פודקאסט·ישראלהצטרפו לניוזלטר
דוח פינטק
כלכלה ועסקים

דוח פינטק

גלובס - Globes

100 פרקים

המערכת הפיננסית נכנסה למערבולת של חידושים.

אלפי חברות סטרט-אפ רעבות, נמרצות וצעירות יוצרות ומגדירות את התחום מחדש.

בפודקאסט הדחוס והנקודתי "דו"ח פינטק", ד"ר אושי שהם קראוס מציג החידושים בשוק הבנקאות, התשלומים, הביטוח וניהול ההון.

פרק חדש בכל יום רביעי

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI — מאת דוח פינטק
6
פרקים שנותחו
31
תובנות זהב
6
שאלות בולטות
5.2
תובנות לפרק

תובנות הזהב מהארכיון

  • הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
  • נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
  • רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
  • ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
  • העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
  • טכנולוגיית AI מבטלת את מגבלות הסקייל של אנליזה אנושית ומאפשרת לנתח כל חברה בעולם, גם מניות לא מוכרות שאנליסטים אנושיים מתעלמים מהן.
  • הערך המרכזי הוא הנגשת ניתוח עומק בשפה הטבעית של המשקיע, כולל הנימוק להמלצה, כדי להגביר ביטחון בקבלת החלטות השקעה.
  • יתרון מובהק של ניתוח אלגוריתמי הוא היעדר הטיה אנושית - פוליטית, רגשית, אישית או עסקית - שפוגעת בהחלטות.
  • מודל פרדיקציה לעולם אינו מושלם; ברידג'ווייז מצהירה על כ-70 אחוז הצלחה ומדגישה שאין מודל עם 100 אחוז.
  • הבחירה במודל B2B2C נובעת מאג'נדה לגשר על הפער בין קרנות הגידור הגדולות לבין המשקיע הפשוט, ולא רק לשרת מעטים בעלי יתרון.
  • הבנקים המסורתיים יוצרים הזדמנות לבנקים חדשים דווקא בגלל חולשתם הדיגיטלית והזנחת סגמנטים פחות רווחיים.
  • המפתח אינו לעשות את מה שהבנקים עושים רק טוב יותר, אלא לחשוב על המודל מחדש בטכנולוגיה, בתמחור ובשירותים.
  • העסק הקטן הממוצע נאלץ לפזר את שירותיו הפיננסיים בין ספקים רבים כמו סטרייפ, ביל ואמריקן אקספרס, כי הבנק לא מספק אותם.
  • ריכוז כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת מוזיל עלויות וחוסך לעסק זמן ניהול יקר.
  • הכוכב הצפוני של החברה הוא להפוך את השירותים הפיננסיים לפשוטים וקלים עבור עסק קטן שאינו מעוניין לעסוק בהם.
  • לכל אדם יש 'טביעת אצבע' התנהגותית ייחודית במרחב הדיגיטלי — מהירות הקלדה, לחץ על המקשים ותנועות עכבר — המשמשת לזיהוי.
  • תוקף שמקליד תעודת זהות מתוך דף או אקסל מחלק את המספר לסגמנטים, בעוד המשתמש האמיתי שולף אותו מהזיכרון ומקליד ברצף.
  • המערכת מזהה לא רק את המשתמש אלא גם את דפוסי ההתנהגות של העבריינים, ויכולה לסמן משתמש חדש כחשוד גם בלי פרופיל מוקדם.
  • בהונאות שבהן הקורבן עצמו מעביר את הכסף, הדאטה חושף סימני לחץ, הסחת דעת והססנות — כמו תנועות עכבר חסרות מטרה ותיקונים בהקלדה.
  • במקרה אמיתי, אופן ההקלדה של מספר ביטוח לאומי הוכיח שמדובר באדם אמיתי שטעה בספרה ולא בתוקף שמתחזה לאדם מת.
  • CBDC הוא כסף ממשלתי מגובה מדינה, בשונה מכסף בבנק מסחרי המשמש למטרות עסקיות
  • הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא שאפשרה הנפקה בטוחה ואמינה של כסף דיגיטלי מרכזי
  • הנפקת מטבע על ידי פייסבוק (ליברה/דיאם) והחשש מהיואן הסיני האיצו את העיסוק הממשלתי בנושא
  • האתגר המרכזי הוא פרטיות — חשבון מול בנק מרכזי חושף את הפעילות הפיננסית לממשלה, מה שמסוכן במדינות לא דמוקרטיות

ועוד 7 תובנות לאורך הפרקים…

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 0

נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול, על מה אתם עושים עוד חמש, שש, שבע שנים?

פרק 1

למה לא למכור את זה לאנשים או למוסדות מעטים בלבד, שיוכלו לצבור יתרון גדול על אחרים?

פרק 2

אבל עוד חמש, שבע שנים, לאיזה כיוון אתה חושב שאתם תלכו?

פרק 3

יש דרך שאת יכולה לספר לי עכשיו איך מתנהג פרוטסטר?

פרק 4

מילי, בכל מקום שאני נכנס אליו, מדברים על CBDC — למה, מה קרה פתאום?

פרק 5

מה אתם יכולים להוסיף מעבר לתוכנות ניהול פיננסי קיימות כדי לעשות את זה יותר עמוק ויותר משמעותי?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של דוח פינטק
סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד שילד, מסביר כיצד הקורונה האיצה את הדיגיטציה במערכת הבנקאית ויצרה צורך לנטר תקשורת אלקטרונית באמצעות AI ו-NLP לאיתור הפרות רגולציה והתנהגות חריגה.

בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.

  • הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
  • נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
  • רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
  • ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
  • העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
השאלה הבולטת בפרק

נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול, על מה אתם עושים עוד חמש, שש, שבע שנים?

הפרק האחרון17 במאי 2023

איך מוסדות פיננסיים יכולים לאתר שיחות בעייתיות?

פרקים אחרונים

פודקאסטים דומים