רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד
רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד26 פרקים
על התוכנית
שיחות על החברה הישראלית עם דגש על ציונות, כיבוש, אקטיביזם ותודעה פוליטית חברתית בישראל ופלסטין. אתר: https://linktr.ee/regalifnei אימייל: regalifnei@proton.me Rega Lifnei - Political podcast in Hebrew with Ido Arad and Eliana Ben-David Music: Justin Tuijl - Fearisthekey
מה זה רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד?
רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד. פודקאסט המציע מבט רדיקלי וביקורתי על הציונות, המציאות הפוליטית בישראל-פלסטין והמבנים הכלכליים-חברתיים המעצבים אותן. בארכיון 26 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-101 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 26 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-101 דקות |
| הפרק האחרון | 29 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
פוליטיקה מהשורש, לא מהכותרות
עדו ערד ואליענה בן דוד מקיימים שיחות עומק ביקורתיות: דניאל לוי, שהשתתף במשא ומתן בטאבא ובאוסלו, קושר את ההסכמים לרגע הגאופוליטי של חד-קוטביות אמריקנית אחרי קריסת ברית המועצות, ולעלות שהאינתיפאדה הראשונה הציבה לראשונה מול הכיבוש.
בפרקים אחרים עו"ד סאוסן זהר מנתחת את הקטגוריה המשפטית של "לוחמים בלתי חוקיים" ואת שדה תימן, ופעילה מספרת איך עשור בסין שינה את תפיסתה הפוליטית.
ניתוח רדיקלי של ציונות, כוח ומבנים חברתיים, מעוגן בהקשר היסטורי.
פודקאסט המציע מבט רדיקלי וביקורתי על הציונות, המציאות הפוליטית בישראל-פלסטין והמבנים הכלכליים-חברתיים המעצבים אותן.
המנחה
המנחים הם דמויות בעלות אוריינטציה אינטלקטואלית מובהקת, השואפים לקיים שיחות עומק רדיקליות ומורכבות. הם ניחנים בגישה ביקורתית חריפה, ומנהלים דיאלוג עם הוגים, פעילים ומומחים מתוך מטרה לחשוף מנגנוני כוח סמויים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בפורמט של שיחות ארוכות ומעמיקות, המתמקדות בניתוח תיאורטי ופוליטי נרחב. הטון הוא אינטלקטואלי, רציני וביקורתי, תוך שילוב של פרספקטיבות היסטוריות, סוציולוגיות ומשפטיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הציונות אינה רק תנועה לאומית, אלא רכיב בתוך פרויקט קולוניאלי מערבי רחב.
- מערכת המשפט הישראלית מתפקדת לעיתים קרובות כגורם המכשיר וממסגר את פעולות הכוח הצבאי, ולא כבלם מולן.
- ניתוח של מציאות פוליטית מחייב מעבר מעבר למבנים דיכוטומיים פשוטים לניתוח מורכב של הון חברתי, תרבותי וחומרי.
- הבנת תהליכים היסטוריים ופוליטיים מחייבת ראייה של אי-דטרמיניזם - תמיד היו מסלולים חלופיים להיסטוריה.
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים העמקה תיאורטית, ניתוח ביקורתי של המציאות הישראלית והפלסטינית, וכלים להבנת מבני כוח פוליטיים וכלכליים רחבים.
השאלות הבולטות בארכיון
מה אוסלו מלמד אותנו על התודעה הציונית
מה הסיכוי בכלל להתפקח לגבי המבנה הכיבוש, עכשיו הג'נוסייד האלימות הציונית בפלסטין, בלי לעזוב את המקום הזה?
אני יכול רק לשאול שאלה אחת שנבין את הסטרקצ'ר, כי אנחנו באמת באים לזה עכשיו כחובבנים. שאת אומרת מערכת המשפט, עתירה זה מערכת המשפט האזרחית, שארגון אזרחי עותר לגבי משהו שהצבא מעורב בו, הוא עותר למערכת המשפט האזרחית?
הרגע המעניין ביותר הוא ההסבר על כפל המשמעות של המילה 'זהות' (להיות זהה ל- לעומת להזדהות עם), וכיצד הפיצול הלשוני הזה משקף את שתי התפיסות המרכזיות של הלאומיות - האתנית והאזרחית.
הדיון על הרלוונטיות של המרקסיזם ככלי ביקורתי לקפיטליזם עבור האדם המודרני, במקום להיתפס כתיאוריה היסטורית מיושנת בלבד.
כיצד הפך הפרויקט הציוני לפרויקט של סטלר-קולוניאליזם יהודי, והאם קיימים לכך שורשים במחשבה היהודית שלפני הפרויקט הזה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה עם דניאל לוי, מי שישב בחדרי המשא ומתן של אוסלו ופסגת טאבא, על מה באמת קרה שם ומה זה מלמד אותנו היום.
הריאיון עצמו עם דניאל לוי מתנהל כולו באנגלית, כך שהתמלול העברי מחזיק בעיקר את הפתיח, ואי אפשר לשחזר ממנו את מה שלוי אמר בפועל. מהפתיח עולה שהפרק מנסה לחזור אל התנאים שהוליכו לאוסלו ואל ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ולהבחין בין ההבטחות שקוימו לאלה שנגנזו. המתח האמיתי הוא בניסיון לקרוא את אוסלו לא כאירוע דיפלומטי אלא כראי לתודעה הציונית, ובשאלה איפה עומדת יהדות העולם אחרי מה שהמנחים מכנים הג'נוסייד בעזה.
- הפרק ממסגר את אוסלו לא כפרק במשא ומתן אלא כעדשה לבחינת התודעה הציונית עצמה
- הפתיח קושר בין אוסלו לבין מצב יהדות העולם היום, אחרי מה שהמנחים מכנים הג'נוסייד בעזה
מה אוסלו מלמד אותנו על התודעה הציונית
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פודקאסט פוליטי רדיקלי משמאל - שיחות עומק על ציונות, כיבוש והמנגנונים המשפטיים מאז ה-7 באוקטובר.
- הפעילה רחל בט-אור על המסע מציונות דתית לעמדה אנטי-ציונית - ואיך עשור בסין, מול נישול קהילות בשם הרווח, שינה לה את הראש.
- עו"ד סאוסן זהר מסבירה איך נוצרה קטגוריה משפטית של 'לוחמים בלתי חוקיים' שלא קיימת במשפט הבינלאומי, וכיצד היא מסדירה את מתקן שדה תימן.
- טענה חוזרת בפרק המשפטי: בג"ץ והפרקליטות משתמשים בדחיות ובקשות ארכה כתכסיס מכוון כדי להימנע מהכרעה מהותית - ובכך מכשירים את המצב הקיים.
- פרק תיאורטי מפרק את המילה 'זהות' לשתי משמעויות - 'להיות זהה ל-' מול 'להזדהות עם' - כדי להבחין בין לאומיות אתנית לאזרחית.
"מה הסיכוי בכלל להתפכח לגבי מבנה הכיבוש בלי לעזוב את המקום הזה?" השאלה הזו, שעולה בפרק עם הפעילה רחל בט-אור, מסמנת מאיפה הפודקאסט הזה מדבר. בט-אור מספרת על המסע שלה מילדות בציונות הדתית עד לעמדה אנטי-ציונית, ועל עשור בסין שבו ראתה נישול קהילות מאדמתן בשם הרווח - וזיהתה, לטענתה, הקבלות.
זה לא פודקאסט של 'משני הצדדים'. בשיחה עם עו"ד סאוסן זהר, מומחית לזכויות אדם, נכנסים לעומק המנגנונים המשפטיים שמופעלים מאז ה-7 באוקטובר. זהר מסבירה איך נוצרה קטגוריה של 'לוחמים בלתי חוקיים' שאינה קיימת במשפט הבינלאומי, ומה מתרחש במתקן המעצר שדה תימן.
הטענה המשפטית החריפה ביותר נוגעת לבתי המשפט עצמם: לפי זהר, הפרקליטות והעליון משתמשים בדחיות ובבקשות ארכה כתכסיס מכוון כדי להימנע מדיון מהותי, וכך מרוקנים את ההליך מתוכן ומכשירים בפועל את פעולות הצבא. גם פרשת הפצ"רית מובאת כדוגמה לסדרי עדיפויות הפוכים - חקירת ההדלפה, לא העינוי.
ולצד האקטואליה יש גם תיאוריה. אחד הפרקים מציע מבט מרקסיסטי על לאומיות, ועוצר על כפל המשמעות של המילה 'זהות' - 'להיות זהה ל-' לעומת 'להזדהות עם' - כדי להראות איך הפיצול הלשוני הזה משקף את ההבדל בין לאומיות אתנית לאזרחית. מי שמחפש שיח רך ימצא כאן את ההפך; זה מרחב לעמדה מובהקת ולוויכוח.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 24 - דניאל לוי
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIאנליסט ופרשן פוליטי שהיה יועץ בכיר במשרד רה"מ ובמשרד המשפטים בתקופת ברק, וחבר במשלחות הרשמיות באוסלו ב' ובטאבה, צולל לעומקו של תהליך אוסלו: התנאים שהובילו אליו, ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ההבטחות שקוימו ואלו שלא. הפרק מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה הדיפלומטית של הסכסוך ובניתוח ביקורתי של התודעה הציונית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
שיחה (באנגלית) עם דניאל לוי, לשעבר חבר משלחת ישראל לשיחות אוסלו וטאבה, על תהליך אוסלו ועל עתיד אפשרי במזרח התיכון.
- מה תהליך אוסלו מלמד אותנו על התודעה הציונית, מתוך עדות של מי שהיה בחדר
- איזה עתיד אפשרי לדעת לוי קיים במזרח התיכון אחרי המלחמה בעזה
פרקים אחרונים
פרק 24 - דניאל לוי
29 במאי 20261 שע׳ 28 דק׳אורחים:דניאל לוילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הריאיון עצמו עם דניאל לוי מתנהל כולו באנגלית, כך שהתמלול העברי מחזיק בעיקר את הפתיח, ואי אפשר לשחזר ממנו את מה שלוי אמר בפועל. מהפתיח עולה שהפרק מנסה לחזור אל התנאים שהוליכו לאוסלו ואל ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ולהבחין בין ההבטחות שקוימו לאלה שנגנזו. המתח האמיתי הוא בניסיון לקרוא את אוסלו לא כאירוע דיפלומטי אלא כראי לתודעה הציונית, ובשאלה איפה עומדת יהדות העולם אחרי מה שהמנחים מכנים הג'נוסייד בעזה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרק ממסגר את אוסלו לא כפרק במשא ומתן אלא כעדשה לבחינת התודעה הציונית עצמה
- הפתיח קושר בין אוסלו לבין מצב יהדות העולם היום, אחרי מה שהמנחים מכנים הג'נוסייד בעזה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הריאיון עצמו עם דניאל לוי מתנהל כולו באנגלית, כך שהתמלול העברי מחזיק בעיקר את הפתיח, ואי אפשר לשחזר ממנו את מה שלוי אמר בפועל. מהפתיח עולה שהפרק מנסה לחזור אל התנאים שהוליכו לאוסלו ואל ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ולהבחין בין ההבטחות שקוימו לאלה שנגנזו. המתח האמיתי הוא בניסיון לקרוא את אוסלו לא כאירוע דיפלומטי אלא כראי לתודעה הציונית, ובשאלה איפה עומדת יהדות העולם אחרי מה שהמנחים מכנים הג'נוסייד בעזה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפרק ממסגר את אוסלו לא כפרק במשא ומתן אלא כעדשה לבחינת התודעה הציונית עצמה · הפתיח קושר בין אוסלו לבין מצב יהדות העולם היום, אחרי מה שהמנחים מכנים הג'נוסייד בעזה
פרק 23 - רחל בית אריה
7 במאי 20261 שע׳ 47 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפעילה רחל בט-אור חולקת את מסעה האישי והפוליטי, מילדות בציונות הדתית ועד להפיכתה לפעילה אנטי-ציונית. הפרק מתמקד בתקופה של כעשור בה חייתה בסין, שם נחשפה להשלכות האכזריות של קפיטליזם-מדינה, חוויה שהובילה אותה לראות הקבלות למציאות בפלסטין ולפקפק בנרטיבים עליהם גדלה. השיחה בוחנת את הקושי להתפכח מהאינדוקטרינציה הציונית מתוך ישראל, וכיצד ההתרחקות הפיזית יכולה לאפשר מבט ביקורתי חדש, ומהווה הקדמה לדיון במושגים כמו קולוניאליזם ודה-ציוניזציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חשיפה להקשר לא-מערבי, כמו סין, יכולה לשנות תפיסות פוליטיות באופן יסודי על ידי הצגת צורות חשיבה ונרטיבים היסטוריים אלטרנטיביים.
- ניתן למצוא קווי דמיון ברורים בין תהליכי נישול קהילות מאדמתן למטרות רווח בסין לבין נישול הפלסטינים.
- התרחקות פיזית מישראל-פלסטין עשויה להיות גורם משמעותי ביכולת לפתח תודעה פוליטית ביקורתית כלפי הנרטיב הציוני השליט.
- המעבר ממערכות רווחה סוציאליות לכלכלת שוק מואצת, כפי שנראה בסין בשנות ה-90 וה-2000, מפרק רשתות ביטחון חברתיות ויוצר אי-שוויון גובר, תהליך שניתן לזהות גם בישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפעילה רחל בט-אור חולקת את מסעה האישי והפוליטי, מילדות בציונות הדתית ועד להפיכתה לפעילה אנטי-ציונית. הפרק מתמקד בתקופה של כעשור בה חייתה בסין, שם נחשפה להשלכות האכזריות של קפיטליזם-מדינה, חוויה שהובילה אותה לראות הקבלות למציאות בפלסטין ולפקפק בנרטיבים עליהם גדלה. השיחה בוחנת את הקושי להתפכח מהאינדוקטרינציה הציונית מתוך ישראל, וכיצד ההתרחקות הפיזית יכולה לאפשר מבט ביקורתי חדש, ומהווה הקדמה לדיון במושגים כמו קולוניאליזם ודה-ציוניזציה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חשיפה להקשר לא-מערבי, כמו סין, יכולה לשנות תפיסות פוליטיות באופן יסודי על ידי הצגת צורות חשיבה ונרטיבים היסטוריים אלטרנטיביים. · ניתן למצוא קווי דמיון ברורים בין תהליכי נישול קהילות מאדמתן למטרות רווח בסין לבין נישול הפלסטינים. · התרחקות פיזית מישראל-פלסטין עשויה להיות גורם משמעותי ביכולת לפתח תודעה פוליטית ביקורתית כלפי הנרטיב הציוני השליט. · המעבר ממערכות רווחה סוציאליות לכלכלת שוק מואצת, כפי שנראה בסין בשנות ה-90 וה-2000, מפרק רשתות ביטחון חברתיות ויוצר אי-שוויון גובר, תהליך שניתן לזהות גם בישראל.
פרק 22 - סאוסן זהר
24 בנובמבר 20252 שע׳ 15 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה אני משוחח עם עורכת הדין סאוסן זהר, מומחית לזכויות אדם, על המנגנונים המשפטיים שישראל מפעילה כלפי פלסטינים מאז ה-7 באוקטובר. השיחה צוללת לעומק חוק 'לוחמים בלתי חוקיים', חושפת את הנעשה במתקן המעצר שדה תימן, ומנתחת כיצד מערכת המשפט, כולל בג"ץ והפרקליטות, משתפת פעולה כדי להימנע מהכרעות מהותיות ולהכשיר את המצב הקיים. הפרק מספק הסבר קריטי על התשתית המשפטית שמאחורי הפעולות הצבאיות, ומיועד למי שרוצה להבין את הדינמיקה בין הצבא, בתי המשפט וארגוני הזכויות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מערכת המשפט הישראלית יצרה קטגוריה משפטית ייחודית של 'לוחמים בלתי חוקיים', שאינה קיימת במשפט הבינלאומי, כדי להסדיר את מעצרם של אלפי עזתים בתנאים פחותים וללא הזכויות המוקנות לשבויי מלחמה או אזרחים.
- הפרקליטות ובית המשפט העליון משתמשים באופן שיטתי בדחיות ובקשות לארכה כתכסיס מכוון כדי להימנע מדיון מהותי בעתירות הנוגעות לזכויות אדם, כמו תנאי הכליאה בשדה תימן, ובכך מרוקנים את ההליך המשפטי מתוכן ומאפשרים להפרות להימשך.
- פרשת הפצ"רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) מדגימה את סדרי העדיפויות של המערכת, כאשר עיקר המאמץ מופנה לחקירת הדלפת סרטון העינויים ולא לחקירת מעשה העינויים והאונס עצמו.
- בניגוד לתפיסה הרווחת, בית המשפט העליון כמעט ולא מתערב בהחלטות הצבא, גם כשהן נוגעות להפרות של המשפט הבינלאומי, ומשמש בפועל כערכאה המכשירה את פעולותיו.
- הטיפול המשפטי בעצורים עזתים משתנה דרמטית בהתאם לנושא הדיון; בעוד שזכויותיהם נדחקות הצידה, כאשר מדובר בהגנה על המערכת עצמה (כמו בפרשת ההדלפה), כל הגורמים המשפטיים מתגייסים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה אני משוחח עם עורכת הדין סאוסן זהר, מומחית לזכויות אדם, על המנגנונים המשפטיים שישראל מפעילה כלפי פלסטינים מאז ה-7 באוקטובר. השיחה צוללת לעומק חוק 'לוחמים בלתי חוקיים', חושפת את הנעשה במתקן המעצר שדה תימן, ומנתחת כיצד מערכת המשפט, כולל בג"ץ והפרקליטות, משתפת פעולה כדי להימנע מהכרעות מהותיות ולהכשיר את המצב הקיים. הפרק מספק הסבר קריטי על התשתית המשפטית שמאחורי הפעולות הצבאיות, ומיועד למי שרוצה להבין את הדינמיקה בין הצבא, בתי המשפט וארגוני הזכויות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מערכת המשפט הישראלית יצרה קטגוריה משפטית ייחודית של 'לוחמים בלתי חוקיים', שאינה קיימת במשפט הבינלאומי, כדי להסדיר את מעצרם של אלפי עזתים בתנאים פחותים וללא הזכויות המוקנות לשבויי מלחמה או אזרחים. · הפרקליטות ובית המשפט העליון משתמשים באופן שיטתי בדחיות ובקשות לארכה כתכסיס מכוון כדי להימנע מדיון מהותי בעתירות הנוגעות לזכויות אדם, כמו תנאי הכליאה בשדה תימן, ובכך מרוקנים את ההליך המשפטי מתוכן ומאפשרים להפרות להימשך. · פרשת הפצ"רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) מדגימה את סדרי העדיפויות של המערכת, כאשר עיקר המאמץ מופנה לחקירת הדלפת סרטון העינויים ולא לחקירת מעשה העינויים והאונס עצמו. · בניגוד לתפיסה הרווחת, בית המשפט העליון כמעט ולא מתערב בהחלטות הצבא, גם כשהן נוגעות להפרות של המשפט הבינלאומי, ומשמש בפועל כערכאה המכשירה את פעולותיו. · הטיפול המשפטי בעצורים עזתים משתנה דרמטית בהתאם לנושא הדיון; בעוד שזכויותיהם נדחקות הצידה, כאשר מדובר בהגנה על המערכת עצמה (כמו בפרשת ההדלפה), כל הגורמים המשפטיים מתגייסים.
פרק 21 - עופר כסיף (חלק ב') - לאומיות
5 בנובמבר 20251 שע׳ 46 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה מציע מבט ביקורתי על מושג הלאומיות מנקודת מבט מרקסיסטית. הדיון נפתח בהצגת התפיסה הבורגנית, המבחינה בין לאומיות 'אתנית' (המבוססת על מאפיינים מהותניים כמוצא ודת) ללאומיות 'אזרחית' (המבוססת על הזדהות). הפרק קושר את צמיחת הלאומיות המודרנית לעליית המעמד הבורגני והקפיטליזם, ומספק כלים לחשיבה מעמיקה על אחת התופעות המרכזיות בעידן המודרני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המחשבה הבורגנית נוטה לתפוס את הלאומיות כמהותנית ונצחית, ולא כתופעה בעלת הקשר היסטורי ספציפי.
- קיימת הבחנה בין 'לאומיות אתנית', המבוססת על זהות קבועה (להיות זהה ל-), לבין 'לאומיות אזרחית', המבוססת על בחירה והזדהות (להזדהות עם).
- למילה 'זהות' יש כפל משמעות לשוני שמדגים היטב את שתי התפיסות המנוגדות של הלאומיות.
- למרות שמרקס לא פיתח תיאוריה שיטתית על לאומיות, הגותו מספקת כלים חשובים לניתוח ביקורתי של התופעה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק זה מציע מבט ביקורתי על מושג הלאומיות מנקודת מבט מרקסיסטית. הדיון נפתח בהצגת התפיסה הבורגנית, המבחינה בין לאומיות 'אתנית' (המבוססת על מאפיינים מהותניים כמוצא ודת) ללאומיות 'אזרחית' (המבוססת על הזדהות). הפרק קושר את צמיחת הלאומיות המודרנית לעליית המעמד הבורגני והקפיטליזם, ומספק כלים לחשיבה מעמיקה על אחת התופעות המרכזיות בעידן המודרני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המחשבה הבורגנית נוטה לתפוס את הלאומיות כמהותנית ונצחית, ולא כתופעה בעלת הקשר היסטורי ספציפי. · קיימת הבחנה בין 'לאומיות אתנית', המבוססת על זהות קבועה (להיות זהה ל-), לבין 'לאומיות אזרחית', המבוססת על בחירה והזדהות (להזדהות עם). · למילה 'זהות' יש כפל משמעות לשוני שמדגים היטב את שתי התפיסות המנוגדות של הלאומיות. · למרות שמרקס לא פיתח תיאוריה שיטתית על לאומיות, הגותו מספקת כלים חשובים לניתוח ביקורתי של התופעה.
פרק 20 - עופר כסיף (חלק א')
20 באוקטובר 20251 שע׳ 58 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את ד"ר עופר כסיף לשיחה מעמיקה על היסודות התיאורטיים של המרקסיזם. הדוברים דנים במורכבות של מושג המעמד, בביקורת על הדיכוטומיה הקלאסית שתוארה במניפסט הקומוניסטי, ובשילוב תיאוריות של הוגים כמו סמיר אמין, דויד הרווי ופייר בורדיה. הפרק מיועד למאזינים המעוניינים להבין כלים לניתוח חברתי וכלכלי במציאות הקפיטליסטית המודרנית, תוך השלכה על המקרה הישראלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המרקסיזם מוגדר בבסיסו כביקורת על הקפיטליזם, דבר ההופך אותו לרלוונטי לכל אדם החי בחברה מערבית מודרנית.
- המבנה המעמדי המודרני מורכב וסבוך יותר מהחלוקה הדיכוטומית הפשוטה בין בורגנות לפרולטריון שתוארה במניפסט הקומוניסטי.
- ניתוח מעמדות צריך להתבצע לא רק דרך הון חומרי, אלא גם דרך הון חברתי ותרבותי, בדומה לתפיסתו של פייר בורדיה.
- המטריאליזם ההיסטורי רואה בהיסטוריה האנושית תולדה של סתירות וניגודים בין כוחות הייצור ליחסי הייצור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את ד"ר עופר כסיף לשיחה מעמיקה על היסודות התיאורטיים של המרקסיזם. הדוברים דנים במורכבות של מושג המעמד, בביקורת על הדיכוטומיה הקלאסית שתוארה במניפסט הקומוניסטי, ובשילוב תיאוריות של הוגים כמו סמיר אמין, דויד הרווי ופייר בורדיה. הפרק מיועד למאזינים המעוניינים להבין כלים לניתוח חברתי וכלכלי במציאות הקפיטליסטית המודרנית, תוך השלכה על המקרה הישראלי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המרקסיזם מוגדר בבסיסו כביקורת על הקפיטליזם, דבר ההופך אותו לרלוונטי לכל אדם החי בחברה מערבית מודרנית. · המבנה המעמדי המודרני מורכב וסבוך יותר מהחלוקה הדיכוטומית הפשוטה בין בורגנות לפרולטריון שתוארה במניפסט הקומוניסטי. · ניתוח מעמדות צריך להתבצע לא רק דרך הון חומרי, אלא גם דרך הון חברתי ותרבותי, בדומה לתפיסתו של פייר בורדיה. · המטריאליזם ההיסטורי רואה בהיסטוריה האנושית תולדה של סתירות וניגודים בין כוחות הייצור ליחסי הייצור.
פרק 19 - עודד שכטר
25 בספטמבר 20251 שע׳ 38 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את עודד שכתר, פילוסוף ותלמודיסט, לשיחה מעמיקה על הקשר בין הציונות, הנאורות האירופית והקולוניאליזם. המרואיין מציע זווית ביקורתית, הטוענת כי תפקידו של היהודי בעידן המודרני הוגדר, במידה רבה, כסוכן תרבות של הכוחות הקולוניאליים המערביים. הפרק פונה למאזינים המחפשים ניתוח רדיקלי של זהות יהודית, אנטי-ציונות ויחסי הכוחות המורכבים בין ישראל למערב. שווה להאזין כדי להיחשף למסגרת תיאורטית המאתגרת את ההבנה המקובלת של הציונות כתנועה לאומית גרידא.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הציונות אינה פרויקט לאומי טיפוסי מהמאה ה-19, אלא חלק מסיפור נוצרי-אירופי רחב של קולוניאליזם.
- היהודים שימשו לאורך ההיסטוריה המודרנית כסוכני תרבות של המעצמות הקולוניאליות השונות, מצרפת ובריטניה ועד גרמניה.
- הפעילות היהודית בהוליווד אינה מפיצה תרבות יהודית, אלא משרתת את הפצת התרבות הקולוניאלית האמריקאית ברחבי העולם.
- לא קיים הבדל מהותי, במונחים של תפקיד קולוניאלי, בין יהודי מרוקאי ליהודי מליטא; שניהם פעלו כסוכני תרבות של המערב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את עודד שכתר, פילוסוף ותלמודיסט, לשיחה מעמיקה על הקשר בין הציונות, הנאורות האירופית והקולוניאליזם. המרואיין מציע זווית ביקורתית, הטוענת כי תפקידו של היהודי בעידן המודרני הוגדר, במידה רבה, כסוכן תרבות של הכוחות הקולוניאליים המערביים. הפרק פונה למאזינים המחפשים ניתוח רדיקלי של זהות יהודית, אנטי-ציונות ויחסי הכוחות המורכבים בין ישראל למערב. שווה להאזין כדי להיחשף למסגרת תיאורטית המאתגרת את ההבנה המקובלת של הציונות כתנועה לאומית גרידא.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הציונות אינה פרויקט לאומי טיפוסי מהמאה ה-19, אלא חלק מסיפור נוצרי-אירופי רחב של קולוניאליזם. · היהודים שימשו לאורך ההיסטוריה המודרנית כסוכני תרבות של המעצמות הקולוניאליות השונות, מצרפת ובריטניה ועד גרמניה. · הפעילות היהודית בהוליווד אינה מפיצה תרבות יהודית, אלא משרתת את הפצת התרבות הקולוניאלית האמריקאית ברחבי העולם. · לא קיים הבדל מהותי, במונחים של תפקיד קולוניאלי, בין יהודי מרוקאי ליהודי מליטא; שניהם פעלו כסוכני תרבות של המערב.
סולידריות עם חנין זועבי
24 בספטמבר 20253 דק׳פרק 18 - רולא הרדל
5 בספטמבר 20252 שע׳ 5 דק׳פרק 17 - ראיף זריק
19 באוגוסט 20252 שע׳ 4 דק׳פרק 16 - ענת מטר
13 ביוני 20251 שע׳ 42 דק׳
