כאן זה שאםפודקאסט של כאן זה الشَّام
כאן זה الشَّام
33 פרקים
על התוכנית
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת באיזור שנקרא בערבית - בלאד א-שאם (بلاد الشَّام), הכולל את ארץ הקודש (ישראל-פלסטין), ירדן, סוריה ולבנון. במילים אחרות: שאם - זה כאן. בכל פרק נארח חוקרים וחוקרות המתמקדים בסוגיות שונות הקשורות למזרח התיכון, ודרכם ננסה להעלות את תשומת הלב לנושאים שלרוב מנותחים מזוית ישראלית, שכפופה לשיקולי ביטחון. מטרת הפודקאסט היא לעורר את הסקרנות להיבטים חדשים שקשורים בחיים של השכנים שלצידנו, ומשם אל עבר הסתכלות אחרת על האזור כולו. כאן זה الشَّام הוא הפודקאסט של הפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה כאן זה שאם?
כאן זה שאם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן זה الشَّام. ניתוח עמוק וביקורתי של הסכסוכים, הפוליטיקה, ההיסטוריה והחברות במזרח התיכון, מפי מומחים ואנשי שטח. בארכיון 33 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-58 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 33 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-58 דקות |
| הפרק האחרון | 30 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"הרעב בעזה נגרם ממדיניות מכוונת, לא בטעות"
ד"ר שמולי קלדרמן מציג ממחקרו את הטענה החדה הזו, והפודקאסט הופך אותה לשיחה ארוכה על שאלה אחת קשה: מה היו הסיבות שהובילו לרעב בעזה באמצע 2025, ואיך בכלל מודדים את זה כשהנתונים סותרים.
מעבר לכותרות, מה שמעניין כאן הוא העבודה עם המקורות - הפערים בין נתוני גופים שונים, ההבחנה בין נרטיב לנתון, והשימוש בארכיונים ובמחקר היסטורי כדי לבנות תמונה מורכבת יותר של המזרח התיכון.
ניתוח ביקורתי של סכסוכים, פוליטיקה והיסטוריה מפי אנשי שטח, למי שרוצה להבין מתחת לפני השטח.
ניתוח עמוק וביקורתי של הסכסוכים, הפוליטיקה, ההיסטוריה והחברות במזרח התיכון, מפי מומחים ואנשי שטח.
הסגנון
התוכנית מתנהלת כסדרת ראיונות עומק עם מומחים מתחומים שונים כמו אקדמיה, עיתונות וארכיאולוגיה. הגישה היא עניינית ואנליטית, תוך הצגת ממצאים ומחקרים, ועידוד מבט ביקורתי על נרטיבים מקובלים. הקצב אינפורמטיבי ומרוכז בתוכן.
תובנות הזהב מהארכיון
- משברים הומניטריים ופוליטיים רבים נובעים ממדיניות מכוונת ולא מטעויות אקראיות.
- יש לבחון באופן ביקורתי את פערי הנתונים והנרטיבים שמציגים גורמים שונים על המצב בשטח.
- זהות לאומית וחברתית במזרח התיכון היא דינמית ומושפעת עמוקות משינויים פוליטיים, כלכליים ושימוש בכוח.
- העיסוק בארכיונים ובמחקר היסטורי מאפשר לחשוף קולות שונים ולבנות תמונה מורכבת יותר של העבר.
- ביקורת פנימית, גם על תנועות לאומיות או ארגונים, אינה מחלישה את המאבק אלא מעשירה את ההבנה ומקדמת דיון.
התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים בהבנה מעמיקה, מורכבת וביקורתית של המתרחש במזרח התיכון, דרך עיניהם של מומחים מתחומים מגוונים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?
איך המעמד החוקי של תושב קבע במזרח ירושלים משפיע על חיי היום-יום של התושבים ועל תחושת השייכות והזהות שלהם בעיר?
כיצד ניתן לקדם חשיבה פוליטית אחראית בתוך הפלסטינים שתמנע שימוש הרסני בנשק ותוביל לבניית עתיד יציב?
כיצד ישפיע השלטון הפרגמטי של הארגון הג'יהדיסטי באדלב על עתיד סוריה והאזור?
כיצד ישפיע ניסיון פסילת רעם על עתיד הפוליטיקה הפלסטינית בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית בכלל?
כיצד ניתן להתמודד עם הפער בין הממצאים המדעיים לבין הנרטיבים הלאומיים שמשמשים לגיטימציה פוליטית ושטחית בארץ ובשטחים הכבושים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
- סינדרום אל-קודס פרק 1 - ההיסטוריה שאנחנו לא מכירים - עם ד״ר אחמד מחמוד
- פרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן
- פרק 8 עונה 3 - ביקורת על חמאס | שיחה בין עמירה הס וד״ר אסף דוד
- פרק 6 עונה 3 - עבודת ההיסטוריונים בארכיון עם פרופסור ליאת קוזמא
- פרק 5 עונה 3 - המפלגות הערביות בישראל - עבר, הווה ועתיד עם ד״ר ת׳אאר אבו ראס
- פרק 4 עונה 3 - ארכיאולוגיה ולאומיות עם יונתן מזרחי
חוקר מפרק את הטענה שהרעב בעזה היה תקלה, ומראה איך חסימת סיוע שיטתית שימשה ככלי לחימה לאורך כל המלחמה
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
- מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
- החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
- ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
סינדרום אל-קודס פרק 4 - הרגע שבו הבועה נסדקת - עם דינה נאבלסי וחוסאם מוסא
פרקים אחרונים
סינדרום אל-קודס פרק 4 - הרגע שבו הבועה נסדקת - עם דינה נאבלסי וחוסאם מוסא
30 באוקטובר 20261 שע׳ 15 דק׳סינדרום אל-קודס פרק 2 - איך להילחם על המעמד במזרח ירושלים? עם עו״ד מאיסא אבו סאלח אבו עכר
4 באוגוסט 202639 דק׳אורחים:אליזבט צורקובפרק 7 עונה 3 - מה קורה בסוריה? עם אליזבט צורקוב
12 בפברואר 202657 דק׳סינדרום אל-קודס פרק 3 - למה יש כל כך הרבה מעצרי ילדים במזרח ירושלים? עם עו״ד נסרין עליאן
4 בספטמבר 20261 שע׳ 4 דק׳פרק 11 עונה 2 - החורבן בעזה עם לילה מרפיח
10 באוקטובר 202458 דק׳פרק 10 עונה 2 - בין מוזיקה מזרחית למוזיקה ערבית עם ד״ר נדים כרכבי
3 בספטמבר 20241 שע׳ 0 דק׳פרק 9 עונה 2 - צלאח א-דין כגיבור לאומי עם פרופ׳ דניאלה טלמון הלר
13 באוגוסט 20241 שע׳ 3 דק׳אורחים:ד״ר אחמד מחמודסינדרום אל-קודס פרק 1 - ההיסטוריה שאנחנו לא מכירים - עם ד״ר אחמד מחמוד
14 ביולי 202643 דק׳אורחים:שמוליק לדרמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
העיר ירושלים נחלקה לשתי ערים כמעט נפרדות בעקבות מלחמת 1948 ומלחמת 1967, כאשר מזרח ירושלים נשלטת על ידי ישראל אך תושביה הערבים מחזיקים במעמד תושב קבע ולא אזרחות. החיים במזרח ירושלים מאופיינים באתגרים גדולים בתחומים כמו חינוך, בריאות, דיור וזכויות פוליטיות. לאורך ההיסטוריה, התקופות העיקריות שהשפיעו על העיר הן התקופה העותמאנית, התקופה הירדנית, התקופה הישראלית שלאחר 1967, והקמת גדר ההפרדה שהחריפה את הפערים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מזרח ירושלים אינה מונח גיאוגרפי אלא פוליטי, המשקף את החלוקה שהתחילה ב-1948 והתהדקה ב-1967.
- תושבי מזרח ירושלים הערבים אינם אזרחים ישראלים, אלא בעלי מעמד תושב קבע שניתן להם על ידי המדינה, עם זכויות מוגבלות.
- התקופה הירדנית הייתה תקופה שבה תושבי מזרח ירושלים ניהלו את חייהם תחת שלטון ערבי, עם עצמאות יחסית בניהול העירוני.
- הקמת גדר ההפרדה והגבלות התנועה החריפו את הקשיים הכלכליים והחברתיים במזרח ירושלים ויצרו פיצול בין תושבי העיר לבין שאר הפלסטינים.
- הפערים במערכת הבריאות והחינוך במזרח ירושלים נובעים מניהול שונה וממעמד משפטי מיוחד, שמשפיע על איכות השירותים והנגישות אליהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתאר ד"ר אחמד מחמוד את השינוי במעמד התושבים הערבים בירושלים לאחר 1967?
לאחר 1967, תושבי מזרח ירושלים קיבלו מעמד של תושבי קבע בישראל, כלומר הם אינם אזרחים ולכן אינם יכולים להצביע בבחירות לכנסת, והם עלולים לאבד את מעמדם אם לא יוכיחו נוכחות בעיר.
▾מהם ההבדלים ההיסטוריים בין ניהול ירושלים בתקופה הירדנית לבין התקופה הישראלית לאחר 1967 כפי שמוסבר בפרק?
בתקופה הירדנית מזרח ירושלים נוהלה על ידי עירייה ערבית תחת ממשלת ירדן, עם שיתוף פעולה מסוים ושלטון מקומי עצמאי, ואילו לאחר 1967 ישראל סיפחה את מזרח ירושלים, והשליטה עברה לריבונות ישראלית עם מעמד תושב קבע לתושבים הערבים.
▾כיצד מתוארת האוכלוסייה במזרח ירושלים מבחינת הרכב חברתי וכלכלי בפרק?
האוכלוסייה במזרח ירושלים מורכבת משלוש קטגוריות עיקריות: אוכלוסייה ילידית עירונית, תושבים במחנות פליטים עם עומס דמוגרפי גבוה, ואוכלוסייה כפרית שמספקת את המזון לעיר, כאשר חלקם מצליחים לעלות בסולם החברתי דרך השכלה.
▾מה המשמעות של המונח 'מזרח ירושלים' כפי שמוסבר בפרק, והאם הוא מונח גיאוגרפי או פוליטי?
המונח 'מזרח ירושלים' הוא מונח פוליטי ולא גיאוגרפי, ומשקף את המציאות שהעיר חולקה בעקבות מלחמת 1948, כאשר החלק המזרחי היה תחת שלטון ירדן עד 1967, ולאחר מכן סופח על ידי ישראל.
▾כיצד משפיעה מערכת הבריאות והחינוך על חיי התושבים הערבים במזרח ירושלים לפי התמלול?
מערכת הבריאות מנוהלת על ידי זכיינים של מסעד הבריאות ולא ישירות, מה שמשפיע על איכות השירות, ובחינוך יש לחץ דמוגרפי שמוביל ליותר כיתות אך גם לאיום על הזהות הפלסטינית עקב שילוב במערכת הישראלית.
פרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן
27 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳אורחים:אמירה הסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
- מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
- החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
- ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
פרק 8 עונה 3 - ביקורת על חמאס | שיחה בין עמירה הס וד״ר אסף דוד
26 בפברואר 202658 דק׳אורחים:אליזבט צורקובלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אמירה הס, עיתונאית שגרה בעזה ושכיסתה את הכיבוש במשך עשרות שנים, מביעה ביקורת נוקבת על חמאס, הן מבחינה פוליטית והן מבחינת השימוש בנשק והשפעותיו על החברה הפלסטינית. היא מדגישה את הפיצול בין עזה לגדה שנוצר בעקבות מדיניות ישראלית, ואת ההשלכות של המאבק המזוין על החברה, כולל התפוררות מוסרית וחברתית. כמו כן, היא מציגה את המורכבות של האמונה הדתית והשפעתה על צעירים הנוטלים חלק במאבק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חמאס משתמש בנשק ובמאבק המזוין כדי לחזק את מעמדו הפוליטי, אך לא מצליח לבנות עתיד פלסטיני יציב.
- המאבק המזוין קשור למושגים של גבריות ופטריארכיה בחברה הפלסטינית, ומוציא מהכלל את רוב החברה.
- הפיצול בין עזה לגדה הוא תוצאה של מדיניות ישראלית, שחיזקה את ההפרדה והאשימה את חמאס באלימות.
- האמונה הדתית בעולם שאחרי והקידוש של השהידות מהווים יסוד משמעותי במוטיבציה של צעירים פלסטינים לקחת חלק במאבק המזוין.
- המלחמה בעזה גרמה להתפוררות חברתית ומוסרית עמוקה, כולל פגיעה בסולידריות הפנימית ובאמון בדת ובמנהיגות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד אמירה הס מתארת את היחס כלפי ביקורת על חמאס בתוך השמאל הישראלי והפלסטיני?
אמירה הס מציינת שיש השתקה של ביקורת על חמאס, במיוחד בשמאל, שמקשרת ביקורת עם הצדקה של ג'נוסייד, ומדגישה שזה מזכיר תקופות סטליניסטיות שבהן אסור היה לבקר את הבית גידול. היא מדגישה שהביקורת שלה מבוססת על מידע מהשטח ולא על ביקורת לשם ביקורת.
▾מהם שלושת היסודות שהחבר הדתי לשעבר של חמאס תיאר כבסיס למאבק המזוין?
החבר תיאר שלושה יסודות: המאבק נגד הכיבוש, האמונה בעולם שאחרי (אל-אח'רה), והאמונה בגן עדן, שבה מי שנהרג בשהידות מגיע לגן עדן. יסודות אלו מסבירים את המוטיבציה של צעירים ללכת למסלול השחור.
▾כיצד אמירה הס מתארת את ההבדלים בין האינתיפאדה הראשונה לשנייה מבחינת השתתפות החברה הפלסטינית והמאבק המזוין?
היא מתארת שהאינתיפאדה הראשונה הייתה מאבק עממי ומוני שכלל השתתפות רחבה בחברה, בעוד שהאינתיפאדה השנייה התמקדה במאבק של יחידים עם נשק, שהוציא את רוב החברה מהמעגל, והייתה יותר גברית ומיליטריסטית.
▾מהי הביקורת המרכזית של אמירה הס כלפי חמאס בנוגע לניהול המלחמה והטיפול באזרחים בעזה?
היא מבקרת את חמאס על כך ששכללו את היכולות הצבאיות מבלי לחשוב על הגנת האזרחים, לא פיתחו אמצעים להגן על התושבים מפני הפצצות, וגרמו להתפוררות חברתית ומוסרית בתוך עזה, כולל ניצול של ספסרי מלחמה בזמן שהעם רעב.
▾כיצד אמירה הס מתארת את השפעת הפיגועים על תהליך אוסלו ועל הפיצול בין עזה לגדה?
אמירה מספרת שפיגועים סכלו את אוסלו, אך לא בגלל שהחמאס רצו בכך, אלא כי ישראל רצתה לפצל בין עזה לגדה ולהטיל את האחריות על החמאס, וכך החמאס שיחקו לידיים של ישראל עם הפיגועים.
פרק 6 עונה 3 - עבודת ההיסטוריונים בארכיון עם פרופסור ליאת קוזמא
27 בדצמבר 202546 דק׳אורחים:דוקטור צהר אבורסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
החברה הסורית סובלת ממצוקה כלכלית קשה, שחיתות וחוסר תפקוד של מוסדות המדינה, שהורשו מהמשטר הקודם. לאחר נפילת אסד, הייתה תחושה מאחדת זמנית, אך כיום הזהות הסורית חלשה ומפולגת מאוד בין הקהילות השונות. אדלב נשלטת על ידי ארגון ג'יהדיסטי שהסתגל למציאות ופועל תחת הגנה טורקית, תוך שינוי יחסו כלפי מיעוטים ושמירה על שליטה פוליטית פרגמטית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- 90% מהאוכלוסייה בסוריה נמצאת מתחת לקו העוני, ורובם זקוקים לסיוע הומניטרי.
- הצבא הסורי איבד את יכולת התפקוד העצמאית שלו לאחר נסיגת הפיקוד האיראני בעקבות פעולות ישראליות.
- הזהות הלאומית הסורית נחלשה מאוד בעקבות מעשי טבח ושיח מפלג כלפי מיעוטים.
- ארגון ג'יהדיסטי באדלב שינה את מדיניותו והפך לפרגמטי תחת הגנה טורקית, כולל שיפור היחס למיעוטים והחזרת רכוש.
- השלטון בסוריה מתמודד עם שחיתות עמוקה ומשבר כלכלי שהורש מהמשטר הקודם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד המחקר של אליזבט צורקוב על סוריה שינה את התפיסה המקובלת בתקשורת הישראלית לגבי המורכבות בסוריה?
אליזבט מדגישה שהמחקר שלה מבוסס על קשרים ישירים עם אנשים בסוריה, מה שמציג תמונה מורכבת יותר מאשר הנרטיב השחור-לבן בתקשורת הישראלית, המדגיש את הצורך לראות את המציאות דרך עיניי האחר ולא רק דרך פריזמה ביטחונית.
▾מהם הגורמים המרכזיים שמדאיגים את החברה הסורית כיום, לפי אליזבט צורקוב?
המצב הכלכלי הקשה הוא הדאגה המרכזית, כאשר 90 אחוז מהסורים חיים מתחת לקו העוני ו-75 אחוז זקוקים לסיוע הומניטרי, לצד עליית מחירי החשמל והלחם, אבטלה, שחיתות וחוסר תפקוד של מוסדות המדינה שהורשו מהמשטר הקודם.
▾כיצד השלטון של ז'בת הנוסרה באדלב השתנה מאז 2017 ומהם הגורמים שהשפיעו על שינוי זה?
ז'בת הנוסרה הפכה לדומיננטית באדלב בעקבות מתקפות על מורדים סורים וגירושם, נאלצה לקבל הגנה טורקית ולהתאים את עצמה למציאות, כולל שיפור היחס למיעוטים באזור, מתוך צורך לשרוד ולשלוט על אוכלוסייה מגוונת.
▾מהי ההשפעה של פעולות ישראל על נפילת משטר אסד ועל עלייתו של שריה, לפי דבריה של אליזבט צורקוב?
ישראל תרמה להחלשת הסיוע האיראני בסוריה באמצעות חיסול בכירים איראנים וחיזבאללה, מה שגרם לבריחת הפיקוד האיראני והצבא הסורי מאבד תפקוד, וכך אפשר לשריה לעלות לשלטון תוך הבעת תודה פרטית ופומבית מצד סורים רבים.
▾כיצד השבר החברתי והפוליטי בסוריה משפיע על תחושת הזהות הלאומית הסורית כיום?
לאחר מעשי הטבח במיעוטים כמו הלווים והדרוזים ועליית שיח מפלג ברשתות החברתיות וברחובות, התחושה הלאומית הסורית נחלשה מאוד, כאשר רבים מזדהים כסורים אך אינם רואים ברבים מבני עמם שותפים אמיתיים.
פרק 5 עונה 3 - המפלגות הערביות בישראל - עבר, הווה ועתיד עם ד״ר ת׳אאר אבו ראס
7 בדצמבר 20251 שע׳ 3 דק׳אורחים:יונתן מזרחילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המפלגה הקומוניסטית (מקי) הייתה המפלגה הלא ציונית הלגיטימית היחידה בשנים הראשונות של מדינת ישראל, וזכתה לתמיכה רחבה בחברה הערבית בעיקר בשל התנגדותה לממשל הצבאי והקשר שלה עם העולם הערבי והגוש הסובייטי. ביום האדמה ב-1976 היא הייתה הכוח הפוליטי הבולט בחברה הערבית. לאחר נפילת ברית המועצות ועליית תנועות לאומיות חדשות, כמו בלד ורעם, נוצר שינוי במפה הפוליטית של ערביי ישראל. רעם הפכה לגיימצ׳יינג׳ר במערכת הפוליטית הישראלית, בעוד בלד מדגישה זהות לאומית פלסטינית לצד אזרחות שווה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רעם אינה חלק מהאחים המוסלמים מבחינה ארגונית, והניסיון לפסול אותה הוא מהלך פוליטי של נתניהו.
- אחוזי ההצבעה בחברה הערבית היו גבוהים מאוד בשנות ה-50 וה-60, בעיקר תחת ממשל צבאי, ונפלו משמעותית לאחר האינתיפאדה השנייה.
- בלד נוסדה כתגובה לשינויים בעקבות הסכמי אוסלו ומדגישה זהות לאומית פלסטינית לצד אזרחות שווה, בניגוד לחדש ומקי.
- המפלגה הקומוניסטית הייתה המפלגה הלא ציונית הלגיטימית היחידה בשנים הראשונות של המדינה, וזכתה לתמיכה גם בגלל הקשר עם גוש המזרח ונתינת מלגות ללימודים בחו"ל.
- הפוליטיקה הפלסטינית בישראל שינתה את פניה בעקבות אירועים אזוריים וגלובליים כמו נפילת ברית המועצות והסכמי אוסלו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הסיבה לכך שמפלגת מק"י הייתה המפלגה הערבית הדומיננטית בישראל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה?
מפלגת מק"י הייתה המפלגה הלא ציונית היחידה לגיטימית בשנים הראשונות, והייתה פתרון לאזרחי ישראל הערבים להביע התנגדות לממשל הצבאי, בנוסף היא קיבלה השראה ותמיכה מהברית המועצות ומנהיגים ערבים כמו ג'מל עבדל נאסר, והציעה מלגות ללימודים בחו"ל שהקנו מוביליות חברתית.
▾כיצד השפיע המשטר הצבאי על שיעורי ההצבעה של האזרחים הפלסטינים בישראל בשנים הראשונות?
אחוזי ההצבעה היו גבוהים מאוד, לעיתים קרובות מעל 80 אחוז, כי ההצבעה נחשבה לדרך לקבל דיווידנדים תחת המשטר הצבאי, והחברה הייתה מאורגנת כך שהדמויות הבולטות קראו למשפחה להצביע, מה שהוביל להשתתפות גבוהה מאוד.
▾מהם הגורמים שהובילו לעליית מפלגת בל"ד בשנות ה-90 בחברה הערבית בישראל?
עליית בל"ד קשורה לשינויים חברתיים ופוליטיים, כמו תהליך אוסלו שהשאיר את הפלסטינים בישראל בשוליים, והצורך בשיח פוליטי שמשלב זהות לאומית פלסטינית עם דרישה לאזרחות שווה, בניגוד לחדש שהייתה יותר ישראלית וקומוניסטים שהתנגדו להשתתפות פוליטית.
▾מדוע נתניהו והליכוד מנסים לפסול את מפלגת רעם מהמשחק הפוליטי, לפי ד"ר ת׳אאר אבו ראס?
רעם היא הגיימצ'יינג'ר שיכולה להעביר את הגוש המתנגד לנתניהו ל-61 מנדטים, ולכן ניסיון לפסול את רעם הוא דרך למנוע מהצד השני סיכוי להקים ממשלה, למרות שאין בסיס חוקי לפסול אותה בטענה שהיא קשורה לאחים המוסלמים.
▾כיצד השפיעה האינתיפאדה השנייה על השתתפות הציבור הפלסטיני בישראל בבחירות?
האינתיפאדה השנייה גרמה לתחושת מיעוס ובגידה מהמדינה, מה שהוביל לירידה חדה באחוזי ההצבעה, שהגיעו ל-50 אחוזים ואף פחות, לאחר תקופה של אחוזי הצבעה גבוהים מאוד בשנים הקודמות.
פרק 4 עונה 3 - ארכיאולוגיה ולאומיות עם יונתן מזרחי
9 בנובמבר 202555 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הארכיאולוגיה בישראל משמשת לא רק ככלי מחקרי אלא גם כאמצעי לחיזוק הקשר ההיסטורי והזהות הלאומית, במיוחד בהקשר של ירושלים והשטחים שמעבר לקו הירוק. לאחר 1967, הארכיאולוגיה הפכה לכלי מרכזי בהתנחלות ובהצגת נרטיבים לאומיים, כאשר יש פער בין הממצאים המדעיים לבין התדמית הציבורית. הפלסטינים מנהלים פעילות ארכיאולוגית משלהם, אך נתונים למגבלות פוליטיות וכלכליות משמעותיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הארכיאולוגיה בישראל משולבת בזהות הלאומית ובתפיסת הילידות של העם היהודי בארץ.
- הנרטיבים הארכיאולוגיים בעיר דוד וברחבת הכותל מחזקים את הקשר ההיסטורי היהודי למרות ויכוחים מדעיים על הממצאים.
- הארכיאולוגיה בגדה המערבית משמשת כלי מרכזי להתנחלות ולשליטה בשטח, עם מעורבות של המתנחלים, הצבא ורשות העתיקות הישראלית.
- הפלסטינים מנהלים ארכיאולוגיה משלהם בעיקר בתקופות המוסלמיות, אך מתמודדים עם מגבלות חוקיות, כלכליות ופוליטיות.
- הפער בין השיח המדעי הארכיאולוגי לבין ההצגה הציבורית והפוליטית של הממצאים הוא מהותי ומשפיע על תפיסות זהות ומאבקים פוליטיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הארכיאולוגיה שימשה לבניית זהות לאומית בישראל לפני 1967?
הארכיאולוגיה שימשה ככלי לחיזוק הסיפור היהודי בארץ, למשל גילוי בית הכנסת בבית אלפא שגרם לקיבוצניקים האתאיסטים להכיר בחשיבות היהדות במקום. לאחר קום המדינה, ממצאים כמו חפירות יגאל ידין במערות מדבר יהודה והקשר למורדי בר-כוכבא חיזקו את ההבנה שהעבר היהודי בארץ הוא חלק מהזהות הלאומית.
▾מהם התהליכים הארכיאולוגיים והפוליטיים שהתרחשו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967?
לאחר 1967, ירושלים עברה תהליכים פוליטיים משמעותיים שכללו סיפוח העיר לישראל וחפירות ארכיאולוגיות נרחבות, כמו בפינוי שכונת המוגרבים להקמת רחבת הכותל. ברובע היהודי נעשו חפירות רבות שהציגו את ההיסטוריה היהודית, אף שברוב התקופות לא הייתה נוכחות יהודית משמעותית באזור.
▾כיצד מתנהל הקונפליקט בין ההתנחלות לבין רשות העתיקות בסילואן ועיר דוד?
עמותת אלעד, שהגיעה לסילואן לפני החפירות, התנגשה עם רשות העתיקות כי הארכיאולוגיה מונעת בנייה על אתרים עתיקים. במקום לבנות, ההתנחלות משתמשת בארכיאולוגיה כדי להרחיב את השליטה הפוליטית והתיירותית, תוך הפיכת האתרים לאמצעי לגיטימציה ולהרחבת השטח.
▾מהי הבעיה המרכזית עם דרך עולי הרגל כפי שמתוארת בפרק?
דרך עולי הרגל, שנחשבת לדרך עולי הרגל לבית המקדש, למעשה מגיעה רק לרחבת הכותל ולא ממש לבית המקדש עצמו. למרות זאת, ההליכה ברחוב התת-קרקעי עם אבנים עתיקות יוצרת חוויה מרגשת ועוצמתית שמפעילה תחושות חזקות מעבר לעובדות המדעיות.
▾כיצד מתייחס יונתן מזרחי לפער בין השיח המדעי לבין הנרטיב הציבורי בעיר דוד?
למרות שהשיח האקדמי מתמודד עם שאלות כמו היעדר הוכחות מוחלטות לקיומו של ארמון המלך דוד, הנרטיב הציבורי מציג את האתר כסמלי ומזוהה עם דוד המלך. מאות אלפי מבקרים, כולל דמויות בינלאומיות כמו מרקו רוביו, נחשפים לסיפור שמנותק לעיתים מהשיח המדעי, מה שיוצר נרטיב חזק ורגשי.
שיווק והכנסות מכאן זה שאם: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך כאן זה שאם מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של כאן זה שאם אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את כאן זה שאם היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 33 הפרקים של כאן זה שאם הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של כאן זה שאם כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-33 הפרקים של כאן זה שאם הופכים למגזין?
- 33 פרקים = 33 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של כאן זה שאם, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
ירושלים, הפודקסט
שלמה צזנה
עושים פוליטיקה Osim Politika
רשת עושים היסטוריה
Sideline Throw in | כדור מהצד
כאן
בוזגלו קלאב - אוהד בוזגלו
רדיו חיפה | מיינסטרים מדיה | אוהד בוזגלו
לוינסון על הבוקר
All•in
שראכה شَراكَة - עלי שעבאן ונתי שיינפלד
AM1