פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגעפודקאסט של עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה
עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה · מנחה: עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה
61 פרקים
על התוכנית
טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להיות קצר. להפוך להיות מטפל התנהגותי קוגניטיבי טוב הוא תהליך ארוך. ברוכים הבאים ל"פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע", פודקסט חדש בהשתתפות עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה. הפודקסט מיועד (בעיקר) לפסיכותרפיסטים בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. נעסוק בו במגוון נושאים ומושגים כמו אבחנות מבדלות, המשגות אישיותיות, הפרעות אישיות (והאם יש דבר כזה?) איך לעודד מוטיבציה ומהו פרדוקס, חשיפות התנהגותיות יעילות ותשאול סוקרטי. נדבר על טיפול בילדים, על טיפול בהורים ועל טיפול בבני-אדם. נארח מטפלים בשלל תחומים, ותוך כדי ננסה לפלס את דרכנו בתוך העולם המשתגע שלנו ולשמור על שפיות.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע?
פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה. מסע אינטלקטואלי מעמיק אל תוך המנגנונים הפסיכולוגיים, הביולוגיים והחברתיים שמניעים את ההתנהגות האנושית. בארכיון 61 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-53 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 61 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-53 דקות |
| הפרק האחרון | 27 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
"מוח הלטאה" פועל פי שבעה מהר יותר מההיגיון
המנחות מתרגמות מדע מורכב לשפה אנושית. אחת התובנות החדות: המערכת הלימבית, "מוח הלטאה", פועלת פי שבעה מהר יותר מהחלק הרציונלי, שמבשיל בכלל רק בתחילת שנות ה-30 - ולכן ההתאהבות בנרקיסיסט מתרחשת מתחת לרדאר ההגיוני.
השיחות מבחינות בין שיקוף לתיקוף, בין חזרה על דברי המטופל כראי לבין הענקת לגיטימציה לרגשות שלו, ומגיעות גם לאבחון קשב בבגרות שמתגלה דרך אבחון של הילד.
מי שמחפש פסיכולוגיה מפוכחת מקבל כאן ניתוח שמראה שגם התנהגות שנראית הרסנית נושאת בתוכה היגיון פנימי.
מסע אינטלקטואלי מעמיק אל תוך המנגנונים הפסיכולוגיים, הביולוגיים והחברתיים שמניעים את ההתנהגות האנושית.
המנחה
המנחות הן דמויות אנליטיות וסקרניות המתווכות ידע מקצועי מורכב לקהל רחב. הן משלבות ניתוח רציונלי עם חמלה אנושית, תוך שהן מאתגרות מוסכמות חברתיות ומקפידות על הבאת מומחים כדי לבסס את הטענות שלהן.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא מעמיק, אינטלקטואלי ודיאלוגי, המשלב תיאוריות פסיכולוגיות וקליניות עם יישומים פרקטיים. הטון הוא מקצועי, יסודי וביקורתי, תוך שמירה על קצב המאפשר העמקה בסוגיות מורכבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבנת הבסיס הביולוגי או הטראומטי היא שלב הכרחי לפני כל ניסיון לשינוי התנהגותי.
- נורמות חברתיות ותרבותיות משקפות לעיתים קרובות מנגנונים של המוח הקדום ולא בחירות רציונליות.
- תהליך טיפולי אפקטיבי מחייב שילוב בין מסגרת קלינית מקצועית לבין תיקוף של החוויה הסובייקטיבית של המטופל.
- התנהגויות הנראות הרסניות או לא הגיוניות לרוב נושאות בתוכן היגיון פנימי עמוק הנובע מניסיון העבר.
התוכנית מתאימה לאנשים המבקשים להעמיק את הבנתם בתהליכים נפשיים וחברתיים, וכן למטפלים המעוניינים בכלים תיאורטיים וקליניים נוספים.
השאלות הבולטות בארכיון
למה בכלל להכניס שפה ביבליותרפיסטית לטיפול בחרדה במקום פשוט לעשות חשיפות ופרקטיקה?
איך מבדילים בין הפרעת קשב מולדת לבין קשיי קשב שנובעים ממצב רגשי או מנסיבות החיים?
כמה מטופלים נשארים עם המחשבות והפחדים בתוך הראש שלהם מבלי שהמטפל יידע על כך לעולם?
איך בוחרים טקסט שיפתח אצל המטופל מרחב חדש בלי להציף אותו, לכפות עליו משמעות או לדבר בשפה שאינה שלו?
איך אפשר להיכנס לעולמו של אדם בפסיכוזה, לכבד את החוויה שלו ולהפחית את בדידותו בלי לאשר מחשבת שווא ובלי למהר למחוק אותה?
איך שומרים על האיזון בין תיקוף אמפתי שמכבד את המטופל לבין הצגת המציאות הקשה שמחייבת שינוי?
איך מזהים סימנים להפרעת קשב במבוגרים מעבר לקשיים הברורים כמו שכחה או קושי בארגון?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- פרק 69: מאובנים מתעוררים לחיים - היחסים הטיפוליים (מיומנויות טיפוליות, חלק ב')
- פרק 49: גם קטנים יכולים - טיפול בחשיפה הדרגתית לילדים במצבי חרדה וכפייתיות (טיפול התנהגותי חלק ה')
- פרק 60: להתקרב בנחת אל השיגעון - הבנת הפסיכוזה והטיפול הפסיכולוגי בפסיכוטים (טיפול בפסיכוזה, חלק ב')
- פרק 63: הקשיבו הקשיבו #2 (הפרעת קשב - חלק ב')
- פרק 61: בטיפול אצל ד"ר סוס - פגישה בין ה- CBT והביבליותרפיה
- פרק 58: משימת התיקוף - מה, למה, כמה ומתי די (מיומנויות טיפוליות, חלק א')
- פרק 57: הקשיבו, הקשיבו - אבחון הפרעות קשב וריכוז בבגרות (הפרעות קשב, חלק א')
הפרק עוסק בשילוב ביבליותרפיה עם חשיבה טיפולית סיביטיסטית, בעיקר בעבודה עם חרדה, דרך סיפורים, שירים וטקסטים שמרחיבים שפה, גמישות ותחושת שליטה.
הפרק מציג את נופר נאור, ביבליותרפיסטית ומרצה, ומסביר מהי ביבליותרפיה ואיך אפשר להיעזר בה גם בלי להפוך למטפל בתחום. השיחה מתמקדת במיוחד בחרדה ובאופן שבו טקסטים, סיפורים ומטפורות יכולים לעזור למטופל להרגיש פחות לבד, למצוא מילים חדשות ולחשוב אחרת על הקושי. לאורך הפרק מובאות דוגמאות מספרים וטקסטים לילדים ולמבוגרים, תוך הדגשה שלא מדובר בניתוח ספרותי אלא בשימוש טיפולי גמיש ומותאם. הפרק מתאים למי שמתעניין בטיפול, ב-CBT, בחרדה ובכוח של שפה וסיפור בתהליך נפשי.
- ביבליותרפיה מוסיפה לטיפול שפה של קריאה, כתיבה, מטפורות וסיפורים, ויכולה להעשיר ולהגמיש חשיבה טיפולית נוקשה.
- טקסט טיפולי טוב מאפשר בו-זמנית גם ריחוק וגם קרבה, כך שהמטופל יכול לפגוש את עצמו דרך דמות או סיפור בלי להיחשף ישירות מדי.
- בעבודה עם חרדה, טקסטים יכולים להפחית בדידות דרך תחושת אוניברסליות, לתת מילים לחוויה ולהרחיב את מרחב הדמיון והאפשרויות.
- בחירת הטקסט אינה טכנית אלא שיקול דעת טיפולי: יש מצבים שבהם נכון להשאיר את "המפלצת" כמפלצת וללמוד לחיות לצידה, ויש מצבים שבהם נכון לגלות שהיא פחות מפחידה ממה שנדמה.
- גם בטיפול בילדים אפשר לשלב יסודות מעשיים של התמודדות דרך סיפור, למשל לבנות מלכודת למפלצות, לפעול, ולהחזיר תחושת שליטה.
למה בכלל להכניס שפה ביבליותרפיסטית לטיפול בחרדה במקום פשוט לעשות חשיפות ופרקטיקה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה מפרקות מושגי CBT למטפלים - מההבדל הדק בין שיקוף לתיקוף ועד הפרעת קשב כשונות מוחית ולא רק מגבלה.
- ההבחנה החדה של הפרק: שיקוף הוא לחזור על דברי המטופל כמו ראי, תיקוף הוא לתת להם לגיטימציה והיגיון בהתחשב בנסיבות שלו
- תיקוף קריטי במיוחד מול התנהגויות שנראות 'מוזרות' או לא הגיוניות, כי הוא מנרמל את הרציונל הפנימי שמאחורי טראומה
- ד"ר ליאור אלישר מציגה הפרעת קשב במבוגרים כשונות ביולוגית בתפקודים ניהוליים, ושואלת שוב ושוב: 'ומה היתרונות?'
- לא מעט מבוגרים מתגלים כבעלי הפרעת קשב רק אחרי שאחד הילדים שלהם אובחן
"בואי נדבר על מתי התיקוף הוא ממש קריטי" - מהמשפט הזה מתחיל אחד הפרקים, וההבחנה שעולה ממנו היא בדיוק מה שמבדיל מטפל מתחיל ממנוסה. עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה מתעקשות על ההבדל הדק בין שיקוף לתיקוף.
שיקוף, הן מסבירות, זה לחזור על דברי המטופל כמו ראי. תיקוף זה צעד אחד הלאה: לתת חותמת שאומרת שהרגש או ההתנהגות הגיוניים בהתחשב בנסיבות. וזה הופך קריטי בדיוק כשהתנהגות נראית 'מוזרה' או חסרת היגיון, כי לרוב מתחתיה מסתתר רציונל פנימי שקשור לטראומה.
הפודקאסט מיועד בעיקר לפסיכותרפיסטים בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, והוא לא נרתע מסוגיות שנויות במחלוקת - למשל, האם בכלל קיימות 'הפרעות אישיות'.
בפרק אחר מתארחת ד"ר ליאור אלישר, פסיכיאטרית להפרעות קשב במבוגרים, וחושפת תופעה מעניינת: הורים רבים מגיעים לאבחון של עצמם רק אחרי שאחד הילדים אובחן. היא מתעקשת לדבר על הפרעת קשב כשונות מוחית, ולא רק כמגבלה, ושואלת שוב ושוב: ומה היתרונות?
זה פודקאסט מקצועי שמדבר לאנשי המקצוע בגובה העיניים, בלי ליישר את הקמטים המורכבים של החדר.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 71: יחסים מסוכנים - הזיהוי והטיפול במצבי קשר זוגי רעיל (זוגיות, חלק ג')
פרקים אחרונים
פרק 71: יחסים מסוכנים - הזיהוי והטיפול במצבי קשר זוגי רעיל (זוגיות, חלק ג')
27 באוקטובר 20261 שע׳ 14 דק׳פרק 70: יסורי הגוף - על ההתמודדות הנפשית עם כאב כרוני
13 באוקטובר 20261 שע׳ 9 דק׳אורחים:נופר נאורפרק 69: מאובנים מתעוררים לחיים - היחסים הטיפוליים (מיומנויות טיפוליות, חלק ב')
29 בספטמבר 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הסופרת והפסיכולוגית החינוכית שחר דואק מתארת בספרה ״מאובנים מתעוררים לחיים״ את המתרחש בעולמה הפנימי של מטופלת המשוכנעת שהפסיכולוגית שלה אינה מסוגלת לשאת אותה. עפרה ומירב מדגישות כי מחשבות אוטומטיות נוגדות טיפול ומלכודות של קריאת מחשבות אינן נחלתן של הפרעות אישיות בלבד, אלא תופעה רווחת המאפיינת גם אנשי מקצוע ומטופלים שפויים. לאורך התהליך הופך המונולוג הפנימי לדיאלוג משותף שמאפשר הבנה, כאשר הצורך של המטופל לראות במטפל דמות כל־יכולה מייצר אפקט פלסיבו חיוני להצלחת הטיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מחשבות אוטומטיות נוגדות טיפול ותחושת היות בלתי נסבל מתקיימות בעוצמה גבוהה גם אצל אנשים מתפקדים ושפויים לחלוטין ולא רק במצבי הפרעות אישיות.
- מטופלים נוטים לנהל שיחות מדומיינות שלמות בראשם ולהשתכנע במסקנותיהן כאילו התקיימו במציאות, מבלי להביא אותן לחדר הטיפול.
- שימוש במילים, בדימויים ובאינטונציה המדויקים של המטופל מגביר את תחושת ההבנה והחיבור בחדר יותר מניסוח מחדש במילים של המטפל.
- האמונה של המטופל בכוחות המיוחדים של המטפל מהווה בסיס לאפקט פלסיבו שמעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול.
פרק 49: גם קטנים יכולים - טיפול בחשיפה הדרגתית לילדים במצבי חרדה וכפייתיות (טיפול התנהגותי חלק ה')
13 בינואר 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את נופר נאור, ביבליותרפיסטית ומרצה, ומסביר מהי ביבליותרפיה ואיך אפשר להיעזר בה גם בלי להפוך למטפל בתחום. השיחה מתמקדת במיוחד בחרדה ובאופן שבו טקסטים, סיפורים ומטפורות יכולים לעזור למטופל להרגיש פחות לבד, למצוא מילים חדשות ולחשוב אחרת על הקושי. לאורך הפרק מובאות דוגמאות מספרים וטקסטים לילדים ולמבוגרים, תוך הדגשה שלא מדובר בניתוח ספרותי אלא בשימוש טיפולי גמיש ומותאם. הפרק מתאים למי שמתעניין בטיפול, ב-CBT, בחרדה ובכוח של שפה וסיפור בתהליך נפשי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ביבליותרפיה מוסיפה לטיפול שפה של קריאה, כתיבה, מטפורות וסיפורים, ויכולה להעשיר ולהגמיש חשיבה טיפולית נוקשה.
- טקסט טיפולי טוב מאפשר בו-זמנית גם ריחוק וגם קרבה, כך שהמטופל יכול לפגוש את עצמו דרך דמות או סיפור בלי להיחשף ישירות מדי.
- בעבודה עם חרדה, טקסטים יכולים להפחית בדידות דרך תחושת אוניברסליות, לתת מילים לחוויה ולהרחיב את מרחב הדמיון והאפשרויות.
- בחירת הטקסט אינה טכנית אלא שיקול דעת טיפולי: יש מצבים שבהם נכון להשאיר את "המפלצת" כמפלצת וללמוד לחיות לצידה, ויש מצבים שבהם נכון לגלות שהיא פחות מפחידה ממה שנדמה.
- גם בטיפול בילדים אפשר לשלב יסודות מעשיים של התמודדות דרך סיפור, למשל לבנות מלכודת למפלצות, לפעול, ולהחזיר תחושת שליטה.
פרק 68: על ארבעה סוגי מחשבות - אבחון וטיפול (טיפול קוגניטיבי, חלק ז')
15 בספטמבר 202648 דק׳הודעה חדשה וקצרה ומשמחת!
13 בספטמבר 20262 דק׳פרק 67: גרעין של אמת - טיפול קוגניטיבי במצבים פסיכוטים (פסיכוזה, חלק ב')
1 בספטמבר 20261 שע׳ 1 דק׳פרק 66: בין פלסבו לקסם - הטיפול התרופתי במצבי דיכאון (דיכאון, חלק ד')
18 באוגוסט 20261 שע׳ 8 דק׳פרק 52: רומן עם הזמן - בעיותיו של האדם היעיל (הפרעות אישיות חלק ה')
24 בפברואר 202645 דק׳פרק 51: העשב המתוק - השימוש בגראס וההתמכרות אליו (גמילה חלק ג')
10 בפברואר 202655 דק׳פרק 60: להתקרב בנחת אל השיגעון - הבנת הפסיכוזה והטיפול הפסיכולוגי בפסיכוטים (טיפול בפסיכוזה, חלק ב')
9 ביוני 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר לימור שפר מתארת פסיכוזה כחוויה שבה קולות, מחשבות שווא וסימנים מן הסביבה נחווים כאמת מוחלטת ועלולים להוביל לפחד, הסתגרות ובדידות קשה. היא מציעה להכיר בסבל בלי לאשר את תוכן מחשבת השווא ובלי להתווכח איתו, ולבנות קשר שבו המטופל מרגיש שמאמינים לחוויה שלו. השיחה מדגישה שתרופות עשויות להפחית תסמינים מסוכנים, אך שינוי עמוק מצריך גם פסיכותרפיה ממושכת, גבולות מקצועיים ועבודת צוות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קולות מאיימים עשויים לבטא תפיסות עצמיות בלתי נסבלות, אך האדם חווה אותם כגירוי חיצוני אמיתי ולא כמחשבה פנימית.
- אפשר לתת תוקף לפחד ולכאב של המטופל בלי לומר שמחשבת השווא נכונה ובלי לבטל אותה.
- קשר בטוח מתחיל בנוכחות עקבית ובתחושה שמאמינים לחוויה של המטופל, במיוחד לאחר פגיעות חוזרות באמון.
- כאשר רצון המטפל לתקן או לרפא חזק יותר מן המוטיבציה של המטופל, הטיפול עלול לאבד גבולות ולהיתקע.
- שימוש בסמים, לרבות קנאביס, עלול לעורר פסיכוזה, ובחלק מהמקרים הפגיעה אינה חולפת לאחר שהחומר יוצא מהגוף.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הוביל לסגירת מוסד צ'סנט לודג' (Chestnut Lodge) בארצות הברית?
בשנות ה-80 שהה במוסד רופא שסבל מדיכאון עמוק ועבר טיפול פסיכואנליטי ממושך ללא שיפור. משפחתו העבירה אותו למקום אחר שבו טופל תרופתית, וכעבור 3 חודשים הוא שב לעבודתו ותבע את צ'סנט לודג'. התביעה הסתיימה בפשרה, אך 3 שנים לאחר מכן המוסד נסגר, מה שתרם לנסיגה ממושכת של מטפלים פסיכואנליטיים מטיפול בפסיכוזה.
▾מדוע דוקטור לימור שפר רואה בדסימולציה עדות לכוחות נפשיים אצל מטופל?
דסימולציה היא היכולת של המטופל להסתיר את קיומן של הזיות או מחשבות שווא מפני הסביבה. דוקטור לימור שפר מסבירה שהבחירה להסתיר מעידה על «שמץ תובנה», שכן האדם תופס שהמציאות הפנימית שלו שונה מזו של אחרים ומבין שמוטב לו להימנע מלחלוק אותה כדי להגן על עצמו.
▾כיצד התמודד המטפל במאמר שהזכירה דוקטור שפר עם המטופלת שצעקה «Don't step on Tony»?
המטפל בחר שלא להתווכח עם המטופלת אך גם לא להעמיד פנים שהוא רואה את טוני, והסביר לה שהוא מעדיף להישאר מחוץ לחדר כדי לא לדרוך עליו או לפגוע בו. הגישה האמפתית הזו יצרה ביטחון, ובהמשך אפשרה למטופלת לאסוף את טוני ועוד 17 ילדים דמיוניים למקום בטוח ולהזמין את המטפל לשבת בחדרה.
▾מדוע נמנע זיגמונד פרויד מלטפל באופן ישיר באנשים המתמודדים עם פסיכוזה?
פרויד הודה במכתב לחברו כי הוא «מפחד לעבוד עם פסיכוטים» והטיל ספק ביכולתם לפתח יחסי העברה הדרושים לטיפול תקין. מרבית התייחסותו לנושא נשענה על ניתוח ספר הזיכרונות של השופט דניאל פאול שרבר, בעוד שממשיכות דרכו כמו פרידה פרום-רייכמן ומלני קליין כן בחרו לטפל בפסיכוזה.
▾כיצד ממחישה דוקטור לימור שפר את ההבדל בין מחשבות אוטומטיות לבין הזיות שמיעה בפסיכוזה?
דוקטור שפר מביאה דוגמה למטופל ששמע קולות בכל מקום, במכולת ובשירותים, שאמרו לו שהוא «אפס», «מכוער» ולא יצליח בכלום. עפרה ולימור מנתחות כי בעוד שבמצבי דיכאון האדם מזהה אמירות אלו כמחשבות פנימיות מענישות, במצב פסיכוטי החוויה הופכת לגירוי אודיטורי עוצמתי שנחווה כממשי לחלוטין ומגיע מהעולם החיצוני.
פרק 65: משחקי מילים - לא מה אומרים, רק איך (מיומנויות טיפוליות, חלק א')
4 באוגוסט 20261 שע׳ 6 דק׳אורחים:רוזי אנגלפרק 64: אני לא רוצה את מה שאני רוצה - מחשבות נוגדות תוצאה (מוטיבציה - חלק ב')
21 ביולי 202640 דק׳פרק 63: הקשיבו הקשיבו #2 (הפרעת קשב - חלק ב')
21 ביולי 202644 דק׳אורחים:נופר נאורלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רוזי אנגל מתארת הפרעת קשב כהפרעה מולדת וכרונית שיכולה להתבטא בקשיי התנעה, אימפולסיביות, הפרעות שינה, התמקדות יתר וקושי בוויסות רגשי. היא מדגישה שיש להבחין בין הפרעת קשב לבין קשיי קשב שנובעים ממצב רגשי או מגורם אחר, ושאצל נשים קיים לעיתים תת אבחון מפני שהתסמינים עשויים להיות מופנמים יותר. ההתמודדות כוללת מיפוי פרטני של הקשיים, בניית כמה אסטרטגיות מעשיות, פעילות גופנית, תרגול איפוק והתאמות סביבתיות מדודות. לפי השיחה, הטיפול המיטבי משלב לרוב טיפול תרופתי עם CBT, ובילדים גם הדרכת הורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אותה הפרעת קשב יכולה להתבטא בקצוות מנוגדים, כמו בלגן מול סדר יתר, אימפולסיביות מול קושי להתחיל, ומהירות מול קצב עיבוד איטי.
- הדחיפות מסייעת לעיתים להתחיל משימה, אך עלולה להוביל לפיצוי יתר, לילות לבנים ושחיקה.
- אצל בנות ונשים התסמינים עשויים להופיע כחולמנות ופטפטנות ולא כתזזיתיות בולטת, ולכן האבחון עלול להגיע מאוחר יותר.
- שינוי סביבתי קטן, כמו בחירת שעת טיפול שמתאימה לרמת הקשב או הכנת מערכות לבוש מראש, יכול להפחית עומס תפקודי.
- התאמות אינן תחליף להתמודדות, אלא עזרה מדודה שצריכה להשתלב בפיתוח איפוק, דיבור עצמי והרגעה עצמית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה החוקר ברקלי מכנה את הפרעת הקשב «The Diabetes of the Brain»?
לדברי רוזי, המטפלת המתמחה בהפרעות קשב אצל מבוגרים, ברקלי משווה את ההפרעה לסוכרת כי צריך לנהל אותה ברמה היומיומית. היא מתארת הפרעה מולדת ונוירו-התפתחותית באונה הפרה-פרונטלית, שמלווה את האדם לאורך כל החיים ופוגעת בתפקודים הניהוליים.
▾כמה נפוצה הפרעת קשב באוכלוסייה בהשוואה ל-OCD, חרדה וסכיזופרניה?
השיעור שהוזכר הוא בין 7% ל-12% מהאוכלוסייה. לשם השוואה הוזכרו הפרעת חרדה חברתית בכ-4% וסכיזופרניה ב-1%, ולכן המנחה מסיקה שמדובר באחוזים גבוהים יותר מכל בעיה אחרת שעלתה בפודקאסט.
▾איך ייתכן שגם בלגן וגם סדר מוגזם הם סימנים של הפרעת קשב?
רוזי מסבירה שכל סימפטום בהפרעת קשב הוא מנעד עם שני קצוות: אדם אחד יהיה מבולגן מאוד, ואחר יחזיק סדר יתר שמזכיר OCD כדי לארגן את המחשבות. כך גם אימפולסיביות לצד קושי באתחול משימות, וקצב עבודה מהיר לצד עיבוד מידע איטי מאוד.
▾למה בנות עם הפרעת קשב מאובחנות מאוחר יותר מבנים?
אצל בנים ההפרעה מתבטאת יותר בתזזיתיות ובתנועתיות, ואילו אצל בנות היא מופנמת וחולמנית, והילדה השקטה שלא מפריעה בכיתה פשוט לא מזוהה. התוצאה היא תת-אבחון, תסכול וערך עצמי נמוך, ולכן הן חוות יותר חרדה ודיכאון, ואמונות ליבה כמו «עצלן», «טיפש» או «אסטרונאוטית» נבנות כבר בילדות.
▾מה גילתה רוזי על מבוגרים עם הפרעת קשב שפנו למרכזי חוסן אחרי השביעי באוקטובר?
לדבריה, 60% מהמגיעים למרכזי חוסן בעקבות טראומה אחרי השביעי באוקטובר הם מבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב. הנתון עלה בתשובה לשאלה אם מסכים, מלחמות ווואטסאפים מחמירים את המצב, והיא ציינה שהם משפיעים בעיקר על ההיבט הרגשי.
פרק 62: שק של נחשים - הפסיכופתיה הנשית החבויה, הסמויה והמתעתעת (פסיכופתיה, חלק ב')
7 ביולי 202649 דק׳פרק 61: בטיפול אצל ד"ר סוס - פגישה בין ה- CBT והביבליותרפיה
23 ביוני 20261 שע׳ 3 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נופר נאור מסבירה שביבליותרפיה משתמשת בקריאה, כתיבה והקשבה לסיפורים כדי להרחיב את השפה הטיפולית, גם בלי לנתח ספרות ובלי לחייב את המטופל לקרוא או לכתוב. השיחה מדגימה כיצד טקסטים יכולים לתמוך בחשיפה לחרדה, באקטיבציה בדיכאון, בעיבוד טראומה, ברפריימינג וביצירת תחושת שותפות. השתיים מדגישות שהטקסט חייב להתאים למטופל ולמטפל, ושלעיתים שפה ישירה ומשימות קונקרטיות מתאימות יותר ממטאפורות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טקסט של אדם אחר עשוי להפחית בדידות, לתת מילים לחוויה ולהראות למטופל שהקושי שלו אינו ייחודי רק לו.
- סיפור מלווה או ביטוי קצר מתוכו יכולים להפוך לשפה משותפת שמרכזת המשגה טיפולית ודרך פעולה לאורך פגישות רבות.
- ספר ילדים יכול לשמש תרגול CBT מעשי, למשל לבניית מלכודת לפחד או לשחזור סצנות חברתיות כחשיפה הדרגתית.
- כתיבת יומן יכולה להתחיל כניטור טכני של מחשבות והתנהגויות ולהתפתח למשאב רגשי עמוק בזמני משבר.
- טקסט עמום או מטאפורי עלול להציף או להרגיז מטופלים קונקרטיים, ולכן בחירת הטקסט היא החלטה טיפולית ולא תוספת אוטומטית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך משתמשת נופר נאור בספר איתמר צייד החלומות של דוד גרוסמן בטיפול בחרדה אצל ילדים?
נופר נאור קוראת עם ילדים את איתמר צייד החלומות, ואחר כך הם מכינים יחד ספריי מפלצות ומלכודת למפלצות כדי להחזיר לילד את השליטה ולהפחית את רמת החרדה. לדבריה יש בספר יסוד של חשיבה CBT: בונים מלכודת לשד הכחול, מאירים עליו בפנס ומגלים שהוא קטן ומסכן, והילד נשאר לבד באוהל עד הבוקר.
▾מה המשמעות של המשפט «כל אחד חולם את החלומות שלו» בספר של גרוסמן לפי השיחה?
בספר הילד מבקש מאביו להיכנס לחלום שלו ולהתמודד במקומו, והאב עונה שאינו יכול לחלום את החלומות שלו. המנחה רואה בכך אמירה טיפולית ואקזיסטנציאליסטית: המטפל יכול לבנות יחד עם המטופל, אבל בסוף המטופל הוא המטפל של עצמו, וזה גם הכאב של הנפרדות.
▾איך שולבו שירים מספוטיפיי בטיפול במטופלת עם חרדת נהיגה?
בכל פעם שהמטופלת הצליחה בחשיפה, המטפלת שלחה לה שיר מולחן מספוטיפיי, והיא אספה את השירים לפלייליסט ששמעה לאורך הנהיגה. הפלייליסט כלל גם שירים שמתחברים אל החרדה וגם שירי העצמה כמו We are the champions, וכל שיר הותאם לפגישה הספציפית.
▾למה בוחרת הביבליותרפיסטית לפעמים להשאיר את המפלצת מפלצת בסיפור שהיא מביאה למטופל?
נופר נאור מסבירה שזו שאלה טיפולית לכל דבר: יש מטופלים שצריכים טקסט שבו לומדים לחיות עם המפלצת כמו שהיא, עם הכאבים והפחדים, ויש כאלה שצריכים לגלות שהמפלצת חמודה. ב-OCD, למשל, מחשבה היא רק מחשבה והתוכן לא משנה, ולכן לפעמים נכון להראות שהמפלצת אינה מפחידה.
▾מה מקור הביטוי «פרטיק» שהמנחה משתמשת בו עם המטופלים שלה?
«פרטיק» היה ביטוי של אביה המנוח, אדם פסימי שאמר אותו בכל פעם שהרגיש שלא ייצא כלום. דווקא בעלה הוא ששם לב לכך ואמר לה שהיא שוב נכנסת לפרטיק, ומשם היא לקחה את המילה לטיפולים כביטוי מלווה שמעורר אצל המטופל עולם שלם של מושגים ודרכי פעולה.
פרק 59: את לא סינדרלה - גמילה מגברים נרקיסיסטים (זוגיות, חלק ב')
26 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק על גמילה מגברים נרקיסיסטים, המתאים גם למטפלים וגם לקהל הרחב, ולראשונה מלווה בפלייליסט שירים שלם (מאלכסנדר פן עד אנה זק). שיחה על דפוסי זוגיות פוגעניים ועל הדרך החוצה. מתאים למתמודדים ולמטפלים בתחום הזוגיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הזוגיות עם נרקיסיסט נתפסת כדפוס שצריך 'להיגמל' ממנו, כמו התמכרות
פרק 58: משימת התיקוף - מה, למה, כמה ומתי די (מיומנויות טיפוליות, חלק א')
12 במאי 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תיקוף הוא שלב מעבר לשיקוף, שבו המטפל מאשר את הרגש, המחשבה או ההתנהגות של המטופל כהגיוניים ונורמליים בהתחשב בנסיבות. יש להבדיל בין תיקוף לשיקוף, כאשר תיקוף כולל נרמול מדויק ומעמיק יותר. קיימות ארבע טעות מרכזיות בטיפול הקשורות לתיקוף: קפיצה לכלים לפני תיקוף, היצמדות לתיקוף בלי לקדם שינוי, הימנעות מהצגת המציאות כפי שהיא, ותיקוף יתר שמוביל לתובענות וקורבנותות. תיקוף נכון מוריד שיפוטיות ואשמה ומאפשר שינוי אמיתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שיקוף הוא חזרה על מה שהמטופל אומר, בעוד שתיקוף מוסיף אישור והבנה של ההיגיון מאחורי התחושות או ההתנהגויות.
- תיקוף מדויק דורש חקר מעמיק של נסיבות החיים והרגשות, ולא רק נרמול שטחי.
- טעות נפוצה היא לקפוץ ישר לכלים וטכניקות בלי לתקף את המציאות הפנימית של המטופל.
- טעות הפוכה היא להישאר רק בתיקוף בלי לקדם שינוי, מה שעלול להוביל לתיקוף יתר והתנהגות קורבנית.
- הצגת המציאות כפי שהיא, גם כשהיא קשה וכואבת, היא חיונית לטיפול אמיתי ומונעת הכחשה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין שיקוף לתיקוף כפי שהוסבר בפרק?
שיקוף הוא חזרה על מה שהמטופל אומר או מרגיש, לעיתים במילים דומות, כדי להראות הבנה של הרגש, המחשבה או ההתנהגות. תיקוף הוא צעד נוסף שבו המטפל נותן חותמת של הגיוניות או נרמול למחשבה, רגש או התנהגות, בהתחשב בנסיבות האישיות של המטופל.
▾מדוע תיקוף נחשב חשוב במיוחד במקרים של התנהגויות מוזרות או דרמטיות בחדר הטיפול?
תיקוף חשוב במקרים כאלה כי הוא מאפשר להבין ולהסביר התנהגויות שנראות חסרות היגיון או מופרעות, כמו התנהגויות שנובעות מטראומה. במקום לשפוט או לנסות לתקן מיד, המטפל נותן למטופל תחושה שההתנהגות שלו מובנת ונורמלית יחסית לנסיבות, מה שמאפשר המשך טיפול יעיל.
▾מהן שתי הטעויות המרכזיות בתחום התיקוף שהוזכרו בפרק?
הטעות הראשונה היא טעות הכלים - לקפוץ מיד לשיטות וטכניקות בלי לתקף את המציאות הפנימית של המטופל לעומק. הטעות השנייה היא אובר תיקוף - להישאר רק בתיקוף והצדקה של ההתנהגויות בלי להצביע על המציאות הנוכחית שבה הן גורמות נזק, מה שמונע שינוי.
▾כיצד תיקוף יכול לסייע בהפחתת אשמה ושיפוטיות עצמית אצל המטופל?
תיקוף מדויק ומעמיק מאפשר למטופל להבין את הרציונל הפנימי להתנהגויותיו, ומוריד ממנו תחושות אשמה ושיפוטיות עצמית. כך המטופל יכול להתפנות לשינויים חיוביים מבלי להרגיש שהוא 'רע' או אשם, מה שמקדם תהליך טיפולי בריא יותר.
▾מה הקשר בין הברית הטיפולית לאמפתיה ולתיקוף כפי שהוסבר בפרק?
הברית הטיפולית היא תנאי הכרחי להצלחת הטיפול, והיא כוללת יכולת אמפתיה - היכולת להבין ולהרגיש את רגשות, מחשבות והתנהגויות המטופל. תיקוף הוא חלק מהאמפתיה המעמיקה, שבה המטפל לא רק משקף אלא גם מאשר שהרגשות והמחשבות של המטופל הגיוניים ונורמליים בהתחשב בנסיבותיו.
פרק 57: הקשיבו, הקשיבו - אבחון הפרעות קשב וריכוז בבגרות (הפרעות קשב, חלק א')
28 באפריל 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרעת קשב היא שוני מולד בתפקודים ניהוליים במוח שכולל קשיים בוויסות קשב, זיכרון עבודה וויסות רגשי. אנשים מגיעים לאבחון בדרך כלל בעקבות קשיים תפקודיים יומיומיים, לעיתים בעקבות אבחון של ילדיהם. הטיפול התרופתי הוא כלי חשוב אך לא מספק בפני עצמו, ויש צורך בטיפול משולב הכולל גם טיפול שיחתי ללמידת דרכי התמודדות יעילות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוב המטופלים מגיעים לאבחון מבוגרים ללא אבחון קודם, לעיתים בעקבות אבחון של ילדיהם.
- קשיים יומיומיים אופייניים כוללים שכחה של משימות פשוטות, קושי בניהול זמן ותכנון לטווח ארוך, וקשיים בזוגיות ובהורות.
- מבחנים כמו טובה או מוקה אינם אבחנה סופית להפרעת קשב, ויש להסתמך על הערכה קלינית מקיפה.
- הטיפול התרופתי מאפשר חשיבה ממוקדת יותר אך אינו מבטל את ההפרעה ויש לשלב אותו בטיפול ביופסיכוסוציאלי.
- התמודדות עם הפרעת קשב דורשת למידה של דרכי התנהלות אישיות שיכולות להפחית מאמץ ולהעלות תפקוד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתבטאים הקשיים בתפקודים ניהוליים אצל מבוגרים עם הפרעת קשב, ומהן הדוגמאות המעשיות לכך?
הפרעת קשב מתבטאת בקושי בניהול זמן, תכנון משימות ארוכות טווח, וויסות קשב וזיכרון עבודה. לדוגמה, אדם עם הפרעת קשב עלול להיסחף לגירוי חיצוני כמו רעש או מחשבה פנימית, לא להצליח לסיים משפט או משימה, לשכוח פרטים כמו להפעיל את מכונת הכביסה או לשלם חשבונות בזמן.
▾מהם היתרונות האפשריים של הפרעת קשב כפי שהוסברו בפרק?
הפרעת קשב מאפשרת חשיבה יצירתית וחשיבה בו זמנית בכמה כיוונים, מה שמוביל לפתרונות מחוץ לקופסה. בנוסף, אנשים עם הפרעת קשב שמים לב לפרטים רבים בסביבה, מה שמקנה להם יכולת אמפתיה גבוהה יותר ויכולת להבין רגשות ותגובות של אחרים בצורה מדויקת.
▾כיצד משפיעה הפרעת קשב על תחומים שונים בחיי המבוגרים, מעבר ללימודים ולעבודה?
הפרעת קשב גורמת לקשיים בתפעול הבית, קניות, ניהול לו״ז משפחתי, והובלת ילדים לחוגים. אנשים שוכחים משימות, עושים דברים חצי, חווים תסכול בזוגיות, מתקשים להחזיק עבודה לאורך זמן, ולעיתים מפתחים חרדות, דיכאון או התמכרויות כמו אלכוהול וקניות אונליין.
▾מהם האתגרים באבחון הפרעת קשב במבוגרים, וכיצד יש לגשת לאבחון נכון?
אבחון הפרעת קשב במבוגרים דורש הסתכלות מעמיקה על תחומי החיים השונים לאורך זמן, ולא רק שימוש במבחנים כמו טובה או מוקה. המבחנים בודקים יכולות נקודתיות ויכולים להניב תוצאות לא מדויקות. אבחון מקצועי צריך לשלב ראיון קליני מקיף ולהבין את ההיסטוריה האישית והתפקודית.
▾מהי מטרת הטיפול התרופתי בהפרעת קשב, וכיצד הוא משתלב בטיפול הכולל?
הטיפול התרופתי אינו מבטל את הפרעת הקשב אלא מאפשר לאדם לחשוב בצורה ליניארית וממוקדת יותר, בדומה לאנשים ללא הפרעה. הטיפול הוא חלק ממכלול טיפולי ביופסיכוסוציאלי הכולל גם טיפול שיחתי שמלמד דרכי התמודדות יעילות, ומטרתו לשפר תפקוד ואיכות חיים לטווח ארוך.
פרק 56: השלישי בחדר - תרגול יצירתי בחרדה חברתית (טיפול התנהגותי, חלק ו')
14 באפריל 202654 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שלישי ואחרון עם פרופ' עידן אדרקה, המשך לפרקים 45-46. אדרקה מסביר על הכנסת מתרגלים לחדר הטיפולים כדי לאפשר חשיפה מבוקרת, על עיבוד קוגניטיבי שאחרי החשיפה, על ההבדלים בין גברים לנשים בחרדה חברתית, ולמה טיפול קבוצתי לא תמיד מומלץ. מתאים לאנשי מקצוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכנסת מתרגלים לחדר הטיפול פותחת אינסוף וריאציות לחשיפה מבוקרת
- טיפול קבוצתי הוא לא תמיד הפתרון המומלץ לחרדה חברתית
שיווק והכנסות מפסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית פסיכולוגיה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 61 הפרקים של פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-61 הפרקים של פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע הופכים למגזין?
- 61 פרקים = 61 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
לב אל הנשמה
משפחה פודקאסט
המטופלים
נעמה רז ושחר נתן
האקדמיה לניהול משברים
איימי בכור בוני
אנשי הקשב
ד"ר שירלי הרשקו
המסכת - סדרת פודקאסט לרופאים - מבית מכבי שירותי בריאות
המסכת - מכבי שירותי בריאות
זוגיות, משברים ו - ADHD
מורן סמון