אמהות בסטייל- הפודקאסט של טל מאור זינגרמן
טל מאור זינגרמן
60 פרקים
על התוכנית
טל מאור זינגרמן, בשיחות על הורות, עיצוב ולייף סטייל.
מה זה אמהות בסטייל- הפודקאסט של טל מאור זינגרמן?
אמהות בסטייל- הפודקאסט של טל מאור זינגרמן הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית ילדים ומשפחה מאת טל מאור זינגרמן. פודקאסט המציע להורים תובנות עמוקות וכלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרי ההורות, בדגש על התפתחות הילד, עצמאות רגשית וגישות חינוכיות מודעות כמו מונטסורי. בארכיון 60 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-50 דקות.
| קטגוריה | ילדים ומשפחה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 60 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-50 דקות |
| הפרק האחרון | 29 ביוני 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
כשהילד באמצע טנטרום בקופה - מי מטפל בהורה?
"איך לעזור לעצמי ברגעים האלה שלילד קשה? מי מטפל במטפל בעצם?" - טל מאור זינגרמן, יזמית תוכן ומוסמכת מונטסורי, לא מסתפקת בעצות לילד. היא מחזירה את המבט אל ההורה, ומציעה כלים שעובדים גם כשעומדים בלב הקופה.
הפרקים נעים בין הכנה לכיתה א' (מה משרד החינוך באמת מצפה בסוף הגן), דרך טנטרומים בגישה מונטסורית, ועד "המוח הסיבתי" שמתעורר בגיל שש - השלב שבו "זה לא פייר" מפסיק להיות מרדנות והופך לחוש צדק מתפתח.
הורות עם בסיס מקצועי, בגובה העיניים, ובלי רגשות אשמה מיותרים.
פודקאסט המציע להורים תובנות עמוקות וכלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרי ההורות, בדגש על התפתחות הילד, עצמאות רגשית וגישות חינוכיות מודעות כמו מונטסורי.
המנחה
טל מאור זינגרמן היא יזמית תוכן ומוסמכת מונטסורי. היא מנחה את הפודקאסט מתוך ידע מקצועי ונקודת מבט חינוכית, ומנגישה להורים תובנות עמוקות וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי ההורות השונים.
הסגנון
התוכנית מארחת מומחים מתחומי התפתחות הילד וההורות, ומציגה גישות חינוכיות כמו מונטסורי. הסגנון הוא שיח אינפורמטיבי ופרקטי, שמטרתו לספק להורים ידע והכוונה. לעיתים משולבים גם שאלות מהקהילה דרך בן זוגה של המנחה.
תובנות הזהב מהארכיון
- האחריות למוכנות הילד ופיתוח כישוריו חורגת ממערכת החינוך הפורמלית ומחייבת מעורבות הורית אקטיבית.
- התפתחות רגשית ודימוי עצמי של ילדים קשורים באופן הדוק לאתגרים לימודיים והתפתחותיים.
- הבנה של שלבי ההתפתחות המוחיים והקוגניטיביים של הילד וההורה (כמו 'המוח הסיבתי' או 'מוח ההיריון') היא קריטית להתמודדות יעילה.
- גישת מונטסורי מהווה מסגרת עקרונית להבנת צרכי הילד ולטיפוח עצמאותו.
- חמלה עצמית היא כלי חיוני להורים להתמודדות עם רגשות אשמה וביקורת עצמית, המשפיע גם על מודלינג לילדים.
התוכנית מתאימה להורים המחפשים הבנה מעמיקה של התפתחות ילדיהם וכלים מעשיים לטיפוח עצמאותם ורווחתם הרגשית, מתוך גישה חינוכית מודעת.
השאלות הבולטות בארכיון
ספרי קצת על הקשר בין קלינאות תקשורת לקריאה וכתיבה, כי מלא אנשים חושבים שקלינאות תקשורת זה לטפל עכשיו בשיבושי הגיעה.
איך לעזור לעצמי ברגעים האלה שלילד קשה? זאת אומרת, מי מטפל במטפל בעצם?
הרגע שבו המנחות מפרקות את התלונה "זה לא פייר" ומסבירות שהיא לא נובעת ממרדנות, אלא משלב התפתחותי חדש שבו הילד מתחיל להשוות את עצמו לעולם החיצון ולפתח חוש צדק ומוסר.
אז מה זו בעצם חמלה עצמית, ולמה כולנו זקוקות וזקוקים לה?
איך אני אמורה להגיב כשאני מוצאת את הבנות שלי אחרי כמה דקות של שקט, כשהן שפכו את כל המשחקים, הוסיפו דבק ונצנצים, ויצרו כאוס מוחלט, בלי לאבד את השפיות שלי?
מה בעצם ההבדל בין הפרעת קשב לבין אישה שחווה קשיי קשב אחרי לידה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק חושף מה משרד החינוך באמת מצפה מהילד שלך לדעת לפני כיתה א' ואיך לעזור לו להגיע מוכן.
הפרק עוסק בהכנה לכיתה א', עם דגש על רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה. הוא מיועד להורים לילדים בגילאי גן, ומסביר מדוע האחריות למוכנות הילד לא יכולה להישאר רק בידי מערכת החינוך. האזנה לפרק תבהיר מהן הציפיות הרשמיות מילדי גן חובה, תספק כלים מעשיים לתמיכה בתהליך, ותדגיש את ההשפעה העצומה של קשיי קריאה על הדימוי העצמי של הילד.
- משרד החינוך מצפה מילד בסוף גן חובה להכיר כ-18 אותיות, לקשר בין אות לצליל, ולגלות מיומנויות של מודעות פונולוגית כמו חלוקת מילים לצלילים.
- קלינאות תקשורת אינה עוסקת רק בשיבושי היגוי, אלא בכל תחומי התפתחות השפה, שהיא התשתית לרכישת הקריאה והכתיבה.
- לקשיים ברכישת קריאה וכתיבה יש השלכות רגשיות עמוקות וארוכות טווח על הדימוי העצמי של הילד, הרבה מעבר לקושי הלימודי עצמו.
- הציפייה של מערכת החינוך שהילדים ירכשו את התשתית לקריאה וכתיבה כבר בגן היא שינוי משמעותי שהתרחש רשמית כבר בשנת 2009, והורים רבים אינם מודעים לכך.
ספרי קצת על הקשר בין קלינאות תקשורת לקריאה וכתיבה, כי מלא אנשים חושבים שקלינאות תקשורת זה לטפל עכשיו בשיבושי הגיעה.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
איך לעזור לילד.ה שלי להתכונן לכיתה א׳?
פרקים אחרונים
איך לעזור לילד.ה שלי להתכונן לכיתה א׳?
29 ביוני 202457 דק׳אורחים:צליל דבורסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהכנה לכיתה א', עם דגש על רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה. הוא מיועד להורים לילדים בגילאי גן, ומסביר מדוע האחריות למוכנות הילד לא יכולה להישאר רק בידי מערכת החינוך. האזנה לפרק תבהיר מהן הציפיות הרשמיות מילדי גן חובה, תספק כלים מעשיים לתמיכה בתהליך, ותדגיש את ההשפעה העצומה של קשיי קריאה על הדימוי העצמי של הילד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משרד החינוך מצפה מילד בסוף גן חובה להכיר כ-18 אותיות, לקשר בין אות לצליל, ולגלות מיומנויות של מודעות פונולוגית כמו חלוקת מילים לצלילים.
- קלינאות תקשורת אינה עוסקת רק בשיבושי היגוי, אלא בכל תחומי התפתחות השפה, שהיא התשתית לרכישת הקריאה והכתיבה.
- לקשיים ברכישת קריאה וכתיבה יש השלכות רגשיות עמוקות וארוכות טווח על הדימוי העצמי של הילד, הרבה מעבר לקושי הלימודי עצמו.
- הציפייה של מערכת החינוך שהילדים ירכשו את התשתית לקריאה וכתיבה כבר בגן היא שינוי משמעותי שהתרחש רשמית כבר בשנת 2009, והורים רבים אינם מודעים לכך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהכנה לכיתה א', עם דגש על רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה. הוא מיועד להורים לילדים בגילאי גן, ומסביר מדוע האחריות למוכנות הילד לא יכולה להישאר רק בידי מערכת החינוך. האזנה לפרק תבהיר מהן הציפיות הרשמיות מילדי גן חובה, תספק כלים מעשיים לתמיכה בתהליך, ותדגיש את ההשפעה העצומה של קשיי קריאה על הדימוי העצמי של הילד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משרד החינוך מצפה מילד בסוף גן חובה להכיר כ-18 אותיות, לקשר בין אות לצליל, ולגלות מיומנויות של מודעות פונולוגית כמו חלוקת מילים לצלילים. · קלינאות תקשורת אינה עוסקת רק בשיבושי היגוי, אלא בכל תחומי התפתחות השפה, שהיא התשתית לרכישת הקריאה והכתיבה. · לקשיים ברכישת קריאה וכתיבה יש השלכות רגשיות עמוקות וארוכות טווח על הדימוי העצמי של הילד, הרבה מעבר לקושי הלימודי עצמו. · הציפייה של מערכת החינוך שהילדים ירכשו את התשתית לקריאה וכתיבה כבר בגן היא שינוי משמעותי שהתרחש רשמית כבר בשנת 2009, והורים רבים אינם מודעים לכך.
טנטרומים: איך להתמודד לפי הגישה המונטסורית?
19 בינואר 202337 דק׳אורחים:שילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהתמודדות עם טנטרומים של ילדים קטנים מנקודת מבט מונטסורית. טל מאור זינגרמן, יזמית תוכן ומוסמכת מונטסורי, מסבירה למה טנטרומים קורים ונותנת כלים פרקטיים איך למנוע אותם מראש ולהתמודד איתם כשהם קורים. בפרק מתארח בן זוגה, שי, שמציג שאלות מהקהילה ועוזר להפוך את הדיון למעשי ורלוונטי לכל הורה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בזמן טנטרום במקום ציבורי, יש לרדת לגובה העיניים של הילד, להבטיח את ביטחונו, ולהישאר נוכח באופן מלא במקום לנסות להרצות לו או לאיים בעזיבה.
- אם טנטרום כולל אלימות או הרס, יש לעצור את ההתנהגות באופן מיידי וברור כדי להבטיח את ביטחון הילד והסביבה, ורק אז להתפנות לטיפול ברגש.
- עקרון ה'תיקון' המונטסורי הוא מפתח: לאחר שהילד נרגע, יש לתת לו הזדמנות לתקן את הנזק שנגרם (פיזית או רגשית), ובכך להפוך את החוויה הקשה להזדמנות למידה.
- טנטרום הוא חלק טבעי, תקין ורצוי בהתפתחות הילד, הנובע מהמפגש בין רצונות עזים לתסכול, בשלב בו המוח עדיין אינו בשל לוויסות רגשי.
- כדי להתמודד עם הסיטואציה, ההורה צריך קודם כל לדאוג לעצמו; לדמיין 'גלימת סופר-אימא' יכול לעזור לשדר רוגע, שליטה וביטחון שהם חיוניים להרגעת הילד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהתמודדות עם טנטרומים של ילדים קטנים מנקודת מבט מונטסורית. טל מאור זינגרמן, יזמית תוכן ומוסמכת מונטסורי, מסבירה למה טנטרומים קורים ונותנת כלים פרקטיים איך למנוע אותם מראש ולהתמודד איתם כשהם קורים. בפרק מתארח בן זוגה, שי, שמציג שאלות מהקהילה ועוזר להפוך את הדיון למעשי ורלוונטי לכל הורה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בזמן טנטרום במקום ציבורי, יש לרדת לגובה העיניים של הילד, להבטיח את ביטחונו, ולהישאר נוכח באופן מלא במקום לנסות להרצות לו או לאיים בעזיבה. · אם טנטרום כולל אלימות או הרס, יש לעצור את ההתנהגות באופן מיידי וברור כדי להבטיח את ביטחון הילד והסביבה, ורק אז להתפנות לטיפול ברגש. · עקרון ה'תיקון' המונטסורי הוא מפתח: לאחר שהילד נרגע, יש לתת לו הזדמנות לתקן את הנזק שנגרם (פיזית או רגשית), ובכך להפוך את החוויה הקשה להזדמנות למידה. · טנטרום הוא חלק טבעי, תקין ורצוי בהתפתחות הילד, הנובע מהמפגש בין רצונות עזים לתסכול, בשלב בו המוח עדיין אינו בשל לוויסות רגשי. · כדי להתמודד עם הסיטואציה, ההורה צריך קודם כל לדאוג לעצמו; לדמיין 'גלימת סופר-אימא' יכול לעזור לשדר רוגע, שליטה וביטחון שהם חיוניים להרגעת הילד.
איך ליישם מונטסורי בבית אחרי גיל שש?
22 בספטמבר 202237 דק׳אורחים:אדי מרגליתלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק צולל לעקרונות גישת מונטסורי עבור ילדים אחרי גיל 6, שלב המכונה "המישור השני". המנחה, תל מאור זינגרמן, והאורחת, אדי מרגלית, מסבירות את השינויים שהילד חווה עם התפתחות "המוח הסיבתי" והעיסוק המוגבר בצדק. הפרק מיועד להורים ומספק כלים מעשיים לשילוב הילדים בתכנון וניהול פרויקטים משפחתיים, כדרך ליישם את הגישה בבית ולטפח עצמאות מחשבתית, גם בהיעדר מסגרת חינוכית מתאימה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בסביבות גיל 6, הילד חווה "לידה מחדש" והמוח שלו עובר ממצב סופג למצב חוקר, שואל ומנמק, המכונה "המוח הסיבתי".
- הדגש בהתפתחות עובר מעצמאות פיזית לעצמאות מחשבתית, אותה ניתן לטפח דרך שיתוף הילד בפרויקטים ארוכי טווח כמו תכנון טיול.
- התלונה הנפוצה "זה לא פייר" נובעת מחוש צדק ומוסר מתפתח, כשהילד מתחיל להשוות את עצמו לאחרים ולסביבה החיצונית.
- בהיעדר מסגרות חינוך מונטסורי בגיל יסודי, להורים יש תפקיד מרכזי בהקניית כישורי חיים כמו ניהול פרויקטים ותכנון באופן יזום בבית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק צולל לעקרונות גישת מונטסורי עבור ילדים אחרי גיל 6, שלב המכונה "המישור השני". המנחה, תל מאור זינגרמן, והאורחת, אדי מרגלית, מסבירות את השינויים שהילד חווה עם התפתחות "המוח הסיבתי" והעיסוק המוגבר בצדק. הפרק מיועד להורים ומספק כלים מעשיים לשילוב הילדים בתכנון וניהול פרויקטים משפחתיים, כדרך ליישם את הגישה בבית ולטפח עצמאות מחשבתית, גם בהיעדר מסגרת חינוכית מתאימה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בסביבות גיל 6, הילד חווה "לידה מחדש" והמוח שלו עובר ממצב סופג למצב חוקר, שואל ומנמק, המכונה "המוח הסיבתי". · הדגש בהתפתחות עובר מעצמאות פיזית לעצמאות מחשבתית, אותה ניתן לטפח דרך שיתוף הילד בפרויקטים ארוכי טווח כמו תכנון טיול. · התלונה הנפוצה "זה לא פייר" נובעת מחוש צדק ומוסר מתפתח, כשהילד מתחיל להשוות את עצמו לאחרים ולסביבה החיצונית. · בהיעדר מסגרות חינוך מונטסורי בגיל יסודי, להורים יש תפקיד מרכזי בהקניית כישורי חיים כמו ניהול פרויקטים ותכנון באופן יזום בבית.
אז מה לעשות עם כל רגשות האשמה האלה?
22 במרץ 202241 דק׳אורחים:ירדן גלילילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק צולל לעומק תופעת רגשות האשמה בקרב אמהות ומציג את מושג החמלה העצמית כמפתח להתמודדות. הוא מיועד לכל הורה שמרגיש שהוא סוחב על עצמו שק כבד של אשמה ורוצה ללמוד איך להקל על העומס. באמצעות פירוק המושג 'חמלה עצמית' לשלושה מרכיבים פרקטיים, הפרק מציע כלים מעשיים שניתן ליישם כדי לחיות בשלום עם עצמך ולשפר את ההורות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חמלה עצמית אינה רחמים עצמיים, אלא כלי המורכב משלושה חלקים: מיינדפולנס (קשיבות לרגש), טוב לב עצמי (self-kindness), והבנה שאנחנו חלק מאנושות משותפת (common humanity).
- התמודדות עם רגשות קשים כמו אשמה לא דורשת הדחקה, אלא קשיבות (מיינדפולנס) - היכולת להיות נוכחת עם הרגש ולקבל אותו כפי שהוא, בלי שיפוטיות.
- הדרך שבה הורה מתייחס לעצמו אחרי טעות מהווה מודלינג עבור הילדים, ומלמדת אותם כיצד להתייחס לעצמם במצבים דומים בעתיד.
- כדי לתרגל 'טוב לב עצמי', מומלץ לכתוב לעצמך מכתב כאילו את החברה הכי טובה שלך, ולהחליף במודע את הביקורת העצמית הקשה במילים תומכות ונחמדות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק צולל לעומק תופעת רגשות האשמה בקרב אמהות ומציג את מושג החמלה העצמית כמפתח להתמודדות. הוא מיועד לכל הורה שמרגיש שהוא סוחב על עצמו שק כבד של אשמה ורוצה ללמוד איך להקל על העומס. באמצעות פירוק המושג 'חמלה עצמית' לשלושה מרכיבים פרקטיים, הפרק מציע כלים מעשיים שניתן ליישם כדי לחיות בשלום עם עצמך ולשפר את ההורות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חמלה עצמית אינה רחמים עצמיים, אלא כלי המורכב משלושה חלקים: מיינדפולנס (קשיבות לרגש), טוב לב עצמי (self-kindness), והבנה שאנחנו חלק מאנושות משותפת (common humanity). · התמודדות עם רגשות קשים כמו אשמה לא דורשת הדחקה, אלא קשיבות (מיינדפולנס) - היכולת להיות נוכחת עם הרגש ולקבל אותו כפי שהוא, בלי שיפוטיות. · הדרך שבה הורה מתייחס לעצמו אחרי טעות מהווה מודלינג עבור הילדים, ומלמדת אותם כיצד להתייחס לעצמם במצבים דומים בעתיד. · כדי לתרגל 'טוב לב עצמי', מומלץ לכתוב לעצמך מכתב כאילו את החברה הכי טובה שלך, ולהחליף במודע את הביקורת העצמית הקשה במילים תומכות ונחמדות.
איך להעניק עצמאות לילדים מבלי להשתגע
30 בדצמבר 202154 דק׳אורחים:מירה בוקאילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, טל מאור זינגרמן מארחת את מירה בוקאי, מרפאה בעיסוק, לשיחה על פיתוח עצמאות אצל ילדים. הפרק מסביר מהם 'תפקודים ניהוליים' (היכולת שלנו לתכנן, לארגן ולווסת את עצמנו) וכיצד הקושי של הורים בתפקודים אלו משפיע על היכולת שלהם לאפשר לילדיהם עצמאות. מירה מציגה את גישת 'אימא מאמנת' כדרך להפוך סיטואציות מאתגרות, כמו בלאגן גדול, להזדמנות ללמד את הילדים לפתור בעיות ולפתח את כישורי המוח הגבוהים שלהם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התפקודים הניהוליים, היושבים בחלק הקדמי של המוח, הם מה שמאפשר לנו לפתור בעיות ולהוציא לפועל פעולות בצורה יעילה. עומס, עייפות וחרדה אצל הורים פוגעים ביכולתם להשתמש באזור זה במוח.
- התפקיד של מרפאה בעיסוק הוא לעזור לאדם להשתתף בפעילויות חיים משמעותיות עבורו על אף מגבלה כלשהי, ולא רק לעבוד על מוטוריקה עדינה.
- גישת 'אימא מאמנת' רואה בסיטואציות מאתגרות עם ילדים (כמו יצירה מלכלכת) הזדמנות לפתח אצלם את התפקודים הניהוליים, במקום להגיב מתוך איום או תסכול.
- תפקודים ניהוליים נחלקים ל'קרים' (תכנון, ארגון, זיכרון עבודה) ו'חמים' (ויסות רגשי, גמישות מחשבתית), ושניהם חיוניים להתנהלות היומיומית.
- כדי להיות 'מאמן' טוב לילד, ההורה צריך קודם כל להפעיל את התפקודים הניהוליים של עצמו: לעצור, להבין את הסיטואציה מנקודת מבטו של הילד, ולהחליט על תגובה שמקדמת למידה ועצמאות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה, טל מאור זינגרמן מארחת את מירה בוקאי, מרפאה בעיסוק, לשיחה על פיתוח עצמאות אצל ילדים. הפרק מסביר מהם 'תפקודים ניהוליים' (היכולת שלנו לתכנן, לארגן ולווסת את עצמנו) וכיצד הקושי של הורים בתפקודים אלו משפיע על היכולת שלהם לאפשר לילדיהם עצמאות. מירה מציגה את גישת 'אימא מאמנת' כדרך להפוך סיטואציות מאתגרות, כמו בלאגן גדול, להזדמנות ללמד את הילדים לפתור בעיות ולפתח את כישורי המוח הגבוהים שלהם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התפקודים הניהוליים, היושבים בחלק הקדמי של המוח, הם מה שמאפשר לנו לפתור בעיות ולהוציא לפועל פעולות בצורה יעילה. עומס, עייפות וחרדה אצל הורים פוגעים ביכולתם להשתמש באזור זה במוח. · התפקיד של מרפאה בעיסוק הוא לעזור לאדם להשתתף בפעילויות חיים משמעותיות עבורו על אף מגבלה כלשהי, ולא רק לעבוד על מוטוריקה עדינה. · גישת 'אימא מאמנת' רואה בסיטואציות מאתגרות עם ילדים (כמו יצירה מלכלכת) הזדמנות לפתח אצלם את התפקודים הניהוליים, במקום להגיב מתוך איום או תסכול. · תפקודים ניהוליים נחלקים ל'קרים' (תכנון, ארגון, זיכרון עבודה) ו'חמים' (ויסות רגשי, גמישות מחשבתית), ושניהם חיוניים להתנהלות היומיומית. · כדי להיות 'מאמן' טוב לילד, ההורה צריך קודם כל להפעיל את התפקודים הניהוליים של עצמו: לעצור, להבין את הסיטואציה מנקודת מבטו של הילד, ולהחליט על תגובה שמקדמת למידה ועצמאות.
מוח של אמהות - ואיך אפשר להפחית מהעומס
16 בנובמבר 202150 דק׳אורחים:דוקטור שירלי הרשקולניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק המפרק את תופעת 'טפשת ההיריון' והשינויים הקוגניטיביים שאישה חווה אחרי לידה. מומחית מסבירה מה קורה למוח, מדוע יכולות מסוימות נחלשות ואחרות מתחזקות, ומה ההבדל המהותי בין קשיי הקשב הזמניים הללו להפרעת קשב (ADHD) מאובחנת. הפרק מיועד לכל אימא שמרגישה שהמוח שלה 'לא מה שהיה פעם' ומעניק נרמול, ידע והקלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- במהלך ההיריון ואחרי הלידה, המוח הנשי עובר שינויים פיזיים ממשיים, כולל ירידה בחומר האפור באזורים חברתיים, כדי לחזק את הקשר עם התינוק על חשבון אינטראקציות חברתיות.
- היכולת לזהות רגשות דווקא מתחזקת במהלך ההיריון, כחלק מההכנה של הגוף והמוח לאימהות.
- יש הבדל מהותי בין 'קשיי קשב' של אישה אחרי לידה לבין הפרעת קשב (ADHD); הפרעת קשב היא מצב נוירולוגי מולד שסימניו קיימים מהילדות, בעוד שהשינויים הקוגניטיביים סביב הלידה הם תופעה זמנית וחולפת.
- אישה עם הפרעת קשב מאובחנת צפויה לחוות את תקופת ההיריון ואחרי הלידה בעוצמה גבוהה יותר ובקושי רב יותר מאישה ללא הפרעת קשב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק המפרק את תופעת 'טפשת ההיריון' והשינויים הקוגניטיביים שאישה חווה אחרי לידה. מומחית מסבירה מה קורה למוח, מדוע יכולות מסוימות נחלשות ואחרות מתחזקות, ומה ההבדל המהותי בין קשיי הקשב הזמניים הללו להפרעת קשב (ADHD) מאובחנת. הפרק מיועד לכל אימא שמרגישה שהמוח שלה 'לא מה שהיה פעם' ומעניק נרמול, ידע והקלה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
במהלך ההיריון ואחרי הלידה, המוח הנשי עובר שינויים פיזיים ממשיים, כולל ירידה בחומר האפור באזורים חברתיים, כדי לחזק את הקשר עם התינוק על חשבון אינטראקציות חברתיות. · היכולת לזהות רגשות דווקא מתחזקת במהלך ההיריון, כחלק מההכנה של הגוף והמוח לאימהות. · יש הבדל מהותי בין 'קשיי קשב' של אישה אחרי לידה לבין הפרעת קשב (ADHD); הפרעת קשב היא מצב נוירולוגי מולד שסימניו קיימים מהילדות, בעוד שהשינויים הקוגניטיביים סביב הלידה הם תופעה זמנית וחולפת. · אישה עם הפרעת קשב מאובחנת צפויה לחוות את תקופת ההיריון ואחרי הלידה בעוצמה גבוהה יותר ובקושי רב יותר מאישה ללא הפרעת קשב.
איך מגדלים תינוקות לפי הגישה המונטסורית
11 באוקטובר 202147 דק׳?איך להפוך כל משחק למונטסורי
29 במאי 20211 שע׳ 2 דק׳?מה זה חינוך מונטסורי
6 במאי 202141 דק׳פרק 51- לצאת מאיזון: הקריירה שלנו אחרי הלידה
8 בספטמבר 20201 שע׳ 4 דק׳
פודקאסטים דומים
מיינדפולנס
ורד פ
זוגיות, משברים ו - ADHD
מורן סמון (moran samun)
ילדים מדברים עם מלי קצב הנדלמן
mali katsav hendelman
הורות בקשב עם יעל עומר
הפודקאסט להורים לילדים עם הפרעת קשב שרוצים להיות בהורות קשובה
הקול בראש - הפסיכולוגיה של הספורט
רועי יבלוצניק
THH - תזונה: הצעד הבא
Ruti Fink