. המטרה אינה להבטיח למטופל שהפחד שלו לא יתממש, אלא לעזור לו לשהות באי ודאות בלי לבקש שוב ושוב אישור והרגעה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- OCD אינו מוגדר לפי תוכן אחד. המחשבות יכולות לעסוק בניקיון, מיניות, אלימות או זוגיות, בעוד שהמנגנון החוזר הוא ספק ותחושת אי סגירות.
- בושה יכולה לעכב פנייה לטיפול, במיוחד כשהמחשבות נתפסות כלא נעימות או ככאלה שקשה להודות בקיומן.
- כשמטפל חושד ב-OCD, שאלונים ייעודיים והתייעצות עם עמיתים יכולים לעזור בזיהוי המנגנון ולא רק הסימפטום הבולט.
- הניסיון להירגע ולקבל אישור שוב ושוב עלול לשמר את ההפרעה. בחשיפה מתרגלים מפגש עם האפשרות המפחידה בלי לפתור מיד את הספק.
- טיפול בחשיפה יכול להתקיים במרחב משחקי, יצירתי וחומל, עם פסיכו-אדוקציה ועבודת צוות בין המטפל למטופל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר דני דרבי משוחח עם ד"ר לי טיבי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת CBT, על הדרך שלה לטיפול ב-OCD ועל המנגנון שמסתתר מתחת לתכנים השונים של ההפרעה. טיבי מתארת איך בושה סביב מחשבות על מיניות או אלימות עלולה לעכב פנייה לטיפול, ואיך גם מטפלים יכולים לפספס OCD כשהוא לא נראה כמו שטיפת ידיים או צורך בסימטריה. מבחינתה, הסימן המרכזי הוא ספק שלא נסגר ותחושת אי שלמות שיכולים להופיע סביב ניקיון, זוגיות או כל נושא אחר. השיחה מפרקת את הדימוי של חשיפה כטיפול אכזרי: כשהיא נעשית בשיתוף פעולה, היא יכולה להיות משחקית, יצירתית וחומלת. המטרה אינה להבטיח למטופל שהפחד שלו לא יתממש, אלא לעזור לו לשהות באי ודאות בלי לבקש שוב ושוב אישור והרגעה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
OCD אינו מוגדר לפי תוכן אחד. המחשבות יכולות לעסוק בניקיון, מיניות, אלימות או זוגיות, בעוד שהמנגנון החוזר הוא ספק ותחושת אי סגירות. · בושה יכולה לעכב פנייה לטיפול, במיוחד כשהמחשבות נתפסות כלא נעימות או ככאלה שקשה להודות בקיומן. · כשמטפל חושד ב-OCD, שאלונים ייעודיים והתייעצות עם עמיתים יכולים לעזור בזיהוי המנגנון ולא רק הסימפטום הבולט. · הניסיון להירגע ולקבל אישור שוב ושוב עלול לשמר את ההפרעה. בחשיפה מתרגלים מפגש עם האפשרות המפחידה בלי לפתור מיד את הספק. · טיפול בחשיפה יכול להתקיים במרחב משחקי, יצירתי וחומל, עם פסיכו-אדוקציה ועבודת צוות בין המטפל למטופל.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
טיפול בחשיפה ב-OCD ו-PTSD: שיחה עם פרופ' עדנה פואה | פרק 1
1 באוקטובר 202348 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
דני דרבי ועדי כהן משוחחים עם פרופסור עדנה פוע על הדרך הלא מתוכננת שהובילה אותה לטיפול בחרדה, OCD ופוסט טראומה. פוע חוזרת אל המטופלת הראשונה שקיבלה בהתמחות אצל פרופסור וולפ: אישה ששכבה במיטה, פחדה מקונטמינציה וכמעט לא נגעה בדבר. אחרי שהטיפול ההדרגתי לא קידם אותה, פוע בחרה בהצפה והגיעה איתה עד למקומות קבורה ולמקומות שבהם מכינים אנשים לקבורה. השיפור היה גדול, אבל בבית הסביבה עודדה את ההימנעות וה-OCD חזר. בהמשך נעשו שני ניתוחי מוח שלא עזרו. דרך הסיפור הזה עולה עמדה טיפולית ברורה: הצלחה בחשיפה תלויה גם בהמשך התרגול וביכולת של הסביבה לעזור למטופל לחיות, ולא לשמר את הפחד. פוע מספרת גם שלא תכננה קריירה מפורסמת. היא רצתה להיות היסטוריונית ואחר כך ארכיאולוגית, למדה בסמינר קיבוצים ועבדה עם ילדים עבריינים, לפני שהתגלגלה לפסיכולוגיה ולטיפול בהפרעות חרדה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הימנעות יכולה להחזיק OCD בחיים גם כשהחשיפה כבר הביאה לשיפור משמעותי.
- החשיפה לא נשארת בחדר הטיפול: המטופלת נדרשה לצאת לרחובות ולהגיע למקומות שחיברו אותה ישירות לפחד מקונטמינציה וממוות.
- הסביבה הקרובה עשויה לקדם החלמה או לחבל בה. כשהבעל עודד את המטופלת להישאר בבית, כל העבודה הטיפולית נמחקה.
- הדרך המקצועית של פוע צמחה ממפגשים קליניים ומסקרנות, לא מתוכנית מוקדמת לפתח טיפול או לזכות בהכרה.
- פוע מתארת מעבר מטיפול פתוח ולא מובנה לעבודה התנהגותית מבוססת מחקר, גם מול התנגדות מקצועית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מי היא פרופסור עדנה פוע ואיזה טיפול היא פיתחה?
פוע היא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית בפסיכיאטריה באוניברסיטת פנסילבניה ומייסדת המרכז לטיפול ולחקר הפרעות חרדה שם. היא פיתחה את Prolonged Exposure, טיפול התנהגותי של חשיפה ממושכת ל-PTSD, חיברה למעלה מ-200 פרסומים, וב-2010 נבחרה לרשימת 100 המשפיעים בעולם של מגזין TIME.
▾איך הגיעה עדנה פוע לעסוק ב-OCD?
היא הגיעה להתמחות אצל פרופסור וולפה אחרי הדוקטורט, והמטופלת הראשונה שקיבלה סבלה מ-OCD חמור במיוחד. אותה אישה שכבה במיטה כל היום מפחד זיהום, לא נגעה באוכל, ובעלה האכיל אותה בכפית.
▾למה עדנה פוע עברה מדה-סנסיטיזציה שיטתית לטיפול בהצפה?
אחרי שלושה חודשים של דה-סנסיטיזציה שיטתית המטופלת עדיין לא זזה מהמיטה, ופוע החליטה לנסות הצפה למרות שוולפה סבר שהצפה רק תחמיר את מצב המטופלים. הטיפול הצליח באופן יוצא דופן, והמטופלת הגיעה איתה עד למקומות קבורה ולמקומות שבהם מכינים את המת לקבורה.
▾מה קרה למטופלת אחרי שחזרה הביתה?
בבית לא עודדו אותה להמשיך בשינויים שפוע ביקשה, היא נשארה במיטה וכל העבודה נמחקה. בהמשך היא עברה שני ניתוחי מוח שלא עזרו, וחזרה לשכב בבית. פוע מספרת שהמקרה הזה הוא שפתח אצלה את העניין בהפרעה.
▾מה עדנה פוע רצתה להיות לפני שהגיעה לפסיכולוגיה?
בתיכון הריאלי בחיפה היא החליטה להיות היסטוריונית ואחר כך ארכיאולוגית, ואמה אמרה לה שזה לא מקצוע לנשים. בסמינר הקיבוצים היא כתבה עבודת גמר על ילדים עבריינים ולימדה שנתיים במוסד לילדים עבריינים, ומשם הגיעה ללימודי פסיכולוגיה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
LET'S TALK !- THE FUTURE OF THERAPY IS HERE – AI, PSYCHOTHERAPY AND TRAINING
17 בספטמבר 202553 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פיליפ הלד הגיע לחקר טראומה בעקבות סבו, ששירת בצבא וסבל ממה שמוכר כיום כ-PTSD. כבר בתיכון בגרמניה הוא החליט להתמקד בפסיכולוגיה, בטראומה ובאוכלוסיות צבאיות, ובהמשך הגיע ל-Rush University Medical Center. שם הוא בוחן איך להפוך טיפולים קיימים ליעילים, נגישים ומהירים יותר. השיחה מתמקדת בתוכנית טיפול אינטנסיבית בת שבועיים ובבעיה שהתגלתה בה: אחד מכל ארבעה לוחמים שסיימו אותה לא חווה ירידה משמעותית בתסמינים. המודלים הראשונים חזו תגובה לטיפול בדיוק של כ-72%, אך לא נכנסו לשימוש קליני בגלל הסיכון לטעות. בהמשך נבנו מודלים שמתעדכנים מדי יום ומזהים כבר ביום השלישי מי כנראה לא יגיב מספיק. הזיהוי המוקדם מאפשר לבדוק תוספות כמו TMS או לעבור לגישות מבוססות ראיות אחרות, בהן חשיפה ממושכת. הלד מדגיש שהמטרה אינה לתת למחשב להחליט במקום המטפל, אלא להשתמש נכון בנתונים שכבר נאספים כדי למנוע ממטופלים לסיים טיפול אינטנסיבי בלי שיפור ולאבד תקווה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- חיבור אישי יכול להפוך למסלול מקצועי ממוקד: החוויה של סבו הובילה את הלד לעיסוק ממושך ב-PTSD ובטיפול באוכלוסיות צבאיות.
- חיזוי של כ-72% נשמע גבוה, אבל אינו מספיק כשהחלטה קלינית שגויה עלולה למנוע ממטופל הזדמנות להצליח.
- מודל שמתעדכן במהלך הטיפול שימושי יותר מתחזית חד-פעמית לפני תחילתו, משום שהוא לומד מהנתונים שנאספים בכל יום.
- זיהוי חוסר תגובה ביום השלישי של תוכנית בת שבועיים משאיר זמן להוסיף טיפול או לבדוק גישה אחרת.
- נתונים קליניים אינם מטרה בפני עצמם. הערך שלהם נוצר כשהם עוזרים להתאים טיפול ולצמצם את תחושת התבוסה של מי שלא השתפר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פיליפ הלד הגיע לחקר טראומה בעקבות סבו, ששירת בצבא וסבל ממה שמוכר כיום כ-PTSD. כבר בתיכון בגרמניה הוא החליט להתמקד בפסיכולוגיה, בטראומה ובאוכלוסיות צבאיות, ובהמשך הגיע ל-Rush University Medical Center. שם הוא בוחן איך להפוך טיפולים קיימים ליעילים, נגישים ומהירים יותר. השיחה מתמקדת בתוכנית טיפול אינטנסיבית בת שבועיים ובבעיה שהתגלתה בה: אחד מכל ארבעה לוחמים שסיימו אותה לא חווה ירידה משמעותית בתסמינים. המודלים הראשונים חזו תגובה לטיפול בדיוק של כ-72%, אך לא נכנסו לשימוש קליני בגלל הסיכון לטעות. בהמשך נבנו מודלים שמתעדכנים מדי יום ומזהים כבר ביום השלישי מי כנראה לא יגיב מספיק. הזיהוי המוקדם מאפשר לבדוק תוספות כמו TMS או לעבור לגישות מבוססות ראיות אחרות, בהן חשיפה ממושכת. הלד מדגיש שהמטרה אינה לתת למחשב להחליט במקום המטפל, אלא להשתמש נכון בנתונים שכבר נאספים כדי למנוע ממטופלים לסיים טיפול אינטנסיבי בלי שיפור ולאבד תקווה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חיבור אישי יכול להפוך למסלול מקצועי ממוקד: החוויה של סבו הובילה את הלד לעיסוק ממושך ב-PTSD ובטיפול באוכלוסיות צבאיות. · חיזוי של כ-72% נשמע גבוה, אבל אינו מספיק כשהחלטה קלינית שגויה עלולה למנוע ממטופל הזדמנות להצליח. · מודל שמתעדכן במהלך הטיפול שימושי יותר מתחזית חד-פעמית לפני תחילתו, משום שהוא לומד מהנתונים שנאספים בכל יום. · זיהוי חוסר תגובה ביום השלישי של תוכנית בת שבועיים משאיר זמן להוסיף טיפול או לבדוק גישה אחרת. · נתונים קליניים אינם מטרה בפני עצמם. הערך שלהם נוצר כשהם עוזרים להתאים טיפול ולצמצם את תחושת התבוסה של מי שלא השתפר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.