רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד
רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד · מנחה: רגע לפני פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד
28 פרקים
על התוכנית
שיחות על החברה הישראלית עם דגש על ציונות, כיבוש, אקטיביזם ותודעה פוליטית חברתית בישראל ופלסטין. אתר: https://linktr.ee/regalifnei אימייל: [email protected] Rega Lifnei - Political podcast in Hebrew with Ido Arad and Eliana Ben-David Music: Justin Tuijl - Fearisthekey
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד?
רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד. פודקאסט המציע מבט רדיקלי וביקורתי על הציונות, המציאות הפוליטית בישראל-פלסטין והמבנים הכלכליים-חברתיים המעצבים אותן. בארכיון 28 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-109 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 28 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-109 דקות |
| הפרק האחרון | 1 באוגוסט 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
פוליטיקה מהשורש, לא מהכותרות
עדו ערד ואליענה בן דוד מקיימים שיחות עומק ביקורתיות: דניאל לוי, שהשתתף במשא ומתן בטאבא ובאוסלו, קושר את ההסכמים לרגע הגאופוליטי של חד-קוטביות אמריקנית אחרי קריסת ברית המועצות, ולעלות שהאינתיפאדה הראשונה הציבה לראשונה מול הכיבוש.
בפרקים אחרים עו"ד סאוסן זהר מנתחת את הקטגוריה המשפטית של "לוחמים בלתי חוקיים" ואת שדה תימן, ופעילה מספרת איך עשור בסין שינה את תפיסתה הפוליטית.
ניתוח רדיקלי של ציונות, כוח ומבנים חברתיים, מעוגן בהקשר היסטורי.
פודקאסט המציע מבט רדיקלי וביקורתי על הציונות, המציאות הפוליטית בישראל-פלסטין והמבנים הכלכליים-חברתיים המעצבים אותן.
המנחה
המנחים הם דמויות בעלות אוריינטציה אינטלקטואלית מובהקת, השואפים לקיים שיחות עומק רדיקליות ומורכבות. הם ניחנים בגישה ביקורתית חריפה, ומנהלים דיאלוג עם הוגים, פעילים ומומחים מתוך מטרה לחשוף מנגנוני כוח סמויים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בפורמט של שיחות ארוכות ומעמיקות, המתמקדות בניתוח תיאורטי ופוליטי נרחב. הטון הוא אינטלקטואלי, רציני וביקורתי, תוך שילוב של פרספקטיבות היסטוריות, סוציולוגיות ומשפטיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הציונות אינה רק תנועה לאומית, אלא רכיב בתוך פרויקט קולוניאלי מערבי רחב.
- מערכת המשפט הישראלית מתפקדת לעיתים קרובות כגורם המכשיר וממסגר את פעולות הכוח הצבאי, ולא כבלם מולן.
- ניתוח של מציאות פוליטית מחייב מעבר מעבר למבנים דיכוטומיים פשוטים לניתוח מורכב של הון חברתי, תרבותי וחומרי.
- הבנת תהליכים היסטוריים ופוליטיים מחייבת ראייה של אי-דטרמיניזם - תמיד היו מסלולים חלופיים להיסטוריה.
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים העמקה תיאורטית, ניתוח ביקורתי של המציאות הישראלית והפלסטינית, וכלים להבנת מבני כוח פוליטיים וכלכליים רחבים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם אפשר היה במסגרת אוסלו להגיע להכרה אמיתית בזכויות הפלסטינים, או שמדובר היה מראש בתהליך שמטרתו לשמר את השליטה הישראלית?
איך ניתן להתמודד עם הפחד הישראלי מפלסטינים במסגרת דקולוניזציה אמיתית שמציעה עתיד משותף?
כיצד ניתן לאזן בין המאבק הלאומי הפלסטיני לשחרור לאומי לבין המאבק המעמדי המשותף לשני העמים במסגרת פתרון פוליטי הוגן?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
פודקאסט פוליטי רדיקלי משמאל - שיחות עומק על ציונות, כיבוש והמנגנונים המשפטיים מאז ה-7 באוקטובר.
- הפעילה רחל בט-אור על המסע מציונות דתית לעמדה אנטי-ציונית - ואיך עשור בסין, מול נישול קהילות בשם הרווח, שינה לה את הראש.
- עו"ד סאוסן זהר מסבירה איך נוצרה קטגוריה משפטית של 'לוחמים בלתי חוקיים' שלא קיימת במשפט הבינלאומי, וכיצד היא מסדירה את מתקן שדה תימן.
- טענה חוזרת בפרק המשפטי: בג"ץ והפרקליטות משתמשים בדחיות ובקשות ארכה כתכסיס מכוון כדי להימנע מהכרעה מהותית - ובכך מכשירים את המצב הקיים.
- פרק תיאורטי מפרק את המילה 'זהות' לשתי משמעויות - 'להיות זהה ל-' מול 'להזדהות עם' - כדי להבחין בין לאומיות אתנית לאזרחית.
"מה הסיכוי בכלל להתפכח לגבי מבנה הכיבוש בלי לעזוב את המקום הזה?" השאלה הזו, שעולה בפרק עם הפעילה רחל בט-אור, מסמנת מאיפה הפודקאסט הזה מדבר. בט-אור מספרת על המסע שלה מילדות בציונות הדתית עד לעמדה אנטי-ציונית, ועל עשור בסין שבו ראתה נישול קהילות מאדמתן בשם הרווח - וזיהתה, לטענתה, הקבלות.
זה לא פודקאסט של 'משני הצדדים'. בשיחה עם עו"ד סאוסן זהר, מומחית לזכויות אדם, נכנסים לעומק המנגנונים המשפטיים שמופעלים מאז ה-7 באוקטובר. זהר מסבירה איך נוצרה קטגוריה של 'לוחמים בלתי חוקיים' שאינה קיימת במשפט הבינלאומי, ומה מתרחש במתקן המעצר שדה תימן.
הטענה המשפטית החריפה ביותר נוגעת לבתי המשפט עצמם: לפי זהר, הפרקליטות והעליון משתמשים בדחיות ובבקשות ארכה כתכסיס מכוון כדי להימנע מדיון מהותי, וכך מרוקנים את ההליך מתוכן ומכשירים בפועל את פעולות הצבא. גם פרשת הפצ"רית מובאת כדוגמה לסדרי עדיפויות הפוכים - חקירת ההדלפה, לא העינוי.
ולצד האקטואליה יש גם תיאוריה. אחד הפרקים מציע מבט מרקסיסטי על לאומיות, ועוצר על כפל המשמעות של המילה 'זהות' - 'להיות זהה ל-' לעומת 'להזדהות עם' - כדי להראות איך הפיצול הלשוני הזה משקף את ההבדל בין לאומיות אתנית לאזרחית. מי שמחפש שיח רך ימצא כאן את ההפך; זה מרחב לעמדה מובהקת ולוויכוח.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 25 - עו"ד יגאל דותן
פרקים אחרונים
פרק 25 - עו"ד יגאל דותן
1 באוגוסט 20261 שע׳ 45 דק׳פרק 26 - תמר עמר-דאהל
5 בספטמבר 20261 שע׳ 51 דק׳פרק 14 - משה מחובר
12 במאי 20251 שע׳ 18 דק׳פרק 13 - עאידה תומא סלימאן
5 באפריל 20251 שע׳ 48 דק׳פרק 12 - ד"ר אבי-רם צורף
7 בפברואר 20251 שע׳ 59 דק׳פרק 11 - פרופ' עמוס גולדברג
17 בינואר 20252 שע׳ 5 דק׳פרק 24 - דניאל לוי
29 במאי 20261 שע׳ 28 דק׳אורחים:דניאל לוילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דניאל לוי, שהיה מעורב במשא ומתן אוסלו וטאבה, מתאר את ההקשר הגיאו-פוליטי שהוביל להסכם ואת האשליות שהיו בו. הוא מדגיש כי ישראל לא הייתה מוכנה לוותר על ירושלים או זכות השיבה, וההסכמות שהושגו היו חלקיות ומוגבלות. לוי מתייחס גם לכשלון הפלסטינים להקפיא את ההתנחלויות ולתוצאה של מדיניות האפרטהייד והג'נוסייד בעזה כיום. הוא מצביע על הצורך בהכרה בפלסטיניות ובמציאות החדשה של שני עמים החיים בארץ אחת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשא ומתן באוסלו התקיים בתקופה של חד-קוטביות גלובלית שבה ארה"ב הייתה מעצמה בלתי מעורערת, מה שהשפיע על האסטרטגיה הישראלית.
- הפלסטינים לא הצליחו למנוע את התרחבות ההתנחלויות, מה שהחליש את מעמדם במשא ומתן.
- הזכות לשיבה נחשבה בעיני הציונות כבלתי אפשרית ונדחתה מראש.
- הכשלון של אוסלו הוביל למערכת אפרטהייד שקיימת היום, עם השלכות קשות על החברה הישראלית והיהודית בעולם.
- יש צורך במחשבה חדשה שמכירה בפלסטינים כקולקטיב לאומי ומציעה אלטרנטיבות מעבר לאפרטהייד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד דניאל לוי מתאר את ההקשר הגיאו-פוליטי שהוביל לתהליך אוסלו בתחילת שנות ה-90?
דניאל לוי מציין כי אוסלו התרחש בתקופה של חד-קוטביות לאחר קריסת ברית המועצות, כאשר ארה"ב הייתה הכוח העולמי הדומיננטי. הוא מדגיש שהיו שינויים גיאו-פוליטיים כמו סיום האפרטהייד בדרום אפריקה ותהליך השלום בצפון אירלנד, שהשפיעו על ההבנה הישראלית כי הכיבוש מעכב את ההצלחה הכלכלית והחברתית של ישראל.
▾מה הייתה עמדתו של דניאל לוי לגבי סוגיית זכות השיבה הפלסטינית במשא ומתן באוסלו?
לוי מציין שבמסגרת התודעה הציונית זכות השיבה נתפסת כבלתי אפשרית ואילו הפלסטינים רואים בה חלק מההיסטוריה והזהות שלהם. הוא מדגיש כי בצד הישראלי לא הייתה רצינות אמיתית להתמודד עם זכות השיבה, והיא נחשבה לנושא שיש להוציאו מהמשא ומתן, בעוד שהפלסטינים ראו בכך סוגיה מרכזית ומורכבת.
▾כיצד מתאר דניאל לוי את תפקיד ארצות הברית במשא ומתן ובתהליך אוסלו?
לוי מתאר את ארצות הברית כמי שפעלה כ"עורך דין של ישראל" במשא ומתן, כשהפוליטיקאים והפקידים האמריקאים היו מושרשים בנרטיבים ציוניים ולא הבינו את ההיסטוריה והנרטיבים הפלסטיניים. הוא מציין שהאמריקאים היו מוטים לטובת ישראל והקלו על ישראל לנהל את התהליך בהתאם לאינטרסים שלה.
▾מה עמדתו של דניאל לוי לגבי ההשלכות של תהליך אוסלו על החברה הפלסטינית והישראלית כיום?
לוי מציין כי אוסלו הוביל ליצירת מערכת אפרטהייד שקופה, שבה הפלסטינים חווים דה-לגיטימציה מתמשכת. הוא מדגיש כי הפלסטינים לא קיבלו את הריבונות המלאה שהובטחה, והמערכת הישראלית ממשיכה להרחיב התנחלויות ולשמר את השליטה על הפלסטינים, מה שמוביל למצב של ניכור ואלימות.
▾כיצד רואה דניאל לוי את עתיד היחסים בין ישראל לפלסטינים והאפשרויות המדיניות באזור?
לוי מביע ספקנות לגבי פתרונות צבאיים או מדיניים קונבנציונליים, ומציע כי יש צורך בהכרה בפלסטינים כקולקטיב לאומי ובמציאת אלטרנטיבה למערכת האפרטהייד. הוא מזכיר את הצורך ביצירת שותפות שוויונית, גם אם קשה לדמיין זאת לאחר אירועים כמו הג'נוסייד בעזה, ומציע כי יש לחפש מודלים חדשים של חיים משותפים באזור.
פרק 23 - רחל בית אריה
7 במאי 20261 שע׳ 47 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רחל בית אריה מתארת את הציונות כתנועה קולוניאלית התיישבותית שמטרתה להקים מדינה יהודית על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית המקומית. היא מדגישה את הקושי להכיר בכך בישראל, בעיקר בגלל ההכחשה והפחד מפני עתיד שבו הפלסטינים יחזרו ויהיו חלק מהחברה. הדקולוניזציה, לפי רחל, היא תהליך של שינוי משטר שדורש הכרה בהיסטוריה, בהווה ובחזון משותף לשוויון ולחיים משותפים. הפמיניזם הרדיקלי והאינטרסקשיונלי ממלא תפקיד מרכזי בתהליך הזה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הציונות הוגדרה במפורש בכתבים הציוניים כמסגרת קולוניאלית התיישבותית, כולל שימוש במושגי מושבה וקולוניה.
- הקולוניאליזם הישראלי הוא התיישבותי ולא רק אקסטרקטיבי, כלומר מטרתו לסלק את האוכלוסייה הפלסטינית ולהחליפה ביהודים.
- הפחד מפלסטינים שחוזרים במסגרת זכות השיבה הוא פחד אמיתי שמונע מהישראלים להכיר במציאות הקולוניאלית.
- שמאל ישראלי חסר חזון ברור לשינוי, מה שמאפשר לימין להמשיך ולשלוט במציאות הקולוניאלית.
- פמיניזם רדיקלי ואינטרסקשיונלי מציע גישה של איחוי ותיקון כחלק מתהליך הדקולוניזציה, ומדגיש את הקשר בין שחרור האישה לשחרור הפלסטינים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד רחל בית אריה מגדירה את הציונות בהקשר של קולוניאליזם התיישבותי ומה ההבדל בין קולוניאליזם התיישבותי לקולוניאליזם אקסטרקטיבי?
רחל מגדירה את הציונות כתנועה קולוניאלית התיישבותית, שבה אנשים מגיעים מהמעצמה ומקימים משטר ומתיישבים על חשבון האוכלוסייה המקומית, מסלקים אותה כדי להשתלט על האדמה והמשאבים. בניגוד לקולוניאליזם אקסטרקטיבי, שבו האוכלוסייה המקומית נשארת ומנוצלת, בקולוניאליזם התיישבותי יש גירוש או השמדה של האוכלוסייה המקומית, כפי שנראה בדוגמאות כמו צפון אמריקה ואוסטרליה.
▾מהם הפחדים המרכזיים שרחל בית אריה מציינת בהקשר לזכות השיבה של הפלסטינים וכיצד היא מתמודדת איתם?
רחל מציינת פחד מהאפשרות שהרוב הפלסטיני, לאחר זכות השיבה, ירצה משטר לא ליברלי, ומפחדת מהשינוי המהותי שיביא עמו החיבור מחדש בין הפלסטינים ליהודים בארץ. עם זאת, היא מדגישה שהפחד הוא אנושי וטבעי, אך חשוב לדבר עליו ולנסות להתגבר עליו כדי לקדם דה-קולוניזציה וחיים משותפים בשוויון.
▾כיצד רחל בית אריה מתארת את הקשר בין הפמיניזם למאבק לשחרור הפלסטיני ומה התפקיד של הפמיניזם בתהליך הדה-קולוניזציה?
רחל רואה בפמיניזם חלק בלתי נפרד מהמאבק לשחרור, כשהוא מתמקד באיחוי מחדש, תיקון וחיבור בין אנשים וחברות מפוררות. היא מדגישה שפמיניזם רדיקלי ואינטרסקשיונלי מלמדים על תהליכים מתמשכים של טיפול, חמלה וסבלנות, וכי פמיניסטיות פלסטיניות מובילות את השיח על דה-קולוניזציה כאקט של שיבה פיזית וחיבור מחדש.
▾מהן הדרכים והפעולות שמציעה רחל בית אריה לקידום תהליכי דה-קולוניזציה בתוך החברה הישראלית?
רחל מציעה להנכיח את הנוכחות הפלסטינית בארץ, למשל באמצעות סיורים לכפרים עקורים והצבת שלטים שמזכירים את ההיסטוריה הפלסטינית, למרות ההתנגדות וההסרות של השלטים. היא מדברת על הצורך בשבירת ההכחשה והכרת ההיסטוריה האמיתית, לצד ניסוח חזון חיובי לעתיד משותף, גם אם התהליך ארוך וקשה.
▾כיצד רחל בית אריה מתארת את השינוי שחל בהבנתה הפוליטית בעקבות שהייתה בסין וכיצד זה השפיע על עמדותיה לגבי המאבק הפלסטיני?
רחל מתארת את שהייתה בסין כתקופה של התפתחות פוליטית ורדיקליזציה, בעקבות החשיפה להקשרים לא מערביים ולמאבקים חברתיים שונים, כולל נושאי אדמה ודיור. היא מציינת דמיון בין תהליכי הגירה פנימית ופירוק קהילות בסין לבין המצב בישראל-פלסטין, מה שפתח את עיניה לגבי הצורך במאבק לשחרור ודה-קולוניזציה.
פרק 22 - סאוסן זהר
24 בנובמבר 20252 שע׳ 15 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
עורכת דין בכירה לשעבר בעדאלה וחברת הנהלת בצלם דנה בשימוש שישראל עושה בחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים בעזה מאז השביעי באוקטובר, ובמערכת המשפט המאפשרת חופש פעולה למערכת הצבאית. בחלקה השני השיחה עוסקת ברדיפה ובהשתקה של פלסטינים אזרחי ישראל אחרי השביעי באוקטובר. פרק למתעניינים בזכויות אדם ובמשפט בינלאומי מזווית פלסטינית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כלא שדה תימן ומערכת המשפט המאפשרת חופש פעולה צבאי
- השבר שנוצר בין החברה הפלסטינית לישראלית אחרי השביעי באוקטובר
פרק 21 - עופר כסיף (חלק ב') - לאומיות
5 בנובמבר 20251 שע׳ 46 דק׳אורחים:עופר כסיףלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הלאומיות נחקרת מנקודת מבט בורגנית ומרקסיסטית, עם דגש על ההבדל בין לאומיות אתנית מהותנית ללאומיות אזרחית המבוססת על הזדהות. לנין מדגיש את חשיבות זכות ההגדרה העצמית של עמים מדוכאים כחלק מהמאבק באימפריאליזם, ומזהיר מפני התעלמות ממאבקים לאומיים. בישראל, הדיון על שתי מדינות לעומת מדינה אחת מתנהל לעיתים ברמה בורגנית, בעוד שהגישה המרקסיסטית מדגישה את הצורך במאבק לאומי לשחרור פלסטיני לצד מאבק מעמדי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הלאומיות האתנית היא מהותנית, אקסקלוסיבית ופוטנציאלית אוטוריטרית, בעוד הלאומיות האזרחית מבוססת על הזדהות ויכולה להיות דמוקרטית.
- המאבק על גבולות הלאום הוא מאבק פוליטי ומעמדי, ולא ניתן להפריד בין לאומיות למאבקים חברתיים-כלכליים.
- לנין קובע כי זכות ההגדרה העצמית של עמים מדוכאים היא חלק מהמאבק באימפריאליזם וקריטית לשחרור מעמדי.
- הגישה המרקסיסטית מדגישה כי לאומיות היא תופעה היסטורית ומעמדית, ולא תופעה טבעית או מהותית.
- בישראל, היעדר לאומיות אזרחית והשליטה של לאומיות אתנית יוצרים מתחים פוליטיים וחברתיים משמעותיים, המשפיעים על פתרון הסכסוך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד עופר כסיף מגדיר את ההבדל בין לאומיות אתנית ללאומיות אזרחית בורגנית?
עופר כסיף מסביר כי הלאומיות האתנית מבוססת על מאפיינים אובייקטיביים כמו דת, שפה או מוצא משותף, שאינם ניתנים לשינוי, בעוד הלאומיות האזרחית מבוססת על הזדהות עם המדינה או הקבוצה, כך שאדם יכול להיות חלק מהלאום אם הוא מזדהה איתו, ללא קשר למאפיינים אתניים.
▾מה המשמעות של המונחים 'זהות' ו-'אידנטיטי' בהקשר של לאומיות כפי שהוסבר בפרק?
המונח 'זהות' או 'אידנטיטי' יכול להתפרש בשתי דרכים הפוכות: להיות זהה ל(identical to) או להזדהות עם (identify with). ההבחנה הזו חשובה להבנת ההבדל בין לאומיות אתנית, שבה אתה זהה לקבוצה, ללאומיות אזרחית, שבה אתה מזדהה עם הקבוצה.
▾כיצד מוצגת הלאומיות האתנית כקשורה לפוליטיקה של נאמנות ולמה היא נחשבת אוטוריטרית לפי עופר כסיף?
עופר כסיף מציין שהלאומיות האתנית מחייבת נאמנות לקבוצה הלאומית, וכי ללא נאמנות אין אזרחות. היא נחשבת אוטוריטרית כי היא דורשת מהפרט להיכנע לערכי הקבוצה, ואם הפרט חורג, הוא צריך להיענש, מה שמוביל לפוליטיקה בלתי שוויונית.
▾מה ההבדל בין לאומיות לפטריוטיות לפי ההסבר האטימולוגי שהובא בפרק?
הלאומיות (נאסיון) קשורה למוצא משותף ותכונות אובייקטיביות של קבוצה, בעוד הפטריוטיות (פטריאה) מבוססת על הזדהות עם המולדת וכוללת בסיס רחב יותר של קבלה ואינקלוז'ן, כך שפטריוט יכול להשתייך למולדת גם ללא קשר למאפיינים אתניים.
▾כיצד עופר כסיף מתייחס למרקס וללנין בהקשר לניתוח התופעה הלאומית?
עופר כסיף מציין שמרקס לא התייחס לתופעה הלאומית כמרכזית, אך נתן כלים לניתוח שלה, ולנין הוא היחיד בין המרקסיסטים שהעמיק בתופעה הלאומית. הוא מדגיש שהוא משתמש בכלים המרקסיסטיים לניתוח הלאומיות ולא בהכרח במה שמרקס או לנין אמרו במפורש.
פרק 20 - עופר כסיף (חלק א')
20 באוקטובר 20251 שע׳ 58 דק׳אורחים:עופר כסיףאמ;לקסיכום הפרק
פוליטיקאי וחבר כנסת מטעם חד"ש, בעל דוקטורט בפילוסופיה פוליטית, מסביר את מושג מלחמת המעמדות כפי שנוסח על ידי מרקס, את הגלגולים שעבר ואת הרלוונטיות שלו היום. השיחה נוגעת לא רק במתח כלכלי אלא גם במתח חברתי-תרבותי כמפתח להבנת הפוליטיקה הישראלית. למתעניינים בהגות פוליטית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מלחמת המעמדות כמפתח להבנת הפוליטיקה והחברה הישראלית
- המתח המעמדי הוא לא רק כלכלי אלא גם חברתי-תרבותי
פרק 19 - עודד שכטר
25 בספטמבר 20251 שע׳ 38 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פילוסוף ותלמודיסט החי בברלין דן בתפקיד הציונות כפרויקט קולוניאלי בידי הנאורות הנוצרית באירופה, במה שהוא מכנה החטיפה של היהדות בידי הציונות, ובמהי אנטי-ציונות וזהות יהודית בזמנים של מלחמה. פרק הגותי-עיוני למאזינים המחפשים פילוסופיה יהודית רדיקלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טענה על הציונות כפרויקט של הנאורות הנוצרית
- שאלה על זהות יהודית בזמנים של רצח עם
שיווק והכנסות מרגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 28 הפרקים של רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-28 הפרקים של רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד הופכים למגזין?
- 28 פרקים = 28 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
אמצעים וכוונות
Akevot
הויכוח | עם יודל הירש - מבית תוכן אחד
יודל הירש
Not just about wine-לא על היין לבדו
שף ניב
ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי
מקAM
כאן זה שאם
כאן זה الشَّام
איש הפרזנטציה
אופיר ג.ט.