קטע כלכלי
גלובס - Globes
81 פרקים
על התוכנית
כלכלה מזווית אחרת; היסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה כלכלית. פודקאסט דו שבועי בהנחיית ד"ר אושי שהם-קראוס
מה זה קטע כלכלי?
קטע כלכלי הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת גלובס - Globes. מסע אינטלקטואלי המפרק את התהליכים הכלכליים והחברתיים הגדולים וחושף את הכוחות הפסיכולוגיים וההיסטוריים שמעצבים את עולמנו. בארכיון 81 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-8 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 81 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-8 דקות |
| הפרק האחרון | 3 במאי 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
השוק לא רציונלי - הוא פסיכולוגיה קולקטיבית
אושי שוהם קראוס ניגש לכלכלה כהוגה ולא כאנליסט, וטוען שהשווקים אינם מערכות טכניות רציונליות אלא מערכות מורכבות שמונעות על ידי ציפיות פסיכולוגיות קולקטיביות.
מכאן עולה ההבחנה שאירוע כלכלי הוא תופעה מערכתית שנובעת מהצטברות אינספור אינטראקציות ולא מסיבה בודדת, והפער המובנה בין ניסיון לתמחר נכס באובייקטיביות לבין מה שאחרים מוכנים לשלם עליו. אפילו האנליזה הטכנית מול הפונדמנטלית נקראת כאן דרך עדשה של זהות אישית.
למי שרוצה לחשוב על כסף לעומק, מעבר למספרים יבשים.
מסע אינטלקטואלי המפרק את התהליכים הכלכליים והחברתיים הגדולים וחושף את הכוחות הפסיכולוגיים וההיסטוריים שמעצבים את עולמנו.
המנחה
אושי שוהם קראוס הוא הוגה ומרצה בעל גישה פילוסופית והיסטורית לכלכלה. הוא מנתח תהליכים חברתיים וכלכליים מנקודת מבט עומק המשלבת פסיכולוגיה, אתיקה ומורכבות מערכתית.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון לימודי ומעורר מחשבה, המנגיש תיאוריות מורכבות בעזרת דוגמאות היסטוריות ואנלוגיות יצירתיות. הקצב אינטלקטואלי ומובנה, ומטרתו לאתגר הנחות יסוד קונבנציונליות בתחומי החברה והכלכלה.
תובנות הזהב מהארכיון
- שווקים פיננסיים אינם מערכות רציונליות טכניות, אלא מערכות מורכבות המונעות על ידי ציפיות פסיכולוגיות קולקטיביות.
- אירועים כלכליים הם תופעות מערכתיות מורכבות שנוצרות מהצטברות אינספור אינטראקציות, ולא מסיבות בודדות.
- המבנה החברתי והחינוכי מעצב את התנהגות האדם לא פחות מהטבע הפנימי.
- יש פער מובנה בין הניסיון לתמחר נכסים באופן אובייקטיבי לבין הדינמיקה השוקית שקובעת את ערכם לפי ספקולציות של אחרים.
התוכנית מתאימה לאנשים סקרנים המתעניינים בחיבורים שבין כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה, והמאזין מקבל כלים להבנה עמוקה וביקורתית יותר של המציאות החברתית והפיננסית.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד שימוש בהון פרטי לשיפור תנאי הפועלים יכול להוכיח כי חברה צודקת יותר היא בת השגה?
מה קובע את הערך של מניה, או של זהות: המהות הפנימית, או האופן שבו הסביבה תופסת אותנו?
אם השוק מורכב ממיליוני אנשים שכל אחד מנסה לנבא את דעתם של האחרים, מה באמת קובע את ערך המניה?
האם הבורסה שרויה בוואקום והאם הפעילות שלה מנותקת מהחיים שלנו?
האם איבדנו שליטה על העולם והאם מישהו בכלל שולט בו?
אם אנחנו מכריעים בשאלות של חיים ומוות, מדוע לא ננהל אנחנו את העסק שבו אנחנו עובדים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק מציג את דמותו ופועלו החלוצי של רוברט אוון, תעשיין וסוציאליסט ששאף ליצור חברה טובה יותר באמצעות חינוך ושיפור תנאי העסקה.
הפרק עוסק בחייו של רוברט אוון, שנולד למשפחה ענייה בווילס והפך לתעשיין עשיר ומחדש חברתי. אושי שוהם קראוס מתאר כיצד אוון ניצל את הונו כדי להוציא לפועל ניסוי חברתי במושבת העובדים ניו לנארק, במטרה להוכיח שסביבה תומכת וחינוך משפרים את אופי הפועלים. הפרק מיועד למי שמתעניין בהיסטוריה של הסוציאליזם, פילנתרופיה עסקית ופיתוח חברתי. כדאי להאזין כדי להבין את השורשים של הסוציאליזם החינוכי ואת חזונו של אוון לעולם צודק יותר.
- רוברט אוון האמין כי הסביבה החברתית והחינוכית היא הגורם המרכזי בעיצוב אופיו והתנהגותו של האדם.
- בניגוד לנורמות התקופה, אוון בחר לשלם שכר לפועליו גם בתקופות שפל שבהן לא עבדו, כדי למנוע מהם עוני קיצוני.
- אוון השתמש בשיטות ניהול חדשניות לתקופתו, כמו הקמת חנות קואופרטיבית להוזלת מחירים וקביעת תקני ניקיון לדירות העובדים.
- עבור אוון, חינוך הילדים במושבת העובדים היה גולת הכותרת של הניסוי החברתי שלו, במטרה לשבור את מעגל העוני והבערות.
כיצד שימוש בהון פרטי לשיפור תנאי הפועלים יכול להוכיח כי חברה צודקת יותר היא בת השגה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
היזם שחולל שינוי חברתי: הכירו את רוברט אואן
פרקים אחרונים
היזם שחולל שינוי חברתי: הכירו את רוברט אואן
3 במאי 20229 דק׳אורחים:אושי שוהם קראוסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בחייו של רוברט אוון, שנולד למשפחה ענייה בווילס והפך לתעשיין עשיר ומחדש חברתי. אושי שוהם קראוס מתאר כיצד אוון ניצל את הונו כדי להוציא לפועל ניסוי חברתי במושבת העובדים ניו לנארק, במטרה להוכיח שסביבה תומכת וחינוך משפרים את אופי הפועלים. הפרק מיועד למי שמתעניין בהיסטוריה של הסוציאליזם, פילנתרופיה עסקית ופיתוח חברתי. כדאי להאזין כדי להבין את השורשים של הסוציאליזם החינוכי ואת חזונו של אוון לעולם צודק יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רוברט אוון האמין כי הסביבה החברתית והחינוכית היא הגורם המרכזי בעיצוב אופיו והתנהגותו של האדם.
- בניגוד לנורמות התקופה, אוון בחר לשלם שכר לפועליו גם בתקופות שפל שבהן לא עבדו, כדי למנוע מהם עוני קיצוני.
- אוון השתמש בשיטות ניהול חדשניות לתקופתו, כמו הקמת חנות קואופרטיבית להוזלת מחירים וקביעת תקני ניקיון לדירות העובדים.
- עבור אוון, חינוך הילדים במושבת העובדים היה גולת הכותרת של הניסוי החברתי שלו, במטרה לשבור את מעגל העוני והבערות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בחייו של רוברט אוון, שנולד למשפחה ענייה בווילס והפך לתעשיין עשיר ומחדש חברתי. אושי שוהם קראוס מתאר כיצד אוון ניצל את הונו כדי להוציא לפועל ניסוי חברתי במושבת העובדים ניו לנארק, במטרה להוכיח שסביבה תומכת וחינוך משפרים את אופי הפועלים. הפרק מיועד למי שמתעניין בהיסטוריה של הסוציאליזם, פילנתרופיה עסקית ופיתוח חברתי. כדאי להאזין כדי להבין את השורשים של הסוציאליזם החינוכי ואת חזונו של אוון לעולם צודק יותר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רוברט אוון האמין כי הסביבה החברתית והחינוכית היא הגורם המרכזי בעיצוב אופיו והתנהגותו של האדם. · בניגוד לנורמות התקופה, אוון בחר לשלם שכר לפועליו גם בתקופות שפל שבהן לא עבדו, כדי למנוע מהם עוני קיצוני. · אוון השתמש בשיטות ניהול חדשניות לתקופתו, כמו הקמת חנות קואופרטיבית להוזלת מחירים וקביעת תקני ניקיון לדירות העובדים. · עבור אוון, חינוך הילדים במושבת העובדים היה גולת הכותרת של הניסוי החברתי שלו, במטרה לשבור את מעגל העוני והבערות.
האם אפשר לסמוך על האנליסטים?
12 באפריל 20227 דק׳אורחים:אושי שוהם קראוסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את הדמיון המפתיע בין אופן קביעת הערך של זהות אנושית לבין הערכת שווי של מניות בבורסה. הוא מציג את ההבדלים בין אנליזה פונדמנטלית המבקשת את הערך האובייקטיבי, לבין אנליזה טכנית המתמקדת בתפיסת השוק ובמגמות. בנוסף, נדון מנגנון הנבואה המגשימה את עצמה בשווקים פיננסיים והתאוריה הגורסת כי השוק פועל באופן אקראי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- זהות אישית מושפעת לא רק מתחושה פנימית אלא גם מהאופן שבו הסביבה החברתית תופסת את האדם.
- אנליזה פונדמנטלית מנסה להעריך ערך אמיתי, בעוד אנליזה טכנית מנסה לנחש מה האחרים יחשבו על הערך.
- מגמות בבורסה נוצרות לעיתים קרובות כתוצאה מנבואה המגשימה את עצמה: כאשר המונים מאמינים שמניה תעלה, הם קונים אותה, מה שגורם למחיר לעלות בפועל.
- קיימת מחלוקת בין התומכים בניתוח טכני לבין המאמינים במודל ההליכה האקראית, הטוען כי אי אפשר לנבא את השינוי הבא בשוק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל בין אנליסטים פונדמנטליים לאנליסטים טכניים לפי פרק 80?
אנליסטים פונדמנטליים מנתחים פרמטרים כספיים כדי לקבוע כמה מניה שווה באמת. אנליסטים טכניים לא עוסקים בשווי אלא בשאלה מה חושב השוק: הם קוראים טבלאות של ערכי מניה ומנסים לאתר מגמת עלייה, בלימה או ירידה. בפועל האחד בודק את החברה והשני בודק את המוני הסוחרים.
▾איזו אנלוגיה לזהות מגדרית מביא ד"ר אושי שוהם קראוס כדי להסביר ערך של מניה?
הוא פותח בשאלה מי קובע את זהותו של אדם שעבר ניתוח לשינוי מין: הוא עצמו, הסביבה, או שילוב של השניים. הזהות משפיעה על התפיסה העצמית, פועלת בחזרה על החברה, והחברה משנה שוב את הזהות. אותו מנגנון דו כיווני, לדבריו, פועל גם על ערך המניה.
▾איך מגמה בבורסה מזינה ומחזקת את עצמה?
כשהמונים מתנפלים על מניה המחיר עולה, אנשים נוספים מזהים מגמת עלייה, קופצים על העגלה וקונים גם, והערך מטפס עוד יותר. מי שחזה את המגמה צדק, אבל לא כי ידע שהיא קיימת: המגמה התחזקה בגלל שהם חשבו שתהיה מגמה ולכן רצו לקנות. ואז מגיע הבום, מתחילות מכירות, וחוזר חלילה.
▾מה טוענים המבקרים של הניתוח הטכני בשוק ההון?
לטענתם כל התיאוריה חסרת בסיס, והאנליסטים הטכניים בסך הכל ממציאים מילים יפות וסיפורי מעשיות לעולם אקראי ובלתי מובן. ההשוואה שהם מציעים היא לאסטרולוגים ולא לאסטרונומים מדעיים.
▾מהי גישת ההליכה האקראית לערך המניה?
לפי הגישה הזאת ערך המניה מטייל בצורה אקראית, ובכל רגע הוא יכול לעלות או לרדת בלי קשר לרגע שקדם לו. אם מניה שווה ארבעה שקלים, ברגע הבא אי אפשר לדעת דבר על הכיוון. אותם חוקרים גורסים שאין דבר כזה מגמות ואין חיזוי מגמות, והשוק פועל מנקודה לנקודה.
הקשר בין מניות לשיפוט בתחרות יופי
29 במרץ 20227 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, דוקטור אושי שוהם קראוס בוחן את הפער בין הגישה הכלכלית הקלאסית לערך מניות, הרואה בו ערך אובייקטיבי, לבין הגישה הפסיכולוגית של ג'ון מיינרד קיינס. דרך השוואה לתחרות יופי, קיינס טוען כי המשקיעים אינם מנסים לנבא את הערך האמיתי של מניה, אלא את האופן שבו הרוב יתפוס את ערכה בעתיד. הפרק מעורר מחשבה על הרציונליות בשוק ההון ועל האופן שבו ציפיות של אחרים מעצבות את המציאות הכלכלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אנליסטים בשוק ההון נוטים להאמין שלמניות יש ערך אובייקטיבי המבוסס על ביצועי החברה במציאות.
- ג'ון מיינרד קיינס מציע גישה פסיכולוגית, לפיה ערך מניה נקבע על פי מה שמיליוני משקיעים מאמינים שהוא השווי שלה.
- בתחרות יופי ובבורסה, האסטרטגיה המנצחת אינה בהכרח בחירה במה שנראה הכי טוב או הכי יקר, אלא חיזוי הטעם של הרוב.
- קיינס מציג פרדוקס שבו כל משקיע מנסה לנבא את הערכת היתר, מה שיוצר שרשרת של ניבויים המרחיקה את השוק מחישובים כלכליים רציונליים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הקשר בין תחרות מלכת יופי לבין ערך מניות לפי ג'ון מיינרד קיינס?
קיינס הציע תרגיל חשיבה על תחרות יופי שעורך מגזין: הקוראים מקבלים מאות תמונות של דוגמניות ובוחרים את שש היפות, והשופט הזוכה הוא זה שבחירתו הכי קרובה לבחירת הרוב. לכן קורא נבון לא מצביע לפי הטעם שלו אלא מנסה לשער מה טעמם של יתר הקוראים. הנמשל בשוק ההון: אל תחשוב כמה המניה שווה, תחשוב מה האחרים חושבים על השווי שלה.
▾מה ההבדל בין הגישה המדעית לגישה הפסיכולוגית בקביעת ערך מניה?
אנליסטים, אנשי וול סטריט ויועצי השקעות מניחים שלמניה יש ערך אובייקטיבי, כי היא משקפת חברה אמיתית שמרוויחה, מפסידה ומחלקת דיבידנדים, ולכן הם משתמשים בנוסחאות וחישובים כדי להעריך אותו. קיינס הולך על הגישה הפסיכולוגית: מה שקובע אינו מה שקיים באמת, אלא מה שמיליוני משקיעים יאמינו שקיים.
▾איזו דוגמה מספרית ממחישה את הפער בין הערכת האנליסטים לבין השוק?
הדוגמה שניתנת היא אלף ברוקרים שמאמינים שמניה מסוימת שווה עשרה שקלים, ובאותו זמן עשרים מיליון משקיעים בעולם שסבורים שהערך הנכון הוא מאה שקלים. השאלה היא מהו הערך האמיתי, והמסקנה שמוצעת היא שבבורסה הסוחרים הם שקובעים, וכשהם מציעים סכומים גדולים המחיר בשוק פשוט עולה.
▾מהו הפרדוקס שנובע מגישת קיינס לניבוי השוק?
כשמשקיע אחד מנסה להבין מה יקנו או ימכרו מיליון האחרים, באותו רגע ממש כל אחד מאותם מיליון מנסה להבין מה הוא וכל היתר רוצים. נוצרת לולאה בלי נקודת עיגון, והשאלה מה לקנות ומה למכור נשארת פתוחה בסוף הפרק.
▾לאן מוביל פרק 79 בהמשך הסדרה של קטע כלכלי?
הפרק מוצג כשלב בדרך למושג ההליכה האקראית, אחרי סקירה של התפיסות הרווחות על ערך מניות. הרקע הוא סדרה על הבורסה ככלכלה של מערכות מורכבות, ובדרך מוזכר גם דניאל כהנמן.
למה אי אפשר לחזות את נפילת הבורסה
15 במרץ 20227 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אושי שוהם קראוס סוקר בסדרה זו את המפולות בבורסה ומסביר מדוע קשה לחזות אותן. הוא טוען כי הכלים הכלכליים המקובלים אינם מספיקים וכי שוק ההון מתנהג כמערכת מורכבת הדומה לתופעות טבע כמו רעידות אדמה. הפרק מיועד למשקיעים וסקרנים המבקשים להבין את המורכבות מאחורי טלטלות בשוק ההון. הפרק מציג את התחום המרתק של אקונופיזיקה כניסיון נוסף לנתח אירועים כלכליים מורכבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קריסות בורסה נוצרות כתוצאה מהצטברות פתאומית של מיליארדי אירועים קטנים, ולא רק מסיבה בודדת.
- שוק ההון אינו פועל בוואקום ומושפע מגורמים חיצוניים כמו רגולציה, מחאה חברתית, פוליטיקה ותקשורת.
- כלי חיזוי כלכליים קלאסיים נכשלים לעיתים קרובות בזיהוי מוקדם של משברים בשל הדינמיקה המורכבת של המערכת.
- התחום המכונה אקונופיזיקה בוחן את השוק לא כמערכת כלכלית, אלא כמערכת פיזיקלית מורכבת הניתנת לחקירה בכלים של תרמודינמיקה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה כתב אירווינג פישר שבועיים לפני קריסת הבורסה של 1929?
פישר, שנחשב לגדול הכלכלנים של התקופה, כתב שהוא צופה שבעוד כמה חודשים יעלה ערך המניות. גם מומחי החברה הכלכלית של אוניברסיטת הרווארד כתבו כמה ימים אחרי הקריסה שאינם צופים משבר גדול כמו זה של 1920 עד 1921. שתי הדוגמאות מובאות כדי להראות שאופטימיות מטורפת היא תנאי כמעט הכרחי לנפילה.
▾מהו הפרדוקס שד"ר אושי שוהם קראוס מציג לגבי התחזית שלו עצמו?
הוא קובע שאחד התנאים הכמעט הכרחיים לקריסת בורסה הוא שפרשנים בעיתונות בטוחים שקריסה אינה צפויה. מכיוון שהוא עצמו פרשן ומשוכנע שהבורסה לא תיפול, יוצא שדווקא כן. זו הדגמה עצמית של הקושי לחזות התנהגות של מערכות מורכבות.
▾למה שוק ההון מושווה בפרק לרעידת אדמה ולמזג אוויר ולא לכלכלה?
לפי הטענה, הפעילות של שוק ההון דומה יותר לתהליכים גיאולוגיים וטקטוניים, למערכת החיסון ולתהליכים מטאורולוגיים, מאשר לכלכלה כפי שחוקריה המקובלים מבינים אותה. אלה מערכות מורכבות שקשה עד בלתי אפשרי לחזות, כי האירוע הגדול הוא תוצאה מצטברת של מיליארדי אירועים קטנים שנפגשים ומשפיעים זה על זה.
▾איך כותרת בעיתון יכולה בעצמה להפיל את הבורסה?
הדוגמה שניתנת היא כותרת ענק בגלובס בנוסח: שר האוצר, בשיחה סודית, הבורסה עומדת ליפול. סביר שמשקיעים רבים ירוצו למכור מיד כדי להציל את הכסף, וההתרסקות תהיה תוצאה של הכותרת ולא של הניתוח המקורי. הכותרת עצמה נולדת משיקולי רייטינג של העיתונאי ומהאינטרס של השר.
▾אילו גישות מדעיות מוצעות בפרק 78 לניתוח משברי בורסה?
מוזכרות הדמיות מחשב ותחום חדש יחסית של תאים אוטומטיים, סלולר אוטומטה. בנוסף נזכרת גישה שמסתכלת על אירועים כאלה כמו על תורות פיזיקליות של תרמודינמיקה ואוספי חלקיקים, תחום שנקרא אקונופיזיקה, כלומר כלכלה פיזיקלית.
האם איבדנו שליטה על העולם?
1 במרץ 20226 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את עולם הכלכלה כמערכת מורכבת שקשה לשלוט בה, תוך שימוש בבועת הצבעונים מהמאה ה-17 כדוגמה קלאסית. הוא מיועד למתעניינים בכלכלה, בהיסטוריה ובדינמיקה של שווקים פיננסיים. ההאזנה מומלצת למי שרוצה להבין כיצד אינטראקציות בין שחקנים רבים מובילות לתוצאות בלתי צפויות. הפרק מניח תשתית לניתוח מעמיק של מפולות בורסה בפרקים הבאים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מערכות כלכליות מודרניות מורכבות מכדי שגורם יחיד או קבוצה יוכלו לשלוט בהן.
- בועת הצבעונים לא הייתה רק על פרחים, אלא על מסחר בחוזים עתידיים ואופציות מופשטות על הצבעונים.
- ערך כלכלי יכול להיווצר משילוב של נדירות, יופי, סטטוס חברתי וספקולציה פיננסית.
- התנהגות קולקטיבית של מספר עצום של סוחרים בעלי רגשות וחישובים שונים יוצרת תנודות שוק קיצוניות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מי הביא את הצבעונים לאירופה, ומה עשה הווירוס לפקעות במאות ה-16 וה-17?
בפרק 77 של קטע כלכלי מספר ד"ר אושי שוהם קראוס, בהסתמך על ויקיפדיה, על אוגייר דה בוסבק, שגרירו של קיסר אירופאי, שהיה הראשון שהביא צבעונים לאירופה. הצבעוני צומח מפקעת ולא קל להרבות אותו, ובאותן מאות פגע בפקעות וירוס מיוחד שיצר מוטציות של צירופי צבעים נדירים.
▾איך בועת הצבעונים עברה ממסחר בפרחים למסחר בחוזים עתידיים?
בהתחלה העשירים רדפו אחרי פקעות יפות ונדירות כדי לשדר עושר, ואז נכנסו למשחק גם המעמדות העשירים פחות עם צבעונים פשוטים יותר. בשלב הבא אלפי קונים כבר לא קנו ולא מכרו פקעות בפועל, אלא סחרו בכתבי זכויות לקנות יבול צבעונים עתידי, באופציות ובחוזים. המחירים האמירו, אנשים השקיעו את מיטב חסכונותיהם, והכול נפל.
▾מהי מערכת מורכבת, ומיהו השד שאיבדנו עליו שליטה?
מערכת מורכבת מוגדרת כמערכת שמנהלת את עצמה, גדולה וסבוכה עד שאדם אחד או אפילו קבוצה גדולה לא יכולים לשלוט בה, ולא ברור מה מתרחש בתוכה. שתי ההשערות שמוצעות: השד הוא אנחנו, שבעה מיליארד אנשים שקונים ומוכרים בבת אחת, או שהשד הוא האינטרנט עצמו, שלא ברור עד כמה מדינה יכולה לעצור אותו.
▾אילו רכיבים צריך להכניס לניתוח של בועת הצבעונים לפי כלכלת מערכות מורכבות?
מספר עצום של סוחרים, לכל אחד עולם רגשי, חישובים פיננסיים ואסטרטגיה, ומעליהם האקלים, אפשרויות הריבוי של הפקעות והווירוס שמייצר צבעים יוצאי דופן. מוסיפים לזה מערכת אופנה שקובעת מה שווה יותר בכל רגע, קומת מופשטות של ניירות במקום סחורה, והלוואות שמממנות את הכול, כשכל הרכיבים זזים בלי הפסקה.
▾מה השתנה בשליטה הכלכלית מאז שהעולם התחבר באינטרנט?
לפני החיבור היו מדינות נפרדות, לכל אחת ממשלה, שר אוצר, בנק מרכזי, בנקים ובורסה, ובנק ישראל למשל הצליח לשלוט בכמות הכסף. היום המחשבים, הבורסות והבנקים מחוברים זה לזה, ולפי הפרק זה המצב שבו השד התעורר.
קומוניזם קפיטליסטי
18 בינואר 20227 דק׳אורחים:דיוויד שווייקארטלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במודל הכלכלי-חברתי של פרופסור דיוויד שווייקארט המכונה דמוקרטיה כלכלית. ד"ר אושי שוהם קראוס בוחן כיצד ניתן ליישם עקרונות דמוקרטיים בתוך מקומות העבודה, תוך שמירה על יתרונות השוק החופשי. המאזין מוזמן למסע מחשבתי על עתיד המשטר הכלכלי, תוך בחינת תפקודם של קואופרטיבים של עובדים המתחרים ביניהם. הפרק מיועד למי שמעוניין להעמיק בתיאוריות כלכליות ופילוסופיות על מערכות חברתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשטר הכלכלי המערבי כיום אינו קפיטליזם טהור אלא תמהיל משתנה של רגולציה וכוחות שוק.
- קיימת סתירה דמוקרטית בכך שאנו פועלים במסגרת דמוקרטית בחיינו הציבוריים אך לא בבחירת מקום עבודתנו או ניהולו.
- המודל של שווייקארט מציע קואופרטיבים בבעלות עובדים הפועלים בתוך סביבת שוק חופשי תחרותי.
- הכישלון של הקומוניזם הסובייטי נבע מריכוזיות יתר וביטול השוק החופשי, בעיות שהמודל החדש מנסה להימנע מהן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מיהו דיוויד שווייקארט ומהו המודל שהוא מציע במקום הקפיטליזם?
פרופסור דיוויד שווייקארט הוא מתמטיקאי ופילוסוף מאוניברסיטת לויולה בשיקגו. המודל שלו נקרא דמוקרטיה כלכלית, economic democracy, והוא מנסה לגייס את היתרונות של הקפיטליזם ושל הקומוניזם כדי לייצר מודל כלכלי חברתי טוב יותר שיחליף את הקפיטליזם.
▾למה שווייקארט טוען שאנחנו לא באמת חיים בדמוקרטיה?
לדבריו אנחנו בוחרים מנהיגים ומכריעים בשאלות של מלחמה, מדיניות כלכלית, הגירה ותרבות, אבל לא בוחרים את הבוס שלנו. רוב שעות הערות שלנו עוברות במקום העבודה, ודווקא שם לא פועלים באופן דמוקרטי. למצב הזה הוא קורא טוטליטריות של מקום העבודה.
▾במה שונים הקואופרטיבים של שווייקארט מהקומוניזם הסובייטי?
אצל שווייקארט העסקים שייכים לקבוצות העובדים שמפעילות אותם, בלי בעלים ובלי בוס, אבל הם פועלים בתוך שוק חופשי כמעט לחלוטין ומתחרים זה בזה. בקומוניזם הסובייטי הכל היה שייך למדינה ונוהל מלמעלה באופן ריכוזי, השוק החופשי בוטל, לא הייתה תחרות והמשטר קרס. שווייקארט מגדיר את שלו כקומוניזם מסוג חדש ולא כחזרה למה שנכשל.
▾מה עונה המודל לטענה שלא כל עובד הוא בעל כישרון ניהולי?
התשובה היא שהעובדים צריכים למצוא את השותפים המתאימים ולהתאגד לקומונה של בעלי יכולות שונות. התחרות מול קומונות אחרות על כוח הקנייה של הציבור היא שתדחוף אותם לבחור שותפים טובים, לגייס משקיעים ולהצטיין.
▾באיזה משטר כלכלי אנחנו חיים לפי פרק 76 של קטע כלכלי?
התשובה תלויה במי שואלים: צעיר ממפלגת העבודה יגיד שמדובר בקפיטליזם פרוע שפוגע בשוויון בין האזרחים, ואיש התנועה הליברלית החדשה בליכוד יקרא לזה משטר כמעט סוציאליסטי בגלל התערבות המדינה בשוק. ההדגשה היא שהעולם המערבי אינו קפיטליזם מוחלט או מושלם, ומה שמשתנה בין מדינות ותקופות הוא מאזן הכוחות בין רגולציה לשוק החופשי.
למה שוק ההון רוקד?
21 בדצמבר 20217 דק׳גטו של שחורים, גטו של לבנים
7 בדצמבר 20218 דק׳על הקשר בין קן נמלים לשוק ההון
23 בנובמבר 20219 דק׳מה הקשר בין מערכת החיסון לאדם סמית
9 בנובמבר 20218 דק׳
פודקאסטים דומים
דוח פינטק
גלובס - Globes
לא סופי Not Final
כאן | Kan
הכספת של אושי
משפחה פודקאסט
פודקאסט שוק ההון - שון ההון ויז'ן גרופ
פודקאסט שוק ההון | ויז'ן גרופ
אמא'לה, כסף!
רשות ניירות ערך
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה