Not just about wine-לא על היין לבדו
chefniv1
13 פרקים
על התוכנית
מפגשים וטעימה עם ייננים ביקבים בארץ ובעולם. מפגשים עם שפים, מדענים ושותפים נוספים לעולם היין והקולינריה. Meetings and tastings with winemakers at wineries in Israel and around the world. Meetings with chefs, scientists and other partners in the world of wine and culinary arts.
מה זה Not just about wine-לא על היין לבדו?
Not just about wine-לא על היין לבדו הוא פודקאסט ישראלי מאת chefniv1. בארכיון 13 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-53 דקות.
| פרקים בארכיון | 13 |
|---|---|
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-53 דקות |
| הפרק האחרון | 2 ביוני 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 1 |
עודכן:
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
למה מאסטר שף כלל לא עוסק באוכל, ואיך צלחת אחת חושפת גלובליזציה, פוליטיקה ורגש
רפי גוסקליק מתעקש שיש הבדל בין מזון לאוכל - מזון מזין את הגוף, אבל אוכל נושא איתו מטען תרבותי, פוליטי וכלכלי שלם. הוא מראה איך מאסטר שף בכלל לא עוסק בבישול אלא ממיר רגשות לסחורה, ואיך אותו פורמט משתנה לגמרי בין ישראל שבה כולם בוכים לרוסיה שבה לא בוכים כלל. המתח האמיתי הוא שכל מגמה קולינרית מולידה את ההיפוך שלה - בלי אוכל מהיר לא היה אוכל איטי - והשאלה שנשארת פתוחה היא לאן הכל הולך בעידן של פופוליזם ואלגוריתמים ששולטים בצלחת.
- ההבחנה בין מזון לאוכל: מזון זה החומרים שמזינים אותנו, אבל אף אחד לא אוכל ויטמינים - אוכל זה המזון פלוס כל המטען התרבותי, הפוליטי והכלכלי שנטען בו.
- אותו פורמט של מאסטר שף מתנהג אחרת לגמרי בכל תרבות: בישראל בוכים ומחבקים, בקוריאני דמעות הן סימן להדחה, וברוסי לא בוכים בכלל - הצלחת חושפת קוד תרבותי.
- חגבים כתחליף חלבון שווקו דווקא דרך קהילות דתיות - אוונגליסטים, כשרות, מקורות במקרא - ערוץ הפצה שאף אחד לא ציפה לו.
- תפיסה דיאלקטית של מגמות אוכל: כל מגמה מולידה את תגובת הנגד שלה, ובלי אוכל מהיר בכלל לא הייתה נולדת התפיסה של מקומיות ואוכל איטי.
- גסטרו-לאומיות: ברגע שיש גלובליזציה, כל מדינה מתחילה לשווק מאכל לאומי ולעשות דיפלומטיה רכה דרך אוכל - צרפת עם הפואגרה, ישראל עם החומוס.
לאן הגלובליזציה של האוכל הולכת בעידן של פופוליזם, בינה מלאכותית ואלגוריתמים ששולטים בצלחת?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
Episode 7- Adam Montefiore interview and tasting - episode 7
פרקים אחרונים
Episode 7- Adam Montefiore interview and tasting - episode 7
2 ביוני 20251 שע׳ 17 דק׳Episode 6-Anna owner and winemaker of Halkia winery, Greece
2 ביוני 202551 דק׳Episode 5- אורן אסף היינן של יקב אסף ברמת הגולן
1 ביוני 202545 דק׳Dr. Rafi Grossglick. In a conversation about the anthropology and sociology of food and people.
11 ביולי 202657 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רפי גוסקליק מתעקש שיש הבדל בין מזון לאוכל - מזון מזין את הגוף, אבל אוכל נושא איתו מטען תרבותי, פוליטי וכלכלי שלם. הוא מראה איך מאסטר שף בכלל לא עוסק בבישול אלא ממיר רגשות לסחורה, ואיך אותו פורמט משתנה לגמרי בין ישראל שבה כולם בוכים לרוסיה שבה לא בוכים כלל. המתח האמיתי הוא שכל מגמה קולינרית מולידה את ההיפוך שלה - בלי אוכל מהיר לא היה אוכל איטי - והשאלה שנשארת פתוחה היא לאן הכל הולך בעידן של פופוליזם ואלגוריתמים ששולטים בצלחת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההבחנה בין מזון לאוכל: מזון זה החומרים שמזינים אותנו, אבל אף אחד לא אוכל ויטמינים - אוכל זה המזון פלוס כל המטען התרבותי, הפוליטי והכלכלי שנטען בו.
- אותו פורמט של מאסטר שף מתנהג אחרת לגמרי בכל תרבות: בישראל בוכים ומחבקים, בקוריאני דמעות הן סימן להדחה, וברוסי לא בוכים בכלל - הצלחת חושפת קוד תרבותי.
- חגבים כתחליף חלבון שווקו דווקא דרך קהילות דתיות - אוונגליסטים, כשרות, מקורות במקרא - ערוץ הפצה שאף אחד לא ציפה לו.
- תפיסה דיאלקטית של מגמות אוכל: כל מגמה מולידה את תגובת הנגד שלה, ובלי אוכל מהיר בכלל לא הייתה נולדת התפיסה של מקומיות ואוכל איטי.
- גסטרו-לאומיות: ברגע שיש גלובליזציה, כל מדינה מתחילה לשווק מאכל לאומי ולעשות דיפלומטיה רכה דרך אוכל - צרפת עם הפואגרה, ישראל עם החומוס.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
רפי גוסקליק מתעקש שיש הבדל בין מזון לאוכל - מזון מזין את הגוף, אבל אוכל נושא איתו מטען תרבותי, פוליטי וכלכלי שלם. הוא מראה איך מאסטר שף בכלל לא עוסק בבישול אלא ממיר רגשות לסחורה, ואיך אותו פורמט משתנה לגמרי בין ישראל שבה כולם בוכים לרוסיה שבה לא בוכים כלל. המתח האמיתי הוא שכל מגמה קולינרית מולידה את ההיפוך שלה - בלי אוכל מהיר לא היה אוכל איטי - והשאלה שנשארת פתוחה היא לאן הכל הולך בעידן של פופוליזם ואלגוריתמים ששולטים בצלחת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההבחנה בין מזון לאוכל: מזון זה החומרים שמזינים אותנו, אבל אף אחד לא אוכל ויטמינים - אוכל זה המזון פלוס כל המטען התרבותי, הפוליטי והכלכלי שנטען בו. · אותו פורמט של מאסטר שף מתנהג אחרת לגמרי בכל תרבות: בישראל בוכים ומחבקים, בקוריאני דמעות הן סימן להדחה, וברוסי לא בוכים בכלל - הצלחת חושפת קוד תרבותי. · חגבים כתחליף חלבון שווקו דווקא דרך קהילות דתיות - אוונגליסטים, כשרות, מקורות במקרא - ערוץ הפצה שאף אחד לא ציפה לו. · תפיסה דיאלקטית של מגמות אוכל: כל מגמה מולידה את תגובת הנגד שלה, ובלי אוכל מהיר בכלל לא הייתה נולדת התפיסה של מקומיות ואוכל איטי. · גסטרו-לאומיות: ברגע שיש גלובליזציה, כל מדינה מתחילה לשווק מאכל לאומי ולעשות דיפלומטיה רכה דרך אוכל - צרפת עם הפואגרה, ישראל עם החומוס.
שיחה וטעימה עם היננית והבעלים של יקב אחת- ניצן סברסקי
3 במרץ 202628 דק׳Shiki Rauchberger chief winemaker Teperberg Winery
13 בינואר 20261 שע׳ 7 דק׳Winemaker Sasson Ben Aharon- Mony winery
11 בדצמבר 202542 דק׳משק אופיר- שיחה וטעימה עם צביקה אופיר Ofir Farm- a talk and tasting with Tzvika Ofir
15 באוגוסט 202550 דק׳Sphera winery- Doron Rav Hon
2 באוגוסט 202551 דק׳Nana winery- יקב ננה -מצפה רמון
14 ביוני 202557 דק׳
פודקאסטים דומים
מדברים אוכל
וואלה
מדברים מהבטן
בית הפודיום
דברי טעם
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | מחלקת ניהול תיירות ופנאי
?מה הקשר בין פוליטיקה ומזון
Orly Aharoni
טום אביב | רק לא אוכל
אודיותר | Audioter
האוניברסיטה המשודרת: מסע סביב רעיון – מיטב המרצים על "אוכל"
גלצ