אחד ביוםפודקאסט של N12
1,263 פרקים
על התוכנית
החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה אחד ביום?
אחד ביום הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת N12. התוכנית מספקת ניתוח חודרני ומעמיק של מפת הכוחות הגיאופוליטית, סוגיות הליבה בחברה הישראלית, והשפעת העידן הדיגיטלי על הקיום האנושי. בארכיון 1,263 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 1,263 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-33 דקות |
| הפרק האחרון | 30 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 36 |
עודכן:
"אנחנו פשוט חיים בעולם שבו כבר אין סיפורים"
בפרק אחד יושב אתגר קרת ומנסה להבין למה מלחמה היום מרגישה אחרת: "הציפייה שלנו שנחזור למלחמות שהם סיפורים, עגולים, שיש בהם התחלה, אמצע וסוף - יכול להיות שאנחנו פשוט כבר לא שם." בפרק אחר מנתחים למה איראן מפילה מסוק דווקא רגעים אחרי שטראמפ עצר את ישראל.
אלעד סיפחיוב ואלי הרשמן לוקחים את אירועי השעה - איראן, בחירת מבקר המדינה, גיוס חרדים, פשע מאורגן ברשויות - ומסבירים מה קרה ולמה זה מחזיק את התמונה הגדולה, בלי להטביע אתכם בפרטים.
מנה יומית מרוכזת של אקטואליה ישראלית לצד נגיעות בכושר, אוכל וזוגיות.
התוכנית מספקת ניתוח חודרני ומעמיק של מפת הכוחות הגיאופוליטית, סוגיות הליבה בחברה הישראלית, והשפעת העידן הדיגיטלי על הקיום האנושי.
המנחה
התוכנית מוגשת על ידי מנחים ופרשנים, ביניהם אלעד סיפחיוב ואלי הרשמן, המעמיקים בניתוח סוגיות מורכבות. הם ניגשים לנושאים בגישה אנליטית ומספקים בחינה קריטית של אירועי אקטואליה, לעיתים קרובות בשיתוף עם מומחים בתחומם.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון הגשה אנליטי ומעמיק, המשלב הסברים מפורטים עם חשיפת דינמיקות פוליטיות וחברתיות נסתרות. היא מציעה ניתוח רב-רובדי של אירועים אקטואליים, לעיתים באמצעות ראיונות עם מומחים, ומטרתה להאיר זוויות ראייה שונות.
תובנות הזהב מהארכיון
- למרות לחצים, שחקנים גיאופוליטיים (כמו איראן) מוכנים לקחת סיכונים כדי לשמר או לשקם את יכולת ההרתעה שלהם, תוך שימוש בנכסים אסטרטגיים.
- סכסוכים בעידן המודרני מתמשכים לעיתים קרובות עקב היעדר נרטיב קוהרנטי ו"סיפור" ברור המשותף לצדדים המעורבים.
- הפוליטיקה הישראלית מתאפיינת לעיתים קרובות במאבקי כוח עזים, לחצים פוליטיים וקשיים בהתמודדות עם שסעים פנימיים.
- קיימת סכנה גוברת של חדירת פשע מאורגן למערכות שלטוניות ומקומיות, המובילה ל"משילות פלילית" ופוגעת בחברה.
- הקיום בעידן הדיגיטלי עלול להוביל לפסיביות אנושית ולתפיסת אנשים כ"משתמשים" או "דמויות משנה", המנותקים מסוכנות עצמית וסיפור אישי משמעותי.
התוכנית מיועדת למאזינים המעוניינים בהבנה מעמיקה ואנליטית של אירועי אקטואליה, פוליטיקה, גיאופוליטיקה וסוגיות חברתיות בישראל ובעולם.
השאלות הבולטות בארכיון
האם במבחן המעשה סעודיה תוותר על העזרה שישראל יכולה להציע לה בגלל הסוגיה הפלסטינית והביקורת בעולם הערבי?
איך ילד שגדל בעין עירון בילדות של עבודה מבוקר עד ערב הצליח לתת קול לדורות של ילדים ישראלים שגדלו במציאות שונה לגמרי?
על מה תצביעו, לא למי, ומה הבעיה שבגללה תכניסו פתק אחד ספציפי לתוך המעטפה?
מאיפה הגיע לך רעיון להסתכל עליו ולחייך?
אייזנקוט אולי יצליח להגדיל את עצמו, אבל הוא מסתכן בלהקטין שותפים אחרים, אז למה לעשות את זה?
אז מה קורה בישראל ביחס לעולם בייצוג נשים?
הן יהיו הוגנות וחופשיות?
האם לוין הצליח בכלל לחולל את המהפכה המשפטית, כשחלקים מרכזיים נפסלו או ירדו מהפרק וחלקים אחרים כן עברו?
36 פרקים = 36 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
ראיתי שמעתי: נגה ארז ואורי רוסו
פרקים אחרונים
ראיתי שמעתי: נגה ארז ואורי רוסו
30 באוקטובר 20261 שע׳ 10 דק׳הערבים נהרו
29 באוקטובר 202624 דק׳האנשים שמאחורי אחוז ההצבעה
28 באוקטובר 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מלווים כמו אילית, עורכת דין שמצאה בפייסבוק קריאה ללוות קשישים ואנשים עם מוגבלות, וממריצים כמו סגית סוקר מבית שען הוציאו מצביעים לקלפי, ועומדים ביחד ביפו עברו עשרת אלפים שיחות. אחוז ההצבעה היה הגבוה ביותר מאז 2001, עם 88 אחוז בסכנין ולמעלה מ80 אחוז ברהט, ולפי המדגמים הרשימות הערביות הגיעו ל17 עד 19 מנדטים והרחיקו את שני הגושים מ61. אילנה דיין אמרה שנתניהו הביס את הסקרים ואת התקשורת ועומד על 25 עד 27 מנדטים מול 18 עד 20 בסקרים, לא אמר ניצחנו, ואין לו דרך להרכיב ממשלה בלי עריקה מגוש השינוי. בחברה החרדית יצאו פחות להצביע, וחלק מהמצביעים שם בחרו בנתניהו ולא במפלגות החרדיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אחוז ההצבעה היה הגבוה ביותר מאז שנת 2001, ובאופן חסר תקדים ביישובים הערביים.
- 88 אחוז הצביעו בסכנין ולמעלה מ80 אחוז ברהט, וההצבעה הערבית הרחיקה אריתמטית את שני הגושים מ61.
- נתניהו לא אמר ניצחנו ודיבר על רוב יהודי, כי אין לו כרגע דרך להרכיב ממשלה אלא בעריקה מגוש השינוי.
- בחברה החרדית פחות יצאו להצביע, ומי שהצביע לא בהכרח בחר במפלגות החרדיות.
- נתניהו דבק בבלוק שלו, למד לא לחזור על זיגזג שמאלה אחרי 96 ועל נטישת החרדים ב2013, ועדיין נשאר שחקן שאי אפשר להתעלם ממנו.
פותחים סוגריים (מחשבות על הבחירות)
27 באוקטובר 202637 דק׳אורחים:יובל לויעל זה הבחירות: החינוך
26 באוקטובר 202648 דק׳למה טראמפ תומך בנתניהו?
25 באוקטובר 202631 דק׳אורחים:דני סיטרנוביץהמהפכה של יהודה אטלס
30 בספטמבר 202625 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עד שיצא ״והילד הזה הוא אני״ ב-1977, ספרות הילדים בישראל נכתבה בשפה גבוהה, מנקודת מבט של מבוגר, וכוונה לחנך ילדים לשרת את החברה. אטלס, שגדל בעין עירון בילדות של עבודה קשה ומחסור ומצא מפלט בספרייה המקומית, התחיל כעיתונאי, ורק כשהפך לאב החל לכתוב בלילות אנקדוטות על בנו הצעיר. ההוצאות דחו את כתב היד שוב ושוב בטענה שהוא מתחכם ולא מעניין, אבל כשיצא לאור הוא עורר גל של חיקויים ונמכר במאות אלפי עותקים. בשנותיו המאוחרות אטלס הגביה את השפה וכתב על ילדים ונוער בסיכון, בין היתר בספר ״ילדים של אף אחד״ מ-2021.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אטלס החליט שלוש החלטות כשהתחיל לכתוב: לכתוב קצר, לכתוב פשוט ולהגיד את האמת על חיי ילדים.
- טיקוצקי רואה ב״והילד הזה הוא אני״ סימן למעבר מהאתוס הפועלי, הסוציאליסטי והקיבוצי אל האתוס הקפיטליסטי, זמן קצר אחרי המהפך של 1977.
- אטלס יצא נגד התפיסה הרומנטית של הילדות כגן עדן אבוד, והראה שילדים תלויים בכל ואינם מחליטים על זמנם, על האוכל שלהם או על מתי ילכו לישון.
- בניגוד ליוצרים שקדמו לו, אטלס נתן מקום לעולם שבור בלי הבטחה לריפוי או לאופק שיבוא אחריו.
- הספר ״ילדים של אף אחד״ נולד אחרי שאשת מקצוע שעובדת עם ילדים בסיכון אמרה לו שאין להם אפילו טקסט אחד שאפשר להשתמש בו בטיפול.
הפלונטר הסעודי
28 בספטמבר 202628 דק׳אורחים:אתגר קרתלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התחדשות הלחימה בין החות'ים לסעודיה ופגיעת כטב״מים בנמל התעופה בריאד ובמתקני אנרגיה ערערו את הפסקת האש שהושגה ב-2022 וחשפו את מגבלות הסכם הרגיעה מול איראן מ-2023. בריאד מבינים כי מערכה צבאית ישירה בתימן תוביל למלחמת התשה מסוכנת, בעוד הסתמכות על ארצות הברית או על נאט״ו אזורי אינה מספקת מענה ביטחוני מלא. מציאות זו יוצרת חפיפת אינטרסים ביטחונית הדוקה בין סעודיה לישראל, אך שיתוף הפעולה תלוי בשמירה על חשאיות עקב הרגישות לסוגיה הפלסטינית והחשש ממדיניות ממשלת ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החות'ים פועלים ככוח עצמאי בעל שאיפות פוליטיות משלו, ולכן הסכמים או לחצים מצד איראן אינם מבטיחים את ריסונם מול סעודיה.
- מתקפת 2019 על מתקני הנפט הסעודיים וסירובו של טראמפ להתערב סדקו את הנחת היסוד של ריאד בדבר מטריית ההגנה האמריקאית.
- בעולם הערבי אין מדיניות אחידה מול איראן: איחוד האמירויות נוקטת גישה פרו-אקטיבית, קטאר ועומאן פועלות דיפלומטית, וסעודיה ומצרים נעות בתווך.
- הסכם מכה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינו מספק הגנה צבאית מעשית מפני איראן עקב חוסר נכונותן של אנקרה ואיסלאמאבאד להסתבך במלחמה.
- התבטאויות של שרים בממשלת ישראל בדבר התיישבות באזורים נוספים מציגות את ישראל בעולם הערבי כגורם מאיים ופוגעות ביכולת לקדם שיתוף פעולה פומבי.
על זה הבחירות: הדמוקרטיה הישראלית
22 באוקטובר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ב־4 בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את המהפכה המשפטית, ומאז יחסי הממשלה ומערכת המשפט נשארו במוקד הפוליטיקה. חוק ביטול עילת הסבירות עבר בכנסת ונפסל ברוב 12 מתוך 15 שופטי בג״ץ, פסקת ההתגברות ירדה מהפרק, ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עבר במרץ 2025 וייכנס לתוקף מהכנסת הבאה. חסרים ארבעה שופטים בעליון ובין 65 ל־100 שופטים במערכת כולה, והממשלה הבאה אמורה למנות מספר משמעותי שישפיע על פני בית המשפט לשנים. ליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מבטיחים להשלים ולהרחיב את המהלך, ואילו ביחד, ישר והדמוקרטים מדברים על ביטול חוקי לוין ועל חוקה או חוקי יסוד שיגדירו מחדש את הגבולות בין הרשויות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מאפשר לנציגי הקואליציה והאופוזיציה לייצר רוב בלי השופטים שיושבים בוועדה, והמודל החדש ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה.
- החלק בחוק הייעוץ המשפטי שנכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027 מאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעת היועמ״שית ומבטל את בלעדיות הייצוג שלה בבג״ץ.
- תוכנית חוק וצדק 2.0 של הציונות הדתית כוללת מינוי שופטי עליון, פיטורי היועמ״שית, פסקת התגברות, פיצול תפקיד היועמ״ש, ביטול עבירת הפרת אמונים וביטול ועדות המינויים.
- אייזנקוט אמר שבשבועות הראשונים לכינון ממשלה יבטל את חוק בחירת השופטים, את חוק מח״ש ואת שינויי היועמ״ש, ואחר כך יקדם רפורמה וחוקה.
- כל המפלגות מדברות על חיזוק משילות ודמוקרטיה, אבל נקודת האיזון שהן מציירות נמצאת במקומות הפוכים בין מחנה למחנה.
איך שומרים על הבחירות?
21 באוקטובר 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ימים ספורים לפני בחירות 26 נשאל פרופ׳ יניב רוזנאי אם הבחירות יהיו הוגנות וחופשיות. הוא אומר שאינו יודע להגיד, אך לראשונה מזה עשורים החברה האזרחית התגייסה לוודא שהן כמה שיותר הוגנות ותחרותיות, ושקשה לגנוב בחירות בישראל כי ההצבעה ידנית. החשש הוא משיבושים נקודתיים בקלפיות, דיפ פייק ביום הבחירות, שימוש אסור במשאבי ציבור, מעורבות זרה, ומעקב אחר מי הגיע להצביע. ועדת הבחירות תפרסם במהלך היום אחוזי הצבעה לפי קלפיות, הספירה של המעטפות הכפולות תשודר בלייב מהכנסת, ורוזנאי קורא לצאת להצביע באחוזים גבוהים כדי להקטין את משקל השיבושים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קשה לגנוב בחירות בישראל בגלל הצבעה ידנית עם רשימות, אבל אפשר לפגוע בהוגנות בשיבושים קלים בקלפיות ובמספרים קטנים שעלולים להציל רשימות על סף אחוז החסימה.
- אלה הבחירות הראשונות עם בינה מלאכותית יוצרת, והליכוד כבר השתמש בדיפ פייק של הרשימה המשותפת עם ידיים מורמות שהודבקו עליהן בנט ולפיד.
- בעקבות החלטת יו״ר ועדת הבחירות ועתירה לבג״ץ נאסר על נציגי מפלגות בקלפי להוציא מידע פרטי על בוחרים, אך פורסם שאולי מנסים לעקוף בהקלטת שמות שנקראים בקול.
- לקואליציה תמריץ גדול לדכא הצבעה בחברה הערבית, כי אחוז ההצבעה שם עשוי להכריע בין הגושים.
- קמפיין ברשתות של תומכי קואליציה מטיל ספק בוועדת הבחירות, ורוזנאי רואה בזה הכנת קרקע לאי-הכרה בתוצאות אם הן לא יימצאו חן בעיני שחקנים מסוימים.
לאן נעלמו הנשים?
20 באוקטובר 202635 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בקונגרס הציוני השני ב-1898 הודיע הרצל על זכות בחירה לנשים, בזמן שרק בניו זילנד הייתה זכות כזו, אבל ביישוב בארץ ישראל נשללה מנשים זכות הבחירה שוב ושוב עד ההחלטה ב-1925, בין היתר בגלל התנגדות חרדית. בבחירות לאספת הנבחרים באפריל 1920 נבחרו 14 נשים מתוך 314, ובדצמבר 1925 נבחרו 25 מתוך 221, כ-12%. גם אחרי מגילת העצמאות, שעליה חתמו רק שתי נשים מתוך 37, ואחרי בחירתה של גולדה מאיר ב-1969, הייצוג נשאר נמוך, והשריון הפורמלי שאומץ במפלגות בשנות ה-90 הפך עם השנים מקרש קפיצה לתקרה. לפי תחזית של עו״ד ענת ההון אשכנזי וד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנסת הבאה יכהנו 30 עד 31 נשים, ולראשונה מזה שנים אף מפלגה לא תעמוד בראשות אישה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המאבק של נשות היישוב על זכות הבחירה ברשויות המקומיות הוביל גם לביטול המגבלה שרק בעלי קרקעות יכולים להצביע, כך שגם גברים בלי קרקע הרוויחו מהשינוי.
- נחמה פוחוצ׳בסקי נבחרה ב-1919 בראשון לציון לאישה הראשונה בבחירות מקומיות, וויתרה על המקום בגלל לחץ ושכנוע שיש גבול למה שהציבור יוכל להכיל.
- בממשלה ה-37 כיהנו רק חמש שרות, כ-16% מהממשלה, ומתוך למעלה מ-30 משרדי ממשלה יש רק מנכ״לית אחת במינוי קבוע.
- אחרי עתירה לבג״ץ ב-2015 שינתה אגודת ישראל את התקנון כך שנשים יכולות להיבחר, אבל קבעה שהדבר תלוי במועצת גדולי התורה, ועד היום אין נשים במפלגות החרדיות.
- לפי התחזית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בליכוד צפויות רק כ-13% נשים במקומות ריאליים, לעומת ייצוג של כמעט 50% בדמוקרטים, בישר וביחד.
על זה הבחירות: ביטחון אישי
19 באוקטובר 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המשטרה חייבת לפרסם בכל רבעון את נתוני הפשיעה המלאים, אך מאז 2023 היא לא מפרסמת את כולם, ולפי פרסום כאן חדשות בדצמבר השר בן גביר מנסה להשפיע או למנוע פרסום של נתונים מסוימים. 295 בני אדם נרצחו ב-2025, בערך פי שלושה מארבע שנים קודם, וב-2023 לפי מכון טאוב על כל נרצח יהודי אחד היו 13 נרצחים ערבים. בין 2020 ל-2024 עלו תיקי ניסיון רצח ב-60 אחוז, תיקי אונס ובעילה אסורה ב-43 אחוז ותיקי שוד בנסיבות מחמירות ב-35 אחוז, ובמקביל נותרו כ-1,900 שוטרים חסרים מול התקן אחרי ש-28 אחוז מהמתגייסים בתקופת בן גביר כבר עזבו. עוצמה יהודית נבחנת לפי ארבע שנות בן גביר בלי מצע, לליכוד אין מצע מאז 2009 והוא מקדם שב״כ ומעצרים מנהליים, ורוב האופוזיציה מדברת על החזרת תוכניות הוליסטיות מממשלת השינוי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מאז 2023 המשטרה לא מפרסמת את כל נתוני הפשיעה, ואם פורסמו זה אחרי חופש מידע או באיחור שמקשה לנתח מגמות.
- 28 אחוז מהמתגייסים בתקופת בן גביר כבר עזבו, והפער מול התקן נשאר כ-1,900 שוטרים.
- ממשלת בנט ולפיד דיווחה תוך שנה על ירידה של 15 אחוז בנרצחים ו-40 אחוז במקרי ירי, ובן גביר הקפיא וקיצץ את התוכניות האלה.
- 87 אחוז מהקבלנים העידו למבקר המדינה שנאלצים לשלם דמי חסות, שמקרינים בין רבע מיליון למיליון שקלים לפרויקט.
- ברשימה המשותפת מוצגת התוכנית המפורטת ביותר, עם יעד לירידה של לפחות מחצית ממספר הנרצחים בחברה הערבית תוך שנה או שנתיים.
העם הנבחר: שיחה עם יאיר שרקי
18 באוקטובר 202633 דק׳אורחים:יובל שדהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יאיר שרקי חזר עם מחלקת הדוקו של חברת החדשות לארכיון 13 מערכות בחירות בפרויקט העם הנבחר. ש״ס ישבה עם רבין, ברק ואולמרט, ובבחירות 96 מקורות מספרים שהרב עובדיה הצביע לפרס, כך שהחרדים לא היו תמיד השותפים הטבעיים של הליכוד. בבחירות 2009 נתניהו השאיר את האיחוד הלאומי בחוץ ונתן לאהוד ברק את הביטחון, ב־2013 השאיר את החרדים בחוץ, וב־2014 אריה דרעי אמר בכנסת שהוא רוצה להפיל את נתניהו ולהמליך את יצחק הרצוג. בשנות ה־90 הציבור זז יותר בגלל בחירה ישירה בשני פתקים ועלייה מברית המועצות, ואילו היום לדברי שרקי הוויכוח הוא על התרבות הפוליטית וכללי המשחק יותר מאשר על ימין ושמאל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ש״ס הייתה עם המנצח: ישבה בממשלת רבין של אוסלו, בממשלת ברק ובממשלת אולמרט של ההתכנסות, ולא הייתה תמיד חלק מהימין.
- ב־2009 נתניהו יכול היה להקים ממשלת ימין מלאה אבל השאיר את האיחוד הלאומי בחוץ והכניס את העבודה עם ברק בביטחון; ב־2013 השאיר את החרדים בחוץ.
- הברית עם החרדים נהייתה דו־צדדית ומחייבת בעיני שרקי רק ב־2021, כשהלכו אחרי נתניהו לאופוזיציה ולא ניסו להיכנס עם לפיד ובנט.
- ליברמן היה מהאנשים הקרובים לנתניהו מההתחלה, עד שב־2019 נתניהו הכריז שהוא חלק מגוש השמאל.
- בתעמולת 2015 כבר הופיעו טויוטות לבנות ומנהרות חמאס, כולל הטענה שבחמאס נחפרו 34 מנהרות בתקופת נתניהו.
קמפיין המפלגה הגדולה
15 באוקטובר 202625 דק׳אורחים:אורית סומרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איזנקוט עבר מקריאה כללית לגוש השינוי לקריאה להצביע ספציפית לישר, בטענה שמפלגה גדולה מהליכוד בפער תקבל את המנדט ותוכל לנטרל סחטנות קואליציונית. לפי דפנה ליאל, הסיבה המרכזית היא ניסיון לגרור את נתניהו לקמפיין דומה שיקריס את המפלגות הקטנות בגוש הימין, שמתנדנדות סביב אחוז החסימה. נתניהו מצדו מפעיל לחץ כבד על וינטר ועל מפלגות קטנות אחרות לפרוש, כי בסקר של ספטמבר כמעט שבעה אחוזים מהקולות היו מתחת לאחוז החסימה ורובם של תומכים פוטנציאליים שלו. פערי הסקרים, אחוזי ההצבעה בחברה הערבית ובקרב החרדים וכרבע מיליון ישראלים שעזבו את הארץ הופכים את התוצאה לקשה מאוד לחיזוי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נתניהו השקיע כמעט 400 אלף שקל בשבוע אחד בקידום תוכן בפייסבוק ובאינסטגרם, לעומת 140 אלף של איזנקוט.
- איזנקוט טוען ש-18% מהמצביעים שלו בסקרים מגיעים מהקואליציה, ורובם מהליכוד.
- המנדט מוטל על מי שיש לו הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה, ואין לזה בהכרח קשר לגודל המפלגה.
- בבחירות הקודמות מרצ ובל״ד הביאו יחד כמעט 300,000 קול והשאירו שבעה מנדטים מתחת לאחוז החסימה.
- מפלגות קטנות שוקלות להמשיך לרוץ גם בלי סיכוי לעבור, בגלל מימון מפלגות והאפשרות של סבב בחירות נוסף שבו יוכלו להציג את כוחן.
על זה הבחירות: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
14 באוקטובר 202650 דק׳אורחים:מתן שרוןמחאת התיכוניסטים בצרפת
13 באוקטובר 202626 דק׳אורחים:מנסור עבאסעל זה הבחירות: הכלכלה
12 באוקטובר 202642 דק׳אורחים:שלומית רביצקי טור פזלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ערב בחירות 2026, כ־15 ימים לקלפי, קרן מרציאנו אומרת שאחרי המלחמה הארוכה בתולדות ישראל האבטלה מתחת ל־3%, הכנסות המדינה ממיסים הפתיעו לטובה ושער השקל־דולר סביב 3 שקלים, מצב שאיש מהחזאים לא ציפה לו. הבסיס הוא הייטק שאחראי ל־58% מהיצוא, אקזיט גוגל־וויז ב־32 מיליארד דולר, ותעשיות ביטחוניות שהכפילו ייצור בחמש שנים. מנגד תקציב הביטחון זינק מבין 65 ל־70 מיליארד ערב המלחמה לכ־160 מיליארד, המלחמה עלתה 405 מיליארד לפי נגיד בנק ישראל, הריבית השנתית כבר 50 או 60 מיליארד, והגירעון שהגיע ל־6.8% בסוף 2024 עומד היום על קצת יותר מ־3%. בליכוד אין מצע, נתניהו מתגאה באינפלציה ובמט"ח ומדבר פחות על חזון; גוש השינוי, ישר, ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית מדברים בעיקר על שינוי סדרי עדיפויות ושילוב חרדים בעבודה, בלי מספרים ברורים על מיסים או קיצוצים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אבטלה מתחת ל־3% והכנסות ממיסים שהפתיעו לטובה אחרי שלוש שנות מלחמה רב־חזיתית, בניגוד לתחזיות מאוקטובר 2023.
- תקציב הביטחון זינק לכ־160 מיליארד שקל בשנה, עם ויכוח אוצר־ביטחון על תוספת של לפחות 25 מיליארד, ועסקת 10 מסוקי אפאצ'י שבוטלה בגלל הוויכוח.
- הממשלה העלתה מע"מ מ־17% ל־18%, הקפיאה מדרגות מס וקצבאות, ובמקביל היקף הכספים הקואליציוניים זינק פי שבעה וב־2026 הגיע לכמעט 5 מיליארד שקל.
- ליכוד, המפלגות החרדיות, הציונות הדתית ורע"ם לא ענו לשאלות על גירעון, תקציב ביטחון והעלאת מיסים; שאול מרידור מישר התחמק משאלת המיסים.
- סל מצרכים ממוצע בישראל יקר ב־21% ממדינות עשירות לפי מכון אהרן ברייכמן, ומחירי המזון עלו בארבע השנים האחרונות פי חמישה מקצב ארבע השנים שלפני כן.
הפסילה של אבו שחאדה
11 באוקטובר 202630 דק׳פוטין נגד אירופה
29 בספטמבר 202627 דק׳אורחים:מיכאל האוזר טובלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
במערב אירופה גובר החשש מפעולה רוסית ישירה בעקבות התרעות מודיעיניות על תכנון תקיפות סייבר, שיגור כטב״מים וערעור היציבות. לפי הפרשן יאיר נבות, תרחיש סביר אינו פלישה קרקעית רחבה, אלא תקיפה מוגבלת מתחת לרף המלחמה הכוללת או מבצע דגל כוזב שיאתגר את הקונצנזוס הדרוש להפעלת סעיף 5 בנאט״ו. במקביל נמשכת מלחמת ההתשה באוקראינה שגובה עשרות אלפי נפגעים רוסים בכל חודש, אך פוטין אינו מעוניין בהפסקת אש ומנצל את חולשת המשטרים והפילוג הפוליטי במערב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מתקפה רוסית צפויה לא תכלול טורי שריון השועטים מערבה, אלא פעולות ממוקדות כגון שיגור כטב״מים מלב ים, תקיפות סייבר או פגיעה בקווי אספקת נשק.
- רוסיה עשויה להשתמש בכטב״מים בעלי סימונים אוקראיניים כמתקפת דגל כוזב כדי להכחיש מעורבות ולזרוע פילוג בין חברות נאט״ו סביב שאלת הפעלת סעיף 5.
- לפי הערכות המכון לחקר מלחמה לא חל שינוי באחיזה הטריטוריאלית מאז מרץ, והצבא הרוסי מאבד בין 25 ל-35 אלף חיילים בהרוגים ובפצועים קשה מדי חודש.
- ההנהגה במוסקבה רואה במדינות המערב המספקות נשק הפוגע בעומק רוסיה צד ישיר בלחימה ומטרות לגיטימיות לתגובה.
על זה הבחירות: שוויון בנטל
8 באוקטובר 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לדברי הרמטכ״ל בחודש יולי, הצבא נמצא על סף גודלו המינימלי, והמוסכמה היא שחסרים כ-17,000 חיילים, מתוכם אלפי לוחמים. אחרי שבג״ץ פסל פעם אחר פעם הסדרים נקודתיים, אין היום פתרון חוקי לפטור של צעירים חרדים, וכולם חייבים גיוס עם סנקציות כלכליות חלקיות ומעצרים מעטים. לליכוד אין מצע מאז 2009, וניסיונות החקיקה של אדלשטיין ואחר כך ביסמוט לא הגיעו להצבעה, בעוד ש״ס ויהדות התורה מבטיחות חוק פטור בלבד. באופוזיציה, ישר, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו מציעות חוק שירות לכל עם הטבות למשרתים וסנקציות למשתמטים, ורע״ם מקדמת שירות אזרחי לחברה הערבית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הרמטכ״ל הרים בקבינט 10 דגלים אדומים על קריסת צה״ל לתוך עצמו, ובכירים במערכת הביטחון אמרו שהיה צריך להרים 100.
- רק 40 עריקים נמצאים בבתי כלא צבאיים, רובם נתפסו בנתב״ג או במפגש מקרי עם שוטר, והמעצרים כמעט לא נאכפים.
- החוק של ביסמוט נועד לגייס 50 אחוז מהציבור החרדי בתהליך מדורג, ולפי ההקלטה של הרב הירש הרעיון החרדי היה להעביר את הזמן עד שיבטלו אותו.
- לפי גלנט, אחת הסיבות לפיטוריו הייתה עמידתו על כך שכל מי שנמצא בגיל הגיוס חייב גיוס, ונתניהו סיפר על כך לרב הירש בשיחה שפורסמה.
- איזנקוט מציע לדחות גיוס רק לשלושה אחוז ממחזור במעמד עילוי בתורה, וליברמן מתחייב לאפס פטורים ולחוק שיעבור בשלושת החודשים הראשונים של הכנסת הבאה.
יום שלא נגמר
7 באוקטובר 202637 דק׳אורחים:דודי סימנטובאותה ליאורה, אבל אחרת
6 באוקטובר 202630 דק׳הניצול משכונת הכרם
5 באוקטובר 202622 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
במהלך מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הסתתר יובל לוי על גג ביתו בשכונת הכרם בבארי, בעוד עשרות מחבלים ובוזזים פושטים על השכונה ושורפים בתים. בעת שהותו במרפסת השירות הופיע מולו מחבל לא חמוש, ויובל חייך לעברו וסימן שאין ברשותו נשק; המחבל סימן לו לשמור על שקט, נעל את הדלת ועזב מבלי להסגירו. כעבור שעות חולץ לוי בידי כוח צה״ל, ורק בהמשך התבשר על רצח אביו בקיבוץ ופציעת אמו שניצלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההחלטה שלא להסתתר בממ״ד אלא לעלות למרפסת השירות בגג התקבלה מתוך הבנה שהמחבלים יאתרו מיד כל מי ששוהה בממ״ד.
- חלק מהפורצים לקיבוץ לא נשאו נשק קרבי אלא הגיעו כבוזזים והציתו בתים באמצעות חומרי בעירה מבקבוקים.
- ההישרדות בטבח נתפסת בידי הניצול כאקראיות עיוורת לחלוטין ולא כנס או התערבות מכוונת.
- הטראומה מאירועי אותו יום מלווה בחלומות חוזרים שמתמקדים בתחושת השפלה וחוסר אונים מול התוקפים.
אמא של ליבי
4 באוקטובר 202637 דק׳העולם הערבי סופר מנדטים
1 באוקטובר 202624 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לדברי מיכאל מילשטיין ממרכז דיין, ערוצים כמו אל ג'זירה ואל ערביה צוללים לפריימריז, לשריונים ולהבדלים בין בנט, ליברמן וסמוטריץ', והמגזין הסעודי אל מג'לה הקדיש גיליון שלם לבחירות. במפרץ, וגם בירדן ובמצרים, הסיקור ענייני יותר; גורמים המזוהים עם חמאס, חזבאללה ואיראן עדיין מדברים על וריאנטים של האויב הציוני, אך מכירים שהבדלים בין מפלגות ישפיעו על הערבים. ברחבי התקשורת הערבית יש סנטימנט שהממשלה הנוכחית צריכה לסיים את כהונתה, מחשש לסיפוח בפועל, לתוכנית בן גביר לעידוד הגירה מעזה ולהפיכת הסכסוך למלחמת דת; אייזנקוט מסומן כמועמד המוביל במחנה השינוי, אך כרע במיעוטו שלא יפנה התנחלויות ולא יקים מדינה פלסטינית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסיקור הפעם חסר תקדים לא רק ברמת העניין אלא גם ברמת הבקיאות, כולל הסברים לקהל על הבדלים בין דמויות ומפלגות.
- ידידים במפרץ, ירדן ומצרים מנסים לצמצם מטענים שליליים בסיקור השוטף, וגם אל ג'זירה הקטרית מסקרת בסך הכל בצורה עניינית.
- חשש ערבי מהרפתקה צבאית עד הבחירות, בעיקר ביו״ש, וגם מעזה או איראן, תוך האזנה לביקורת פנים־ישראלית על המצאת איומים.
- פרשת ההתראה ל־7 באוקטובר כמעט לא מסוקרת במדיה הערבית, בין השאר כי לא רוצים להישאב לקלחת הפוליטית הישראלית.
- מינוי סגלוביץ' למספר שתיים אצל מנסור עבאס נתפס כחריג ומסקרן, וקשה להם לפענח אותו.
גורם ההפתעה
16 בספטמבר 202622 דק׳למה בריטניה הטילה סנקציות?
15 בספטמבר 202630 דק׳מרד הסוכנים
14 בספטמבר 202627 דק׳אורחים:גיא ורוןמשפט נתניהו: סיכום החקירה הנגדית
24 ביוני 202632 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פיטר מג'ר נבחר להחליף את ויקטור אורבן לאחר 16 שנות שלטון, והוא פועל במהירות לשינוי החוקה ופיטורי בכירים במטרה לפרק את מוקדי הכוח הישנים. הממשלה החדשה מקדמת חקיקה לניקוי שחיתויות והגבלת כהונה, צעדים הנדרשים גם כדי להפשיר כספים מהאיחוד האירופי. עם זאת, השימוש בכוח שלטוני מרוכז והדחת הנשיא מעוררים ביקורת על יצירת מנגנון ריכוזי חדש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מג'ר משתמש בשינויי חקיקה כדי להגביל כהונת ראש ממשלה וחברי פרלמנט, צעד שנועד לרוקן את הזירה הפוליטית מתומכי אורבן הוותיקים.
- האיחוד האירופי הציב 27 קריטריונים להפשרת כספים, מה שמאלץ את הממשלה החדשה לפעול בלוחות זמנים קצרים ואינטנסיביים.
- מבקריו של מג'ר טוענים כי הוא מפרק את המערכת הישנה רק כדי להקים מערכת דומה תחת שליטתו, מה שעלול להוביל לפולחן אישיות חדש.
- ההחלטה לחשוף את ארכיוני המשטרה החשאית הקומוניסטית נתפסת ככלי פוליטי לניקוי יריבים מהפרלמנט ולא רק כצעד של שקיפות היסטורית.
והמועמדים לבחירות 2026 הם...
10 בספטמבר 202629 דק׳
ארכיון הפרקים של אחד ביום
עוד 30 פרקים מתוך 60 שיש לנו מהפיד (בפיד המלא 1,263 פרקים).
פרקים 31-60
- מפת העולם החדשה9 בספטמבר 2026
- כאוס בנתב"ג31 באוגוסט 2026
- וידויים של מנהלת30 באוגוסט 2026
- המיתולוגיה של טופאק27 באוגוסט 2026
- חיבורים ופיצולים בפוליטיקה הערבית26 באוגוסט 2026
- כשייגמר המקום בבתי הקברות25 באוגוסט 2026
- מה שקורה בקק״ל20 באוגוסט 2026
- דילים וחיסולים ברשימת הליכוד19 באוגוסט 2026
- המאבק על הדיור הציבורי18 באוגוסט 2026
- מי מתערב לנו בבחירות?17 באוגוסט 2026
- מה קרה בסאוטה?16 באוגוסט 2026
- נאט"ו של המזרח התיכון13 באוגוסט 2026
- האם המלחמה מתקרבת לישראל?20 ביולי 2026
- תפיסת הביטחון החדשה19 ביולי 2026
- הונגריה החדשה16 ביולי 2026
- תואר מתקדם בהפרדה מגדרית15 ביולי 2026
- מסע בגבול הפרוץ14 ביולי 2026
- המהפכה בפוליטיקה הבריטית13 ביולי 2026
- פתרון חדש לשוויון בנטל?12 ביולי 2026
- הגלגול החדש של נאט"ו9 ביולי 2026
- איך להנציח את ה7.10?8 ביולי 2026
- הכנסת בספירה לאחור7 ביולי 2026
- המהפכה בעבירות תקיפה מינית6 ביולי 2026
- אפקט ממדאני5 ביולי 2026
- אירופה רותחת28 ביוני 2026
- האם טורקיה היא איראן החדשה?25 ביוני 2026
- התנים מגיעים לעיר23 ביוני 2026
- המפרציות אחרי המלחמה22 ביוני 2026
- תמיר פרדו והאיום החדש מאיראן21 ביוני 2026
- מצב האזנה עם עמית סגל: אהוד אולמרט והסודות מאחורי תקיפת הכור הסורי25 בספטמבר 2026
כתבות במגזין על התוכנית
אקטואליה, מלחמה וביטחון52 אזכורים של מלחמה על כל אזכור אחד של יוקר המחיה: סדר היום האמיתי של הפודקאסטים הפוליטיים בישראל
כסף וקריירה23 אזכורים של לקנות דירה על כל אזכור אחד של לשכור: כך מוכרע ויכוח הדיור בפודקאסטים הישראליים
הייטק, AI ומדע398 פרקים ישראליים קושרים בינה מלאכותית לעבודה, ורק 81 אומרים מי מחליף את מי
שיווק והכנסות מאחד ביום: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך אחד ביום מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של אחד ביום אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את אחד ביום היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,263 הפרקים של אחד ביום הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של אחד ביום כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-1,263 הפרקים של אחד ביום הופכים למגזין?
- 1,263 פרקים = 1,263 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של אחד ביום, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מצב האזנה עם עמית סגל
N12
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
הכותרת
שרון כידון
על המשמעות - ערוץ פילוסופי פוליטי בהנחיית תמיר דורטל
תמיר דורטל
עצם העניין רדיו אילת
רדיו אילת