מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה

מדע גדול, בקטנה

178 פרקים

בכל פרק נארח מומחה בתחום מעניין במיוחד, ונקבל הצצה מעמיקה וייחודית על העולם שלנו. לתמיכה בפטראון: https://www.patreon.com/lbscience

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

במקום לחלוב קרפדות ולקטוף קקטוסים בכחדה — אפשר להנדס שמרים שייצרו פסילוסיבין בריאקטור, נקי, זול וסקלאבילי.

פרק שבו דנה ויוחאי מארחים את פרופ' ג'פרי גרסט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, מחבר הספר 'Bioengineering Enlightenment'. גרסט מציג את הרעיון המרכזי: לא הנדסה גנטית של בני אדם, אלא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים כמו שמרים וצמחים, שייצרו את החומרים הפסיכדליים (פסילוסיבין, מסקלין, MDMA, DMT, LSD, קנבינואידים) באופן מבוקר. הוא מסביר מדוע השיטות הקיימות — מקור טבעי וסינתזה כימית — בעייתיות: הרס סביבתי, הכחדת מינים, ניצול של ילידים ותושבי כפר, וזיהום ממעבדות מחתרת לא חוקיות. הפרק מתאים למי שמתעניין בביולוגיה מולקולרית, בפסיכדליים ובמדע מאחורי 'הרנסנס הפסיכדלי', ושווה האזנה בזכות החיבור הנגיש בין גנטיקה, אקולוגיה ואתיקה.

המסר המרכזי של הספר הוא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים שייצרו את החומר הפסיכדלי — ולא 'הנדסה' של תודעת האדם עצמו.
שתי דרכי הייצור הקיימות פגומות: מקור טבעי גורם להרס סביבתי, הכחדת מינים וניצול ילידים; וסינתזה כימית מזהמת ונעשית במעבדות מחתרת לא חוקיות.
כשתתרחש לגליזציה, במיוחד בארה'ב, הביקוש יזנק וההיקף הנוכחי של ייצור טבעי או כימי לא יוכל לעמוד בו — ולכן צריך פתרון סקלאבילי.
שיבוט הגנים לייצור פסילוסיבין בשמרים כבר בוצע (קבוצה בדנמרק לפני כשש שנים), ומאפשר תפוקות גדולות מליטרים בודדים של שמרים — לעומת שבועות או חודשים בגידול פטריות.
צמחים וחיות פסיכדליים דורשים שנים רבות לגדול (פיוטה כ-7 שנים, קקטוסים עד 17 שנה), ולכן ייצור בריאקטור על בסיס שמרים הוא מהיר וזול בהרבה — בדומה למהפכה שעבר ייצור האינסולין.

השאלה הבולטת בפרק

אם פטריות כבר מייצרות פסילוסיבין ופיוטה מייצרת מסקלין בטבע — למה בכלל צריך את הביו-הנדסה הזאת?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

פודקאסט מבית מדע גדול, בקטנה שמארח בכל פרק מומחה בתחום מעניין ומציע הצצה מעמיקה לעולם שלנו.

מבית מדע גדול, בקטנה
בכל פרק מתארח מומחה בתחום מעניין
הצצה מעמיקה וייחודית על העולם
קיימת אפשרות תמיכה בפטראון

"מדברימדע" הוא פודקאסט מבית הפרויקט "מדע גדול, בקטנה", שמבקש להנגיש את עולם המדע לקהל הרחב.

בכל פרק מתארח מומחה בתחום מעניין במיוחד, ודרכו מקבלים המאזינים הצצה מעמיקה וייחודית על העולם שלנו. כך הופך הידע המדעי לנגיש ומסקרן.

הפורמט של אירוח מומחים מאפשר גיוון רחב של נושאים, וכל פרק עומד בפני עצמו כשיחה עם איש או אשת מקצוע מהשורה הראשונה.

הפודקאסט מצטרף לעשייה הרחבה של "מדע גדול, בקטנה", ומזמין את המאזינים לתמוך בפרויקט גם דרך פטראון. למי שאוהב מדע וסקרנות, זו פינה מעשירה ומהנה.

מדעידעמומחיםסקרנותחינוךטבע

הפרק האחרון25 במאי 2026

פרק 179: פרופ' ג'פרי גרסט - הנדסה ביולוגית של ההארה

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

פרופ' ג'פרי גרסט ממכון ויצמן על הנדסה ביולוגית של ההארה וחומרים פסיכדליים.

פרופ' ג'פרי גרסט, חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, מספר על ספרו החדש ועל חומרים פסיכדליים. הדיון בוחן כיצד ליישב בין הדרישה הרפואית הגוברת לחומרים אלו לבין הפגיעה הסביבתית והאתית בייצורם. למתעניינים בביולוגיה, פסיכדליה ואתיקה.

המתח המרכזי: בין הצורך הרפואי בחומרים פסיכדליים לבין הפגיעה הסביבתית והאתית בייצורם

פרקים אחרונים

פרק 179: פרופ' ג'פרי גרסט - הנדסה ביולוגית של ההארה
25 במאי 20261 שע׳ 4 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' ג'פרי גרסט ממכון ויצמן על הנדסה ביולוגית של ההארה וחומרים פסיכדליים.
פרופ' ג'פרי גרסט, חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, מספר על ספרו החדש ועל חומרים פסיכדליים. הדיון בוחן כיצד ליישב בין הדרישה הרפואית הגוברת לחומרים אלו לבין הפגיעה הסביבתית והאתית בייצורם. למתעניינים בביולוגיה, פסיכדליה ואתיקה.
- המתח המרכזי: בין הצורך הרפואי בחומרים פסיכדליים לבין הפגיעה הסביבתית והאתית בייצורם
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 178: ד"ר חגי שפיגלר - סודות הדבורים
3 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר חגי שפיגלר ממכון וולקני חושף את סודות הדבורים.
ד"ר חגי שפיגלר ממכון וולקני צולל לעולם הדבורים: התנהגות, מחלות והתפקיד הקריטי של החרקים האלה במערכת האקולוגית. למתעניינים בטבע, חקלאות ומדעי החיים.
- הדגש על התפקיד הקריטי שממלאות הדבורים במערכת האקולוגית כולה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 177: ד"ר ויקטור צ'רנוב - ארטמיס 2
12 באפריל 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר ויקטור צ'רנוב על משימת ארטמיס II והחזרת בני אדם לירח.
ד"ר ויקטור צ'רנוב מסביר כיצד נאס"א מתכננת להחזיר בני אדם לירח במשימת ארטמיס II, מה המשמעות עבורנו ולמה הירח ממשיך לרתק. למאזינים שמתעניינים בחלל ובחקר הירח.
- הפרק עוסק בתוכנית של נאס"א להחזיר בני אדם לירח במסגרת ארטמיס II
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 176: פרופ' אלי וקסמן - אולטראסאט, הטלסקופ הישראלי בחלל
22 במרץ 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' אלי וקסמן על אולטראסאט, הטלסקופ הישראלי שעומד להישגר לחלל.
פרופ' אלי וקסמן, ראש המחלקה לחלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן, חושף את הסודות שמאחורי חלקיקים מהירים המגיעים מהחלל ואת העבודה לשיגור הטלסקופ הישראלי Ultrasat. למתעניינים באסטרופיזיקה ובחלל הישראלי.
- חלקיקים הנעים במהירויות עצומות בחלל עשויים לשנות את ההבנה שלנו על היקום כולו
- Ultrasat הוא טלסקופ ישראלי המפותח במכון ויצמן לקראת שיגור לחלל
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 175: ד״ר ירון דקל - תנים מבייתים את עצמם (ש.ח.)
2 במרץ 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
שידור חוזר: ד"ר ירון דקל על ביות בעלי חיים ותגלית עולמית מרמת הגולן.
שידור חוזר של פרק 133: ד"ר ירון דקל, מנהל מכון שמיר למחקר ומרצה באוניברסיטת חיפה, על היסטוריית ביות בעלי החיים כאבן פינה למהפכה החקלאית - ובפרט ביות הכלבים. כולל תגלית ברמה עולמית ראשונה שגילה צוותו ברמת הגולן. לאוהבי היסטוריה ומדע.
- ד"ר דקל וצוותו גילו תגלית ברמה עולמית ראשונה מסוגה ברמת הגולן בנוגע לביות בעלי חיים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 174: פרופ׳ רועי סלומון - טיפול בשורדי הנובה
8 בפברואר 202652 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' רועי סלומון על שיקום שורדי פסטיבל הנובה והשפעת הסמים על התהליך.
פרופ' רועי סלומון מספר על מחקרו עם שורדי פסטיבל הנובה: בחינת תהליך השיקום תוך התייחסות לסוגי הסמים השונים שנצרכו ולהשפעתם על ההחלמה. למתעניינים בפסיכולוגיה, טראומה ושיקום.
- המחקר בוחן כיצד סוגי הסמים השונים שנצרכו באירוע משפיעים על תהליך שיקום השורדים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.