מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

שיעור הדוחות הטובים מבין כ-350 חברות ירד מ-47% ברבעון הרביעי ל-33% ברבעון הראשון של 2026 — היחלשות משמעותית. · הפער החריג בין עליות חדות במניות בחו"ל לבין עליית תשואות האג"ח נחשב לעיתים סימן רע, שכן התייקרות החוב פוגעת בצמיחה ובכלכלה. · שלוש הנפקות הענק הצפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) נרכשות בעיקר על ידי משקיעים פרטיים (ריטייל) ולא מוסדיים, מה שיוצר "ידיים חלשות" ומגביר את סיכון התנודתיות והקריסה. · כניסת חברה חדשה למדד מאלצת מכירה יחסית של כל המניות הקיימות בו ("שיטת השווארמה"), כך שעצם ההנפקה לוחצת מטה מניות גדולות כמו אמזון וגוגל ללא קשר לעסקיהן. · במונחים דולריים ביצועי הבורסה הישראלית הם הטובים בעולם, גם לאחר ירידת ה-4%. · השוק עלה מבלי להתחשב במקרו-כלכלה — מינוס 10 לפלוס 30, אחת העליות החזקות בהיסטוריה — ולכן עולה השאלה מהו הטריגר הבא להמשך עלייה.

כלכלה ועסקים

המשקיענים - סטפק & רבינוביץ

רשת אינווסטור 360

238 פרקים

אבנר סטפק מבעלי בית ההשקעות מיטב ועומר רבינוביץ, מייסד ומנכל מקים אינווסטור 360 מתייחסים אל האירועים האקטואליים וההשפעה שלהם על הבורסות בעולם.

מכירים לכם שווקים חדשים באסיה, ומנתחים את התעשיות והתחומים שידברו חזק בשנים הבאות.

מניות הטכנולוגיה, פינטק, גיימינג, רכב חשמלי, בלוק׳ציין וכל השאר, וגם נדל״ן והשקעות אלטרנטיביות.

כחלק מרשת הפודקאסטים של אינווסטור 360 רשת הפודקאסטים המובילה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות.

פודקאסטים נוספים שלנו - אינווסטור 360 לייב, כסף חדש והשקעות למתחילים https://investor360.co.il/landing/podcast/ משתתפים בהפקת הפרקים: עמי ארביב , אור חלמיש, ואורן ברסקי, מצוות אינווסטור 360, אור גצליק מצוות של מיטב דש תמלול - שיר פלדמן תרגום לשפת סימנים - איתן גרבר הופק ע"י SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד

האזן ב-Apple

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI — מאת המשקיענים - סטפק & רבינוביץ

פרקים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

5.3

תובנות לפרק

תובנות הזהב מהארכיון

שיעור הדוחות הטובים מבין כ-350 חברות ירד מ-47% ברבעון הרביעי ל-33% ברבעון הראשון של 2026 — היחלשות משמעותית.
הפער החריג בין עליות חדות במניות בחו"ל לבין עליית תשואות האג"ח נחשב לעיתים סימן רע, שכן התייקרות החוב פוגעת בצמיחה ובכלכלה.
שלוש הנפקות הענק הצפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) נרכשות בעיקר על ידי משקיעים פרטיים (ריטייל) ולא מוסדיים, מה שיוצר "ידיים חלשות" ומגביר את סיכון התנודתיות והקריסה.
כניסת חברה חדשה למדד מאלצת מכירה יחסית של כל המניות הקיימות בו ("שיטת השווארמה"), כך שעצם ההנפקה לוחצת מטה מניות גדולות כמו אמזון וגוגל ללא קשר לעסקיהן.
במונחים דולריים ביצועי הבורסה הישראלית הם הטובים בעולם, גם לאחר ירידת ה-4%.
השוק עלה מבלי להתחשב במקרו-כלכלה — מינוס 10 לפלוס 30, אחת העליות החזקות בהיסטוריה — ולכן עולה השאלה מהו הטריגר הבא להמשך עלייה.
סטפק קורא ידנית כ-350 מתוך 550 דוחות ומסווג אותם לטוב/בינוני/רע, בלי שימוש בכלי AI בשלב זה.
שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% לכ-37% בעוד הדוחות הרעים עלו משליש לכ-41% — הרעה ברורה ברבעון.
תזת הצמיחה הסלקטיבית: החברות הגדולות צומחות חזק בכל ענף בעוד הקטנות קורסות תחת הוצאות מימון, ולכן המדדים עדיין יכולים לעלות כי הם מוטים לגדולות.
הזדמנויות נסתרות מתגלות דרך ירידה בשכבות שרשרת הערך — מאנבידיה לטיואן ולנגזרות תחתונות יותר שאחרים לא מבינים.
ירידת הדולר בכ-15% פוגעת בחברות עם הכנסות דולריות, ויש דאגה כבדה לתעשיית ההייטק הישראלית על רקע פיטורים בוויקס.
שני סופר-סייקלים — דיפנס ו-AI — מובילים את הדוחות החזקים, כשכל מה שנגזר מהם מציג מספרים חיוביים מאוד.
התחזקות השקל נובעת מעלייה משמעותית בייצוא ההייטק והביטחוני בישראל.
גופים מוסדיים ממלאים תפקיד מרכזי בהשפעה על שער החליפין באמצעות ניהול השקעותיהם.
הנתונים מצביעים על כך שהשוק הישראלי עבר שינוי משמעותי מאז 2003, עם מעבר מעודף גרעון לעודף בחשבון השוטף.
התחזקות השקל עשויה להימשך בשל הכניסות ההולכות וגדלות של דולרים לשוק.
ההשפעות של משברים כלכליים, כמו הקורונה, יכולות ליצור תנודתיות בשערי החליפין.
הביקוש לשבבים הולך וגדל עם התקדמות הטכנולוגיות, במיוחד בתחום ה-AI.
חברות כמו נווידיה ואינטל חוות עליות משמעותיות בשוק, אך יש חשש לגבי יציבותן.
השקעות בשבבים נחשבות למחזוריות, מה שמוביל לתנודתיות בשוק.
ההבנה שהשבבים הם צוואר בקבוק בטכנולוגיות מתקדמות משפיעה על זרימת הכספים לשוק.
הקשר בין עליית מחירי השבבים לבין השפעתם על הכלכלה הישראלית והעולמית.
בכל החלטת השקעה יש לשקול את האלטרנטיבה היחסית — מניה או בנק נראים אטרקטיביים יותר כשהחלופות (פיקדון, שווקים אחרים) חלשות.
הפער בין המכפיל הנוכחי הגבוה למכפיל העתידי הנמוך משקף ציפייה לצמיחה דרמטית ברווחי החברות, שבפועל אף עלתה על הצפי.

ועוד 8 תובנות לאורך הפרקים…

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 0

מה הטריגר הבא שיגרום לשוק הישראלי להמשיך לעלות, לאחר שהדולר החזק והפיטורים כבר תומחרו?

פרק 1

איך מזהים שכבות נסתרות בשרשרת הערך של מניה, כמו ירידה מאנבידיה לטיואן ולנגזרות תחתונות יותר, כדי למצוא הזדמנות שאחרים לא מבינים?

פרק 2

האם המהלך היה מהיר מדי וחד מדי?

פרק 3

האם אנחנו בבועה, או מתחילה בועה?

פרק 4

מה האלטרנטיבה לבנק במכפיל 11 עם תשואת דיבידנד של 5 או 6 אחוז?

פרק 5

האם זו אופטימיות מוגזמת, או שזה הרגע האחרון שבו אפשר להיכנס לשווקים במחירים הגיוניים לפני ריצה חזקה מאוד?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של המשקיענים - סטפק & רבינוביץ

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

סיכום עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026 והערכת מצב השווקים בישראל ובחו"ל בעידן ה-AI.

הפרק עוסק בסיכום עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026, שהוגדרה חלשה יותר מהרבעון הקודם — שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% ל-33%. נדונה הירידה החדה של 4% בבורסה בתל אביב לצד עליות חזקות בחו"ל, והפער החריג שבו מדדי המניות בארה"ב מזנקים בזמן שתשואות האג"ח עולות. הדוברים מתייחסים להרגעת החשש מבועת שבבים בזכות רווחיות אנתרופיק והשימוש הגובר בקלוד, ומזהירים מפני שלוש הנפקות ענק צפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) ש"ישאבו" כסף ממניות גדולות קיימות. מוצג גם מדד סטפק לניתוח דוחות לפי ארבעה פרמטרים פיננסיים.

שיעור הדוחות הטובים מבין כ-350 חברות ירד מ-47% ברבעון הרביעי ל-33% ברבעון הראשון של 2026 — היחלשות משמעותית.
הפער החריג בין עליות חדות במניות בחו"ל לבין עליית תשואות האג"ח נחשב לעיתים סימן רע, שכן התייקרות החוב פוגעת בצמיחה ובכלכלה.
שלוש הנפקות הענק הצפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) נרכשות בעיקר על ידי משקיעים פרטיים (ריטייל) ולא מוסדיים, מה שיוצר "ידיים חלשות" ומגביר את סיכון התנודתיות והקריסה.
כניסת חברה חדשה למדד מאלצת מכירה יחסית של כל המניות הקיימות בו ("שיטת השווארמה"), כך שעצם ההנפקה לוחצת מטה מניות גדולות כמו אמזון וגוגל ללא קשר לעסקיהן.
במונחים דולריים ביצועי הבורסה הישראלית הם הטובים בעולם, גם לאחר ירידת ה-4%.
השוק עלה מבלי להתחשב במקרו-כלכלה — מינוס 10 לפלוס 30, אחת העליות החזקות בהיסטוריה — ולכן עולה השאלה מהו הטריגר הבא להמשך עלייה.

השאלה הבולטת בפרק

מה הטריגר הבא שיגרום לשוק הישראלי להמשיך לעלות, לאחר שהדולר החזק והפיטורים כבר תומחרו?

הפרק האחרון10 ביוני 2026

איראן סיבוב 3 והבורסות

פרקים אחרונים

איראן סיבוב 3 והבורסות
10 ביוני 202639 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בסיכום עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026, שהוגדרה חלשה יותר מהרבעון הקודם — שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% ל-33%. נדונה הירידה החדה של 4% בבורסה בתל אביב לצד עליות חזקות בחו"ל, והפער החריג שבו מדדי המניות בארה"ב מזנקים בזמן שתשואות האג"ח עולות. הדוברים מתייחסים להרגעת החשש מבועת שבבים בזכות רווחיות אנתרופיק והשימוש הגובר בקלוד, ומזהירים מפני שלוש הנפקות ענק צפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) ש"ישאבו" כסף ממניות גדולות קיימות. מוצג גם מדד סטפק לניתוח דוחות לפי ארבעה פרמטרים פיננסיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שיעור הדוחות הטובים מבין כ-350 חברות ירד מ-47% ברבעון הרביעי ל-33% ברבעון הראשון של 2026 — היחלשות משמעותית.
- הפער החריג בין עליות חדות במניות בחו"ל לבין עליית תשואות האג"ח נחשב לעיתים סימן רע, שכן התייקרות החוב פוגעת בצמיחה ובכלכלה.
- שלוש הנפקות הענק הצפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) נרכשות בעיקר על ידי משקיעים פרטיים (ריטייל) ולא מוסדיים, מה שיוצר "ידיים חלשות" ומגביר את סיכון התנודתיות והקריסה.
- כניסת חברה חדשה למדד מאלצת מכירה יחסית של כל המניות הקיימות בו ("שיטת השווארמה"), כך שעצם ההנפקה לוחצת מטה מניות גדולות כמו אמזון וגוגל ללא קשר לעסקיהן.
- במונחים דולריים ביצועי הבורסה הישראלית הם הטובים בעולם, גם לאחר ירידת ה-4%.
- השוק עלה מבלי להתחשב במקרו-כלכלה — מינוס 10 לפלוס 30, אחת העליות החזקות בהיסטוריה — ולכן עולה השאלה מהו הטריגר הבא להמשך עלייה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בסיכום עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026, שהוגדרה חלשה יותר מהרבעון הקודם — שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% ל-33%. נדונה הירידה החדה של 4% בבורסה בתל אביב לצד עליות חזקות בחו"ל, והפער החריג שבו מדדי המניות בארה"ב מזנקים בזמן שתשואות האג"ח עולות. הדוברים מתייחסים להרגעת החשש מבועת שבבים בזכות רווחיות אנתרופיק והשימוש הגובר בקלוד, ומזהירים מפני שלוש הנפקות ענק צפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) ש"ישאבו" כסף ממניות גדולות קיימות. מוצג גם מדד סטפק לניתוח דוחות לפי ארבעה פרמטרים פיננסיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שיעור הדוחות הטובים מבין כ-350 חברות ירד מ-47% ברבעון הרביעי ל-33% ברבעון הראשון של 2026 — היחלשות משמעותית. · הפער החריג בין עליות חדות במניות בחו"ל לבין עליית תשואות האג"ח נחשב לעיתים סימן רע, שכן התייקרות החוב פוגעת בצמיחה ובכלכלה. · שלוש הנפקות הענק הצפויות (אנתרופיק, ספייסאקס, אופן-AI) נרכשות בעיקר על ידי משקיעים פרטיים (ריטייל) ולא מוסדיים, מה שיוצר "ידיים חלשות" ומגביר את סיכון התנודתיות והקריסה. · כניסת חברה חדשה למדד מאלצת מכירה יחסית של כל המניות הקיימות בו ("שיטת השווארמה"), כך שעצם ההנפקה לוחצת מטה מניות גדולות כמו אמזון וגוגל ללא קשר לעסקיהן. · במונחים דולריים ביצועי הבורסה הישראלית הם הטובים בעולם, גם לאחר ירידת ה-4%. · השוק עלה מבלי להתחשב במקרו-כלכלה — מינוס 10 לפלוס 30, אחת העליות החזקות בהיסטוריה — ולכן עולה השאלה מהו הטריגר הבא להמשך עלייה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
סיכום עונת הדוחות הכספיים בישראל
3 ביוני 202646 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אבנר סטפק ואורל לוי, מנכל אנה קפיטל, מנתחים עם עומר רבינוביץ' את עונת הדוחות לרבעון הראשון. סטפק, שקורא ידנית כ-350 דוחות, מדווח על הרעה: שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% ל-37% והרעים עלו ל-41%. התזה המרכזית היא צמיחה סלקטיבית — חברות גדולות פורחות בעוד קטנות קורסות תחת הוצאות מימון, בדומה למדדי ארצות הברית שנסחבים בידי מעט ענקיות. מדד תל אביב 35 מובל בידי פיננסים, שבבים, דיפנס ואנרגיה מתחדשת, ולצד זאת עולה הדאגה מהדולר היורד ומתעשיית ההייטק הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- סטפק קורא ידנית כ-350 מתוך 550 דוחות ומסווג אותם לטוב/בינוני/רע, בלי שימוש בכלי AI בשלב זה.
- שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% לכ-37% בעוד הדוחות הרעים עלו משליש לכ-41% — הרעה ברורה ברבעון.
- תזת הצמיחה הסלקטיבית: החברות הגדולות צומחות חזק בכל ענף בעוד הקטנות קורסות תחת הוצאות מימון, ולכן המדדים עדיין יכולים לעלות כי הם מוטים לגדולות.
- הזדמנויות נסתרות מתגלות דרך ירידה בשכבות שרשרת הערך — מאנבידיה לטיואן ולנגזרות תחתונות יותר שאחרים לא מבינים.
- ירידת הדולר בכ-15% פוגעת בחברות עם הכנסות דולריות, ויש דאגה כבדה לתעשיית ההייטק הישראלית על רקע פיטורים בוויקס.
- שני סופר-סייקלים — דיפנס ו-AI — מובילים את הדוחות החזקים, כשכל מה שנגזר מהם מציג מספרים חיוביים מאוד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
אבנר סטפק ואורל לוי, מנכל אנה קפיטל, מנתחים עם עומר רבינוביץ' את עונת הדוחות לרבעון הראשון. סטפק, שקורא ידנית כ-350 דוחות, מדווח על הרעה: שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% ל-37% והרעים עלו ל-41%. התזה המרכזית היא צמיחה סלקטיבית — חברות גדולות פורחות בעוד קטנות קורסות תחת הוצאות מימון, בדומה למדדי ארצות הברית שנסחבים בידי מעט ענקיות. מדד תל אביב 35 מובל בידי פיננסים, שבבים, דיפנס ואנרגיה מתחדשת, ולצד זאת עולה הדאגה מהדולר היורד ומתעשיית ההייטק הישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סטפק קורא ידנית כ-350 מתוך 550 דוחות ומסווג אותם לטוב/בינוני/רע, בלי שימוש בכלי AI בשלב זה. · שיעור הדוחות הטובים ירד מ-47% לכ-37% בעוד הדוחות הרעים עלו משליש לכ-41% — הרעה ברורה ברבעון. · תזת הצמיחה הסלקטיבית: החברות הגדולות צומחות חזק בכל ענף בעוד הקטנות קורסות תחת הוצאות מימון, ולכן המדדים עדיין יכולים לעלות כי הם מוטים לגדולות. · הזדמנויות נסתרות מתגלות דרך ירידה בשכבות שרשרת הערך — מאנבידיה לטיואן ולנגזרות תחתונות יותר שאחרים לא מבינים. · ירידת הדולר בכ-15% פוגעת בחברות עם הכנסות דולריות, ויש דאגה כבדה לתעשיית ההייטק הישראלית על רקע פיטורים בוויקס. · שני סופר-סייקלים — דיפנס ו-AI — מובילים את הדוחות החזקים, כשכל מה שנגזר מהם מציג מספרים חיוביים מאוד.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
ציידי התשואה - איך מזהים הזדמנויות במניות?
27 במאי 202658 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה התחזקות השקל מול הדולר והשפעתה של הכלכלה הישראלית, במיוחד בתחום ההייטק והביטחוני. המנחים מציגים נתונים על ייצוא ישראלי והתחזקות השקל, ומדברים על השפעות של גופים מוסדיים על שער החליפין. השיחה מתמקדת בשינויים כלכליים ובתהליכים שיכולים להשפיע על השוק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התחזקות השקל נובעת מעלייה משמעותית בייצוא ההייטק והביטחוני בישראל.
- גופים מוסדיים ממלאים תפקיד מרכזי בהשפעה על שער החליפין באמצעות ניהול השקעותיהם.
- הנתונים מצביעים על כך שהשוק הישראלי עבר שינוי משמעותי מאז 2003, עם מעבר מעודף גרעון לעודף בחשבון השוטף.
- התחזקות השקל עשויה להימשך בשל הכניסות ההולכות וגדלות של דולרים לשוק.
- ההשפעות של משברים כלכליים, כמו הקורונה, יכולות ליצור תנודתיות בשערי החליפין.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק נדונה התחזקות השקל מול הדולר והשפעתה של הכלכלה הישראלית, במיוחד בתחום ההייטק והביטחוני. המנחים מציגים נתונים על ייצוא ישראלי והתחזקות השקל, ומדברים על השפעות של גופים מוסדיים על שער החליפין. השיחה מתמקדת בשינויים כלכליים ובתהליכים שיכולים להשפיע על השוק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התחזקות השקל נובעת מעלייה משמעותית בייצוא ההייטק והביטחוני בישראל. · גופים מוסדיים ממלאים תפקיד מרכזי בהשפעה על שער החליפין באמצעות ניהול השקעותיהם. · הנתונים מצביעים על כך שהשוק הישראלי עבר שינוי משמעותי מאז 2003, עם מעבר מעודף גרעון לעודף בחשבון השוטף. · התחזקות השקל עשויה להימשך בשל הכניסות ההולכות וגדלות של דולרים לשוק. · ההשפעות של משברים כלכליים, כמו הקורונה, יכולות ליצור תנודתיות בשערי החליפין.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
האם השקל בדרך ל-2.5 שקלים לדולר?
20 במאי 20261 שע׳ 12 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השאלה האם שוק השבבים נמצא בבועה, עם התמקדות בחברות מרכזיות כמו אינטל, נווידיה וטיוואן סמיקונדקטורס. הדיון כולל את השפעת עליית הביקוש לשבבים על השוק, במיוחד בהקשר של טכנולוגיות AI. המנחים מציינים את השינויים המהירים בשוק ואת ההשקעות המוגברות בתחום השבבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הביקוש לשבבים הולך וגדל עם התקדמות הטכנולוגיות, במיוחד בתחום ה-AI.
- חברות כמו נווידיה ואינטל חוות עליות משמעותיות בשוק, אך יש חשש לגבי יציבותן.
- השקעות בשבבים נחשבות למחזוריות, מה שמוביל לתנודתיות בשוק.
- ההבנה שהשבבים הם צוואר בקבוק בטכנולוגיות מתקדמות משפיעה על זרימת הכספים לשוק.
- הקשר בין עליית מחירי השבבים לבין השפעתם על הכלכלה הישראלית והעולמית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק נדונה השאלה האם שוק השבבים נמצא בבועה, עם התמקדות בחברות מרכזיות כמו אינטל, נווידיה וטיוואן סמיקונדקטורס. הדיון כולל את השפעת עליית הביקוש לשבבים על השוק, במיוחד בהקשר של טכנולוגיות AI. המנחים מציינים את השינויים המהירים בשוק ואת ההשקעות המוגברות בתחום השבבים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הביקוש לשבבים הולך וגדל עם התקדמות הטכנולוגיות, במיוחד בתחום ה-AI. · חברות כמו נווידיה ואינטל חוות עליות משמעותיות בשוק, אך יש חשש לגבי יציבותן. · השקעות בשבבים נחשבות למחזוריות, מה שמוביל לתנודתיות בשוק. · ההבנה שהשבבים הם צוואר בקבוק בטכנולוגיות מתקדמות משפיעה על זרימת הכספים לשוק. · הקשר בין עליית מחירי השבבים לבין השפעתם על הכלכלה הישראלית והעולמית.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
האם מניות השבבים בבועה?
13 במאי 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק סוקרים השניים את הכנס של IBI ואת דברי מנהלי קרנות הגידור ומנכ"לי בתי ההשקעות, ועוברים ל"פינת המכפילים" המשווה בין ארצות הברית, אירופה, אסיה וישראל. הם מדגישים שישראל אחת הבורסות הטובות בעולם בשנה וחצי האחרונות, ושכל החלטת השקעה צריכה להישקל מול האלטרנטיבה היחסית. כן נדונים פערי תשואות באגרות החוב, השפעת הסיכון הכלכלי האמריקאי ונטיית המדדים להתכנס לממוצע ההיסטורי. בחלק האחרון מוצגים רווחי החברות הגדולות שזינקו הרבה מעבר לציפיות, עם קישור לשולי רווח גבוהים היסטורית ולתרומת ה-AI.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בכל החלטת השקעה יש לשקול את האלטרנטיבה היחסית — מניה או בנק נראים אטרקטיביים יותר כשהחלופות (פיקדון, שווקים אחרים) חלשות.
- הפער בין המכפיל הנוכחי הגבוה למכפיל העתידי הנמוך משקף ציפייה לצמיחה דרמטית ברווחי החברות, שבפועל אף עלתה על הצפי.
- למדדים רחבים יש נטייה להתכנס לממוצע ההיסטורי שלהם, ולכן יש היגיון לחפש מדדים שמפגרים אחרי אחרים — כפי שקרה בישראל לפני שנה וחצי.
- שווקי אסיה נפגעו כפליים מהנפט וממשבר איראן ולכן הפכו אטרקטיביים יותר; כמו קפיץ מתוח צפוי תיקון מהיר כשהמלחמה תיגמר.
- רווחי החברות הגדולות זינקו הרבה מעבר לציפיות (גוגל מעל 90%, אמזון 70%, מטה 56%, וה-S&P עלה ב-27%), בין היתר בזכות שולי רווח גבוהים היסטורית ותרומת ה-AI.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק סוקרים השניים את הכנס של IBI ואת דברי מנהלי קרנות הגידור ומנכ"לי בתי ההשקעות, ועוברים ל"פינת המכפילים" המשווה בין ארצות הברית, אירופה, אסיה וישראל. הם מדגישים שישראל אחת הבורסות הטובות בעולם בשנה וחצי האחרונות, ושכל החלטת השקעה צריכה להישקל מול האלטרנטיבה היחסית. כן נדונים פערי תשואות באגרות החוב, השפעת הסיכון הכלכלי האמריקאי ונטיית המדדים להתכנס לממוצע ההיסטורי. בחלק האחרון מוצגים רווחי החברות הגדולות שזינקו הרבה מעבר לציפיות, עם קישור לשולי רווח גבוהים היסטורית ולתרומת ה-AI.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בכל החלטת השקעה יש לשקול את האלטרנטיבה היחסית — מניה או בנק נראים אטרקטיביים יותר כשהחלופות (פיקדון, שווקים אחרים) חלשות. · הפער בין המכפיל הנוכחי הגבוה למכפיל העתידי הנמוך משקף ציפייה לצמיחה דרמטית ברווחי החברות, שבפועל אף עלתה על הצפי. · למדדים רחבים יש נטייה להתכנס לממוצע ההיסטורי שלהם, ולכן יש היגיון לחפש מדדים שמפגרים אחרי אחרים — כפי שקרה בישראל לפני שנה וחצי. · שווקי אסיה נפגעו כפליים מהנפט וממשבר איראן ולכן הפכו אטרקטיביים יותר; כמו קפיץ מתוח צפוי תיקון מהיר כשהמלחמה תיגמר. · רווחי החברות הגדולות זינקו הרבה מעבר לציפיות (גוגל מעל 90%, אמזון 70%, מטה 56%, וה-S&P עלה ב-27%), בין היתר בזכות שולי רווח גבוהים היסטורית ותרומת ה-AI.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תוצאות השיא בוול סטריט והדרמה המקומית - חלק א'
7 במאי 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
השווקים בעלייה חדה — הנאסד"ק זינק כ-20% בכ-24 ימים, וגם תל אביב 35 ושאר השווקים ירוקים, על רקע פרסום צפוי של דוחות כספיים חשובים מהחברות הגדולות. המנחים סוקרים מכפילי רווח עתידיים בעולם: ארה"ב באזור 20+ (נאסד"ק 23.4), אירופה כ-14, ישראל כ-15-16, סין נמוך מאוד. מתעורר ויכוח בין השניים — אבנר מעדיף את אסיה ואירופה בשל מכפילים נמוכים וכלכלות צומחות, בעוד הדובר השני אופטימי על מניות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות וגישת 'קנייה בירידות'. כן מודגשת חשיבות רצועת סיכון אישית קבועה והשקעה לטווח ארוך למרות התנודתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- רווחי החברות בנאסד"ק צפויים לעלות בכ-40%, מה שמוריד את המכפיל הנוכחי מ-33 למכפיל עתידי 23.4 שנחשב סביר.
- הגישה של 'קנייה בירידות' (buy the dip) מבוססת על כך שההפחדות (מלחמה, בועת AI) מתנגשות עם מציאות עסקית טובה יותר שמתגלה בדוחות.
- שיפור טכנולוגי בחברה עם שלושה מיליארד לקוחות מתורגם לתוספת רווח ענקית — דולר רווח ללקוח לחודש שווה כ-36 מיליארד בשנה, וכפול מכפיל מוסיף מאות מיליארדי דולרים לשווי.
- לכל משקיע מומלץ לקבוע רצועת סיכון אישית קבועה (למשל 70-100% מניות) שמשתנה אחת לעשור או שניים, ולנוע בתוכה — לא להחליט מחדש כל שנה.
- מניות נותנות לאורך זמן כ-8% בשנה אך במחיר תנודתיות — בכל עשור צפויות כשלוש שנים שליליות, אחת מהן בירידה של 20-30%.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
השווקים בעלייה חדה — הנאסד"ק זינק כ-20% בכ-24 ימים, וגם תל אביב 35 ושאר השווקים ירוקים, על רקע פרסום צפוי של דוחות כספיים חשובים מהחברות הגדולות. המנחים סוקרים מכפילי רווח עתידיים בעולם: ארה"ב באזור 20+ (נאסד"ק 23.4), אירופה כ-14, ישראל כ-15-16, סין נמוך מאוד. מתעורר ויכוח בין השניים — אבנר מעדיף את אסיה ואירופה בשל מכפילים נמוכים וכלכלות צומחות, בעוד הדובר השני אופטימי על מניות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות וגישת 'קנייה בירידות'. כן מודגשת חשיבות רצועת סיכון אישית קבועה והשקעה לטווח ארוך למרות התנודתיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רווחי החברות בנאסד"ק צפויים לעלות בכ-40%, מה שמוריד את המכפיל הנוכחי מ-33 למכפיל עתידי 23.4 שנחשב סביר. · הגישה של 'קנייה בירידות' (buy the dip) מבוססת על כך שההפחדות (מלחמה, בועת AI) מתנגשות עם מציאות עסקית טובה יותר שמתגלה בדוחות. · שיפור טכנולוגי בחברה עם שלושה מיליארד לקוחות מתורגם לתוספת רווח ענקית — דולר רווח ללקוח לחודש שווה כ-36 מיליארד בשנה, וכפול מכפיל מוסיף מאות מיליארדי דולרים לשווי. · לכל משקיע מומלץ לקבוע רצועת סיכון אישית קבועה (למשל 70-100% מניות) שמשתנה אחת לעשור או שניים, ולנוע בתוכה — לא להחליט מחדש כל שנה. · מניות נותנות לאורך זמן כ-8% בשנה אך במחיר תנודתיות — בכל עשור צפויות כשלוש שנים שליליות, אחת מהן בירידה של 20-30%.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.