ניהול לא לגאונים בלבד - עמוס שפירא
amosshapira77
43 פרקים
עובדים ומנהלים נמצאים במקום העבודה חלק ניכר מזמנם.
אני מקווה שבעזרת הערוץ הזה והספר שכתבתי נצליח ביחד, לגרום לכך שיותר אנשים יתעוררו בבוקר עם צליל של מנדולינה בלב ויותר עובדים ומנהלים יסיימו את יום עבודתם עם תחושת סיפוק רבה יותר.
הוצאתי לאור, באמצע 2019, את ספרי ״הראש הסוליות והנשמה - תובנות מעשיות בניהול ומנהיגות״ הספר מתבסס על ניסיוני רב השנים כמי שעמד בראש מספר ארגונים במגזר העסקי והלא עסקי בתחומים שונים.
מגוון התחומים אפשר לי מבט ותובנות על מספר רב של סוגיות בניהול ומנהיגות.
התובנה המרכזית שבהן היא שניהול לא נועד לאלה שמאמינים שהם גאונים מורמים מעם.
כיום אני משמש כיו״ר בהתנדבות של אלו״ט העמותה הפועלת למען ילדים ובוגרים עם אוטיזם.
בעברי הייתי נשיא אוניברסיטת חיפה , מנכ"ל סלקום, אל על וחוגלה קימברלי כמו גם דירקטור באלרון ותעשייה אווירית.
תובנות הזהב מהארכיון
- יש הבדל תהומי בין היכולת של המדינה לחייב אזרח ללבוש מדים לבין היכולת לגרום לו להפנים את החובה הזו בלב ולהתגייס למען המטרה.
- האמון הוא המפתח להקרבה: חיילים מוכנים להקריב את חייהם כאשר קיימת ודאות שהמפקד והחייל שלצידם ינהגו באותו האופן.
- הקושי באכיפת שירות חובה על אוכלוסיות גדולות שאינן שותפות לאתוס המדינה טמון בחוסר היכולת הפרקטית והלגיטימית להכניס אחוזים נרחבים מהאוכלוסייה לכלא.
- החינוך משחק תפקיד מכריע: כאשר דור שלם גדל ללא היכרות עם אתוס הגיוס או בהתנגדות למדינה, הניסיון לגייס בגיל שמונה-עשרה נתקל במחסום מובנה.
- יש הבדל מהותי בין ניהול עסקי שמחפש רווחיות לבין ניהול מדינתי שלוקח בחשבון אידיאולוגיה, ביטחון ואחזקה בקרקע.
- חקלאות מורכבת יותר מתעשייה רגילה בשל התלות בגורמים שאינם בשליטת החקלאי, כמו מזג אוויר ומזיקים, וכן בגלל אופיים המתכלה של המוצרים.
- מדינת ישראל מהווה אנומליה: היא מייבאת חלק גדול מצריכת המזון שלה אך מייצאת טכנולוגיה חקלאית בשווי מיליארדי דולרים.
- הגדרה של נכס אסטרטגי אינה נמדדת רק בתקופת שגרה, אלא בעיקר בהערכות לתרחישי חירום.
- משילות מוגדרת כיכולת של גוף שלטוני להוציא לפועל את מטרותיו, ולא רק כרצון או כסיסמה.
- לעיתים קרובות מושג המשילות משמש כתירוץ לכישלון ביצועי, בדומה לטענה שהרצפה עקומה כשלא יודעים לרקוד.
- קיימת אחריות הדדית: למרות שהאחריות הסופית היא על הממשל, גם לציבור יש חלק בשימור המשילות דרך ציות לחוק והסכמה רחבה.
- התמודדות עם פשיעה אינה רק עניין תרבותי, אלא שאלה של יכולת ביצועית ומשילות.
- תקציב החינוך בישראל גדל בכ-90% בעשור האחרון, בעוד כמות התלמידים עלתה רק ב-20%, ללא שיפור בהישגים.
- קיימת טעות תפיסתית בניהול המערכת: הוספת שעות לימוד אינה פתרון, אלא הפחתת שעות ומספר תלמידים בכיתה היא המפתח.
- השקעה מוקדמת בחינוך בגילאי 0-3 קריטית יותר מהמשך ההשקעה במערכת בתי הספר היסודיים.
- ניהול ציבורי כושל, ולא חוסר משאבים, הוא הגורם המרכזי למצב העגום במערכת החינוך.
- זרעי הכישלון הבא טמונים לעיתים קרובות בהצלחה הגדולה הנוכחית.
- קונספציה היא רק הנחת עבודה, הבעיה האמיתית היא תרבות שלא מאפשרת לערער עליה.
- התנהלות מנהלים כושלת נובעת לעיתים מתחושת כל-יכולות שמונעת הקשבה לדרגים נמוכים.
- מציאות משתנה מחייבת ארגונים להיות גמישים, אך תרבות ארגונית מקובעת מונעת זאת.
- במגזר העסקי המטרה והמדדים להצלחה ברורים, בעוד שבמגזר הציבורי המציאות מורכבת ופוליטית הרבה יותר.
- הציבור מניח באופן אוטומטי שהצלחה עסקית מתרגמת אוטומטית ליכולת ניהול של משרד ממשלתי, אך המציאות מורכבת יותר.
- תפקיד השר אינו ניהול יומיומי, אלא מתן גיבוי פוליטי למנגנון המקצועי, ולכן שר מקצועי הוא לא תמיד הפתרון.
- לא כל מנהל מצליח במגזר העסקי מסוגל או מתאים לעשות את המעבר לניהול משרד ממשלתי.
השאלות הבולטות בארכיון
למה במדינת ישראל אנחנו יכולים לחיות עם מצב של דיפרנציאציה, שבו אנשים נהנים מפירותיה של המדינה ולא משרתים בה?
האם חקלאות זה כמו כל ענף תעשייה אחר, כמו ייצור בגדים, או שמדובר במשהו שונה מהותית?
האם העדר משילות נובע מחוסר יכולת של הממשל להוציא לפועל את מטרותיו, או שמא מהעדר רצון אמיתי לעשות זאת?
איך ייתכן שאנחנו יודעים לתקוף בצורה מדויקת אלפי קילומטרים מכאן, אך אין לנו מושג מה קורה במערכת החינוך בבית?
איך יכול להיות שאותה מערכת שיצרה הצלחות כאלה אדירות, כשלה כישלון חרוץ?
האם מנהלים מצליחים מהמגזר העסקי אכן יכולים לנהל משרדי ממשלה טוב יותר, או שזהו תפקיד הדורש כישורים פוליטיים שונים לחלוטין?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
דיון מעמיק ופילוסופי על שירות חובה בישראל, גבולות הכוח של המדינה, והמתח שבין חובת האזרח לאתוס החברתי.
הפרק מציף את סוגיית שירות החובה בישראל מבעד לפריזמה ערכית וממשלית, תוך ניסיון להימנע משיח פוליטי מפלגתי. המשתתפים דנים בשאלה האם גיוס הוא ערך, חובה חוקית או צורך אסטרטגי, ומנתחים את המורכבות שבכפיית שירות על אוכלוסיות בעלות אתוס שונה. הדיון נוגע בשאלות של לגיטימציה, אמון בין אזרח למדינה, והקשר המהותי שבין שירות צבאי לזכויות אזרחיות.
- יש הבדל תהומי בין היכולת של המדינה לחייב אזרח ללבוש מדים לבין היכולת לגרום לו להפנים את החובה הזו בלב ולהתגייס למען המטרה.
- האמון הוא המפתח להקרבה: חיילים מוכנים להקריב את חייהם כאשר קיימת ודאות שהמפקד והחייל שלצידם ינהגו באותו האופן.
- הקושי באכיפת שירות חובה על אוכלוסיות גדולות שאינן שותפות לאתוס המדינה טמון בחוסר היכולת הפרקטית והלגיטימית להכניס אחוזים נרחבים מהאוכלוסייה לכלא.
- החינוך משחק תפקיד מכריע: כאשר דור שלם גדל ללא היכרות עם אתוס הגיוס או בהתנגדות למדינה, הניסיון לגייס בגיל שמונה-עשרה נתקל במחסום מובנה.
למה במדינת ישראל אנחנו יכולים לחיות עם מצב של דיפרנציאציה, שבו אנשים נהנים מפירותיה של המדינה ולא משרתים בה?
שירות חובה , שוויון בפני החוק וזכויות אזרח - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
פרקים אחרונים
שירות חובה , שוויון בפני החוק וזכויות אזרח - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
23 במאי 202640 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציף את סוגיית שירות החובה בישראל מבעד לפריזמה ערכית וממשלית, תוך ניסיון להימנע משיח פוליטי מפלגתי. המשתתפים דנים בשאלה האם גיוס הוא ערך, חובה חוקית או צורך אסטרטגי, ומנתחים את המורכבות שבכפיית שירות על אוכלוסיות בעלות אתוס שונה. הדיון נוגע בשאלות של לגיטימציה, אמון בין אזרח למדינה, והקשר המהותי שבין שירות צבאי לזכויות אזרחיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש הבדל תהומי בין היכולת של המדינה לחייב אזרח ללבוש מדים לבין היכולת לגרום לו להפנים את החובה הזו בלב ולהתגייס למען המטרה.
- האמון הוא המפתח להקרבה: חיילים מוכנים להקריב את חייהם כאשר קיימת ודאות שהמפקד והחייל שלצידם ינהגו באותו האופן.
- הקושי באכיפת שירות חובה על אוכלוסיות גדולות שאינן שותפות לאתוס המדינה טמון בחוסר היכולת הפרקטית והלגיטימית להכניס אחוזים נרחבים מהאוכלוסייה לכלא.
- החינוך משחק תפקיד מכריע: כאשר דור שלם גדל ללא היכרות עם אתוס הגיוס או בהתנגדות למדינה, הניסיון לגייס בגיל שמונה-עשרה נתקל במחסום מובנה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציף את סוגיית שירות החובה בישראל מבעד לפריזמה ערכית וממשלית, תוך ניסיון להימנע משיח פוליטי מפלגתי. המשתתפים דנים בשאלה האם גיוס הוא ערך, חובה חוקית או צורך אסטרטגי, ומנתחים את המורכבות שבכפיית שירות על אוכלוסיות בעלות אתוס שונה. הדיון נוגע בשאלות של לגיטימציה, אמון בין אזרח למדינה, והקשר המהותי שבין שירות צבאי לזכויות אזרחיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יש הבדל תהומי בין היכולת של המדינה לחייב אזרח ללבוש מדים לבין היכולת לגרום לו להפנים את החובה הזו בלב ולהתגייס למען המטרה. · האמון הוא המפתח להקרבה: חיילים מוכנים להקריב את חייהם כאשר קיימת ודאות שהמפקד והחייל שלצידם ינהגו באותו האופן. · הקושי באכיפת שירות חובה על אוכלוסיות גדולות שאינן שותפות לאתוס המדינה טמון בחוסר היכולת הפרקטית והלגיטימית להכניס אחוזים נרחבים מהאוכלוסייה לכלא. · החינוך משחק תפקיד מכריע: כאשר דור שלם גדל ללא היכרות עם אתוס הגיוס או בהתנגדות למדינה, הניסיון לגייס בגיל שמונה-עשרה נתקל במחסום מובנה.
חקלאות . נכס לאומי או נטל כלכלי? - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
15 במאי 202637 דק׳אורחים:עמוסיאמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במורכבות שבין ניהול חקלאות כעסק לבין ראייתה כנכס אסטרטגי לאומי. הדוברים בוחנים את תלות החקלאות בטבע ובממשלה, אל מול התחרות בשווקים הגלובליים. הדיון מעלה שאלות על ביטחון תזונתי, חשיבות האחזקה בקרקע, והשילוב בין ייבוא מזון לייצוא טכנולוגיה חקלאית. מאזינים המעוניינים להבין את מדיניות החקלאות הישראלית ימצאו בו עניין רב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש הבדל מהותי בין ניהול עסקי שמחפש רווחיות לבין ניהול מדינתי שלוקח בחשבון אידיאולוגיה, ביטחון ואחזקה בקרקע.
- חקלאות מורכבת יותר מתעשייה רגילה בשל התלות בגורמים שאינם בשליטת החקלאי, כמו מזג אוויר ומזיקים, וכן בגלל אופיים המתכלה של המוצרים.
- מדינת ישראל מהווה אנומליה: היא מייבאת חלק גדול מצריכת המזון שלה אך מייצאת טכנולוגיה חקלאית בשווי מיליארדי דולרים.
- הגדרה של נכס אסטרטגי אינה נמדדת רק בתקופת שגרה, אלא בעיקר בהערכות לתרחישי חירום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במורכבות שבין ניהול חקלאות כעסק לבין ראייתה כנכס אסטרטגי לאומי. הדוברים בוחנים את תלות החקלאות בטבע ובממשלה, אל מול התחרות בשווקים הגלובליים. הדיון מעלה שאלות על ביטחון תזונתי, חשיבות האחזקה בקרקע, והשילוב בין ייבוא מזון לייצוא טכנולוגיה חקלאית. מאזינים המעוניינים להבין את מדיניות החקלאות הישראלית ימצאו בו עניין רב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יש הבדל מהותי בין ניהול עסקי שמחפש רווחיות לבין ניהול מדינתי שלוקח בחשבון אידיאולוגיה, ביטחון ואחזקה בקרקע. · חקלאות מורכבת יותר מתעשייה רגילה בשל התלות בגורמים שאינם בשליטת החקלאי, כמו מזג אוויר ומזיקים, וכן בגלל אופיים המתכלה של המוצרים. · מדינת ישראל מהווה אנומליה: היא מייבאת חלק גדול מצריכת המזון שלה אך מייצאת טכנולוגיה חקלאית בשווי מיליארדי דולרים. · הגדרה של נכס אסטרטגי אינה נמדדת רק בתקופת שגרה, אלא בעיקר בהערכות לתרחישי חירום.
משילות מול זכויות אזרח - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
10 במאי 202634 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מנהלים הדוברים דיון מעמיק על מושג המשילות, תוך ניסיון להגדיר אותו מעבר לסיסמאות. הם בוחנים את המתח שבין היכולת להוציא לפועל החלטות לבין התירוצים הנלווים לכישלונות, ומדגישים את אחריות הממשל מחד ואת תפקיד הציבור מאידך. השיחה נוגעת בדוגמאות מהחיים, כולל סוגיות של ביטחון פנים והשוואות בין מגזרים. האזנה מומלצת למי שמעוניין להבין לעומק את המנגנונים המשפיעים על היכולת למשול בחברה דמוקרטית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משילות מוגדרת כיכולת של גוף שלטוני להוציא לפועל את מטרותיו, ולא רק כרצון או כסיסמה.
- לעיתים קרובות מושג המשילות משמש כתירוץ לכישלון ביצועי, בדומה לטענה שהרצפה עקומה כשלא יודעים לרקוד.
- קיימת אחריות הדדית: למרות שהאחריות הסופית היא על הממשל, גם לציבור יש חלק בשימור המשילות דרך ציות לחוק והסכמה רחבה.
- התמודדות עם פשיעה אינה רק עניין תרבותי, אלא שאלה של יכולת ביצועית ומשילות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מנהלים הדוברים דיון מעמיק על מושג המשילות, תוך ניסיון להגדיר אותו מעבר לסיסמאות. הם בוחנים את המתח שבין היכולת להוציא לפועל החלטות לבין התירוצים הנלווים לכישלונות, ומדגישים את אחריות הממשל מחד ואת תפקיד הציבור מאידך. השיחה נוגעת בדוגמאות מהחיים, כולל סוגיות של ביטחון פנים והשוואות בין מגזרים. האזנה מומלצת למי שמעוניין להבין לעומק את המנגנונים המשפיעים על היכולת למשול בחברה דמוקרטית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משילות מוגדרת כיכולת של גוף שלטוני להוציא לפועל את מטרותיו, ולא רק כרצון או כסיסמה. · לעיתים קרובות מושג המשילות משמש כתירוץ לכישלון ביצועי, בדומה לטענה שהרצפה עקומה כשלא יודעים לרקוד. · קיימת אחריות הדדית: למרות שהאחריות הסופית היא על הממשל, גם לציבור יש חלק בשימור המשילות דרך ציות לחוק והסכמה רחבה. · התמודדות עם פשיעה אינה רק עניין תרבותי, אלא שאלה של יכולת ביצועית ומשילות.
קונספציה לא היתה רק בביטחון אלא גם בחינוך - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
2 במאי 202641 דק׳אורחים:עמוס שפירהאמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בפער בין היכולות המבצעיות המרשימות של ישראל לבין הכישלונות במערכת החינוך הציבורית. עמוס שפירה, שעמד בראש ועדה ציבורית בנושא, טוען כי הבעיה אינה בתקציב או בחוסר במורים, אלא בתפיסה ניהולית מוטעית. הוא מציע שינוי דרסטי: השקעה משמעותית בגיל הרך (0-3) במקום בבית הספר, והפחתת כמות השעות והתלמידים בכיתה. השיחה מיועדת להורים ולמקבלי החלטות המבקשים להבין מדוע מערכת החינוך לא מתפקדת למרות ההשקעות הכספיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תקציב החינוך בישראל גדל בכ-90% בעשור האחרון, בעוד כמות התלמידים עלתה רק ב-20%, ללא שיפור בהישגים.
- קיימת טעות תפיסתית בניהול המערכת: הוספת שעות לימוד אינה פתרון, אלא הפחתת שעות ומספר תלמידים בכיתה היא המפתח.
- השקעה מוקדמת בחינוך בגילאי 0-3 קריטית יותר מהמשך ההשקעה במערכת בתי הספר היסודיים.
- ניהול ציבורי כושל, ולא חוסר משאבים, הוא הגורם המרכזי למצב העגום במערכת החינוך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בפער בין היכולות המבצעיות המרשימות של ישראל לבין הכישלונות במערכת החינוך הציבורית. עמוס שפירה, שעמד בראש ועדה ציבורית בנושא, טוען כי הבעיה אינה בתקציב או בחוסר במורים, אלא בתפיסה ניהולית מוטעית. הוא מציע שינוי דרסטי: השקעה משמעותית בגיל הרך (0-3) במקום בבית הספר, והפחתת כמות השעות והתלמידים בכיתה. השיחה מיועדת להורים ולמקבלי החלטות המבקשים להבין מדוע מערכת החינוך לא מתפקדת למרות ההשקעות הכספיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תקציב החינוך בישראל גדל בכ-90% בעשור האחרון, בעוד כמות התלמידים עלתה רק ב-20%, ללא שיפור בהישגים. · קיימת טעות תפיסתית בניהול המערכת: הוספת שעות לימוד אינה פתרון, אלא הפחתת שעות ומספר תלמידים בכיתה היא המפתח. · השקעה מוקדמת בחינוך בגילאי 0-3 קריטית יותר מהמשך ההשקעה במערכת בתי הספר היסודיים. · ניהול ציבורי כושל, ולא חוסר משאבים, הוא הגורם המרכזי למצב העגום במערכת החינוך.
המשותף לאסון התעופה הגדול ביותר לנפילת חברת קודאק ולאסון השביעי באוקטובר - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
25 באפריל 202638 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן מדוע ארגונים מצליחים, מנוקיה וקודאק ועד אירועים ביטחוניים, קורסים בגלל תרבות ארגונית שחוסמת ביקורת. המנחה והאורח מנתחים את הפער בין הנחות עבודה לבין המציאות המשתנה, ומסבירים מדוע הצלחה עשויה להוביל לקיבעון מסוכן. זהו שיח רלוונטי לכל מנהל המבקש להבין איך למנוע את הכישלון הבא בארגון שלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- זרעי הכישלון הבא טמונים לעיתים קרובות בהצלחה הגדולה הנוכחית.
- קונספציה היא רק הנחת עבודה, הבעיה האמיתית היא תרבות שלא מאפשרת לערער עליה.
- התנהלות מנהלים כושלת נובעת לעיתים מתחושת כל-יכולות שמונעת הקשבה לדרגים נמוכים.
- מציאות משתנה מחייבת ארגונים להיות גמישים, אך תרבות ארגונית מקובעת מונעת זאת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק בוחן מדוע ארגונים מצליחים, מנוקיה וקודאק ועד אירועים ביטחוניים, קורסים בגלל תרבות ארגונית שחוסמת ביקורת. המנחה והאורח מנתחים את הפער בין הנחות עבודה לבין המציאות המשתנה, ומסבירים מדוע הצלחה עשויה להוביל לקיבעון מסוכן. זהו שיח רלוונטי לכל מנהל המבקש להבין איך למנוע את הכישלון הבא בארגון שלו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
זרעי הכישלון הבא טמונים לעיתים קרובות בהצלחה הגדולה הנוכחית. · קונספציה היא רק הנחת עבודה, הבעיה האמיתית היא תרבות שלא מאפשרת לערער עליה. · התנהלות מנהלים כושלת נובעת לעיתים מתחושת כל-יכולות שמונעת הקשבה לדרגים נמוכים. · מציאות משתנה מחייבת ארגונים להיות גמישים, אך תרבות ארגונית מקובעת מונעת זאת.
האם כל מנכל של חברה עסקית מצליחה מתאים גם להיות ראש - פודקאסט ״הקברניט והמנכ״ל״
18 באפריל 202637 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשאלת הפער בין הניהול במגזר העסקי לבין הניהול במגזר הציבורי, ובניסיון להבין מדוע הציבור מצפה שמנהלי הייטק מצליחים יצליחו גם בניהול משרדי ממשלה. המשתתפים, בעלי ניסיון ניהולי עשיר, מנתחים את השונות במטרות, במדידת ההצלחה ובמבנה הארגוני בין העולמות. מדובר בפרק מומלץ למי שמתעניין בממשל, ניהול ציבורי, והתפיסה הציבורית של איכות הניהול בישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- במגזר העסקי המטרה והמדדים להצלחה ברורים, בעוד שבמגזר הציבורי המציאות מורכבת ופוליטית הרבה יותר.
- הציבור מניח באופן אוטומטי שהצלחה עסקית מתרגמת אוטומטית ליכולת ניהול של משרד ממשלתי, אך המציאות מורכבת יותר.
- תפקיד השר אינו ניהול יומיומי, אלא מתן גיבוי פוליטי למנגנון המקצועי, ולכן שר מקצועי הוא לא תמיד הפתרון.
- לא כל מנהל מצליח במגזר העסקי מסוגל או מתאים לעשות את המעבר לניהול משרד ממשלתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשאלת הפער בין הניהול במגזר העסקי לבין הניהול במגזר הציבורי, ובניסיון להבין מדוע הציבור מצפה שמנהלי הייטק מצליחים יצליחו גם בניהול משרדי ממשלה. המשתתפים, בעלי ניסיון ניהולי עשיר, מנתחים את השונות במטרות, במדידת ההצלחה ובמבנה הארגוני בין העולמות. מדובר בפרק מומלץ למי שמתעניין בממשל, ניהול ציבורי, והתפיסה הציבורית של איכות הניהול בישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
במגזר העסקי המטרה והמדדים להצלחה ברורים, בעוד שבמגזר הציבורי המציאות מורכבת ופוליטית הרבה יותר. · הציבור מניח באופן אוטומטי שהצלחה עסקית מתרגמת אוטומטית ליכולת ניהול של משרד ממשלתי, אך המציאות מורכבת יותר. · תפקיד השר אינו ניהול יומיומי, אלא מתן גיבוי פוליטי למנגנון המקצועי, ולכן שר מקצועי הוא לא תמיד הפתרון. · לא כל מנהל מצליח במגזר העסקי מסוגל או מתאים לעשות את המעבר לניהול משרד ממשלתי.
פודקאסטים דומים
הערכה חלופית היסטוריה
Elad Moyal
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
מיכה סטוקס מגיש: שוק ההון. בורסה. וול סטריט. השקעות. מסחר
מיכה סטוקס MICHA.STOCKS
חיות כיס Hayot Kiss
כאן | Kan