קדמה - מהטראומה של השואה אל הטראומה של מלחמה, עם הפרופ' נורית גרץ
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 15 בינואר 2023 |
|---|---|
| אורך | 24 דק׳ (קצר ב-11% מהממוצע בתוכנית) |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
הפרופסור נורית גרץ מנתחת כיצד טראומת השואה חודרת ומערערת את הנרטיב הציוני של משואה לתקומה בקולנוע הדוקומנטרי הישראלי המוקדם.
הפרק עוסק במקומה של הטראומה בקולנוע הישראלי, תוך הסתמכות על הגדרותיו של פרויד לשלבי הטראומה: השתקה, חזרה (acting out), ועיבוד. הפרופסור נורית גרץ בוחנת כיצד סרטים דוקומנטריים משנות ה-50 וה-60 ניסו לספר סיפור של משואה לגאולה, אך בפועל השואה פרצה אל תוך התמונות והזיכרונות וערערה את תחושת המקלט וההשתרשות בארץ. הפרק מיועד לחובבי קולנוע, היסטוריה ותרבות ישראלית המבקשים להבין את הקשר המורכב בין זיכרון העבר למציאות הישראלית.
/ תובנות מרכזיות
- פרויד מגדיר טראומה כאירוע שלא נקלט בתודעה עקב עוצמתו, ולכן הוא חוזר ומשפיע על ההווה מבלי שהאדם מודע למקורו.
- השימוש במונטאז' בקולנוע הדוקומנטרי המוקדם, שנועד להמחיש את המעבר מהרס לבנייה, השיג לעיתים את התוצאה ההפוכה: השואה השתלטה על הנרטיב ומחקה את תחושת הניצחון.
- דמויות ה'יהודי החדש' והחזק בסרטים אלו נראות לעיתים כחיקוי מאומץ, בעוד שהזהות הישנה של הקורבן הנרדף משתלטת על המסך דרך הפסקול והדימויים.
- סרטים שנועדו להדגיש את המעבר מהגלות לארץ המקלט מסתיימים לא פעם בחזרה לדימויי חורבן, דבר המשקף את הקושי להתנתק מהטראומה ולבנות רצף ביוגרפי יציב.
מדוע אירועים שקרו לפני עשורים חוזרים בתחפושות בהווה, ומדוע אויבינו הנוכחיים נתפסים באופן מיידי דרך משקפי הזיכרון של העבר?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק עוסק במקומה של הטראומה בקולנוע הישראלי, תוך הסתמכות על הגדרותיו של פרויד לשלבי הטראומה: השתקה, חזרה (acting out), ועיבוד. הפרופסור נורית גרץ בוחנת כיצד סרטים דוקומנטריים משנות ה-50 וה-60 ניסו לספר סיפור של משואה לגאולה, אך בפועל השואה פרצה אל תוך התמונות והזיכרונות וערערה את תחושת המקלט וההשתרשות בארץ. הפרק מיועד לחובבי קולנוע, היסטוריה ותרבות ישראלית המבקשים להבין את הקשר המורכב בין זיכרון העבר למציאות הישראלית.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- פרויד מגדיר טראומה כאירוע שלא נקלט בתודעה עקב עוצמתו, ולכן הוא חוזר ומשפיע על ההווה מבלי שהאדם מודע למקורו. · השימוש במונטאז' בקולנוע הדוקומנטרי המוקדם, שנועד להמחיש את המעבר מהרס לבנייה, השיג לעיתים את התוצאה ההפוכה: השואה השתלטה על הנרטיב ומחקה את תחושת הניצחון. · דמויות ה'יהודי החדש' והחזק בסרטים אלו נראות לעיתים כחיקוי מאומץ, בעוד שהזהות הישנה של הקורבן הנרדף משתלטת על המסך דרך הפסקול והדימויים. · סרטים שנועדו להדגיש את המעבר מהגלות לארץ המקלט מסתיימים לא פעם בחזרה לדימויי חורבן, דבר המשקף את הקושי להתנתק מהטראומה ולבנות רצף ביוגרפי יציב.
מתיאור הפרק
האם הקולנוע הישראלי, כמו גם הקולקטיב הישראלי, רדוף טראומות? כיצד משתקפים מאורעות וזיכרונות השואה על מסך הכסף? איך מיוצגות מלחמות ישראל ומה מבחין ביניהן? ומה מקומו של הקיבוץ בנרטיב הפילמוגרפיה הישראלית? בסדרה המיוחדת הזו נצא עם פרופ' נורית גרץ במסע מזיכרונות העבר אל אוטופיות העתיד, כפי שאלה באות לידי ביטוי בקולנוע הישראלי. והפעם: קדמה, מהטראומה של השואה אל הטראומה של מלחמה.