האוניברסיטה המשודרת: מסע סביב רעיון – מיטב המרצים על "אוכל"
גלצ12 פרקים
על התוכנית
לאורך הדורות היה אוכל מרכיב מרכזי וקריטי בחוויה האנושית, אולם נדמה שבשנים האחרונות, לפחות במחוזות המערב השבע, בני אדם כבר פחות "אוכלים כדי לחיות" ויותר "חיים כדי לאכול". למזון שלנו תמיד היתה חשיבות פוליטית וכלכלית, אולם בימינו, לצד היותו מצרך הישרדותי בסיסי, האוכל שלנו הפך לחוויה תרבותית מרובת רבדים, אשר זוכה לתשומת לב ומייצרת שיח באופן חסר תקדים: המסך עמוס מתמיד בתכניות בישול, שפים זוכים למעמד של כוכבים, הבלוגוספירה הקולינרית פורחת והרשתות החברתיות מתפקעות מצילומי מנות מפונפנות. אז מה בעצם כל כך מעניין באוכל שלנו? על כך נבקש לענות, ביחד עם מיטב המרצים, בקורס הנוכחי של "מסע סביב רעיון", במסגרתו נטעם מהמחקר על אוכל בהקשרים של היסטוריה, דת, אקולוגיה, מגדר, משפט, ספרות, אמנות ועוד. 96044
מה זה האוניברסיטה המשודרת: מסע סביב רעיון – מיטב המרצים על "אוכל"?
האוניברסיטה המשודרת: מסע סביב רעיון – מיטב המרצים על "אוכל" הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת גלצ. ניתוח רב-תחומי וביקורתי של האוכל כצומת שבו נפגשים חברה, תרבות, פוליטיקה וסביבה. בארכיון 12 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-28 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 12 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-28 דקות |
| הפרק האחרון | 2 באוגוסט 2020 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
יש בעולם מספיק מזון, אז למה יש רעב
סדרת הרצאות שלוקחת רעיון אחד - אוכל - ומסובבת אותו דרך תקשורת, סוציולוגיה, תזונה וסביבה. אחת השאלות החדות: כיצד ייתכן שבמדינות מפותחות מתקיימים שפע ובזבוז אדיר לצד אוכלוסיות שאינן יכולות לרכוש מזון בריא בסיסי.
התובנה שחוזרת: האוכל אינו רק צורך פיזיולוגי אלא כלי שמבנה זהות, מעמד וערכים, ומשבר האקלים והביטחון התזונתי קשורים זה בזה. מרצים מהאקדמיה מגישים את זה בעברית בהירה, בלי אולם הרצאות.
6 פרקים נותחו, 31 תובנות נחלצו.
ניתוח רב-תחומי וביקורתי של האוכל כצומת שבו נפגשים חברה, תרבות, פוליטיקה וסביבה.
המנחה
סדרת הרצאות המוגשות על ידי מגוון חוקרים ומומחים מהאקדמיה, המביאים נקודת מבט ביקורתית ומחקרית מתחומי התקשורת, הסוציולוגיה, התזונה והסביבה. הדוברים מתאפיינים ביכולת לנתח תופעות יומיומיות מתוך הקשר רחב ומעמיק.
הסגנון
סגנון הרצאתי, עיוני ואינטלקטואלי, האופייני לפורמט האוניברסיטה המשודרת. התוכנית מתנהלת בקצב מיושב, תוך פירוק מושגים מורכבים והצגתם בצורה נגישה אך עמוקה לקהל מאזינים רחב.
תובנות הזהב מהארכיון
- האוכל אינו רק צורך פיזיולוגי, אלא כלי המבנה זהות, מעמד וערכים
- קיימת סתירה עמוקה בין הדימוי של מאכלים כ'לאומיים' לבין המציאות הגלובלית והמעורבת של מקורותיהם
- תפיסת האוכל בטלוויזיה עברה טרנספורמציה מצורך פרקטי לבידור שמשקף מתחים חברתיים
- משבר האקלים וביטחון תזונתי הם סוגיות בלתי נפרדות שמשפיעות על החוסן הלאומי
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המעוניינים להעמיק בהבנת ההקשרים החברתיים, הסביבתיים והתרבותיים של מה שאנחנו אוכלים.
השאלות הבולטות בארכיון
מה חושפות תוכניות הריאליטי הקולינריות בפני הצופים - וחשוב מכך, מה הן מסתירות, על גבי הצירים של מגדר, מעמד ואתניות?
מהו אי-ביטחון תזונתי, וכיצד ייתכן שבמדינות מפותחות מתקיים שפע מזון ובזבוז אדיר לצד אוכלוסיות גדולות שאינן מסוגלות לרכוש מזון בריא בסיסי?
כיצד קשור המתן למערכת המזון שלנו, ואיך אנחנו יכולים להפחית את כמויות המתן באטמוספירה?
האם האומנות מספקת הנאה רגעית או נצחית? מה ערכה של אומנות שהיא אוכל או אוכל שהוא אומנות?
כיצד ספר בישול, לכאורה אוסף מתכונים תמים, הופך לכלי פוליטי שמבנה זהות לאומית, מעמדית ואתנית ומכריע איזה מטבח ייחשב 'אותנטי' ולאומי?
האם יש מאכלים שבודקים, בוחנים ומחזקים את האופי הלאומי - והאם מי שמוסיף שמן זית לסלט מערב באמת בדמו ובבשרו את 'המולקולות הציוניות' של ארץ ישראל?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
ד"ר אלינה ברנשטיין מנתחת איך הפך הבישול בטלוויזיה משיעור פרקטי לעקרות בית למופע ריאליטי ראוותני.
ההרצאה סוקרת את האבולוציה של תוכניות הבישול, מהפורמטים הצנועים והמינימליסטיים שנועדו ללמד הכנת מתכונים, ועד להשתלטות הריאליטי הקולינרי על הפריים טיים. השינוי משקף תמורות עמוקות באופן שבו אנחנו צורכים אוכל כבידור וכסמל סטטוס, תוך שהמסך הופך לזירה של תחרות, אקשן וביקורת במקום הדרכה פשוטה. ברנשטיין מדגישה כיצד האוכל בטלוויזיה עבר מלהיות אביזר שולי בדרמות, למוקד של זהות תרבותית ומעמדית.
- בטלוויזיה המוקדמת, אוכל בסדרות עלילתיות היה לרוב אביזר בלבד שדמויות כמעט לא אכלו בפועל, תופעה המכונה בספרות 'ארוחות בלתי נראות'.
- בעשור האחרון, הפריים טיים הישראלי עבר אובססיה לאוכל עם פורמטים כמו 'מאסטר שף' ו'משחקי השף', שהפכו את המטבח לזירת תחרות מותחת במקום למקום של למידה.
מה חושפות תוכניות הריאליטי הקולינריות בפני הצופים - וחשוב מכך, מה הן מסתירות, על גבי הצירים של מגדר, מעמד ואתניות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
סדרת הרצאות של גלי צה"ל על האוכל כעניין של ביטחון, אקלים ובריאות - לא רק מה יש בצלחת, אלא מי יכול להרשות אותו לעצמו ומה המחיר שלו לכדור הארץ.
- ד"ר דורית אדלר על הפער שמסתתר בשפע: שיעור הסוכרת קופץ מ-7% באוכלוסייה הכללית ל-25% בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך
- כ-330 אלף בתי אב בישראל סבלו מאי-ביטחון תזונתי - וזה קיים גם אצל אנשים בעודף משקל, דרך 'רעב סמוי' של ויטמינים
- ד"ר חגית אולנובסקי: המתאן שפרות פולטות חזק פי כמעט 100 מפחמן דו-חמצני, ולכן לבשר בקר מחיר אקלימי כבד
איך ייתכן שבמדינה מפותחת, שזורקת כמויות אדירות של מזון לפח, יש אוכלוסיות שלמות שלא מצליחות לקנות אוכל בריא בסיסי? עם השאלה הזאת ד"ר דורית אדלר פותחת את הסדרה של האוניברסיטה המשודרת על אוכל. התשובה שלה מפרקת אשליה נוחה: אי-ביטחון תזונתי הוא לא רק רעב גלוי - הוא קיים גם אצל אנשים בעודף משקל, דרך "רעב סמוי" של ויטמינים ומינרלים.
והמספרים בועטים. שיעור הסוכרת באוכלוסייה הכללית עומד על כ-7%, אבל בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך הוא מזנק לכ-25% - כל אדם רביעי. הגישה הישנה, "קודם נספק מזון כלשהו ואז נדאג שיהיה בריא", היא בדיוק מה שמנציח את מעגל הקסמים הזה.
ד"ר חגית אולנובסקי לוקחת את הצלחת למקום אחר - האקלים. היא מסבירה שהמתאן שפרות פולטות חזק פי כמעט 100 מפחמן דו-חמצני, ולכן לבשר בקר יש מחיר אקלימי כבד במיוחד. ובכיוון ההפוך: בצורות, שיטפונות וגלי חום כבר פוגעים בכמות, באיכות ובמחיר של מה שמגיע אלינו.
יש כאן גם תזכורת לא נעימה על שבריריות: ישראל אינה באמת מעצמה חקלאית עצמאית. רוב המזון, וגם תערובת המזון לתרנגולות המטילות, מיובא - כך שמשבר חיטה במקום רחוק בעולם יכול להגיע עד הסל בסופר. סדרה למי שרוצה להסתכל על האוכל לא רק כטעם, אלא כמערכת.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
ארוחת טלויזיה: מתכניות הבישול לריאליטי הקולינרי עם הד''ר עלינא ברנשטיין
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIד"ר עלינא ברנשטיין מנתחת את התפתחות ז'אנר הבישול בטלוויזיה - מתכניות הבישול הראשונות ועד פריחת הריאליטי הקולינרי. הפרק בוחן כיצד משתקפים בו מגדר, מעמד ולאומיות. מתאים למתעניינים בתרבות פופולרית ומדיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
איך הריאליטי הקולינרי הפך למייצג האידיאלי של הטלוויזיה המסחרית.
- מדוע הריאליטי הקולינרי הוא המייצג האידיאלי של הטלוויזיה המסחרית
- איך משתקפים בז'אנר היבטים של מגדר, מעמד ולאומיות
פרקים אחרונים
ארוחת טלויזיה: מתכניות הבישול לריאליטי הקולינרי עם הד''ר עלינא ברנשטיין
2 באוגוסט 202031 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההרצאה סוקרת את האבולוציה של תוכניות הבישול, מהפורמטים הצנועים והמינימליסטיים שנועדו ללמד הכנת מתכונים, ועד להשתלטות הריאליטי הקולינרי על הפריים טיים. השינוי משקף תמורות עמוקות באופן שבו אנחנו צורכים אוכל כבידור וכסמל סטטוס, תוך שהמסך הופך לזירה של תחרות, אקשן וביקורת במקום הדרכה פשוטה. ברנשטיין מדגישה כיצד האוכל בטלוויזיה עבר מלהיות אביזר שולי בדרמות, למוקד של זהות תרבותית ומעמדית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בטלוויזיה המוקדמת, אוכל בסדרות עלילתיות היה לרוב אביזר בלבד שדמויות כמעט לא אכלו בפועל, תופעה המכונה בספרות 'ארוחות בלתי נראות'.
- בעשור האחרון, הפריים טיים הישראלי עבר אובססיה לאוכל עם פורמטים כמו 'מאסטר שף' ו'משחקי השף', שהפכו את המטבח לזירת תחרות מותחת במקום למקום של למידה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ההרצאה סוקרת את האבולוציה של תוכניות הבישול, מהפורמטים הצנועים והמינימליסטיים שנועדו ללמד הכנת מתכונים, ועד להשתלטות הריאליטי הקולינרי על הפריים טיים. השינוי משקף תמורות עמוקות באופן שבו אנחנו צורכים אוכל כבידור וכסמל סטטוס, תוך שהמסך הופך לזירה של תחרות, אקשן וביקורת במקום הדרכה פשוטה. ברנשטיין מדגישה כיצד האוכל בטלוויזיה עבר מלהיות אביזר שולי בדרמות, למוקד של זהות תרבותית ומעמדית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בטלוויזיה המוקדמת, אוכל בסדרות עלילתיות היה לרוב אביזר בלבד שדמויות כמעט לא אכלו בפועל, תופעה המכונה בספרות 'ארוחות בלתי נראות'. · בעשור האחרון, הפריים טיים הישראלי עבר אובססיה לאוכל עם פורמטים כמו 'מאסטר שף' ו'משחקי השף', שהפכו את המטבח לזירת תחרות מותחת במקום למקום של למידה.
ביטחון תזונתי אישי ולאומי עם הד''ר דורית אדלר
26 ביולי 202029 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר דורית אדלר מסבירה שביטחון תזונתי אינו מסתכם במספר קלוריות, אלא ביכולת של אדם להשיג מזון בריא ומזין שמתאים לתרבות שלו. אי-ביטחון תזונתי מתדלק תחלואה כרונית כמו סוכרת והשמנה, ויוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. היא מציגה נתון מטריד לפיו כ-18% מהישראלים חוו אי-ביטחון תזונתי, ומדגישה שהגישה המיושנת של "רק שיהיה מה לאכול" חייבת להשתנות לטובת קידום תזונה איכותית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיים מושג שנקרא 'רעב סמוי' - מצב שבו אנשים צורכים מזון אולטרה-מעובד בכמויות גדולות, מה שמוביל להשמנה במקביל לחסרים חמורים בוויטמינים ומינרלים.
- מזון הוא גורם מפתח ביציבות עולמית; הבצורת בסוריה, שהובילה להגירה פנים-ארצית ולמלחמה, היא דוגמה לכך שאי-ביטחון תזונתי הוא מנוע לזעזועים פוליטיים.
- כ-50% מהקלוריות של מתבגרים בישראל מגיעות ממזון אולטרה-מעובד, מה שמסביר חלק ניכר מבעיות התזונה והבריאות כאן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ד"ר דורית אדלר מסבירה שביטחון תזונתי אינו מסתכם במספר קלוריות, אלא ביכולת של אדם להשיג מזון בריא ומזין שמתאים לתרבות שלו. אי-ביטחון תזונתי מתדלק תחלואה כרונית כמו סוכרת והשמנה, ויוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. היא מציגה נתון מטריד לפיו כ-18% מהישראלים חוו אי-ביטחון תזונתי, ומדגישה שהגישה המיושנת של "רק שיהיה מה לאכול" חייבת להשתנות לטובת קידום תזונה איכותית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיים מושג שנקרא 'רעב סמוי' - מצב שבו אנשים צורכים מזון אולטרה-מעובד בכמויות גדולות, מה שמוביל להשמנה במקביל לחסרים חמורים בוויטמינים ומינרלים. · מזון הוא גורם מפתח ביציבות עולמית; הבצורת בסוריה, שהובילה להגירה פנים-ארצית ולמלחמה, היא דוגמה לכך שאי-ביטחון תזונתי הוא מנוע לזעזועים פוליטיים. · כ-50% מהקלוריות של מתבגרים בישראל מגיעות ממזון אולטרה-מעובד, מה שמסביר חלק ניכר מבעיות התזונה והבריאות כאן.
אכלנו אותה: על מזון ומשבר אקלים עם הד''ר חגית אולנובסקי
19 ביולי 202028 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר חגית אולנובסקי בוחנת כיצד המזון שלנו משפיע על משבר האקלים וכיצד הוא מושפע ממנו. הפרק עוסק בהשלכות הצריכה התעשייתית של מזון מן החי ובפיתוחים טכנולוגיים שעשויים לשפר את המצב. מתאים למתעניינים בקיימות וסביבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההשלכות הסביבתיות של הצריכה התעשייתית של מזון מן החי
- פיתוחים טכנולוגיים שעשויים לשפר את הקשר בין מזון לאקלים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ד"ר חגית אולנובסקי בוחנת כיצד המזון שלנו משפיע על משבר האקלים וכיצד הוא מושפע ממנו. הפרק עוסק בהשלכות הצריכה התעשייתית של מזון מן החי ובפיתוחים טכנולוגיים שעשויים לשפר את המצב. מתאים למתעניינים בקיימות וסביבה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההשלכות הסביבתיות של הצריכה התעשייתית של מזון מן החי · פיתוחים טכנולוגיים שעשויים לשפר את הקשר בין מזון לאקלים
טעם החיים: הקשרים של אוכל ואמנות עם נירית נלסון
12 ביולי 202029 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
נירית נלסון חושפת את הקשרים בין אוכל לאמנות: מדוע אוכל מרכזי ביצירות שהדת בלבן, מה משמעותו בסוגת הטבע הדומם, ואיך פסל שוקולד שימש לביקורת אנטי-מלחמתית. מתאים לחובבי אמנות ותרבות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פסל שוקולד ששימש לביקורת אנטי-מלחמתית
- מדוע הפוטוריסטים התנגדו לאכילת פסטה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נירית נלסון חושפת את הקשרים בין אוכל לאמנות: מדוע אוכל מרכזי ביצירות שהדת בלבן, מה משמעותו בסוגת הטבע הדומם, ואיך פסל שוקולד שימש לביקורת אנטי-מלחמתית. מתאים לחובבי אמנות ותרבות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פסל שוקולד ששימש לביקורת אנטי-מלחמתית · מדוע הפוטוריסטים התנגדו לאכילת פסטה
המתכון הלאומי - הפוליטיקה של ספרי הבישול בארץ ישראל עם הד''ר עפרה טנא
5 ביולי 202030 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אופרת תנא מנתחת בסדרה 'האוניברסיטה המשודרת' כיצד ספרי בישול מראשית המאה הקודמת עיצבו את זהות המעמד הבינוני בארץ. היא מראה שהמתכונים לא נועדו רק להורות על הכנת אוכל, אלא לייצר 'בית מודרני' בהתאם לערכי המערב ולצרכים לאומיים. הספרים תפקדו כמדריכים לניהול הבית ולנימוסי שולחן, תוך ניסיון להשליט הרגלי תזונה חדשים, כמו אכילת ירקות טריים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספרי הבישול המוקדמים לא שיקפו את המציאות של מה שאנשים אכלו באמת, אלא את מה שהמחברים רצו שהציבור יאמץ.
- ההמלצה על ירקות טריים הייתה חלק ממהפכת הוויטמינים של תחילת המאה ה-20 שביקשה לשנות הרגלים של עולים ממרכז ומזרח אירופה.
- הפרויקט הלאומי כלל חינוך של נשים צעירות לצרוך תוצרת מקומית כדי לחזק את המשק העברי, לעיתים על חשבון מוצרים מהשוק הערבי שהיו זולים יותר.
- הספרים הציבו רף התנהגות מוקפד שכלל איסור על מרפקים על השולחן, הנחיה להחליף בגדי עבודה לפני הארוחה ודרישה לשקט בזמן הסעודה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אופרת תנא מנתחת בסדרה 'האוניברסיטה המשודרת' כיצד ספרי בישול מראשית המאה הקודמת עיצבו את זהות המעמד הבינוני בארץ. היא מראה שהמתכונים לא נועדו רק להורות על הכנת אוכל, אלא לייצר 'בית מודרני' בהתאם לערכי המערב ולצרכים לאומיים. הספרים תפקדו כמדריכים לניהול הבית ולנימוסי שולחן, תוך ניסיון להשליט הרגלי תזונה חדשים, כמו אכילת ירקות טריים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ספרי הבישול המוקדמים לא שיקפו את המציאות של מה שאנשים אכלו באמת, אלא את מה שהמחברים רצו שהציבור יאמץ. · ההמלצה על ירקות טריים הייתה חלק ממהפכת הוויטמינים של תחילת המאה ה-20 שביקשה לשנות הרגלים של עולים ממרכז ומזרח אירופה. · הפרויקט הלאומי כלל חינוך של נשים צעירות לצרוך תוצרת מקומית כדי לחזק את המשק העברי, לעיתים על חשבון מוצרים מהשוק הערבי שהיו זולים יותר. · הספרים הציבו רף התנהגות מוקפד שכלל איסור על מרפקים על השולחן, הנחיה להחליף בגדי עבודה לפני הארוחה ודרישה לשקט בזמן הסעודה.
תיעוב ותאבון: אוכל ולאומיות בספרות העברית עם הד''ר יחיל צבן
28 ביוני 202030 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יחיל צבן מפרק את הקשר בין מה שמונח לנו על הצלחת לבין המקום שבו אנחנו חיים. הוא מראה איך הדיבור על אוכל חשוב לעיתים יותר מהאוכל עצמו, ואיך מיתוסים קולינריים כמו הפלאפל או החומוס עוזרים לנו להרגיש בבית. דרך דוגמאות מהספרות העברית, הוא מציג את המזון כטקס מעבר שמשנה את האדם והופך אותו לחלק מהשבט המקומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השפה היא התבלין הכי חזק: משפט אחד על קלקול קיבה יכול להרוס חוויה של ארוחה שלמה, בדיוק כמו ששיווק משנה את איך שאנחנו תופסים מאכלים.
- הפלאפל הוא לא רק מנה, הוא כלי פואטי שנועד לפתור סתירות ולייצר תחושת שייכות במקום שבו האוכל עצמו מגיע מהרבה מקומות אחרים.
- יש לנו צורך באוכל 'אותנטי' כמו חומוס כדי להרגיש מקומיים מול גלובליזציה של רשתות מזון מהיר כמו מקדונלדס.
- בספרות העברית המוקדמת, האוכל הוא מבחן חניכה: בסיפור 'קדחת' של יוסף לוידור, היכולת לאכול זיתים בלי להקיא היא הוכחה לכך שהחלוץ באמת התאקלם בארץ.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
יחיל צבן מפרק את הקשר בין מה שמונח לנו על הצלחת לבין המקום שבו אנחנו חיים. הוא מראה איך הדיבור על אוכל חשוב לעיתים יותר מהאוכל עצמו, ואיך מיתוסים קולינריים כמו הפלאפל או החומוס עוזרים לנו להרגיש בבית. דרך דוגמאות מהספרות העברית, הוא מציג את המזון כטקס מעבר שמשנה את האדם והופך אותו לחלק מהשבט המקומי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השפה היא התבלין הכי חזק: משפט אחד על קלקול קיבה יכול להרוס חוויה של ארוחה שלמה, בדיוק כמו ששיווק משנה את איך שאנחנו תופסים מאכלים. · הפלאפל הוא לא רק מנה, הוא כלי פואטי שנועד לפתור סתירות ולייצר תחושת שייכות במקום שבו האוכל עצמו מגיע מהרבה מקומות אחרים. · יש לנו צורך באוכל 'אותנטי' כמו חומוס כדי להרגיש מקומיים מול גלובליזציה של רשתות מזון מהיר כמו מקדונלדס. · בספרות העברית המוקדמת, האוכל הוא מבחן חניכה: בסיפור 'קדחת' של יוסף לוידור, היכולת לאכול זיתים בלי להקיא היא הוכחה לכך שהחלוץ באמת התאקלם בארץ.
המקרה המוזר של הגנת זכות יוצרים על מנות גורמה עם הד''ר עמרי רחום טוויג
21 ביוני 202023 דק׳''הקוף הפנימי והפיתוי החיצוני - אוכל וכלכלה התנהגותית'' עם הד''ר ענר טל
14 ביוני 202022 דק׳אוכל, שתייה, גבר, אישה: על אוכל ומגדר עם הד''ר דפנה הירש
3 במאי 202027 דק׳פותחים שולחן עם הורדוס - אוכל ומעמד בתקופה הרומית עם הד''ר גיא שטיבל
3 במאי 202027 דק׳
פודקאסטים דומים
?מה הקשר בין פוליטיקה ומזון
Orly Aharoni
דברי טעם
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | מחלקת ניהול תיירות ופנאי
Not just about wine-לא על היין לבדו
chefniv1
לימוד תורה בחול המועד
מו''ר הרב אליהו אריאל אדרי
מדברים תזונה וספורט
schneidernir
זיוו מדבר תזונה
זיו זפרני