מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

הפסיכולוג החינוכי שונה מהקליני: הוא לא מטפל רק בילד בחדר סגור, אלא עובד עם כל הסביבה - גן, יסודי, חטיבה, הורים, מורים והנהלה - מתוך אמונה שהסביבה מעצבת את הילד. · תגובת מורה לתלמיד מסוים (כעס, הזדהות-יתר או דחייה) עשויה לנבוע מחוויות אישיות מעברו, כמו חוויית בריונות שעברה עליו בילדותו, ולכן חלק מהעבודה הוא להאיר זאת כמראה ניטרלית מבחוץ. · ילדים מבטאים את עולמם הפנימי דרך משחק, ציור, סיפורים וחלומות גם בלי המילים של המבוגרים - כשמרגישים שיש מבוגר מוכן באמת להקשיב ולהיות איתם בכל מה שיאמרו. · עמדת המטפל היא לא-שיפוטית: 'אני לא בא לשפוט אם אתה אב גרוע או מורה לא טובה, אלא להקשיב ולנסות להבין כדי לעזור' - וזה מה שיוצר תחושת ביטחון ושיתוף. · ההלקאה העצמית של הורים ומורים אינה מועילה; חלק מרכזי מהעבודה הוא לעזור להם לפתח חמלה עצמית ולתת לעצמם קרדיט גם כשאינם יכולים לשנות הכול בכיתה.

מי היא יעל שטיינברג ומה תפקידה בשפ״ח ירושלים?

יעל שטיינברג היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה, שעובדת בשירות הפסיכולוגי החינוכי ירושלים כבר 23 שנה. מתוכן 14 שנה במרכז המערכתי, שאותו היא מנהלת בחמש השנים האחרונות. את הפרק, מספר 8 בסדרה, מנחה רינת ספיבק.

מה הביא את יעל שטיינברג לעבודה מערכתית ולא לטיפול פרטני?

במקביל לכניסתה לשירות היא עבדה בקופת חולים בצוות של הפרעות אכילה, וראתה שם נערות רבות שמגיעות מאותם בתי ספר מובילים. היא מספרת שישבה שם וחשבה שאם רק הייתה יכולה ללכת לבית הספר ההוא ולעשות משהו זה היה נהדר, ומכאן ההרגשה שהיא רוצה קצת לשנות את העולם.

מה קרה במקרה של האמא שהוזעקה לבית הספר על ידי בתה?

אחרי ריב בין כמה ילדים, אחת המעורבות התקשרה לאמה. האם הגיעה לבית הספר, עברה את השומר, את המנהלת, את המחנכת ואת כל אנשי הצוות, איימה על הילדים בעצמה ויצאה. לפי יעל שטיינברג, שם בדיוק מתחילה העבודה של הפסיכולוג החינוכי.

לאיזה שינוי הובילה העבודה המערכתית באותו בית ספר?

השאלה שנשאלה הייתה למה הילדה לא פנתה למורה, לרכזת או למנהלת אלא ישר לאמא. משם התפתחה בדיקה של קשרי מורים ותלמידים, נערכו קבוצות מיקוד עם תלמידים, ובסופו של דבר מערכת השעות בבית הספר שונתה כדי לאפשר קשר מורה ותלמיד.

מה מייחד את הפסיכולוג החינוכי לעומת פסיכולוגים אחרים?

טיפול ודיאגנוסטיקה עושים גם כל שאר הפסיכולוגים, ולכן החלק המערכתי הוא מה שמייחד את הפסיכולוג החינוכי. התפקיד אינו לגשר בין הורים לצוות אלא לעזור למסגרת החינוכית לחשוב את היחסים בתוך עצמה ומול הממשקים שלה, כולל השאלה אם באופן לא מודע הצוות תופס את ההורים כאויבים.

מה הביא את דרור לי ריינר לתחום הטיפול המשפחתי?

שתי סיבות. האישית: כשהייתה בצבא, בשלב שנקרא הקן המתרוקן, ההורים שלה התגרשו, והמשבר ההוא הפך לתשוקה לעזור למשפחות. המקצועית: כפסיכולוגית צעירה ישבה בישיבות צוות רב מקצועיות והרגישה שהתיאורים של הילד מפנים חיצים לעבר מה שקורה בבית, בלי שיהיו לה כלים לעזור שם. היום היא מדריכה בטיפול משפחתי וזוגי כבר 35 שנה, מהן 30 במרכז לטיפול משפחתי בשפ״ח.

מה ההבדל בין IP ל-UP בטיפול המשפחתי?

IP הוא המטופל המזוהה, בן המשפחה שהמשפחה בחרה באופן לא מודע לייצג את הקשיים שלה. UP הוא מונח של הצוות בירושלים, Unidentified Potential, כלומר הנער שמביא את המשפחה נתפס כפוטנציאל לא מזוהה. תפקיד המטפל הוא להפוך אותו ל-Identified Potential ולזהות דרכו את הפוטנציאל של המשפחה לקשר ולקרבה.

מהי הדוגמה של יוסף ולמה טיפול רק בו נחשב חטא כפול?

יוסף הוא מתבגר מוכשר עם תת הישגיות, חרדה, דיכאון וקשיים חברתיים, בן להורים שנקראים בדוגמה יעקב ורחל, כשלאב היו התקפי זעם קשים והאם ניסתה לרצות ולסדר בין כולם. טיפול בנער בלבד היה מחמיץ את שורש הבעיה שישב בזוגיות, וגם ממקם את כל הקושי עליו כאילו הוא הבעייתי והדיספונקציונלי.

מהו המשולש בטיפול משפחתי ואיך המטפל נשמר ממנו?

המשולש הוא מושג של מארי בואן, שעוסק ביחס בין מובחנות לביחד בתוך המשפחה. כשיש מתח מתמשך וחרדה בין בני הזוג, המערכת מכניסה פנימה שלישי כדי לייצב את עצמה, וזה יכול להיות חמות, ילד, מאהב או אפילו המטפל. העמדה של הצוות היא לא להשתלש פנימה, כי מטפל שמזדהה עם צד אחד מאבד את המקום שרואה את כולם.

אילו סוגי משפחות מגיעים היום לטיפול לעומת העבר?

אם בעבר המשפחות היו בעיקר אבא, אמא וילד, היום מגיעות הרבה משפחות חד הוריות והרבה משפחות פרק ב׳, שנקראות גם משפחות מורכבות. דרור לי ריינר מציינת שהם משתדלים לא לטפל בגירושים בשיא המשבר, כי אז ההורים לא פנויים להתמודדות עם הילדים, אלא לפני או קצת אחרי.

פסיכולוגיה

פסיכולוגיה מדוברת - שפ"ח ירושלים

Yuval Malchi

10 פרקים

על התוכנית

פודקאסט של השירות הפסיכולוגי החינוכי ירושלים. בפודקאסט ראיונות קצרים עם המרכזים המקצועיים בנושאי הלב והליבה של הפסיכולוגיה החינוכית . תיאום והפקה מטעם שפ"ח ירושלים - דורית בן גד אלבז והדס לוי סדן מנחה - רינת ספיבק הקלטה ומיקס - אורי בן דור הפקה - יובל מלחי, קטעים הפקות מקור

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה פסיכולוגיה מדוברת - שפ"ח ירושלים?

פסיכולוגיה מדוברת - שפ"ח ירושלים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת Yuval Malchi. מבט עומק מערכתי ופסיכולוגי על התפתחות הילד והנער בתוך המרחבים החינוכיים והמשפחתיים. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-12 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	פסיכולוגיה
פרקים בארכיון	10
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש כמעט כל יום
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-12 דקות
הפרק האחרון	16 בנובמבר 2022
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

ריב בין תלמידות שהסתיים בהזעקת אם - וחשף כשל עמוק בין הצוות לתלמידים

פסיכולוגיות מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים מראות איך אירוע פרטני בבית ספר אינו רק סיפור אישי אלא סימפטום של מערכת שלמה. הפסיכולוג החינוכי, הן מסבירות, לא מטפל רק בילד בחדר סגור אלא עובד עם הגן, ההורים, המורים וההנהלה - כי הסביבה מעצבת את הילד.

מפרק על מודל ה"חכה" לחינוך מיני - שיח פתוח שדווקא מעלה את גיל קיום היחסים ולא מוריד אותו - ועד שיחה על איך תגובת מורה לתלמיד עשויה לנבוע מחוויית בריונות שעבר בעצמו. השאלה שחוזרת היא מי באמת "המטופל" כאן.

מבט מערכתי על התפתחות הילד והנער במרחבים החינוכיים והמשפחתיים, בטון מקצועי, אמפתי ולא שיפוטי.

ספרות וספריםחינוךאמונה ותורהאוכל וקולינריההורות וילדים

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת פסיכולוגיה מדוברת - שפ"ח ירושלים

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.5

תובנות לפרק

מבט עומק מערכתי ופסיכולוגי על התפתחות הילד והנער בתוך המרחבים החינוכיים והמשפחתיים.

המנחה

מנחי הפודקאסט הם אנשי מקצוע המנהלים שיחות עומק עם פסיכולוגים ואנשי טיפול מתוך עמדה סקרנית, כבוד רב למקצוע ורצון להנגיש ידע פסיכולוגי סבוך בצורה בהירה ויישומית. הם מפגינים רגישות גבוהה ומעודדים את האורחים להציג מורכבות, תוך שמירה על טון מקצועי, אמפתי ולא שיפוטי.

הסגנון

סגנון התוכנית הוא מקצועי, ענייני ומעמיק, המשלב תיאוריה טיפולית עם דוגמאות מן השטח. הראיונות מתנהלים בקצב רגוע ומובנה, ומאפשרים למרואיינים לפרוס את תפיסת עולמם בצורה רחבה ומפורטת.

הגישה המערכתיתהקשר שבין הילד לסביבתוהתפתחות רגשית ונפשיתטיפול פסיכודינמי ומשפחתיגמישות ורגישות בעבודה הטיפוליתסוגיות בחינוך מיני ובגיל ההתבגרות

תובנות הזהב מהארכיון

הבעיה של הפרט היא לעיתים קרובות סימפטום של מערכת רחבה יותר משפחתית או חינוכית.
טיפול מיטבי אינו מבודד את הילד אלא משתף פעולה עם הסביבה שבה הוא חי.
יש להבחין בין מטופל מזוהה לבין הפוטנציאל הטמון במערכת כולה.
התערבות פסיכולוגית נכונה מאירה דפוסי התנהגות לא מודעים ולא באה לשפוט את המבוגרים.

למי זה מתאים

הפודקאסט מיועד לאנשי חינוך, מטפלים, הורים, וכל מי שמבקש להעמיק בהבנת הדינמיקה הנפשית של ילדים ומתבגרים בתוך המערכות השונות שבהן הם פועלים.

השאלות הבולטות בארכיון

מי הוא הפסיכולוג החינוכי ומה הוא באמת עושה

מי היא 'פסיכולוגית הנפש' הזו, מה היא עושה, למה אני בא אליה ואיך היא יכולה לעזור לי - שאלה שלדברי המנחות אנשים לרוב נמנעים מלשאול בגלל החשש מהמילה 'טיפול'.

פרק 9: עוצרים, מקשיבים ועושים סדר- המרכז למיניות בריאה וטיפול בפגיעות מיניות

האם ככל שנדבר יותר על מיניות בריאה באופן פתוח, זה עלול או עשוי להוריד את הפגיעות המיניות?

מתוך הארכיון

כיצד ריב בין תלמידות, שהסתיים בהתערבות של אמא שהוזעקה לבית הספר, חושף בעצם כשל עמוק בקשר בין התלמידים לצוות החינוכי כולו?

מתוך הארכיון

אתם פחות רואים כיום את ה-IP אלא יותר את ה-U-P. מה הכוונה?

מתוך הארכיון

איך מתמודדים עם העובדה שגיל ההתבגרות הוא גיל שבו המערכת החברתית הופכת להוראת הישרדותית והתא המשפחתי נדחק הצידה?

מתוך הארכיון

האם ניתן ללמוד באמת על עולמו של ילד מתוך משחק בחדר הטיפולים, ואיך הטיפול מתמודד עם השלכות (טרנספרנס) שמעבר למשחק עצמו?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של פסיכולוגיה מדוברת - שפ"ח ירושלים זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

שתי פסיכולוגיות חינוכיות מהשירות הפסיכולוגי במזרח ירושלים מסבירות מה באמת עושה פסיכולוג חינוכי, ולמה הטיפול אינו רק בילד אלא בכל הסביבה סביבו.

הפרק (בערבית, מטעם המרכז לשירותים פסיכולוגיים-חינוכיים, תחנת מזרח ירושלים) הוא שיחה בין שתי פסיכולוגיות, נדא ומארי, על מהות העבודה של פסיכולוג חינוכי ועל הבלבול הנפוץ בינו לבין עובד סוציאלי, יועץ או 'רופא הנפש'. הן מסבירות שהייחוד שלהן הוא העבודה לא רק עם הילד אלא עם כל הסביבה שלו - הורים, מורים, הנהלת בית הספר וצוות - מתוך תפיסה שהסביבה משפיעה עמוקות על התפתחות הילד ועל נפשו. הן עוסקות בסטיגמה ובחשש מטיפול נפשי ('הבן שלי לא משוגע'), בעבודה רגישה עם מורים שתגובותיהם לתלמיד נטענות מחוויות עבר אישיות, ובהפחתת האשמה העצמית של הורים ומורים. הפרק מתאים למורים, הורים ולכל מי שרוצה להבין מה קורה בחדר הטיפול ואיך הוא יכול לעזור, במיוחד בקהילה דוברת הערבית בירושלים.

הפסיכולוג החינוכי שונה מהקליני: הוא לא מטפל רק בילד בחדר סגור, אלא עובד עם כל הסביבה - גן, יסודי, חטיבה, הורים, מורים והנהלה - מתוך אמונה שהסביבה מעצבת את הילד.
תגובת מורה לתלמיד מסוים (כעס, הזדהות-יתר או דחייה) עשויה לנבוע מחוויות אישיות מעברו, כמו חוויית בריונות שעברה עליו בילדותו, ולכן חלק מהעבודה הוא להאיר זאת כמראה ניטרלית מבחוץ.
ילדים מבטאים את עולמם הפנימי דרך משחק, ציור, סיפורים וחלומות גם בלי המילים של המבוגרים - כשמרגישים שיש מבוגר מוכן באמת להקשיב ולהיות איתם בכל מה שיאמרו.
עמדת המטפל היא לא-שיפוטית: 'אני לא בא לשפוט אם אתה אב גרוע או מורה לא טובה, אלא להקשיב ולנסות להבין כדי לעזור' - וזה מה שיוצר תחושת ביטחון ושיתוף.
ההלקאה העצמית של הורים ומורים אינה מועילה; חלק מרכזי מהעבודה הוא לעזור להם לפתח חמלה עצמית ולתת לעצמם קרדיט גם כשאינם יכולים לשנות הכול בכיתה.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

פסיכולוגים חינוכיים משפ"ח ירושלים מסבירים איך לקרוא ילד נכון - ריב בכיתה כסימפטום של כשל מערכתי, ולמה מדברים על מיניות מגיל צעיר.

ריב בין שתי תלמידות שהסתיים בהזעקת אמא לבית הספר הוא לא סיפור אישי - הוא יכול להיות סימפטום לכשל עמוק בקשר בין הצוות החינוכי לתלמידים
מעבר תפיסתי בטיפול משפחתי: מ'מטופל מזוהה' (IP) - הילד שנבחר לא במודע לייצג את קשיי המשפחה - ל'פוטנציאל לא מזוהה' (UP) שתפקידו לחשוף את הבעיה
שיח פתוח ומותאם-גיל על מיניות לא מוריד את גיל קיום היחסים אלא דווקא מעלה אותו, ותורם למיניות בריאה

שתי תלמידות רבות, אמא מוזעקת לבית הספר, האירוע נסגר. סוף הסיפור? לא לפי הפסיכולוגית יעל שטיינברג מ"פסיכולוגיה מדוברת". היא שואלת איך ריב נקודתי כזה חושף בעצם כשל עמוק בקשר בין הצוות החינוכי לכלל התלמידים. זאת בדיוק היכולת שמייחדת את הפסיכולוג החינוכי - לראות את המערכת מאחורי האירוע הבודד.

הפודקאסט של שפ"ח ירושלים בנוי מראיונות קצרים עם מרכזים מקצועיים, וכל אחד מביא זווית שמשנה את הדרך שבה מסתכלים על ילד. דרור ליריינר, למשל, מסבירה מעבר מהותי בטיפול משפחתי: מ"מטופל מזוהה" (IP) - בן המשפחה שנבחר באופן לא מודע לייצג את קשיי כולם - ל"פוטנציאל לא מזוהה" (UP), שתפקידו דווקא לחשוף את הבעיה ולעזור למשפחה לזוז ממקומה. "אתם פחות רואים כיום את ה-IP אלא יותר את ה-UP," היא אומרת, והופכת מושג שלם.

ובפרק עם שפרה קלמנוביץ' על חינוך מיני מגיע מודל ה"חכה" - תפיסה ששיח על מיניות הוא תהליך מתמשך וספונטני, לא שיחה גדולה וחד-פעמית. והנתון שמרגיע הורים חרדים: שיח פתוח ומותאם-גיל לא מוריד את גיל קיום היחסים, אלא מעלה אותו ותורם להתפתחות בריאה.

זה תוכן מקצועי, אבל לא יבש - הוא מנוסח לאוזן של הורה ומורה, לא רק לאיש מקצוע. למי שעובד עם ילדים, או פשוט מגדל אותם, השיחות האלה נותנות עדשה חדשה.

פסיכולוגיה חינוך ירושלים שפח ראיונות מקצועי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון16 בנובמבר 2022

10: بودكاست الخدمات النفسية شرقي القدس - Psychology in East Jerusalem

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

פרק בערבית של השירות הפסיכולוגי החינוכי שמציג את עבודת הפסיכולוגים החינוכיים: טיפול בילדים ובמתבגרים, הדרכת הורים וצוותים חינוכיים, ומהות הטיפול הנפשי במסגרת החינוכית. מיועד לדוברי ערבית בקהילה.

קראו עוד ▾

בודקאסט השירות הפסיכולוגי במזרח ירושלים - בערבית.

פרקים אחרונים

10: بودكاست الخدمات النفسية شرقي القدس - Psychology in East Jerusalem
16 בנובמבר 202218 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק בערבית של השירות הפסיכולוגי החינוכי שמציג את עבודת הפסיכולוגים החינוכיים: טיפול בילדים ובמתבגרים, הדרכת הורים וצוותים חינוכיים, ומהות הטיפול הנפשי במסגרת החינוכית. מיועד לדוברי ערבית בקהילה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק בערבית של השירות הפסיכולוגי החינוכי שמציג את עבודת הפסיכולוגים החינוכיים: טיפול בילדים ובמתבגרים, הדרכת הורים וצוותים חינוכיים, ומהות הטיפול הנפשי במסגרת החינוכית. מיועד לדוברי ערבית בקהילה.
פרק 9: עוצרים, מקשיבים ועושים סדר- המרכז למיניות בריאה וטיפול בפגיעות מיניות
18 באוגוסט 202217 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפסיכולוגית החינוכית שפרה קלמנוביץ' מציגה את מודל ה'חכה' לחינוך מיני - גישה הרואה בשיח על מיניות תהליך מתמשך וספונטני, ולא אירוע חד-פעמי. הפרק מיועד להורים ולאנשי חינוך ומסביר מדוע חשוב לדבר עם ילדים על מיניות מגיל צעיר, תוך הבחנה בין התפתחות נורמטיבית לפגיעה. הוא מספק כלים להתמודדות עם שאלות מורכבות ומדגים כיצד שיח פתוח בונה מיניות בריאה ומוגנות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שיח פתוח ומותאם-גיל על מיניות לא מוריד את גיל קיום יחסי המין, אלא דווקא מעלה אותו ותורם לפיתוח מיניות בריאה.
- חינוך למיניות אינו רק שיח על יחסי מין, אלא כולל התייחסות רחבה להתפתחות, רגשות, ערכים, אינטימיות ותפיסה עצמית.
- כאשר ילד שואל שאלה שאין לה תשובה מיידית, חשוב לתת תוקף לשאלה ('שאלה מצוינת'), לקחת זמן לחשוב, ולהתחייב לחזור עם תשובה במקום להתחמק.
- יש להבחין בין סקרנות ומשחקים מיניים נורמטיביים לגיל הילדות (כמו 'תראי לי ואראה לך') לבין פגיעה מינית; ההקשר והתגובה הם קריטיים.
- כשמתעורר חשד לפגיעה בגן, נדרשת התערבות מערכתית רב-שלבית: שיחות עם ההורים המעורבים, מתן תמיכה לצוות, וכינוס כלל ההורים למתן מידע אמין, הפגת שמועות ובניית תוכנית פעולה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפסיכולוגית החינוכית שפרה קלמנוביץ' מציגה את מודל ה'חכה' לחינוך מיני - גישה הרואה בשיח על מיניות תהליך מתמשך וספונטני, ולא אירוע חד-פעמי. הפרק מיועד להורים ולאנשי חינוך ומסביר מדוע חשוב לדבר עם ילדים על מיניות מגיל צעיר, תוך הבחנה בין התפתחות נורמטיבית לפגיעה. הוא מספק כלים להתמודדות עם שאלות מורכבות ומדגים כיצד שיח פתוח בונה מיניות בריאה ומוגנות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שיח פתוח ומותאם-גיל על מיניות לא מוריד את גיל קיום יחסי המין, אלא דווקא מעלה אותו ותורם לפיתוח מיניות בריאה. · חינוך למיניות אינו רק שיח על יחסי מין, אלא כולל התייחסות רחבה להתפתחות, רגשות, ערכים, אינטימיות ותפיסה עצמית. · כאשר ילד שואל שאלה שאין לה תשובה מיידית, חשוב לתת תוקף לשאלה ('שאלה מצוינת'), לקחת זמן לחשוב, ולהתחייב לחזור עם תשובה במקום להתחמק. · יש להבחין בין סקרנות ומשחקים מיניים נורמטיביים לגיל הילדות (כמו 'תראי לי ואראה לך') לבין פגיעה מינית; ההקשר והתגובה הם קריטיים. · כשמתעורר חשד לפגיעה בגן, נדרשת התערבות מערכתית רב-שלבית: שיחות עם ההורים המעורבים, מתן תמיכה לצוות, וכינוס כלל ההורים למתן מידע אמין, הפגת שמועות ובניית תוכנית פעולה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 8: בית הספר על הספה
18 באוגוסט 20229 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את המרכז המערכתי בשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים, דרך שיחה עם הפסיכולוגית יעל שטיינברג. שטיינברג מסבירה איך המרכז מסייע לבתי ספר לזהות בעיות עומק מערכתיות שמתבטאות דרך אירועים נקודתיים, כמו ריב בין תלמידים. ההאזנה מומלצת לאנשי חינוך, הורים, וכל מי שמתעניין בהבנת הדינמיקה הנסתרת של מוסדות חינוך וכיצד ניתן לחולל בהם שינוי משמעותי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- היכולת לחשוב באופן מערכתי היא מה שמייחד את הפסיכולוג החינוכי על פני פסיכולוגים אחרים.
- אירוע פרטני בבית ספר, כמו ילדה המזעיקה את אימה, אינו רק סיפור אישי, אלא יכול להיות סימפטום המעיד על בעיה רחבה יותר במערכת היחסים בין הצוות לתלמידים.
- התערבות פסיכולוגית-מערכתית אינה מתמקדת בגישור, אלא בסיוע למסגרת החינוכית להבין את התהליכים הלא-מודעים המניעים את יחסיה עם הורים וגורמי חוץ.
- ניתוח מערכתי של מקרה בודד יכול להוביל לשינויים ארגוניים רחבי היקף, עד כדי שינוי של כלל מערכת השעות הבית-ספרית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מי היא יעל שטיינברג ומה תפקידה בשפ״ח ירושלים?
יעל שטיינברג היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה, שעובדת בשירות הפסיכולוגי החינוכי ירושלים כבר 23 שנה. מתוכן 14 שנה במרכז המערכתי, שאותו היא מנהלת בחמש השנים האחרונות. את הפרק, מספר 8 בסדרה, מנחה רינת ספיבק.
▾מה הביא את יעל שטיינברג לעבודה מערכתית ולא לטיפול פרטני?
במקביל לכניסתה לשירות היא עבדה בקופת חולים בצוות של הפרעות אכילה, וראתה שם נערות רבות שמגיעות מאותם בתי ספר מובילים. היא מספרת שישבה שם וחשבה שאם רק הייתה יכולה ללכת לבית הספר ההוא ולעשות משהו זה היה נהדר, ומכאן ההרגשה שהיא רוצה קצת לשנות את העולם.
▾מה קרה במקרה של האמא שהוזעקה לבית הספר על ידי בתה?
אחרי ריב בין כמה ילדים, אחת המעורבות התקשרה לאמה. האם הגיעה לבית הספר, עברה את השומר, את המנהלת, את המחנכת ואת כל אנשי הצוות, איימה על הילדים בעצמה ויצאה. לפי יעל שטיינברג, שם בדיוק מתחילה העבודה של הפסיכולוג החינוכי.
▾לאיזה שינוי הובילה העבודה המערכתית באותו בית ספר?
השאלה שנשאלה הייתה למה הילדה לא פנתה למורה, לרכזת או למנהלת אלא ישר לאמא. משם התפתחה בדיקה של קשרי מורים ותלמידים, נערכו קבוצות מיקוד עם תלמידים, ובסופו של דבר מערכת השעות בבית הספר שונתה כדי לאפשר קשר מורה ותלמיד.
▾מה מייחד את הפסיכולוג החינוכי לעומת פסיכולוגים אחרים?
טיפול ודיאגנוסטיקה עושים גם כל שאר הפסיכולוגים, ולכן החלק המערכתי הוא מה שמייחד את הפסיכולוג החינוכי. התפקיד אינו לגשר בין הורים לצוות אלא לעזור למסגרת החינוכית לחשוב את היחסים בתוך עצמה ומול הממשקים שלה, כולל השאלה אם באופן לא מודע הצוות תופס את ההורים כאויבים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 7: חידושים בטיפול המשפחתי
18 באוגוסט 20229 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק מתוך הפודקאסט 'פסיכולוגיה מדוברת' של שפ"ח ירושלים, בו הפסיכולוגית דרור ליריינר מסבירה על עקרונות הטיפול המשפחתי. היא מציגה את המעבר מתפיסת הילד כ'מטופל מזוהה' (Identified Patient) לתפיסתו כבעל 'פוטנציאל לא מזוהה' (Unidentified Potential) שמטרתו לחשוף את הקשיים במערכת. הפרק מיועד למטפלים, הורים, וכל מי שמתעניין בדינמיקה משפחתית ורוצה להבין כיצד בעיה של فرد אחד היא לעתים קרובות סימפטום של המערכת כולה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ה'מטופל המזוהה' (IP) הוא בן משפחה שנבחר באופן לא מודע לייצג את קשיי המערכת כולה, וטיפול רק בו מחטיא את שורש הבעיה.
- הגישה החדשה רואה את אותו בן משפחה כ'פוטנציאל לא מזוהה' (UP), שתפקידו לחשוף את הבעיות ולעזור למשפחה להגיע למקומות אחרים.
- כאשר יש מתח גבוה ומתמשך במערכת זוגית, המערכת נוטה לייצב את עצמה על ידי הכנסת גורם שלישי (ילד, חמות, מאהב או המטפל), תהליך המכונה 'משולש'.
- תפקידו של המטפל המשפחתי הוא לשמור על מקומו המובחן ולא 'להשתלש' לתוך המערכת, כדי שיוכל לראות את צורכי כל בני המשפחה.
- כיום, ישנה עלייה משמעותית בפנייה לטיפול מצד משפחות חד-הוריות ומשפחות מורכבות (פרק ב'), המשקפת את השינויים במבנה התא המשפחתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הביא את דרור לי ריינר לתחום הטיפול המשפחתי?
שתי סיבות. האישית: כשהייתה בצבא, בשלב שנקרא הקן המתרוקן, ההורים שלה התגרשו, והמשבר ההוא הפך לתשוקה לעזור למשפחות. המקצועית: כפסיכולוגית צעירה ישבה בישיבות צוות רב מקצועיות והרגישה שהתיאורים של הילד מפנים חיצים לעבר מה שקורה בבית, בלי שיהיו לה כלים לעזור שם. היום היא מדריכה בטיפול משפחתי וזוגי כבר 35 שנה, מהן 30 במרכז לטיפול משפחתי בשפ״ח.
▾מה ההבדל בין IP ל-UP בטיפול המשפחתי?
IP הוא המטופל המזוהה, בן המשפחה שהמשפחה בחרה באופן לא מודע לייצג את הקשיים שלה. UP הוא מונח של הצוות בירושלים, Unidentified Potential, כלומר הנער שמביא את המשפחה נתפס כפוטנציאל לא מזוהה. תפקיד המטפל הוא להפוך אותו ל-Identified Potential ולזהות דרכו את הפוטנציאל של המשפחה לקשר ולקרבה.
▾מהי הדוגמה של יוסף ולמה טיפול רק בו נחשב חטא כפול?
יוסף הוא מתבגר מוכשר עם תת הישגיות, חרדה, דיכאון וקשיים חברתיים, בן להורים שנקראים בדוגמה יעקב ורחל, כשלאב היו התקפי זעם קשים והאם ניסתה לרצות ולסדר בין כולם. טיפול בנער בלבד היה מחמיץ את שורש הבעיה שישב בזוגיות, וגם ממקם את כל הקושי עליו כאילו הוא הבעייתי והדיספונקציונלי.
▾מהו המשולש בטיפול משפחתי ואיך המטפל נשמר ממנו?
המשולש הוא מושג של מארי בואן, שעוסק ביחס בין מובחנות לביחד בתוך המשפחה. כשיש מתח מתמשך וחרדה בין בני הזוג, המערכת מכניסה פנימה שלישי כדי לייצב את עצמה, וזה יכול להיות חמות, ילד, מאהב או אפילו המטפל. העמדה של הצוות היא לא להשתלש פנימה, כי מטפל שמזדהה עם צד אחד מאבד את המקום שרואה את כולם.
▾אילו סוגי משפחות מגיעים היום לטיפול לעומת העבר?
אם בעבר המשפחות היו בעיקר אבא, אמא וילד, היום מגיעות הרבה משפחות חד הוריות והרבה משפחות פרק ב׳, שנקראות גם משפחות מורכבות. דרור לי ריינר מציינת שהם משתדלים לא לטפל בגירושים בשיא המשבר, כי אז ההורים לא פנויים להתמודדות עם הילדים, אלא לפני או קצת אחרי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 6: זה הילד שלי??? עבודה עם מתבגרים
18 באוגוסט 202210 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחת רינת ספיבק את תל אור סגל, פסיכולוגית ממרכז מפגש, לשיחה על עולם הטיפול בבני נוער. השיחה סוקרת את השינויים המוחיים והרגשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות ואת ההשלכות שלהם על התקשורת עם ההורים והמטפלים. סגל מדגישה את חשיבות הגמישות הטיפולית ואת הצורך ברצון ובמוטיבציה מצד הנער או הנערה כבסיס לתהליך. הפרק מציע הצצה לעבודה המורכבת, הכוללת לעיתים שיתופי פעולה מערכתיים וליווי הורים לצד הטיפול הפרטני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- גיל ההתבגרות אינו רק עניין של הורמונים, אלא תהליך פיזיולוגי של גיזום מוחי המוביל לשינויים ביכולת ההפשטה ובחשיבה.
- גמישות טיפולית בעבודה עם מתבגרים עשויה להגיע עד כדי קיום פגישות אינטק בזום מול חלל ריק, כאשר זהו המרחב היחיד שבו הנער המטופל חש בטוח.
- עבודה עם מתבגרים מחייבת איזון עדין בין פרטיות הנער לבין הקשר עם ההורים, לעיתים באמצעות הפרדה של מטפלים שונים לכל צד.
- התרחבות הטיפול אל מחוץ לקליניקה, כגון סדנאות חוסן בבתי ספר או הדרכות לעובדי רווחה, מאפשרת להפיץ את הידע הטיפולי לקהלים רחבים יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה מסבירה תל אור סגל על השינוי המוחי שעוברים מתבגרים?
לדבריה עיקר השינוי בגיל הזה אינו הורמונלי אלא מוחי: מתרחש תהליך שנקרא גיזום שבו מוסרים תאים, ולרגע יש קצת פחות מוח. אחרי השלב הזה המתבגרים מתמקצעים ומגיעים ליכולת הפשטה, חשיבה וחלומות גדולים, וזה המקור המדעי לכינוי טיפש עשרה.
▾איך התנהל האינטק בזום עם נער שסירב להגיע למרכז מפגש?
תל אור סגל פתחה את המצלמה וראתה חלל ריק, ורק אחרי כמה זמן הבינה שהנער בחרדה ולא רוצה שיראו אותו. כל האינטק, שעה וחצי, נעשה חלל מול חלל, ואחרי אותה פגישה הנער כן הגיע למרכז והמשיך בטיפול.
▾מהו תנאי הבסיס לקבלת מתבגר לטיפול במרכז מפגש של שפ"ח ירושלים?
ההפניה יכולה להגיע מיועצים, מהורים או מפסיכולוגים, אבל התנאי הוא שהילד או הילדה עצמם רוצים ומגיעים במוטיבציה. באינטק יושבים גם עם כל המשפחה יחד וגם עם כל אחד לחוד, ומדברים במפורש על שמירת הפרטיות כל עוד אין סיכון.
▾למה תל אור סגל משווה ליווי של מתבגר לתפקיד של דולה?
היא מזכירה שבעברית משבר הוא המקום שבו יולדת יושבת, ולכן גיל ההתבגרות נקרא משבר. הטיפולים במרכז הם ארוכי טווח, והמטפל מלווה לאורך כל הדרך עד ההתרגשות של הסוף, כמו דולה בלידה.
▾אילו שיתופי פעולה מחוץ למרכז ערך הצוות של מרכז המתבגרים השנה?
בשיתוף תוכנית יחד הם הגיעו לתיכון שהיה בו צורך בחיזוק חוסן והעבירו יום שלם של מעגלי שיח ותחנות הפעלה לנערות, על מה שהן מרגישות ולמה זה לגיטימי. במקביל הם מעבירים לעובדי רווחה קורס על העברה בין דורית, לעוסים שעובדים עם נוער, אימוץ ואומנה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 5: לשחק כדי להבין את הילד
18 באוגוסט 202211 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את רותי ינובסקי, פסיכולוגית חינוכית, הדנה בשימוש במשחק בטיפול פסיכודינמי עם ילדים. היא מסבירה כיצד המרחב הטיפולי מאפשר לילדים להשליך תכנים מהלא-מודע אל המודע דרך משחק, תוך הדגמת מקרים מהשטח. הפרק מדגיש את החשיבות של יצירת סביבה בטוחה המשלבת את המציאות הטיפולית עם מעורבות הסביבה של הילד, ומציע נקודת מבט על האתגרים וההזדמנויות בעבודה זו עבור אנשי מקצוע וסקרנים מהתחום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המפגש הטיפולי עם ילד הוא חד-פעמי, המבוסס על השלכות הדדיות (טרנספרנס וקאונטר-טרנספרנס) בין המטפל לילד.
- הטיפול הפסיכודינמי בחינוך מחייב יצירת מרחב פוטנציאלי שבו הילד יכול להוציא חוויות מהלא-מודע אל המודע.
- הסביבה של הילד, כולל הורים ובית הספר, מהווה שותפה פעילה וקריטית להצלחת התהליך הטיפולי.
- תפקיד המטפל הוא לא להחליף את דמות ההורה אלא לשמש כדמות המאפשרת עיבוד כאב, תוך שמירה על גבולות מקצועיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מי היא רותי ינובסקי ומה הוותק שלה בפסיכולוגיה חינוכית?
רותי ינובסקי היא מדריכה בפסיכולוגיה חינוכית עם 33 שנים בשירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים. היא הצטרפה למרכז הטיפולי עם הקמתו לפני כעשרים שנה וחזרה לצוות ההדרכה לפני כעשור. את הפרק, החמישי בסדרה, מנחה רינת ספיבק.
▾מה למדה רותי ינובסקי מכך שעדי עצרה אחרי שבע כוסות חול?
עדי דחפה את כל החול בארגז לצד אחד וביקשה עזרה למלא כוסות, ועצרה בדיוק אחרי שבע. ינובסקי מקשרת את המספר לשבעה האנשים בבית שלה, חמישה ילדים ושני הורים, כלומר המשחק החזיר לחדר את המשפחה השלמה בלי שאיש דיבר על כך.
▾מה עשתה עדי בבית הבובות ואיך זה קשור לאמא שעזבה את הבית?
עדי הושיבה את חמש הדמויות ואת שני ההורים יחד על אותה ספה והשאירה מקום גם לשני סבים. אימה עזבה את הבית כשעדי הייתה בת ארבע והיא לא ראתה אותה מאז, ולכן ההושבה המשותפת נקראה כרצון לאסוף את המשפחה למקום אחד. ינובסקי מדגישה שהיא לא יזמה או עודדה את המהלך הזה.
▾מה עשתה רותי ינובסקי כשהמנהלת היססה לקבל את עדי לבית הספר?
כשהאב גמגם בטלפון בשאלה אם האם תגיע לריאיון, המנהלת רמזה שעוד יבדקו אם הילדה מתאימה. ינובסקי הרימה טלפון למנהלת, סיפרה את הסיפור במשפט אחד והתחייבה ללוות את הילדה לאורך השנה, וכך נסגר העניין.
▾במה שונה טיפול פסיכודינמי בשירות הפסיכולוגי החינוכי מקליניקה פרטית?
ינובסקי מסבירה שמעבר למרחב הפוטנציאלי שנוצר בחדר, הסביבה של הילד הופכת לקו-תרפיסט. העבודה נעשית לא רק עם ההורים אלא גם עם בית הספר, ובמקרה של עדי הפסיכולוגית בבית ספר של כאלף תלמידות היא זו שאיתרה את הילדה, העלתה אותה לוועדת זכאות ואפיון והפנתה אותה למרכז הטיפולי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 4: בין פסיכולוגיה התפתחותית לחינוכית
18 באוגוסט 202210 דק׳
פרק 3: מי אתה מבחן וודקוק ג'ונסון 3
18 באוגוסט 202212 דק׳
פרק 2: לב וליבה - טיפול בהורה למען הילד
18 באוגוסט 202212 דק׳
פרק 1: הפסקתי ללכת לבית ספר
18 באוגוסט 202210 דק׳