מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנהפודקאסט של מדע גדול, בקטנה
מדע גדול, בקטנה · מנחה: מדע גדול בקטנה
178 פרקים
על התוכנית
בכל פרק נארח מומחה בתחום מעניין במיוחד, ונקבל הצצה מעמיקה וייחודית על העולם שלנו. לתמיכה בפטראון: https://www.patreon.com/lbscience
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה?
מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת מדע גדול, בקטנה. פודקאסט המארח מדענים מובילים לשיחות מעמיקות על תגליות פורצות דרך, אתגרים אתיים והחיבורים המרתקים בין מדע, טכנולוגיה וחיי האדם. בארכיון 178 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-55 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 178 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-55 דקות |
| הפרק האחרון | 5 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
אם הטבע כבר מייצר את החומר - למה צריך ביו-הנדסה
פרופ' ג'פרי גרסט ממכון ויצמן מציג רעיון לא צפוי: לא להנדס גנטית בני אדם, אלא להנדס שמרים וצמחים שייצרו חומרים פסיכדליים. דנה ויוחאי לא מוותרים לו ושואלים את השאלה המתבקשת - אם פטריות כבר מייצרות פסילוסיבין בטבע, למה בכלל צריך את כל זה.
כל פרק מביא מדען אחר ונושא אחר. ד"ר חגי שפיגלר מסביר איך מטפלים באקרית הוורואה בתוך כוורת של עשרות אלפי דבורים בלי לפגוע בדבורים עצמן. בפרק אחר מדען טילים מפרק את משגר ה-SLS של ארטמיס ומשווה אותו לאפולו של לפני חמישים שנה.
המשותף הוא הסקרנות שמחברת בין דיסציפלינות, ותמיד עם עין על השאלות האתיות שעולות בדרך.
פודקאסט המארח מדענים מובילים לשיחות מעמיקות על תגליות פורצות דרך, אתגרים אתיים והחיבורים המרתקים בין מדע, טכנולוגיה וחיי האדם.
המנחה
דנה ויוחאי מארחים מדענים ומומחים מתחומי מדע מגוונים, מפגינים סקרנות ויכולת לחבר בין דיסציפלינות שונות, ולהנגיש נושאים מורכבים לקהל הרחב.
הסגנון
התוכנית מורכבת מראיונות מעמיקים עם מדענים, המתאפיינים בטון אינטלקטואלי ואינפורמטיבי, ובקצב המאפשר דיון מפורט בנושאים ספציפיים והשלכותיהם הרחבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- החקירה המדעית משלבת לעיתים קרובות הבנה בסיסית עם יישומים מעשיים כדי לפתור בעיות אמיתיות בעולם.
- התקדמות טכנולוגית חיונית להתמודדות עם אתגרים מורכבים ולפתיחת אופקים חדשים של הבנה.
- הבנת מערכות טבעיות ותופעות מורכבות דורשת גישות בינתחומיות וחושפת קשרים עמוקים.
- שיקולים אתיים הם בעלי חשיבות עליונה בהתפתחות המדעית, במיוחד בטכנולוגיות חזקות או נושאים רגישים.
- ההקשר והסביבה משפיעים באופן מהותי על חוויות סובייקטיביות, החל מחוויות פסיכדליות ועד אירועים טראומטיים.
התוכנית מתאימה לכל מי שמתעניין במדע, בטכנולוגיה, בחלל ובקשרים המרתקים שבין תגליות מדעיות לאתיקה ולחברה, ומבקש להעמיק את הבנתו בתחומים אלה.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד ניתן לפתח טיפולים נגד אקריות הדבורים שפוגעים במזיקים אך משמרים את התפקוד ההתנהגותי והבריאותי של הדבורים?
מהם האתגרים המרכזיים בשימוש בטכנולוגיות ישנות ממעבורות החלל לבניית מערכת שיגור מודרנית ובטוחה?
מהם המקורות המדויקים של החלקיקים באנרגיות הגבוהות ביותר ביקום, ואיך ניתן לזהות את סוגם המדויק?
כיצד בדיוק מתרחשת המוטציה הגנטית שמבדילה בין בעלי חיים בר לבעלי חיים מבויתים?
כיצד טראומה תחת השפעת חומרים פסיכדליים משנה את חוויית העצמי וההתמודדות עם הטראומה?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
פודקאסט מבית 'מדע גדול, בקטנה' שמושיב בכל פרק חוקר אחד - מדבורים ואקרית הוורואה ועד משגר ה-SLS וחלקיקים קוסמיים - לשיחה אחת לעומק.
- פרק על דבורים עם ד"ר חגי שפיגלר נכנס לתוך כוורת של עשרות אלפי פרטים ושואל איך מדבירים את אקרית הוורואה בלי לפגוע בדבורה עצמה - מלחי ליתיום עובדים במעבדה אך רעילים לזחלים.
- פרק חלל מסביר למה החזרה לירח במשימות ארטמיס מסובכת יותר מאפולו: הפעם המטרה היא נוכחות קבועה, והמשגר נבנה מרכיבים ממוחזרים מפרויקטים קודמים.
- פרופ' אלי וקסמן פורש את תעלומת החלקיקים הקוסמיים בעלי האנרגיה העצומה, ואת הלוויין הישראלי אולטרסט שאמור לעזור לפצח אותה.
איך מדבירים טפיל בתוך כוורת של עשרות אלפי דבורים בלי להרוג את הדבורים עצמן? זו השאלה שד"ר חגי שפיגלר מהמכון הוולקני נאבק בה באחד הפרקים, וזו בדיוק המכניקה של "מדברימדע": חוקר אחד, נושא אחד, שיחה שיורדת לפרטים. במקרה של שפיגלר מסתבר שמלחי ליתיום מצליחים נגד אקרית הוורואה במעבדה - אבל רעילים לזחלים ומסובכים ליישום בשטח.
מפרק לפרק האורח מתחלף והעולם משתנה לגמרי. מדען טילים נכנס לאולפן ומסביר את המבנה של משגר ה-SLS, ומדוע החזרה לירח במשימות ארטמיס דווקא מסובכת יותר מאפולו: הפעם המטרה היא נוכחות קבועה, לא ביקור, והמשגר נבנה מרכיבים ממוחזרים כדי לחסוך.
ואז הקנה מידה קופץ לקצה היקום. פרופ' אלי וקסמן מדבר על חלקיקים בעלי אנרגיה עצומה שמגיעים מהחלל ומזוהים רק בעקיפין, דרך השפעתם על האטמוספירה. את התעלומה הזו, הוא מספר, אמור לפצח הלוויין הישראלי אולטרסט.
הכוח של הפורמט הוא שכל פרק עומד בפני עצמו - דבורים, חלל, אסטרופיזיקה - אבל כולם חולקים את אותו DNA של סקרנות אמיתית מול איש מקצוע מהשורה הראשונה. מי שאוהב מדע נגיש בלי שטחיות ימצא כאן פינה קבועה לחזור אליה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 181: ד"ר סהר גלפמן - תרגום מחקר גנטי לתרופות
פרקים אחרונים
פרק 181: ד"ר סהר גלפמן - תרגום מחקר גנטי לתרופות
5 ביולי 202650 דק׳פרק 180: ד"ר דני גליק - מחשוב קוונטי
14 ביוני 20261 שע׳ 9 דק׳פרק 169: פרופ׳ גיל בורר - מה איכפת לציפור?
26 באוקטובר 202546 דק׳פרק 168: פרופ׳ אורי שטנר ומוטי שטנר - איך להיות מדען דיסרפטיבי, הדרך לפריצות דרך מדעיות
5 באוקטובר 20251 שע׳ 2 דק׳פרק 167: ד״ר גל שריד - האם יש חיים על מאדים?
14 בספטמבר 202549 דק׳פרק 166: ד״ר מיכל שושן (מטליד) - כשפפטידים פוגשים מתכות
24 באוגוסט 202553 דק׳פרק 179: פרופ' ג'פרי גרסט - הנדסה ביולוגית של ההארה
25 במאי 20261 שע׳ 4 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור חגי שפיגלר חוקר דבורים כבר כ-20 שנה במכון וולקני, ומתמקד בהתנהגות ובמחלות של דבורים, במיוחד בקרציות הפוגעות בהן. אחד המחקרים שלו עסק בהשפעת מלחי ליטיום על אקריות הדבורים, שהראו פגיעה בקרציות אך גם השפעה שלילית על התנהגות הדבורים ועל השחלים שלהן. בנוסף, הוא פיתח מבחנים התנהגותיים לבחינת טיפול ואגרסיביות של דבורים כלפי זחלים ודבורים אחרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אקרית אברוע היא מזיק ידוע לדבורת הדבש, המתפתח על גבי שחלים וניזון גם מדבורים בוגרות.
- טיפול באקריות הוא אתגר מורכב, כי יש צורך לפגוע בקריות מבלי לפגוע בדבורים עצמן.
- מלחי ליטיום פוגעים בקריות אך גם פוגעים בשחלים של הדבורים ובשינויי התנהגות שלהן.
- דבורים מפגינות התנהגויות טיפול ואגרסיביות שניתן למדוד באמצעות מבחנים התנהגותיים במעבדה.
- יש ניסיון להשתמש באויבים טבעיים של הקריות, כמו זות הקרבים, כדרך ביולוגית להילחם במזיקים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משפיע מלח ליטיום על אקריות הדבורים ועל התנהגות הדבורים עצמן?
מלח ליטיום פוגע באקריות אברוע, המזיקים לדבורים, אך גם פוגע בשחלים של הדבורים. בנוסף, למרות שהדבורים לא מתות מיד, הליטיום משנה את התנהגותן, מה שמקשה על קיומן התקין.
▾מהם האתגרים בטיפול באקריות הדבורים בתוך הכוורת מבחינת בחירת חומרי טיפול?
הטיפול באקריות קשה כי יש צורך בחומר שפוגע בקריות אך לא בדבורים עצמן. חומרים רבים שימשו בעבר, אך הקריות פיתחו עמידות אליהם, מה שמקשה על השליטה במזיקים.
▾איזה מודל התנהגותי פיתח חגי שפיגלר במעבדה שלו כדי לחקור את התנהגות הדבורים כלפי זחלים מלכותיים?
חגי פיתח מבחן שבו עשר דבורים עם נקודות צבע על גופן מונחות בצלחת פטרי עם פנים זחל מלכה למשך חמש דקות, ומודדים מי מהדבורים מטפל בזחל וכמה זמן הן מבלות בטיפול.
▾כיצד מתקיימת התנהגות אגרסיבית בין דבורים במבחן ההתנהגותי ההופכי שצוין בפרק?
במבחן ההופכי מכניסים פנים של דבורה לא מוכרת, והדבורים בתגובה מתנהגות באגרסיביות - תוקפות, מנסות לנשוך ולחטט, מה שמדגים את ההבדל בהתנהגות החברתית כלפי זרים.
▾מה הקשר בין מחקריו של חגי שפיגלר בארצות הברית לבין חקר התנהגות דבורים בישראל?
בארצות הברית חקר חגי את הקשר בין התנהגות חברתית לביטוי גנים במוח הדבורה, ובישראל הוא משלב מחקר בסיסי עם יישומי, כולל חקר מחלות והתנהגות דבורים במכון וולקני.
פרק 178: ד"ר חגי שפיגלר - סודות הדבורים
3 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הטיל SLS מבוסס על מנועים וטכנולוגיות ממעבורות החלל, ומשמש לשיגור חללית מאוישת לירח במסלול חזרה חופשי. החללית החדשה גדולה ונוחה יותר מזו של אפולו, עם שיפורים כמו אינטרנט ושירותים טובים יותר. התוכנית שואפת להיות זולה יותר ומבוססת על שיתופי פעולה עם הסקטור הפרטי, אך עדיין תלויה בפוליטיקה ובתקציב. כרגע מסחור החלל אינו כלכלי בטווח הקצר והבינוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטיל SLS מורכב מחלקים ומנועים ממעבורות החלל, מה שמקשה על יצירת מערכת חדשה לחלוטין.
- המסלול שמבצעת החללית הוא מסלול חזרה חופשי שמאפשר חזרה בטוחה לכדור הארץ במקרה של תקלה.
- החללית החדשה משתמשת בדלק מלמנד וחמצן, שהוא יעיל יותר מדלק קרסית וחמצן שהיה באפולו.
- הנפח המחיה בחללית החדשה גדול משמעותית מזה שהיה באפולו, עם שיפורים ניכרים בנוחות ובציוד.
- תוכנית החלל הנוכחית מתמקדת בבסיס מחקר מאויש על הירח כהכנה לחקר מערכת השמש, אך עדיין תלויה בהחלטות פוליטיות ותקציביות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם המאפיינים המיוחדים של טיל ה-SLS בהשוואה לטילים קודמים כמו Saturn 5?
טיל ה-SLS בנוי מחלקים ממספר פרויקטים קודמים של נאסא, כולל מנועים ממעבורות החלל, והוא טיל כבד שיכול לשגר בני אדם, אך אינו שונה מהותית מטילים קודמים כמו Saturn 5.
▾כיצד מתבצעת הטיסה של החללית סביב הירח במסגרת תוכנית ארטמיס 2 ומהו מסלול החזרה החופשי?
החללית נכנסת למסלול סביב כדור הארץ, ואז מפעילה מנוע כדי להגיע ל-flyby של הירח, עוברת לידו במסלול בצורת שמונה שנקרא מסלול חזרה חופשי, שמאפשר חזרה לכדור הארץ במקרה של תקלה.
▾איזה שיפורים נרשמו בתנאי המחיה של האסטרונאוטים בתוכנית ארטמיס לעומת תוכנית אפולו?
בתוכנית ארטמיס יש חלל מחיה גדול יותר בגודל של ון גדול, שירותים מתפקדים, אינטרנט ומטבחון להכנת ארוחות, מה שמאפשר תנאי מחיה נוחים יותר לעומת האסטרונאוטים של אפולו.
▾כיצד משפיע התקציב הפדרלי על המשך תוכניות החלל וכמה היה תקציב תוכנית אפולו ביחס לתקציב הפדרלי של ארה״ב?
תוכנית אפולו קיבלה בשיאה כ-4% מהתקציב הפדרלי של ארה״ב, מה שהפך אותה ליקרה ולא בת קיימא, ולכן התוכניות החדשות מנסות לפעול בתקציבים נמוכים יותר עם שיתופי פעולה פרטיים.
▾מהי העמדה לגבי מסחור משאבים מהירח ומהם האתגרים הכלכליים הכרוכים בכך כיום?
כיום מסחור משאבים מהירח אינו כלכלי בגלל עלויות שיגור גבוהות וכמויות קטנות שניתן להחזיר, ולכן בטווח הקצר והבינוני זה לא משתלם, ורעיונות אחרים כמו הבאת אסטרואידים למסלול קרובים נחשבים מסוכנים.
פרק 177: ד"ר ויקטור צ'רנוב - ארטמיס 2
12 באפריל 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור אלי וקסמן מסביר שחלקיקים באנרגיות גבוהות פי 100 מיליון מאלו שמגיעים לכדור הארץ מיוצרים ביקום, אך לא יודעים מה המקורות שלהם או סוגם המדויק. לוויין אולטרסט, טלסקופ חללי ישראלי במסלול גאוסטציונרי, מתמקד בזיהוי אירועים אנרגטיים קצרים כמו התנגשויות כוכבי נויטרונים וחורים שחורים, שיכולים להיות מקור לחלקיקים אלו. הפרויקט הובל על ידי מכון ויצמן בשיתוף סוכנות החלל הישראלית ונאס״א, ומדגים יכולות טכנולוגיות ישראליות ייחודיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חלקיקים באנרגיות גבוהות מאוד ביקום אינם מובנים במלואם, וייתכן שהם פרוטונים, גרעינים כבדים או חלקיקים חדשים שלא התגלו עדיין.
- אנרגיית המקור של פרוטונים באנרגיות גבוהות מאוד דורשת מקורות אנרגיה עצומים, גדולים פי טריליון מהשמש, מה שמקשה על זיהוי המקור.
- התהליך שבו פרוטונים מפסידים אנרגיה בהתנגשות עם קרינת הרקע של היקום יוצר צורה ייחודית בספקטרום החלקיקים.
- לוויין אולטרסט הוא ייחודי בשדה הראייה הרחב שלו (200 מעלות רבועות) וברגישות גבוהה לאור אולטרה סגול, שאינו עובר דרך האטמוספירה.
- אירועים אסטרונומיים כמו התנגשויות של כוכבי נויטרונים וחורים שחורים משחררים אנרגיה רבה לזמן קצר ויכולים להיות המקור לחלקיקים באנרגיות גבוהות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד פרופסור אלי וקסמן מסביר את הקושי בזיהוי סוג החלקיקים באנרגיות הגבוהות ביותר ביקום?
פרופסור וקסמן מסביר שהחלקיקים באנרגיות הגבוהות ביותר אינם נמדדים ישירות, אלא דרך האינטראקציה שלהם עם האטמוספירה, שיוצרת מקלחת של חלקיקים משניים. מכיוון שהמדידה היא עקיפה, קשה לדעת בדיוק איזה סוג חלקיק התחיל את התהליך, ויש רק השערות לגבי זה.
▾מה הסיבה לכך שפרופסור וקסמן סבור שסביר יותר שהחלקיקים באנרגיות הגבוהות הם פרוטונים ולא גרעינים כבדים?
הסיבה המרכזית היא צורת הספקטרום של החלקיקים הנמדדים, שמתאימה לתהליך שבו פרוטונים באנרגיות גבוהות מתנגשים בקרינת הרקע של היקום ויוצרים פיונים, מה שיוצר צורה ייחודית בספקטרום. לעומת זאת, התאמת גרעינים כבדים למודל דורשת שינויים מורכבים.
▾מהם היתרונות המרכזיים של הלוויין אולטרסט כפי שמתואר בפרק?
הלוויין אולטרסט מתאפיין בשדה ראייה רחב מאוד של 200 מעלות רבועות, פי 100 מהירח המלא, ורגישות גבוהה לאור על סגול, שאינו עובר דרך האטמוספירה ולכן לא ניתן לצפות בו מכדור הארץ. השילוב מאפשר גילוי שיטתי של פיצוצים ואירועים קצרים בחלל.
▾כיצד הלוויין אולטרסט תורם למחקר על אירועים אסטרונומיים כמו התנגשויות כוכבי נויטרונים וחורים שחורים?
הלוויין מאפשר גילוי שיטתי של אירועים אנרגטיים קצרים, כמו התנגשויות של כוכבי נויטרונים או חורים שחורים, שמייצרים קרינה חזקה ופיצוצים. מחקר אירועים אלו יכול לסייע להבין את מקורות החלקיקים באנרגיות גבוהות ואת תהליכי יצירת יסודות כבדים.
▾כיצד פיתוח הלוויין אולטרסט השפיע על הטכנולוגיה הישראלית ועל גישת המחקר של הצוות?
הצורך לפתח לוויין מדעי קטן ויעיל הוביל את הצוות להיות מקוריים ויצירתיים, לבחור בגישה של שדה ראייה רחב עם רזולוציה נמוכה במקום להתחרות בטלסקופים גדולים עם רזולוציה גבוהה, וכך לקדם פיתוחים טכנולוגיים משמעותיים במסגרת יכולות ישראליות.
פרק 176: פרופ' אלי וקסמן - אולטראסאט, הטלסקופ הישראלי בחלל
22 במרץ 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור ירון דקל מנהל מכון שמיר למחקר ברמת הגולן ומוביל מחקרים בגנטיקה, מתאר את תהליך הביוט כעיכוב התפתחותי שמאפשר לבעלי חיים מבויתים להישאר בגיל הגורי ולפתח קשרים עם האדם. הוא מדגיש את חשיבות המוטציות הגנטיות בביות חיות וצמחים, ואת השפעת הביוט על המהפכה החקלאית ועל התפתחות התרבות האנושית. בנוסף, הוא מציג ממצאים גנטיים שמראים שכלבי העולם החדש נושאים חותמת גנטית של עולם הישן, ומסביר שהביוט החל הרבה לפני המהפכה החקלאית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תהליך הביוט הוא עיכוב התפתחותי שמאפשר לבעלי חיים מבויתים להישאר בגיל הגורי ולשמר תכונות כמו יצר המשחק והציות.
- המוטציה הגנטית שהביאה לביות החיטה הייתה קריטית למהפכה החקלאית ולפיתוח התרבות האנושית.
- כלבי העולם החדש, כמו Mexican Hairless Dog, נושאים גנטיקה שמקורה בעולם הישן ולא בזאבים אמריקאים.
- הביוט החל לפחות לפני 30,000 שנה, הרבה לפני המהפכה החקלאית.
- המעבר מבעלי חיים בר לבעלי חיים מבויתים כולל שינויים הורמונליים שמפחיתים לחץ ומגבירים שמחה אצל החיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד דוקטור ירון דקל מסביר את התהליך הגנטי שמאפשר את הביות של בעלי חיים כמו כלבים?
דוקטור ירון דקל מתאר את הביות כתהליך של עיכוב התפתחותי שבו בעלי החיים המבויתים נשארים בשלב הגורי של חיות הבר, מה שמסביר את התנהגותם המשחקית והרצון לבצע את מה שבני אדם מצווים עליהם, וכן מציין את ההבדלים ההורמונליים בין חיות בר למבויתות.
▾מהו הממצא הגנטי המיוחד של כלב ה-Mexican Hairless שהוזכר בפרק?
ה-Mexican Hairless Dog שומר על גנטיקה של כלב מהעולם הישן, עם DNA מיטוכונדריאלי דומה לזה של זאבים ממזרח אסיה, ולא של זאבים אמריקאים, מה שמצביע על כך שהכלבים הגיעו לאמריקה לפני מעבר ברינג, לפני למעלה מ-10,000 שנה.
▾כיצד הביות של בעלי חיים וצמחים השפיע על המעבר מחיי ציידים לקטים לחיים חקלאיים ואורבניים לפי דוקטור דקל?
הביות אפשר לאנושות לעבור מחיי ציידים לקטים לחיים חקלאיים, כשהשינוי הגנטי בחיטה למשל גרם למהפכה החקלאית, ואפשר שימוש בבהמות לעבודה חקלאית ולניידות, מה שהוביל להתפתחות ערים ותרבויות מורכבות.
▾מה ההבדל בין ההיסטוריה לפרה-היסטוריה כפי שהוסבר בפרק, ומתי התחילה ההיסטוריה?
הפרה-היסטוריה היא התקופה לפני הופעת הכתב, כאשר האנושות הייתה בעיקר ציידים לקטים, וההיסטוריה מתחילה לפני כ-5,500 שנה עם הופעת הכתב, שמאפשר תיעוד מדויק של אירועים ומסעות.
פרק 175: ד״ר ירון דקל - תנים מבייתים את עצמם (ש.ח.)
2 במרץ 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור ראי סלמון חוקר את הקשר בין קוגניציה למוח, ומתמקד בתחושת העצמי ובתחושת המציאות, כולל השפעות של חומרים פסיכדליים. במסגרת מחקרו הוא בנה סימולציות של הזיות במציאות מדומה כדי להבין את חוויות הפסיכוזה והפסיכדליה. לאחר מתקפת הטרור במסיבות ב-7 באוקטובר, הוקמה עמותת 'לב בטוח' לטיפול בשורדים, כאשר המחקר מתמקד בטראומה תחת השפעת חומרים משנה תודעה והשפעתם על התמודדות עם הטראומה ותחושת העצמי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הזיות הן תחושות סובייקטיביות שקשה לחקור, ולכן נעשה שימוש בסימולציות במציאות מדומה כדי להבין אותן.
- חלק מהשורדים שהיו תחת השפעת חומרים פסיכדליים במתקפה דיווחו שהחומרים עזרו להם להתמודד עם החוויה הקשה, כולל חוויות מיסטיות של קבלה.
- תחושת העצמי מורכבת מרבדים שונים, כאשר תחושת הגוף היא הבסיסית ביותר, והיכולת לראות את עצמנו כאובייקט מתפתחת בשלב מאוחר יותר.
- טראומה תחת השפעת חומרים משנה תודעה יוצרת אתגר טיפולי ייחודי, ודרושה התערבות מתמשכת לטיפול בשורדים.
- מחקר כמותי לאורך זמן מאפשר להבין את השינויים בתחושת העצמי וביכולת ההתמודדות של השורדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד פרופסור ראי סלמון מתאר את תחושת העצמי ומהם הרבדים השונים שלה?
פרופסור סלמון מסביר שתחושת העצמי מורכבת מרבדים שונים, כמו העצמי הגופני שמזהה את הגוף כשלו, והעצמי הפסיכולוגי שמכיל העדפות ואהבות. העצמי הגופני מתפתח מוקדם ומאפשר למשל לזהות את הגוף במראה, בעוד שהעצמי המחשבתי, שמאפשר לחשוב על עצמך כאובייקט, מתפתח מאוחר יותר בגיל שנה וחצי עד שנתיים.
▾באיזו דרך נעשה שימוש במציאות מדומה במחקר של הזיות, ומה המטרה של שיטה זו?
במחקר נעשה שימוש במציאות מדומה כדי לסמלץ הזיות שמתוארות על ידי אנשים עם פסיכוזה או תחת השפעת חומרים פסיכדליים. המטרה היא ליצור חוויות הזייתיות מבוקרות שמאפשרות לחקור כיצד המוח והגוף מגיבים לחוויות אלה, למרות שהן אינן הזיות אמיתיות.
▾מהם האתגרים וההבדלים במחקר הזיות לעומת חוויות פסיכדליות אמיתיות, לפי דברי פרופסור סלמון?
פרופסור סלמון מציין שהזיות הן חוויות סובייקטיביות שקשה לחקור כי הן פנימיות ולא נראות לאחרים. חוויות פסיכדליות אמיתיות כוללות לא רק הזיות אלא גם שינוי עמוק בתחושת העצמי, דבר שקשה לתאר במילים. לכן, הזיות הן רק חלק קטן מהחוויה הפסיכדלית הכוללת.
▾כיצד השפיעה השפעת חומרים פסיכדליים על חוויית הטראומה של שורדי מתקפת הטרור במסיבות, ומה הממצאים הראשוניים במחקר?
המחקר מצא כי שורדים שהיו תחת השפעת חומרים כמו אסיד או MDMA בזמן המתקפה דיווחו שהחומרים סייעו להם להתמודד עם החוויה, למשל באמצעות חוויות מיסטיות שבהן קיבלו את המוות שלהם והחלק שלהם ביקום. עם זאת, כל מקרה הוא שונה, וההשפעה תלויה גם בסט (מצב נפשי) ובסטינג (סביבה בטוחה).
▾כמה שורדים מטופלים כיום במסגרת עמותת לב בטוח ומה היקף המחקר שנערך עליהם?
בעמותת לב בטוח מטופלים כיום כאלף שורדים לטיפול ארוך טווח מתוך כארבעת אלפים שורדים במתקפות המסיבות. במחקר משתתפים כ-1,200 שורדים, שהם כ-25% מאוכלוסיית השורדים, והמחקר כולל מעקב כמותי לאורך זמן לבחינת השינויים במצבם הפסיכולוגי והקשר לצריכת חומרים פסיכדליים.
שיווק והכנסות ממדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 178 הפרקים של מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-178 הפרקים של מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה הופכים למגזין?
- 178 פרקים = 178 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן
המעבדה The Lab
כאן
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב
מדע בגובה האוזניים
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
רשת עושים היסטוריה
Made in BGU - תוצרת אב"ג
רדיו אב״ג