הייטק, חרדים ומה שביניהםפודקאסט של קהילת המפתחים החרדים
קהילת המפתחים החרדים · מנחה: קהילת המפתחים החרדים
32 פרקים
על התוכנית
פודקאסט שמספר את הסיפור של ההייטק החרדי משלל זוויותיו. נארח דמויות מהתעשייה ומהמגזר שמספרים את סיפור ההייטק החרדי ונספר על סיפורי הצלחה ואתגרים משותפים שפוגשים אותנו כחרדים בתעשיית ההייטק הפודקאסט של קהילת המפתחים החרדים DDoS https://ddosdevs.co.il/
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הייטק, חרדים ומה שביניהם?
הייטק, חרדים ומה שביניהם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת קהילת המפתחים החרדים. הפודקאסט מציע הצצה מעמיקה לצמתי הדרכים שבין טכנולוגיה, חברה, כלכלה וקריירה בנוף הישראלי המשתנה. בארכיון 32 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-48 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 32 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-48 דקות |
| הפרק האחרון | 15 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
"האם אנחנו מרגישים חלק במדינה הזאת?"
השאלה הזו, שעולה בפרק על שילוב חרדים בתעסוקה, מסמנת את הקו של הסדרה: הדיון עבר ממקום כלכלי ("רק להתפרנס") למקום זהותי עמוק - איך תיראה המדינה הזאת, ומה התפקיד של החרדי העובד בתוכה.
לצד זה הפרקים מאוד מעשיים. ארז צור ממייקאונט מסביר למה תחלופת עבודות גבוהה בהייטק מזכה בהחזרי מס משמעותיים, ואיך הפקדה לקופת גמל מחזירה זיכוי של 15-25%. פרק אחר מפרק את קוברנטיס למושגים פשוטים: "ענן זה בסך הכל המחשב של מישהו אחר."
מפגש מרוכז של טכנולוגיה, כלכלה וחברה, בשפה נגישה.
הפודקאסט מציע הצצה מעמיקה לצמתי הדרכים שבין טכנולוגיה, חברה, כלכלה וקריירה בנוף הישראלי המשתנה.
המנחה
המנחה מציג שיחות עומק עם מומחים מתחום ההייטק, ומתמקד בצמתי הטכנולוגיה עם כלכלה וחברה בישראל.
הסגנון
התוכנית מוגשת בפורמט ראיונות קצביים ומעמיקים עם אורחים מומחים, המשלבים הסברים טכניים עם ניתוח מגמות רחבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא כוח מניע לשינויים עמוקים בתעסוקה, באבטחה ובתפיסות החברתיות.
- הצלחה בעולם הפיתוח המודרני דורשת מעבר מידע טכני בלבד למיומנויות מוצריות, ארכיטקטוניות ויכולת שיווק עצמי.
- דיונים סביב שילוב קהילות בחברה ובכלכלה, כמו החרדים, הופכים מכלכליים לזהותיים ומעוררים ביקורת ציבורית מוגברת.
- התעשייה הטכנולוגית עוברת מגישות אימפרטיביות לדקלרטיביות, מה שמחייב גמישות מחשבתית ואימוץ מתודולוגיות עבודה חדשות.
- הבנה פיננסית ומיצוי זכויות מס חיוניים למניעת הפסדים וליצירת ביטחון כלכלי בקרב שכירים ועצמאים כאחד.
התוכנית מיועדת למפתחים, אנשי הייטק, עצמאים, ולכל מי שמתעניין בדינמיקות הטכנולוגיות, החברתיות והכלכליות בישראל, ומחפש תובנות מקצועיות וכלים פרקטיים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם אני יכול להתפתח בקריירה לכתחילה ולקרוא לזה הגות חרדית, לתת לזה גוון חרדי - או שזו רק הגות מהעולם הדתי-לאומי שמלבישים עליה כובע אחר?
האם אני יכול להתפתח בקריירה לכתחילה, ואם כן, האם יש לזה ערך עצמי מעבר להכנסה כספית?
מה ההבדל בין הקונטקסט וינדו, החלון שאפשר לדחוף אליו מידע, לבין הקאש?
מתי כדאי לעבור מעוסק מורשה לחברה בע"מ בהתחשב בשינויים בחוק הרווחים הכלואים ובמיסוי המשולב?
השאלה המעניינת ביותר היא האם כניסת ה-AI הובילה ליותר מתקפות, וכיצד היא השפיעה על סוגי המתקפות כמו פישינג.
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
חרדי שעובד בהייטק לא צריך הגות שתצדיק אותו - הוא צריך קודם לחיות את הנורמה, וההגות תיכתב אחריה.
מה שמפתיע זה הטענה שאין בכלל הגות חרדית על תעסוקה, רק נורמות חברתיות ופסיקה של ביטול הדעת, ושכל ההסברים על למה חרדים לא עובדים הם 'תיאולוגיה למפרע' שנולדה אחרי שהנורמה כבר נקבעה. האורח מערער על ההנחה שאפשר לשכנע מישהו בוויכוח לוגי, כי בסוף הכל נשען על ביטול דעת לגדולים, וטוען שהדרך לשנות היא לייצר נורמה הפוכה ולתת לה להיכתב. המתח האמיתי הוא שדור החלוצים הזה משלם מחיר אבל לא יזיז כלום אם ימשיך לשלוח את הילדים לאותן מערכות חינוך שמחנכות שעבודה היא בדיעבד. נשארת פתוחה השאלה אם בכלל אפשר לקרוא לקריירה לכתחילה 'גוון חרדי', או שזו רק הגות מהעולם הדתי-לאומי שמלבישים עליה כובע אחר.
- אין הגות חרדית - הציבור לא כותב את עמדתו אלא חי בתוך נורמות, ופסיקה של גדול הדור היא ביטול דעת, סוג של אאוטסורס של החוכמה האישית.
- 'תיאולוגיה למפרע' - אמירות כמו 'העבודה היא עונש אחרי חטא אדם הראשון' נולדו אחרי שהנורמה של לא-לעבוד כבר התקבעה, לא לפניה.
- המדד היחיד הוא חינוך, לא הצהרות - מי שמספר לעצמו שהוא לכתחילה אבל שולח את ילדיו לאותן מערכות, יחזיר את כולם בעוד 30 שנה לאותה נקודה.
- החרדי האמריקאי שעובד לא מבין בכלל את השאלה 'איך אתה מרגיש שאתה עובד' - וזה הסימן שעבודה נכנסה למרקם החיים הטבעי במקום להיות סוגיה.
- הטענה האסטרטגית-כלכלית: מגויס חרדי אחד לסדיר משחרר סדר גודל של 12 מילואימניקים למשק, והמלחמה קיצרה ב-15 שנה את כל תחזיות הקטסטרופה.
- ההבדל של קודקוד מתוכנית תעסוקה: ברגע מלחמה הבחור מגויס לחירום ומחלל שבת לפיקוח נפש בהוראת פוסקים חרדים - רגע ערכי שאין בשום מסלול תעסוקה.
- תפקיד החרדי העובד הוא להיות מגדלור של תורה, צדקה ומשפט בתוך החברה - לא שגריר שמגן על החברה החרדית או על דברים שהוא עצמו לא מאמין בהם.
האם אני יכול להתפתח בקריירה לכתחילה ולקרוא לזה הגות חרדית, לתת לזה גוון חרדי - או שזו רק הגות מהעולם הדתי-לאומי שמלבישים עליה כובע אחר?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פודקאסט של קהילת המפתחים החרדים DDoS - שיחות עם אנשי הייטק מהמגזר על קריירה, מסים, ענן ובינה מלאכותית, בלי לטשטש את החיכוך בין שני העולמות.
- בהייטק, שבו תחלופת העבודות גבוהה, שכירים מפספסים החזרי מס משמעותיים - כי המעסיק גובה מס חודשי בעוד החישוב האמיתי הוא שנתי.
- "ענן הוא בסך הכל מחשב של מישהו אחר שמחובר לרשת" - כך מפרק אורח אחד מושג שכולם מדברים עליו ומעטים מסבירים.
- בעידן ה-AI, אומרים בפרק, מפתח טוב הוא לא רק מי שכותב קוד נקי אלא מי שיודע לשווק את עצמו - לינקדאין כקהילה, לא כקורות חיים.
מה קורה כשמפתח חרדי מתיישב מול רשויות המס? הפרק עם ארז צור ממייקאונט פותח בדיוק שם - וחושף שדווקא ההייטק, עם תחלופת העבודות הגבוהה שלו, תקופות המילואים וחופשות הלידה, מייצר החזרי מס שרבים פשוט מוותרים עליהם, כי המעסיק גובה מס חודשי בעוד החשבון האמיתי נסגר פעם בשנה.
זה הקצב של הפודקאסט מבית קהילת DDoS: לקחת נושא טכני או מגזרי ולפרק אותו לגובה העיניים. כשמדברים תשתיות, אורח אחד מגדיר ענן במשפט - "מחשב של מישהו אחר שמחובר לרשת" - ומשם בונה את הדרך לקוברנטיס ולמעבר מגישה אימפרטיבית להצהרתית.
ואז מגיע ה-AI, ועמו שאלה לא נוחה: הוא משנה קריירה, או סתם עוד באזז בדרך? התשובה בפרק נחרצת - השימוש בכלי AI כבר אינו בחירה אלא דרישת מינימום, והמפתח הופך למעין מנהל מוצר של הקוד של עצמו.
מתחת לכל הטכנולוגיה רצה גם השיחה האנושית: אנשים מהמגזר שמספרים על השתלבות, על שמירת זהות, ועל זה שלשרוד בשוק היום דורש לא רק קוד נקי אלא גם נוכחות ושיווק עצמי - לינקדאין, אומרים כאן, הוא קהילה ולא רק קיר של תארים.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
מהנדסי AI, כדאי שתכירו: זיכרון, מהירות ועלות
פרקים אחרונים
מהנדסי AI, כדאי שתכירו: זיכרון, מהירות ועלות
15 באוקטובר 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
צוואר הבקבוק המרכזי באימון ובאינפרנס של מודלים גדולים הוא התקשורת: בתוך הרגיסטרים של ה-GPU המהירות מגיעה ל-20 טרה לשנייה, בין GPU ל-GPU דרך NVLink היא יורדת ל-900 גיגה לשנייה, ומול ה-CPU דרך PCIe ל-64 גיגה לשנייה. מודל Qwen 3 בגודל 32 מיליארד פרמטרים שוקל 122 גיגה בדיוק של 32 ביט ו-61 גיגה אחרי קוונטיזציה, וה-KV cache שלו יכול לתפוח עד 128 גיגה. צבי עמולסקי, לשעבר טק ליד ומרצה בקורס ה-AI של הקהילה, מתאר תפקיד חדש של AI performance engineer שמאזן בין לייטנסי, עלות, ניצולת GPU ואיכות. כדוגמה לכיוון התעשייה מוזכר Kimi K3, שעבר קוונטיזציה לביט אחד ורץ על Mac Studio בכ-600 גיגה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ארבעה גורמים מושכים את השמיכה לכיוונים שונים: המשתמשים רוצים לייטנסי נמוך, אנשי הפרודקט עלות נמוכה, אנשי הפלטפורמה throughput וניצולת GPU, ואנשי המודל איכות, ומי שטוען שהוא טוב בכולם לא מדייק.
- צומת של שמונה מעבדי B200 עולה בערך 400 אלף דולר וצורך כ-14 קילוואט, כמו עשרה קומקומים רותחים ללא הפסקה, ולכן GPU שעומד בטל דומה למטוס שתקוע על הקרקע.
- קוונטיזציה מקצרת את הספרות שאחרי הנקודה העשרונית במשקולות, וכך מטפשת את המודל בתמורה לזיכרון ועלות ריצה נמוכים יותר, כשהבנצ'מרק הנכון נקבע לפי המשימה ולא לפי מדד כללי.
- SLM דומה לילד שלמד סינית בלבד, ואילו מודל גדול אחרי קוונטיזציה דומה למבוגר שלמד הרבה ונדחס לראש של נער, ולכן הוא שומר על גיוון ידע גם כשהוא מצומצם.
- אנשי DevOps שרוצים להישאר רלוונטיים צריכים להתחיל לחקור MLOps, כי חברות יכניסו יותר מודלים לאירוח פנימי ויצטרכו אנשים שינהלו אותם.
משולש הזהות הבלתי אפשרי - חרדי, סוג א', ומציאות
14 בספטמבר 202658 דק׳קוברנטיס מנוהל או עצמאי? הדילמה שכל CTO חייב להכיר
5 במאי 202652 דק׳אורחים:בצלל ברנדוויןאמ;לקסיכום הפרק
ריאיון עם בצלאל ברנדווין, מייסד Portium ו-Fractional CTO, על עולם ה-DevOps והתשתיות המודרניות. מהבסיס - מה זה ענן ואיך אפליקציות רצות - ועד קלאסטרים, קוברנטיס, מושגי Nodes ו-Workloads, וההבדל בין Stateless ל-Stateful. מתאים למפתחים, CTO-ים ואנשי תשתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בסופו של דבר "הענן" הוא פשוט המחשב של מישהו אחר.
- הדילמה שכל CTO מתמודד איתה: קוברנטיס מנוהל מול On-Prem עצמאי.
מעבר לקוד: למה הכישורים הרכים הם היתרון התחרותי הבא שלכם
22 במרץ 202634 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק על פיתוח קריירה טכנולוגית בעידן המודרני: איך התעשייה משתנה, איך ה-AI משפיע על התפקידים, ולמה גמישות והסתגלות הפכו הכרחיות. כולל טיפים לנטוורקינג ולשיווק עצמי בלינקדאין. מתאים לאנשי הייטק שרוצים לקדם את הקריירה שלהם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכישורים הרכים - תקשורת, עבודת צוות ונטוורקינג - הם היתרון התחרותי הבא.
- נטוורקינג הוא כלי מרכזי לפתיחת דלתות והזדמנויות חדשות.
חיים פריש - מסאטמר להייטק
27 באוגוסט 202350 דק׳עמית בן דור - חרדים ובינה מלאכותית
11 ביולי 202355 דק׳אורחים:אלעד כהןחרדים ואקדמיה
28 במאי 202351 דק׳ללא קשרים, עם תוצאות: שילוב חרדים בהייטק
13 באוגוסט 202638 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיחה בוחנת את השינויים שעוברת החברה החרדית ביחס לתעסוקה ולשירות צבאי, תוך דגש על הצורך בגיבוש הגות חרדית מודרנית. עולה כי המעבר לעבודה דורש יצירת נורמות חינוכיות חדשות המכינות את הדור הבא לאתגרי החיים המודרניים. השילוב בשוק העבודה נתפס כפעולה בעלת ערך מוסרי ודתי המאפשרת לאדם החרדי להוות מגדלור של ערכים בתוך המרחב הישראלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגות חרדית אמיתית תיווצר רק כאשר העבודה תהפוך לנורמה חברתית טבעית ולא רק לפתרון כלכלי בדיעבד.
- השירות הצבאי והתעסוקה משמשים לעיתים כסימפטומים למתח עמוק יותר סביב הזהות החרדית במדינה.
- התפקיד של חרדי העובד בהייטק הוא להיות מגדלור של תורה, יראת שמיים ומידות טובות במרחב החילוני.
- החינוך במוסדות החרדיים הקלאסיים מהווה חסם מרכזי ליצירת שינוי תודעתי ארוך טווח בנושאי תעסוקה.
מתווה החלוצים: המהפכה השקטה של החרדים העובדים
11 ביוני 202649 דק׳אורחים:ארז צורלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע זה הטענה שאין בכלל הגות חרדית על תעסוקה, רק נורמות חברתיות ופסיקה של ביטול הדעת, ושכל ההסברים על למה חרדים לא עובדים הם 'תיאולוגיה למפרע' שנולדה אחרי שהנורמה כבר נקבעה. האורח מערער על ההנחה שאפשר לשכנע מישהו בוויכוח לוגי, כי בסוף הכל נשען על ביטול דעת לגדולים, וטוען שהדרך לשנות היא לייצר נורמה הפוכה ולתת לה להיכתב. המתח האמיתי הוא שדור החלוצים הזה משלם מחיר אבל לא יזיז כלום אם ימשיך לשלוח את הילדים לאותן מערכות חינוך שמחנכות שעבודה היא בדיעבד. נשארת פתוחה השאלה אם בכלל אפשר לקרוא לקריירה לכתחילה 'גוון חרדי', או שזו רק הגות מהעולם הדתי-לאומי שמלבישים עליה כובע אחר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אין הגות חרדית - הציבור לא כותב את עמדתו אלא חי בתוך נורמות, ופסיקה של גדול הדור היא ביטול דעת, סוג של אאוטסורס של החוכמה האישית.
- 'תיאולוגיה למפרע' - אמירות כמו 'העבודה היא עונש אחרי חטא אדם הראשון' נולדו אחרי שהנורמה של לא-לעבוד כבר התקבעה, לא לפניה.
- המדד היחיד הוא חינוך, לא הצהרות - מי שמספר לעצמו שהוא לכתחילה אבל שולח את ילדיו לאותן מערכות, יחזיר את כולם בעוד 30 שנה לאותה נקודה.
- החרדי האמריקאי שעובד לא מבין בכלל את השאלה 'איך אתה מרגיש שאתה עובד' - וזה הסימן שעבודה נכנסה למרקם החיים הטבעי במקום להיות סוגיה.
- הטענה האסטרטגית-כלכלית: מגויס חרדי אחד לסדיר משחרר סדר גודל של 12 מילואימניקים למשק, והמלחמה קיצרה ב-15 שנה את כל תחזיות הקטסטרופה.
- ההבדל של קודקוד מתוכנית תעסוקה: ברגע מלחמה הבחור מגויס לחירום ומחלל שבת לפיקוח נפש בהוראת פוסקים חרדים - רגע ערכי שאין בשום מסלול תעסוקה.
- תפקיד החרדי העובד הוא להיות מגדלור של תורה, צדקה ומשפט בתוך החברה - לא שגריר שמגן על החברה החרדית או על דברים שהוא עצמו לא מאמין בהם.
המדריך הפיננסי להייטקיסט המצוי: משכיר בהייטק לעצמאי או חברה בע"מ
24 במאי 202645 דק׳אורחים:אסף חזןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ארז צור מסביר על ההבדלים בין שכירים, עצמאים וחברות בע"מ בהקשר של מיסוי והוצאות מוכרות. הוא מדגיש את היתרונות בהחזרי מס לשכירים שעוברים עבודה, את ההבדלים בין עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ, ואת חשיבות המעקב אחרי מחזור ההכנסות. בנוסף, הוא מתאר את העלויות והרגולציה הכרוכה בניהול חברה בע"מ, ואת השינויים בחוק הרווחים הכלואים שמשפיעים על מיסוי החברות והמשקיעים בהן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החזר מס שכירים מתרחש בעיקר במקרים של מעבר עבודה, הפסקות ממושכות או שינוי בשכר.
- עוסק פטור מקבל הכרה של 30% הוצאות אוטומטיות, מה שמפשט ומוזיל את המיסוי לעוסקים עם הוצאות נמוכות.
- עוסק מורשה מחויב בגביית מע"מ ודיווחים חודשיים או דו-חודשיים, ויש להקפיד על דיווח מדויק כדי למנוע קנסות רטרואקטיביים.
- עצמאים יכולים להכיר הוצאות כמו אינטרנט, ארנונה, חשמל, טלפון ורכב, ולכלול אותן בדוח המס כדי להקטין את חבות המס.
- פתיחת חברה בע"מ משתלמת בעיקר מעל מחזור של שני מיליון שקל בשנה, בעיקר בגלל ההפרדה המשפטית והאפשרויות להשקעה של רווחים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם ההבדלים המרכזיים בין עוסק פטור, עוסק זהיר ועוסק מורשה מבחינת ניהול מס ומסים?
עוסק פטור פטור ממס ערך מוסף (מע"מ) עד מחזור של 122 אלף שקל בשנה, והוא לא צריך להוציא חשבוניות אלא קבלות, ומקבל 30% הוצאות אוטומטיות. עוסק זהיר דומה לעוסק פטור אך צריך להוכיח הוצאות בפועל, ומתאים לעסקים עם הוצאות גבוהות. עוסק מורשה חייב להוציא חשבוניות מע"מ, לדווח מע"מ פעם בחודשיים, ולשלם מע"מ על ההכנסות, אך יכול לקזז מע"מ על הוצאות.
▾באילו מקרים שכירים בהייטק יכולים לקבל החזר מס וכיצד זה קשור לשינויי עבודה או הפסקות?
שכירים שעוברים עבודה, יוצאים למילואים או חופשת לידה, או שיש להם הפסקה של יותר מחודשיים בין עבודות, עשויים לשלם יותר מס מהנדרש בפועל כי המס מחושב שנתי אך נגבה חודשי. במקרים כאלה יש סיכוי לקבל החזר מס על תשלומים מופרזים.
▾מהם היתרונות והחסרונות של להיות עצמאי (פרילנסר) לעומת שכיר בהייטק מבחינת הטבות והפרשות סוציאליות?
עצמאי לא מקבל הטבות כמו חופשה, מחלה או פנסיה שהמעביד מפריש עבור השכיר. עצמאי מפריש רק את חלקו לביטוח לאומי ולמס הכנסה, ולכן כדי להשוות לשכר של שכיר יש לקחת בחשבון הפרשות המעביד. בדרך כלל, עצמאי צריך לקבל שכר גבוה בכ-20%-30% כדי לפצות על ההטבות החסרות.
▾מתי מומלץ לפתוח חברה בע"מ במקום להישאר עצמאי או עוסק מורשה, ומהם העלויות והחובות הניהוליות הכרוכות בכך?
פתיחת חברה בע"מ מומלצת בעיקר כאשר מחזור ההכנסות עולה על שני מיליון שקל בשנה, כי העלויות של הנהלת חשבונות, דוחות ורגולציה גבוהות יותר (כ-2,200 שקל אגרה שנתית לרשם החברות). החברה היא ישות משפטית נפרדת שמגנה על הרכוש הפרטי, אך יש לשלם מס חברות ומס על רווחים כלואים, מה שמצריך ניהול פיננסי קפדני.
▾כיצד משפיע חוק הרווחים הכלואים על מיסוי חברות בע"מ ומה המשמעות המעשית לבעלי מניות?
חוק הרווחים הכלואים מחייב בעלי מניות לשלם מס הכנסה על 75% מהרווחים שלא חולקו כדיבידנד, בנוסף למס חברות של 23%. המשמעות היא שגם אם הכסף נשאר בחברה, הבעלים ישלם מס הכנסה במדרגות הרגילות, שיכולות להגיע עד 50%, מה שמוריד את התועלת בהשארת רווחים בחברה ללא חלוקה.
אבטחת סייבר בעידן ה-AI: אתגרים, הזדמנויות ומה שביניהם
16 בפברואר 202639 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה של "הייטק וחרידים", מארח הפודקאסט ואסף חזן, ה-CTO של קספרסקי ישראל, דנים כיצד כניסת ה-AI הרחב לציבור שינתה את נוף הסייבר. הם בוחנים את האבולוציה של מתקפות סייבר, שהפכו מתוחכמות ונגישות יותר לתוקפים בזכות ה-AI, ואת האתגרים העומדים בפני גופי ההגנה לזהות ולבלום אותן. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בצומת שבין טכנולוגיה, אבטחת מידע וחדשנות, ומציע תובנות על מירוץ החימוש הדיגיטלי בין תוקפים למגנים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- AI (למידת מכונה) שימש את תעשיית הסייבר בעבר, אך הפצתו הרחבה לציבור הגבירה את עוצמת המתקפות ונגישותן.
- תוקפים משתמשים ב-AI ליצירת קוד זדוני וקמפיינים מתוחכמים בקלות, מה שהופך מתקפות סייבר לאיכותיות יותר וקשות לזיהוי.
- ישראל היא המדינה השלישית בעולם שחוותה הכי הרבה מתקפות סייבר, עם עלייה משמעותית מאז תחילת המלחמה וקמפיינים מאורגנים.
- האתגר העיקרי בתחום הגנת הסייבר הוא לפתח כלים המסוגלים לזהות ולנטרל איומים שנוצרו באמצעות AI, המשתנים ללא הרף.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מהייטק, חרדים ומה שביניהם: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הייטק, חרדים ומה שביניהם מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הייטק, חרדים ומה שביניהם אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הייטק, חרדים ומה שביניהם היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 32 הפרקים של הייטק, חרדים ומה שביניהם הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הייטק, חרדים ומה שביניהם כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-32 הפרקים של הייטק, חרדים ומה שביניהם הופכים למגזין?
- 32 פרקים = 32 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הייטק, חרדים ומה שביניהם, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מבשלים נדל"ן - ארה"ב
אבי
מאחורי ההחלטות עם שולקין Inside Regulation and Decision Making
נטלי שולקין
קורס השקעות נדל"ן דיגיטלי - צחי קווטינסקי והפודקסט נדל"ן בשידור
ריל איזי
?פרק 1- איך בוחרים גוון תאורה ? וכיצד גוון האור משפיע עלינו
ליאת קופלנד
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
דקות או פחות 30
אביב פרנקל
