הצוללת

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• האיש שמדפיס לב ומוח - ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381
• מה קורה במוח אחרי שלוש שנות מלחמה? | פרק 379
• רועי ורמוס בראיון ראשון זה 13 שנה: "במניות אני אופטימי, על גבול הנאיבי" | כוחות השוק
• רונאלדו חזר למדריד, ומשחקים בוטלו - האם חגיגת הספורט של המפרציות בסכנה? | מגרש עסקי
• למה אנחנו מאמינים לשקרים? | פרק 378
• מה הישראלים לא מבינים לגבי התפקיד של רוסיה במלחמה | פרק 377
• המשקיע שהמלחמות לא מפסיקות לרדוף אחריו | כסף בקיר
• "נזק אטומי”: הכדורסל הישראלי תחת אש | מגרש עסקי, פרק 3

פרקים אחרונים

• "יש לי הרבה יותר מרקאנטי": אריק שטילמן מסביר למה הוא מוכן לשלם 120 מיליון דולר על מכבי | מגרש עסקי

  10 בספטמבר 2026·37 דק׳
  אורחים:אלה וייספרג·אסף זגרזק·תמר בונה לוי·תמר לוי-בונה

• האם כלכלת יפן תצליח להתאושש? | פרק 387

  3 בספטמבר 2026·48 דק׳
  אורחים:אלון פרל·דרור מרמור·עידו יעקובסקי

• האיש שמדפיס לב ומוח - ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381

  19 במאי 2026·29 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אלה וייסברג מקליטה פרק מיוחד מתוך המעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם שי מלצר מרשות החדשנות וכתבת הביומד גלי ויינרב. הנושא הוא ביוקונברג'נס, המפגש בין ביולוגיה להנדסה וחישוביות, שבו כבר מדפיסים לב עם תאי חדר, עלייה וקוצב, ומשתילים אותו לצד ליבן של חולדות. מלצר מזכיר שרק לפני פחות משלושה חודשים הושתלה בישראל, בפעם הראשונה בעולם, קרנית ביולוגית שהודפסה במדפסת תלת ממד בעין של חולה. דביר, שהוא גם המדען הראשי של חברת מטריסלף, מספר על ניסוי קליני מתקרב שבו ישתילו רקמת חוט שדרה מותאמת אישית באנשים משותקים, מרקמת שומן שלהם עצמם כדי למנוע דחייה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לפי שי מלצר, החלק של הביולוגיה שמתקדם בלי תמיכה הנדסית וחישובית הולך ומצטמצם, ולכן קמה תוכנית לאומית לביוקונברג'נס שרצה כבר שלוש שנים.
  • חברה ישראלית מאבחנת סרטן בעזרת כלבים, כי אף של כלב רגיש יותר מכל ביוסנסור שהאדם יודע לבנות.
  • דביר מעריך שלב מודפס שיחליף לב פגוע רחוק לפחות עשר שנים, אבל חברות ביוטק ישראליות רוצות לעבור מהבורסה בתל אביב לנאסד״ק כדי לקבל הערכת שווי גבוהה יותר.
  • במעבדה מדפיסים גם רקמת מוח ומכניסים לתוכה אלקטרוניקה, מתוך מחשבה על ריפוי מחלות כמו פרקינסון וממשק מוח מכונה עתידי.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• הקונצנזוס בין ימין לשמאל | פרק 380

  13 במאי 2026·27 דק׳
  אורחים:אלה וייסברג·גלי ויינרב·פרופסור טל דביר·שי מלצר

• על בינה מלאכותית והכלכלה הישראלית: שיחה עם פרופ' יוג'ין קנדל

  5 במאי 2026·25 דק׳
  אורחים:אלה וייספרג·איתן יוחננוף·דוקטור ליאור יוחנני

• מה קורה במוח אחרי שלוש שנות מלחמה? | פרק 379

  29 באפריל 2026·30 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  דוקטור זיו בן-ציון מסביר כי 85% מהאנשים אינם מפתחים הפרעה כרונית לאחר אירוע טראומטי, אלא מחלימים באופן טבעי. מחקרו מתמקד באזורים מוחיים המנבאים החלמה או פיתוח פוסט-טראומה, ומציע כי חיזוק המערכת החיובית במוח יכול לסייע. הוא מקים פרויקט לחקר חוסן והחלמה באוכלוסייה הישראלית, תוך התמקדות בהיבטים אישיים, חברתיים וקהילתיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כ-85% מהאנשים שעוברים אירוע טראומטי אינם מפתחים הפרעה כרונית, כולל פוסט-טראומה, אלא מחלימים באופן טבעי וספונטני.
  • פוסט-טראומה היא תגובה של המוח לאירוע שאיים על החיים, שהאדם לא מצליח לעבד ולהשאיר מאחור, וכוללת כ-20 סימפטומים עיקריים.
  • אנשים שהמוח שלהם הגיב חזק יותר לעונשים היו בסיכון מוגבר לפתח פוסט-טראומה, בעוד שאלה שהגיבו בעוצמה גבוהה יותר לפרסים היו בסיכון נמוך יותר.
  • החלמה מפוסט-טראומה מושפעת לא רק מגורמי סיכון או חוסן קודמים לטראומה, אלא גם ממה שקורה בחודשים הראשונים לאחריה.
  • חוסן נפשי אינו רק אינדיבידואלי אלא מושפע גם ממערכת התמיכה החברתית הקרובה ומהאמונה והאמון במוסדות הקהילתיים והלאומיים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• רועי ורמוס בראיון ראשון זה 13 שנה: "במניות אני אופטימי, על גבול הנאיבי" | כוחות השוק

  21 באפריל 2026·1 שע׳ 10 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  רועי ורמוס מתאר את המעבר מניהול בית ההשקעות פסגות להקמת קרן הגידור נוקד קפיטל, ומפרט את השינוי בפילוסופיית ההשקעה שלו לאורך השנים. הוא מסביר מדוע החברה עברה מאסטרטגיה של ניהול תנודתיות לטובת חשיפה מנייתית גבוהה ויציבה בחברות בעלות חפיר תחרותי עמוק. בנוסף, הוא מנתח את עוצמתו של השוק הישראלי, בדגש על סקטור הביטוח והבנקים, ומסביר מדוע הוא מעדיף להחזיק שקלים על פני מט"ח.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השוק המנייתי הישראלי נהנה ממנועי צמיחה מבניים חזקים כמו דמוגרפיה חיובית, תעשיות ביטחוניות מפותחות ותמחור שמרני של חברות מקומיות.
  • סקטור הביטוח בישראל מציג צמיחה יוצאת דופן בזכות היקף החיסכון הפנסיוני הגבוה של הציבור והתייעלות ניהולית שהעלתה את התשואה להון לכיוון 20 אחוזים.
  • השקעה בחברות טכנולוגיה גלובליות מובילות עדיפה על פני השקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות קטנות הפועלות בנישות ספציפיות וחשופות לשינויים מהירים.
  • החזקת מט"ח עבור תושב ישראל היא צעד ספקולטיבי המאבד מערכו הנומינלי בעת התחזקות השקל, שנתמכת בנתוני מאזן התשלומים וזרימת ההון.
  • למידה ממשקיעים גדולים כמו וורן באפט וצ'ארלי מאנגר מדגישה את החשיבות של התמקדות באיכות העסק ובחפיר התחרותי שלו על פני מחיר הכניסה בלבד.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• רונאלדו חזר למדריד, ומשחקים בוטלו - האם חגיגת הספורט של המפרציות בסכנה? | מגרש עסקי

  16 באפריל 2026·40 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  המלחמה במזרח התיכון תפסה את מדינות המפרץ לא מוכנות מבחינת מוגנות אזרחית, והובילה לפגיעה בתיירות, במתקני התפלה ובייצור האנרגיה שלהן. בעקבות המצב הביטחוני הושבתו ליגות ספורט מקומיות ובוטלו אירועים בינלאומיים כמו מרוצי פורמולה 1 ומשחקי ראווה. למרות הפגיעה התדמיתית והכלכלית, מדינות כמו קטר וערב הסעודית ממהרות להחזיר את השגרה כדי להבטיח את המשך השפעתן הדיפלומטית והאירוח של אירועי ענק עתידיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המלחמה חשפה חוסר מוכנות של מדינות המפרץ בהגנה אזרחית, מה שהוביל לשיתופי פעולה ביטחוניים חריגים ולרכישת מיירטים זולים מאוקראינה.
  • השקעות הענק של קטר בקבוצות כמו פריז סן-ז'רמן מתורגמות להשפעה פוליטית ישירה, המאפשרת לנשיא המועדון נאסר אל-ח'ליפי להתקבל בארמון האליזה למרות חקירות שחיתות נגדו.
  • תדמית המפרץ כמרכז בטוח ואטרקטיבי עבור שחקנים זרים ואירועים בינלאומיים נפגעה, כפי שמעידים דיווחים על עזיבת שחקנים כמו רונאלדו ונפילת טילים בדובאי.
  • החזרתה המהירה של ליגת הכדורסל בקטר נועדה לשדר לעולם חוסן ושגרה לקראת אירוח אליפות העולם בכדורסל ב-2027.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• למה אנחנו מאמינים לשקרים? | פרק 378

  15 באפריל 2026·33 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בני אדם נוטים מטבעם להאמין למידע שהם נחשפים אליו בשל הטיית האמת, קושי שמתגבר במצבי קיטוב חברתי שבהם אנשים צורכים מידע רק מתוך תיבות תהודה קבוצתיות. שחיקת האמון במוסדות הציבוריים, במדע ובתקשורת מובילה לאימוץ תיאוריות קונספירציה ולזניחת המציאות האובייקטיבית לטובת חוויות סובייקטיביות. לצד הסכנות שבזיוף מידע באמצעות בינה מלאכותית, מחקרים מראים כי היא יכולה לשמש גם ככלי יעיל להפחתת אמונה בקונספירציות כאשר היא נתפסת כמקור אובייקטיבי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המוח האנושי פועל תחת הטיית אמת (truth bias), הגורמת לבני אדם להאמין למידע ראשוני באופן אוטומטי ורק לאחר מכן להפעיל חשיבה ביקורתית כדי להפריכו.
  • הטיית האישוש מונעת מאנשים לחפש מידע שיפריך את השערותיהם, כפי שמודגם במטלת וייסון שבה משתתפים בודקים רק סדרות מספרים התואמות לכלל שדמיינו בראשם.
  • התפיסה של פוסט-אמת גורמת לאנשים להעדיף חוויות סובייקטיביות ואנקדוטות אישיות על פני נתונים סטטיסטיים וחוות דעת של מומחים, דבר המוביל לסכנות בריאותיות וחברתיות כמו הימנעות מחיסונים.
  • מנהיגים פופוליסטים משתמשים בהפצת פייק ניוז כדי לערער את האמון במוסדות המדינה ובמיינסטרים, ובכך מייצרים תלות של הציבור במנהיג חזק ובקבוצת השיוך שלו.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מה הישראלים לא מבינים לגבי התפקיד של רוסיה במלחמה | פרק 377

  7 באפריל 2026·43 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ארכדי מילמן מסביר כיצד רוסיה, שבעבר הייתה אויבת, הפכה לבת ברית קרובה של איראן, במיוחד לאחר הסנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. הוא מפרט כי רוסיה מסייעת לאיראן בנשק, טכנולוגיית כטב"מים ומודיעין, ורואה בישראל אויב במאבק נגד המערב. המלחמות באוקראינה ונגד איראן קשורות זו בזו, וכישלון רוסיה ישרת את העולם המערבי וישראל.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • רוסיה של פוטין בנתה ציר אנטי-מערבי מובהק הכולל את איראן, צפון קוריאה וסין, הפועל נגד המחנה המערבי.
  • היחסים בין רוסיה לאיראן הפכו לסימטריים יותר לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, כאשר איראן סיפקה כטב"מים לרוסיה, וכעת רוסיה מסייעת לאיראן בטכנולוגיית כטב"מים וייצורם.
  • רוסיה מספקת לאיראן סיוע מודיעיני, כולל צילומי לוויין של אובייקטים אמריקאיים וישראליים, המסייעים לאיראנים לפגוע במטרות.
  • פוטין רואה בישראל 'טפיל על גבה של ארצות הברית' וחושב שישראל מנהלת את ארה"ב או פועלת בהוראתה במלחמה נגד איראן.
  • האינטרס הרוסי הוא שאמריקה תיכנס ל'ביצה האיראנית' ולא תצא משם, שמחירי הנפט יעלו, ושהסיוע לאוקראינה ייפסק.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• המשקיע שהמלחמות לא מפסיקות לרדוף אחריו | כסף בקיר

  31 במרץ 2026·40 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  יעקב גלידאי מספר כיצד רכש עם אשתו שתי דירות באודסה ב-2021, וכיצד המלחמה הורידה את השכירות והשאירה את הנכסים בלי עליית ערך ריאלית. לאחר מכן הם עברו לדובאי, רכשו בהדרגה 20 נכסים והשכירו חלק מהם לטווח קצר, אך המלחמה מול איראן עצרה את זרם התיירים ופגעה בהכנסות. אריק מירובסקי ממליץ לפזר השקעות ולשמור כסף בצד, תוך הימנעות מהשקעה שמותחת את היכולת הפיננסית עד הקצה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שתי הדירות באודסה נרכשו בכ-40 אלף ובכ-65 אלף דולר, אך לאחר הפלישה הרוסית השכירות ירדה מכ-500 עד 600 דולר ל-200 עד 300 דולר בחודש.
  • בדובאי שולמו ברוב העסקאות 20% לקבלן ועוד 4% לרשות המקרקעין, ואין מס מקומי על רווח ממכירת נכס.
  • השכרות קצרות טווח בדובאי נפגעו מהיעדר תיירים, ולכן הוצעו הדירות גם להשכרה לחודש, חודשיים או שלושה במחירים נמוכים יותר.
  • יעקב אומר שכל משקיע צריך להיות מסוגל לממן את עלויות החזקת הדירה לפחות שנה גם ללא שוכרים.
  • אריק מירובסקי מציע להיערך לכוח עליון באמצעות פיזור השקעות ושמירת עתודה כספית.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• "נזק אטומי”: הכדורסל הישראלי תחת אש | מגרש עסקי, פרק 3

  26 במרץ 2026·36 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בזמן שסבבי הלחימה משבשים את פעילות הליגות, מנהלת הכדורסל נאלצה להפעיל תוכניות מגירה מורכבות לפינוי יבשתי של השחקנים הזרים דרך ירדן. במקביל להתמודדות עם נזקים כלכליים כבדים לקבוצות ולספונסרים, מתפתח עימות חריף מול ארגון השחקנים המכריז על סכסוך עבודה בשיא המשבר. יו"ר המנהלת ארי שטיינברג מציג את תוכניות השיקום של הליגה ואת שאיפתו להרחיב את פעילות מכון וינגייט לפריפריה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • פינוי השחקנים הזרים מישראל עם פרוץ המלחמה התבצע בשיירה יבשתית לירדן ומשם בטיסות לבלגרד, עקב סגירת המרחב האווירי וביטולי הטיסות.
  • שכרם הממוצע של שחקני הכדורסל בליגת העל גבוה כיום מזה של שחקני הכדורגל בישראל, בעקבות עלייה של עשרות אחוזים בשנים האחרונות.
  • מבנה הליגה הנוכחי הכולל 14 קבוצות מקשה על שמירת שוויוניות ותחרותיות, והשאיפה המקצועית היא לצמצם את הליגה ל-12 או 10 קבוצות חזקות.
  • התוכנית האסטרטגית של מכון וינגייט כוללת הקמת שלוחות בבאר שבע ובצפון כדי להנגיש מתקני אימון ברמה גבוהה לספורטאים מצטיינים מהפריפריה.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• איך האמריקאים רואים את המלחמה - והקשר לבחירות 2028 לנשיאות | פרק 376

  24 במרץ 2026·41 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  התמיכה הציבורית בארצות הברית במלחמה מול איראן נמוכה במיוחד, כאשר סקרים מראים על 36% תמיכה בלבד ואף בקרב תומכי דונלד טראמפ מתעוררת ביקורת בשל עקרונות הבדלנות של תנועת מאגה. המלחמה נתפסת בקרב חלקים נרחבים בציבור האמריקאי ככזו שישראל גררה אליה את ארצות הברית, דבר שמאיץ מגמות אנטישמיות ופוגע קשות במעמדה של ישראל בימין ובשמאל. השינויים בדעת הקהל ובמערכת הפוליטית האמריקאית עשויים להשפיע על הבחירות לקונגרס ב-2026 ועל הבחירות לנשיאות ב-2028, ואף להוביל להתניית כספי הסיוע הביטחוני לישראל בעתיד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • סקרים עדכניים מראים כי רק 36% מהאמריקאים תומכים באופן שבו טראמפ מנהל את המלחמה באיראן, כאשר רוב המתנגדים הם דמוקרטים ועצמאיים, לצד קולות ביקורתיים הגדלים בתוך מחנה הרפובליקנים.
  • תנועת מאגה מבוססת על עקרונות בדלניים של הימנעות ממלחמות נצח במזרח התיכון, ולכן המלחמה הנוכחית יוצרת סדקים בקואליציה הפוליטית של טראמפ וגוררת התפטרויות של בכירים.
  • היחס הציבורי לישראל בארצות הברית חווה שבר היסטורי, כאשר לראשונה חברי קונגרס דמוקרטים מצהירים על סירוב לקבל מימון מהלובי הפרו-ישראלי איפא"ק לקראת בחירות 2028.
  • בניגוד לנרטיב המקובל בישראל, הציבור האמריקאי אינו שותף לשאיפה להציל את העם האיראני או להפיל את המשטר, והשמאל האמריקאי נוטה לגישה אנטי-אימפריאליסטית השוללת כל התערבות צבאית.
  • הכלכלה האמריקאית, ובמיוחד מחירי הדלק והתנודות בוול סטריט, צפויים להיות הגורם המכריע שיקבע מתי וכיצד יפעל טראמפ לסיום הלחימה.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• הפרשן הכלכלי המשפיע בעולם מסביר איך תסתיים המלחמה | ראיון מיוחד עם מרטין וולף

  19 במרץ 2026·16 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק דן בשאלה האם הכלכלה תסיים את המלחמה הנוכחית, ובפרט עליית מחירי הנפט והלחץ ממדינות המפרץ. מרטין וולף, פרשן כלכלי משפיע, מעריך שמערכה ארוכה של חודשים עם מצרי הורמוז סגורים תוביל לאינפלציה גבוהה ומיתון כלכלי עולמי. וולף מודאג מהיחלשות הדמוקרטיה בארה"ב ובישראל, ורואה בבריחת מוחות של הייטקיסטים מישראל סכנה גדולה יותר מאיראן. הוא אינו רואה אלטרנטיבה לדולר האמריקאי כמטבע בינלאומי בעתיד הנראה לעין.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הכלכלה, ובפרט מחירי הנפט המאמירים, עשויה להכריע את המלחמה הנוכחית ולגרום לסיומה.
  • סגירת מצרי הורמוז למשך חודשים תוביל לעליות מחירים משמעותיות, אינפלציה גבוהה וכמעט בוודאות למיתון כלכלי עולמי.
  • המלחמה הנוכחית כנראה לא תביא לנפילת המשטר באיראן, והמטרות המקוריות לא יושגו.
  • הדמוקרטיה בארצות הברית ובישראל מצויה בנסיגה, וקיים חיבור בין מנהיגים פופוליסטים דמגוגיים כמו טראמפ ונתניהו.
  • הסכנה האמיתית שאורבת למדינת ישראל היא בריחת מוחות, במיוחד של הייטקיסטים, יותר מאשר איראן.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• "פולימרקט מייצרת תמריץ כלכלי לריגול. זה מסוכן מאוד" | פרק 374

  16 במרץ 2026·48 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק דן בפלטפורמות שוקי חיזוי כמו פולימרקט, המאפשרות הימורים על אירועים עתידיים, וכיצד הן עשויות לדייק יותר מסקרים מסורתיים. עולות שאלות לגבי שימוש במידע פנים, השפעת הימורים על החלטות פוליטיות וביטחוניות, והצורך ברגולציה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שווקי חיזוי כמו פולימרקט וקלשי משתמשים בחוכמת ההמונים ובמסחר מבוסס בלוקצ'יין כדי לנבא אירועים, אך רוב המשתמשים מפסידים כסף.
  • הימורים על אירועים פוליטיים וביטחוניים מעלים חשש לשימוש במידע פנים, כפי שקרה סביב תקיפות באיראן, והדבר מעלה שאלות לגבי השפעה על ביטחון המדינה.
  • הפלטפורמות עשויות להשפיע על המציאות עצמה, למשל על ידי יצירת נבואות שמגשימות את עצמן או השפעה על תוצאות בחירות.
  • הרגולציה על שווקי חיזוי מתקשה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית, וישנן גישות שונות בין ארה"ב לאיחוד האירופי.
  • היכולת לתפוס תשומת לב ברשתות החברתיות משפיעה על הימורים בשוקי החיזוי, וזה עשוי להיות מדד לכריזמה פוליטית.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• האם המקצוע שלכם ישרוד את המהפכה? שיחה עם עתידן | פרק שני בסדרה

  21 ביולי 2026·58 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ד"ר רועי צזנה מציג תרחישים שונים לעתיד התעסוקה, החל מהשתלטות כמעט מלאה של הבינה המלאכותית על משימות יצירתיות ומדעיות ועד לביקוש גובר ל"יומן וושינג" המגדיר העסקת בני אדם כסמל סטטוס או לצורך מגע אנושי. מקצועות הצווארון הלבן והכחול יעברו שינוי עמוק שידרוש הרחבת אחריות ושימוש בכלים מתקדמים, כאשר הביקוש לעובדים מתחילים כבר חווה ירידה משמעותית. כדי להתמודד עם השינויים הללו, מומלץ ללמוד הנדסה המקנה כלים לחשיבה מדויקת, לפתרון בעיות וללמידה עצמית של טכנולוגיות חדשות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מספר הג'וניורים בתחום פיתוח התוכנה בארה"ב ירד ב-22 אחוזים מאז כניסת ChatGPT, ומגמה דומה של ירידה בשיעור של 16 אחוזים נרשמה במקצועות חשופים אחרים כמו עריכת דין וראיית חשבון.
  • בינות מלאכותיות פתרו באופן עצמאי 17 בעיות מתמטיות קשות של המתמטיקאי ארדוש במהלך חצי שנה ב-2026, מה שמוכיח את יכולתן לייצר ידע חדש ויצירתיות מדעית.
  • כניסת הרובוטים למקצועות הצווארון הכחול תוביל לשלושה דפוסים הכוללים עלייה דרמטית בתפוקה האישית, הרחבת האחריות הניהולית של העובד ודמוקרטיזציה של השירותים לקהל הרחב.
  • מעבר בין מקצועות בעקבות השינויים הטכנולוגיים אינו רק שינוי תעסוקתי אלא משבר זהות פסיכולוגי עמוק, הדורש תמיכה ממשלתית והסתגלות תרבותית.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• האם תהיה לנו עבודה? מנכ"ל למונייד לא בטוח | פרק ראשון בסדרה

  14 ביולי 2026·55 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד, מתאר כיצד החברה שילשה את הכנסותיה ללא הגדלת מצבת כוח האדם בזכות שימוש נרחב בבינה מלאכותית, כולל כתיבת 98% מהקוד על ידי מכונות. הוא מזהיר מפני גל אבטלה עתידי שבו הון יחליף עבודה, ומציע פתרונות מדיניות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית וניהול לאומי של עושר ה-AI בדומה לקרן הגז. בנוסף, הוא קורא לממשלה הבאה להציב יעד לאומי להפחתת עלויות הממשלה ב-20% תוך שיפור השירות באמצעות טכנולוגיה זו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • חברת למונייד גייסה בשנה האחרונה כ-60 אנשי פיתוח עם ממוצע ניסיון של 11 שנים, ללא ג'וניור אחד, מה שמעיד על המשבר העמוק של מתכנתים מתחילים בתעשייה.
  • כ-98% מהקוד בחברת למונייד נכתב כיום על ידי בינה מלאכותית, מה שמאפשר לחברה להתרחב משמעותית ללא גיוס עובדים חדשים.
  • שימוש בבינה מלאכותית כחומר גלם ומניעת העברת הידע הייחודי של החברה למודלים החיצוניים שומרים על הערך והבידול של הארגון.
  • התקדמות מודלי השפה מתרחשת בקצב מעריכי מהיר, כאשר מודלים חדשים פותרים בעיות מחקר ומתמטיקה מורכבות שחוקרים אנושיים לא הצליחו לפתור במשך עשרות שנים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מי יכול להרוויח כפליים מקרן ההשתלמות - ועוד 5 טיפים שיחסכו לכם הרבה כסף | פרק רביעי בסדרה

  19 באוגוסט 2026·23 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  טיפים לתכנון פיננסי וניהול חיסכון לקראת פרישה ניתנים. מפורטים יתרונות קרנות ההשתלמות לשכירים ולעצמאים, כולל פטור ממס רווחי הון ואפשרות להחזיק שתי קרנות. נדונים מוצרי חיסכון נוספים כמו פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה, והאפשרות להפוך אותן לקצבה פטורה ממס. מוסבר כיצד להפחית את מס רווחי ההון לאחר גיל 60 וכיצד למנף את הליך קיבוע הזכויות להטבות מס בפרישה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה הטוב ביותר, עם פטור מלא ממס רווחי הון לאחר 6 שנים.
  • ניתן להחזיק שתי קרנות השתלמות - אחת כשכיר ואחת כעצמאי, גם עם עוסק זעיר והכנסה צדדית קטנה.
  • קופת גמל להשקעה מאפשרת פטור מלא ממס רווחי הון אם הכסף נמשך כקצבת פנסיה מגיל 60.
  • ניתן להוריד את מס רווחי ההון מ-25% ל-10%-20% לאנשים מעל גיל 60 שהכנסתם השנתית אינה עולה על 193,000 ש"ח, באמצעות הגשת דוח מס לרשות המיסים.
  • הליך קיבוע זכויות מעניק סל הטבות מצרפי שיכול להגיע לכמעט מיליון ש"ח, וניתן לנצלו לפטור ממס על קצבה חודשית או על משיכה חד פעמית של פיצויים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• לא לתכנן פרישה, לתכנן חיים: פגישה עם עצמכם בגיל 82 | פרק שלישי בסדרה עם אלכס קפלון

  16 באוגוסט 2026·49 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ד"ר אלכס קפלון, גרונטולוג וכלכלן, מסביר שתוחלת החיים בישראל עלתה משמעותית, ולכן יש לתכנן חיים ארוכים יותר לאחר הפרישה. הוא מדגיש שפרישה אינה רק עניין של כסף, אלא של תכנון חיים משמעותיים, קריירות נוספות, ושימור יכולות פיזיות וקוגניטיביות. קפלון ממליץ לכתוב בולטים של החיים הרצויים בגיל מבוגר, ולתת להם תג מחיר כלכלי. הוא מציין שגילנות עצמית מונעת מאנשים לתכנן את עתידם, וכי יש לראות את הגיל כ"נון-אישו" כמו מגדר.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תוחלת החיים בישראל עלתה ביותר מ-12 שנה ב-45 השנים האחרונות, והכפילה את תקופת החיים בפנסיה.
  • הגיל 65 כגיל פרישה נקבע על ידי קאנצלר גרמניה ביסמרק ב-1880, כשלמעשה תוחלת החיים הייתה 38 שנים בלבד.
  • אנשים מתפתחים, גדלים וצומחים עד גיל הבגרות המינית, ומאותו רגע הם הולכים ומשתנים בתהליך ההזדקנות.
  • לגנטיקה יש השפעה על איכות ותוחלת חיינו בערך שליש, ושני שליש מושפעים מאיך שאנחנו מתנהלים.
  • היכולות הקוגניטיביות והפיזיולוגיות של אנשים שהמשיכו לעבוד לאחר גיל הפרישה היו גבוהות יותר בממוצע מאלה שפרשו.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• "אל תבנו על הירושה": המומחית שמנתצת מיתוסים על הפנסיה | פרק שני בסדרה

  11 באוגוסט 2026·37 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הילה וייסברג ודוקטור יעל הדס דנות בארבע קונספציות שגויות בנוגע לפנסיה: הסתמכות על חיסכון מוקדם, עסקים כפנסיה, ירושה מההורים, והפרשות מעסיק על כל השכר. הדס מסבירה מדוע תוחלת החיים העולה, שינויים בשוק העבודה והיעדר ביטחון תעסוקתי מצריכים חיסכון אקטיבי. היא מדגישה את כוחה של ריבית דריבית בחיסכון וממליצה על למידה והתייעצות עם גורמים אובייקטיביים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בפנסיה יהיו לנו בערך 30% מהשכר האחרון, וזה נורא אינדיבידואלי.
  • אנשים מאוד קשה להם פסיכולוגית לוותר על כסף היום.
  • המעסיק מפריש לפנסיה על כל השכר שלי, אבל הוא מחויב רק עד השכר הממוצע במשק.
  • מה שלא נמצא אצלך, אל תבנה עליו, זו העצה שלי.
  • הזמן הוא מכפיל כוח, וזה צריך להבין את זה.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• איך (ולמה) להתכונן לפנסיה - גם בגיל 40 | פרק ראשון בסדרה, עם אלה אלקלעי

  4 באוגוסט 2026·42 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מנגנון הפנסיה הישראלי נחשב ליציב בזכות חוק פנסיה חובה המזרים כעשרה מיליארד שקלים מדי חודש, אך פרשת סלייס מדגישה את הסכנות שבחוסר פיקוח ובמבנה תמריצים בעייתי של סוכני הביטוח. פחות משליש מהעצמאים בישראל חוסכים לפנסיה כראוי, וחלקם מעדיפים לשלם קנס שנתי נמוך במקום להפריש כספים באופן שוטף. בנוסף, בעלות על דירת מגורים מהווה עוגן כלכלי מרכזי בגיל הפרישה, לצד הצורך בהתאמת גיל הפרישה לפי מידת השחיקה של המקצוע.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • חוק פנסיה חובה משנת 2008 מזרים כ-10 מיליארד שקלים בכל חודש לשוק ההון הישראלי ומייצר בו יציבות משמעותית גם בזמני משבר.
  • פרשת סלייס, שבה נעלמו כ-900 מיליון שקלים, החלה כרעיון חיובי לגיוון ותחרות אך כשלה בשל כשל פיקוחי ומבנה תמריצים מעוות של סוכנים.
  • פחות משליש מהעצמאים בישראל חסכו לפנסיה בשנת 2024, כאשר רבים מעדיפים לשלם קנס שנתי של 500 שקלים על פני הפרשה חודשית.
  • ההמלצה המקצועית לחוסכים צעירים היא להגדיל את רכיב המניות והסיכון בתיק הפנסיוני כדי ליהנות מאפקט ריבית דריבית וממגן המס.
  • החברה צריכה לשאוף להחלת גיל פרישה דיפרנציאלי המבחין בין מקצועות שוחקים פיזית לבין מקצועות צווארון לבן המאפשרים עבודה בגיל מבוגר.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• כך תשמרו על המשרה הנוכחית שלכם - וגם תשיגו את הבאה | פרק שלישי בסדרה

  28 ביולי 2026·45 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אילנה פחימה, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית לשעבר ב-ICL, מתארת את השינוי הדרמטי בגיוס עובדים, שבו הדגש עובר מצבירת ידע להערכת גמישות מחשבתית ויכולת למידה אקטיבית. בינה מלאכותית ואוטומציה משנות תפקידים בצווארון הלבן והכחול כאחד, ומדגישות את חשיבותן של מיומנויות רכות כמו אמפתיה ואותנטיות. פחימה מציעה דרכים להתמודדות עם משבר הג'וניורים וממליצה לדור הצעיר לרכוש השכלה רב-ממדית ומדעית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הידע המקצועי הופך לקומודיטי, והערך המרכזי של עובדים כיום נמדד ביכולתם לצרוך ולעבד ידע קיים ולא רק לאגור אותו.
  • מיומנויות רכות, ובראשן אמפתיה וגמישות מחשבתית, הופכות למקדם התחרותי המשמעותי ביותר בין מועמדים בעלי רקע מקצועי דומה.
  • האוטומציה אינה מייתרת לחלוטין את עובדי הכפיים אלא משנה את אופי עבודתם, כאשר מפעילי מכונות עוברים לעבודה מול מסכים ובקרת תהליכים.
  • האקדמיה תיאלץ לקצר את משך הלימודים ולעבור משינון חומר להתמקדות במחקר, פיתוח וחשיבה ביקורתית.
  • מנהיגות אותנטית המבוססת על דוגמה אישית והשראה חיונית להנעת עובדים, במיוחד בארגונים שטוחים ובעבודה מרחוק.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מ-WeWork לליגת העל: הסיפור של בעלי הפועל רמת גן החדש | מגרש עסקי

  23 ביולי 2026·38 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אבי יחיאל, בעלי הפועל רמת גן, מתאר את האתגרים בבניית תקציב של 28 עד 30 מיליון שקלים לקבוצה שעלתה לליגת העל לאחר 13 שנים. יחיאל מפרט על תקופת עבודתו ברשת ווי-וורק בניו יורק לצד גיסו אדם נוימן, ועל החלטתו לחזור לישראל ולעסוק בניהול ספורטיבי. הוא מדגיש את החשיבות של מתקני אימונים ראויים, גיוס ספונסרים ותמיכה עירונית של ראש העיר כרמל שאמה הכהן להבראת מועדונים היסטוריים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תקציב המינימום בליגת העל עומד על 18 מיליון שקלים, והפועל רמת גן שואפת לתקציב של 28 עד 30 מיליון שקלים כדי להיות תחרותית.
  • הבאת שחקנים למועדון שחזר לליגת העל לאחר שנים רבות דורשת לעיתים תשלום פרמיה כספית גבוהה יותר בשל חוסר הוודאות הזמני סביב המועדון.
  • הקמת מתקן אימונים מודרני ליד אצטדיון רמת גן, בתמיכת העירייה, מהווה בסיס קריטי לבניית המועדון מחדש לאחר שנים ללא בית ראוי.
  • אדם נוימן תרם בעבר סכומי כסף משמעותיים להפועל פתח תקווה בעקבות קשריו המשפחתיים עם אבי יחיאל, למרות שאינו חובב כדורגל מושבע.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• "בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה | טעימות מתוך כנס MAD

  17 ביולי 2026·56 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מתוך כנס MAD של גלובס בתל אביב, אירן גפן משוחח עם הזמר עברי לידר על מה זה להישאר רלוונטי כשהקצב משתנה כל הזמן. לידר מספר על הדילמה של יציאה מלהקת רון בתחילת הקריירה, ועל האהבה שלו למוזיקה אלקטרונית מגיל צעיר שהובילה למופע מרימים עם תומר. לידר מסביר שהוא לא מחזיק בנוסחה שאפשר לשים במצגת, אלא בחיבור לאמת פנימית שממנה נבנית העבודה. בחלק השני נושא גרי סרווס, שותף מנהל בקרן אינסייט פארטנרס, הרצאה על חדשנות ובינה מלאכותית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • עברי לידר מסרב לנוסחה מסודרת לרלוונטיות, ומצביע על חיבור לאמת פנימית כמנוע שמחזיק קהל לאורך שנים.
  • המעבר של לידר למוזיקה אלקטרונית לא היה קפיצה זרה אלא חזרה לאהבה מגיל אחת עשרה, שהתחילה עוד בפופ של סוף שנות התשעים.
  • המופע מרימים, שבנה לידר עם תומר, לקח שירים ותיקים ורימיקסים בסאונד קלאבי ופגש צורך אמיתי בקהל.
  • גרי סרווס מאינסייט פארטנרס מביא את מבט המשקיע על חדשנות ובינה מלאכותית לצד סיפורו של אמן.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מדוע ליעד אגמון כבר לא שוכר לעבודה "שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"?

  8 ביולי 2026·27 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ליעד אגמון, יזם ומנכ"ל סאנסיי, מסביר את המעבר שלו מקרן הון סיכון לבניית סטארט-אפ חדש בתחום הרוחניות וה-well-being, תוך שימוש במכשיר חומרה פיזי. הוא דן בהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה, מדגיש את הצורך בטעם אישי ויצירתיות אנושית, ומביע דאגה לגבי עתידם של ג'וניורים בתעשייה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אגמון עזב את אינסייט פרטנרס כי הוא שמח ביותר כשהוא בונה דברים, ולא רק מממן אותם.
  • סאנסיי משתמשת במערכות דיוויינציה קיימות, כמו אסטרולוגיה וטארוט, כ-gateway לעבודה רגשית, ולא כהאמונה במטאפיזיקה.
  • הפיתוח של סאנסיי מתבצע כעת עם 20% מכוח האדם שהיה נדרש לפני שלוש שנים, הודות ל-AI.
  • אגמון מאמין שה-AI לא יכול לספק 'טעם' אישי או סינתזה סובייקטיבית, וזהו היתרון האנושי שנותר.
  • הוא צופה עתיד קודר לג'וניורים בהייטק, שכן ה-AI יכול לבצע את עבודת התכנות טוב יותר מהם.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מנהל ההשקעות שעשה את מעבר השנה: "סף הריגוש של המשקיעים עלה" | כוחות השוק

  3 ביולי 2026·42 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  השוק הישראלי עבר מהלך מדהים בשנתיים האחרונות, שהתבסס על הצלחות ביטחוניות, כסף מוסדי וזרים, וחברות פיננסיות שעברו אבולוציה. עם זאת, בחודש האחרון נרשמו ירידות, והעלייה בתחילת השנה נבעה מאופוריה על רקע איראן, ללא קשר לתוצאות כלכליות. כעת, יש לחזור לבסיס הכלכלי ולבחון את התמחורים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השוק הישראלי עבר אבולוציה בריאה, עם תעשיות פיננסיות, ביטחוניות וטכנולוגיות שצמחו וקיבלו מכפילים גבוהים יותר.
  • העלייה בתחילת השנה במדדים הישראלים נבעה מאופוריה על רקע איראן, ולא מתוצאות כלכליות.
  • השקל נתמך על ידי עודף בחשבון השוטף וייצוא גז, בעוד ארה"ב סובלת מגירעון אדיר.
  • השוק האמריקאי עובר תהליך מעניין בו הכסף מתפזר מחברות הביג טק לחברות שבבים, אנרגיה ותשתיות.
  • שוק המגורים בישראל מסמל אופוריה מוגזמת, ופרויקטים רבים עשויים לא לצאת לפועל.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• איך ישראל נלחמת מעבר לאטמוספירה? | פרק 386

  30 ביוני 2026·38 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק דן בחשיבות החלל כזירה ביטחונית עבור ישראל, תוך התייחסות ליכולות הלווייניות, טכנולוגיות יירוט, והאתגרים מול מדינות עוינות כמו איראן. מוצג כיצד ישראל מובילה בתחום החלל ומפתחת יכולות פורצות דרך, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • החלל אינו מוגבל במגבלות מדיניות ומאפשר מעבר וצילום מעל כל טריטוריה.
  • ישראל היא פורצת דרך בתחום החלל, עם היסטוריה ארוכה של שיגור לוויינים ופיתוח טכנולוגיות יירוט מתקדמות כמו חץ שלוש.
  • התפתחות טכנולוגיות כמו שיגורים חוזרים של משגרים והורדת עלויות השיגור פותחת את החלל גם לחברות מסחריות.
  • איראן משקיעה משאבים רבים בפיתוח יכולות חלל, ומהווה אתגר ביטחוני משמעותי לישראל בתחום זה.
  • החלל מאפשר אחיזת שטח מולטי-דיסציפלינרית, המספקת תמונה מודיעינית בזמן אמת בכל רגע ובכל מקום.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• איך ייראו החיים בישראל אם ניהפך ל"ספרטה"? | פרק 385

  24 ביוני 2026·43 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  תמר בונה לוי, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מתארת מציאות של כלכלת טראומה שבה קשה למקבלי ההחלטות לסרב לדרישות התקציביות של מערכת הביטחון. הממשלה תידרש להכריע בין הגדלת תקציב הביטחון, העלאת החוב הציבורי, או פגיעה באזרחים באמצעות העלאת מיסים וקיצוץ שירותים. ללא שמירה על משמעת פיסקלית והצבת גבולות ברורים לצבא, המדינה עלולה להיקלע לסחרור כלכלי שיפגע בחוסנה הלאומי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תקציב הביטחון השנתי זינק ל-144 מיליארד שקלים ומערכת הביטחון דורשת תוספות של עשרות מיליארדים נוספים לצד דרישת ראש הממשלה לתוספת של 350 מיליארד שקלים לאורך עשור.
  • מודל ספרטה פירושו הגדלת תקציב הביטחון על חשבון ירידה ישירה ברמת החיים של האזרחים, שכן כל שקל נוסף לביטחון מחייב העלאת מיסים או קיצוץ בשירותים אזרחיים.
  • הפיגור של ישראל בתחומי התשתיות והחינוך בהשוואה למדינות ה-OECD אינו נובע רק ממחסור בתקציב, אלא מחסמים רגולטוריים, ביורוקרטיה מורכבת והיעדר רפורמות מבניות.
  • התחזקות השקל מול הדולר מקצרת את טווח ההישרדות הפיננסי של חברות סטארט אפ ומייקרת את העסקת העובדים בישראל בהשוואה לעולם, מה שעלול להוביל להעברת פעילות לחוץ לארץ.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• בועה ושמה SpaceX? | פרק 384

  16 ביוני 2026·42 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר בהנפקה הגדולה ביותר אי פעם, והיא מוערכת ביותר מ-2 טריליון דולר, למרות היותה חברה הפסדית עם גרעון מצטבר של מעל 40 מיליארד דולר. ההנפקה מתומחרת במכפיל הכנסות של כ-95, בעוד שמומחה להערכות שווי העריך אותה ב-1.2 טריליון דולר. החברה כוללת שלוש זרועות: חלל, תקשורת לוויינית (סטארלינק הרווחית היחידה), ובינה מלאכותית (XAI), כאשר חלק גדול מהשווי נובע מהחזון של אילון מאסק. הפרק דן גם בחברות AI נוספות כמו OpenAI ואנתרופיק, ובסיכונים למשקיעים קטנים דרך קרנות הפנסיה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הנתונים בדרך כלל מראים שחברות, בעיקר בהנפקות כאלה גדולות, במרחק של שנה מההנפקה בדרך כלל המחיר ירד, מתחת למחיר ההנפקה.
  • בועה זה בדרך כלל כשאת מסתכלת על נכס, או במקרה הזה על חברה, והשווי התנפח, התנפח, התנפח, עד כדי כך שהוא בעצם מתנתק מהערך הפנימי של הנכס או של החברה במקרה הזה.
  • SpaceX היא חברה הפסדית, היא סיימה את 2025 עם הפסד של 5 מיליארד דולר, ובמצטבר ההפסדים שלה עומדים כרגע על מעל 40 מיליארד דולר.
  • סטארלינק, שהיא זרוע הלוויינים של SpaceX, היא הזרוע הרווחית היחידה בחברה, עם הכנסות של 11.5 מיליארד דולר ורווחיות יפה.
  • אילון מאסק מחזיק בכ-85 אחוזים מכוח ההצבעה ב-SpaceX, מה שמאפשר לו לקבל החלטות ללא השפעה של משקיעים אחרים או הדירקטוריון.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• המדינה המנודה שהצליחה לחדור לליבו של טראמפ | פרק 383

  3 ביוני 2026·50 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פקיסטן, המדינה המוסלמית היחידה בעלת נשק גרעיני, הפכה לשחקנית מפתח במגעים בין ארה"ב לאיראן הודות לקשר שנרקם בין הרמטכ"ל מוניר לדונלד טראמפ ומקורביו. המהלך נועד לחזק את מעמדה הבינלאומי, להרגיע את המתיחות בגבולה המערבי ולהבטיח סיוע כלכלי חיוני להתמודדות עם משבר החובות שלה. במקביל, הסכם ההגנה שלה עם סעודיה והעוינות המוצהרת שלה כלפי ישראל מעצבים את מאזן הכוחות האזורי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הרמטכ"ל הפקיסטני מוניר מוביל את מדיניות החוץ של המדינה דה פקטו וביסס קשר ישיר עם ממשל טראמפ.
  • פקיסטן נתונה במשבר כלכלי חריף שבו 11 מתוך 16 מיליארד דולר ביתרות המט"ח שלה הם כספי הלוואות.
  • הודו נמנעה מתיווך בסכסוך בשל מדיניות חוץ זהירה שנועדה למנוע פגיעה בקשריה הקרובים עם וושינגטון וירושלים.
  • פקיסטן מתנגדת לנשק גרעיני בידי איראן כדי לשמר את מעמדה הבלעדי כמעצמה הצבאית הגרעינית של העולם המוסלמי.
  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

השקעות לעצלנים - פודקאסט על כסף, השקעות והחיים עצמם

תמיר מנדובסקי

כלכלה ועסקים106 פרקים

לומדים לדבר על כסף

שריה אשר - כלכלן, מרצה ומאמן פיננסי

כלכלה ועסקים14 פרקים

השקעות להייטקיסטים - צח איציק

רשת אינווסטור 360

כלכלה ועסקים44 פרקים

קטעים משידור

גלצ

חדשות ואקטואליה2,000 פרקים

השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל

כאן

חדשות ואקטואליה1,571 פרקים

אחד ביום

N12

חדשות ואקטואליה1,263 פרקים