אימפריות כחול לבן
רשת עושים היסטוריה159 פרקים
על התוכנית
״אימפריות כחול לבן״, הפודקאסט שמספר את הסיפורים מאחורי העסקים הכי מעניינים בישראל בהנחיית יעל דרומי. בכל פרק נצלול יחד אל תוך סיפור אחר על אסטרטגיה ושיווק, כישרון ונחישות, מזל וטעויות. אז אם אתם אוהבים עסקים, היסטוריה ומה שביניהם… אתם בדיוק במקום הנכון. הפודקאסט נערך ע״י - שלי נוי.
מה זה אימפריות כחול לבן?
אימפריות כחול לבן הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת רשת עושים היסטוריה. פודקאסט המנתח את השורשים ההיסטוריים, האסטרטגיים והפוליטיים של הכלכלה והתעשייה הישראלית. בארכיון 159 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-55 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 159 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-55 דקות |
| הפרק האחרון | 2 ביוני 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
איך חברת תה רוסית הפכה למותג הישראלי הוותיק ביותר
"למה ויסוצקי הוא העסק הכי שווה בעולם, ואם זה כל כך רווחי, למה אי אפשר פשוט להקים מפעל תה ולשבור את השיטה?" משאלה כזו מתגלגל הפודקאסט אל סיפורה של אימפריית התה שצמחה ברוסיה הצארית ושורדת עד היום.
אהל דרומי ויעל לא מסתפקים בסיפור יפה. הם מחפשים את הלקח האסטרטגי שמתחת - איך התמדה משפחתית, תזמון היסטורי וקשרים הכריעו בין סייטקס שצילמה מהחלל לבין רעיונות מבריקים שנשארו רעיונות.
החוט שחוזר בכל פרק: החוסן של חברות ישראליות נשען על חוצפה וגאונות, אבל גם תלוי ביציבות הדמוקרטיה שסביבן.
פודקאסט המנתח את השורשים ההיסטוריים, האסטרטגיים והפוליטיים של הכלכלה והתעשייה הישראלית.
המנחה
המנחים, ובראשם יעל ואהל דרומי, מפגינים עניין עמוק בהיסטוריה כלכלית ובתהליכי עומק עסקיים. הם מארחים מומחים, יזמים ואנשי מקצוע ומנהלים את הדיון בצורה שנועדה לחלץ לקחים אסטרטגיים וסיפורים אנושיים מאחורי הצלחות וכישלונות.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון הגשה ענייני, אנליטי ומעמיק, השואף לפרק סיפורים עסקיים או אירועים אקטואליים לגורמים כדי להבין את השורשים שלהם. הראיונות בנויים סביב ציר כרונולוגי או אסטרטגי, תוך שילוב בין הניתוח העסקי-יבש לבין הסיפור האישי וההקשר החברתי-לאומי.
תובנות הזהב מהארכיון
- הצלחה עסקית ארוכת שנים דורשת לעיתים קרובות שילוב בין התמדה משפחתית לבין יכולת שיווקית וקשרים, ולא רק מוצר איכותי.
- החוסן של חברות ישראליות טמון לרוב בשילוב של חוצפה, גאונות ורשתות חברתיות הדוקות, אך הוא מושפע ישירות מיציבות המערכת הדמוקרטית.
- תזמון היסטורי וסביבה תומכת הם משתנים קריטיים שיכולים להכריע בין פריצת דרך לבין כישלון, ללא קשר לאיכות הטכנולוגיה או המוצר.
- ניהול משברים כלכליים יעיל תלוי פחות בהזרמת כספים גורפת ויותר ביצירת ודאות עבור הפרטים והעסקים.
התוכנית מיועדת לאנשים המעוניינים להבין את העומק ההיסטורי והאסטרטגי שמאחורי מותגים, חברות ואירועים כלכליים, ומציעה להם כלים לניתוח שוק ומציאות לאומית.
השאלות הבולטות בארכיון
למה ויסוצקי הוא העסק הכי שווה בעולם - ואם זה כל כך רווחי, למה אי אפשר פשוט להקים מפעל תה ולשבור את השיטה?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
איך תלמיד ישיבה יהודי הקים במוסקבה של המאה ה-19 את חברת התה הגדולה בעולם - והמותג הוותיק ביותר בישראל ששרד עד היום כחברה משפחתית פרטית.
הפרק צולל לסיפורה של ויסוצקי, חברת התה שהפכה לאימפריה ברוסיה הצארית ונחשבת למותג הישראלי הוותיק ביותר שעדיין פעיל ברצף מאז הקמתו. המנחה אהל דרומי, יחד עם יעל ועם נעה זומר - עיתונאית שמסקרת את תחום התעשייה בישראל כשלושים שנה - פורשים את הדרך שעשה זאב (וולף) קלונימוס ויסוצקי מסוחר דגנים ולחם לספק התה הרשמי של הצאר, שהחזיק בשיאו כ-35% משוק התה ברוסיה. לצד הסיפור העסקי הפרק נוגע בהיבטים ההיסטוריים והציוניים: ויסוצקי כפילנתרופ ותומך במפעל הציוני, קשריו עם אחד העם, וההמשכיות של החברה כקופסת תה משפחתית סגורה שמעולם לא הונפקה. מתאים למי שמתעניין בסיפורי עסקים ישראליים, בהיסטוריה כלכלית ובמותגים ותיקים ששרדו מאות שנים.
- ויסוצקי נוסדה במוסקבה ב-1849 ונחשבת למותג הישראלי הוותיק ביותר שקיים ברצף ובאותה החזקה - ייחוד שחברות כמו תנובה, שטראוס או אוסם לא חולקות.
- בשיאה החזיקה ויסוצקי כ-35% משוק התה ברוסיה, מייסדה נבחר לאזרח כבוד של מוסקבה ושימש כספק הרשמי של הצאר, ובחברת ספנות בריטית אחת היא אף הוגדרה כחברת התה הגדולה בעולם.
- ויסוצקי נשארה עד היום חברה פרטית ומשפחתית שלא הכניסה שותפים, לא הונפקה ולא נמכרה לקרן - בניגוד לתנובה (סינים), אוסם (נסטלה) ושטראוס וטמפו שיצאו להנפקה.
- התה הוא קומודיטי שגדל ברובו מאותו צמח אחד, ולכן היתרון היחסי האמיתי אינו במוצר אלא בשיווק, בקשרים ובערוצי ההפצה - מה שהפך את ויסוצקי מסוחר טוב לאימפריה.
- ויסוצקי היה ציוני נלהב ופילנתרופ: מימן את כתב העת 'השילוח' שערך אחד העם, היה ממקימי הטכניון, ובמותו הוריש את חלקו בחברה (כמיליון רובל) לצדקה יהודית. אחד העם אף ניהל בפועל את שלוחת ויסוצקי בלונדון במשך כ-16-17 שנה.
למה ויסוצקי הוא העסק הכי שווה בעולם - ואם זה כל כך רווחי, למה אי אפשר פשוט להקים מפעל תה ולשבור את השיטה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
יעל דרומי מפרקת איך נבנו מותגים ישראליים כמו סייטקס, סודהסטרים ושוקולד שחר - כולל הטעויות והמזל. מבית עושים היסטוריה.
- סודהסטרים: מכשיר שהומצא ב-1903 לאצולה הבריטית, נתקע על דימוי של סירופ צבעוני לא בריא, ובסוף עשה אקזיט ענק - כש'התינוק' הישראלי קנה את 'האמא' הבריטית
- שוקולד שחר שמר על כ-50% נתח שוק שבעים שנה עם מוצר יחיד, בלי מכונת שיווק משומנת
- סייטקס הייתה מעבדה לכל מה שיהפוך ל'סטארט-אפ ניישן', והטכנולוגיה שלה היא שאיפשרה לעולם לראות את ארמסטרונג על הירח
התמונה המפורסמת של ניל ארמסטרונג צועד על הירח הגיעה אלינו בזכות חברה ישראלית - סייטקס, ובזכות אפי ארזי שעמד מאחוריה. זו בדיוק הזווית שאליה יעל דרומי הולכת: לא איך החברה נראית היום, אלא איך היא הגיעה לשם, ומה היה קורה אילו ארזי היה לומד ופועל רק בארץ ולא נחשף לתעשייה האמריקאית של אותן שנים.
כל פרק לוקח מותג אחד ומחזיר אותו לרגע ההתחלה. סודהסטרים, למשל - מכשיר שהומצא ב-1903 לאצולה הבריטית כתוספת למשקה חריף, שנתקע בשנות ה-70 על דימוי של סירופ צבעוני ולא בריא, ובסוף עשה אקזיט אדיר אחרי שסודה-קלאב הישראלית קנתה את החברה הבריטית. דרומי קוראת לזה "התינוק שקונה את האמא".
ויש גם הסיפורים השקטים יותר. שוקולד שחר, מהמשפחה שהגיעה מרומניה והקימה מפעל בחיפה מתוך דחייה של הממסד, שמר על כחצי נתח השוק שבעים שנה - עם מוצר יחיד וכמעט בלי תקציבי פרסום. השאלה שנשאלת בפרק היא איך זה בכלל אפשרי.
מה שמחבר את הפרקים הוא לא הכלכלה אלא האנשים: צלקות אישיות שהפכו למנוע, סודות מקצוע ששמרו עליהם בקנאות, אחים שחילקו ביניהם תפקידים. גם מי שלא מתעניין בשוק ההון ימצא כאן סיפורים על שאפתנות והחלטות שיש להן מחיר.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
[ויסוצקי [אימפריות כחול לבן
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק עם העיתונאית נווית זומר על ויסוצקי, החברה הוותיקה ביותר בישראל. הסיפור עובר בין מוסקבה לרחוב אלנבי בתל אביב, מגלה איך הפכה משפחה יהודית עלי תה זולים לאימפריה ולספק התה של הצאר, ואיך חיסלה במשך שנים את התחרות הבינלאומית. מתאים לחובבי היסטוריה עסקית ישראלית וסיפורי מותגים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
איך הפך סוחר יהודי ברוסיה עלי תה זולים לאימפריה משפחתית בת 170 שנה שכבשה גם את ישראל.
- העובדה שכל התה בעולם מיוצר מעלים של אותו צמח אחד
- איזה מנכ"ל מפורסם של ויסוצקי נבחנו עליו בבגרות בלי לדעת
פרקים אחרונים
[ויסוצקי [אימפריות כחול לבן
2 ביוני 20261 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יעל משוחחת עם נבית זומר על ויסוצקי, חברה שנוסדה במוסקבה ב-1849 בידי זאב וולף קלונימוס ויסוצקי. התה הגיע בתחילה מסין על גמלים ובהמשך ברכבת הטרנס סיבירית ובספינות. בתוך זמן לא ארוך החברה הפכה לספקית התה הרשמית של הצר והחזיקה, לפי הנאמר, ב-35% משוק התה ברוסיה. לצד ההצלחה המסחרית, ויסוצקי תמך במפעל הציוני, היה קשור לאחד העם ומימן את כתב העת השילוח. מה שמפתיע במיוחד הוא הרצף: מותג ותיק שנשאר משפחתי ופרטי, בלי שותף, הנפקה או מכירה לחברה אחרת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גם מוצר בסיסי כמו תה יכול להפוך לאימפריה כשהיתרון נמצא במסחר, בשיווק, בקשרים ובהפצה.
- ויסוצקי בנתה מעמד חזק כל כך ברוסיה, עד שהתה שלה נעשה מזוהה עם הקטגוריה עצמה.
- המעבר מגמלים לרכבת ולספינות שיפר את ההובלה, אבל כבר אז צרכנים התלוננו שהארומה השתנתה.
- החיבור בין הצלחה עסקית לפילנתרופיה יהודית ולציונות היה חלק מרכזי בסיפורו של המייסד.
- הישרדות של חברה משפחתית פרטית לאורך תקופה ארוכה יכולה להיות יתרון בפני עצמו, במיוחד כשמתחרות מכניסות שותפים או נמכרות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
יעל משוחחת עם נבית זומר על ויסוצקי, חברה שנוסדה במוסקבה ב-1849 בידי זאב וולף קלונימוס ויסוצקי. התה הגיע בתחילה מסין על גמלים ובהמשך ברכבת הטרנס סיבירית ובספינות. בתוך זמן לא ארוך החברה הפכה לספקית התה הרשמית של הצר והחזיקה, לפי הנאמר, ב-35% משוק התה ברוסיה. לצד ההצלחה המסחרית, ויסוצקי תמך במפעל הציוני, היה קשור לאחד העם ומימן את כתב העת השילוח. מה שמפתיע במיוחד הוא הרצף: מותג ותיק שנשאר משפחתי ופרטי, בלי שותף, הנפקה או מכירה לחברה אחרת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גם מוצר בסיסי כמו תה יכול להפוך לאימפריה כשהיתרון נמצא במסחר, בשיווק, בקשרים ובהפצה. · ויסוצקי בנתה מעמד חזק כל כך ברוסיה, עד שהתה שלה נעשה מזוהה עם הקטגוריה עצמה. · המעבר מגמלים לרכבת ולספינות שיפר את ההובלה, אבל כבר אז צרכנים התלוננו שהארומה השתנתה. · החיבור בין הצלחה עסקית לפילנתרופיה יהודית ולציונות היה חלק מרכזי בסיפורו של המייסד. · הישרדות של חברה משפחתית פרטית לאורך תקופה ארוכה יכולה להיות יתרון בפני עצמו, במיוחד כשמתחרות מכניסות שותפים או נמכרות.
סאיטקס [אימפריות כחול לבן]
13 במאי 20261 שע׳ 16 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אפי ארזי מתחיל כילד ירושלמי פרוע שלא מסתדר בבית הספר, ממשיך כטכנאי מכ"ם בחיל האוויר ומגיע ל-MIT בלי בגרות, כמעט בלי כסף ועם אנגלית רצוצה. החוצפה לומר "I can do it" גם מול בעיות שעדיין אין להן פתרון מכניסה אותו לפרויקטים של נאס"א, מצלמות על טילים והעברת תמונות מהחלל. משם נזרעים הפיתוחים שמזוהים עם מיקוד אוטומטי, דפוס צבעוני ועיבוד תמונה. החיבור עם דן טולקובסקי ועם טכנולוגיות מדעיות מוביל לסייטקס, החברה שמוצגת כאמא של תעשיית ההייטק הישראלית. לצד הגאונות והכריזמה, השיחה מסמנת כבר מההתחלה שזו אינה אגדת ניצחון פשוטה: הסיפור נבחן עד 2005, כשסייטקס ויתרה על שמה, כדי להבין איך ארגון ממריא, בונה מיתולוגיה ולבסוף מאבד את זהותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- העיתוי היה חלק מהותי בהצלחה: המלחמה הקרה, התחרות בחלל והכסף שהגיע מנאס"א ומהממשל האמריקאי יצרו שדה פתוח לבעיות בלי פתרון.
- החוצפה של ארזי לא עמדה לבדה. הוא ידע לקבל משימה לפני שידע לפתור אותה, ואז להקיף את עצמו באנשים בעלי יכולת טכנית גבוהה.
- השירות כטכנאי מכ"ם הפך לחותמת מקצועית שפתחה לארזי דלתות ב-MIT, למרות שלא היו לו בגרות או אנגלית טובה.
- סייטקס מוצגת כגרסה מוקדמת של אומת הסטארטאפ: הצבא כאקסלרטור, רשתות חברתיות צפופות, תעוזה, חוצפה וגאונות כבר נמצאות בסיפור שלה.
- היכולת לראות גם את סופה של סייטקס מאפשרת לבחון לא רק מה בונה הצלחה, אלא גם איך אסטרטגיה ומיתולוגיה ארגונית מפסיקות לעבוד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אפי ארזי מתחיל כילד ירושלמי פרוע שלא מסתדר בבית הספר, ממשיך כטכנאי מכ"ם בחיל האוויר ומגיע ל-MIT בלי בגרות, כמעט בלי כסף ועם אנגלית רצוצה. החוצפה לומר "I can do it" גם מול בעיות שעדיין אין להן פתרון מכניסה אותו לפרויקטים של נאס"א, מצלמות על טילים והעברת תמונות מהחלל. משם נזרעים הפיתוחים שמזוהים עם מיקוד אוטומטי, דפוס צבעוני ועיבוד תמונה. החיבור עם דן טולקובסקי ועם טכנולוגיות מדעיות מוביל לסייטקס, החברה שמוצגת כאמא של תעשיית ההייטק הישראלית. לצד הגאונות והכריזמה, השיחה מסמנת כבר מההתחלה שזו אינה אגדת ניצחון פשוטה: הסיפור נבחן עד 2005, כשסייטקס ויתרה על שמה, כדי להבין איך ארגון ממריא, בונה מיתולוגיה ולבסוף מאבד את זהותו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
העיתוי היה חלק מהותי בהצלחה: המלחמה הקרה, התחרות בחלל והכסף שהגיע מנאס"א ומהממשל האמריקאי יצרו שדה פתוח לבעיות בלי פתרון. · החוצפה של ארזי לא עמדה לבדה. הוא ידע לקבל משימה לפני שידע לפתור אותה, ואז להקיף את עצמו באנשים בעלי יכולת טכנית גבוהה. · השירות כטכנאי מכ"ם הפך לחותמת מקצועית שפתחה לארזי דלתות ב-MIT, למרות שלא היו לו בגרות או אנגלית טובה. · סייטקס מוצגת כגרסה מוקדמת של אומת הסטארטאפ: הצבא כאקסלרטור, רשתות חברתיות צפופות, תעוזה, חוצפה וגאונות כבר נמצאות בסיפור שלה. · היכולת לראות גם את סופה של סייטקס מאפשרת לבחון לא רק מה בונה הצלחה, אלא גם איך אסטרטגיה ומיתולוגיה ארגונית מפסיקות לעבוד.
השחר העולה [אימפריות כחול לבן]
29 באפריל 20261 שע׳ 25 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הסיפור של משפחת ויידברג מתחיל ברומניה וממשיך בעלייה לארץ באמצע שנות השלושים. אחד האחים הגיע ב-1934, עבד בנמל חיפה והכין את הקרקע לשאר המשפחה. הם התיישבו בכפר עתה וחיו בתנאים בסיסיים. אחד האחים התקבל למפעל עתה, אבל התנגד להבאת מכונות בשבת, השתתף במחאה, חטף מכות ופוטר. המשפחה איבדה גם את הפנקס האדום, שהיה חיוני לקבלת מזון ולעבודה, והחוויה הזאת הטמיעה בה עוינות עמוקה למפא"י ולממסד. בהמשך עבדו בני המשפחה במפעל החלווה של יוסף דודוביץ'. הם התבוננו בתהליך, למדו את סוד הלישה והמשיכו להפעיל את המפעל כשהבעלים ברח לתל אביב בגלל ההפצצות. כשחזר, הוא כעס ופיטר אותם. הפיטורים השניים דחפו אותם להקים ב-1949 מפעל חלווה משלהם במפרץ חיפה, בצריפים ובאמצע השממה. אלתר, הצעיר באחים, בלט בחושים טכניים, ביכולת למידה ובהבנת תהליכי הייצור. מהמפעל המשפחתי הזה צמח שוקולד השחר, מוצר שעובר מסבא לאבא ולילד ושומר על אחיזה יוצאת דופן בשוק הישראלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הדחייה שחוותה המשפחה פעמיים הפכה למנוע של הישרדות, עצמאות ורצון להוכיח את עצמה.
- הסקרנות וההתבוננות המדויקת בתהליכי ייצור נתנו למשפחה יתרון: קודם בפענוח הלישה של החלווה ובהמשך בממרח השוקולד.
- האמונה בשמירת השבת נשארה דומיננטית במשפחה גם כשמשה ואלתר כבר לא חבשו כיפה.
- ארבעת האחים השלימו זה את זה, כשכל אחד תרם את החוזקות שלו ואלתר הוביל בצד הטכני וביכולת הלמידה.
- החברה שמרה על מוצר מרכזי אחד ועל קרוב ל-50 אחוז מהשוק במשך 70 שנה, בלי בורסה, בלי משקיעים חיצוניים וכמעט בלי פרסום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הסיפור של משפחת ויידברג מתחיל ברומניה וממשיך בעלייה לארץ באמצע שנות השלושים. אחד האחים הגיע ב-1934, עבד בנמל חיפה והכין את הקרקע לשאר המשפחה. הם התיישבו בכפר עתה וחיו בתנאים בסיסיים. אחד האחים התקבל למפעל עתה, אבל התנגד להבאת מכונות בשבת, השתתף במחאה, חטף מכות ופוטר. המשפחה איבדה גם את הפנקס האדום, שהיה חיוני לקבלת מזון ולעבודה, והחוויה הזאת הטמיעה בה עוינות עמוקה למפא"י ולממסד. בהמשך עבדו בני המשפחה במפעל החלווה של יוסף דודוביץ'. הם התבוננו בתהליך, למדו את סוד הלישה והמשיכו להפעיל את המפעל כשהבעלים ברח לתל אביב בגלל ההפצצות. כשחזר, הוא כעס ופיטר אותם. הפיטורים השניים דחפו אותם להקים ב-1949 מפעל חלווה משלהם במפרץ חיפה, בצריפים ובאמצע השממה. אלתר, הצעיר באחים, בלט בחושים טכניים, ביכולת למידה ובהבנת תהליכי הייצור. מהמפעל המשפחתי הזה צמח שוקולד השחר, מוצר שעובר מסבא לאבא ולילד ושומר על אחיזה יוצאת דופן בשוק הישראלי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הדחייה שחוותה המשפחה פעמיים הפכה למנוע של הישרדות, עצמאות ורצון להוכיח את עצמה. · הסקרנות וההתבוננות המדויקת בתהליכי ייצור נתנו למשפחה יתרון: קודם בפענוח הלישה של החלווה ובהמשך בממרח השוקולד. · האמונה בשמירת השבת נשארה דומיננטית במשפחה גם כשמשה ואלתר כבר לא חבשו כיפה. · ארבעת האחים השלימו זה את זה, כשכל אחד תרם את החוזקות שלו ואלתר הוביל בצד הטכני וביכולת הלמידה. · החברה שמרה על מוצר מרכזי אחד ועל קרוב ל-50 אחוז מהשוק במשך 70 שנה, בלי בורסה, בלי משקיעים חיצוניים וכמעט בלי פרסום.
סודה סטרים [אימפריות כחול לבן]
15 באפריל 20261 שע׳ 59 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מכשיר הסודה נולד ב-1903 בבריטניה כדי לספק מים מוגזים לצד ג'ין, ורק ב-1956 הגיע לבתים רגילים. הפרסומת Get Busy with the Fizzy הפכה את סודה סטרים לשם מוכר, אבל גם קיבעה בבריטניה דימוי של סירופ צבעוני, דביק ולא בריא. ב-1979 פיטר ווייסברג החל להפיץ את המכשירים בישראל. אחרי שבעיית בקבוקים לא קיבלה מענה מהחברה הבריטית, הוא הקים עם קונרד מוריס את סודה קלאב והחל לייצר בישראל. החברה התרחבה לשווייץ, גרמניה, אוסטריה ודרום אפריקה, וב-1998 רכשה את סודה סטרים בכמעט 16 מיליון פאונד. הרכישה מומנה בעזרת הלוואות ויצרה עומס, ובהמשך העסק החל לחרוק. נקודת השבר המתוארת היא תגובת החברה להחלטה בגרמניה לאפשר לאחרים למלא את בקבוקי ה-CO2. במקום להכיל את פתיחת השוק, היא נלחמה במהלך שהיה מאיים במיוחד בגלל רווח גולמי של 90% ומעלה על הגז.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מותג יכול לשלם שנים על פרסום מוצלח מדי: Get Busy with the Fizzy נשאר בזיכרון הבריטי, יחד עם דימוי של סוכר, צבעי מאכל ומוצר לא בריא.
- סודה קלאב התחילה מתסכול של מפיץ מקומי והגיעה למצב שבו החברה הישראלית רכשה את החברה הבריטית שממנה צמחה.
- הרכישה בכמעט 16 מיליון פאונד העניקה לסודה קלאב בעלות על המותג המקורי, אבל ההלוואות מתחו את העסק והקשו עליו להחזיק מעמד.
- גרמניה הייתה שוק טבעי למוצר כי לפי בירנבאום 70-80% מהמים ששותים שם הם עם בועות.
- המשבר בגרמניה לא נבע רק מהחלטת הרגולטור, אלא מהתגובה של החברה לאובדן הבלעדיות על מילוי בקבוקי ה-CO2.
- רווח גולמי של 90% ומעלה על הגז הפך את מילוי הבקבוקים למנוע כלכלי חזק, וגם לנקודה שהחברה התקשתה לשחרר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מכשיר הסודה נולד ב-1903 בבריטניה כדי לספק מים מוגזים לצד ג'ין, ורק ב-1956 הגיע לבתים רגילים. הפרסומת Get Busy with the Fizzy הפכה את סודה סטרים לשם מוכר, אבל גם קיבעה בבריטניה דימוי של סירופ צבעוני, דביק ולא בריא. ב-1979 פיטר ווייסברג החל להפיץ את המכשירים בישראל. אחרי שבעיית בקבוקים לא קיבלה מענה מהחברה הבריטית, הוא הקים עם קונרד מוריס את סודה קלאב והחל לייצר בישראל. החברה התרחבה לשווייץ, גרמניה, אוסטריה ודרום אפריקה, וב-1998 רכשה את סודה סטרים בכמעט 16 מיליון פאונד. הרכישה מומנה בעזרת הלוואות ויצרה עומס, ובהמשך העסק החל לחרוק. נקודת השבר המתוארת היא תגובת החברה להחלטה בגרמניה לאפשר לאחרים למלא את בקבוקי ה-CO2. במקום להכיל את פתיחת השוק, היא נלחמה במהלך שהיה מאיים במיוחד בגלל רווח גולמי של 90% ומעלה על הגז.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מותג יכול לשלם שנים על פרסום מוצלח מדי: Get Busy with the Fizzy נשאר בזיכרון הבריטי, יחד עם דימוי של סוכר, צבעי מאכל ומוצר לא בריא. · סודה קלאב התחילה מתסכול של מפיץ מקומי והגיעה למצב שבו החברה הישראלית רכשה את החברה הבריטית שממנה צמחה. · הרכישה בכמעט 16 מיליון פאונד העניקה לסודה קלאב בעלות על המותג המקורי, אבל ההלוואות מתחו את העסק והקשו עליו להחזיק מעמד. · גרמניה הייתה שוק טבעי למוצר כי לפי בירנבאום 70-80% מהמים ששותים שם הם עם בועות. · המשבר בגרמניה לא נבע רק מהחלטת הרגולטור, אלא מהתגובה של החברה לאובדן הבלעדיות על מילוי בקבוקי ה-CO2. · רווח גולמי של 90% ומעלה על הגז הפך את מילוי הבקבוקים למנוע כלכלי חזק, וגם לנקודה שהחברה התקשתה לשחרר.
[עושים עסקים] השבוע: מחלקים כסף ממסוקים: הרגשתם את זה?
22 ביולי 202036 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חגי גולן משוחח עם פרופסור צבי אקשטיין על תוכנית המענקים של נתניהו ועל הכינוי "חלוקת כסף ממסוקים". אקשטיין טוען שהחלוקה המקורית הייתה אחידה מדי, ושגם אחרי הוצאת בעלי השכר הגבוה מהתוכנית, השאלה המרכזית נשארת: האם זה בכלל הזמן הנכון להזרים מענק גורף. לדבריו, כל עוד הקורונה מגבילה מסעדות, נסיעות, חתונות ופעילויות אחרות, כסף נוסף לא בהכרח יהפוך לביקושים. אנשים שנפגעו חוששים מההכנסה העתידית שלהם, ולכן עשויים לחסוך חלק גדול מהמענק. הוא מעדיף רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים, שתקטין את אי הוודאות ותיצור גשר עד להתאוששות. לצד הביקורת על היערכות הממשלה לקטיעת שרשרות ההדבקה, אקשטיין נשאר אופטימי לגבי היכולת הרפואית להתמודד עם המחלה ולגבי מצבה הפיננסי של ישראל. הוא מזכיר ירידה ביחס החוב לתוצר מ-95-97% ב-2003 ל-61% ערב המשבר, וריבית של 0.62% על גיוס לעשר שנים, כדי להסביר למה ישראל אינה בדרך לוונצואלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מענק חד פעמי מתקשה להניע צריכה כשהציבור לא יודע מה תהיה הכנסתו בחודשים הבאים.
- הפגיעה אינה אחידה: מובטלים ועסקים שנסגרו מתמודדים עם אי ודאות גדולה בהרבה מאנשים שהכנסתם נשארה יציבה.
- רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים יכולה לחזק ודאות יותר מחלוקה שווה לכל האזרחים.
- גם בעלי יכולת שרוצים לצרוך מוגבלים בתקופת הקורונה, משום שאי אפשר לטוס, ללכת למסעדות או לקיים חתונות ומסיבות כרגיל.
- שיקום הכלכלה תלוי קודם כל בשליטה במכה הרפואית ובהכנת עובדים ועסקים לשוק העבודה שייווצר אחריה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
חגי גולן משוחח עם פרופסור צבי אקשטיין על תוכנית המענקים של נתניהו ועל הכינוי "חלוקת כסף ממסוקים". אקשטיין טוען שהחלוקה המקורית הייתה אחידה מדי, ושגם אחרי הוצאת בעלי השכר הגבוה מהתוכנית, השאלה המרכזית נשארת: האם זה בכלל הזמן הנכון להזרים מענק גורף. לדבריו, כל עוד הקורונה מגבילה מסעדות, נסיעות, חתונות ופעילויות אחרות, כסף נוסף לא בהכרח יהפוך לביקושים. אנשים שנפגעו חוששים מההכנסה העתידית שלהם, ולכן עשויים לחסוך חלק גדול מהמענק. הוא מעדיף רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים, שתקטין את אי הוודאות ותיצור גשר עד להתאוששות. לצד הביקורת על היערכות הממשלה לקטיעת שרשרות ההדבקה, אקשטיין נשאר אופטימי לגבי היכולת הרפואית להתמודד עם המחלה ולגבי מצבה הפיננסי של ישראל. הוא מזכיר ירידה ביחס החוב לתוצר מ-95-97% ב-2003 ל-61% ערב המשבר, וריבית של 0.62% על גיוס לעשר שנים, כדי להסביר למה ישראל אינה בדרך לוונצואלה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מענק חד פעמי מתקשה להניע צריכה כשהציבור לא יודע מה תהיה הכנסתו בחודשים הבאים. · הפגיעה אינה אחידה: מובטלים ועסקים שנסגרו מתמודדים עם אי ודאות גדולה בהרבה מאנשים שהכנסתם נשארה יציבה. · רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים יכולה לחזק ודאות יותר מחלוקה שווה לכל האזרחים. · גם בעלי יכולת שרוצים לצרוך מוגבלים בתקופת הקורונה, משום שאי אפשר לטוס, ללכת למסעדות או לקיים חתונות ומסיבות כרגיל. · שיקום הכלכלה תלוי קודם כל בשליטה במכה הרפואית ובהכנת עובדים ועסקים לשוק העבודה שייווצר אחריה.
[עושים עסקים] השבוע: סתיו שפיר: "מחאת 2011 עדיין כאן"
15 ביולי 202033 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חגי גולן משוחח עם סתיו שפיר תשע שנים אחרי המחאה החברתית של 2011, על גל המחאות שהתעורר בזמן משבר הקורונה. שפיר מתארת את ההפגנה בבלפור כאירוע גדול, זועם ובוגר יותר, שבו אנשים כבר לא מחכים לוועדות או להבטחות ודורשים שינוי שלטוני. מבחינתה, אי אפשר להפריד בין הכאב הכלכלי לבין מצב הדמוקרטיה: ממשלה שפועלת בלי שקיפות ובלי פיקוח מייצרת בירוקרטיה, חוסר ביצוע בתקציב והעברת כספים לאינטרסים פוליטיים במקום לבריאות, לרווחה ולדיור. היא משווה את הסיוע בישראל לפתרונות שניתנו בבריטניה, בניו זילנד, בגרמניה ובארצות הברית, וטוענת שהעצמאים כאן קיבלו מעט מדי ומאוחר מדי. השיחה חוזרת שוב ושוב למעמד הביניים, אותו ציבור שעובד ושורד רוב הזמן, אבל יוצא לרחוב כשהוא מבין שאין לו ברירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטענה המרכזית של שפיר היא שכלכלה ודמוקרטיה אינן שתי מחאות נפרדות. היעדר שקיפות ופיקוח משפיע ישירות על הדרך שבה כספי הציבור מחולקים.
- מאז 2011 שני הצדדים השתכללו: האזרחים דורשים יותר מידע ושקיפות, והשלטון משתמש ביותר הסתה, הפחדה ולחץ על התקשורת ועל מערכת המשפט.
- הבירוקרטיה מוצגת לא כתקלה טכנית אלא כשיטה שמקשה על הציבור לקבל כסף, עד שחלק מהתקציב נשאר בידי הממשלה.
- שפיר מזהה בבלפור את אותו מעמד ביניים שהוביל את מחאת 2011: צעירים, סטודנטים, הורים ומבוגרים שעובדים ושורדים, ויוצאים להפגין כשהפרנסה נשחקת.
- ההשוואה למדינות אחרות נועדה להראות שאפשר להזרים סיוע ישיר, לסבסד תעסוקה וצריכה ולתמוך בתרבות בלי להעמיס מכשולים על האזרחים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
חגי גולן משוחח עם סתיו שפיר תשע שנים אחרי המחאה החברתית של 2011, על גל המחאות שהתעורר בזמן משבר הקורונה. שפיר מתארת את ההפגנה בבלפור כאירוע גדול, זועם ובוגר יותר, שבו אנשים כבר לא מחכים לוועדות או להבטחות ודורשים שינוי שלטוני. מבחינתה, אי אפשר להפריד בין הכאב הכלכלי לבין מצב הדמוקרטיה: ממשלה שפועלת בלי שקיפות ובלי פיקוח מייצרת בירוקרטיה, חוסר ביצוע בתקציב והעברת כספים לאינטרסים פוליטיים במקום לבריאות, לרווחה ולדיור. היא משווה את הסיוע בישראל לפתרונות שניתנו בבריטניה, בניו זילנד, בגרמניה ובארצות הברית, וטוענת שהעצמאים כאן קיבלו מעט מדי ומאוחר מדי. השיחה חוזרת שוב ושוב למעמד הביניים, אותו ציבור שעובד ושורד רוב הזמן, אבל יוצא לרחוב כשהוא מבין שאין לו ברירה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטענה המרכזית של שפיר היא שכלכלה ודמוקרטיה אינן שתי מחאות נפרדות. היעדר שקיפות ופיקוח משפיע ישירות על הדרך שבה כספי הציבור מחולקים. · מאז 2011 שני הצדדים השתכללו: האזרחים דורשים יותר מידע ושקיפות, והשלטון משתמש ביותר הסתה, הפחדה ולחץ על התקשורת ועל מערכת המשפט. · הבירוקרטיה מוצגת לא כתקלה טכנית אלא כשיטה שמקשה על הציבור לקבל כסף, עד שחלק מהתקציב נשאר בידי הממשלה. · שפיר מזהה בבלפור את אותו מעמד ביניים שהוביל את מחאת 2011: צעירים, סטודנטים, הורים ומבוגרים שעובדים ושורדים, ויוצאים להפגין כשהפרנסה נשחקת. · ההשוואה למדינות אחרות נועדה להראות שאפשר להזרים סיוע ישיר, לסבסד תעסוקה וצריכה ולתמוך בתרבות בלי להעמיס מכשולים על האזרחים.
[עושים עסקים] השבוע: הקורונה מכה שנית: האם הכלכלה תעמוד בזה?
8 ביולי 202033 דק׳[עושים עסקים] השבוע: האם המפרסמים הגדולים יכופפו את פייסבוק?
1 ביולי 202031 דק׳[עושים עסקים] השבוע: מנכ"ל או בעלים: מי מנהל את מי?
23 ביוני 202035 דק׳[עושים עסקים] השבוע: מאיר שטרית: "נעשו טעויות קשות בטיפול במשבר"
18 ביוני 202034 דק׳
פודקאסטים דומים
פודקסט אוכל
SHLOMI YAMIN
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'
גלובס - להקשיב לכתבות
גלובס - Globes