דוח פינטק
גלובס - Globes
100 פרקים
המערכת הפיננסית נכנסה למערבולת של חידושים.
אלפי חברות סטרט-אפ רעבות, נמרצות וצעירות יוצרות ומגדירות את התחום מחדש.
בפודקאסט הדחוס והנקודתי "דו"ח פינטק", ד"ר אושי שהם קראוס מציג החידושים בשוק הבנקאות, התשלומים, הביטוח וניהול ההון.
פרק חדש בכל יום רביעי
תובנות הזהב מהארכיון
- הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
- נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
- רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
- ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
- העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
- טכנולוגיית AI מבטלת את מגבלות הסקייל של אנליזה אנושית ומאפשרת לנתח כל חברה בעולם, גם מניות לא מוכרות שאנליסטים אנושיים מתעלמים מהן.
- הערך המרכזי הוא הנגשת ניתוח עומק בשפה הטבעית של המשקיע, כולל הנימוק להמלצה, כדי להגביר ביטחון בקבלת החלטות השקעה.
- יתרון מובהק של ניתוח אלגוריתמי הוא היעדר הטיה אנושית - פוליטית, רגשית, אישית או עסקית - שפוגעת בהחלטות.
- מודל פרדיקציה לעולם אינו מושלם; ברידג'ווייז מצהירה על כ-70 אחוז הצלחה ומדגישה שאין מודל עם 100 אחוז.
- הבחירה במודל B2B2C נובעת מאג'נדה לגשר על הפער בין קרנות הגידור הגדולות לבין המשקיע הפשוט, ולא רק לשרת מעטים בעלי יתרון.
- הבנקים המסורתיים יוצרים הזדמנות לבנקים חדשים דווקא בגלל חולשתם הדיגיטלית והזנחת סגמנטים פחות רווחיים.
- המפתח אינו לעשות את מה שהבנקים עושים רק טוב יותר, אלא לחשוב על המודל מחדש בטכנולוגיה, בתמחור ובשירותים.
- העסק הקטן הממוצע נאלץ לפזר את שירותיו הפיננסיים בין ספקים רבים כמו סטרייפ, ביל ואמריקן אקספרס, כי הבנק לא מספק אותם.
- ריכוז כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת מוזיל עלויות וחוסך לעסק זמן ניהול יקר.
- הכוכב הצפוני של החברה הוא להפוך את השירותים הפיננסיים לפשוטים וקלים עבור עסק קטן שאינו מעוניין לעסוק בהם.
- לכל אדם יש 'טביעת אצבע' התנהגותית ייחודית במרחב הדיגיטלי — מהירות הקלדה, לחץ על המקשים ותנועות עכבר — המשמשת לזיהוי.
- תוקף שמקליד תעודת זהות מתוך דף או אקסל מחלק את המספר לסגמנטים, בעוד המשתמש האמיתי שולף אותו מהזיכרון ומקליד ברצף.
- המערכת מזהה לא רק את המשתמש אלא גם את דפוסי ההתנהגות של העבריינים, ויכולה לסמן משתמש חדש כחשוד גם בלי פרופיל מוקדם.
- בהונאות שבהן הקורבן עצמו מעביר את הכסף, הדאטה חושף סימני לחץ, הסחת דעת והססנות — כמו תנועות עכבר חסרות מטרה ותיקונים בהקלדה.
- במקרה אמיתי, אופן ההקלדה של מספר ביטוח לאומי הוכיח שמדובר באדם אמיתי שטעה בספרה ולא בתוקף שמתחזה לאדם מת.
- CBDC הוא כסף ממשלתי מגובה מדינה, בשונה מכסף בבנק מסחרי המשמש למטרות עסקיות
- הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא שאפשרה הנפקה בטוחה ואמינה של כסף דיגיטלי מרכזי
- הנפקת מטבע על ידי פייסבוק (ליברה/דיאם) והחשש מהיואן הסיני האיצו את העיסוק הממשלתי בנושא
- האתגר המרכזי הוא פרטיות — חשבון מול בנק מרכזי חושף את הפעילות הפיננסית לממשלה, מה שמסוכן במדינות לא דמוקרטיות
ועוד 7 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול, על מה אתם עושים עוד חמש, שש, שבע שנים?
למה לא למכור את זה לאנשים או למוסדות מעטים בלבד, שיוכלו לצבור יתרון גדול על אחרים?
אבל עוד חמש, שבע שנים, לאיזה כיוון אתה חושב שאתם תלכו?
יש דרך שאת יכולה לספר לי עכשיו איך מתנהג פרוטסטר?
מילי, בכל מקום שאני נכנס אליו, מדברים על CBDC — למה, מה קרה פתאום?
מה אתם יכולים להוסיף מעבר לתוכנות ניהול פיננסי קיימות כדי לעשות את זה יותר עמוק ויותר משמעותי?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד שילד, מסביר כיצד הקורונה האיצה את הדיגיטציה במערכת הבנקאית ויצרה צורך לנטר תקשורת אלקטרונית באמצעות AI ו-NLP לאיתור הפרות רגולציה והתנהגות חריגה.
בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.
- הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
- נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
- רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
- ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
- העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול, על מה אתם עושים עוד חמש, שש, שבע שנים?
איך מוסדות פיננסיים יכולים לאתר שיחות בעייתיות?
פרקים אחרונים
איך מוסדות פיננסיים יכולים לאתר שיחות בעייתיות?
17 במאי 202311 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
- נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
- רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
- ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
- העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם. · נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות. · רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים. · ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית. · העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
בינה מלאכותית לניתוח מניות
10 במאי 20239 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח דור אלי גולה, סמנכל פיתוח עסקי ואחד ממקימי ברידג'ווייז, בדוח הפינטק של גלובס עם אושי שוהם קראוס. הוא מסביר שהחברה משתמשת בטכנולוגיית AI לניתוח של מעל 43,000 חברות בעולם, ומתרגמת את הניתוח לשפה אנושית טבעית בכל שפה. הניתוח נעשה בצורה השוואתית מול קבוצת ייחוס, נטול הטיה אנושית ומבוסס דאטה, עם שיעור הצלחה של כ-70 אחוז. המודל העסקי הוא B2B ו-B2B2C, שבו ברידג'ווייז מוכרת למוסדות פיננסיים, בנקים ופלטפורמות מסחר שמנגישים את הניתוחים ללקוח הקצה ללא תשלום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טכנולוגיית AI מבטלת את מגבלות הסקייל של אנליזה אנושית ומאפשרת לנתח כל חברה בעולם, גם מניות לא מוכרות שאנליסטים אנושיים מתעלמים מהן.
- הערך המרכזי הוא הנגשת ניתוח עומק בשפה הטבעית של המשקיע, כולל הנימוק להמלצה, כדי להגביר ביטחון בקבלת החלטות השקעה.
- יתרון מובהק של ניתוח אלגוריתמי הוא היעדר הטיה אנושית - פוליטית, רגשית, אישית או עסקית - שפוגעת בהחלטות.
- מודל פרדיקציה לעולם אינו מושלם; ברידג'ווייז מצהירה על כ-70 אחוז הצלחה ומדגישה שאין מודל עם 100 אחוז.
- הבחירה במודל B2B2C נובעת מאג'נדה לגשר על הפער בין קרנות הגידור הגדולות לבין המשקיע הפשוט, ולא רק לשרת מעטים בעלי יתרון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח דור אלי גולה, סמנכל פיתוח עסקי ואחד ממקימי ברידג'ווייז, בדוח הפינטק של גלובס עם אושי שוהם קראוס. הוא מסביר שהחברה משתמשת בטכנולוגיית AI לניתוח של מעל 43,000 חברות בעולם, ומתרגמת את הניתוח לשפה אנושית טבעית בכל שפה. הניתוח נעשה בצורה השוואתית מול קבוצת ייחוס, נטול הטיה אנושית ומבוסס דאטה, עם שיעור הצלחה של כ-70 אחוז. המודל העסקי הוא B2B ו-B2B2C, שבו ברידג'ווייז מוכרת למוסדות פיננסיים, בנקים ופלטפורמות מסחר שמנגישים את הניתוחים ללקוח הקצה ללא תשלום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
טכנולוגיית AI מבטלת את מגבלות הסקייל של אנליזה אנושית ומאפשרת לנתח כל חברה בעולם, גם מניות לא מוכרות שאנליסטים אנושיים מתעלמים מהן. · הערך המרכזי הוא הנגשת ניתוח עומק בשפה הטבעית של המשקיע, כולל הנימוק להמלצה, כדי להגביר ביטחון בקבלת החלטות השקעה. · יתרון מובהק של ניתוח אלגוריתמי הוא היעדר הטיה אנושית - פוליטית, רגשית, אישית או עסקית - שפוגעת בהחלטות. · מודל פרדיקציה לעולם אינו מושלם; ברידג'ווייז מצהירה על כ-70 אחוז הצלחה ומדגישה שאין מודל עם 100 אחוז. · הבחירה במודל B2B2C נובעת מאג'נדה לגשר על הפער בין קרנות הגידור הגדולות לבין המשקיע הפשוט, ולא רק לשרת מעטים בעלי יתרון.
בנקאות לעסקים קטנים בארה"ב
19 באפריל 20237 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוק פינטק מארח דוקטור רושי שואם קראוס את אייל ליפשיץ, מנכ"ל בלווויין. ליפשיץ מסביר שהבנקים המסורתיים פחות טובים בבנקאות דיגיטלית ואינם משרתים היטב סגמנטים מסוימים, ובהם עסקים קטנים וצרכנים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. הוא טוען שאסור פשוט לחקות את הבנקים המסורתיים אלא לחשוב על המודל מחדש מבחינה טכנולוגית, עסקית ושירותית. בלווויין משרתת מעל מאה אלף עסקים קטנים עם חשבון עובר ושב, תשלומי ספקים וקווי אשראי, ושואפת לרכז את כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת פשוטה. החזון הוא להפוך לחברה ציבורית עצמאית ולבנות את הבנקאות הגדולה ביותר לעסקים קטנים בארצות הברית כחברה ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבנקים המסורתיים יוצרים הזדמנות לבנקים חדשים דווקא בגלל חולשתם הדיגיטלית והזנחת סגמנטים פחות רווחיים.
- המפתח אינו לעשות את מה שהבנקים עושים רק טוב יותר, אלא לחשוב על המודל מחדש בטכנולוגיה, בתמחור ובשירותים.
- העסק הקטן הממוצע נאלץ לפזר את שירותיו הפיננסיים בין ספקים רבים כמו סטרייפ, ביל ואמריקן אקספרס, כי הבנק לא מספק אותם.
- ריכוז כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת מוזיל עלויות וחוסך לעסק זמן ניהול יקר.
- הכוכב הצפוני של החברה הוא להפוך את השירותים הפיננסיים לפשוטים וקלים עבור עסק קטן שאינו מעוניין לעסוק בהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של דוק פינטק מארח דוקטור רושי שואם קראוס את אייל ליפשיץ, מנכ"ל בלווויין. ליפשיץ מסביר שהבנקים המסורתיים פחות טובים בבנקאות דיגיטלית ואינם משרתים היטב סגמנטים מסוימים, ובהם עסקים קטנים וצרכנים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. הוא טוען שאסור פשוט לחקות את הבנקים המסורתיים אלא לחשוב על המודל מחדש מבחינה טכנולוגית, עסקית ושירותית. בלווויין משרתת מעל מאה אלף עסקים קטנים עם חשבון עובר ושב, תשלומי ספקים וקווי אשראי, ושואפת לרכז את כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת פשוטה. החזון הוא להפוך לחברה ציבורית עצמאית ולבנות את הבנקאות הגדולה ביותר לעסקים קטנים בארצות הברית כחברה ישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הבנקים המסורתיים יוצרים הזדמנות לבנקים חדשים דווקא בגלל חולשתם הדיגיטלית והזנחת סגמנטים פחות רווחיים. · המפתח אינו לעשות את מה שהבנקים עושים רק טוב יותר, אלא לחשוב על המודל מחדש בטכנולוגיה, בתמחור ובשירותים. · העסק הקטן הממוצע נאלץ לפזר את שירותיו הפיננסיים בין ספקים רבים כמו סטרייפ, ביל ואמריקן אקספרס, כי הבנק לא מספק אותם. · ריכוז כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת מוזיל עלויות וחוסך לעסק זמן ניהול יקר. · הכוכב הצפוני של החברה הוא להפוך את השירותים הפיננסיים לפשוטים וקלים עבור עסק קטן שאינו מעוניין לעסוק בהם.
הביומטריקה שמאחורי הונאות פיננסיות
1 במרץ 202310 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוח פינטק בגלובס מארח דוקטור אושי שוהם קראוס את הילד אליעזר, SVP פרודקט בביוקאץ', לשיחה על ביומטריקה התנהגותית. אליעזר מסבירה שלכל אדם יש 'טביעת אצבע' דיגיטלית ייחודית — מהירות הקלדה, אופן אחיזת הנייד, לחץ על המקשים ותנועות עכבר — שמאפשרת לזהות אם מי שנכנס לחשבון הוא המשתמש האמיתי או עבריין. החברה בונה פרופיל לכל משתמש וגם פרופיל כללי של דפוסי התנהגות של תוקפים, ומזהה חריגות חשודות. הפרק סוקר הונאות מתקדמות כמו הונאות טלפוניות באנגליה וחטיפות טלפונים בברזיל, ואת היכולת לתפוס אותן במילי-שניות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לכל אדם יש 'טביעת אצבע' התנהגותית ייחודית במרחב הדיגיטלי — מהירות הקלדה, לחץ על המקשים ותנועות עכבר — המשמשת לזיהוי.
- תוקף שמקליד תעודת זהות מתוך דף או אקסל מחלק את המספר לסגמנטים, בעוד המשתמש האמיתי שולף אותו מהזיכרון ומקליד ברצף.
- המערכת מזהה לא רק את המשתמש אלא גם את דפוסי ההתנהגות של העבריינים, ויכולה לסמן משתמש חדש כחשוד גם בלי פרופיל מוקדם.
- בהונאות שבהן הקורבן עצמו מעביר את הכסף, הדאטה חושף סימני לחץ, הסחת דעת והססנות — כמו תנועות עכבר חסרות מטרה ותיקונים בהקלדה.
- במקרה אמיתי, אופן ההקלדה של מספר ביטוח לאומי הוכיח שמדובר באדם אמיתי שטעה בספרה ולא בתוקף שמתחזה לאדם מת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של דוח פינטק בגלובס מארח דוקטור אושי שוהם קראוס את הילד אליעזר, SVP פרודקט בביוקאץ', לשיחה על ביומטריקה התנהגותית. אליעזר מסבירה שלכל אדם יש 'טביעת אצבע' דיגיטלית ייחודית — מהירות הקלדה, אופן אחיזת הנייד, לחץ על המקשים ותנועות עכבר — שמאפשרת לזהות אם מי שנכנס לחשבון הוא המשתמש האמיתי או עבריין. החברה בונה פרופיל לכל משתמש וגם פרופיל כללי של דפוסי התנהגות של תוקפים, ומזהה חריגות חשודות. הפרק סוקר הונאות מתקדמות כמו הונאות טלפוניות באנגליה וחטיפות טלפונים בברזיל, ואת היכולת לתפוס אותן במילי-שניות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לכל אדם יש 'טביעת אצבע' התנהגותית ייחודית במרחב הדיגיטלי — מהירות הקלדה, לחץ על המקשים ותנועות עכבר — המשמשת לזיהוי. · תוקף שמקליד תעודת זהות מתוך דף או אקסל מחלק את המספר לסגמנטים, בעוד המשתמש האמיתי שולף אותו מהזיכרון ומקליד ברצף. · המערכת מזהה לא רק את המשתמש אלא גם את דפוסי ההתנהגות של העבריינים, ויכולה לסמן משתמש חדש כחשוד גם בלי פרופיל מוקדם. · בהונאות שבהן הקורבן עצמו מעביר את הכסף, הדאטה חושף סימני לחץ, הסחת דעת והססנות — כמו תנועות עכבר חסרות מטרה ותיקונים בהקלדה. · במקרה אמיתי, אופן ההקלדה של מספר ביטוח לאומי הוכיח שמדובר באדם אמיתי שטעה בספרה ולא בתוקף שמתחזה לאדם מת.
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי - מה זה בדיוק?
15 בפברואר 20238 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוח פינטק עם דוקטור אושי שוהם קראוס מתארחת דוקטור מילי פרי, יושבת ראש מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ומנהלת פורום CBDC ישראל. היא מסבירה ש-CBDC הוא כסף פיאט של המדינה בפורמט דיגיטלי, מגובה על ידי הממשלה ולא על ידי בנק מסחרי. הנושא עלה בעקבות התפתחות הבלוקצ'יין, החשש מהיואן הדיגיטלי הסיני, ניסיון פייסבוק להנפיק מטבע (ליברה/דיאם) והיקף הפעילות של נכסים דיגיטליים. לצד היתרונות של יעילות, תחרות בנקאית ומאבק בכלכלה השחורה, קיימים אתגרים בעיקר בתחום פרטיות האזרח, ובנק ישראל מתכונן לטכנולוגיה מבלי שהכריז על הנפקה בפועל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- CBDC הוא כסף ממשלתי מגובה מדינה, בשונה מכסף בבנק מסחרי המשמש למטרות עסקיות
- הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא שאפשרה הנפקה בטוחה ואמינה של כסף דיגיטלי מרכזי
- הנפקת מטבע על ידי פייסבוק (ליברה/דיאם) והחשש מהיואן הסיני האיצו את העיסוק הממשלתי בנושא
- האתגר המרכזי הוא פרטיות — חשבון מול בנק מרכזי חושף את הפעילות הפיננסית לממשלה, מה שמסוכן במדינות לא דמוקרטיות
- בנק ישראל מכין מערכות מבלי להתחייב, כדי שיוכל להנפיק שקל דיגיטלי במהירות אם העולם יתקדם לכך
- כ-105 מדינות, המהוות 95% מהתמ"ג העולמי, בוחנות את הרעיון, בעוד סין ושוודיה מובילות ביישום
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של דוח פינטק עם דוקטור אושי שוהם קראוס מתארחת דוקטור מילי פרי, יושבת ראש מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ומנהלת פורום CBDC ישראל. היא מסבירה ש-CBDC הוא כסף פיאט של המדינה בפורמט דיגיטלי, מגובה על ידי הממשלה ולא על ידי בנק מסחרי. הנושא עלה בעקבות התפתחות הבלוקצ'יין, החשש מהיואן הדיגיטלי הסיני, ניסיון פייסבוק להנפיק מטבע (ליברה/דיאם) והיקף הפעילות של נכסים דיגיטליים. לצד היתרונות של יעילות, תחרות בנקאית ומאבק בכלכלה השחורה, קיימים אתגרים בעיקר בתחום פרטיות האזרח, ובנק ישראל מתכונן לטכנולוגיה מבלי שהכריז על הנפקה בפועל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
CBDC הוא כסף ממשלתי מגובה מדינה, בשונה מכסף בבנק מסחרי המשמש למטרות עסקיות · הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא שאפשרה הנפקה בטוחה ואמינה של כסף דיגיטלי מרכזי · הנפקת מטבע על ידי פייסבוק (ליברה/דיאם) והחשש מהיואן הסיני האיצו את העיסוק הממשלתי בנושא · האתגר המרכזי הוא פרטיות — חשבון מול בנק מרכזי חושף את הפעילות הפיננסית לממשלה, מה שמסוכן במדינות לא דמוקרטיות · בנק ישראל מכין מערכות מבלי להתחייב, כדי שיוכל להנפיק שקל דיגיטלי במהירות אם העולם יתקדם לכך · כ-105 מדינות, המהוות 95% מהתמ"ג העולמי, בוחנות את הרעיון, בעוד סין ושוודיה מובילות ביישום
כך עובד הפינטק של המסים
8 בפברואר 202313 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוח פינטק מארח דוקטור אושי שוהם קראוס את דניאל מרקוס, מייסד-שותף ו-CTO של אפריל, חברה בתחום הטקסטק — הפינטק של המיסוי בארצות הברית. מרקוס מתאר את מצוקת השוק האמריקאי: ירידה במספר רואי החשבון שעוברים ללקוחות עשירים, בעוד האזרח הממוצע מתקשה להגיש דוח מס שנתי מורכב וחובה. אפריל מציעה רואה חשבון וירטואלי אישי שמלווה את המשתמש לאורך השנה ולא רק באירוע הגשת הדוח. הפתרון נשען על אלגוריתמי NLP שקוראים ומקודדים את חוק המס המשתנה, על אגרגטורים פיננסיים שבונים תמונה אישית, ועל מודל עסקי של B2B2C המוטמע דרך הבנק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בארצות הברית הגשת דוח המס היא חובה לכל אזרח מעל גיל 18, וההחזר הממוצע עומד על כ-2,800 דולר — הסכום השני בגודלו אחרי המשכורת.
- מספר רואי החשבון ביחס לאוכלוסייה יורד באופן דרמטי, מה שדוחף אותם ללקוחות עשירים ומשאיר את האזרח הממוצע ללא שירות סטנדרטי.
- עד 2020 קידוד חוק המס המשתנה מדי שנה דרש מאות מתכנתים, אך התקדמות ה-NLP מאפשרת כיום לקרוא ולתרגם את החוק לקוד בעזרת צוות קטן.
- בארצות הברית המיסוי אינרנטי לכל החלטה פיננסית, ולכן ליווי מיסוי לאורך השנה חוסך כסף הרבה יותר מהגשת דוח בסוף השנה, שהיא too little too late.
- אפריל פועלת במודל B2B2C ומטמיעה את חוויית המס בתוך הסופר-אפים והבנקים, כשותף טבעי לחברות שלא רוצות להתעסק בקומפליינס מול ה-IRS.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של דוח פינטק מארח דוקטור אושי שוהם קראוס את דניאל מרקוס, מייסד-שותף ו-CTO של אפריל, חברה בתחום הטקסטק — הפינטק של המיסוי בארצות הברית. מרקוס מתאר את מצוקת השוק האמריקאי: ירידה במספר רואי החשבון שעוברים ללקוחות עשירים, בעוד האזרח הממוצע מתקשה להגיש דוח מס שנתי מורכב וחובה. אפריל מציעה רואה חשבון וירטואלי אישי שמלווה את המשתמש לאורך השנה ולא רק באירוע הגשת הדוח. הפתרון נשען על אלגוריתמי NLP שקוראים ומקודדים את חוק המס המשתנה, על אגרגטורים פיננסיים שבונים תמונה אישית, ועל מודל עסקי של B2B2C המוטמע דרך הבנק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בארצות הברית הגשת דוח המס היא חובה לכל אזרח מעל גיל 18, וההחזר הממוצע עומד על כ-2,800 דולר — הסכום השני בגודלו אחרי המשכורת. · מספר רואי החשבון ביחס לאוכלוסייה יורד באופן דרמטי, מה שדוחף אותם ללקוחות עשירים ומשאיר את האזרח הממוצע ללא שירות סטנדרטי. · עד 2020 קידוד חוק המס המשתנה מדי שנה דרש מאות מתכנתים, אך התקדמות ה-NLP מאפשרת כיום לקרוא ולתרגם את החוק לקוד בעזרת צוות קטן. · בארצות הברית המיסוי אינרנטי לכל החלטה פיננסית, ולכן ליווי מיסוי לאורך השנה חוסך כסף הרבה יותר מהגשת דוח בסוף השנה, שהיא too little too late. · אפריל פועלת במודל B2B2C ומטמיעה את חוויית המס בתוך הסופר-אפים והבנקים, כשותף טבעי לחברות שלא רוצות להתעסק בקומפליינס מול ה-IRS.
פודקאסטים דומים
קטע כלכלי
גלובס - Globes
ClearTech - נקודת מבט חיובית על טכנולוגיה
Hilla Omri
ומה שביניהם, Web3, NFTs, קריפטו
Nir Naamani
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik