כאן זה שאם
כאן זה الشَّام
30 פרקים
על התוכנית
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת באיזור שנקרא בערבית - בלאד א-שאם (بلاد الشَّام), הכולל את ארץ הקודש (ישראל-פלסטין), ירדן, סוריה ולבנון. במילים אחרות: שאם - זה כאן. בכל פרק נארח חוקרים וחוקרות המתמקדים בסוגיות שונות הקשורות למזרח התיכון, ודרכם ננסה להעלות את תשומת הלב לנושאים שלרוב מנותחים מזוית ישראלית, שכפופה לשיקולי ביטחון. מטרת הפודקאסט היא לעורר את הסקרנות להיבטים חדשים שקשורים בחיים של השכנים שלצידנו, ומשם אל עבר הסתכלות אחרת על האזור כולו. כאן זה الشَّام הוא הפודקאסט של הפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר.
מה זה כאן זה שאם?
כאן זה שאם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן זה الشَّام. ניתוח עמוק וביקורתי של הסכסוכים, הפוליטיקה, ההיסטוריה והחברות במזרח התיכון, מפי מומחים ואנשי שטח. בארכיון 30 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-55 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 30 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-55 דקות |
| הפרק האחרון | 14 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
"הרעב בעזה נגרם ממדיניות מכוונת, לא בטעות"
ד"ר שמולי קלדרמן מציג ממחקרו את הטענה החדה הזו, והפודקאסט הופך אותה לשיחה ארוכה על שאלה אחת קשה: מה היו הסיבות שהובילו לרעב בעזה באמצע 2025, ואיך בכלל מודדים את זה כשהנתונים סותרים.
מעבר לכותרות, מה שמעניין כאן הוא העבודה עם המקורות - הפערים בין נתוני גופים שונים, ההבחנה בין נרטיב לנתון, והשימוש בארכיונים ובמחקר היסטורי כדי לבנות תמונה מורכבת יותר של המזרח התיכון.
ניתוח ביקורתי של סכסוכים, פוליטיקה והיסטוריה מפי אנשי שטח, למי שרוצה להבין מתחת לפני השטח.
ניתוח עמוק וביקורתי של הסכסוכים, הפוליטיקה, ההיסטוריה והחברות במזרח התיכון, מפי מומחים ואנשי שטח.
הסגנון
התוכנית מתנהלת כסדרת ראיונות עומק עם מומחים מתחומים שונים כמו אקדמיה, עיתונות וארכיאולוגיה. הגישה היא עניינית ואנליטית, תוך הצגת ממצאים ומחקרים, ועידוד מבט ביקורתי על נרטיבים מקובלים. הקצב אינפורמטיבי ומרוכז בתוכן.
תובנות הזהב מהארכיון
- משברים הומניטריים ופוליטיים רבים נובעים ממדיניות מכוונת ולא מטעויות אקראיות.
- יש לבחון באופן ביקורתי את פערי הנתונים והנרטיבים שמציגים גורמים שונים על המצב בשטח.
- זהות לאומית וחברתית במזרח התיכון היא דינמית ומושפעת עמוקות משינויים פוליטיים, כלכליים ושימוש בכוח.
- העיסוק בארכיונים ובמחקר היסטורי מאפשר לחשוף קולות שונים ולבנות תמונה מורכבת יותר של העבר.
- ביקורת פנימית, גם על תנועות לאומיות או ארגונים, אינה מחלישה את המאבק אלא מעשירה את ההבנה ומקדמת דיון.
התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים בהבנה מעמיקה, מורכבת וביקורתית של המתרחש במזרח התיכון, דרך עיניהם של מומחים מתחומים מגוונים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?
מה היו הסיבות שהובילו לרעב בעזה באמצע 2025?
למה בחרת לבקר דווקא את חמאס?
איך החברה הסורית רואה היום את הדמות של אסד?
איך הצלחת להגיע לקולות של נשים דרך ארכיון שהוא ארכיון משפטי?
למה אתה חושב שזה קרה ומה תהיה התגובה של אבס לדבר הזה?
מהם התהליכים הארכיאולוגיים שעברה ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- פרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן
- פרק 8 עונה 3 - ביקורת על חמאס | שיחה בין עמירה הס וד״ר אסף דוד
- פרק 7 עונה 3 - מה קורה בסוריה? עם אליזבט צורקוב
- פרק 6 עונה 3 - עבודת ההיסטוריונים בארכיון עם פרופסור ליאת קוזמא
- פרק 5 עונה 3 - המפלגות הערביות בישראל - עבר, הווה ועתיד עם ד״ר ת׳אאר אבו ראס
- פרק 4 עונה 3 - ארכיאולוגיה ולאומיות עם יונתן מזרחי
חוקר מפרק את הטענה שהרעב בעזה היה תקלה, ומראה איך חסימת סיוע שיטתית שימשה ככלי לחימה לאורך כל המלחמה
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
- מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
- החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
- ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
איך אפשר בצורה מתודית להבין מה קרה שם ברמת המקרו, אם מי שמכחיש טוען שאי אפשר להסתמך על דיווחים פלסטינים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
סינדרום אל-קודס פרק 1 - ההיסטוריה שאנחנו לא מכירים - עם ד״ר אחמד מחמוד
פרקים אחרונים
סינדרום אל-קודס פרק 1 - ההיסטוריה שאנחנו לא מכירים - עם ד״ר אחמד מחמוד
14 ביולי 202643 דק׳אורחים:שמוליק לדרמןפרק 9 עונה 3 - למה לא מדברים על ההרעבה בעזה? עם ד״ר שמוליק לדרמן
27 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳אורחים:אמירה הסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים
- מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה
- החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות
- ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע כאן הוא הניסוח של שמוליק לדרמן שהרעב הכבד של אמצע 2025 לא היה באג אלא פיצ'ר - תוצאה של מדיניות מכוונת שהתחילה כבר בפתיחת המלחמה. הוא מערער על ההנחה שהרעבה פירושה כוונה להמית בני אדם, וטוען שדי בחסימת סיוע שנועד לאזרחים כדי להשיג מטרות צבאיות. במקביל הוא לא מטייח את הצד השני, ומתעקש שגם לארגוני האו"ם וגם למתפ"ש יש אג'נדה, ושחלק מהמלחמה היא תעמולה. המתח האמיתי הוא בין הקושי המתודי לדעת מה בדיוק קרה, לבין התמונה הרחבה שלטענתו ברורה לחלוטין - ומה שנשאר פתוח הוא מה החברה הישראלית תעשה עם הידיעה הזאת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המעבר מסיוע הומניטרי למשאיות מסחריות באמצע 2024 העלים אסון גלוי אבל הותיר 700 אלף איש בלי סיוע שמגיע לחלשים · מספור משאיות לבדו מטעה: מתפ"ש סופר גם סחורה מסחרית (שוקולד, סיגריות) שלא עונה על צורכי אוכלוסייה בתת-תזונה · החלפת 400 מרכזי חלוקה של האו"ם בארבעה מרכזי GHF הייתה כשלון צפוי מראש שכל עובד סיוע יכול היה לחזות · ממשל ביידן הפרו-ישראלי עצמו קבע כבר בדצמבר 2023 שצריך מינימום 250 משאיות ביום - מה שמפריך את טענת "טעות החישוב"
פרק 8 עונה 3 - ביקורת על חמאס | שיחה בין עמירה הס וד״ר אסף דוד
26 בפברואר 202658 דק׳אורחים:אליזבט צורקובלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בביקורת על חמאס, תוך התמקדות בהשפעת המיליטריזם על החברה הפלסטינית. אמירה הס, עיתונאית עם ניסיון רב, מדברת על חשיבות הביקורת על חמאס כדרך להבנת המצב בעזה. היא מציינת שהשימוש בנשק יוצר דינמיקה גברית שמזיקה לחברה כולה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ביקורת על חמאס אינה רק ביקורת פוליטית, אלא גם ניסיון להרחיב את הידע על החברה הפלסטינית.
- השימוש בנשק בחברה הפלסטינית מקושר לגבריות ולמיליטריזם, מה שמשפיע על תפקיד הגברים בחברה.
- הביקורת על חמאס לא מסכנת את המאבק הפלסטיני, אלא משרתת את ההבנה העמוקה של המצב.
- ההיסטוריה של המאבק הפלסטיני כוללת קולות שונים, ולא ניתן להסתפק בנרטיב אחד.
- הבנת הכיבוש וההשפעות שלו על החברה הפלסטינית חיונית כדי להבין את הדינמיקה הפנימית בעזה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בביקורת על חמאס, תוך התמקדות בהשפעת המיליטריזם על החברה הפלסטינית. אמירה הס, עיתונאית עם ניסיון רב, מדברת על חשיבות הביקורת על חמאס כדרך להבנת המצב בעזה. היא מציינת שהשימוש בנשק יוצר דינמיקה גברית שמזיקה לחברה כולה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ביקורת על חמאס אינה רק ביקורת פוליטית, אלא גם ניסיון להרחיב את הידע על החברה הפלסטינית. · השימוש בנשק בחברה הפלסטינית מקושר לגבריות ולמיליטריזם, מה שמשפיע על תפקיד הגברים בחברה. · הביקורת על חמאס לא מסכנת את המאבק הפלסטיני, אלא משרתת את ההבנה העמוקה של המצב. · ההיסטוריה של המאבק הפלסטיני כוללת קולות שונים, ולא ניתן להסתפק בנרטיב אחד. · הבנת הכיבוש וההשפעות שלו על החברה הפלסטינית חיונית כדי להבין את הדינמיקה הפנימית בעזה.
פרק 7 עונה 3 - מה קורה בסוריה? עם אליזבט צורקוב
12 בפברואר 202657 דק׳אורחים:פרופסור ליאת קוזמהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הפודקאסט, אליזבט צורקוב משתפת את ניסיונה כחוקרת סוריה ומדברת על השפעת ישראל על המצב במדינה. היא מתארת את הקשרים שלה עם אנשים בסוריה, את השפעת המלחמה על החברה הסורית ואת השלטון הנוכחי של חיית החריר שם. המצב הכלכלי הקשה והמורכבות החברתית בסוריה נידונים בהרחבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל נתפסת בעיני חלק מהסורים כמדינה הומניטרית שסיפקה סיוע בזמן המלחמה.
- המצב הכלכלי בסוריה חמור, כאשר 90% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני.
- הזהות הסורית כיום חלשה ומפולגת, עם תחושות עוינות בין קבוצות שונות.
- חיית החריר שם נאלצה להתאים את עצמה למציאות המשתנה בסוריה, כולל שיתוף פעולה עם טורקיה.
- ההבנה המורכבת של המצב בסוריה דורשת התבוננות מעבר לנרטיב הביטחוני הישראלי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק הפודקאסט, אליזבט צורקוב משתפת את ניסיונה כחוקרת סוריה ומדברת על השפעת ישראל על המצב במדינה. היא מתארת את הקשרים שלה עם אנשים בסוריה, את השפעת המלחמה על החברה הסורית ואת השלטון הנוכחי של חיית החריר שם. המצב הכלכלי הקשה והמורכבות החברתית בסוריה נידונים בהרחבה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ישראל נתפסת בעיני חלק מהסורים כמדינה הומניטרית שסיפקה סיוע בזמן המלחמה. · המצב הכלכלי בסוריה חמור, כאשר 90% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. · הזהות הסורית כיום חלשה ומפולגת, עם תחושות עוינות בין קבוצות שונות. · חיית החריר שם נאלצה להתאים את עצמה למציאות המשתנה בסוריה, כולל שיתוף פעולה עם טורקיה. · ההבנה המורכבת של המצב בסוריה דורשת התבוננות מעבר לנרטיב הביטחוני הישראלי.
פרק 6 עונה 3 - עבודת ההיסטוריונים בארכיון עם פרופסור ליאת קוזמא
27 בדצמבר 202546 דק׳אורחים:דוקטור צהר אבורסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הפודקאסט מתארת פרופסור ליאת קוזמה את חוויותיה כhistoriונית בארכיונים, במיוחד בארכיון הלאומי המצרי. היא מדברת על הקשיים והאתגרים שבמחקר היסטורי, במיוחד כשמדובר בהיעדר תיעוד רשמי של מקרים כמו היעלמות ילדי תימן. קוזמה מסבירה כיצד היא מצליחה לחשוף קולות של נשים דרך מסמכים משפטיים, ומדגישה את החשיבות של תיעוד והקטלוג בארכיונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חוסר תיעוד בארכיונים אינו מעיד בהכרח על כך שדברים לא קרו.
- העבודה בארכיון היא לעיתים קרובות תהליך של דפדוף ממושך ואי-ודאות.
- הקטלוג של מסמכים לפי תאריך ולא לפי נושא מגביל את הגישה למידע רלוונטי.
- היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית שינתה את אופן העבודה של היסטוריונים בארכיונים.
- המקרים יוצאי הדופן יכולים לחשוף תובנות עמוקות על החברה וההיסטוריה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק הפודקאסט מתארת פרופסור ליאת קוזמה את חוויותיה כhistoriונית בארכיונים, במיוחד בארכיון הלאומי המצרי. היא מדברת על הקשיים והאתגרים שבמחקר היסטורי, במיוחד כשמדובר בהיעדר תיעוד רשמי של מקרים כמו היעלמות ילדי תימן. קוזמה מסבירה כיצד היא מצליחה לחשוף קולות של נשים דרך מסמכים משפטיים, ומדגישה את החשיבות של תיעוד והקטלוג בארכיונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חוסר תיעוד בארכיונים אינו מעיד בהכרח על כך שדברים לא קרו. · העבודה בארכיון היא לעיתים קרובות תהליך של דפדוף ממושך ואי-ודאות. · הקטלוג של מסמכים לפי תאריך ולא לפי נושא מגביל את הגישה למידע רלוונטי. · היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית שינתה את אופן העבודה של היסטוריונים בארכיונים. · המקרים יוצאי הדופן יכולים לחשוף תובנות עמוקות על החברה וההיסטוריה.
פרק 5 עונה 3 - המפלגות הערביות בישראל - עבר, הווה ועתיד עם ד״ר ת׳אאר אבו ראס
7 בדצמבר 20251 שע׳ 3 דק׳אורחים:יונתן מזרחילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת התנועה הלאומית הפלסטינית על מדינת ישראל והאסלאם, תוך התמקדות במפלגת רעם ובמנהיגותה של מנסור אבס. דוקטור צהר אבורס מסביר את השפעת המפלגה הקומוניסטית על החברה הערבית בישראל ואת השינויים הפוליטיים שהתרחשו בעשורים האחרונים, כולל עליית מפלגת בלד. כמו כן, נדונה ירידת אחוזי ההצבעה בקרב הפלסטינים בישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האסלאם לא מהווה בעיה לציונות, אלא התנועה הלאומית הפלסטינית.
- מפלגת רעם נחשבת לגיימצ'יינג'ר בפוליטיקה הישראלית הנוכחית.
- המפלגה הקומוניסטית הייתה המפלגה הלא ציונית היחידה שהייתה לגיטימית בשנים הראשונות של המדינה.
- אחוזי ההצבעה בקרב הפלסטינים בישראל היו גבוהים במיוחד בתקופת הממשל הצבאי.
- עליית מפלגת בלד נובעת מתסכול מהתנועה הקומוניסטית והמציאות הפוליטית לאחר אוסלו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק נדונה השפעת התנועה הלאומית הפלסטינית על מדינת ישראל והאסלאם, תוך התמקדות במפלגת רעם ובמנהיגותה של מנסור אבס. דוקטור צהר אבורס מסביר את השפעת המפלגה הקומוניסטית על החברה הערבית בישראל ואת השינויים הפוליטיים שהתרחשו בעשורים האחרונים, כולל עליית מפלגת בלד. כמו כן, נדונה ירידת אחוזי ההצבעה בקרב הפלסטינים בישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האסלאם לא מהווה בעיה לציונות, אלא התנועה הלאומית הפלסטינית. · מפלגת רעם נחשבת לגיימצ'יינג'ר בפוליטיקה הישראלית הנוכחית. · המפלגה הקומוניסטית הייתה המפלגה הלא ציונית היחידה שהייתה לגיטימית בשנים הראשונות של המדינה. · אחוזי ההצבעה בקרב הפלסטינים בישראל היו גבוהים במיוחד בתקופת הממשל הצבאי. · עליית מפלגת בלד נובעת מתסכול מהתנועה הקומוניסטית והמציאות הפוליטית לאחר אוסלו.
פרק 4 עונה 3 - ארכיאולוגיה ולאומיות עם יונתן מזרחי
9 בנובמבר 202555 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת הארכיאולוגיה על עיצוב זהות לאומית בישראל, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים. יונתן מזרחי, ארכיאולוג, מסביר כיצד ממצאים ארכיאולוגיים שימשו ככלי לחיזוק הנרטיב היהודי והזהות הישראלית. הוא מציין את הקשר בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין תודעה ציבורית, במיוחד בירושלים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ארכיאולוגיה משמשת ככלי לחיזוק זהות לאומית והיסטורית בישראל.
- הקשר בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין תודעה ציבורית הוא חזק ומשמעותי.
- לאחר מלחמת ששת הימים, ירושלים הפכה למוקד חפירות ארכיאולוגיות שמטרתן להוכיח את הקשר ההיסטורי של היהודים למקום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק נדונה השפעת הארכיאולוגיה על עיצוב זהות לאומית בישראל, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים. יונתן מזרחי, ארכיאולוג, מסביר כיצד ממצאים ארכיאולוגיים שימשו ככלי לחיזוק הנרטיב היהודי והזהות הישראלית. הוא מציין את הקשר בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין תודעה ציבורית, במיוחד בירושלים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ארכיאולוגיה משמשת ככלי לחיזוק זהות לאומית והיסטורית בישראל. · הקשר בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין תודעה ציבורית הוא חזק ומשמעותי. · לאחר מלחמת ששת הימים, ירושלים הפכה למוקד חפירות ארכיאולוגיות שמטרתן להוכיח את הקשר ההיסטורי של היהודים למקום.
פרק 3 עונה 3 - יהודים במזרח התיכון עם פרופסור אורית בשקין
23 באוקטובר 202556 דק׳פרק 2 עונה 3 - עוד שנה של אסון עם לילה מרפיח
30 בספטמבר 202542 דק׳פרק 1 עונה 3 - מהפכות באיראן עם פרופסור ליאור שטרנפלד
1 בספטמבר 20251 שע׳ 4 דק׳פרק 12 עונה 2 - מהפכת בית המקדש השלישי עם ד״ר שרינה חן
21 באוקטובר 202458 דק׳
פודקאסטים דומים
על הכוונת
על הכוונת
הכל פוליטי עם דורון בלוך
כיפה
גיקונומי
ראם שרמן ודורון ניר
קריאת השכמה صرخة توعية
RosaMedia
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה