האוניברסיטה המשודרת - תרבות ישראלית

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• הקיבוץ - מאוטופיה של העבר לאוטופיה של העתיד, עם הפרופ' נורית גרץ
• סרטי מלחמת לבנון ומלחמת תש"ח - מהלך בין המלחמות, עם הפרופ' נורית גרץ
• קדמה - מהטראומה של השואה אל הטראומה של מלחמה, עם הפרופ' נורית גרץ
• הקולנוע הישראלי: משואה לגאולה ובחזרה, עם הפרופ' נורית גרץ
• המזרח במוזיקה הישראלית: הפרח בגני, עם הפרופ' עודד זהבי

פרקים אחרונים

• המזרח במוזיקה הישראלית: נקודת מפגש - שם וכאן, עם הפרופ' עודד זהבי

  30 בינואר 2023·28 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרק בסדרת מסע מוזיקלי עם פרופ' עודד זהבי על המוזיקה המזרחית/ים-תיכונית בישראל: מתי נולד הסגנון, מי היו הוריו וכיצד התפתח. הפרק מתמקד ב'נקודת מפגש' בין מסורות העבר לבין ישראל המתהווה. למאזינים שמסקרנים אותם שורשי הפופ המזרחי ותולדות המוזיקה הישראלית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שאלת המפתח: מתי בעצם נולד הז'אנר ה'מזרחי' ומי היו 'הוריו' המוזיקליים?

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  פרק בסדרת מסע מוזיקלי עם פרופ' עודד זהבי על המוזיקה המזרחית/ים-תיכונית בישראל: מתי נולד הסגנון, מי היו הוריו וכיצד התפתח. הפרק מתמקד ב'נקודת מפגש' בין מסורות העבר לבין ישראל המתהווה. למאזינים שמסקרנים אותם שורשי הפופ המזרחי ותולדות המוזיקה הישראלית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  שאלת המפתח: מתי בעצם נולד הז'אנר ה'מזרחי' ומי היו 'הוריו' המוזיקליים?

• הקיבוץ - מאוטופיה של העבר לאוטופיה של העתיד, עם הפרופ' נורית גרץ

  15 בינואר 2023·25 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק מהאוניברסיטה המשודרת, בהנחיית פרופ' נורית גרץ, סוקר את השינויים בקיבוץ מחברה סוציאליסטית-קולקטיביסטית לחברה פרטית-אינדיבידואליסטית, ומדגים כיצד שינויים אלו משתקפים בקולנוע ובספרות. ההרצאה מיועדת לכל מי שמעוניין בהבנת ההיסטוריה והזיכרון התרבותי של ישראל, ומציעה מסגרת ביקורתית לבחינת יצירות העוסקות בקיבוץ. היא מדגישה את הצורך לנתח את העבר באופן מורכב, תוך שילוב בין זמנים שונים ולא רק דרך עדשות ההווה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבנת היסטוריה מורכבת דורשת התבוננות 'במקבת של זמנים', כלומר ראיית העבר, ההווה ואפשרויות העתיד בו-זמנית, ולא רק רצף עובדות או קטעים בודדים.
  • יצירות רבות העוסקות בקיבוץ משקפות את בעיות החברה העכשווית (כגון פירוק משפחה, אינדיבידואליזם אגרסיבי) ומשליכות את האשמה עליו, במקום לנתח את מורכבותו ההיסטורית.
  • הבחירה האמנותית להתמקד בקונפליקטים אישיים וזוגיים (למשל, ב'יחפים') על פני הישגים קולקטיביים משקפת את ערכי ההווה ומפספסת את ההקשר הרחב של התקופה המתוארת.
  • יצירות מוצלחות יותר (כמו 'ילדי השמש') יוצרות סתירה מכוונת בין עדויות בעל-פה לבין דימויים ויזואליים, ובכך מאפשרות לצופה לחוות את ריבוי הזמנים והפרשנויות של העבר הקיבוצי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק מהאוניברסיטה המשודרת, בהנחיית פרופ' נורית גרץ, סוקר את השינויים בקיבוץ מחברה סוציאליסטית-קולקטיביסטית לחברה פרטית-אינדיבידואליסטית, ומדגים כיצד שינויים אלו משתקפים בקולנוע ובספרות. ההרצאה מיועדת לכל מי שמעוניין בהבנת ההיסטוריה והזיכרון התרבותי של ישראל, ומציעה מסגרת ביקורתית לבחינת יצירות העוסקות בקיבוץ. היא מדגישה את הצורך לנתח את העבר באופן מורכב, תוך שילוב בין זמנים שונים ולא רק דרך עדשות ההווה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  הבנת היסטוריה מורכבת דורשת התבוננות 'במקבת של זמנים', כלומר ראיית העבר, ההווה ואפשרויות העתיד בו-זמנית, ולא רק רצף עובדות או קטעים בודדים. · יצירות רבות העוסקות בקיבוץ משקפות את בעיות החברה העכשווית (כגון פירוק משפחה, אינדיבידואליזם אגרסיבי) ומשליכות את האשמה עליו, במקום לנתח את מורכבותו ההיסטורית. · הבחירה האמנותית להתמקד בקונפליקטים אישיים וזוגיים (למשל, ב'יחפים') על פני הישגים קולקטיביים משקפת את ערכי ההווה ומפספסת את ההקשר הרחב של התקופה המתוארת. · יצירות מוצלחות יותר (כמו 'ילדי השמש') יוצרות סתירה מכוונת בין עדויות בעל-פה לבין דימויים ויזואליים, ובכך מאפשרות לצופה לחוות את ריבוי הזמנים והפרשנויות של העבר הקיבוצי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• סרטי מלחמת לבנון ומלחמת תש"ח - מהלך בין המלחמות, עם הפרופ' נורית גרץ

  15 בינואר 2023·28 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק בקולנוע הישראלי וביטויי טראומת מלחמת לבנון דרך סרטים כמו "וולסים עם בשיר" ו"חירבת חיזה". פרופסור נורית גרץ בוחנת כיצד סרטים אלו חושפים שכבות של טראומה, תוך שימוש בתאוריית שרשרת הטראומות של פרויד. היא מנתחת מוטיבים ויזואליים חוזרים, כמו הילד המגורש והבוץ, כדי להראות את קשיי ההתמודדות של החברה הישראלית עם מעמד הקורבן והמבצע כאחד. הפרק מזמין הקשבה עמוקה למי שמתעניין בביקורת קולנועית, פסיכולוגיה של טראומה וניתוח חברתי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • טראומה, לפי פרויד, היא אירוע לא מעובד המפריע לרצף החיים וחוזר ומופיע בתחפושות שונות.
  • "וולסים עם בשיר" מתמודד עם טראומת מלחמת לבנון וטבח סברה ושתילה, לא רק מזווית הקורבן, אלא גם עם אחריות הצד הישראלי דרך מעורבותו בהארה.
  • דמות הילד המגורש/נלקח בשבי היא תמונה החוזרת באובססיביות בקולנוע הישראלי, מסמלת את העוול והחייל הצופה שאינו יכול לפעול.
  • מוטיב הבוץ בקולנוע ובספרות הישראלית מייצג שקיעה עמוקה במציאות המזרח תיכונית, ומשקף את היותנו גם קורבנות וגם מייצרי עוול.
  • שרשרת הטראומות קובעת שפתרון טראומה אחת לעיתים קרובות חושף טראומה עמוקה וקשה יותר המסתתרת אחריה.
  • הקולנוע הישראלי מציג את החייל הישראלי כמי שנמצא במעגל השני או השלישי של הטבח, רואה אך אינו מבין את מלוא המשמעות, ולכן אינו זוכר או מתמודד ישירות.
  • ההתעקבות הקולנועית על הבוץ הלבנוני מתקשרת למצב שבו המלחמה שקעה, ומבטאת את הקושי לצאת ממעגל האלימות במזרח התיכון.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק בקולנוע הישראלי וביטויי טראומת מלחמת לבנון דרך סרטים כמו "וולסים עם בשיר" ו"חירבת חיזה". פרופסור נורית גרץ בוחנת כיצד סרטים אלו חושפים שכבות של טראומה, תוך שימוש בתאוריית שרשרת הטראומות של פרויד. היא מנתחת מוטיבים ויזואליים חוזרים, כמו הילד המגורש והבוץ, כדי להראות את קשיי ההתמודדות של החברה הישראלית עם מעמד הקורבן והמבצע כאחד. הפרק מזמין הקשבה עמוקה למי שמתעניין בביקורת קולנועית, פסיכולוגיה של טראומה וניתוח חברתי.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  טראומה, לפי פרויד, היא אירוע לא מעובד המפריע לרצף החיים וחוזר ומופיע בתחפושות שונות. · "וולסים עם בשיר" מתמודד עם טראומת מלחמת לבנון וטבח סברה ושתילה, לא רק מזווית הקורבן, אלא גם עם אחריות הצד הישראלי דרך מעורבותו בהארה. · דמות הילד המגורש/נלקח בשבי היא תמונה החוזרת באובססיביות בקולנוע הישראלי, מסמלת את העוול והחייל הצופה שאינו יכול לפעול. · מוטיב הבוץ בקולנוע ובספרות הישראלית מייצג שקיעה עמוקה במציאות המזרח תיכונית, ומשקף את היותנו גם קורבנות וגם מייצרי עוול. · שרשרת הטראומות קובעת שפתרון טראומה אחת לעיתים קרובות חושף טראומה עמוקה וקשה יותר המסתתרת אחריה. · הקולנוע הישראלי מציג את החייל הישראלי כמי שנמצא במעגל השני או השלישי של הטבח, רואה אך אינו מבין את מלוא המשמעות, ולכן אינו זוכר או מתמודד ישירות. · ההתעקבות הקולנועית על הבוץ הלבנוני מתקשרת למצב שבו המלחמה שקעה, ומבטאת את הקושי לצאת ממעגל האלימות במזרח התיכון.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• קדמה - מהטראומה של השואה אל הטראומה של מלחמה, עם הפרופ' נורית גרץ

  15 בינואר 2023·24 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק במקומה של הטראומה בקולנוע הישראלי, תוך הסתמכות על הגדרותיו של פרויד לשלבי הטראומה: השתקה, חזרה (acting out), ועיבוד. הפרופסור נורית גרץ בוחנת כיצד סרטים דוקומנטריים משנות ה-50 וה-60 ניסו לספר סיפור של משואה לגאולה, אך בפועל השואה פרצה אל תוך התמונות והזיכרונות וערערה את תחושת המקלט וההשתרשות בארץ. הפרק מיועד לחובבי קולנוע, היסטוריה ותרבות ישראלית המבקשים להבין את הקשר המורכב בין זיכרון העבר למציאות הישראלית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • פרויד מגדיר טראומה כאירוע שלא נקלט בתודעה עקב עוצמתו, ולכן הוא חוזר ומשפיע על ההווה מבלי שהאדם מודע למקורו.
  • השימוש במונטאז' בקולנוע הדוקומנטרי המוקדם, שנועד להמחיש את המעבר מהרס לבנייה, השיג לעיתים את התוצאה ההפוכה: השואה השתלטה על הנרטיב ומחקה את תחושת הניצחון.
  • דמויות ה'יהודי החדש' והחזק בסרטים אלו נראות לעיתים כחיקוי מאומץ, בעוד שהזהות הישנה של הקורבן הנרדף משתלטת על המסך דרך הפסקול והדימויים.
  • סרטים שנועדו להדגיש את המעבר מהגלות לארץ המקלט מסתיימים לא פעם בחזרה לדימויי חורבן, דבר המשקף את הקושי להתנתק מהטראומה ולבנות רצף ביוגרפי יציב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק עוסק במקומה של הטראומה בקולנוע הישראלי, תוך הסתמכות על הגדרותיו של פרויד לשלבי הטראומה: השתקה, חזרה (acting out), ועיבוד. הפרופסור נורית גרץ בוחנת כיצד סרטים דוקומנטריים משנות ה-50 וה-60 ניסו לספר סיפור של משואה לגאולה, אך בפועל השואה פרצה אל תוך התמונות והזיכרונות וערערה את תחושת המקלט וההשתרשות בארץ. הפרק מיועד לחובבי קולנוע, היסטוריה ותרבות ישראלית המבקשים להבין את הקשר המורכב בין זיכרון העבר למציאות הישראלית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  פרויד מגדיר טראומה כאירוע שלא נקלט בתודעה עקב עוצמתו, ולכן הוא חוזר ומשפיע על ההווה מבלי שהאדם מודע למקורו. · השימוש במונטאז' בקולנוע הדוקומנטרי המוקדם, שנועד להמחיש את המעבר מהרס לבנייה, השיג לעיתים את התוצאה ההפוכה: השואה השתלטה על הנרטיב ומחקה את תחושת הניצחון. · דמויות ה'יהודי החדש' והחזק בסרטים אלו נראות לעיתים כחיקוי מאומץ, בעוד שהזהות הישנה של הקורבן הנרדף משתלטת על המסך דרך הפסקול והדימויים. · סרטים שנועדו להדגיש את המעבר מהגלות לארץ המקלט מסתיימים לא פעם בחזרה לדימויי חורבן, דבר המשקף את הקושי להתנתק מהטראומה ולבנות רצף ביוגרפי יציב.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הקולנוע הישראלי: משואה לגאולה ובחזרה, עם הפרופ' נורית גרץ

  15 בינואר 2023·24 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  סדרת הרצאות זו בוחנת את השפעת הטראומה התרבותית על הקולנוע הישראלי דרך המודל הפרוידיאני. הפרופסור נורית גרץ מדגימה כיצד סרטים דוקומנטריים משנות ה-50 וה-60, שנועדו להציג את המעבר משואה לגאולה ואת בניית ה"יהודי החדש", נכשלים לעיתים קרובות בשל פריצת זיכרונות השואה אל ההווה. הניתוח מתמקד בשימוש במונטאז' ובבניית הדמות של הניצול כדי לחשוף כיצד השואה ממשיכה להכתיב את התודעה הישראלית גם לאחר הקמת המדינה. הפרק מתאים לכל מי שמתעניין במפגש שבין זיכרון קולקטיבי, פסיכולוגיה והיסטוריה של התרבות הישראלית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • טראומה אינה רק זיכרון של עבר, אלא אירוע שהודחק וחוזר כעת כפעולה שוב ושוב בהווה.
  • המבנה הנרטיבי של "משואה לגאולה" בסרטים ציוניים נכשל לעיתים קרובות, שכן דימויי השואה חזקים ומאיימים יותר מדימויי הבנייה והתקומה.
  • הניסיון להציג את הניצול כ"יהודי חדש", שרירי וחזק, מרגיש לעיתים כחיקוי מאולץ שמסווה את דמות הקורבן הרדוף שעדיין שולטת בתודעה.
  • טכניקות עריכה של מונטאז' בסרטים אלו יוצרות טשטוש מכוון בין ההרס של העבר באירופה לבין המציאות הישראלית של ההווה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  סדרת הרצאות זו בוחנת את השפעת הטראומה התרבותית על הקולנוע הישראלי דרך המודל הפרוידיאני. הפרופסור נורית גרץ מדגימה כיצד סרטים דוקומנטריים משנות ה-50 וה-60, שנועדו להציג את המעבר משואה לגאולה ואת בניית ה"יהודי החדש", נכשלים לעיתים קרובות בשל פריצת זיכרונות השואה אל ההווה. הניתוח מתמקד בשימוש במונטאז' ובבניית הדמות של הניצול כדי לחשוף כיצד השואה ממשיכה להכתיב את התודעה הישראלית גם לאחר הקמת המדינה. הפרק מתאים לכל מי שמתעניין במפגש שבין זיכרון קולקטיבי, פסיכולוגיה והיסטוריה של התרבות הישראלית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  טראומה אינה רק זיכרון של עבר, אלא אירוע שהודחק וחוזר כעת כפעולה שוב ושוב בהווה. · המבנה הנרטיבי של "משואה לגאולה" בסרטים ציוניים נכשל לעיתים קרובות, שכן דימויי השואה חזקים ומאיימים יותר מדימויי הבנייה והתקומה. · הניסיון להציג את הניצול כ"יהודי חדש", שרירי וחזק, מרגיש לעיתים כחיקוי מאולץ שמסווה את דמות הקורבן הרדוף שעדיין שולטת בתודעה. · טכניקות עריכה של מונטאז' בסרטים אלו יוצרות טשטוש מכוון בין ההרס של העבר באירופה לבין המציאות הישראלית של ההווה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המזרח במוזיקה הישראלית: הפרח בגני, עם הפרופ' עודד זהבי

  15 בינואר 2023·27 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרופ' עודד זהבי מנתח איך המפגש בין הזמרת שושנה דמארי ליוצרים משה וילנסקי ונתן אלתרמן יצר סגנון מוזיקלי חדש. דרך שירים כמו 'כלניות' ו-'מרים בת ניסים', דמארי הביאה לקדמת הבמה צבע קולי אחר, שערבב בין תכנים מערביים לאקזוטיקה מזרחית. השיחה בוחנת את תפקיד המבצעת כמי שמעניקה משמעות חדשה למילים ויוצרת גשר זהותי בתל אביב של שנות ה-40.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • דמארי לא הייתה רק זמרת, אלא כוח ששינה את אופי השירים שנכתבו עבורה: היא הפכה חומרים מערביים ו'פולניים' למשהו בעל גוון ישראלי מקורי.
  • הבחירה ביוצאי אירופה כמו אלתרמן ווילנסקי לעבוד עם דמארי נבעה לא רק ממשיכה לאקזוטיקה, אלא מהצורך שלהם למצוא קול שיעניק למילים שלהם ממשות וחיים.
  • הקול של דמארי, ששילב עומק כהה עם נחישות, אפשר לה לייצג דמות של 'אישה ישראלית אחרת' - לא הלוחם או השורד המוכר, אלא אישה קשוחה ונוכחת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  פרופ' עודד זהבי מנתח איך המפגש בין הזמרת שושנה דמארי ליוצרים משה וילנסקי ונתן אלתרמן יצר סגנון מוזיקלי חדש. דרך שירים כמו 'כלניות' ו-'מרים בת ניסים', דמארי הביאה לקדמת הבמה צבע קולי אחר, שערבב בין תכנים מערביים לאקזוטיקה מזרחית. השיחה בוחנת את תפקיד המבצעת כמי שמעניקה משמעות חדשה למילים ויוצרת גשר זהותי בתל אביב של שנות ה-40.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  דמארי לא הייתה רק זמרת, אלא כוח ששינה את אופי השירים שנכתבו עבורה: היא הפכה חומרים מערביים ו'פולניים' למשהו בעל גוון ישראלי מקורי. · הבחירה ביוצאי אירופה כמו אלתרמן ווילנסקי לעבוד עם דמארי נבעה לא רק ממשיכה לאקזוטיקה, אלא מהצורך שלהם למצוא קול שיעניק למילים שלהם ממשות וחיים. · הקול של דמארי, ששילב עומק כהה עם נחישות, אפשר לה לייצג דמות של 'אישה ישראלית אחרת' - לא הלוחם או השורד המוכר, אלא אישה קשוחה ונוכחת.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• חייו ויצרתו של אצ"ג: שירת "רחובות הנהר", עם הפרופ' אריה אלדד

  15 בינואר 2023·28 דק׳

• חייו ויצירתו של אצ"ג: ייעוד המשורר בעיני עצמו, עם הפרופ' אריה אלדד

  15 בינואר 2023·25 דק׳

• חייו ויצירתו של אצ"ג: מקורות שירתו, עם פרופ' אריה אלדד

  15 בינואר 2023·26 דק׳

• חייו ויצירתו של אצ"ג: המשורר על רקע תקופתו, עם הפרופ' אריה אלדד

  15 בינואר 2023·28 דק׳

פודקאסטים דומים

בשיח טיפולי - על טיפול, זוגיות, משפחה ונפש האדם בראי היהדות

מרכז י.נ.ר

פסיכולוגיה1 פרקים

יהיה בסדר

Aviv Lavi

תרבות וספרות820 פרקים

תנינה

כאן | Kan

ילדים ומשפחה15 פרקים

מה שכרוך Under Cover

כאן | Kan

תרבות וספרות1,838 פרקים

תכנית הספורט של ישראל

רדיו חיפה

תרבות וספרות1,828 פרקים

באופן מילולי

Avshalom Kor

תרבות וספרות1,580 פרקים