ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי

מקAM

3 פרקים

קולקטיב אזרחי מזרחי והמחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר גאים להשיק את הפודקאסט(הסכת) מקAM. בפודאקסט זה כל פעם נפגוש חוקרים בתחומים שונים שידברו על המסע האישי והפוליטי שלהם ביחס למציאות הישראלית מתוך פרספקטיבה פוליטית של מזרחיות. החלטנו כולנו להרתם לפרויקט בהתנדבות מתוך מחשבה ותפיסת עולם שרואה חשיבות עצומה לתקשורת עצמאית ובלתי תלויה שמתעסקת בנושאים שנדחקים מהסדר היום הציבורי. כמו גם להביא את הקול המזרחי אזרחי לקדמת הבמה, שלדידנו זו הישראליות החדשה שצריכה להיבנות מחורבות השיסוע והפילוג שהציף את ארצנו בשנים האחרונות. הייתה לי הזכות לראיין את הא-נשים הדהימים הללו שמחויבים לצדק חברתי, אקטיביזם ובעיקר להפוך את ישראל לחברה טובה יותר, חלקם עושים זאת מעל ארבעה עשורים.   מוזמנים להקשיב לעונה השנייה שמכילה שלושה פרקים

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

איך גרעינים תורניים נכנסים לערי הפיתוח בדרום, זוכים למשאבי מדינה ומשרות, ובד בבד מנשלים את האוכלוסייה המזרחית הוותיקה מהמוביליות שהובטחה לה.

הפרק השלישי של ההסכת מבית הקולקטיב האזרחי-מזרחי, בהנחיית מוטי גיגי, מארח את ד"ר סיגל נגרון (סוציולוגית, ספיר) ואת ד"ר ראות בן דריים (אנתרופולוגית) לשיחה על גרעינים תורניים בפריפריה הדרומית. השתיים פותחות במסע האישי והאקדמי שלהן — נגרון מחקרי הזהות של נשים מזרחיות משכילות ובן דריים עבודת השדה במצפה רמון — ומתוכו צומחת עבודתן המשותפת. הן מתארות כיצד אוכלוסיות חזקות וחדשות (גרעינים תורניים ויזמים כמו רוני מרום) נכנסות לערי פיתוח כמו מצפה רמון, ירוחם, שדרות ונתיבות, מקבלות דירות, תקנים ומשרות מהמדינה, ובכך נוטלות את המשרות הטובות מבוגרות הלימודים המזרחיות המקומיות. הפרק מתאים למי שמתעניין בסוציולוגיה של הפריפריה, מזרחיות, ויחסי דת-מדינה-מרחב בישראל, ומציע ניתוח חד של שלושה היגיונות — לאומי-דתי, מגזרי ונאו-ליברלי — שהגרעינים התורניים מתפקדים כסוכניהם.

תואר אקדמי שאמור היה לפתוח דלת לשוק העבודה לא הספיק לבוגרות המזרחיות מהדרום למצוא משרות הולמות — ממצא שהוביל את נגרון לחקור מדוע המוביליות החברתית נחסמת.
חברות הגרעין התורני מגיעות לערי הפיתוח כשהכול כבר מסודר מראש — עבודה לבן ולבת הזוג, דיור ותקנים — בעוד הילידים שנולדו וגדלו במקום נותרים מאחור.
ראשי ערים מקומיים (כמו דרור דבש במצפה רמון) קיבלו את הגרעינים בחום ונתנו להם דירות, בתי ספר ומבנים, מתוך תפיסה שזו אוכלוסייה 'איכותית' שתשפר את החינוך ה'פרימיטיבי' המקומי.
נגרון ובן דריים מזהות שלושה היגיונות מרכזיים הפועלים יחד — לאומי-דתי, מגזרי ונאו-ליברלי — והגרעינים התורניים הם הסוכנים הפרקטיים שלהם במרחב הפריפריאלי.
ראשי הערים אינם חריגים מהחברה הישראלית אלא חלק ממנה — הם פועלים לפי 'היגיוני המדינה' שבתשתיתם הקשר בין יהדות, דתיות וטריטוריה, ולכן ההזנחה והנישול אינם מקריים אלא מבניים.

השאלה הבולטת בפרק

מוטי גיגי מקשה: אם משנות השמונים יש כבר ראשי ערים ילידי המקום בערי הפיתוח — למה הם לא פיתחו את היישובים כראוי, ומדוע לא מנעו את כניסת הגרעינים אלא קיבלו אותם בחום ונתנו להם את כל מה שהמקומיים לא קיבלו?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

פודקאסט של הקולקטיב האזרחי מזרחי והמכללה האקדמית ספיר, שמביא קולות וסיפורים מתוך פרספקטיבה פוליטית של מזרחיות.

שיחות עם חוקרים על המסע האישי והפוליטי שלהם
פרספקטיבה מזרחית על המציאות הישראלית
שיתוף פעולה עם המחלקה לתקשורת במכללת ספיר
דגש על צדק חברתי ואקטיביזם

קולות שנדחקים לעיתים מהסדר היום הציבורי מקבלים במה בפודקאסט "ההסכת מקAM", פרי שיתוף פעולה בין הקולקטיב האזרחי מזרחי לבין המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.

הרעיון שמאחורי הפודקאסט הוא להביא את הקול המזרחי האזרחי אל קדמת הבמה. היוצרים רואים בכך חשיבות עצומה, ומדברים על תקשורת עצמאית ובלתי תלויה שמתעסקת בנושאים שלא תמיד זוכים לתשומת לב. הפרויקט נעשה בהתנדבות, מתוך תפיסת עולם ערכית.

בכל פרק נפגשים עם חוקרים מתחומים שונים, שמספרים על המסע האישי והפוליטי שלהם ביחס למציאות הישראלית. נקודת המוצא היא פרספקטיבה פוליטית של מזרחיות, שמאירה את הסיפורים בזווית ייחודית ומעמיקה.

המאחד בין האורחים הוא המחויבות לצדק חברתי ולאקטיביזם. כפי שמתארת המגישה, היא זכתה לראיין אנשים מרשימים שחלקם פועלים מעל ארבעה עשורים, מתוך רצון להפוך את ישראל לחברה טובה יותר.

היוצרים מציעים חזון של ישראליות חדשה, כזו שצומחת מתוך גישור על השסעים והפילוג. "ההסכת מקAM" מתאים למי שמתעניין בחברה, בפוליטיקה ובזהות מזרחית, ומחפש שיחות שמביאות קולות חשובים אל קדמת הבמה.

מזרחיותצדק חברתיפוליטיקהאקטיביזםחברהתקשורתפודקאסט ישראלי

הפרק האחרון21 ביולי 2025

פרק 3- עיריות פיתוח- מזרחיות- גרעינים תורניים

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

סוציולוגית ואנתרופולוגית על עיירות פיתוח, גרעינים תורניים ואי-שוויון.

הפרק השלישי מארח את הסוציולוגית ד"ר סיגל נגר-רון ואת האנתרופולוגית החברתית ד"ר רעות (ריינה) בנדריהם לשיחה על עיירות פיתוח, גרעינים תורניים, אי-שוויון ומזרחיות וכל מה שביניהם. פרק למתעניינים בסוציולוגיה ובחברה הישראלית.

הקשר בין עיירות פיתוח, גרעינים תורניים ואי-שוויון חברתי

פרקים אחרונים

פרק 3- עיריות פיתוח- מזרחיות- גרעינים תורניים
21 ביולי 202531 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
סוציולוגית ואנתרופולוגית על עיירות פיתוח, גרעינים תורניים ואי-שוויון.
הפרק השלישי מארח את הסוציולוגית ד"ר סיגל נגר-רון ואת האנתרופולוגית החברתית ד"ר רעות (ריינה) בנדריהם לשיחה על עיירות פיתוח, גרעינים תורניים, אי-שוויון ומזרחיות וכל מה שביניהם. פרק למתעניינים בסוציולוגיה ובחברה הישראלית.
- הקשר בין עיירות פיתוח, גרעינים תורניים ואי-שוויון חברתי
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 2- עוני- מזרחיות- רווחה
14 ביולי 202538 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
על עוני ורווחה לפני ואחרי השבעה באוקטובר.
הפרק השני עוסק ברווחה ובעוני לפני ואחרי השבעה באוקטובר, עם הסוציולוגית ד"ר שלומית בנימין והעובדת הסוציאלית שלומית סומך. השיחה נוגעת בעוני, ברווחה ובמקומו של האזרח מול המדינה לאחר השבעה באוקטובר.
- מקומו של האזרח מול המדינה בתחום הרווחה אחרי השבעה באוקטובר
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 1- אשכנזיות- מזרחיות- ערביות
7 ביולי 202529 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרק הפתיחה: שורשי הוויכוח בין אשכנזיות, מזרחיות וערביות.
הפרק הראשון מארח את פרופ' עמליה סער וד"ר יוני מנדל לשיחה על ההלחם בין אשכנזיות, ערביות ומזרחיות. הפרק צולל לשורשי הוויכוחים בתוך החברה היהודית-ישראלית. פרק למתעניינים בזהות ובחברה.
- שורשי הוויכוח הפנים יהודי-ישראלי בין אשכנזיות, מזרחיות וערביות
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.