הפודקאסטים של ערוץ 7
ערוץ 7
544 פרקים
על התוכנית
בעמוד הפודקאסטים של ערוץ 7 תמצאו ראיונות מעוררי השראה על כל תחומי החיים: חינוך, זוגיות, שכול ותקומה, לצד דיונים מרתקים באקטואליה וסיפורים אישיים על אחדות העם לאחר מתקפת השבעה באוקטובר. הפודקאסטים מעניקים במה לקולות מגוונים, מציעים נקודות מבט מעמיקות, ומחברים בין אתגרי היומיום לתקווה לעתיד טוב יותר לעם ישראל.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הפודקאסטים של ערוץ 7?
הפודקאסטים של ערוץ 7 הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת ערוץ 7. בארכיון 544 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-9 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 544 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-9 דקות |
| הפרק האחרון | 4 בינואר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 9 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- הטלת האחריות לסינון על הגולש הבודד הופכת את המשימה לבלתי אפשרית, כי ההצפה ברשתות גדולה מדי.
- שיעורי אוריינות דיגיטלית, כמו במדינות אחרות, מתוארים כצעד שאינו פותר את הבעיה.
- הצעד הראשון המוצע הוא להכפיף את הרשתות החברתיות הפועלות בישראל לחוקי מדינת ישראל, ולאסור עליהן רשתות בוטים ופעילות של ארגוני מודיעין זרים.
- הגישה של לבקש מהרשתות להסיר פוסט או רשת בוטים מתוארת ככזו שלא עבדה ולא תעבוד, ובמקומה נדרשים פתרונות חותכים בגודל הבעיה.
- חסימה של פייסבוק בישראל לא נפסלת, בהשוואה לדיון בארצות הברית על טיקטוק, בנימוק שמדובר באיום ביטחוני אסטרטגי.
- הטלת האחריות לסינון על הגולש הבודד הופכת את המשימה לבלתי אפשרית, כי ההצפה ברשתות גדולה מדי.
- שיעורי אוריינות דיגיטלית, כמו במדינות אחרות, מתוארים כצעד שאינו פותר את הבעיה.
- הצעד הראשון המוצע הוא להכפיף את הרשתות החברתיות הפועלות בישראל לחוקי מדינת ישראל, ולאסור עליהן רשתות בוטים ופעילות של ארגוני מודיעין זרים.
- הגישה של לבקש מהרשתות להסיר פוסט או רשת בוטים מתוארת ככזו שלא עבדה ולא תעבוד, ובמקומה נדרשים פתרונות חותכים בגודל הבעיה.
- חסימה של פייסבוק בישראל לא נפסלת, בהשוואה לדיון בארצות הברית על טיקטוק, בנימוק שמדובר באיום ביטחוני אסטרטגי.
- אנשים משמאל חוששים שהממשלה תשתיק אותם ואנשים מימין חוששים שפקיד יקבע מה מותר לכתוב, ולכן כל פתרון חייב לטפל קודם בחשש לחופש הביטוי.
- האלגוריתם מגביר שני סוגי תוכן: מה שמחזק מאוד את דעות המשתמש ומה שמנוגד להן ומעצבן אותו.
- אף אחד לא יושב ומחליט לקדם אנטישמיות, האלגוריתם פשוט מתגמל כל דבר שמייצר מעורבות.
- כתבה מפוברקת על חייזרים בכנסת שמקודמת בעזרת חשבונות מזויפים הייתה מגיעה למקום הראשון באתר שמנוהל לפי מדד פופולריות, דבר שכלי תקשורת עם אתיקה לא היה עושה.
- לפי מסמכי פייסבוק שהשיגה רויטרס, 15 מיליארד פוסטים ביום מעודדים הונאות, והחברה מרוויחה מהנתח הזה 16 מיליארד דולר בשנה.
- קמפיין ההשפעה בנוי בשלבים: תמונת AI מעוררת רחמים, איסוף שמות המשתפים, הזמנה לקבוצה בנושא תמים כמו דת או גינון, ותוכן פוליטי רק לקראת הבחירות.
- לפי המתואר, אותה שיטה נצפתה לפני הבחירות ברומניה, וחוקרים טוענים שהמודיעין הרוסי מנסה ליישם אותה בישראל.
- דוח משרד המודיעין מיוני 2023 מצא ניסיונות השפעה שפונים לכל פלחי האוכלוסייה, כולל מסרים קיצוניים שהוצגו כאילו הופצו על ידי חרדים וקבוצה שנועדה לפלג את מחנה הציונות הדתית.
- פרופילים מזויפים נבנים לעיתים מפרצופים של מתווכים שפרסמו מודעות תיווך, כדי לייצר תחושה שמדברים עם מישהו מהקהל שלך.
- העברת הפעילות לווטסאפ וטלגרם, רשתות סגורות למי שלא הוזמן, מקשה גם על מערך הסייבר הלאומי לראות את התוכן ולפעול נגדו.
- אחרי 7 באוקטובר מבצעי ההשפעה כוונו בעיקר לשמאל האמריקאי, ואילו הקונספירציות על רצח צ'רלי קירק כוונו ללב התמיכה הרפובליקאית בישראל.
- הרשתות החברתיות מאגדות קהל תומכים סביב תיאוריה הזויה ובמקביל מפיצות אותה לצד השני כדי לייצר כעס ומעורבות.
- לפי מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי, בקשות להסרת תכני טרור אחרי 7 באוקטובר טופלו בתוך שניים עד חמישה ימים, ורבע מהתכנים לא הוסרו כלל.
- תמונות AI מזויפות של תל אביב חרבה בזמן המלחמה עם איראן נראו מגוחכות לישראלים, אבל אצל קהל בחו"ל הן יכולות לערער תמיכה ולהשפיע על החלטות פוליטיות.
ועוד 21 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
אלה גופים בינלאומיים, האם יש לנו באמת את הכוח לפעול נגדם?
אלה גופים בינלאומיים, האם יש לנו באמת את הכוח לפעול נגדם?
אם אף אחד לא תובע את מי שתלה לוח מודעות או ארגן את הנאומים בהייד פארק, למה מאשימים את פייסבוק בתכנים שאנשים אחרים מעלים אליה?
למה שמישהו ישקיע זמן בהפצת תמונת AI של חיילת פצועה, ומה הוא מרוויח מזה?
למה אויבי ישראל יכולים להפעיל מבצעי השפעה ברשתות של ארצות הברית, וישראל לא יכולה להגיב באותו כלי?
למה אויבי ישראל יכולים להפעיל מבצעי השפעה ברשתות של ארצות הברית, וישראל לא יכולה להגיב באותו כלי?
האם פייסבוק לא ידעה שהפרופיל שפנה לנער מזויף, שהוא נמצא באיראן ושהיעד שלו הוא נער, ואיפה האחריות שלה לעצור את זה?
אם הנושא נשמע שייך רק לאנשי 8200 ולעולמות ההייטק, למה הוא קשור לכל אזרח?
9 פרקים = 9 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- מדברים סייבר - פרק 6 | האיום המסוכן ברשת - "מלחמה על קיומנו"
- מדברים סייבר - פרק 5: למה להאשים את פייסבוק בתוכן של הגולשים?
- מדברים סייבר - פרק 4: מה עומד מאחורי התמונות המפוברקות בפייסבוק?
- 'מדברים סייבר' פרק 3: כש"פייק ניוז" הופך לכלי הסתה נגד ישראל
- 'מדברים סייבר' פרק 2: ריבונות דיגיטלית ומי עושה פייק לערוץ 7?
- מדברים סייבר | פרק 1: אל תגידו 'לי זה לא יקרה'
מדברים סייבר - פרק 6 | האיום המסוכן ברשת - "מלחמה על קיומנו"
פרקים אחרונים
מדברים סייבר - פרק 6 | האיום המסוכן ברשת - "מלחמה על קיומנו"
4 בינואר 20266 דק׳אורחים:ברק גונןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק החותם של הסדרה עם המרכז האקדמי לב עולים קודם טיפים לגולש: לא להיכנס לקבוצות שלא ברור מי עומד מאחוריהן, לבדוק אם תמונה אמיתית או AI, לזהות בוטים ולהיזהר מתיאוריות קונספירציה ומניסיונות השפעה איראניים. מיד אחר כך נטען שהעומס הזה על האזרח הפרטי הופך לבלתי אפשרי, ושאפילו שיעורי אוריינות דיגיטלית לא פותרים את הבעיה. הפתרון המוצע הוא לחייב את הרשתות לפעול לפי חוקי ישראל, לאסור עליהן רשתות בוטים ופעילות של ארגוני מודיעין זרים, להגביל את מה שמותר להן לעשות עם קטינים ולדרוש טיפול באלגוריתם. הדימוי המרכזי הוא גירית הדבש שנאבקת באריות, והקריאה היא לפעול בלי פחד וגם באחדות, כי הרשתות ינסו להציג כל צעד כמאבק בין ימין לשמאל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטלת האחריות לסינון על הגולש הבודד הופכת את המשימה לבלתי אפשרית, כי ההצפה ברשתות גדולה מדי.
- שיעורי אוריינות דיגיטלית, כמו במדינות אחרות, מתוארים כצעד שאינו פותר את הבעיה.
- הצעד הראשון המוצע הוא להכפיף את הרשתות החברתיות הפועלות בישראל לחוקי מדינת ישראל, ולאסור עליהן רשתות בוטים ופעילות של ארגוני מודיעין זרים.
- הגישה של לבקש מהרשתות להסיר פוסט או רשת בוטים מתוארת ככזו שלא עבדה ולא תעבוד, ובמקומה נדרשים פתרונות חותכים בגודל הבעיה.
- חסימה של פייסבוק בישראל לא נפסלת, בהשוואה לדיון בארצות הברית על טיקטוק, בנימוק שמדובר באיום ביטחוני אסטרטגי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם הטיפים המרכזיים שברק גונן מציע למשתמשים ברשתות החברתיות כדי להתמודד עם האיומים בסייבר?
ברק גונן ממליץ לא להיכנס לקבוצות לא מוכרות, לבדוק אם תמונות הן מקוריות או מבוססות AI, לוודא שאנשים באינטראקציה הם אמיתיים ולא בוטים, ולהיות ערניים לפעילות איראנית ותיאוריות קונספירציה ברשת.
▾כיצד ברק גונן מתאר את האתגר של הפרט בהתמודדות עם ההצפה המידעית ברשתות החברתיות?
ברק גונן מציין שהאחריות לסינון התכנים ברשתות מוטלת על הפרט, אך ההצפה גדולה כל כך שזה הופך לבלתי אפשרי, ולכן יש צורך שהריבון יטפל בבעיה באמצעות חינוך לאוריינות דיגיטלית וחקיקה.
▾מהם העקרונות שהציע ברק גונן כדי להחזיר את השליטה על הרשתות החברתיות בישראל?
ברק גונן מציע לכפוף את הרשתות לחוקי מדינת ישראל, לקבוע כללים נגד הפעלת רשתות בוטים ופעילות מודיעינית זרה, להגן על קטינים, ולדרוש טיפול באלגוריתמים המזיקים של הרשתות החברתיות.
▾איך ברק גונן מתייחס לאפשרות לחסום פייסבוק בישראל, ומה הסיבה לכך?
ברק גונן מדמיין מצב שבו פייסבוק תחסם בישראל בשל הפירוק של הדמוקרטיה, הפצת מסרים אנטישמיים ועלילות שווא נגד המדינה, ומגדיר את זה כאיום ביטחוני אסטרטגי שיש לטפל בו בנחישות.
▾מה החשיבות של האחדות בעם בתהליך ההתמודדות עם האיומים ברשתות החברתיות לפי ברק גונן?
ברק גונן מדגיש שהרשתות החברתיות מנסות לפצל את הציבור בטענות על דיכוי חופש הביטוי בין ימין לשמאל, ולכן יש צורך באחדות וחומה בצורה כדי להצליח להגן על המדינה ולמנוע פירוק הדמוקרטיה.
מדברים סייבר - פרק 5: למה להאשים את פייסבוק בתוכן של הגולשים?
4 בינואר 20268 דק׳אורחים:ברק גונןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השאלה שעל השולחן: למה מאשימים את פייסבוק בתוכן הסתה ואנטישמיות שגולשים מעלים, אם איש לא תובע את מי שתלה לוח מודעות או ארגן נאום בהייד פארק. התשובה היא שהרשת מחליטה למי לתת את המקום המרכזי ואת הרמקולים, והאלגוריתם שלה מתגמל פרובוקציות ומסרים רגשיים שמעוררים מעורבות, בלי להתעניין בתוכן עצמו. לפי חשיפה של רויטרס על מסמכים פנימיים, כ-10 אחוז מרווחי הפרסום של פייסבוק מגיעים מפרסומות שהחברה יודעת שהן הונאות, והיא בחרה לגבות מהן יותר כסף במקום לחסום אותן. התוצאה, לפי הטענה, היא פגיעה דווקא בחופש הביטוי, כי תוכן עובדתי וממלכתי נדחק לקרן זווית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אנשים משמאל חוששים שהממשלה תשתיק אותם ואנשים מימין חוששים שפקיד יקבע מה מותר לכתוב, ולכן כל פתרון חייב לטפל קודם בחשש לחופש הביטוי.
- האלגוריתם מגביר שני סוגי תוכן: מה שמחזק מאוד את דעות המשתמש ומה שמנוגד להן ומעצבן אותו.
- אף אחד לא יושב ומחליט לקדם אנטישמיות, האלגוריתם פשוט מתגמל כל דבר שמייצר מעורבות.
- כתבה מפוברקת על חייזרים בכנסת שמקודמת בעזרת חשבונות מזויפים הייתה מגיעה למקום הראשון באתר שמנוהל לפי מדד פופולריות, דבר שכלי תקשורת עם אתיקה לא היה עושה.
- לפי מסמכי פייסבוק שהשיגה רויטרס, 15 מיליארד פוסטים ביום מעודדים הונאות, והחברה מרוויחה מהנתח הזה 16 מיליארד דולר בשנה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מדוע ברק גונן טוען שהרשתות החברתיות אינן דומות עוד להייד פארק?
ברק גונן מסביר שהרשתות החברתיות כיום מנוהלות על ידי גורמים שמחליטים מי יקבל את המקום המרכזי ואת הרמקולים, בניגוד להייד פארק שבו כל אחד יכול לבטא את דעתו חופשי ללא סינון או דירוג.
▾כיצד האלגוריתם של הרשתות החברתיות משפיע על הפצת תכנים קיצוניים או פרובוקטיביים?
האלגוריתם מעודד מעורבות באמצעות פרובוקציות ומסרים אמוציונליים, ולכן מקדם תכנים שמעצבים תגובות חזקות, בין אם הם מחזקים דעות קיימות או מעוררים כעס, מה שמוביל להפצת תכנים מקטבים ותיאוריות קונספירציה.
▾מהי הטענה המרכזית לגבי הרווחים של פייסבוק מפרסומות הקשורות להונאות?
רויטרס חשפה שפייסבוק מרוויחה כ-10% מהרווחים שלה מפרסומות שמקורן בהונאות, וכי במקום לחסום את התכנים הללו, החברה בוחרת לגבות מהם יותר כסף, מה שמצביע על מניע כלכלי שמעדיף רווח על פני ניקוי התוכן.
▾כיצד האלגוריתם של הרשתות החברתיות משפיע על השיח הציבורי והממלכתיות בישראל, לפי ברק גונן?
ברק גונן מציין שהאלגוריתם מחלחל לשיח הפוליטי והתקשורתי, גורם לאובדן ממלכתיות ומקשה על פוליטיקאים להשמיע קול מאוזן, מה שפוגע ביכולת לקבל החלטות משותפות במדינה.
▾מה ההבדל בין רשת חברתית לכלי תקשורת מבחינת ניהול התוכן, כפי שהוסבר בפרק?
רשת חברתית מתפקדת כמדד פופולריות שמקדם תוכן על פי מעורבות, ללא בדיקת אמת או אתיקה, בעוד שכלי תקשורת מחויבים לאתיקה מקצועית ולבחירת תוכן מבוסס ואמין.
מדברים סייבר - פרק 4: מה עומד מאחורי התמונות המפוברקות בפייסבוק?
4 בינואר 202610 דק׳אורחים:ברק גונןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תמונה של חיילת פצועה במדים על מיטת בית חולים, שמבקשת איחולי החלמה ליום הולדתה, התגלתה כתמונה שנוצרה ב-AI, עם תגים וסימנים שאינם צבאיים. לפי מחקר של ארגון פייק רפורטר, מי שמשתף ומגיב לתמונות כאלה נאסף לרשימה, מוזמן לקבוצות שמפרסמות תוכן לגיטימי גנוב, ולקראת הבחירות מקבל שם תוכן פוליטי, בשיטה שזוהתה קודם ברומניה ומיוחסת למודיעין הרוסי. דוח של משרד המודיעין מיוני 2023 תיאר ניסיונות השפעה מהבחירות של 2020 עד 2022, כנראה של איראן, שפונים לימין ולשמאל כאחד עם פרופילים מזויפים. ברמה העמוקה יותר, דמוקרטיה דורשת הסכמה בסיסית על עובדות, וזיוף בעזרת AI מערער בדיוק את ההסכמה הזאת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קמפיין ההשפעה בנוי בשלבים: תמונת AI מעוררת רחמים, איסוף שמות המשתפים, הזמנה לקבוצה בנושא תמים כמו דת או גינון, ותוכן פוליטי רק לקראת הבחירות.
- לפי המתואר, אותה שיטה נצפתה לפני הבחירות ברומניה, וחוקרים טוענים שהמודיעין הרוסי מנסה ליישם אותה בישראל.
- דוח משרד המודיעין מיוני 2023 מצא ניסיונות השפעה שפונים לכל פלחי האוכלוסייה, כולל מסרים קיצוניים שהוצגו כאילו הופצו על ידי חרדים וקבוצה שנועדה לפלג את מחנה הציונות הדתית.
- פרופילים מזויפים נבנים לעיתים מפרצופים של מתווכים שפרסמו מודעות תיווך, כדי לייצר תחושה שמדברים עם מישהו מהקהל שלך.
- העברת הפעילות לווטסאפ וטלגרם, רשתות סגורות למי שלא הוזמן, מקשה גם על מערך הסייבר הלאומי לראות את התוכן ולפעול נגדו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מזהים תמונות פייק ברשתות החברתיות לפי התמלול?
לדוגמה, בתמונה של חיילת במיטת בית חולים, זיהו סימנים לא הגיוניים כמו תג יחידה לא צה"לית ולבוש במדים בזמן אשפוז, מה שמרמז על יצירת התמונה באמצעות AI.
▾מה המטרה המרכזית של הפצת תמונות פייק ומשפיענים ברשתות החברתיות כפי שהוסבר בפרק?
המטרה היא לערער את תהליך הבחירות בישראל על ידי יצירת כאוס ופילוח אוכלוסייה, כאשר מודיעין זר מנסה להשפיע על מצביעים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה ולכוון אותם באמצעות תכנים מזויפים.
▾איך מתבצע תהליך ההשפעה באמצעות קבוצות ברשתות החברתיות לפי התמלול?
ראשית מזהים אנשים שנוטים להאמין לפייק, מצביעים עליהם, מזמינים אותם לקבוצות עם נושאים לגיטימיים, ואז מתחילים לשתף תכנים פוליטיים לקראת הבחירות כדי להשפיע על דעתם.
▾מה הסכנה העמוקה יותר שהופכת את הפייקים לאיום על הדמוקרטיה, כפי שהוסבר בפרק?
הסכנה היא שהיעדר הסכמה על עובדות בסיסיות, בגלל הפצת תיאוריות קונספירציה ותמונות מזויפות, מערער את היכולת לקיים משטר דמוקרטי המבוסס על אמת משותפת.
▾כיצד הרשויות בישראל מתמודדות עם הפצת פייקים ברשתות החברתיות לפי התמלול?
רשויות החוק ומטה הסייבר הלאומי מקדישים תשומת לב לנושא, מה שגורם להסרת פוסטים מזויפים, אך המאבק הוא רק חלקי והבעיה דורשת התנהלות מערכתית ומדינתית למניעת הפצת הפייקים מראש.
'מדברים סייבר' פרק 3: כש"פייק ניוז" הופך לכלי הסתה נגד ישראל
4 בינואר 20269 דק׳אורחים:ברק גונןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תיאוריות קונספירציה שפעם ישבו בקרן זווית של האינטרנט, כמו הטענה שישראל הפילה את מגדלי התאומים, מגיעות היום למיליוני אנשים, למשל הטענה שישראל רצחה את צ'רלי קירק, שכוונה לימין הרפובליקאי בארצות הברית. לפי השיחה, רוסיה, סין וגורמים איראניים מפעילים רשתות השפעה במערב, בזמן שישראל עצמה לא יכולה להפעיל קמפיין כזה בתוך ארצות הברית. האלגוריתם של הרשתות ממקסם זמן שהייה והכנסות מפרסום, ולכן מפיץ תכנים מקטבים דווקא לצד השני של המפה. מחקר של נאטו מצא שאחרי ש-Facebook העבירה את אכיפת התוכן האנטישמי לקהילה, שיעור ההסרה צנח תוך שנה מ-33% ל-10%.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אחרי 7 באוקטובר מבצעי ההשפעה כוונו בעיקר לשמאל האמריקאי, ואילו הקונספירציות על רצח צ'רלי קירק כוונו ללב התמיכה הרפובליקאית בישראל.
- הרשתות החברתיות מאגדות קהל תומכים סביב תיאוריה הזויה ובמקביל מפיצות אותה לצד השני כדי לייצר כעס ומעורבות.
- לפי מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי, בקשות להסרת תכני טרור אחרי 7 באוקטובר טופלו בתוך שניים עד חמישה ימים, ורבע מהתכנים לא הוסרו כלל.
- תמונות AI מזויפות של תל אביב חרבה בזמן המלחמה עם איראן נראו מגוחכות לישראלים, אבל אצל קהל בחו"ל הן יכולות לערער תמיכה ולהשפיע על החלטות פוליטיות.
- ערעור התמיכה במדינות ידידותיות בעקבות קמפייני השפעה עלול להוביל יום אחד לאמברגו נשק על ישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד האלגוריתם של הרשתות החברתיות תורם להפצת תכנים קיצוניים ומקטבים?
האלגוריתם של הרשתות החברתיות מתוכנת למקסם את זמן השהייה של המשתמשים ברשת, ולכן הוא מקדם תכנים שמעוררים תגובות רבות, במיוחד תכנים קיצוניים ומקטבים, כדי להגדיל את האינגייג'מנט והרווח מפרסום.
▾איזה נזק גרמו תאוריות הקונספירציה על רצח צ'רלי קירק לתמיכה בישראל בארצות הברית?
תאוריות הקונספירציה שטענו שמדינת ישראל רצחה את צ'רלי קירק פגעו קשות בתמיכה בישראל בקרב הימין הרפובליקאי בארצות הברית, שהיו סומכי ישראל, והיוו מבצע השפעה שמטרתו לפורר את התמיכה הזו.
▾מה היו ההשלכות של שינוי מדיניות פייסבוק בנוגע להסרת תכנים אנטישמיים באירופה לאחר 7 באוקטובר?
פייסבוק הפסיקה לשלם לחברות שותפות לאיתור והסרת תכנים אנטישמיים והעבירה את האחריות לקהילה, מה שגרם לירידה חדה באחוז התכנים שהוסרו מ-33% ל-10%, וכך התכנים האנטישמיים התפשטו יותר ברשתות החברתיות.
▾כיצד השימוש בתמונות פייק במהלך המלחמה מול איראן משפיע על התמיכה בישראל בעולם?
תמונות פייק שמציגות השמדת ערים בישראל על ידי איראן משפיעות על בני ברית ושותפים פוטנציאליים שלא חיים בישראל, ויכולות לערער את התמיכה בישראל במאבק מול איראן, כי אנשים נוטים לתמוך במנצחים.
▾מה הקושי בהתמודדות עם תכנים של תמיכה בטרור ברשתות החברתיות לפי מחקר איגוד האינטרנט הישראלי?
איגוד האינטרנט פנה לרשתות החברתיות להסרת תכנים של תמיכה בטרור, אך ההסרה לקחה בין יומיים לחמישה ימים ורבע מהתכנים לא הוסרו כלל, מה שמאפשר לתכנים האלה להישאר ולהשפיע למרות הפניות מדויקות עם כתובות URL.
'מדברים סייבר' פרק 2: ריבונות דיגיטלית ומי עושה פייק לערוץ 7?
4 בינואר 202611 דק׳אורחים:ברק גונןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
סרטוני AI מזויפים של אישי ציבור בתחום הכלכלה, ביניהם נגיד בנק ישראל, הופצו כקמפיינים ממומנים בפייסבוק ובאינסטגרם והמליצו על מניות, באופן שפגע במוניטין שלהם וגרם לישראלים להפסיד עשרות ומאות אלפי שקלים. אחת המניות שנדחפו כך עלתה מ-4 דולר ל-600 דולר לפני שנפטרו ממנה. רשות ניירות ערך שלחה לפייסבוק מכתב חריף, ופייסבוק לא טרחה להגיב. במקרה שני, המודיעין האיראני פנה לנער ישראלי במרקטפלייס, הציע לו כסף על משימות תמימות ואז סחט אותו לבצע משימות ביטחוניות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לפייסבוק אין משרד בישראל, ולכן מי שנפגע מסרטון פייק לא מוצא למי להתלונן, והקמפיינים שהוסרו צצו שוב.
- שיטת הגיוס האיראנית מתחילה במשימות שנראות מגוחכות, כמו לכתוב פתק ולשרוף אותו או לצלם מחירים בסופר, ורק אחר כך עוברת לאיום בחשיפה.
- לפי הערכת השב"כ נתפסו כמה עשרות אנשים שהופעלו בשיטה הזאת, ויש עוד כמה עשרות שלא נתפסו.
- המדינה נותנת לסוכנים לחצות את הגבול הדיגיטלי ורק אחר כך רודפת אחריהם, במקום לדרוש מהרשת לחסום פרופיל מזויף מאיראן שפונה לנער.
- הטענה היא שלא מדובר בקונספציה אלא בכך שהמדינה עוד לא התחילה להבין את הסכנה, כי רבים רואים ברשת החברתית מקום שבו הדודה מפרסמת תמונות מטיול.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד נעשה שימוש בטכנולוגיית AI ליצירת סרטוני פייק שפוגעים במוניטין של אנשי ציבור בתחום הכלכלי?
הוקמו סרטוני וידאו מזויפים באמצעות AI שבהם אנשי ציבור כמו פרופ' אמיר אהרון ממליצים על קנייה של מניות, מה שגרם להונאה כלכלית ולהרס מוניטין של אותם אנשים.
▾מה הייתה תגובת מדינת ישראל למבצע ההונאה הכלכלית שהופץ ברשתות החברתיות באמצעות פייסבוק?
רשות ניירות ערך הוציאה מכתב חריף לפייסבוק בעקבות הפסדים של ישראלים, אך פייסבוק התעלמה ולא הגיבה, והקמפיינים הממומנים צצו שוב.
▾באיזה אופן מודיעין איראני פועל לגיוס סוכנים צעירים דרך פייסבוק ומה הסכנות בכך?
מודיעין איראני פונה לנערים דרך פרופילים מזויפים בפייסבוק, מציע כסף תמורת פעולות קטנות, ומאיים לחשוף אותם אם לא ישתפו פעולה, מה שמוביל לבגידה ביטחונית.
▾מה הבעיה המרכזית שמדינת ישראל מתמודדת איתה ביחס לפעילות זדונית ברשתות חברתיות כמו פייסבוק?
מדינת ישראל חסרת יכולת לאכוף רגולציה על פייסבוק שאין לה משרד בישראל, ולכן לא יכולה למנוע הפצת תכנים מזויפים או פעילות מודיעינית זדונית.
▾מהי הקריאה של ברק גונן כלפי המדינה בנוגע לריבונות דיגיטלית והגנה על האזרחים?
ברק גונן קורא למדינה לקחת אחריות ולפעול כנגד הרשתות החברתיות שמאפשרות הונאות וגיוס סוכנים, במקום להטיל את האחריות רק על האזרחים והגופים הביטחוניים.
מדברים סייבר | פרק 1: אל תגידו 'לי זה לא יקרה'
4 בינואר 20268 דק׳אורחים:ברק גונןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ברק גונן, מרצה במרכז האקדמי לב, בוגר תלפיות וקצין לשעבר ב-8200, פותח את הסדרה "מדברים סייבר" בטענה שהאיום הגדול איננו מבצעי סייבר מתוחכמים אלא פעולה בעולם התודעה. לדבריו, הרשתות החברתיות מפרות את הריבונות של ישראל, מהוות איום ביטחוני ומנסות לייצר שסעים ופילוגים, ובינה מלאכותית מכפילה את הסיכון. הוא מתווה שלושה צירים לסדרה: ריבונות ומשילות, סיכונים ביטחוניים וסיכונים לדמוקרטיה, ומבקש לדבר קודם על הבעיות ורק אחר כך על הפתרונות. התשובה שלו למי שאומר "לי זה לא יקרה" היא שקמפיין תודעה מטרגט את כולם, בניגוד לביפר שמכוון לבעלי תפקיד ביטחוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל יודעת לבצע מבצעי סייבר כמו מעט מאוד מדינות, אבל האויבים פונים לכיוון אחר ופועלים דרך הרשתות החברתיות.
- בוט בפייסבוק או ב-X קל להסביר לכל אחד, בניגוד למבצע ביפר שדורש שרטוטים, ובכל זאת ההשפעה שלו על החיים אדירה.
- טכנולוגיה מקדימה לעתים קרובות את המדינה בהבנת הפוטנציאל והסכנות שלה, ולפעמים עוברים שנים ואף עשורים עד שהמדינה מגיבה.
- טכנולוגיות שפותחו בצבא במשך עשרות שנים נכנסות היום לכל מכשיר סלולרי כברירת מחדל.
- ילד בן 14 יודע היום לייצר סרטון פייק שבו אדם אומר דברים שלא אמר מעולם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד ברק גונן מסביר את ההבדל בין המאבק בסייבר ברמה הטכנולוגית לבין האיומים דרך הרשתות החברתיות?
ברק גונן מציין שאנו מנצחים את האויבים במבצעי סייבר טכנולוגיים מתקדמים, אך מפסידים בלואו-טק, כלומר באיומים דרך הרשתות החברתיות שמפרות את הריבונות, מהוות איום ביטחוני ופוגעות בדמוקרטיה.
▾מה הסכנות שהרשתות החברתיות מציבות לדמוקרטיה ולחברה הישראלית לפי ברק גונן?
הרשתות החברתיות משמשות כלי להפצת מידע שקרי, פילוג ושסעים בחברה, פוגעות בריבונות המדינה ובדעת הקהל של מדינות ידידותיות, ובכך מאיימות על קיום המדינה הדמוקרטית.
▾איך ברק גונן מתאר את הקושי של המדינה להתמודד עם טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית?
ברק מסביר שהטכנולוגיה מתקדמת במהירות ויכולה להגיע לנקודת בשלות פתאומית, והמדינה לעיתים מפגרת בהבנת הפוטנציאל והסכנות שלה, מה שגורם לפער של שנים עד שמתחילים לטפל באיומים.
▾למה ברק גונן מדגיש את החשיבות של מודעות אישית לסכנות ברשתות החברתיות גם לאנשים שאינם בתחום הסייבר או הביטחון?
ברק מדגיש שכל אדם יכול להיות יעד של מתקפות ברשתות החברתיות, כולל ילדים, שכן האויבים משתמשים בקמפיינים רחבים שמטרגטים את הציבור הרחב ולא רק אנשי ביטחון או הייטק.
▾מה המטרה של הסדרה 'מדברים סייבר' כפי שמציג ברק גונן בפרק הראשון?
המטרה היא להעלות מודעות לבעיות והאיומים של הרשתות החברתיות על ריבונות, ביטחון ודמוקרטיה, ולהביא להבנה רחבה של האתגרים לפני שנדון בפתרונות האפשריים.
שיווק והכנסות מהפודקאסטים של ערוץ 7: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הפודקאסטים של ערוץ 7 מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הפודקאסטים של ערוץ 7 אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הפודקאסטים של ערוץ 7 היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 544 הפרקים של הפודקאסטים של ערוץ 7 הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הפודקאסטים של ערוץ 7 כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-544 הפרקים של הפודקאסטים של ערוץ 7 הופכים למגזין?
- 544 פרקים = 544 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הפודקאסטים של ערוץ 7, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מדברים שיווק | שיווק, מכירות ומה שביניהם
דיגיטל מרקטר
זום אין | עם תומר אביטל
240 שניות
קבינטה – קבינט ביטחוני פמיניסטי
עוגן לעתיד
Morphisec - הגנה אמיתית מהתקפות סייבר
מורפיסק
Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן
קודקאסט
קטעים משידור
גלצ