סאיטקס [אימפריות כחול לבן]

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

אפי ארזי מתחיל כילד ירושלמי פרוע שלא מסתדר בבית הספר, ממשיך כטכנאי מכ"ם בחיל האוויר ומגיע ל-MIT בלי בגרות, כמעט בלי כסף ועם אנגלית רצוצה. החוצפה לומר "I can do it" גם מול בעיות שעדיין אין להן פתרון מכניסה אותו לפרויקטים של נאס"א, מצלמות על טילים והעברת תמונות מהחלל. משם נזרעים הפיתוחים שמזוהים עם מיקוד אוטומטי, דפוס צבעוני ועיבוד תמונה. החיבור עם דן טולקובסקי ועם טכנולוגיות מדעיות מוביל לסייטקס, החברה שמוצגת כאמא של תעשיית ההייטק הישראלית. לצד הגאונות והכריזמה, השיחה מסמנת כבר מההתחלה שזו אינה אגדת ניצחון פשוטה: הסיפור נבחן עד 2005, כשסייטקס ויתרה על שמה, כדי להבין איך ארגון ממריא, בונה מיתולוגיה ולבסוף מאבד את זהותו.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

העיתוי היה חלק מהותי בהצלחה: המלחמה הקרה, התחרות בחלל והכסף שהגיע מנאס"א ומהממשל האמריקאי יצרו שדה פתוח לבעיות בלי פתרון. · החוצפה של ארזי לא עמדה לבדה. הוא ידע לקבל משימה לפני שידע לפתור אותה, ואז להקיף את עצמו באנשים בעלי יכולת טכנית גבוהה. · השירות כטכנאי מכ"ם הפך לחותמת מקצועית שפתחה לארזי דלתות ב-MIT, למרות שלא היו לו בגרות או אנגלית טובה. · סייטקס מוצגת כגרסה מוקדמת של אומת הסטארטאפ: הצבא כאקסלרטור, רשתות חברתיות צפופות, תעוזה, חוצפה וגאונות כבר נמצאות בסיפור שלה. · היכולת לראות גם את סופה של סייטקס מאפשרת לבחון לא רק מה בונה הצלחה, אלא גם איך אסטרטגיה ומיתולוגיה ארגונית מפסיקות לעבוד.

מתיאור הפרק

בכל פעם שהטלפון שלכם עושה פוקוס אוטומטי, או כשאתם עורכים תמונה בפוטושופ או מדפיסים במדפסת דיגיטלית – אתם משתמשים בטכנולוגיה שישראלי בשם אפי ארזי המציא אותה, לפחות בראשיתה. החברה שלו, סאיטקס, נחשבה לאוניברסיטה של תעשיית ההטק הישראלית ולהוכחה שאפשר לבנות אימפריה גלובלית בהרצליה. אז למה איבדה את הבכורה ונעלמה מהמפה? יעל דרומי מארחת את היועץ האסטרטגי צביקה רול לשיחה על אפי ארזי, גאון ישראלי שהתקבל ל-MIT בלי שום תואר, ועל החברה שהקים, סאיטקס, שחוללה מהפכה של ממש בענף הדפוס העולמי. יחד הם חוזרים לימי הזוהר שלה, מנתחים את ההחלטות האסטרטגיות שהפכו אותה למובילה עולמית, ובודקים איפה עברו קווי השבר שהובי