מנועי הכסףפודקאסט של כלכליסט

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• גיל שויד על חשש מבועת דוט-קום חדשה ויום עבודה של 4 שעות
• התשואות בארה״ב משתגעות - וזה מגיע גם לריבית שלנו
• המירוץ הטכנולוגי בין ארה״ב לסין יקבע את העתיד של כולנו
• קוריאה ויפן: שני שווקים, שני שיעורים בכלכלה של 2026
• המשקיעים מורידים סיכון: לאן הכסף עובר עכשיו
• הירידה במחירי הדירות והדוח על השקל שכולם פספסו
• המדד העלום שהפתיע את וול סטריט וביטל את הפחתות הריבית
• כשהמלחמה לא מסתיימת: איך להימנע מעשור אבוד לכלכלה

פרקים אחרונים

• הבורסה, השקל והריבית: מה ישתנה אחרי הבחירות

  29 באוקטובר 2026·48 דק׳

• רק בישראל: הצמיחה שאינה באמת צמיחה

  22 באוקטובר 2026·46 דק׳

• החרם שעוד לא ראינו - ולמה הוא הכי מסוכן לישראל

  18 באוקטובר 2026·44 דק׳

• גיל שויד על חשש מבועת דוט-קום חדשה ויום עבודה של 4 שעות

  15 באוקטובר 2026·57 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  גיל שויד, שכיהן 30 שנה כמנכ״ל צ'ק פוינט ועבר לתפקיד יו״ר פעיל, משווה את גל ההשקעות ב-AI למהפכות ה-PC, האינטרנט והמובייל וקובע שההיקף חסר תקדים בעוד שהמודלים הכלכליים שיחזירו אותו עוד לא נראים. לדבריו אנתרופיק, OpenAI ואלפי חברות נוספות פועלות מכסף של משקיעים ולא מתזרים מזומנים, וכמו בדוט קום ייתכן שהמנצחים יהיו חברות אחרות מאלו שהיו ראשונות. הוא מעריך שהמפתח יהפוך למנהל של סוכני AI, שבסייבר כלי AI מוצאים מאה חולשות ביום במקום שתיים בשנה, ושבית הספר צריך ללמד חישוב ריבית, החזר על השקעה ולמידה עצמאית. לישראל, לדבריו, AI מתאים במיוחד כי הוא מאפשר למעטים לייצר הרבה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בחברת תוכנה רק כ-20% מהעובדים עוסקים בפיתוח עצמו, והשאר בתמיכה, שיווק ומכירות, ולכן היכולת המרכזית של חברה היא להבין שוק ולא לכתוב קוד.
  • לפני ששלח אימייל ל-7,000 עובדים נהג שויד לתת אותו לחמישה אנשים ולבדוק אילו מסרים הבינו, והיום הוא שולח את הטקסט ל-ChatGPT ושואל מה הבין.
  • בגיל 12 עבד בחברה ירושלמית שניסתה לפתח תוכנת תרגום ממוחשב, ולדבריו רעיון רשתות הנוירונים כבר היה קיים לפני 46 שנה, ומה שהשתנה הוא היקף המחשוב והטרנספורמרים.
  • בסייבר, כלי AI הפכו את מציאת החולשות מקצב של שתיים בשנה למאה ביום, והתחרות עברה ממי שלא נמצאו אצלו חולשות למי שמוצא ומתקן הכי הרבה.
  • לטענתו התוכנה קידמה את כלכלת העולם בחמישים השנים האחרונות משום שהיא לא מוסדרת, ורגולציה בנוסח הרפואה, שבה תרופה דורשת עשר עד עשרים שנה ומיליארד דולר, תאט את ההתקדמות.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• כבר לא רק צרפת: משבר החובות העולמי מאיים על הכלכלה

  8 באוקטובר 2026·48 דק׳

• ״אייג׳נט אישי? להתנסות - כן, לתת גישה להכול - ממש לא״

  1 באוקטובר 2026·55 דק׳

• ומה אם מאסק צודק ובעוד 10 שנים לכסף כבר לא תהיה משמעות

  17 בספטמבר 2026·49 דק׳

• פרויקט 500 המיליארדים של אנבידיה - והסכנה לפנסיה של כולנו

  13 באוגוסט 2026·54 דק׳

• שנה של הכרעות: 5 השאלות הפתוחות שיכתיבו את כיוון הכלכלה

  10 בספטמבר 2026·37 דק׳

• אצלנו מפחיתים ריבית, בעולם הכיוון הפוך לגמרי: מי צודק

  3 בספטמבר 2026·45 דק׳

• ההפתעה בנפט ו-700 מיליארד הדולרים שמטלטלים את הטק

  30 באפריל 2026·1 שע׳ 0 דק׳

• מודל הבינה המלאכותית שזעזע אפילו את וושינגטון

  23 באפריל 2026·40 דק׳

• גם בגלל הדולר: בשלו התנאים להפחתת ריבית בישראל | מנועי הכסף 376

  16 באפריל 2026·49 דק׳

• התשואות בארה״ב משתגעות - וזה מגיע גם לריבית שלנו

  27 באוגוסט 2026·52 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  האינפלציה בישראל נמוכה וקרובה ליעד בנק ישראל, והאבטלה בשפל היסטורי, אך הצמיחה הכלכלית חלשה ומושפעת מייצוא טכנולוגי שאינו מייצר ביקושים מקומיים. שוק האג"ח האמריקאי חווה עליית תשואות חריגה בשל גירעון גדול, מדיניות הפד, ומכירות של הבנק המרכזי היפני, מה שמשפיע גם על שוק האג"ח בישראל. בנק ישראל שוקל להמתין עם הפחתת הריבית בשל חוסר ודאות עולמית וסוגיות תקציביות לקראת הבחירות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הגירעון הפיסקלי בארה"ב גבוה ובלתי צפוי להצטמצם, מה שמוביל להנפקות אג"ח גדולות ולעליית תשואות.
  • הפד מייצר חוסר ודאות בשוק האג"ח על ידי הפחתת השקיפות והכוונה עתידית, מה שמעלה פרמיית סיכון.
  • הבנק המרכזי היפני מוכר אג"ח אמריקאיות כדי לנסות לייצב את היין, מה שמוריד את מחירי האג"ח ומעלה תשואות.
  • חברות טכנולוגיה גדולות מגייסות הון בשוק החוב, מה שמגביר את ההיצע ומדחיק את הביקוש לאג"ח ממשלתיות.
  • בנק ישראל נוטה להמתין עם הפחתת הריבית עד להבהרת המצב הפיסקלי והפוליטי בישראל לאחר הבחירות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה תוכנית הרכישה החוזרת של שר האוצר האמריקאי לא הורידה את התשואות?

  כי משרד האוצר אינו בנק מרכזי ואין לו יכולת להדפיס כסף. כדי לקנות אגרות חוב ארוכות הוא צריך להנפיק אגרות חוב קצרות, וזו הוצאה נוספת על גבי גירעון קיים. גרינפלד מספר שלקח לשוק ארבעים דקות להבין את זה, ואחרי ההבנה התשואות עלו מעל הרמה שהייתה לפני ההודעה, כי המהלך גם מגדיל את אי הוודאות וגם נוגס בעצמאות הפד.

  ▾מה הקשר בין היין היפני לתשואות בארצות הברית?

  היין נחלש, זה מייצר לחצים אינפלציוניים ביפן ומכריח את הבנק המרכזי שם להתערב. כדי לקנות ינים הוא מוכר דולרים, והדולרים האלה מוחזקים כאגרות חוב של ממשלת ארצות הברית. יפן מחזיקה יותר אגרות חוב אמריקאיות מכל גורם אחר מחוץ לארצות הברית, יותר מסין, ומכירה גדולה שאינה רגישה למחיר מורידה את המחיר ומעלה את התשואה.

  ▾מה אמר גנסן הואנג בשיחת הוועידה של NVIDIA ולמה זה הרשים את השוק?

  הוא התנדב לתת תחזית שנתית של 70 אחוזים צמיחה, מספר שחברות בדרך כלל נמנעות ממנו כדי שיוכלו להכות את התחזיות אחר כך. מעבר לכך הוא אמר שגם ה-70 אחוזים האלה הם רק בגלל מגבלת היצע, ושהביקוש אינסופי. גרינפלד מסביר שזה אומר יכולת תמחור מוחלטת, כי מי שמוכן לשלם יותר עובר בתור.

  ▾כמה באמת צמח המשק הישראלי במחצית הראשונה של 2026?

  אחוז אחד, וזה אחרי שמנטרלים את הסעיף שגרינפלד מכנה ייצוא שלא יוצא מישראל. מדובר בעיקר ברווחים של NVIDIA, חברה אמריקאית שמייצרת בישראל מחקר ופיתוח ומוכרת שבבים בכל העולם, ולכן חלק מהרווח חוזר לכאן בלי מקומות עבודה ובלי מס הכנסה. הוא לוקח מחצית שלמה בכוונה, כי רבעון ראשון היה חלש מאוד עם מלחמה ורבעון שני נראה כמו התאוששות.

  ▾מה השוק מתמחר לגבי הפחתת הריבית בישראל?

  לגבי ההחלטה עצמה השוק חצוי חמישים חמישים בין הפחתה לבין הותרת הריבית. קדימה הוא מתמחר הפחתה וחצי בשנה הקרובה, אחרי שקודם תמחר שלוש הפחתות, כלומר הוא מצייר עוד הפחתה או שתיים ואז עצירה. גרינפלד אומר שהוא עצמו היה ממתין, לא כי אין מקום להפחתה אלא כי אין מיתון שמחייב אותה, ועדיף לראות איזו ממשלה קמה ומה היא עושה תקציבית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המירוץ הטכנולוגי בין ארה״ב לסין יקבע את העתיד של כולנו

  6 באוגוסט 2026·48 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הטכנולוגיה של AI יוצרת מרוץ חימוש בין ארה"ב לסין, כאשר כל אחת מהן מפתחת גישות שונות ומודלים שונים עם חסמים רגולטוריים ומדיניים. חברות הטק הגדולות בארה"ב משקיעות רבות ב-AI אך השוק מעניש אותן בשל חוסר ודאות לגבי התשואות העתידיות. סין משקיעה בצורה מאסיבית, עם תמיכה ממשלתית מלאה וללא רגולציה מעכבת, מה שמאפשר לה להתקדם במהירות ולפתח מודלים מתקדמים כמעט ברמתן של ארה"ב. המאבק אינו רק טכנולוגי אלא גם כלכלי ופוליטי, וייתכן שבעתיד ייווצרו שני אינטרנטים נפרדים - מערבי וסיני - שאינם מתקשרים ביניהם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • 2026 מאופיינת בתנודתיות חריפה במניות טכנולוגיה, עם רוטציות מהירות בין תמות שונות בשוק.
  • השקעות ענק בטכנולוגיות AI פוגעות ברווחיות בטווח הקצר, מה שמוביל להענשת חברות בשוק המניות למרות דוחות טובים.
  • סין פועלת במודל סגור למחצה או פתוח לחלוטין של מודלים, בניגוד לגישה האמריקאית הפתוחה, ומקבלת תמיכה ממשלתית מלאה ללא חסמים.
  • המערכת הפיננסית הסינית נשלטת במידה רבה על ידי הממשל, מה שמאפשר לה לנהל את הכלכלה בצורה שונה מהמערב, עם סיכון נמוך יותר להענשה פיננסית חיצונית.
  • קיים חשש שעתיד ה-AI יוביל ליצירת שני אינטרנטים נפרדים, מערבי וסיני, שאינם מתקשרים ביניהם בגלל חששות רגולטוריים וביטחוניים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה לפי מנהל קרן הגידור שאר החברות ב-S&P 500 נהנות מהשקעות ה-AI של ענקיות הטק?

  לטענתו הקאפקס של קומץ ענקיות טק מתקרב ל-850 מיליארד דולר ב-2026, היקף שהוא משווה ל-QE, ושאר החברות מקבלות כלי AI במחיר לא כלכלי. התוצאה ניכרת בעונת הדוחות: 87% מהחברות היכו את התחזיות לעומת ממוצע של 76-77, ובתחום ה-Health care כל החברות היכו.

  ▾מה אמר לארי פייג' על המרוץ של גוגל ב-AI, ולמה זה מסביר את ההשקעות הענקיות?

  פייג' אמר לפני כשנה וחצי שהוא מעדיף שגוגל תפשוט רגל ולא תפסיד במרוץ. החשש הוא שבעולם של סוכני AI אף אחד לא ייכנס ל-Gmail, ליוטיוב או ליומן, וגוגל תהפוך ל«חברת ברזלים», ולכן גם תזרים מזומנים חופשי שלילי לא יעצור אותה.

  ▾למה ארה״ב עלולה להתקשות במרוץ תעשייתי של בניית דאטה סנטרים מול סין?

  בארה״ב בניית דאטה סנטרים דורשת חשמל, אישורי זונינג והסכמה ציבורית, וכבר יש התנגדות בניו יורק ובטקסס. בסין, אחרי ששי ג'ינפינג הגיע בעצמו לוועידת ה-AI השנתית והגדיר את התחום כעדיפות עליונה, אין חסמים של מימון, חשמל או דעת קהל.

  ▾במה שונה הגישה של סין למודלי AI פתוחים מזו של החברות האמריקאיות?

  מודלים אמריקאים כמו של Anthropic הם סגורים, והמשתמש מקבל רק תשובה לשאילתה בזמן שהמשקולות והדאטה נשארים אצל החברה. חלק מהמודלים הסיניים פתוחים לחלוטין, אפשר להוריד אותם ולעבד את הדאטה אצלך, וסין בחרה בזה כי חסמו אותה משבבים מתקדמים וכי ידעה שאף אחד לא יסמוך עליה עם שמירת מידע.

  ▾איך המחיר הזול של מודלי ה-AI הסיניים משפיע על OpenAI ועל השווי של חברות ה-AI האמריקאיות?

  לפי השיחה OpenAI הורידה ב-80% את המחיר של המודל החלש שלה, כי המודלים הסיניים כבר קרובים אליו, ושני שלישים מהחברות בהודו שמשתמשות ב-AI בוחרות במודל סיני בגלל המחיר. מנגד, בנקים, חברות תעופה וחברות ביטחוניות במערב לא ימסרו דאטה לסינים, וזה עלול ליצור שני עולמות אינטרנט נפרדים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• קוריאה ויפן: שני שווקים, שני שיעורים בכלכלה של 2026

  30 ביולי 2026·55 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אורי גרינפלד ושי סלינס עוסקים בגישת ראש הפד וורש להילחם באינפלציה באמצעות החלטות ריבית מפתיעות ללא הכוונת השווקים מראש. בהמשך נבחנת הקריסה של 44% בבורסת דרום קוריאה שגרמה למחיקת כ-2 טריליון דולר, כתוצאה מכך שסמסונג ו-SK הייניקס תפסו כמעט מחצית משווי השוק. כמו כן נסקר השינוי המבני ביפן, שבה מחסור בידיים עובדות עקב הדמוגרפיה והיחלשות היין הובילו לעליות שכר ואינפלציה ראשונות מזה 30 שנה. לבסוף הוצגו נתונים על פערי השכר באמצע הקריירה בארה"ב ועל העלייה בשיעור המבוגרים הנשענים כלכלית על הוריהם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ריכוזיות יתר של שתי חברות שבבים שהגיעו ל-50% ממדד הקוספי גרמה לתנודתיות קיצונית ולביקושים מעוותים בכלל שוק המניות בדרום קוריאה.
  • הזדקנות האוכלוסייה ביפן עברה מסיכון דפלציוני בצד הביקוש לסיכון אינפלציוני בצד ההיצע בשל מחסור בעובדים והעלאות שכר קיבוציות של 5%.
  • הסעיף של החזר הריביות ביפן מהווה כבר 10% מתקציב המדינה, כך שכל עלייה בתשואות האג"ח עקב החוב של 230% מול התוצר מאיימת על התקציב הממשלתי.
  • סקר הפדרל ריזרב מצביע על זינוק מ-10% בשנת 2017 ל-23% בשנת 2025 בשיעור הבוגרים הנזקקים לתמיכה כלכלית מהוריהם לכיסוי הוצאות שוטפות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כמה זינקה הבורסה בדרום קוריאה ומה גרם לקריסה שבאה אחריה?

  בין דצמבר ליוני זינקה הבורסה הקוריאנית ב-135% והפכה לשוק המניות השישי בגודלו בעולם, גדול אף משוק המניות של הודו. מניות SK Hynix ו-Samsung עלו בכמעט 2,000% ו-600% בתוך שנה והגיעו לכמעט מחצית משווי השוק כולו. מתחילת יוני ירד השוק ב-44% תוך 40 ימים ונמחק שווי של כמעט 2 טריליון דולר.

  ▾למה וורש מאמין שהפד צריך להפתיע את השווקים בהחלטות הריבית?

  לפי אורי גרינפלד, וורש טוען שכאשר המטרה היא להילחם באינפלציה, הריבית עובדת טוב יותר אם היא מזעזעת את הצרכנים והעסקים במקום לתת להם תרשים מסודר של העלאות הדרגתיות. אם עסק יודע מראש איך תעלה הריבית, הוא פשוט מגלגל את עלות האשראי למחירים, וכך העלאת הריבית עלולה דווקא לייצר אינפלציה. שיטת עיצוב הציפיות, כמו זו שניהלה קרנית פלוג בבנק ישראל, התאימה לתקופה של 2008 עד 2020 שבה רצו לעורר אינפלציה.

  ▾איך הצביעה מועצת הפד בהחלטת הריבית האחרונה ומה תמחרו השווקים לפניה?

  הריבית נותרה ללא שינוי, כאשר תשעה חברים תמכו בהשארתה ושלושה התנגדו ורצו להעלות אותה. בצהרי יום ההחלטה תמחרו השווקים סיכוי של כ-60% להשארת הריבית ו-40% להעלאה. אחרי ההחלטה נרשמה עלייה בתשואות, בעיקר באגרות החוב הארוכות.

  ▾מה קרה לתשואות האג"ח אחרי שברננקי רמז על הפסקת ההרחבה הכמותית?

  ברננקי אמר רק שאולי מתישהו הפד ישקול להפסיק את רכישות האג"ח, ותוך כשבועיים קפצו התשואות מ-1.6% לשלושה אחוזים. גרינפלד מביא את המקרה כדוגמה לבעיה של מדיניות שנשענת רק על תקשורת, שבה כל מילה יכולה להתפרש לכיוון לא צפוי. לדבריו, מסיבות העיתונאים של וורש יהיו משעממות ברוב הזמן ומעניינות רק כשהפד יפתיע.

  ▾אילו לחצים אינפלציוניים חזרו ומעיבים על הפד של וורש?

  עד לא מזמן הפד העריך שהשפעת המכסים של טראמפ נגמרה ושהשפעת הנפט חלפה אחרי ההסכם עם איראן. מאז טראמפ הטיל מכסים על ברזיל וקנדה, המלחמה והנפט חזרו, ומחירי ה-AI והשבבים ממשיכים לעלות. גרינפלד מציין את האירוניה: טראמפ נלחם בפאוול כדי להוריד ריבית, והמחליף שלו פוגש אינפלציה שחוזרת לעלות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המשקיעים מורידים סיכון: לאן הכסף עובר עכשיו

  23 ביולי 2026·45 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מנהלי השקעות מעבירים כספים ממניות טכנולוגיה לסקטורים דפנסיביים כמו בריאות ופיננסים על רקע עליית מחירי הנפט ל-100 דולר והתייקרות תוצרת השבבים. במקביל, הצעת מאזין להפנות מיסי אקזיט לקרן העושר כדי להחליש את השקל נדחית בשל הגירעון הממשלתי העמוק שמחייב את הכנסות אלו לתקציב הביטחון. בנוסף, הוויכוח בפדרל ריזרב על צמצום ההכוונה העתידית והשקת חשבונות מסחר על ידי סוכני בינה מלאכותית ברובינהוד מדגישים את אי-הודאות והשינויים בשוק.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השקעה במניות טכנולוגיה מול אגרות חוב היא חישוב יחסי שבו התייקרות תשומות כמו אנרגיה ודאטה סנטרים מגדילה את ההסתברות לתרחיש שלילי ומפחיתה את כדאיות הסיכון.
  • תשואת אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית ל-30 שנה חצתה את רף ה-5% למשך יותר מ-28 ימים רצופים, לראשונה מאז 2007.
  • תזרימי המזומנים החופשיים של ענקית הטכנולוגיה גוגל הפכו לשליליים בפעם הראשונה מזה זמן רב עקב הוצאות עתק על תשתיות דאטה סנטרים עבור בינה מלאכותית.
  • תפיסת ה-MMT והדפסת כסף בלתי מוגבלת ירדו מהפרק בעקבות התפרצות האינפלציה, והמיקוד הכלכלי העולמי עובר מריביות הבנקים המרכזיים למדיניות התקציבית של שרי האוצר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה זו המחלה ההולנדית ואיך היא הובילה להקמת קרן עושר?

  לדברי אורי גרינפלד, בשנות ה-60 גילו בהולנד מצבורי גז טבעי עצומים, זרם הדולרים חיזק מאוד את הגילדן ופגע קשות בענפי הייצוא האחרים, בזמן שסקטור האנרגיה כמעט לא גייס כוח אדם. הפתרון היה לגבות מס מיוחד מסקטור האנרגיה ולהשקיע אותו בנכסים מחוץ להולנד, כדי לקזז את הביקוש למטבע המקומי.

  ▾למה אורי גרינפלד חושב שלא כדאי כרגע להעביר את מיסי האקזיטים בהייטק לקרן העושר?

  גרינפלד אומר שמבחינה חוקית וכלכלית אפשר לעשות זאת, בדיוק כמו בגז, אבל המדינה בונה על ההכנסות האלה, למשל ממיסי העסקה של Wiz שמחזיקים השנה את הגירעון ברמה סבירה. לדבריו, הסטה של הכסף לקרן הייתה מביאה לגירעון של 6%, לגיוס חוב נוסף ואף לסיכון של הורדת דירוג.

  ▾איך נורבגיה מממנת את התקציב שלה בעזרת קרן העושר?

  לפי גרינפלד, ממשלת נורבגיה מממנת את התקציב השנתי רק מהתשואות על הנכסים שבקרן, בלי לגעת בקרן עצמה. בנוסף להכנסות ממיסים שאינם גבוהים במיוחד, היא לא צריכה לגייס חוב ואין לה גירעון.

  ▾אילו נתוני מדדים בארה"ב מראים שהתיאבון לסיכון מתמתן?

  גרינפלד מציג שבשלושת החודשים האחרונים הנאסדק עלה 3.4%, ה-S&P 500 עלה 4.7% והדאו ג'ונס, שמורכב מחברות פחות טכנולוגיות, עלה 6.1%. גם בחודש האחרון הדאו ג'ונס עקף את הנאסדק, אף שבמבט של שנה אחורה הנאסדק עדיין מוביל.

  ▾מה ההבדל בין השקעה בקוקה-קולה להשקעה ב-NVIDIA לפי ההסבר על סקטורים דפנסיביים?

  גרינפלד מסביר שנכס דפנסיבי כמו קוקה-קולה פחות תנודתי, אבל גם תוחלת התשואה שלו נמוכה יותר. NVIDIA יכולה להניב תשואה גבוהה מאוד, אך אם יגיע מתחרה עם מוצר דומה המניה עלולה להתרסק. סקטור הבריאות הדפנסיבי, לדבריו, עלה 4.6% בחודש האחרון ו-10.5% בשלושה חודשים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הירידה במחירי הדירות והדוח על השקל שכולם פספסו

  16 ביולי 2026·50 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בנק ישראל מנטר פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח כדי למנוע זעזועים שיוציאו את השקל משיווי משקל כלכלי ויפגעו במשק. במקביל, מדד המחירים לצרכן בישראל נותר ללא שינוי והציג אינפלציה שנתית של 1.6%, לצד ירידה של אחוז במחירי הדיור בחודשיים האחרונים והתייקרות סעיף השכירות בדירות שהחליפו דייר. בארצות הברית נרשמה ירידה חדה מהצפוי במדד המחירים לצרכן ובמדד מחירי היצרן, מה שהפחית את הסבירות להעלאת ריבית קרובה על ידי הפדרל ריזרב.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מתקפה ספקולטיבית על השקל אינה מתקזזת מיד בשוק החופשי, מכיוון ששינוי מהיר בשער החליפין משנה את ציפיות הפעילים ויוצר סטייה מתמשכת משיווי המשקל הכלכלי.
  • סעיף השכירות במדד המחירים נוטה לעלות בטווח הקצר דווקא כשיש ירידה במחירי הדירות, בשל הקפאת רכישות והגברת הביקוש לדירות בשכירות.
  • כמחצית מהכספים שנגבו במכסים הבלתי חוקיים בארצות הברית כבר הוחזרו ליבואנים בעקבות פסיקת בית המשפט, דבר שהגדיל את הגירעון האמריקאי.
  • ארוחה ברשת מקדונלדס בתל אביב יקרה פי ארבעה בהשוואה לטוקיו, לפי מדד יוקר המחיה של דויטשה בנק.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה מתקפה ספקולטיבית על השקל מזיקה גם אם השוק אמור לחזור לשיווי משקל?

  אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של אגם לידרים, נותן שלוש סיבות. אם בנק כמו ג'יי פי מורגן יוריד את הדולר ל-2.7 שקלים, אנשים עלולים להניח שהוא בדרך ל-2.5 וכך תיווצר מגמה, כל זמן מחוץ לשיווי משקל עולה למשק, ובנק ישראל עלול להפחית ריבית בטעות ולגלות בדיעבד שזו הייתה רק ספקולציה.

  ▾האם בנק ישראל באמת לא רוצה לראות את הדולר מתחת ל-3 שקלים?

  לפי גרינפלד זו אמירה שגויה, גם לפי שיחותיו עם בנק ישראל וגם לפי מה שהבנק כותב. לבנק אין יעד לשער שקל דולר, וכל עוד השקל מתחזק מסיבות כלכליות כמו יצוא פורח או כסף זר שנכנס להשקעה הוא לא יתערב. הוא פועל מול מהלך חד בסכומים גדולים, ואפילו מזהה אם הקנייה מגיעה מחשבון של סוחרי נוסטרו או ממשקיע לטווח ארוך.

  ▾מה הראה מדד המחירים לצרכן האחרון בישראל ומהי האינפלציה השנתית?

  הצפי היה לירידה של 0.1% והמדד נותר ללא שינוי, הפתעה קטנה כלפי מעלה שלא הזיזה את השווקים. האינפלציה השנתית עומדת על 1.6%, וצפויה לנוע בין 1.5% ל-1.7% בשנה הקרובה, קרוב ליעד של בנק ישראל. המגישים מזכירים שאינפלציה מודדת בכמה המחירים משתנים בשנה, לא את רמת המחירים עצמה.

  ▾למה אורי גרינפלד שינה את הערכתו לגבי הסיכון לתחזית האינפלציה?

  עד לפני כמה שבועות הוא העריך שאם התחזית תטעה, האינפלציה תהיה נמוכה יותר, בזכות סיום המלחמה מול איראן, חזרת חברות התעופה, חזרת מילואימניקים לשוק העבודה ושקל חזק. התמונה השתנתה עם חידוש הלחימה, עליית מחיר הנפט והוויכוח על המתדלקים בנתב"ג. המחסור בעובדים והשכר שעולה בקצב מהיר מוסיפים לסיכון כלפי מעלה.

  ▾מה גילה סקר הלמ"ס על חברות שנפגעו מהתחזקות השקל?

  בסקר שצורף למדד החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-50% מחברות ההייטק דיווחו שנפגעו, ולפי זיכרונו של גרינפלד גם כ-18% מהחברות שאינן יצואניות. הוא מסביר זאת במעגל שני של פגיעה, ספקים כמו קייטרינג שחברות הייטק מצמצמות מולם. חלק מהחברות הודיעו שיעלו מחירים, וזה עלול להיות אינפלציוני.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המדד העלום שהפתיע את וול סטריט וביטל את הפחתות הריבית

  14 במאי 2026·51 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה באפריל ב-0.6% והאינפלציה השנתית הגיעה ל-3.8%, בעיקר בעקבות הדלק, אך מדד הליבה נותר מתון יותר. מדד המחירים ליצרן זינק ב-1.4% לעומת צפי של 0.5%, וההתייקרות בכימיקלים, מתכות, תחבורה ולוגיסטיקה מצביעה על לחצי מחיר רחבים הקשורים למחירי האנרגיה ולסגירת מצר הורמוז. השוק הסיר כמעט לחלוטין את האפשרות להפחתת ריבית בארצות הברית ואף החל לתמחר העלאה ב-2027. בישראל, התחזקות השקל ממתנת חלק מהלחץ, אך החלטות הריבית תלויות גם באי הוודאות הביטחונית ובמצב הפיסקלי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מדד המחירים ליצרן עשוי להקדים את מדד המחירים לצרכן, אך קצב התמסורת תלוי בתחרות, במלאים, במטבע ובסקטור.
  • העלייה במדד היצרן לא נבעה רק מהדלק: גם מוצרי ליבה, כימיקלים, מתכות, תחבורה ולוגיסטיקה התייקרו.
  • התמשכות עליות המחירים עלולה לעבור לדרישות שכר וליצור מעגל של שכר ומחירים, אף ששוק העבודה שונה מזה של 2022.
  • השפעת הבינה המלאכותית על הורדת מחירים עדיין אינה ניכרת ברמת המשק, וחלק מהפיטורים הקשורים אליה נובעים מעלויות השקעה גבוהות במערכות ובתשתיות.
  • בישראל, התחזקות השקל אינה מתגלגלת במלואה למחירי הצרכן בגלל תחרות מוגבלת בחלק מענפי היבוא.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך השתנו ציפיות וול סטריט להורדות ריבית בארצות הברית במהלך 2026?

  בינואר הסוחרים תמחרו ארבע הורדות ריבית ב-2026, ובסוף פברואר, כשפרצה המלחמה באיראן, המספר ירד לשתיים. במרץ נותרה הורדה אחת, ואחרי דוחות האינפלציה לאפריל הסיכוי להפחתה כמעט נעלם, בעוד הסיכוי להעלאת ריבית עד סוף השנה זינק לכמעט 40%.

  ▾למה מדד המחירים ליצרן חשוב לחיזוי האינפלציה לצרכן?

  לפי הכלכלן המרואיין, למדד המחירים ליצרן יש תמסורת, כלומר קורלציה גבוהה עם מדד המחירים לצרכן בפיגור מסוים, כי יצרנים וקמעונאים מגלגלים חלק מעליית המחירים לצרכן. קצב הגלגול משתנה לפי רמת התחרות בסקטור, המלאים ושער המטבע, ובדלק למשל הוא קורה בדרך כלל באותו חודש.

  ▾בכמה עלה מדד המחירים ליצרן בארצות הברית באפריל, ולמה זו הייתה הפתעה?

  המדד עלה ב-1.4% בחודש אחד, לעומת צפי לעלייה של חצי אחוז בלבד, כמעט פי שלושה. האינפלציה השנתית של היצרנים הגיעה ל-6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022, אם כי עדיין רחוקה מהשיא של כ-12% בתקופת הקורונה.

  ▾מה גרם לעלייה במדד המחירים לצרכן בארצות הברית באפריל, ומה הראה מדד הליבה?

  המדד לצרכן עלה ב-0.6% והקפיץ את האינפלציה השנתית ל-3.8%, בעיקר בגלל עלייה של 5.4% במחירי הדלק. מדד הליבה עלה ב-0.4% לאינפלציה שנתית של 2.8%, וההפתעה הקטנה של 0.1% נבעה מסעיף הדיור, שאינו קשור למלחמה.

  ▾מהם גלי האינפלציה שחסימת מצר הורמוז עלולה לייצר?

  הגל הראשון, שהורגש כבר במרץ-אפריל, הוא עליית מחירי הנפט והדלק, ואחריו מגיעות ההשפעות העקיפות שלו: חשמל, שכירות, כימיקלים, מתכות, לוגיסטיקה וטיסות. הגל השני, שעוד לא מורגש, הוא שלב שבו האינפלציה משתרשת לשכר ועלול להתחיל כדור שלג של אינפלציה ושכר, אם כי לפי הכלכלן המצב שונה מ-2022.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כשהמלחמה לא מסתיימת: איך להימנע מעשור אבוד לכלכלה

  9 ביולי 2026·45 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  השווקים מתמחרים תרחיש ביניים בין לא מלחמה ולא הסכם שלום, כאשר אירועים ביטחוניים כמו המתח מול איראן משפיעים על מחירי הנפט והריבית. בנק ישראל מפחית ריבית אך מתמודד עם אי ודאות גבוהה, בעיקר בשל ההשלכות של גירעון תקציבי גבוה וצורך בתקציבי ביטחון גדולים. קיימת טרילמה בין הגדלת תקציב הביטחון, קיצוץ בהוצאות אזרחיות או העלאת מיסים, כאשר כל אפשרות משפיעה אינפלציונית על המשק.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השווקים אינם מתמחרים תרחיש של מלחמה ארוכה או הסכם שלום מיידי, אלא תרחיש ביניים של אי ודאות מתמשכת.
  • החלטות הריבית של ה-FED מושפעות מהלחצים של מחירי הנפט והאינפלציה, כאשר המלחמה משפיעה על התמחור בשווקים.
  • בנק ישראל מפעיל התערבות בשוק המט"ח כדי לייצב את השקל ולהתמודד עם מתקפות ספקולטיביות.
  • הגידול בתקציב הביטחון צפוי להוביל לקיצוצים בהוצאות אזרחיות או להעלאת מיסים, שני תרחישים אינפלציוניים.
  • המדיניות הפיסקלית בישראל נמצאת במתח בין הצורך בביטחון לבין שמירה על יציבות כלכלית וצמיחה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה גילה אורי גרינפלד מאגם לידרים בפרוטוקול החלטת הריבית של ה-FED?

  לפי גרינפלד, כמה חברי ועדה, בשפת ה-FED «few participants» שהם שלושה עד חמישה, תמכו כבר בהחלטה הקודמת בהעלאת ריבית. רוב החברים העריכו שהאינפלציה עלולה להישאר גבוהה בגלל המחסור בשבבים והשפעת ה-AI, וכל זה בהנחה שהמלחמה כבר מאחוריהם.

  ▾איך עובדת שפת ה-FedSpeak בספירת חברי הוועדה?

  בוועדה יש 17 חברים שמתדיינים, מתוכם 12 מצביעים, וכל מילה בהודעה מסמנת מספר: couple הם שניים, few שלושה עד חמישה, many חמישה עד תשעה. מעבר לרוב כותבים majority, ו-most פירושו כמעט כולם.

  ▾למה לפי אורי גרינפלד לאיראן קל יותר היום לאיים בסגירת המצר?

  גרינפלד אומר שהיד של איראן «על השלטר» נעשתה קלה יותר, כי כשהמצר נסגר בפעם הקודמת העולם לא קרס והמחסור באנרגיה נפתר. מנגד, גם השווקים פחות מתרגשים, ומחיר הנפט עלה הפעם בכ-5% בלבד, לאזור 70-80 דולר לעומת 100 דולר בשיא.

  ▾אילו הנחות עומדות מאחורי תחזית בנק ישראל, ולמה גרינפלד מפקפק בהן?

  התחזית מניחה שלא יהיה סבב לחימה נוסף מול איראן ושתקציב הביטחון לא יגדל. גרינפלד טוען שהסיכוי שמשרד הביטחון לא יקבל חלק מהכסף שהוא דורש «שואף לאפס», ולכן סביר שהגירעון יהיה גבוה בהרבה ויש לקחת את התחזיות בסקפטיות.

  ▾מה ההשוואה שגרינפלד עורך בין המצב היום לתקופה שאחרי 1967?

  אחרי 67' שטח המדינה גדל והיה צורך בהשקעה גדולה יותר בביטחון, ולפי הערכתו תקציב הביטחון עמד אז על כחמישה עד שבעה אחוזי תוצר, בערך הרמה של היום. הוא נזהר מלומר שההיסטוריה חוזרת, אבל מזכיר ששנות ה-70 וה-80 היו תקופה שבה הצד הפיסקלי היה חשוב יותר מהריבית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מחצית שנה בבורסה: מי עלו, מי צללו ומה צפוי בהמשך השנה

  2 ביולי 2026·46 דק׳
  אורחים:שחר כהן
  אמ;לקסיכום הפרק

  תל אביב 35 עלה ב-12% במחצית הראשונה של 2026, עם דחיפה משמעותית ממניית טאוור שזינקה ב-91%. מדדי תשתיות ואנרגיה ומדד הטכנולוגיה רשמו עליות ניכרות, בעוד שבנקים, נדל"ן ונפט וגז ירדו. הסקטור הבנקאי נפגע מירידת הריבית והחשיפה למשקיעים זרים, וחברות הביטוח חוו תנודתיות בשל תלות בשוק ההון. בישראל צפויה הפחתת ריבית, בניגוד לציפיות להעלאות ריבית בארה"ב ובאירופה, מה שיכול לתמוך בשוק המקומי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תל אביב 90 מתואם יותר עם הכלכלה הישראלית וכולל חברות קטנות ובינוניות שנפגעו יותר מהמצב הכלכלי והגיאופוליטי.
  • השקעות פסיביות וקרנות מחקות מגבירות את התנודתיות בשוק, כי ירידה במדדים מובילה למכירות רחבות גם במניות קטנות.
  • ענף האנרגיה ותשתיות האנרגיה נהנה מהביקושים הגוברים לדאטה סנטרים שקשורים למהפכת ה-AI.
  • מחזורי המסחר בבורסה עלו משמעותית, בעיקר בעקבות מסחר ימי שישי ופעילות זרים.
  • משקיעי ריטייל בישראל עדיין לא חוו מיתון אמיתי, מה שמקשה עליהם להתמודד עם תיקונים ממושכים בשוק.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה תל אביב 35 עלה 12% במחצית הראשונה של 2026 בזמן שתל אביב 90 פיגר מאחור?

  לדברי אורי גרינפלד, חלק גדול מהפער נובע ממניה אחת, טאוור, שמשקלה במדדים גבוה מאוד והיא עלתה כ-91% מתחילת השנה וסחבה את המדד קדימה. תל אביב 90 מייצג יותר את הכלכלה המקומית, ושם יושבות רוב חברות הנדל"ן, שנפגעו מריבית גבוהה יחסית וממלאי הדירות הלא מכורות.

  ▾מה הסיבות לירידה של כ-7% במדד הבנקים כשהמדדים המרכזיים עלו?

  עד 25 במאי הבנקים עוד היו בפלוס של כ-5%, כך שכל הירידה הגיעה בחודש האחרון. המשתתפים מצביעים על ריבית יורדת שמצמצמת את המרווח בין פיקדונות להלוואות, ועל כך שמשקיעים זרים שהימרו על «מזרח תיכון חדש» נכנסו לבנקים בגלל הסחירות הגבוהה ויצאו מהם באותה מהירות כשהתזה התפכחה.

  ▾איך מכפיל הון של 2 משפיע על התשואה הצפויה ממניית בנק לפי אורי גרינפלד?

  גרינפלד מסביר שהתשואה על ההון של הבנקים בישראל נעה סביב 15%. במכפיל הון של 1, זה כמו להניח שהמניה תעלה 15%, אבל במכפיל של 2 אותה תשואה להון מתורגמת לעלייה של 7.5% בלבד. לדבריו, אחרי מבצע הביפרים והריצה של הבורסה הבנקים הגיעו למכפילים של כ-1.8, רמה שלא נראתה מעולם.

  ▾למה יש בבורסה בתל אביב כל כך הרבה מדדים וענפים?

  עורך שוק ההון של כלכליסט מסביר שתעשיית ההשקעות הפסיביות, קרנות מחקות וקרנות סל, צריכה מדד כדי לעקוב אחריו, וככל שיש יותר מדדים יש יותר מוצרים ויותר מחזור מסחר. הוא מוסיף שהבורסה ניהלה משא ומתן להכניס שותף או למכור את פעילות עריכת המדדים לגוף בינלאומי, כנראה S&P, וירדה מזה לא מזמן. למרות הריבוי, תל אביב 35 ותל אביב 125 מרכזים יחד כ-90% מהמסחר.

  ▾אילו חברות אנרגיה הכפילו את ערכן בחצי השנה ומה הקשר שלהן ל-AI?

  מדד תל אביב תשתיות ואנרגיה עלה כמעט 40%, ומגאור, דוראל וג'נריישן עלו באזור 100% ומעלה. לפי עורך שוק ההון של כלכליסט, הן מתחברות לאותו סיפור של טאוור, «ריצת אמוק» לדאטה סנטרים שדורשת תשתית וחשמל. כדוגמה הוא מציין את חברת הבת של מגאור, מגא די-סי, שמקדמת שבעה פרויקטים גדולים של דאטה סנטרים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• שאלות ותשובות: איך מזהים בועה, בכמה תרד הריבית והאם בנק ישראל רווחי

  25 ביוני 2026·1 שע׳ 0 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אורי גרינפלד ושי סלינס סוקרים את דרכו של אלן גרינספן בראש הפדרל ריזרב והטעויות שהובילו לבועת הנדל"ן ב-2008. בהמשך הם משיבים לשאלות מאזינים מטלגרם על תחזית של 2-3 הפחתות ריבית בישראל בשנה הקרובה ומדידת שכר ממוצע לפי משרה. בנוסף מנותח שוק ה-AI תוך השוואה לבועת הדות-קום, לצד מחקר המעריך שרובוטים יוזילו את עלות השליחויות לדולר אחד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שוק האג"ח והריביות בישראל מתמחר בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית של רבע אחוז במהלך השנה הקרובה.
  • מדידת השכר הממוצע בלמ"ס מבוססת על רמת שכר לכל תלוש ומשרה בנפרד, ולא על סך הכנסת משק הבית או האזרח.
  • החוב האמריקאי אינו מהווה איום פיננסי מיידי על ארצות הברית כל עוד הדולר משמש כמטבע ההגמוני המרכזי בעסקאות הבינלאומיות.
  • מחקר של ברקליז מעריך שמעבר למערכות משלוחים אוטונומיות ורובוטיקה יוזיל את פרמיית השליחויות מ-8-10 דולרים כיום לדולר אחד בלבד.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מדוע נהגו עיתונאים כלכליים לבחון את עובי התיק של אלן גרינספן לפני החלטות ריבית?

  בתקופת כהונתו כיושב ראש הפד נהג גרינספן לשמור על עמימות ולא להרבות בדיבור. בשל כך, רשת CNBC ועיתונאים עקבו אחר עובי התיק הפיזי שנשא כשיצא מביתו, מתוך הנחה שתיק עבה מעיד על צורך בנימוקים מפורטים ועל כוונה לשנות את הריבית, בעוד שתיק דק סימן שלא צפוי שינוי.

  ▾איזו ביקורת מרכזית הופנתה כלפי אלן גרינספן בנוגע להתפתחות משבר הסאב-פריים ב-2008?

  הביקורת העיקרית נגעה למדיניות הריבית הנמוכה שהוביל לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, אז הוריד את הריבית לרמה של אחוז אחד והשאיר אותה נמוכה במשך שנים. גרינספן סבר שהשיפורים הטכנולוגיים והגידול בפריון מקזזים לחצים אינפלציוניים, אך הריבית הנמוכה עודדה את התנפחות בועת הנדל"ן שהובילה למשבר, טעות שבה הודה מאוחר יותר בשימוע בקונגרס.

  ▾כמה הפחתות ריבית מתמחר שוק ההון בישראל לפי אורי גרינפלד?

  שוק איגרות החוב והריביות מתמחר בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית של רבע אחוז כל אחת במהלך השנה הקרובה, כלומר ירידה מצטברת של חצי אחוז עד 0.75%. אורי גרינפלד מציין כי אם השוק יטעה בתמחור, הסיכוי לתרחיש של ארבע או חמש הפחתות ריבית גבוה יותר מההסתברות שהריבית לא תרד כלל, במיוחד אם שיעור האבטלה יעלה בעקבות חזרת אנשי המילואים למשק.

  ▾מדוע בנק ישראל אינו רושם בדרך כלל הפסדים אמיתיים על רזרבות המט"ח שלו?

  רזרבות מטבע החוץ של בנק ישראל אינן מוחזקות כמזומן בלבד, אלא מושקעות בנכסים מניבי תשואה כמו איגרות חוב ממשלתיות בארצות הברית הנושאות ריבית של כ-3.5%, איגרות חוב קונצרניות ומניות המהוות כ-12% מהתיק. אף על פי ששינויים בשערי החליפין יוצרים תנודות על הנייר, התיק מייצר רווח שוטף לאורך זמן ומשמש כרית ביטחון למצבי חירום לאומיים, ללא השפעה ישירה על החלטות הריבית השוטפות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המהפכה בבנק המרכזי של ארה״ב - והמשמעות לשווקים

  18 ביוני 2026·44 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אורי גרינפלד ושי סלינס מנתחים את הגישה המוניטרית של יושב ראש הפדרל ריזרב הנכנס קווין וורש, השואף לבטל את תחזיות הריבית, לצמצם את מאזן הבנק ולהסתמך על נתוני דאטה בזמן אמת ועל הגידול הצפוי בפריון בעקבות הבינה המלאכותית. במקביל הם סוקרים את נתוני האינפלציה בישראל לאחר ירידה של 0.3% במדד מאי והישארות האינפלציה השנתית על 1.9%, דבר המציב את בנק ישראל במיקום נוח להפחתת ריבית בכפוף להתפתחויות הביטחוניות והפיסקליות. בחלק הסיום מציגים השניים את סגירת מתקן המעצר להגירה בפלורידה עקב עלויות גבוהות של מיליון דולר ביום, לצד סקר דעת קהל אמריקאי המציב את ישראל במרכז דירוג האהדה הבינלאומי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ביטול הכוונת השוק העתידית ותחזיות הריבית של הפד מיועד לייצר אלמנט של הפתעה ולהגביר את אפקטיביות החלטות הריבית במאבק באינפלציה.
  • אינפלציית הליבה בישראל ירדה לרמה של 1.6% והאינפלציה השנתית עומדת על 1.9%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל שבין אחוז לשלושה אחוזים.
  • הקמה ותפעול של מתקן המעצר הזמני למסתננים בביצות פלורידה עלו למדינה מעל 330 מיליון דולר והגיעו לקצב הוצאות של מיליון דולר ביום עד לסגירתו.
  • בסקר דעת קהל בארצות הברית על תפיסת מדינות זרות, 46% מהנשאלים הביעו עמדה חיובית כלפי ישראל ו-48% הביעו עמדה שלילית, מה שמיקם אותה במרכז הטבלה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה וורש רוצה לבטל את ה-Dotplot, תחזית הריבית של הפד?

  לטענת וורש, בנק מרכזי מפתיע הוא אפקטיבי יותר. כשהפד מודיע מראש שהריבית צפויה לרדת ב-1% במהלך השנה, הציבור מחליק את ההחלטות שלו ולא ממהר לפעול, ואילו העלאה של רבע אחוז בלי הכוונה קדימה מייצרת זעזוע שנותן מכפיל כוח להחלטה.

  ▾מה השתנה בהודעת הריבית הראשונה של הפד בראשות וורש?

  ההודעה, שבדרך כלל משתרעת על כעמוד בפונט קטן עם הסברים על הסביבה הכלכלית והאינפלציה, קוצצה בכ-70%. נשאר בעיקר משפט אחד שלפיו הפד מתכוון לעמוד ביעד הכפול שלו, ווורש עצמו לא פרסם נקודה משלו בגרף התחזיות.

  ▾מה הקשר בין ברננקי, השפל הגדול והמשבר של 2008?

  בן ברננקי כתב את הדוקטורט ואת עבודותיו האקדמיות על הטעויות של הפד בשפל הגדול של שנות ה-30, ובמהלך כהונתו פרץ המשבר הדומה ביותר לאותו משבר. הוא יישם את מה שחקר, ולפי הכלכלן בפודקאסט הפד שלפני 2008 ואחריה כבר אינו אותו פד, עם הרחבות כמותיות ויעד אינפלציה שלא היה קיים קודם.

  ▾למה האינפלציה באירופה מדאיגה יותר מאשר בארצות הברית לפי הכלכלן הראשי של אגם לידרים?

  חלק גדול מהעובדים באירופה מועסקים בהסכמי שכר קיבוציים שמתעדכנים לפי ציפיות אינפלציה, ואחרי משבר האנרגיה של 2022, עם אינפלציה של 17% בהולנד, העובדים צפויים לדרוש העלאות שכר משמעותיות. כך נוצר אפקט כדור שלג בין שכר למחירים, בעוד שבארצות הברית לוועדי העובדים יש הרבה פחות כוח.

  ▾למה העיתוי שבו וורש נכנס לתפקיד נוח לו במיוחד?

  מחיר הנפט ירד אל מתחת ל-80 דולר לחבית, בעוד שחודשיים קודם עמד על 120 דולר, כך שאין לחץ מיידי להעלות ריבית. לפני המלחמה באיראן, כמינוי של טראמפ, הלחץ הפוליטי להפחית ריבית היה עלול ליצור מתחים מול חברי הוועדה ומול פאוול, שנשאר חבר מצביע.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• העולם חוזר להעלות ריבית - חוץ מבמדינה אחת במזרח התיכון

  11 ביוני 2026·47 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בחודש מאי רכש בנק ישראל כ-800 מיליון דולר כדי לבצע פיחות מבוקר בשקל, מבלי שהדבר יחולל תגובה מיידית וחדה בשווקים. במקביל, מדד המחירים לצרכן בארה״ב טיפס ל-4.3% בהובלת מחירי האנרגיה והמזון, ומעמיד את הפדרל רזרב בפני דילמה אם להעלות את הריבית. הניתוח המוניטרי מראה כי הפד מפוצל בין נצים ליוניים, בעוד שבנקים מרכזיים נוספים בעולם נוטים לחזור למדיניות של העלאות ריבית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • יתרות המט״ח של ישראל חצו את רף 240 מיליארד הדולרים, אך לפי החוק אסור לבנק ישראל להעביר כספים אלו לממשלה לצורך כיסוי הגירעון או תמיכה בענף ההייטק.
  • הפדרל רזרב מעדיף להתמקד במדד אינפלציית הליבה שמנטרל מזון ואנרגיה כדי להימנע מתגובות מוקדמות לתנודות מחירים זמניות הנובעות מאירועים גיאופוליטיים.
  • הוועדה המוניטרית של הפד מורכבת משלושה נצים, שלושה יונים, שלושה שנוטים לצד הניצי ושלושה מתנדנדים, דבר המקשה על קבלת החלטה אחידה לגבי הריבית.
  • מטרתה המקורית של קרן העושר היא להמיר שקלים ממיסוי גז לדולרים ולהשקיעם בנכסים זרים כדי למנוע את החלשת היצוא כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כמה דולרים רכש בנק ישראל במאי, ולמה אף אחד לא שם לב להתערבות בזמן אמת?

  בנק ישראל רכש כ-800 מיליון דולר במהלך מאי, והרכישה התגלתה רק בדיווח החודשי על יתרות המט"ח. אורי גרינפלד מציין שבעבר התערבות כזו הייתה מגיעה מהר לכותרות והדולר היה קופץ מיד, אבל הפעם הדולר לא זז, ואחת ההשערות היא שההתערבות בוצעה דרך גופים מחוץ לישראל.

  ▾לפי ההמלצה של קרן המטבע הבינלאומית, לאילו שלושה צרכים נועדו יתרות המט"ח של מדינה?

  הצורך הראשון הוא מימון ייבוא של מוצרי יסוד כמו חיטה, אנרגיה, אלומיניום ופלדה, ונהוג לשמור כמות שמספיקה לשלושה חודשי ייבוא. השני הוא עמידה בחובות במטבע זר שנפרעים בטווח של עד שנה, והשלישי הוא שמירה על יציבות פיננסית בזמן פיחות חד של המטבע המקומי.

  ▾למה אורי גרינפלד טוען שגובה יתרות המט"ח של ישראל כבר כמעט לא משנה?

  היתרות עומדות כיום על כ-240 מיליארד דולר, בעוד שלהערכתו, וכשהוא מדגיש שזה מספר שהוא סתם זורק, ההמלצה לישראל יכולה להיות בסביבות 60 מיליארד. מרגע שעברת את הרף שנדרש למצבי חירום, אין הבדל של ממש אם אתה ב-60, 70 או 80, וישראל כבר נמצאת ברמה שגרינפלד מתאר כ«חסרת תקדים» ביחס לתוצר.

  ▾איפה מוחזקים 240 מיליארד הדולר של יתרות המט"ח של בנק ישראל ובמה הם מושקעים?

  היתרות מנוהלות בידי מחלקה ייעודית בבנק ישראל ומושקעות בעיקר בניירות ערך: אג"ח של ממשלות כמו ארצות הברית וגרמניה, תיק גדול של אג"ח קונצרניות, בעיקר בדולר, וכ-12% במניות דרך סלים ולא מניות בודדות. לכן היתרות זזות מדי חודש בגלל שיערוך, גם כשבנק ישראל לא קונה ולא מוכר מט"ח.

  ▾מהו המשולש הבלתי אפשרי, ולמה התערבות קבועה בשוק המט"ח מרתיעה משקיעים זרים?

  לפי גרינפלד, בנק מרכזי יכול לשלוט רק בשניים מתוך שלושה: אינפלציה, ריבית ושער החליפין, ומי שמנסה לקבע את המט"ח מאבד שליטה על הריבית או על האינפלציה. סין משמשת כדוגמה לבנק מרכזי שמתערב שנים בשוק המט"ח, ולכן משקיעים לא ששים להשקיע שם, במיוחד במוצרי חוב שמושפעים מאוד מהמטבע.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ״מתכנת בפולין עולה חצי״: האם באמת יש תחליף להייטקיסט הישראלי

  4 ביוני 2026·49 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אמיר ירון הציג בכנס אינדיקציות להאצה בהפחתות הריבית בישראל, מה שהחליש את השקל מול הדולר. התחזקות השקל פוגעת בסטארט-אפים ובחברות הייטק, שמתקשות לגייס כספים ומנהלות תקציבים גבוהים יותר בדולרים. לצד זאת, ה-AI משפר את פרודוקטיביות העובדים ומאפשר יצירת סטארט-אפים קטנים ויעילים יותר, אך גם מאיץ תהליכי פיטורים והחלפה של עובדים בתפקידים בינוניים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התחזקות השקל מול הדולר מייקרת את העלויות בדולרים לחברות הייטק וסטארט-אפים ומקצרת את משך הכסף שברשותם.
  • חברות גדולות מגדרות חלק מהחשיפה המטבעית, אך זה רק מעכב את הפגיעה הכלכלית ולא מונע אותה.
  • ה-AI משפר משמעותית את פרודוקטיביות העובדים המובילים ומאפשר להקים סטארט-אפים קטנים ויעילים במהירות.
  • העלויות הגבוהות בישראל ביחס לפולין, גרמניה ואוקראינה מייצרות לחץ להעסקת עובדים זולים יותר מחו"ל.
  • הייצוא הישראלי, בעיקר מהייטק, מהווה כ-57% מהייצוא הכללי, ולכן פגיעות בשוק זה משפיעות על הכלכלה הלאומית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד השינוי בשער הדולר-שקל משפיע על תקציבי ההייטק הישראלי, במיוחד סטארט-אפים?

  החלשות השקל מול הדולר מייקרת את העלויות בדולרים ב-33 אחוז, כך שסטארט-אפים שגייסו סכום מסוים לפני שנה מוצאים את הכסף שברשותם מספיק פחות זמן, לדוגמה מ-שנתיים לשנה ורבע, מה שיוצר לחץ לגייס הון נוסף בתנאים פחות טובים.

  ▾מהם שלושת הגורמים המרכזיים שמאתגרים את ההייטק הישראלי כיום, כפי שהוזכרו בפרק?

  הגורמים הם: התפתחות ה-AI שמשנה את שוק התוכנה, התחזקות השקל מול הדולר שמייקרת את העלויות, וירידת המכפילים של חברות תוכנה שהקשתה על גיוסי הון והורידה את שווי החברות.

  ▾כיצד משפיעה התחזקות השקל על היכולת של חברות הייטק בינלאומיות בישראל לתכנן תקציבים וגיוס עובדים?

  חברות מגדרות את שער החליפין רק לחצי שנה עד שנה קדימה, ולכן כשהשקל מתחזק מעבר לתקופה זו, התקציב שנבנה על שער חליפין נמוך יותר הופך לפחות ריאלי, מה שמוביל להאטה בגיוס עובדים ולעיתים לפיטורים.

  ▾מה ההשפעה של המצב הביטחוני על הפרודוקטיביות של עובדי ההייטק בישראל כפי שצוין בפרק?

  לדוגמה, חברת ויקס ציינה שבגלל המלחמה דוחים השקת פיצ'רים כי הפרודוקטיביות של העובדים ירדה בזמן המלחמה, מה שמצביע על פגיעה בתפוקה כתוצאה מהמצב הביטחוני.

  ▾מהם הקשיים שבחברות הייטק ישראליות להעלות מחירים ללקוחות בינלאומיים בעקבות עליית עלויות המטבע?

  החברות פועלות בשווקים תחרותיים עם חוזים ארוכי טווח, ולכן קשה להן להעביר את עליית העלויות ללקוחות, במיוחד כשמדובר בחוזים מול חברות גדולות כמו ג'יי.פי מורגן, מה שמוביל לפגיעה ברווחיות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• האם השקל החזק הפך מבשורה לבעיה

  28 במאי 2026·48 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  השקל מתחזק מול הדולר באופן משמעותי, מה שמוזיל ייבוא ומיטיב עם הצרכנים, אך פוגע ביצואנים שמתקשים לשמור על רווחיות ועלולים לפטר עובדים. בנק ישראל הוריד ריבית ברבע אחוז, אך הודעתו הייתה זהירה בשל אי-הוודאות הגיאופוליטית והאינפלציה העולמית. הצפי הוא להמשך הפחתות ריבית אם המצב הגיאופוליטי יתייצב, אך הגירעון התקציבי וההוצאות הביטחוניות מהווים מגבלות משמעותיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מטבע חזק טוב לצרכנים כי הוא מוריד מחירי ייבוא, אך פוגע ביצואנים שמקבלים פחות שקלים על הדולרים שהם מייצאים.
  • הפיטורים בהייטק אינם רק תוצאה של השקל החזק אלא גם קשורים לשינויים טכנולוגיים, מודלים עסקיים חדשים וקושי בגיוס אשראי.
  • הפחתת ריבית קטנה של רבע אחוז לא משפיעה משמעותית על שער החליפין, בעיקר בגלל ווליומים גדולים של מסחר ופעילות גופים מוסדיים.
  • הקורלציה בין פרמיית הסיכון של ישראל לשער החליפין התחזקה מאז מלחמת 7 באוקטובר, אך ירידה בפרמיית הסיכון לא מסבירה לבדה את התחזקות השקל.
  • בנק ישראל נוקט זהירות בהפחתות ריבית בשל אי-הוודאות הגיאופוליטית והפיסקלית, וצופה הפחתות נוספות רק אם המצב יתייצב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה אורי גרינפלד טוען שאין תשובה חד משמעית לשאלה אם שקל חזק טוב למדינה?

  לדבריו השאלה הנכונה היא «מי זה אנחנו?», כי צרכנים מרוויחים ממטבע חזק ויצואנים נפגעים ממנו. הוא מסביר שהגישה של החלשת המטבע, המרקנטליזם, התאימה לעבר הרחוק, כשרוב הייצור נעשה בתוך מדינה אחת, וחזרה במידה מסוימת במלחמת המטבעות שאחרי משבר 2008.

  ▾איך מסביר אורי גרינפלד את הפגיעה של שקל חזק ביצואן ישראלי באמצעות דוגמת 100 הדולר?

  בעבר יצואן שמכר מוצר ב-100 דולר קיבל 360 שקל, הוציא 300 שקל על שכר, שכר דירה ו«היוגורטים בבוקר» ונשאר עם רווח של 60 שקל. כשאותם 100 דולר שווים כ-285 שקל הוא לא גומר את החודש, ונשאר לו להעלות מחירים בחו"ל, לספוג ירידה ברווח או לפטר עובדים.

  ▾למה חברות סייבר ישראליות יכולות להעלות מחירים בדולרים למרות השקל החזק?

  גרינפלד מסביר שלחלק מהתעשייה הישראלית יש יתרון יחסי ברור, ולקוחות לא ימהרו לעבור לחברות סייבר ארגנטינאיות. החלפת מערכת בארגון היא תהליך מסובך, ולכן לקוח מוכן לפעמים לספוג עליית מחירים כדי לשמור על המערכת הקיימת.

  ▾איך הגידור של הגופים המוסדיים מחזק את השקל כשהנאסד"ק עולה?

  לפי נתון שגרינפלד ראה מהבורסה, הגופים המוסדיים מנהלים כ-300 מיליארד דולר במניות בחו"ל. עלייה של 10% בנאסד"ק או ב-S&P מגדילה את התיק ל-330 מיליארד דולר, וכדי לשמור על אותו שיעור גידור הם קונים גידורים, כלומר מוכרים דולרים, בווליומים שמשפיעים יותר מפערי הריביות.

  ▾מה הקשר בין הסכם אפשרי עם איראן וסעודיה לבין התחזקות השקל לפי אורי גרינפלד?

  הוא מזהה את הדיבורים על הסכם עם איראן כאחד משני הגורמים העיקריים להתחזקות, לצד הגידור של המוסדיים. השוק מתמחר את הסיכוי שההסכם יוביל להסכם אברהם עם סעודיה ולכניסה של מאות מיליארדי דולרים להשקעות בתשתיות, וכל הצהרה של דונלד טראמפ בנושא משפיעה על שער החליפין.

  לניתוח המלא של הפרק ←

כתבות במגזין על התוכנית

• 
  כסף וקריירה

  23 אזכורים של לקנות דירה על כל אזכור אחד של לשכור: כך מוכרע ויכוח הדיור בפודקאסטים הישראליים

  28 באוגוסט 2026
• 
  כסף וקריירה

  42 אחוז מאשימים את הכסף, 6 אחוז את עצמם: כך יזמים ישראלים מספרים על הכישלון הראשון

  28 באוגוסט 2026
• 
  כסף וקריירה

  87 פרקים ישראליים על יוקר המחיה: שישה הסברים חוזרים, ושניים מהם סותרים זה את זה

  28 באוגוסט 2026

פודקאסטים דומים

הפודקאסט של נדל”ן ולעניין

ליאור לוסטיג

כלכלה ועסקים98 פרקים

הכסף של החיים עצמם

תומר ורון

כלכלה ועסקים85 פרקים

מאקרו והשקעות עם מתן שטרית

מתן שטרית

כלכלה ועסקים19 פרקים

שני סנט - השקעות, שוק ההון וכסף בגובה העיניים

טל בינשטוק

כלכלה ועסקים44 פרקים

INVESTalk | פודקאסט ההשקעות של הבינלאומי

הבינלאומי

כלכלה ועסקים92 פרקים

מדברים השקעות

מנורה מבטחים

כלכלה ועסקים29 פרקים