הפודקאסט של Think&Drink Different עם ג'רמי פוגל

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• מי היה יוספוס פלביוס? אורחת: ד"ר סטפני בינדר
• סודות ההצפנה, אורחת: ד"ר סתיו אלבר.
• מיהו הרב כהנא? | ד״ר ניל בר
• אמנות הסטוריטלינג, אורח: ד"ר נועם פיינהולץ
• מרטין בובר והחשיבה הדיאלוגית, אורח: פרופ' רון מרגולין.
• על מניפסט האיסלאם הרדיקלי של סייד קוטוב, אורח: ד"ר מנחם מרחבי
• מהו מחשוב קוונטי? אורח: פרופ' עדי שטרן
• פילוסופים נגד אלוהים, אורח: ד"ר ג'רמי פוגל

פרקים אחרונים

• מי היה יוספוס פלביוס? אורחת: ד"ר סטפני בינדר

  19 באוקטובר 2025·1 שע׳ 11 דק׳
  אורחים:דוקטור סטפני בינדר
  אמ;לקסיכום הפרק

  יוסף בן מתתיהו, מפקד המורדים בגליל, עבר צד במהלך המרד הגדול לאחר שחזה את עלייתו של אספסיאנוס לקיסרות. כעבד משוחרר תחת השם פלוויוס, הוא ליווה את טיטוס ואספסיאנוס ותיעד את חורבן ירושלים. בכתיבתו הוא ניסה לרצות את השלטון הרומי תוך שהוא מפאר את גבורת היהודים כדי להעצים את הניצחון הרומי. דמותו נותרה חריגה ומושמצת במקורות היהודיים, ונעדרה מהם כמעט לחלוטין בשל תיוגו כבוגד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • יוסף השתמש ביוונית ברמה גבוהה אך הצטנע בכתביו כדי להדוף ביקורת ספרותית על תוכן דבריו.
  • תיאור הקרב מול הרומאים נכתב מתוך צורך אסטרטגי להאדיר את כוחם של היהודים, כדי שהניצחון הרומי עליהם ייראה מרשים וגדול יותר.
  • הסיפור על הבריחה מהמערה והנבואה לאספסיאנוס משמש ככלי להצדקת מעברו לצד הרומי כחלק מתוכנית אלוהית גדולה יותר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  יוסף בן מתתיהו, מפקד המורדים בגליל, עבר צד במהלך המרד הגדול לאחר שחזה את עלייתו של אספסיאנוס לקיסרות. כעבד משוחרר תחת השם פלוויוס, הוא ליווה את טיטוס ואספסיאנוס ותיעד את חורבן ירושלים. בכתיבתו הוא ניסה לרצות את השלטון הרומי תוך שהוא מפאר את גבורת היהודים כדי להעצים את הניצחון הרומי. דמותו נותרה חריגה ומושמצת במקורות היהודיים, ונעדרה מהם כמעט לחלוטין בשל תיוגו כבוגד.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  יוסף השתמש ביוונית ברמה גבוהה אך הצטנע בכתביו כדי להדוף ביקורת ספרותית על תוכן דבריו. · תיאור הקרב מול הרומאים נכתב מתוך צורך אסטרטגי להאדיר את כוחם של היהודים, כדי שהניצחון הרומי עליהם ייראה מרשים וגדול יותר. · הסיפור על הבריחה מהמערה והנבואה לאספסיאנוס משמש ככלי להצדקת מעברו לצד הרומי כחלק מתוכנית אלוהית גדולה יותר.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• סודות ההצפנה, אורחת: ד"ר סתיו אלבר.

  5 באוקטובר 2025·1 שע׳ 7 דק׳
  אורחים:ד"ר סתיו אלבר
  אמ;לקסיכום הפרק

  אלן טיורינג פיצח את האניגמה הנאצית והניח את היסודות למדעי המחשב, ובכל זאת נגזר עליו סירוס כימי בגלל נטייתו המינית, עד שהתאבד. לזכרו מוקדשת שיחת הצפנה עם ד"ר סתיו אלבר, בוגרת מתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון שכתבה דוקטורט על שבירת צפנים ועובדת היום כמהנדסת תוכנה בגוגל. היא פורסת את הבסיס: הצפנה היא מנעול שהופך טקסט מובן לג'יבריש באמצעות סוד שנקרא מפתח, ורק מי שמחזיק בו יכול להפוך את הפעולה. השיחה נעה מהצפנים העתיקים שלפני עידן הנייר, דרך כרטיסי אשראי וסיסמאות, ועד מבחן טיורינג, שמקורו במשחק סלון ויקטוריאני שבו גבר מנסה להתחזות לאישה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הצפנה קדמה בהרבה למחשבים ואפילו לנייר, עם עדויות לשימוש בה כבר בתנ"ך
  • העיקרון לא השתנה אלפי שנים: פעולה הפיכה על טקסט באמצעות סוד, שרק מחזיקי המפתח יכולים לבצע לאחור
  • טיורינג נחשב גם לאבי הבינה המלאכותית בזכות המאמר שבו שאל אם מכונות יכולות לחשוב
  • מבחן טיורינג נולד ממשחק סלון ויקטוריאני: שופט בחדר נפרד מנסה לזהות מי מהעונים הוא גבר שמתחזה לאישה
  • אלבר נבחרה לרשימת הארבעים מתחת לארבעים של דה מרקר וכתבה שלושה ספרי ילדים, בהם סודות ההצפנה לילדים

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  אלן טיורינג פיצח את האניגמה הנאצית והניח את היסודות למדעי המחשב, ובכל זאת נגזר עליו סירוס כימי בגלל נטייתו המינית, עד שהתאבד. לזכרו מוקדשת שיחת הצפנה עם ד"ר סתיו אלבר, בוגרת מתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון שכתבה דוקטורט על שבירת צפנים ועובדת היום כמהנדסת תוכנה בגוגל. היא פורסת את הבסיס: הצפנה היא מנעול שהופך טקסט מובן לג'יבריש באמצעות סוד שנקרא מפתח, ורק מי שמחזיק בו יכול להפוך את הפעולה. השיחה נעה מהצפנים העתיקים שלפני עידן הנייר, דרך כרטיסי אשראי וסיסמאות, ועד מבחן טיורינג, שמקורו במשחק סלון ויקטוריאני שבו גבר מנסה להתחזות לאישה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  הצפנה קדמה בהרבה למחשבים ואפילו לנייר, עם עדויות לשימוש בה כבר בתנ"ך · העיקרון לא השתנה אלפי שנים: פעולה הפיכה על טקסט באמצעות סוד, שרק מחזיקי המפתח יכולים לבצע לאחור · טיורינג נחשב גם לאבי הבינה המלאכותית בזכות המאמר שבו שאל אם מכונות יכולות לחשוב · מבחן טיורינג נולד ממשחק סלון ויקטוריאני: שופט בחדר נפרד מנסה לזהות מי מהעונים הוא גבר שמתחזה לאישה · אלבר נבחרה לרשימת הארבעים מתחת לארבעים של דה מרקר וכתבה שלושה ספרי ילדים, בהם סודות ההצפנה לילדים

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מיהו הרב כהנא? | ד״ר ניל בר

  25 בספטמבר 2025·1 שע׳ 22 דק׳
  אורחים:דוקטור נילבר
  אמ;לקסיכום הפרק

  ג'רמי פוגל מארח את דוקטור נילבר, חוקר רדיקליות פוליטית וימין קיצוני, לשיחה על הרב מאיר כהנה. נילבר פותח בהבחנה בין שתי שאלות: מיהו כהנה האדם הממשי לעומת כהנה כסמל ואנלוגיה בפוליטיקה הישראלית, ששניהם דומים אך אינם זהים. הוא משרטט את הביוגרפיה: מרטין כהנה נולד בברוקלין למשפחה אורתודוקסית, היה ילד חולני שביקש את ה-New York Times במקום קומיקס, הוסמך לרב ולמד משפטים, ופיתח את הכהניזם בארצות הברית של שנות ה-50 וה-60. חלק נרחב מוקדש לתקופה האמריקאית שלו כסוכן סמוי של ה-FBI, שהקים תאי סטודנטים נגד הקומוניזם ומלחמת וייטנאם תחת הזהות הבדויה מייקל קינג, ולסיפור אהבה עם הדוגמנית גלוריה, שקפצה מגשר אחרי שגילתה שהוא נשוי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • נילבר מדגיש שהוא נזהר מלשפוט, ומבחין בין מקורות מתועדים בארכיון לבין רכילות: את סיפורי התקופה האמריקאית הוא נוטה להאמין אבל לא יכול לאשש בוודאות.
  • אנקדוטת הילדות, ילד בן חמש שביקש עיתונים כדי ללמוד על העולם, נתפסת אצל נילבר כמסגירה את הדרייב האינטלקטואלי שלו מגיל צעיר.
  • גם הביוגרפיה הרשמית שכתבה אשתו ליבי כהנה אינה כוללת את סיפורי התקופה האמריקאית, אך בכל זאת מכילה פרטים לא מחמיאים.
  • נילבר קושר את כהנה כסמל לפוליטיקה של היום, ומזכיר את בן גביר כתלמיד גאה של תנועת כך.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  ג'רמי פוגל מארח את דוקטור נילבר, חוקר רדיקליות פוליטית וימין קיצוני, לשיחה על הרב מאיר כהנה. נילבר פותח בהבחנה בין שתי שאלות: מיהו כהנה האדם הממשי לעומת כהנה כסמל ואנלוגיה בפוליטיקה הישראלית, ששניהם דומים אך אינם זהים. הוא משרטט את הביוגרפיה: מרטין כהנה נולד בברוקלין למשפחה אורתודוקסית, היה ילד חולני שביקש את ה-New York Times במקום קומיקס, הוסמך לרב ולמד משפטים, ופיתח את הכהניזם בארצות הברית של שנות ה-50 וה-60. חלק נרחב מוקדש לתקופה האמריקאית שלו כסוכן סמוי של ה-FBI, שהקים תאי סטודנטים נגד הקומוניזם ומלחמת וייטנאם תחת הזהות הבדויה מייקל קינג, ולסיפור אהבה עם הדוגמנית גלוריה, שקפצה מגשר אחרי שגילתה שהוא נשוי.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  נילבר מדגיש שהוא נזהר מלשפוט, ומבחין בין מקורות מתועדים בארכיון לבין רכילות: את סיפורי התקופה האמריקאית הוא נוטה להאמין אבל לא יכול לאשש בוודאות. · אנקדוטת הילדות, ילד בן חמש שביקש עיתונים כדי ללמוד על העולם, נתפסת אצל נילבר כמסגירה את הדרייב האינטלקטואלי שלו מגיל צעיר. · גם הביוגרפיה הרשמית שכתבה אשתו ליבי כהנה אינה כוללת את סיפורי התקופה האמריקאית, אך בכל זאת מכילה פרטים לא מחמיאים. · נילבר קושר את כהנה כסמל לפוליטיקה של היום, ומזכיר את בן גביר כתלמיד גאה של תנועת כך.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• אמנות הסטוריטלינג, אורח: ד"ר נועם פיינהולץ

  11 בספטמבר 2025·1 שע׳ 14 דק׳
  אורחים:דוקטור נועם פיינהולץ
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק נפתח ברעיון של יובל נח הררי שלפיו דווקא בני האדם, היצורים האינטליגנטיים ביותר, הם המספרים לעצמם הכי הרבה סיפורים ובדיות, ולכן יותר אינטליגנציה לא בהכרח מובילה ליותר אמת. מכאן עוברים לאורח, דוקטור נועם פיינהולץ, מומחה לסטוריטלינג עסקי, שטוען שהמונח עבר הזנייה והפך למילת באז, אך בבסיסו לא השתנה דבר מאז התנך והאודיסיאה. הוא מתאר את מבנה הגיבור היוצא למסע, נתקל באתגרים ומנטורים וחוזר הביתה משונה, ומראה כיצד אותו מבנה חוזר אצל נולאן, פיקסאר וסטיב ג'ובס. לדבריו סטוריטלינג עסקי הוא בעצם העברת מסרים יעילה: מי הגיבור, מה רצונו, מה המעצור, ומה מוחקים כדי לגעת באנשים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • יותר אינטליגנציה לא מובילה בהכרח ליותר אמת; האדם משתמש במוחו כדי לייצר מיתולוגיות ובדיות.
  • הסטוריטלינג העסקי המודרני לא המציא שום דבר חדש ומסתמך על מבנה הגיבור העתיק של אריסטו והומרוס.
  • פיקסאר זיקקה את מבנה הסיפור לשלד פשוט: תיאור שגרה, אירוע שמערער אותה, והתמודדות שמובילה לשינוי של הגיבור.
  • בעסקים, סטוריטלינג הוא כלי פרקטי לניהול צוות, גיוס משקיעים או מכירת מוצר, ולא רק אמנות יפה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק נפתח ברעיון של יובל נח הררי שלפיו דווקא בני האדם, היצורים האינטליגנטיים ביותר, הם המספרים לעצמם הכי הרבה סיפורים ובדיות, ולכן יותר אינטליגנציה לא בהכרח מובילה ליותר אמת. מכאן עוברים לאורח, דוקטור נועם פיינהולץ, מומחה לסטוריטלינג עסקי, שטוען שהמונח עבר הזנייה והפך למילת באז, אך בבסיסו לא השתנה דבר מאז התנך והאודיסיאה. הוא מתאר את מבנה הגיבור היוצא למסע, נתקל באתגרים ומנטורים וחוזר הביתה משונה, ומראה כיצד אותו מבנה חוזר אצל נולאן, פיקסאר וסטיב ג'ובס. לדבריו סטוריטלינג עסקי הוא בעצם העברת מסרים יעילה: מי הגיבור, מה רצונו, מה המעצור, ומה מוחקים כדי לגעת באנשים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  יותר אינטליגנציה לא מובילה בהכרח ליותר אמת; האדם משתמש במוחו כדי לייצר מיתולוגיות ובדיות. · הסטוריטלינג העסקי המודרני לא המציא שום דבר חדש ומסתמך על מבנה הגיבור העתיק של אריסטו והומרוס. · פיקסאר זיקקה את מבנה הסיפור לשלד פשוט: תיאור שגרה, אירוע שמערער אותה, והתמודדות שמובילה לשינוי של הגיבור. · בעסקים, סטוריטלינג הוא כלי פרקטי לניהול צוות, גיוס משקיעים או מכירת מוצר, ולא רק אמנות יפה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מרטין בובר והחשיבה הדיאלוגית, אורח: פרופ' רון מרגולין.

  7 בספטמבר 2025·1 שע׳ 16 דק׳
  אורחים:רון מרגולין
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק בוחן את דמותו של מרטין בובר דרך הביוגרפיה המוקדמת שלו בווינה והחינוך הכפול שקיבל בבית סבו בגליציה. פרופסור רון מרגולין מסביר כיצד המפגש של בובר עם כתבי ניטשה וקאנט בגיל הנעורים עיצב את השקפת עולמו. השיחה נוגעת בשנותיו הראשונות לצד הרצל וחיים ויצמן, תוך הצגת הביקורת שפיתח כלפי הציונות המדינית והדגש ששם על תרבות ודיאלוג.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ההגות הבוגרת של בובר נשענת על מוקד רעיוני אחד: הדיאלוג שנפרש בספרו אני ואתה.
  • הפילוסופיה של בובר משמשת כיום כמרחב לחשיבה ביקורתית על דמותה של ישראל והיהדות שמוצגת על ידי השלטון.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק בוחן את דמותו של מרטין בובר דרך הביוגרפיה המוקדמת שלו בווינה והחינוך הכפול שקיבל בבית סבו בגליציה. פרופסור רון מרגולין מסביר כיצד המפגש של בובר עם כתבי ניטשה וקאנט בגיל הנעורים עיצב את השקפת עולמו. השיחה נוגעת בשנותיו הראשונות לצד הרצל וחיים ויצמן, תוך הצגת הביקורת שפיתח כלפי הציונות המדינית והדגש ששם על תרבות ודיאלוג.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  ההגות הבוגרת של בובר נשענת על מוקד רעיוני אחד: הדיאלוג שנפרש בספרו אני ואתה. · הפילוסופיה של בובר משמשת כיום כמרחב לחשיבה ביקורתית על דמותה של ישראל והיהדות שמוצגת על ידי השלטון.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• על מניפסט האיסלאם הרדיקלי של סייד קוטוב, אורח: ד"ר מנחם מרחבי

  29 באוגוסט 2025·43 דק׳
  אורחים:ד"ר מנחם מרחבי
  אמ;לקסיכום הפרק

  סעיד קוטב נולד ב-1906 בפריפריה של מצרים, היה מורה ומנהל בית ספר, ובתחילת דרכו אינטלקטואל חילוני-ליברלי שכתב ניתוח אמנותי של הקוראן. השהות של כשנה וחצי בארצות הברית, עם הגזענות והחומרנות שחווה שם כאדם נמוך וכהה עור, זעזעה אותו, והמפגש עם ההוגה מהודודי נטע בו את התפיסה הבינארית של מאמין מול כופר. מרחבי מסביר את המהפך שקוטב עשה למושג 'ג'אהיליה': לא תקופת חושך שהסתיימה עם מוחמד אלא מצב תודעתי שאפשר לחיות בו גם היום, וגרוע יותר, כי הכופרים של ימינו מתקשטים באיסלאם. הקרע עם נאסר, שסירב לכפות חיג'אב, הוביל למאסרו ולהוצאתו להורג ב-1966, כשספרו שימש ראיה מרכזית במשפט.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • קוטב הפך את המושג הקלאסי: הג'אהיליה אינה תקופת חושך שנגמרה עם מוחמד אלא מצב תודעתי שאפשר לחיות בתוכו גם היום.
  • בעיניו הג'אהיליה החדשה גרועה מהקדומה, כי עובדי האלילים בימי מוחמד ידעו שהם כופרים, ואילו היום בני אדם מתקשטים באיסלאם.
  • הקריטריון היחיד שמבחין אצלו בין חברה מוסלמית לכופרת הוא חאכמיית אללה, שלטון השריעה כחוק בלעדי ולא משולב.
  • המפנה היה שהות של כשנה וחצי בארצות הברית, שם חווה גזענות וחומרנות, והקרע עם נאסר דחק אותו למעגל הכלא שבו כתב את רוב חיבוריו.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  סעיד קוטב נולד ב-1906 בפריפריה של מצרים, היה מורה ומנהל בית ספר, ובתחילת דרכו אינטלקטואל חילוני-ליברלי שכתב ניתוח אמנותי של הקוראן. השהות של כשנה וחצי בארצות הברית, עם הגזענות והחומרנות שחווה שם כאדם נמוך וכהה עור, זעזעה אותו, והמפגש עם ההוגה מהודודי נטע בו את התפיסה הבינארית של מאמין מול כופר. מרחבי מסביר את המהפך שקוטב עשה למושג 'ג'אהיליה': לא תקופת חושך שהסתיימה עם מוחמד אלא מצב תודעתי שאפשר לחיות בו גם היום, וגרוע יותר, כי הכופרים של ימינו מתקשטים באיסלאם. הקרע עם נאסר, שסירב לכפות חיג'אב, הוביל למאסרו ולהוצאתו להורג ב-1966, כשספרו שימש ראיה מרכזית במשפט.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  קוטב הפך את המושג הקלאסי: הג'אהיליה אינה תקופת חושך שנגמרה עם מוחמד אלא מצב תודעתי שאפשר לחיות בתוכו גם היום. · בעיניו הג'אהיליה החדשה גרועה מהקדומה, כי עובדי האלילים בימי מוחמד ידעו שהם כופרים, ואילו היום בני אדם מתקשטים באיסלאם. · הקריטריון היחיד שמבחין אצלו בין חברה מוסלמית לכופרת הוא חאכמיית אללה, שלטון השריעה כחוק בלעדי ולא משולב. · המפנה היה שהות של כשנה וחצי בארצות הברית, שם חווה גזענות וחומרנות, והקרע עם נאסר דחק אותו למעגל הכלא שבו כתב את רוב חיבוריו.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מהו מחשוב קוונטי? אורח: פרופ' עדי שטרן

  14 באוגוסט 2025·1 שע׳ 3 דק׳
  אורחים:פרופסור אדי שטרן
  אמ;לקסיכום הפרק

  שטרן בונה את ההסבר משלושה חלקים: מה זה מחשב, מה זה קוונטי, ואיך מחברים ביניהם. מחשב קלאסי עובד עם ביטים שנמצאים בכל רגע במצב אחד בלבד, אפס או אחת, בעוד מחשב קוונטי שם את הביטים בסופרפוזיציה ומאפשר להם להיות בכמה מצבים בו זמנית. הוא ממחיש שזו לא סתם מקבילות, כמו מאתיים אנשים שחופרים תעלה, אלא יכולת שונה שעוזרת רק לבעיות מסוימות. הדוגמה החדה היא פיטר שור, שהראה באמצע שנות ה-90 שמחשב קוונטי יוכל לפרק מספר ארוך לגורמים ראשוניים ובכך לשבור את שיטת ההצפנה RSA שעליה נשענים כל הבנקים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מחשב קלאסי מתבסס על ביטים שנמצאים בכל רגע במצב אחד בלבד, בעוד מחשב קוונטי רותם סופרפוזיציה כדי להיות בכמה מצבים בו זמנית.
  • שטרן מדגיש שזו לא מקבילות רגילה: להוסיף עוד מחשבים מקצר זמן אבל דורש עוד חומרה, ואילו הביט הקוונטי בוחן אפשרויות שונות בעת ובעונה אחת.
  • היתרון לא חל על כל בעיה, יש הרבה בעיות שבהן מחשב קוונטי לא מתקדם יותר ממחשב קלאסי, בדיוק כמו חפירת בור לעומק שאי אפשר להקביל.
  • האלגוריתם של פיטר שור מאמצע שנות ה-90 יאפשר לפרק מספרים ארוכים לגורמים ראשוניים במהירות, ובכך לפרוץ את שיטת ההצפנה RSA של הבנקים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  שטרן בונה את ההסבר משלושה חלקים: מה זה מחשב, מה זה קוונטי, ואיך מחברים ביניהם. מחשב קלאסי עובד עם ביטים שנמצאים בכל רגע במצב אחד בלבד, אפס או אחת, בעוד מחשב קוונטי שם את הביטים בסופרפוזיציה ומאפשר להם להיות בכמה מצבים בו זמנית. הוא ממחיש שזו לא סתם מקבילות, כמו מאתיים אנשים שחופרים תעלה, אלא יכולת שונה שעוזרת רק לבעיות מסוימות. הדוגמה החדה היא פיטר שור, שהראה באמצע שנות ה-90 שמחשב קוונטי יוכל לפרק מספר ארוך לגורמים ראשוניים ובכך לשבור את שיטת ההצפנה RSA שעליה נשענים כל הבנקים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  מחשב קלאסי מתבסס על ביטים שנמצאים בכל רגע במצב אחד בלבד, בעוד מחשב קוונטי רותם סופרפוזיציה כדי להיות בכמה מצבים בו זמנית. · שטרן מדגיש שזו לא מקבילות רגילה: להוסיף עוד מחשבים מקצר זמן אבל דורש עוד חומרה, ואילו הביט הקוונטי בוחן אפשרויות שונות בעת ובעונה אחת. · היתרון לא חל על כל בעיה, יש הרבה בעיות שבהן מחשב קוונטי לא מתקדם יותר ממחשב קלאסי, בדיוק כמו חפירת בור לעומק שאי אפשר להקביל. · האלגוריתם של פיטר שור מאמצע שנות ה-90 יאפשר לפרק מספרים ארוכים לגורמים ראשוניים במהירות, ובכך לפרוץ את שיטת ההצפנה RSA של הבנקים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פילוסופים נגד אלוהים, אורח: ד"ר ג'רמי פוגל

  26 ביולי 2025·1 שע׳ 18 דק׳
  אורחים:ג'רמי פוגל
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפעם המנחה הוא גם האורח: ג'רמי פוגל מדבר על ספרו החדש פילוסופים נגד אלוהים, שיצא בהוצאת הווה לאור ורדיקל. המטרה המוצהרת היא חזרה בשאלה במובן המילולי, לחזור לשאול שאלות, והטיעון נשען על שפינוזה: כמו שבאמסטרדם של המאה ה-17 מהפכה פוליטית חייבה מהפכה תאולוגית, כך גם בישראל של היום הסדר הפוליטי נגזר מהתפיסות התאולוגיות של בני האדם. פוגל מדגים את זה על ויכוח עם חברה שגרה בחברון ועל ויכוח עם חבר חרדי שמתנגד לגיוס, שבשניהם שורש הדיון הוא שאלת האל, ומסיים בביקורת של דיוויד יום על הטיעון שמסיק בורא מהעולם כמו שמסיקים שען משעון.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שפינוזה כתב ב-1670 מאמר תאולוגי פוליטי ולא מאמר פוליטי, כי הבין שאי אפשר לשנות סדר פוליטי בלי לשנות קודם את פירוש התנ"ך והאל
  • בוויכוח על מגורים בחברון או על גיוס חרדים, טיעונים ביטחוניים וכלכליים מפספסים את לב הדיון: האם יש אל שדורש זאת
  • דיוויד יום מפרק את טיעון התכנון: אין לנו חוויה חוזרת של בריאת עולמות, וההכרעה שהיקום דומה לשעון ולא לעץ שרירותית
  • אם כבר מסיקים בורא מהמורכבות, לפי יום, ריבוי אלים משכנע יותר ממונותאיזם, כי קתדרלות ומכונות נבנות בידי צוותים
  • פוגל מדגיש שהוא כותב מתוך אהבה עמוקה לחיים כאן, ורואה נס באפשרות של יהודים ליהנות מחוף הים של ישראל

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפעם המנחה הוא גם האורח: ג'רמי פוגל מדבר על ספרו החדש פילוסופים נגד אלוהים, שיצא בהוצאת הווה לאור ורדיקל. המטרה המוצהרת היא חזרה בשאלה במובן המילולי, לחזור לשאול שאלות, והטיעון נשען על שפינוזה: כמו שבאמסטרדם של המאה ה-17 מהפכה פוליטית חייבה מהפכה תאולוגית, כך גם בישראל של היום הסדר הפוליטי נגזר מהתפיסות התאולוגיות של בני האדם. פוגל מדגים את זה על ויכוח עם חברה שגרה בחברון ועל ויכוח עם חבר חרדי שמתנגד לגיוס, שבשניהם שורש הדיון הוא שאלת האל, ומסיים בביקורת של דיוויד יום על הטיעון שמסיק בורא מהעולם כמו שמסיקים שען משעון.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  שפינוזה כתב ב-1670 מאמר תאולוגי פוליטי ולא מאמר פוליטי, כי הבין שאי אפשר לשנות סדר פוליטי בלי לשנות קודם את פירוש התנ"ך והאל · בוויכוח על מגורים בחברון או על גיוס חרדים, טיעונים ביטחוניים וכלכליים מפספסים את לב הדיון: האם יש אל שדורש זאת · דיוויד יום מפרק את טיעון התכנון: אין לנו חוויה חוזרת של בריאת עולמות, וההכרעה שהיקום דומה לשעון ולא לעץ שרירותית · אם כבר מסיקים בורא מהמורכבות, לפי יום, ריבוי אלים משכנע יותר ממונותאיזם, כי קתדרלות ומכונות נבנות בידי צוותים · פוגל מדגיש שהוא כותב מתוך אהבה עמוקה לחיים כאן, ורואה נס באפשרות של יהודים ליהנות מחוף הים של ישראל

  לניתוח המלא של הפרק ←

• אפלטון- פיידון, אורח: פרופ' מאיר בוזגלו

  9 ביולי 2025·47 דק׳
  אורחים:מאיר בוזגלו
  אמ;לקסיכום הפרק

  בוזגלו אומר שקריאה באפלטון היא כמו מציאות מדומה שבה אתה מתעורר ומולך עומד סוקרטס עצמו, ומצביע על רגע חריג: אפלטון מזכיר את עצמו בפיידון רק כדי לומר שלא נכח כי היה חולה. מכאן הוא נכנס למה שהוא מכנה 'התפקחות שנייה', מול הספקנות של ויטגנשטיין, שראה בבעיות של אפלטון בלבול לשוני, השיחה מחזירה את האמון בשאלות המטאפיזיות. הדוגמה החזקה שלו היא האכזבה של סוקרטס מאנקסגורס וממדעי הטבע, שלייבניץ התאהב בה עד שהעתיק אותה במלואה. מכאן הוא קושר לכך שהפיזיקה המודרנית כתובה בעקרונות מינימום, שיש בהם ממד מטאפיזי של תכליתיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בוזגלו טוען שקריאה באפלטון אינה קריאת טקסט אלא מפגש: אתה מתעורר ומולך עומד סוקרטס, כי אפלטון החייה אותו.
  • אפלטון מזכיר את עצמו בפיידון רק כדי לציין שלא נכח כי היה חולה, צעד של ענווה או ריחוק מכוון מהסיטואציה הדרמטית.
  • ה'התפקחות השנייה' היא המענה לספקנות של ויטגנשטיין: אחרי שהוא ניסה לגמול אותנו מהמטאפיזיקה, פיידון מוכיח שאפלטון באמת היה גדול.
  • האכזבה של סוקרטס מאנקסגורס, שהסביר הכל בסיבות חומריות ולא דרך הטוב, חוזרת לדעת בוזגלו בפיזיקה של היום שכתובה בעקרונות מינימום.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בוזגלו אומר שקריאה באפלטון היא כמו מציאות מדומה שבה אתה מתעורר ומולך עומד סוקרטס עצמו, ומצביע על רגע חריג: אפלטון מזכיר את עצמו בפיידון רק כדי לומר שלא נכח כי היה חולה. מכאן הוא נכנס למה שהוא מכנה 'התפקחות שנייה', מול הספקנות של ויטגנשטיין, שראה בבעיות של אפלטון בלבול לשוני, השיחה מחזירה את האמון בשאלות המטאפיזיות. הדוגמה החזקה שלו היא האכזבה של סוקרטס מאנקסגורס וממדעי הטבע, שלייבניץ התאהב בה עד שהעתיק אותה במלואה. מכאן הוא קושר לכך שהפיזיקה המודרנית כתובה בעקרונות מינימום, שיש בהם ממד מטאפיזי של תכליתיות.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  בוזגלו טוען שקריאה באפלטון אינה קריאת טקסט אלא מפגש: אתה מתעורר ומולך עומד סוקרטס, כי אפלטון החייה אותו. · אפלטון מזכיר את עצמו בפיידון רק כדי לציין שלא נכח כי היה חולה, צעד של ענווה או ריחוק מכוון מהסיטואציה הדרמטית. · ה'התפקחות השנייה' היא המענה לספקנות של ויטגנשטיין: אחרי שהוא ניסה לגמול אותנו מהמטאפיזיקה, פיידון מוכיח שאפלטון באמת היה גדול. · האכזבה של סוקרטס מאנקסגורס, שהסביר הכל בסיבות חומריות ולא דרך הטוב, חוזרת לדעת בוזגלו בפיזיקה של היום שכתובה בעקרונות מינימום.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• חורים שחורים: מסע אל המסתורין, אורח: תומר חדד

  26 ביוני 2025·1 שע׳ 32 דק׳
  אורחים:ג'רמי פוגל·תומר חדד
  אמ;לקסיכום הפרק

  השיחה מוקלטת ביום הפסקת אש, וג'רמי פוגל פותח בכך שיש נחמה בהסתכלות דרך פרספקטיבה קוסמית. תומר חדד, שהדוקטורט שלו עוסק באינפורמציה קוונטית של חורים שחורים, מגדיר חור שחור כאזור שממנו אפילו אור לא יכול לברוח. הוא מפריד בין חורים שחורים כוכביים שנוצרים בקריסת כוכב בסופרנובה ומגיעים לעשרות מסות שמש, לבין העל-מסיביים כמו M87 וסג'יטריוס A שמגיעים למיליארדי מסות שמש. את הפתרון המתמטי הראשון מצא קארל שוורצ'ילד ב-1916 מהשוחות של מלחמת העולם הראשונה, ואיינשטיין עצמו לא האמין שהוא מתאר מציאות פיזיקלית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • חור שחור מוגדר כאזור שבו הכבידה כה חזקה שאפילו אור לא יכול לברוח ממנו, ומכאן גם השם.
  • חורים שחורים כוכביים נוצרים כשהדלק הגרעיני שמאזן את הכבידה של כוכב אוזל, הוא קורס בסופרנובה ומגיע לעשרות מסות שמש.
  • העל-מסיביים כמו M87 וסג'יטריוס A מגיעים למיליוני ומיליארדי מסות שמש, והמנגנון המדויק שיצר אותם עדיין לא ברור.
  • קארל שוורצ'ילד מצא את הפתרון הראשון ב-1916 מהחזית של מלחמת העולם הראשונה, ואיינשטיין ושוורצ'ילד עצמם חשבו שזה משחק מתמטי בלי מציאות פיזיקלית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  השיחה מוקלטת ביום הפסקת אש, וג'רמי פוגל פותח בכך שיש נחמה בהסתכלות דרך פרספקטיבה קוסמית. תומר חדד, שהדוקטורט שלו עוסק באינפורמציה קוונטית של חורים שחורים, מגדיר חור שחור כאזור שממנו אפילו אור לא יכול לברוח. הוא מפריד בין חורים שחורים כוכביים שנוצרים בקריסת כוכב בסופרנובה ומגיעים לעשרות מסות שמש, לבין העל-מסיביים כמו M87 וסג'יטריוס A שמגיעים למיליארדי מסות שמש. את הפתרון המתמטי הראשון מצא קארל שוורצ'ילד ב-1916 מהשוחות של מלחמת העולם הראשונה, ואיינשטיין עצמו לא האמין שהוא מתאר מציאות פיזיקלית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  חור שחור מוגדר כאזור שבו הכבידה כה חזקה שאפילו אור לא יכול לברוח ממנו, ומכאן גם השם. · חורים שחורים כוכביים נוצרים כשהדלק הגרעיני שמאזן את הכבידה של כוכב אוזל, הוא קורס בסופרנובה ומגיע לעשרות מסות שמש. · העל-מסיביים כמו M87 וסג'יטריוס A מגיעים למיליוני ומיליארדי מסות שמש, והמנגנון המדויק שיצר אותם עדיין לא ברור. · קארל שוורצ'ילד מצא את הפתרון הראשון ב-1916 מהחזית של מלחמת העולם הראשונה, ואיינשטיין ושוורצ'ילד עצמם חשבו שזה משחק מתמטי בלי מציאות פיזיקלית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• החוויה הפסיכדלית לסוגיה, אורח: ד"ר איתמר כהן

  12 ביוני 2025·1 שע׳ 20 דק׳
  אורחים:איתמר כהן
  אמ;לקסיכום הפרק

  ג'רמי פותח בספר שלדבריו שינה את חייו, 'החוויה הדתית לסוגיה' של וויליאם ג'יימס, ובהבחנה בין דת כמוסד לבין דתיות כחוויה פנימית. איתמר כהן, שחוקר את פסילוסיבין ב-UCL ובאמזונס, שואל את השאלה הפתוחה של המחקר הפסיכדלי: האם החוויה עצמה, על התפרקות האגו ותחושת המשמעות, היא שמרפאת, או שהמנגנונים הנוירופיזיולוגיים במוח הם שעושים את העבודה. הוא מקשר בין חוויות סף מוות לחוויות תחת די-אמטי, ומספר על התנסות באיוואסקה שבה פגש 'ישויות'. לדבריו, בתוך החוויה הן מנכיחות את עצמן כאמיתיות, גם אם השאלה אם הן חיצוניות נשארת פתוחה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ההבחנה בין דת לדתיות מאפשרת לחוות חוויה דתית גם בחוף הים, בלי קשר לאמונה או למוסד.
  • השאלה הפתוחה של המחקר: האם החוויה הפסיכדלית עצמה מרפאת, או שהמנגנונים הנוירופיזיולוגיים במוח הם המקור לרווחה הנפשית.
  • אצל חולים סופניים עם חרדת מוות, עצם הטלת הספק בתפיסה המטריאליסטית של החיים החזיקה כוח מרפא וכוח של תקווה.
  • כהן מפריד בין מטה-פלסטיסיות של הפסיכדלים, שפותחת חלון למידה תלוי-גירוי, לבין ההיפר-פלסטיסיות הלא מובחנת של קוקאין.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  ג'רמי פותח בספר שלדבריו שינה את חייו, 'החוויה הדתית לסוגיה' של וויליאם ג'יימס, ובהבחנה בין דת כמוסד לבין דתיות כחוויה פנימית. איתמר כהן, שחוקר את פסילוסיבין ב-UCL ובאמזונס, שואל את השאלה הפתוחה של המחקר הפסיכדלי: האם החוויה עצמה, על התפרקות האגו ותחושת המשמעות, היא שמרפאת, או שהמנגנונים הנוירופיזיולוגיים במוח הם שעושים את העבודה. הוא מקשר בין חוויות סף מוות לחוויות תחת די-אמטי, ומספר על התנסות באיוואסקה שבה פגש 'ישויות'. לדבריו, בתוך החוויה הן מנכיחות את עצמן כאמיתיות, גם אם השאלה אם הן חיצוניות נשארת פתוחה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  ההבחנה בין דת לדתיות מאפשרת לחוות חוויה דתית גם בחוף הים, בלי קשר לאמונה או למוסד. · השאלה הפתוחה של המחקר: האם החוויה הפסיכדלית עצמה מרפאת, או שהמנגנונים הנוירופיזיולוגיים במוח הם המקור לרווחה הנפשית. · אצל חולים סופניים עם חרדת מוות, עצם הטלת הספק בתפיסה המטריאליסטית של החיים החזיקה כוח מרפא וכוח של תקווה. · כהן מפריד בין מטה-פלסטיסיות של הפסיכדלים, שפותחת חלון למידה תלוי-גירוי, לבין ההיפר-פלסטיסיות הלא מובחנת של קוקאין.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מקינטאייר- מעבר למידה הטובה, בשיתוף עם 'הספרים הגדולים', אורח: ד"ר עמיחי עמית.

  5 ביוני 2025·1 שע׳ 2 דק׳
  אורחים:דוקטור עמיחי עמית
  אמ;לקסיכום הפרק

  לזכר זמיר בורק, שנפל בצפון רצועת עזה ב-29 בנובמבר 2024 בגיל עשרים ובשבועותיו האחרונים קרא דווקא בספר הזה, עמיחי עמית מפרק את הניסוי המחשבתי שפותח אותו: דמיינו שכל הידע המדעי נמחק, ואז מנסים לשחזר אותו משברי דפים וסיסמאות, וזה בדיוק מצבנו במוסר. לפי מקינטייר, הוויתור של העת החדשה על התפיסה האריסטוטלית שלכל דבר יש תכלית שמט את הקרקע מתחת לשיפוט המוסרי. מכאן הוא מסביר למה הוויכוחים של היום, כמו ויכוח ההפלות בארצות הברית, הפכו לצעקות של חרשים שמתחפשות למוסר. גם פרויקט ההצדקה של הנאורות, אצל יום ואצל קאנט, נכשל לדעתו לא מחוסר כישרון אלא כי היה חסר שחר מלכתחילה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הספר נפתח בניסוי פרוע: אחרי אסון שמוחק את כל המדע, ציביליזציה מנסה לשחזר אותו משברי דפים וסיסמאות, וזה בעיני מקינטייר מצב המוסר שלנו.
  • המפנה הוא ויתור העת החדשה על הטליאולוגיה: ברגע שאין לעץ ולאדם תכלית, השיפוטים המוסריים נשארים בלי יסוד שמחזיק אותם.
  • פרויקט ההצדקה של הנאורות, גם אצל יום וגם אצל קאנט, נכשל לא מחוסר כישרון אלא כי היה חסר שחר מלכתחילה.
  • עמית ממחיש דרך ויכוח ההפלות בארצות הברית איך הוויכוח המוסרי המודרני הפך לדו שיח של חרשים שמתחפש למוסר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  לזכר זמיר בורק, שנפל בצפון רצועת עזה ב-29 בנובמבר 2024 בגיל עשרים ובשבועותיו האחרונים קרא דווקא בספר הזה, עמיחי עמית מפרק את הניסוי המחשבתי שפותח אותו: דמיינו שכל הידע המדעי נמחק, ואז מנסים לשחזר אותו משברי דפים וסיסמאות, וזה בדיוק מצבנו במוסר. לפי מקינטייר, הוויתור של העת החדשה על התפיסה האריסטוטלית שלכל דבר יש תכלית שמט את הקרקע מתחת לשיפוט המוסרי. מכאן הוא מסביר למה הוויכוחים של היום, כמו ויכוח ההפלות בארצות הברית, הפכו לצעקות של חרשים שמתחפשות למוסר. גם פרויקט ההצדקה של הנאורות, אצל יום ואצל קאנט, נכשל לדעתו לא מחוסר כישרון אלא כי היה חסר שחר מלכתחילה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  הספר נפתח בניסוי פרוע: אחרי אסון שמוחק את כל המדע, ציביליזציה מנסה לשחזר אותו משברי דפים וסיסמאות, וזה בעיני מקינטייר מצב המוסר שלנו. · המפנה הוא ויתור העת החדשה על הטליאולוגיה: ברגע שאין לעץ ולאדם תכלית, השיפוטים המוסריים נשארים בלי יסוד שמחזיק אותם. · פרויקט ההצדקה של הנאורות, גם אצל יום וגם אצל קאנט, נכשל לא מחוסר כישרון אלא כי היה חסר שחר מלכתחילה. · עמית ממחיש דרך ויכוח ההפלות בארצות הברית איך הוויכוח המוסרי המודרני הפך לדו שיח של חרשים שמתחפש למוסר.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מיהו קונפוציוס? אורחת: פרופ' גליה פת שמיר.

  24 במאי 2025·1 שע׳ 0 דק׳
  אורחים:פרופסור גליה פת-שמיר
  אמ;לקסיכום הפרק

  פת-שמיר מציגה את קונפוציוס, קונג פוצה, שחי בסין של המאה החמישית-שישית לפני הספירה ולימד את תלמידיו בשיחה, בשוק ובחצרות, בדומה לסוקרטס. הרעיון המרכזי שלה הוא המשפט 'האדם מרחיב את הדרך', שג'רמי מתרגם למונותאיזם כ'האדם בורא את אלוהיו'. בניגוד ללאו זה ולצ'ואנג זה, שראו בדאו ספונטניות שצריך להשתלב בה, אצל קונפוציוס לאדם יש אחריות מלאה על השלמות בעולם. היא מסבירה שספר המאמרות נכתב לאורך דורות בידי תלמידים, ושקונפוציוס העדיף שליט שמושל במידות ובדוגמה אישית על פני שליטה בחוק ובעונש, שרק מלמד להיזהר מהשוטר.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בניגוד לספונטניות הדאואיסטית של לאו זה, לפי קונפוציוס לאדם יש תפקיד אקטיבי ומרכזי: האדם מרחיב את הדרך.
  • ספר המאמרות המיוחס לקונפוציוס נכתב למעשה לאורך שנים ארוכות בידי תלמידים ותלמידי תלמידים, כי המורה עצמו לא כתב.
  • קונפוציוס מעמיד את האנושיות והמידות מול החוק והעונש: עונש מלמד רק להיזהר מהשוטר, ואילו שליט שמושל בדוגמה אישית, העם נוהה אחריו.
  • כיבוד הורים ומשפחה הוא בסיס לצמיחת האנושיות, אבל גם ביקורת על ההורים צריכה להיעשות מתון מתון.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  פת-שמיר מציגה את קונפוציוס, קונג פוצה, שחי בסין של המאה החמישית-שישית לפני הספירה ולימד את תלמידיו בשיחה, בשוק ובחצרות, בדומה לסוקרטס. הרעיון המרכזי שלה הוא המשפט 'האדם מרחיב את הדרך', שג'רמי מתרגם למונותאיזם כ'האדם בורא את אלוהיו'. בניגוד ללאו זה ולצ'ואנג זה, שראו בדאו ספונטניות שצריך להשתלב בה, אצל קונפוציוס לאדם יש אחריות מלאה על השלמות בעולם. היא מסבירה שספר המאמרות נכתב לאורך דורות בידי תלמידים, ושקונפוציוס העדיף שליט שמושל במידות ובדוגמה אישית על פני שליטה בחוק ובעונש, שרק מלמד להיזהר מהשוטר.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  בניגוד לספונטניות הדאואיסטית של לאו זה, לפי קונפוציוס לאדם יש תפקיד אקטיבי ומרכזי: האדם מרחיב את הדרך. · ספר המאמרות המיוחס לקונפוציוס נכתב למעשה לאורך שנים ארוכות בידי תלמידים ותלמידי תלמידים, כי המורה עצמו לא כתב. · קונפוציוס מעמיד את האנושיות והמידות מול החוק והעונש: עונש מלמד רק להיזהר מהשוטר, ואילו שליט שמושל בדוגמה אישית, העם נוהה אחריו. · כיבוד הורים ומשפחה הוא בסיס לצמיחת האנושיות, אבל גם ביקורת על ההורים צריכה להיעשות מתון מתון.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מחשבות על השאלה היהודית של סארטר, אורח: ד"ר אלי שיינפלד

  15 במאי 2025·1 שע׳ 12 דק׳
  אורחים:אלי שיינפלד
  אמ;לקסיכום הפרק

  למה יש שאלה יהודית ואין שאלה צרפתית או סינית? מהתהייה הזאת יוצאת שיחה על ספרו של ז'אן פול סארטר מחשבות על השאלה היהודית, עם ד"ר אלי שיינפלד, ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם. השאלה נולדה עם האמנציפציה במאה ה-19, כשהיהודים נשארו יהודים בתוך עולם שאמור היה להכיל אותם, והתשובות נעו מברונו באואר ומרקס דרך מדינת היהודים של הרצל ועד הפתרון הסופי הנאצי. לב השיחה הוא הפרק השלישי אצל סארטר: היהודי הוא יהודי כי האחר רואה אותו כיהודי, תזה קרובה לפתרון השפינוזיסטי אבל בלי להטיל על היהודי את האחריות לשנאה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • עצם קיומו של הביטוי שאלה יהודית הוא החידה: אין שאלה צרפתית, סינית או בודהיסטית
  • מדינת היהודים של הרצל היא בעצמה ניסיון לענות על השאלה היהודית, והפתרון הסופי הנאצי הוא העיסוק הברברי והאפל באותה שאלה
  • אצל שפינוזה ההתבדלות היהודית היא שמייצרת את השנאה, ואצל סארטר הכיוון הפוך: שנאת האנטישמי היא שמכוננת את היהודי
  • שיינפלד היה תלמיד קרוב ועוזר אישי של בני לוי, ולכן מביא לשיחה גם היכרות אישית עם הסביבה של סארטר ולא רק מחקר

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  למה יש שאלה יהודית ואין שאלה צרפתית או סינית? מהתהייה הזאת יוצאת שיחה על ספרו של ז'אן פול סארטר מחשבות על השאלה היהודית, עם ד"ר אלי שיינפלד, ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם. השאלה נולדה עם האמנציפציה במאה ה-19, כשהיהודים נשארו יהודים בתוך עולם שאמור היה להכיל אותם, והתשובות נעו מברונו באואר ומרקס דרך מדינת היהודים של הרצל ועד הפתרון הסופי הנאצי. לב השיחה הוא הפרק השלישי אצל סארטר: היהודי הוא יהודי כי האחר רואה אותו כיהודי, תזה קרובה לפתרון השפינוזיסטי אבל בלי להטיל על היהודי את האחריות לשנאה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  עצם קיומו של הביטוי שאלה יהודית הוא החידה: אין שאלה צרפתית, סינית או בודהיסטית · מדינת היהודים של הרצל היא בעצמה ניסיון לענות על השאלה היהודית, והפתרון הסופי הנאצי הוא העיסוק הברברי והאפל באותה שאלה · אצל שפינוזה ההתבדלות היהודית היא שמייצרת את השנאה, ואצל סארטר הכיוון הפוך: שנאת האנטישמי היא שמכוננת את היהודי · שיינפלד היה תלמיד קרוב ועוזר אישי של בני לוי, ולכן מביא לשיחה גם היכרות אישית עם הסביבה של סארטר ולא רק מחקר

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כלכלת אושר: על הקשר בין כסף לאושר, אורח: ד"ר אריק שרמן

  6 במאי 2025·55 דק׳
  אורחים:אריק שרמן
  אמ;לקסיכום הפרק

  השיחה צוללת לשורשים האבולוציוניים של העושר, ככלי הישרדותי המבוסס על מערכות רגש ודופמין. דוקטור אריק שרמן מנתח איך המהפכה התעשייתית והגדרת הכלכלה כתחום מדעי דחקו את הפילוסופיה הצידה לטובת מודלים של 'תועלת'. במודלים האלה, מה שלא עובר דרך השוק או מתומחר בכסף, פשוט נעלם מהחישוב.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המילה אושר הגיעה במקור מהמילה מזל - משהו שלא נמצא בשליטתנו, עד שסוקרטס הפך אותו למשהו שאנחנו אחראים עליו.
  • הכלכלה המודרנית צמחה כפילוסופיה חברתית שנועדה ליצור סדר בחברה שבה כל אחד פועל לפי האינטרס האישי שלו.
  • במודלים כלכליים קלאסיים, ערכים כמו התנדבות או משמעות לא נספרים כי הם לא עוברים דרך מנגנון המחירים של השוק.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  השיחה צוללת לשורשים האבולוציוניים של העושר, ככלי הישרדותי המבוסס על מערכות רגש ודופמין. דוקטור אריק שרמן מנתח איך המהפכה התעשייתית והגדרת הכלכלה כתחום מדעי דחקו את הפילוסופיה הצידה לטובת מודלים של 'תועלת'. במודלים האלה, מה שלא עובר דרך השוק או מתומחר בכסף, פשוט נעלם מהחישוב.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  המילה אושר הגיעה במקור מהמילה מזל - משהו שלא נמצא בשליטתנו, עד שסוקרטס הפך אותו למשהו שאנחנו אחראים עליו. · הכלכלה המודרנית צמחה כפילוסופיה חברתית שנועדה ליצור סדר בחברה שבה כל אחד פועל לפי האינטרס האישי שלו. · במודלים כלכליים קלאסיים, ערכים כמו התנדבות או משמעות לא נספרים כי הם לא עוברים דרך מנגנון המחירים של השוק.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• על ספרות ופילוסופיה, אורח: פרופ' חגי כנען

  28 באפריל 2025·1 שע׳ 13 דק׳
  אורחים:חגי כנען
  אמ;לקסיכום הפרק

  חגי כנען, פרופסור לפילוסופיה מתל אביב ועורך כתב העת עיון, הגיע לשיחה בעקבות רומן שכתב, האוזן של ג'אקו מתי. הוא מציב את הפילוסופיה, שמבקשת להבין את המשמעות דרך מושגים ובאופן קוהרנטי, מול הספרות, שעובדת מתוך הקונקרטי והסיפור. מכאן נפרש מתח עתיק: אפלטון גירש את המשוררים בפוליטאה מפחד הזיוף, אבל הוא עצמו סופר דגול שברא את דמות סוקרטס, בעוד אריסטופנס וקסנופון תיארו סוקרטס אחר לגמרי. שפינוזה לעומתו כתב את האתיקה בשיטה כמו מתמטית, בלי שום נעימה ספרותית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כנען מחלק בפשטות: הפילוסופיה מבקשת להבין את ההוויה דרך מושגים ובאופן קוהרנטי, בעוד הספרות חייבת לעבוד מתוך הקונקרטי כדי לדבר אלינו.
  • אפלטון גירש את המשוררים בספר העשירי של הפוליטאה מחשש לזיוף המציאות, אבל הוא עצמו כתב דרמות פילוסופיות מרהיבות ובנה את דמות סוקרטס, וזו הסתירה שבלב ההגות שלו.
  • אותו סוקרטס מצטייר אחרת אצל כל כותב: השואל שיודע שאינו יודע אצל אפלטון, המדען המגוחך אצל אריסטופנס, ובעל הדעות המפורשות אצל קסנופון, עדות לכך שגם הפילוסופיה כבר ספרות.
  • מול אפלטון עומד שפינוזה, שכתב את האתיקה בשיטה האוקלידית כמו טקסט מתמטי בלי שום נעימה ספרותית, אף שגם הוא לדברי כנען משורר דגול.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  חגי כנען, פרופסור לפילוסופיה מתל אביב ועורך כתב העת עיון, הגיע לשיחה בעקבות רומן שכתב, האוזן של ג'אקו מתי. הוא מציב את הפילוסופיה, שמבקשת להבין את המשמעות דרך מושגים ובאופן קוהרנטי, מול הספרות, שעובדת מתוך הקונקרטי והסיפור. מכאן נפרש מתח עתיק: אפלטון גירש את המשוררים בפוליטאה מפחד הזיוף, אבל הוא עצמו סופר דגול שברא את דמות סוקרטס, בעוד אריסטופנס וקסנופון תיארו סוקרטס אחר לגמרי. שפינוזה לעומתו כתב את האתיקה בשיטה כמו מתמטית, בלי שום נעימה ספרותית.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  כנען מחלק בפשטות: הפילוסופיה מבקשת להבין את ההוויה דרך מושגים ובאופן קוהרנטי, בעוד הספרות חייבת לעבוד מתוך הקונקרטי כדי לדבר אלינו. · אפלטון גירש את המשוררים בספר העשירי של הפוליטאה מחשש לזיוף המציאות, אבל הוא עצמו כתב דרמות פילוסופיות מרהיבות ובנה את דמות סוקרטס, וזו הסתירה שבלב ההגות שלו. · אותו סוקרטס מצטייר אחרת אצל כל כותב: השואל שיודע שאינו יודע אצל אפלטון, המדען המגוחך אצל אריסטופנס, ובעל הדעות המפורשות אצל קסנופון, עדות לכך שגם הפילוסופיה כבר ספרות. · מול אפלטון עומד שפינוזה, שכתב את האתיקה בשיטה האוקלידית כמו טקסט מתמטי בלי שום נעימה ספרותית, אף שגם הוא לדברי כנען משורר דגול.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• שירת רחל, אורחת: נעה שורק

  21 באפריל 2025·43 דק׳
  אורחים:נועה סורק
  אמ;לקסיכום הפרק

  רחל חתמה על שיריה בשם הפרטי בלבד, כמו שר ומדונה, והייתה מהמשוררות העבריות הראשונות של הציונות העובדת. סורק מתארת אותה כמי שבאה מבית אריסטוקרטי ועשיר ברוסיה, שאמה התכתבה עם תולסטוי, אבל בחרה בפשטות, בקטן ובשפה של גן הילדים בהשפעת האקמאיזם הרוסי. היא נדדה בארץ עם השחפת שלה, ומתה בגיל ארבעים בעליית גג ברחוב בוגרשוב בתל אביב בלי שהתחתנה. את שיריה פרסמה מדי שבוע בעיתון דבר, שהקים ברל קצנלסון מאותה חבורה קטנה של העלייה השנייה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • רחל חתמה על ספרה בשם הפרטי בלבד, ולפי סורק זה מבטא גם עניין מגדרי, כמשוררת עברית מהראשונות, וגם מינימליזם שבו השם לבדו מספיק כדי שכולם ידעו על מי מדברים.
  • את העברית שלה למדה רחל מהילדים בגן ולא מעברית של מקורות ותנך, ובזה יש מרד קטן בדתלשים שהגיעו עם עברית ספרותית.
  • השפעת האקמאיזם הרוסי דחפה אותה לבהירות, פשטות ומינימליזם, ולכן רוב הישראלים יכולים לפתוח את שיריה גם מאה שנה אחרי ולהבין.
  • היא מצאה את עצמה במרכז החבורה הקטנה של העלייה השנייה: א"ד גורדון היה לה מעין מנטור, וברל קצנלסון, שהקים את עיתון דבר, פרסם שם את שיריה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  רחל חתמה על שיריה בשם הפרטי בלבד, כמו שר ומדונה, והייתה מהמשוררות העבריות הראשונות של הציונות העובדת. סורק מתארת אותה כמי שבאה מבית אריסטוקרטי ועשיר ברוסיה, שאמה התכתבה עם תולסטוי, אבל בחרה בפשטות, בקטן ובשפה של גן הילדים בהשפעת האקמאיזם הרוסי. היא נדדה בארץ עם השחפת שלה, ומתה בגיל ארבעים בעליית גג ברחוב בוגרשוב בתל אביב בלי שהתחתנה. את שיריה פרסמה מדי שבוע בעיתון דבר, שהקים ברל קצנלסון מאותה חבורה קטנה של העלייה השנייה.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  רחל חתמה על ספרה בשם הפרטי בלבד, ולפי סורק זה מבטא גם עניין מגדרי, כמשוררת עברית מהראשונות, וגם מינימליזם שבו השם לבדו מספיק כדי שכולם ידעו על מי מדברים. · את העברית שלה למדה רחל מהילדים בגן ולא מעברית של מקורות ותנך, ובזה יש מרד קטן בדתלשים שהגיעו עם עברית ספרותית. · השפעת האקמאיזם הרוסי דחפה אותה לבהירות, פשטות ומינימליזם, ולכן רוב הישראלים יכולים לפתוח את שיריה גם מאה שנה אחרי ולהבין. · היא מצאה את עצמה במרכז החבורה הקטנה של העלייה השנייה: א"ד גורדון היה לה מעין מנטור, וברל קצנלסון, שהקים את עיתון דבר, פרסם שם את שיריה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• איך כותבים רומן? אורחת: דורית רביניאן

  6 באפריל 2025·1 שע׳ 14 דק׳
  אורחים:דורית רביניין
  אמ;לקסיכום הפרק

  דורית רביניאן מתארת את הכתיבה כעבודה סוליסטית שדורשת ויתור על מנות חיים נדיבות, ומצדיקה את עצמה רק בזכות הפעולה של הלא מודע. היא מפרקת איך מתחילים רומן: לא מהמקלדת אלא מקשקוש, מציור ומאיסוף חומרים, ונותנת למה שהיא יודעת ולמה שאינה יודעת להתנגן יחד. הרומן החדש שלה נפתח בתקציר בן שמונים עמודים שהקורא חוצה, ואז מגיע יום שבו המספרת גונזת את מה שנכתב ושורפת אותו. בלי מערכת יחסים משמעותית ובלי קונפליקט, היא אומרת, אין נשמה לסיפור.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • רביניאן מגדירה את הלא מודע כמכשיר כתיבה: נדמה לך שאתה שולט בשפה, בעלילה ובדמויות, ואז הוא שולף מהארכיון דברים שלא תכננת.
  • היא לא מתחילה מהמקלדת אלא מקשקשת ומציירת את הרומן על דפים, אוספת חומרים ורק אחר כך בונה את התחנות של הסיפור.
  • שריפת דפי הרומן הגנוז בבית אמה היא בעיניה גם דרך לספר סיפור וגם דרך להתבונן על פעולת הסיפור עצמה.
  • גיבור אמיתי, לדבריה, אינו רק מי שיש לו מחסור אלא גם מי שיש לו עוז הרוח ליטול את מושכות העגלה שלו וללכת בעקבות מהווי הלב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  דורית רביניאן מתארת את הכתיבה כעבודה סוליסטית שדורשת ויתור על מנות חיים נדיבות, ומצדיקה את עצמה רק בזכות הפעולה של הלא מודע. היא מפרקת איך מתחילים רומן: לא מהמקלדת אלא מקשקוש, מציור ומאיסוף חומרים, ונותנת למה שהיא יודעת ולמה שאינה יודעת להתנגן יחד. הרומן החדש שלה נפתח בתקציר בן שמונים עמודים שהקורא חוצה, ואז מגיע יום שבו המספרת גונזת את מה שנכתב ושורפת אותו. בלי מערכת יחסים משמעותית ובלי קונפליקט, היא אומרת, אין נשמה לסיפור.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  רביניאן מגדירה את הלא מודע כמכשיר כתיבה: נדמה לך שאתה שולט בשפה, בעלילה ובדמויות, ואז הוא שולף מהארכיון דברים שלא תכננת. · היא לא מתחילה מהמקלדת אלא מקשקשת ומציירת את הרומן על דפים, אוספת חומרים ורק אחר כך בונה את התחנות של הסיפור. · שריפת דפי הרומן הגנוז בבית אמה היא בעיניה גם דרך לספר סיפור וגם דרך להתבונן על פעולת הסיפור עצמה. · גיבור אמיתי, לדבריה, אינו רק מי שיש לו מחסור אלא גם מי שיש לו עוז הרוח ליטול את מושכות העגלה שלו וללכת בעקבות מהווי הלב.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• איך להשתמש בבינה מלאכותית? אורחת: שלהבת ורדי

  26 במרץ 2025·1 שע׳ 5 דק׳
  אורחים:שלומית ורדי
  אמ;לקסיכום הפרק

  אנחנו חיים בתקופה שבה הבינה המלאכותית הופכת לאינטליגנציה מסוג חדש, ואולי התפקיד שלנו הוא להיות המחנכים שלה. שלומית ורדי מסבירה שבינה מלאכותית יוצרת מבוססת על מודלי שפה סטטיסטיים שלומדים דפוסים, ולא על מנוע שנועד לספק עובדות יבשות. היא מדגישה את הפוטנציאל של אדם יחיד לבנות אימפריה עסקית בעזרת סוכני AI, לצד הסיכון הממשי להצטמצמות הצורך בעובדים אנושיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ייתכן שהתפקיד שלנו הוא לחנך את סוג האינטליגנציה החדש הזה.
  • המודל מבוסס על הסתברויות ודפוסים, לכן הוא לא מנוע אמין לציטוט עובדות.
  • הטכנולוגיה מאפשרת לאדם בודד להקים אימפריה עסקית ללא עובדים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  אנחנו חיים בתקופה שבה הבינה המלאכותית הופכת לאינטליגנציה מסוג חדש, ואולי התפקיד שלנו הוא להיות המחנכים שלה. שלומית ורדי מסבירה שבינה מלאכותית יוצרת מבוססת על מודלי שפה סטטיסטיים שלומדים דפוסים, ולא על מנוע שנועד לספק עובדות יבשות. היא מדגישה את הפוטנציאל של אדם יחיד לבנות אימפריה עסקית בעזרת סוכני AI, לצד הסיכון הממשי להצטמצמות הצורך בעובדים אנושיים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  ייתכן שהתפקיד שלנו הוא לחנך את סוג האינטליגנציה החדש הזה. · המודל מבוסס על הסתברויות ודפוסים, לכן הוא לא מנוע אמין לציטוט עובדות. · הטכנולוגיה מאפשרת לאדם בודד להקים אימפריה עסקית ללא עובדים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המטאמפורזות של אובידיוס, בשיתוף עם 'הספרים הגדולים', אורח: ד"ר עידו חברוני

  23 במרץ 2025·54 דק׳
  אורחים:עידו חברוני·תובל רוזן
  אמ;לקסיכום הפרק

  אובידיוס נולד שנה אחרי רצח יוליוס קיסר, וגלה בפקודת הקיסר לעיר תומיס על חופי הים השחור, לדבריו בגלל שיר וטעות שאיש אינו יודע לפענח. חברוני מראה איך היצירה, שנכתבה במשקל של אפוס לאומי כמו האינאיס של ורגיליוס, דווקא חותרת תחת הסדר הרומאי: במקום יציבות ופקס רומנה, אובידיוס מכריז שהשינוי הוא היסוד הקבוע היחיד. הבריאה אצלו מתחילה במאבק בין ארבעת היסודות, ואל אלמוני כופה עליהם סדר בכוח, ממש כמו שליט רומאי. גם דור הזהב מתואר רק במילות שלילה, כעולם מושלם ומשעמם שאין בו עונות, עבודה או תשוקה, עד שיופיטר מכניס תנועה לעולם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אובידיוס לוקח את המשקל הכבד של אפוס לאומי, כמו האינאיס של ורגיליוס, ומשתמש בו כדי לספר היסטוריה של שינויי צורה במקום סיפור תהילה ולאום.
  • הבריאה נפתחת בכאוס של ארבעת היסודות הנאבקים זה בזה, ואל בורא אלמוני, אלוהי הפילוסופים, עושה בהם סדר בכוח, בשם ובגבולות, בדיוק כפי ששליט רומאי כופה סדר.
  • האדם נברא אולי בידי פרומתאוס מערבוב מחדש של היסודות, כלומר כאנטיתזה לעולם המסודר, מין כאוס קטן בתוך הקוסמוס.
  • דור הזהב מתואר כולו במילות שלילה, בלי עונות, בלי עבודה ובלי תשוקה, ולכן הוא נטול תנועה ולמעשה משעמם, עד שיופיטר מכניס את העונות ואיתן את האתגר האנושי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  אובידיוס נולד שנה אחרי רצח יוליוס קיסר, וגלה בפקודת הקיסר לעיר תומיס על חופי הים השחור, לדבריו בגלל שיר וטעות שאיש אינו יודע לפענח. חברוני מראה איך היצירה, שנכתבה במשקל של אפוס לאומי כמו האינאיס של ורגיליוס, דווקא חותרת תחת הסדר הרומאי: במקום יציבות ופקס רומנה, אובידיוס מכריז שהשינוי הוא היסוד הקבוע היחיד. הבריאה אצלו מתחילה במאבק בין ארבעת היסודות, ואל אלמוני כופה עליהם סדר בכוח, ממש כמו שליט רומאי. גם דור הזהב מתואר רק במילות שלילה, כעולם מושלם ומשעמם שאין בו עונות, עבודה או תשוקה, עד שיופיטר מכניס תנועה לעולם.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  אובידיוס לוקח את המשקל הכבד של אפוס לאומי, כמו האינאיס של ורגיליוס, ומשתמש בו כדי לספר היסטוריה של שינויי צורה במקום סיפור תהילה ולאום. · הבריאה נפתחת בכאוס של ארבעת היסודות הנאבקים זה בזה, ואל בורא אלמוני, אלוהי הפילוסופים, עושה בהם סדר בכוח, בשם ובגבולות, בדיוק כפי ששליט רומאי כופה סדר. · האדם נברא אולי בידי פרומתאוס מערבוב מחדש של היסודות, כלומר כאנטיתזה לעולם המסודר, מין כאוס קטן בתוך הקוסמוס. · דור הזהב מתואר כולו במילות שלילה, בלי עונות, בלי עבודה ובלי תשוקה, ולכן הוא נטול תנועה ולמעשה משעמם, עד שיופיטר מכניס את העונות ואיתן את האתגר האנושי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• התנגשות הציוויליזציות, אורח: ד"ר ערן לרמן

  10 במרץ 2025·58 דק׳
  אורחים:דוקטור ערן לרמן
  אמ;לקסיכום הפרק

  לרמן פותח בהודאה מביכה: כשהספר יצא בהוצאת שלם הוא כתב עליו רצנזיה ביקורתית ב'מערכות'. הוא ממקם את הונטינגטון מול פוקויאמה, תלמידו, שב-1992 הכריז על קץ ההיסטוריה וניצחון הדמוקרטיה הליברלית, ומראה איך המאמר ב-Foreign Affairs מ-1993 נבנה במתכוון כמו המברק של ג'ורג' קנן מ-1947 שממנו צמחה אסטרטגיית ההחלה. אירועי ה-11 בספטמבר נתפסו בדיעבד כאילו מימשו את אזהרותיו של הונטינגטון בדבר עימותים בין ציביליזציות. לרמן עצמו מזהיר קציני מודיעין צעירים לא לבנות תפיסת עולם רחבה על סמך מקרה בודד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לרמן מציג את הונטינגטון כתגובה לתלמידו פוקויאמה: מול חזון קץ ההיסטוריה הוא ניבא ציביליזציות שימשיכו להתנגש, ולא מלחמות בין מדינות לאום.
  • פרסום מאמר מכונן ב-Foreign Affairs, כפי שעשו ג'ורג' קנן ואחריו ג'ייק סליוון ב-2023, נועד לעצב אסטרטגיית על לאומית.
  • טוינבי הגדיר את הציביליזציה היהודית כפוסיל, והונטינגטון פשוט לא נכנס לפינה הזו כי ישראל לא מסתדרת עם התזות שלו.
  • לרמן משתמש בהונטינגטון כדי להזהיר קציני מודיעין צעירים מהסקת מסקנות מרחיקות לכת על סמך מקרה יחיד.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  לרמן פותח בהודאה מביכה: כשהספר יצא בהוצאת שלם הוא כתב עליו רצנזיה ביקורתית ב'מערכות'. הוא ממקם את הונטינגטון מול פוקויאמה, תלמידו, שב-1992 הכריז על קץ ההיסטוריה וניצחון הדמוקרטיה הליברלית, ומראה איך המאמר ב-Foreign Affairs מ-1993 נבנה במתכוון כמו המברק של ג'ורג' קנן מ-1947 שממנו צמחה אסטרטגיית ההחלה. אירועי ה-11 בספטמבר נתפסו בדיעבד כאילו מימשו את אזהרותיו של הונטינגטון בדבר עימותים בין ציביליזציות. לרמן עצמו מזהיר קציני מודיעין צעירים לא לבנות תפיסת עולם רחבה על סמך מקרה בודד.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  לרמן מציג את הונטינגטון כתגובה לתלמידו פוקויאמה: מול חזון קץ ההיסטוריה הוא ניבא ציביליזציות שימשיכו להתנגש, ולא מלחמות בין מדינות לאום. · פרסום מאמר מכונן ב-Foreign Affairs, כפי שעשו ג'ורג' קנן ואחריו ג'ייק סליוון ב-2023, נועד לעצב אסטרטגיית על לאומית. · טוינבי הגדיר את הציביליזציה היהודית כפוסיל, והונטינגטון פשוט לא נכנס לפינה הזו כי ישראל לא מסתדרת עם התזות שלו. · לרמן משתמש בהונטינגטון כדי להזהיר קציני מודיעין צעירים מהסקת מסקנות מרחיקות לכת על סמך מקרה יחיד.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• סיפורה של האימפריה העות'מנית, אורח: פרופ' אבנר וישניצר

  28 בפברואר 2025·1 שע׳ 7 דק׳
  אורחים:אבנר וישניצר
  אמ;לקסיכום הפרק

  ג'רמי פוגל פותח בסרט 'לורנס איש ערב' וטוען שאנחנו חוזרים להיגיון אימפריאליסטי, אמריקה שרוצה את גרינלנד, רוסיה את אוקראינה, ומזמין את פרופסור אבנר וישניצר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, לספר על האימפריה העות'מאנית. וישניצר מתארך אותה משנת 1300 ועד 1923, ומתאר איך משפחת אוסמן צמחה באנטוליה הכאוטית שאחרי הכיבושים המונגוליים כ'ראשונים בין שווים' בקואליציה של פושטים, חלקם לוחמים נוצרים לשעבר. כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 בידי מחמט השני הפך אמירות קטנה לאימפריה שנטלה לעצמה גם את התואר כיסר של רומא. את הגיוון האנושי העצום החזיקה שיטת המילט, שבה שלוש קהילות מוכרות, יוונים אורתודוקסים, ארמנים ויהודים, נהנו מאוטונומיה והגנה בתמורה למסים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • וישניצר מבחין שרוב האוכלוסייה שהעות'מאנים שלטו בה הייתה נוצרית, ושכבר בהתחלה רכבו עם בני אוסמן לוחמים נוצרים ומנהיגי שבטים טורקמנים.
  • השם איסטנבול כנראה בא מהיוונית 'אל העיר', ולצידו רץ כינוי שמשחק על 'איסלמבול', העיר המלאה באסלאם, שנשארה בפועל מלאה גם בנוצרים ויהודים.
  • מספר היהודים בעיר גדל בסוף המאה ה-15 אחרי גירוש ספרד ופורטוגל, כשבייזיד השני הזמין את המגורשים פנימה.
  • משפחות יווניות אריסטוקרטיות כמו הפנריוטים שימשו מתורגמנים ראשיים של החצר, תפקיד של מתווכים תרבותיים ולשוניים שהופקדו בידיהם סודות מדינה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  ג'רמי פוגל פותח בסרט 'לורנס איש ערב' וטוען שאנחנו חוזרים להיגיון אימפריאליסטי, אמריקה שרוצה את גרינלנד, רוסיה את אוקראינה, ומזמין את פרופסור אבנר וישניצר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, לספר על האימפריה העות'מאנית. וישניצר מתארך אותה משנת 1300 ועד 1923, ומתאר איך משפחת אוסמן צמחה באנטוליה הכאוטית שאחרי הכיבושים המונגוליים כ'ראשונים בין שווים' בקואליציה של פושטים, חלקם לוחמים נוצרים לשעבר. כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 בידי מחמט השני הפך אמירות קטנה לאימפריה שנטלה לעצמה גם את התואר כיסר של רומא. את הגיוון האנושי העצום החזיקה שיטת המילט, שבה שלוש קהילות מוכרות, יוונים אורתודוקסים, ארמנים ויהודים, נהנו מאוטונומיה והגנה בתמורה למסים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  וישניצר מבחין שרוב האוכלוסייה שהעות'מאנים שלטו בה הייתה נוצרית, ושכבר בהתחלה רכבו עם בני אוסמן לוחמים נוצרים ומנהיגי שבטים טורקמנים. · השם איסטנבול כנראה בא מהיוונית 'אל העיר', ולצידו רץ כינוי שמשחק על 'איסלמבול', העיר המלאה באסלאם, שנשארה בפועל מלאה גם בנוצרים ויהודים. · מספר היהודים בעיר גדל בסוף המאה ה-15 אחרי גירוש ספרד ופורטוגל, כשבייזיד השני הזמין את המגורשים פנימה. · משפחות יווניות אריסטוקרטיות כמו הפנריוטים שימשו מתורגמנים ראשיים של החצר, תפקיד של מתווכים תרבותיים ולשוניים שהופקדו בידיהם סודות מדינה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• 'שיר השירים', אורחת: ד"ר אורית אבנרי

  18 בפברואר 2025·1 שע׳ 0 דק׳
  אורחים:דוקטור אורית אבנרי
  אמ;לקסיכום הפרק

  ג'רמי מספר שהתבקש פעם לתרגם את שיר השירים לאנגלית בשבוע, ובחר לקרוא אותו כטקסט של תשוקה ולא כאלגוריה על עם ישראל והאל. אורית אבנרי מראה שהמגילה היא אוסף של כשלושים שירים בשפה עברית מאוחרת, שבהם הקול הנשי יוזם ונועז יותר מהגברים. בניגוד לשאר המקרא, שבו אהבה מובילה לרוב לאסון ויופי הוא מתכון לצרות, כאן האהבה נחגגת בגלוי. השאלה שנשארת פתוחה היא איך שירה חילונית כזאת, שאין בה אלוהים, מצאה את דרכה אל תוך הקנון.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המנחה תרגם פעם את שיר השירים לאנגלית בשבוע ובחר להחזיר לו את פשוטו, במקום להלביש כל דימוי בפרשנות אלגורית של כנסת ישראל והאל.
  • בשיר השירים הקול הנשי יוזם, נועז ומרבה במילים יותר מהגברים, ויש חוקרים הסבורים שנשים ממש כתבו את השירים, שריד לשירת נשים שאבדה מהעולם הקדום.
  • בשאר המקרא אהבה מובילה בדרך כלל לאסון, מיעקב ורחל ועד מיכל ודוד, ויופי הוא מתכון לצרות, ודווקא המגילה הזו חוגגת את האהבה בגלוי.
  • השפה המאוחרת, כמו המילה הפרסית אפיריון, מלמדת שהעריכה הסופית מאוחרת, אבל מתחתיה מונחות שכבות של שירים עתיקים שעברו בעל פה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  ג'רמי מספר שהתבקש פעם לתרגם את שיר השירים לאנגלית בשבוע, ובחר לקרוא אותו כטקסט של תשוקה ולא כאלגוריה על עם ישראל והאל. אורית אבנרי מראה שהמגילה היא אוסף של כשלושים שירים בשפה עברית מאוחרת, שבהם הקול הנשי יוזם ונועז יותר מהגברים. בניגוד לשאר המקרא, שבו אהבה מובילה לרוב לאסון ויופי הוא מתכון לצרות, כאן האהבה נחגגת בגלוי. השאלה שנשארת פתוחה היא איך שירה חילונית כזאת, שאין בה אלוהים, מצאה את דרכה אל תוך הקנון.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  המנחה תרגם פעם את שיר השירים לאנגלית בשבוע ובחר להחזיר לו את פשוטו, במקום להלביש כל דימוי בפרשנות אלגורית של כנסת ישראל והאל. · בשיר השירים הקול הנשי יוזם, נועז ומרבה במילים יותר מהגברים, ויש חוקרים הסבורים שנשים ממש כתבו את השירים, שריד לשירת נשים שאבדה מהעולם הקדום. · בשאר המקרא אהבה מובילה בדרך כלל לאסון, מיעקב ורחל ועד מיכל ודוד, ויופי הוא מתכון לצרות, ודווקא המגילה הזו חוגגת את האהבה בגלוי. · השפה המאוחרת, כמו המילה הפרסית אפיריון, מלמדת שהעריכה הסופית מאוחרת, אבל מתחתיה מונחות שכבות של שירים עתיקים שעברו בעל פה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• עידן טראמפ, אורח: פרופ' אודי זומר

  8 בפברואר 2025·1 שע׳ 25 דק׳
  אורחים:ג'רמי·פרופסור אודי זומר
  אמ;לקסיכום הפרק

  זומר מתחיל מהמתמטיקה: לטראמפ יש בעצם שתים עשרה שנות שליטה, ארבע ראשונות, הפסקה, ועוד ארבע, ולכן זה עידן ולא קדנציה. הוא מצביע על לופול בחוקה האמריקאית, שתוקנה אחרי שרוזוולט נבחר ארבע פעמים, שעדיין מאפשר תיאורטית לרוץ כסגן ולהפוך לנשיא, ועל אירועי השישה בינואר כמבחן לקמוס להעברת כוח בדרכי שלום. לב הטענה הוא ה-realignment של 2016: טראמפ קלט עשרות מיליוני לבנים, רבים מהם גברים צווארון כחול מפנסילבניה, שהמפעל שלהם עבר לסין או למקסיקו והרגישו שהמציאות נטשה אותם. לדבריו זה עניין קיומי ולא כלכלי, וטראמפ החזיר אותם לחיים הפוליטיים בארבע מילים: I'll make America great again.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הכישרון הגדול של טראמפ, לפי זומר, הוא היכולת להשתמש בתחושת הבטן לגבי מה הציבור רוצה, אותה יכולת שבה מכר נדלן וטלוויזיה.
  • ה-realignment של 2016 החזיר למעגל הפוליטי עשרות מיליוני לבנים צווארון כחול שהמפעלים שלהם עברו לחו"ל, מתוך תחושה קיומית שהמציאות נטשה אותם.
  • הלופול בחוקה, שתוקנה רק אחרי ארבע הכהונות של רוזוולט, עדיין מאפשר תיאורטית לרוץ כסגן ולהפוך לנשיא, מה שזומר מתאר כאיום על הניסוי הדמוקרטי.
  • אירועי השישה בינואר ערערו את הנורמה של העברת כוח בדרכי שלום, שזומר מתאר כנייר לקמוס של דמוקרטיה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  זומר מתחיל מהמתמטיקה: לטראמפ יש בעצם שתים עשרה שנות שליטה, ארבע ראשונות, הפסקה, ועוד ארבע, ולכן זה עידן ולא קדנציה. הוא מצביע על לופול בחוקה האמריקאית, שתוקנה אחרי שרוזוולט נבחר ארבע פעמים, שעדיין מאפשר תיאורטית לרוץ כסגן ולהפוך לנשיא, ועל אירועי השישה בינואר כמבחן לקמוס להעברת כוח בדרכי שלום. לב הטענה הוא ה-realignment של 2016: טראמפ קלט עשרות מיליוני לבנים, רבים מהם גברים צווארון כחול מפנסילבניה, שהמפעל שלהם עבר לסין או למקסיקו והרגישו שהמציאות נטשה אותם. לדבריו זה עניין קיומי ולא כלכלי, וטראמפ החזיר אותם לחיים הפוליטיים בארבע מילים: I'll make America great again.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  הכישרון הגדול של טראמפ, לפי זומר, הוא היכולת להשתמש בתחושת הבטן לגבי מה הציבור רוצה, אותה יכולת שבה מכר נדלן וטלוויזיה. · ה-realignment של 2016 החזיר למעגל הפוליטי עשרות מיליוני לבנים צווארון כחול שהמפעלים שלהם עברו לחו"ל, מתוך תחושה קיומית שהמציאות נטשה אותם. · הלופול בחוקה, שתוקנה רק אחרי ארבע הכהונות של רוזוולט, עדיין מאפשר תיאורטית לרוץ כסגן ולהפוך לנשיא, מה שזומר מתאר כאיום על הניסוי הדמוקרטי. · אירועי השישה בינואר ערערו את הנורמה של העברת כוח בדרכי שלום, שזומר מתאר כנייר לקמוס של דמוקרטיה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

מה שכרוך Under Cover

כאן | Kan

תרבות וספרות1,838 פרקים

תכנית הספורט של ישראל

רדיו חיפה

תרבות וספרות1,828 פרקים

באופן מילולי

Avshalom Kor

תרבות וספרות1,580 פרקים

הפנינה היומית - הלכה יומית מפניני הלכה

הפנינה היומית מבית ישיבת הר ברכה

תרבות וספרות1,477 פרקים

גם כן תרבות Gam Ken Tarbut

כאן | Kan

תרבות וספרות1,269 פרקים

איזה בוקר

רדיו חיפה

תרבות וספרות1,251 פרקים