ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחיפודקאסט של מקAM
6 פרקים
על התוכנית
קולקטיב אזרחי מזרחי והמחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר גאים להשיק את הפודקאסט(הסכת) מקAM. בפודאקסט זה כל פעם נפגוש חוקרים בתחומים שונים שידברו על המסע האישי והפוליטי שלהם ביחס למציאות הישראלית מתוך פרספקטיבה פוליטית של מזרחיות. החלטנו כולנו להרתם לפרויקט בהתנדבות מתוך מחשבה ותפיסת עולם שרואה חשיבות עצומה לתקשורת עצמאית ובלתי תלויה שמתעסקת בנושאים שנדחקים מהסדר היום הציבורי. כמו גם להביא את הקול המזרחי אזרחי לקדמת הבמה, שלדידנו זו הישראליות החדשה שצריכה להיבנות מחורבות השיסוע והפילוג שהציף את ארצנו בשנים האחרונות. הייתה לי הזכות לראיין את הא-נשים הדהימים הללו שמחויבים לצדק חברתי, אקטיביזם ובעיקר להפוך את ישראל לחברה טובה יותר, חלקם עושים זאת מעל ארבעה עשורים. מוזמנים להקשיב לעונה השנייה שמכילה שלושה פרקים
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי?
ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת מקAM. ניתוח סוציולוגי חריף וביקורתי של מבני הכוח, האי-שוויון והזהות בחברה הישראלית מנקודת מבט מזרחית-אזרחית. בארכיון 6 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-36 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 6 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-36 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 1 |
עודכן:
"זה לא מזל, זה לא צונאמי - זו מדיניות חברתית"
מוטי גיגי, סוציולוג ואיש הקולקטיב האזרחי-מזרחי, מנחה שיחות שמסרבות לקבל את הפערים בישראל כגורל. אחת האורחות מגדירה עוני כהפרת זכויות אדם ואף כ"טרור חברתי" מאורגן - ומספרת על "גליט", אם חד-הורית עם תואר שקרסה לעוני אחרי פציעת גב.
החוט החוזר הוא טענה מבנית: שזהות אשכנזית ומזרחית הן תוצרים פוליטיים המצטלבים עם השכלה ומעמד, ושהפרטה זוחלת של רווחה וחינוך מחלישה דווקא את המוחלשים. השאלות חדות - למה ראשי ערים ילידי הפיתוח לא מנעו את הגרעינים התורניים.
זו נקודת מבט מהפריפריה ומהשיח המזרחי שלא תמיד מקבלת מקום במיינסטרים.
פרקים עם ניתוח מלא
מוטי גיגי מארח חוקרות וחוקרים שמדברים על עוני, דיור ומזרחיות לא כתופעה אקראית אלא כמדיניות - 'לא מזל, לא צונאמי'.
- ד"ר שלומית בנימין מתעקשת שעוני אינו מזל אלא מדיניות חברתית מכוונת, ומגדירה אותו אפילו כ'טרור חברתי' מאורגן.
- סיפורה של 'גליט', אמא חד-הורית עם תואר שקרסה לעוני אחרי פציעת גב, ממחיש כמה דקה הרשת שמפרידה בין יציבות לחוסר ביטחון דיורי.
- פרופ' עמליה סער ויוני מנדל מנתחים את האשכנזיות כזהות פוליטית מתגלגלת ולא ביולוגית - 'אנשים ממוצא מזרחי שרוכשים השכלה משתכנזים'.
- מנדל מצביע על כך שהעברית הישראלית 'השכנזה' את ההגאים השמיים (ח, ע, ק, ט) והתרחקה משורשיה.
"מה מבדיל ביני לבינה באותו רגע - ואולי רק מזל?" שואלת ד"ר שלומית בנימין בפרק על עוני ודיור, ומיד עונה לעצמה: "לא, זה לא מזל, זה לא צונאמי, זו מדיניות חברתית." זו בערך הנקודה שממנה צומח כל הפודקאסט הזה.
מוטי גיגי, שמנחה את ההסכת מבית הקולקטיב האזרחי המזרחי, מביא לשולחן חוקרות וחוקרים שמחברים בין הסיפור האישי לבין המחקר. בנימין מספרת על "גליט" - אמא חד-הורית עצמאית, בעלת תואר, שקרסה לעוני אחרי נפילה ברחוב ופציעת גב. ההבדל בין החוקרת לנחקרת, מתברר, היה מינימלי: שתיהן עובדות, שתיהן חד-הוריות. מה שהפריד היה רק קיומם של הורים שיכולים לתמוך כלכלית.
פרק אחר מזיז את העדשה לזהות. פרופ' עמליה סער וד"ר יוני מנדל חוזרים לזיכרונות ילדות ירושלמיים - בתי ספר מופרדים, מגמות שחילקו תלמידים לפי שכונה ומוצא - ושואלים מתי בעצם הבינו שהם אשכנזים. האשכנזיות, הם טוענים, היא זהות פוליטית מתגלגלת, לא ביולוגית: מי שרוכש השכלה גבוהה "משתכנז".
מנדל לוקח את זה גם אל השפה. העברית הישראלית, הוא אומר, "השכנזה" את ההגאים השמיים המשותפים - ח, ע, ק, ט - והתרחקה מהשורשים שדרכם דיברו סבים וסבתות יוצאי ארצות האסלאם. ביטול הערבית כשפה רשמית ב-2018 נקרא כאן כמחיקה של "אחות שמית".
מי שמתעניין באי-שוויון, בזהות מזרחית ובשאלות שלא תמיד עולות בשידור הראשי, ימצא כאן שיחות שלא נשארות בכותרת אלא חופרות עד השורש.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 3 - רלה מזלי - נשק וביטחון אישי
פרקים אחרונים
פרק 3 - רלה מזלי - נשק וביטחון אישי
26 באוקטובר 202642 דק׳פרק 2 - ד"ר יעל חסון - כלכלה, חברה ומעמד
19 באוקטובר 202634 דק׳פרק 1 - ד"ר חן משגב - קוויריות ומזרחיות
12 באוקטובר 202640 דק׳פרק 3- עיריות פיתוח- מזרחיות- גרעינים תורניים
21 ביולי 202531 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק השלישי מארח את הסוציולוגית ד"ר סיגל נגר-רון ואת האנתרופולוגית החברתית ד"ר רעות (ריינה) בנדריהם לשיחה על עיירות פיתוח, גרעינים תורניים, אי-שוויון ומזרחיות וכל מה שביניהם. פרק למתעניינים בסוציולוגיה ובחברה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקשר בין עיירות פיתוח, גרעינים תורניים ואי-שוויון חברתי
פרק 2- עוני- מזרחיות- רווחה
14 ביולי 202538 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק השני עוסק ברווחה ובעוני לפני ואחרי השבעה באוקטובר, עם הסוציולוגית ד"ר שלומית בנימין והעובדת הסוציאלית שלומית סומך. השיחה נוגעת בעוני, ברווחה ובמקומו של האזרח מול המדינה לאחר השבעה באוקטובר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מקומו של האזרח מול המדינה בתחום הרווחה אחרי השבעה באוקטובר
פרק 1- אשכנזיות- מזרחיות- ערביות
7 ביולי 202529 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יוני מנדל ועמליה שר מדברים על חוויות ילדות בירושלים שמשפיעות על ההבנה שלהם את האשכנזיות והמזרחיות. אשכנזיות נתפסת לא רק כמוצא אלא גם כתפיסה עצמית, אופק ציפיות ומעמד חברתי. הפוליטיקה של זהות בישראל עברה שינוי, ויש חשיבות ליציאה מהעמדה הבלתי מסומנת של אשכנזיות ולהיכנס לשיח על יחסי כוח וגזענות. הערבית כשפה יהודית מהווה נקודת חיבור למזרחיות ולזהות שאינה אשכנזית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אשכנזיות אינה זהות סטטית אלא מתגלגלת ומשתנה עם הזמן, ומשולבת בהשכלה ומעמד.
- החוויה הירושלמית והמערכת החינוכית משפיעות על התפיסות של אשכנזיות ומזרחיות.
- קיימת גזענות הדדית בין קבוצות אתניות בישראל, כולל בין אשכנזים למזרחים.
- הערבית כשפה יהודית מהווה נקודת חיבור חשובה לזהות מזרחית שאינה אשכנזית.
- פוליטיקה של זהות יכולה להיות מלכודת מהותנית, ולכן יש צורך בפוליטיקה של הזדהות שמדגישה רב-ממדיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד חוויות הילדות של יוני מנדל בירושלים השפיעו על התפיסה שלו לגבי אשכנזיות ומזרחיות?
יוני גדל בשכונת גבעת אורנים בירושלים ולמד בבית ספר אשכנזי בקטמון הישנה, שם נחשף לפערים בין בתי ספר אשכנזיים למזרחיים, מה שגרם לו להבין מגיל צעיר שיש שוני משמעותי בין הקבוצות, והכאב מהפערים הללו הוביל אותו להעמיק בנושא.
▾איך עמליה שר מתארת את התהליך שבו הבינה שהיא אשכנזיה ומה המשמעות של זהותה בשיח על יחסים אתניים ומעמדיים?
עמליה הבינה שהיא אשכנזיה בתחילת שנות ה-20 לחייה, לאחר שהסתכלה לאחור על החוויות החברתיות והכלכליות שלה ושל חבריה, והיא רואה באשכנזיות זהות מתגלגלת שמשלבת היסטוריה, השכלה ומעמד, ומדגישה את החשיבות של סימון האשכנזיות בשיח על יחסים אתניים ומעמדיים.
▾מה ההבדל בין פוליטיקה של זהות לפוליטיקה של הזדהות כפי שמוסברת בפרק?
פוליטיקה של זהות מתמקדת בסימון והכרה בזהויות קבוצתיות, בעוד שפוליטיקה של הזדהות מתמקדת בתודעה פוליטית וחברתית שמאפשרת לאדם להזדהות עם קבוצות שונות מעבר למוצא האתני, כפי שעמליה מתארת כשהצטרפה לקולקטיב מזרחי-אזרחי למרות היותה אשכנזיה.
▾כיצד יוני מנדל מסביר את הקשר בין אהבה, שפה ערבית ומאבק בגזענות בהקשר של זהות מזרחית ואשכנזית?
יוני מדגיש שאהבה - למוזיקה, לשפה, לאנשים - הייתה מניע מרכזי להתחבר לזהות מזרחית, והוא מציין את חשיבות השפה הערבית כשפה יהודית וכחלק מהמורשת, לצד המאבק בגזענות שחווה, שהובילו אותו להזדהות עם השיח המזרחי.
▾מהי האינטרוספקציה של המשתתפים לגבי האשכנזיות בהקשר של יחסי כוח והיסטוריה בישראל?
המשתתפים מדגישים שהאשכנזיות היא זהות פוליטית וחברתית שמשתנה לאורך זמן, עם קשר למעמד והשכלה, וכי בעבר הייתה אוכלוסייה אשכנזית קטנה יחסית בארץ, אך עם פריווילגיות חברתיות, מה שמוביל לאינטרוספקציה מורכבת לגבי ההשפעה שלה על יחסי כוח בישראל.
שיווק והכנסות מההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 6 הפרקים של ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-6 הפרקים של ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי הופכים למגזין?
- 6 פרקים = 6 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
טסים בזמן
משפחה פודקאסט
מקום אחר - שיחות והרהורים על יצירה עברית ברחבי העולם
אופיר מינץ־מנור
טיפול למחשבה - פודקאסט למטפלות ולמטפלים
דנה קיסרי
רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד
רגע לפני - פודקאסט פוליטי עם עדו ערד ואליענה בן-דוד
אוקיי בומר - הפוד מאמריקה
קרן ברל כצנלסון
Hebrew Time - זמן עברית
נדיה אורס