דוח פינטק
גלובס - Globes
100 פרקים
על התוכנית
המערכת הפיננסית נכנסה למערבולת של חידושים. אלפי חברות סטרט-אפ רעבות, נמרצות וצעירות יוצרות ומגדירות את התחום מחדש. בפודקאסט הדחוס והנקודתי "דו"ח פינטק", ד"ר אושי שהם קראוס מציג החידושים בשוק הבנקאות, התשלומים, הביטוח וניהול ההון. פרק חדש בכל יום רביעי
מה זה דוח פינטק?
דוח פינטק הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת גלובס - Globes. ניתוח מעמיק של המהפכה הטכנולוגית המעצבת מחדש את עולם הפיננסים והבנקאות. בארכיון 100 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-10 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 100 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-10 דקות |
| הפרק האחרון | 17 במאי 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול" - הפינטק הישראלי מדבר
ד"ר אושי שוהם קראוס מושיב מולו את מובילי הפינטק ושואל אותם איפה הם רואים את עצמם בעוד שבע שנים. דור אלי גולה מברידג'ווייז מסביר איך AI מנתח מעל 43,000 חברות ומתרגם את זה לשפה אנושית, בלי הטיה פוליטית או רגשית.
פרק אחר עם אייל ליפשיץ מעמיד שאלה חדה: למה לא פשוט לחקות בנקים מסורתיים? כי הם פחות טובים בדיגיטל ומזניחים עסקים קטנים - וזו בדיוק ההזדמנות. שירן ויצמן משילד מתאר איך הקורונה כמעט הכפילה את נפח התקשורת האלקטרונית בבנקים.
מי שעוקב אחרי הצומת של כסף וטכנולוגיה מקבל כאן מפה עדכנית מפי מי שבונים אותה.
ניתוח מעמיק של המהפכה הטכנולוגית המעצבת מחדש את עולם הפיננסים והבנקאות.
המנחה
דוקטור אושי שוהם קראוס מנחה את התוכנית כדמות אקדמית ומקצועית המבקשת לחשוף את הקשרים העמוקים בין פינטק, טכנולוגיה וחברה. הוא מנהל דיאלוגים עם יזמים ובכירים בתעשייה, תוך התמקדות בהבנת השינויים המבניים שיוצרים הפתרונות הטכנולוגיים בשוק הפיננסי.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בראיונות עומק ממוקדים עם מובילי דעה בתחום הפינטק, השומרים על קצב ענייני ודיון טכני-עסקי רציני. הטון הוא אינפורמטיבי, אנליטי, ונועד להנגיש נושאים מורכבים כמו רגולציה וטכנולוגיית בינה מלאכותית לקהל המקצועי והסקרן.
תובנות הזהב מהארכיון
- החדשנות הטכנולוגית מאפשרת מעבר ממודלים של מיטב המאמץ למודלים מבוססי דאטה ואוטומציה מלאה.
- הקושי הגובר של הבנקים המסורתיים להתאים עצמם לעידן הדיגיטלי יוצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות לשחקנים חדשים.
- הטכנולוגיה הופכת להיות שקופה ונגישה ככל שהיא משולבת בתהליכים קיימים ולא כתוספת חיצונית.
- בעידן של עומס מידע, ניתוח איכותי ומבוסס AI מהווה יתרון אסטרטגי בקבלת החלטות.
- הרגולציה אינה רק אילוץ אלא מרכיב מרכזי בבניית אמון וקיימות של חברות פינטק.
התוכנית מתאימה לאנשי מקצוע, יזמים, משקיעים וסטודנטים המעוניינים להבין את המגמות המשנות את עולם הפיננסים והטכנולוגיה.
השאלות הבולטות בארכיון
נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול, על מה אתם עושים עוד חמש, שש, שבע שנים?
למה לא למכור את זה לאנשים או למוסדות מעטים בלבד, שיוכלו לצבור יתרון גדול על אחרים?
אבל עוד חמש, שבע שנים, לאיזה כיוון אתה חושב שאתם תלכו?
יש דרך שאת יכולה לספר לי עכשיו איך מתנהג פרוטסטר?
מילי, בכל מקום שאני נכנס אליו, מדברים על CBDC - למה, מה קרה פתאום?
מה אתם יכולים להוסיף מעבר לתוכנות ניהול פיננסי קיימות כדי לעשות את זה יותר עמוק ויותר משמעותי?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד שילד, מסביר כיצד הקורונה האיצה את הדיגיטציה במערכת הבנקאית ויצרה צורך לנטר תקשורת אלקטרונית באמצעות AI ו-NLP לאיתור הפרות רגולציה והתנהגות חריגה.
בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.
- הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
- נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
- רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
- ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
- העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
נגיד שאני נותן לך לחלום בגדול, על מה אתם עושים עוד חמש, שש, שבע שנים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
איך מוסדות פיננסיים יכולים לאתר שיחות בעייתיות?
פרקים אחרונים
איך מוסדות פיננסיים יכולים לאתר שיחות בעייתיות?
17 במאי 202311 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם.
- נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות.
- רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים.
- ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית.
- העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח שירן ויצמן, מנכ"ל ומייסד חברת שילד, בדוח פינטק של גלובס עם דוקטור אושי שוהם קראוס. ויצמן מתאר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הקורונה האיצה את אימוץ הדיגיטל במערכת הבנקאית, את המעבר לענן ואת העבודה ההיברידית. נפח התקשורת האלקטרונית בארגונים פיננסיים כמעט הוכפל, מה שמייצר אתגר לארגונים ולרגולטורים השומרים על שווקים יציבים ושקופים. שילד משתמשת בניתוח שפה טבעית ובבינה מלאכותית כדי לזהות סיגנלים חריגים בשיחות, מיילים וצ'אטים ולסמן אירועים שמצריכים בדיקת ציות. בחזון ארוך הטווח ויצמן מבקש להרחיב את הטכנולוגיה לסביבת עבודה בטוחה יותר, שתזהה גם הטרדות, בריונות והונאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקורונה היתה זרז שכפה על הבנקים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ולעבור לתקשורת דיגיטלית ולענן, שהפכו כיום לברירת המחדל כמעט בכל בנק בעולם. · נפח התקשורת האלקטרונית הפנימית בארגונים פיננסיים גדל כמעט פי שניים מאז הקורונה, ויוצר אוקיינוס של דאטה שקשה לדגום אך טומן בחובו תובנות רבות. · רוב השחקנים בשוק ההון אמינים ושומרי חוק, אך מיעוט של 'בד אקטורס' מנצל יתרון מידע, והרגולטורים בעולם מטילים קנסות של מאות מיליוני דולרים על בנקים גדולים. · ניתוח שפה טבעית (NLP) מאפשר לזהות 'פינג' או סיגנל חריג בשיחה, מייל או צ'אט ולהפנותו לבדיקת איש הציות, ולא רק לחפש מילה ספציפית. · העבודה ההיברידית והמרחק הגיאוגרפי הפכו את העסקים ל-unlimited, אך גם הפכו את ניטור התקשורת לאתגר רגולטורי משמעותי.
בינה מלאכותית לניתוח מניות
10 במאי 20239 דק׳אורחים:דור אלי גולהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח דור אלי גולה, סמנכל פיתוח עסקי ואחד ממקימי ברידג'ווייז, בדוח הפינטק של גלובס עם אושי שוהם קראוס. הוא מסביר שהחברה משתמשת בטכנולוגיית AI לניתוח של מעל 43,000 חברות בעולם, ומתרגמת את הניתוח לשפה אנושית טבעית בכל שפה. הניתוח נעשה בצורה השוואתית מול קבוצת ייחוס, נטול הטיה אנושית ומבוסס דאטה, עם שיעור הצלחה של כ-70 אחוז. המודל העסקי הוא B2B ו-B2B2C, שבו ברידג'ווייז מוכרת למוסדות פיננסיים, בנקים ופלטפורמות מסחר שמנגישים את הניתוחים ללקוח הקצה ללא תשלום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טכנולוגיית AI מבטלת את מגבלות הסקייל של אנליזה אנושית ומאפשרת לנתח כל חברה בעולם, גם מניות לא מוכרות שאנליסטים אנושיים מתעלמים מהן.
- הערך המרכזי הוא הנגשת ניתוח עומק בשפה הטבעית של המשקיע, כולל הנימוק להמלצה, כדי להגביר ביטחון בקבלת החלטות השקעה.
- יתרון מובהק של ניתוח אלגוריתמי הוא היעדר הטיה אנושית - פוליטית, רגשית, אישית או עסקית - שפוגעת בהחלטות.
- מודל פרדיקציה לעולם אינו מושלם; ברידג'ווייז מצהירה על כ-70 אחוז הצלחה ומדגישה שאין מודל עם 100 אחוז.
- הבחירה במודל B2B2C נובעת מאג'נדה לגשר על הפער בין קרנות הגידור הגדולות לבין המשקיע הפשוט, ולא רק לשרת מעטים בעלי יתרון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על כמה חברות בעולם מריצה Bridgewise אנליזה, ובאילו שפות?
לדברי אחד ממקימי החברה מדובר במעל 43,000 חברות, כי לטכנולוגיה אין מגבלת סקייל כמו לאנליסט אנושי. הניתוח מתורגם לשפה טבעית, כך שדובר עברית, אנגלית, מנדרינית, ספרדית או ערבית יכול לקרוא ניתוח על NVIDIA כמו על אזריאלי או על China Merchants Bank.
▾מה אחוז ההצלחה שמייחס אחד ממקימי Bridgewise למודל החיזוי של החברה?
בראיון בדוח פינטק של גלובס הוא נוקב בפחות או יותר 70% הצלחה, ומסייג שאין מודל פרדיקציה עם 100% כי אז זה כבר לא חיזוי אלא ידיעה. לדבריו גם האלגוריתם טועה לפעמים, ומה שקובע הוא התוחלת.
▾מהו המודל העסקי של Bridgewise ואיך הדוחות מגיעים למשקיע הפרטי?
המודל הוא B2B ו-B2B2C: מכירה למוסדות פיננסיים שמנגישים את השירות הלאה ללקוחות שלהם. לדבריו רוב הבנקים בישראל כבר עובדים עם החברה, וגם פלטפורמות המסחר בארץ מציגות את הניתוחים ישירות ללקוח בלי שהוא משלם עליהם בנפרד.
▾איך עובד תהליך הניתוח של מניה בודדת אצל Bridgewise?
השלב הראשון הוא איסוף כל המידע הגולמי, ואחריו חלוקת כל מניה לקבוצת הייחוס שלה, למשל חברות תעשייתיות באזור בנגלדש והודו. האלגוריתם קובע מהם הפרמטרים המשמעותיים לבחינת ביצועי החברה, ומנוע שפה פנימי הופך את המסקנות לדוח כתוב, לטענתו בלי הטיה פוליטית, רגשית או עסקית.
▾למה Bridgewise לא מוכרת את הטכנולוגיה שלה רק למוסדות מעטים שיצברו יתרון?
המרואיין מסביר שהמטרה היא לגשר על הפער מול קרנות הגידור הגדולות, שלהן כבר יש כלים מהסוג הזה לקבלת החלטות. לדבריו מגיע גם ל«גברת כהן ואדון כהן מחדרה» כלי שיעזור להם, ובעיקר כלי שיסביר להם את הנימוק, כי מי שמצליח בשוק ההון הוא מי שמבין את הפוזיציה שהוא נמצא בה.
בנקאות לעסקים קטנים בארה"ב
19 באפריל 20237 דק׳אורחים:אייל ליפשיץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוק פינטק מארח דוקטור רושי שואם קראוס את אייל ליפשיץ, מנכ"ל בלווויין. ליפשיץ מסביר שהבנקים המסורתיים פחות טובים בבנקאות דיגיטלית ואינם משרתים היטב סגמנטים מסוימים, ובהם עסקים קטנים וצרכנים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. הוא טוען שאסור פשוט לחקות את הבנקים המסורתיים אלא לחשוב על המודל מחדש מבחינה טכנולוגית, עסקית ושירותית. בלווויין משרתת מעל מאה אלף עסקים קטנים עם חשבון עובר ושב, תשלומי ספקים וקווי אשראי, ושואפת לרכז את כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת פשוטה. החזון הוא להפוך לחברה ציבורית עצמאית ולבנות את הבנקאות הגדולה ביותר לעסקים קטנים בארצות הברית כחברה ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבנקים המסורתיים יוצרים הזדמנות לבנקים חדשים דווקא בגלל חולשתם הדיגיטלית והזנחת סגמנטים פחות רווחיים.
- המפתח אינו לעשות את מה שהבנקים עושים רק טוב יותר, אלא לחשוב על המודל מחדש בטכנולוגיה, בתמחור ובשירותים.
- העסק הקטן הממוצע נאלץ לפזר את שירותיו הפיננסיים בין ספקים רבים כמו סטרייפ, ביל ואמריקן אקספרס, כי הבנק לא מספק אותם.
- ריכוז כל הניהול הפיננסי בפלטפורמה אחת מוזיל עלויות וחוסך לעסק זמן ניהול יקר.
- הכוכב הצפוני של החברה הוא להפוך את השירותים הפיננסיים לפשוטים וקלים עבור עסק קטן שאינו מעוניין לעסוק בהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה בכלל צריך בנקים חדשים לפי אייל ליפשיץ?
ליפשיץ מצביע על שתי סיבות בשוק האמריקאי: בנקים מסורתיים חלשים בהיבט הדיגיטלי, בפתיחת חשבונות ובשירותים נלווים, ויש סגמנטים שלמים שהם פשוט לא משרתים היטב. שתי הסיבות האלה יוצרות הזדמנות לבנות שירותי בנקאות חדשים שמותאמים לאותם קהלים.
▾אילו סוגי נאו-בנקים פועלים היום בארצות הברית?
ליפשיץ מזהה שני סגמנטים. הראשון הוא צרכנים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות שהבנקים היסטורית לא רצו לשרת ושהשתמשו בכרטיסי פריפייד, וכיום מקבלים מענה מבנקים כמו צ׳יים או ורו. השני הוא העולם המסחרי, ובתוכו עסקים קטנים, שהבנקים הגדולים אינם רואים בהם קהל רווחי במיוחד.
▾איך נראה הניהול הפיננסי של עסק קטן ממוצע בארצות הברית?
החשבון נפתח בסניף פיזי ולא באינטרנט, ורוב השירותים עדיין לא נגישים באופן מקוון, כך שבעל העסק מגיע לסניף בערך פעם בשבוע. במקביל השירותים מפוזרים בין ספקים: סליקה בסטרייפ, תשלומי ספקים בביל.קום, כרטיס אשראי באמריקן אקספרס, ניהול הוצאות באקספנסיפיי והפקדת צ׳קים אפילו בקוסטקו.
▾כמה עסקים משרתת בלוויין ואילו מוצרים היא מציעה?
לדברי ליפשיץ החברה משרתת מעל 100 אלף עסקים קטנים בארצות הברית שמחזיקים אצלה חשבון בנק. המוצרים כוללים חשבון עובר ושב, תשלומי ספקים וקווי אשראי, והכיוון הוא פלטפורמה אחידה לניהול פיננסי במקום אוסף מוצרים נפרדים.
▾מה החזון של בלוויין לחמש עד שבע השנים הבאות?
ליפשיץ אומר שהמטרה היא להיות חברה ציבורית ועצמאית ולבנות את הבנקאות הגדולה ביותר לעסקים קטנים בארצות הברית. הוא מוסיף שהוא גאה בכך שזה נעשה בתור חברה ישראלית.
הביומטריקה שמאחורי הונאות פיננסיות
1 במרץ 202310 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אושי שוהם קראוס מארח את הילד אליעזר מביוקאץ' לשיחה על טביעת האצבע הדיגיטלית שלנו. המערכת לומדת איך כל אחד מקליד, מזיז את העכבר ומחזיק את הטלפון, ומזהה אם מי שנכנס לחשבון הוא בעל החשבון או עבריין. הטכנולוגיה תופסת בזמן אמת הונאות מתוחכמות, כמו מקרים של העברת כספים תחת לחץ או חטיפות טלפונים בברזיל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פרוטסטרים נוטים לחלק מספרים כמו תעודת זהות למקטעים בזמן הקלדה, בעוד משתמש אמיתי שולף אותם מהזיכרון ברצף.
- המערכת מזהה לחץ או הסחת דעת של קורבן הונאה לפי תנועות עכבר ללא מטרה, היסוסים לפני לחיצה ותיקוני הקלדה מרובים.
- אפשר להבדיל בין טעות אנוש אמיתית לבין ניסיון הונאה לפי אופן ההקלדה, כפי שקרה במקרה של אדם שהקיש בטעות מספר של אדם מת.
- הזיהוי מתבצע תוך מילי-שניות ומאפשר לבנקים לעצור עסקאות חשודות עוד לפני שהן מושלמות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי ביומטריקה התנהגותית ואילו נתונים היא אוספת?
סמנכל המוצר של BioCatch מסבירה בשיחה עם דוקטור אושי שוהם קראוס שלכל אדם יש דפוס התנהגות ייחודי מול המחשב או הנייד: מהירות הקלדה, האופן שבו הוא מחזיק את הטלפון, הקלדה ביד אחת או בשתיים, כמות הלחץ על המקשים ותנועות העכבר. החיישנים של iOS, Android או הדפדפן מאפשרים לאסוף את הנתונים האלה כמעין טביעת אצבע דיגיטלית.
▾איך אפשר לזהות שמי שמקליד מספר תעודת זהות אינו בעליו?
אדם ששולף את תעודת הזהות שלו מהזיכרון לטווח ארוך מקליד תשע ספרות ברצף. מי שמעתיק אותן מפתק או מגיליון אקסל מחלק אותן לסגמנטים, למשל שלוש ספרות בכל פעם. סימנים נוספים הם שימוש מוגבר ב-developer tools ובקיצורי מקלדת, ודילוג על שדות לא חובה כמו בחירת עיצוב לכרטיס האשראי.
▾מה קרה במקרה של מנפיק כרטיסי האשראי שהיה בטוח שמדובר בהונאה בגלל Social Security Number של אדם מת?
המנפיק היה משוכנע שמדובר בהונאה, אבל הניתוח ההתנהגותי הראה שהמקליד מכיר היטב את הנתונים שלו. כשהמנפיק בכל זאת חייג למספר הטלפון שהוזן בטופס התברר שהאדם פשוט טעה בספרה אחת, וכך הגיע למספר של אדם מת במקום לשלו.
▾כמה מפסידים באנגליה מהונאת שתי השיחות ואיך היא עובדת?
ההפסדים באנגליה מגיעים לקרוב למיליארד פאונד. בשלב הראשון מתקשרים אליך כאילו מחברת הכבלים ומבקשים ממך להעביר כסף. כחצי שעה אחר כך מתקשרים שוב כאילו מהבנק, מספרים לך שנפלת בהונאה ידועה, ומבקשים שתעביר במהירות את כל הכסף לחשבון חדש שכביכול נפתח עבורך.
▾אילו סימנים מעידים שמישהו מכתיב למשתמש מה לעשות בזמן העברה בנקאית?
תנועות עכבר חסרות מטרה בזמן שמישהו מדריך אותו בטלפון, תיקונים רבים בהקלדת מספר החשבון, וההססנות שלפני הלחיצה על הכפתור להעברת כל הכסף. המערכת מחזירה לבנקים תשובה בפחות משנייה, ברמת מילישניות, והבנק מחליט באותו רגע אם לעצור את הטרנזקציה.
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי - מה זה בדיוק?
15 בפברואר 20238 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוח פינטק עם דוקטור אושי שוהם קראוס מתארחת דוקטור מילי פרי, יושבת ראש מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ומנהלת פורום CBDC ישראל. היא מסבירה ש-CBDC הוא כסף פיאט של המדינה בפורמט דיגיטלי, מגובה על ידי הממשלה ולא על ידי בנק מסחרי. הנושא עלה בעקבות התפתחות הבלוקצ'יין, החשש מהיואן הדיגיטלי הסיני, ניסיון פייסבוק להנפיק מטבע (ליברה/דיאם) והיקף הפעילות של נכסים דיגיטליים. לצד היתרונות של יעילות, תחרות בנקאית ומאבק בכלכלה השחורה, קיימים אתגרים בעיקר בתחום פרטיות האזרח, ובנק ישראל מתכונן לטכנולוגיה מבלי שהכריז על הנפקה בפועל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- CBDC הוא כסף ממשלתי מגובה מדינה, בשונה מכסף בבנק מסחרי המשמש למטרות עסקיות
- הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא שאפשרה הנפקה בטוחה ואמינה של כסף דיגיטלי מרכזי
- הנפקת מטבע על ידי פייסבוק (ליברה/דיאם) והחשש מהיואן הסיני האיצו את העיסוק הממשלתי בנושא
- האתגר המרכזי הוא פרטיות - חשבון מול בנק מרכזי חושף את הפעילות הפיננסית לממשלה, מה שמסוכן במדינות לא דמוקרטיות
- בנק ישראל מכין מערכות מבלי להתחייב, כדי שיוכל להנפיק שקל דיגיטלי במהירות אם העולם יתקדם לכך
- כ-105 מדינות, המהוות 95% מהתמ"ג העולמי, בוחנות את הרעיון, בעוד סין ושוודיה מובילות ביישום
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה זה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, ובמה הוא שונה מהכסף בחשבון הבנק?
ד״ר מילי פרי מסבירה שמדובר בכסף פיאט של המדינה, אבל כקוד אלקטרוני במקום שטרות ומטבעות. ההבדל המרכזי הוא שהחשבון מגובה על ידי הממשלה בדיוק כמו מזומן, ולא על ידי בנק מסחרי שיש לו מטרות עסקיות משלו.
▾למה הנושא של השקל הדיגיטלי עלה לסדר היום דווקא בשנים האחרונות?
פרי מונה כמה רקעים: טכנולוגיית הבלוקצ׳יין שאפשרה הנפקה בטוחה ואמינה של כסף דיגיטלי, החשש המערבי מדומיננטיות של היואן הדיגיטלי הסיני, והיום שבו פייסבוק הודיעה על מטבע משלה, ליברה שהפך לדיאם ובסוף לא הונפק. יש גם מי שמצביע על כך שהנכסים הדיגיטליים הגיעו להיקף פעילות של טריליוני דולרים.
▾מהו אתגר הפרטיות במטבע דיגיטלי של בנק מרכזי?
מכיוון שהחשבון נפתח מול הבנק המרכזי, כל הפעילות הפיננסית של האזרח חשופה לממשלה ולא רק לבנק מסחרי. פרי מזהירה שבמדינות שאינן דמוקרטיות אפשר לעקוב אחרי אזרחים ואף להחליט מה מותר ומה אסור לקנות בכסף הזה, והאנונימיות שיש היום במזומן נלקחת.
▾כמה מדינות בוחנות מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי ואיפה ישראל עומדת?
לפי פרי כ-105 מדינות, שמייצגות כ-95 אחוז מהתמ״ג הגלובלי, מתנסות ברעיון ובוחנות אותו, כשסין ושוודיה מהמתקדמות ובנק ההסדרים הבינלאומיים מפעיל פרויקטים משותפים. בנק ישראל לא הכריז בשום שלב שינפיק שקל דיגיטלי, אבל הוא מכין את המערכות כדי שיוכל ללחוץ על הכפתור בזמן קצר יחסית אם העולם יתקדם לשם.
▾אילו תועלות מיוחסות להנפקת שקל דיגיטלי?
פרי מונה חלופה יעילה ובטוחה למערכת תשלומים חוצת גבולות, הגדלת התחרות בבנקאות בזכות כניסת נאו-בנקים, בנקים דיגיטליים וחברות פינטק, ותשתית שתומכת בכסף מתוכנת ובכלכלה מבוזרת. לצד זה היא מציינת הקטנה של השימוש במזומן, שמעמיקה את המלחמה בכלכלה השחורה ובהלבנת הון ומקטינה את נטל המס על האזרחים.
כך עובד הפינטק של המסים
8 בפברואר 202313 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של דוח פינטק מארח דוקטור אושי שוהם קראוס את דניאל מרקוס, מייסד-שותף ו-CTO של אפריל, חברה בתחום הטקסטק - הפינטק של המיסוי בארצות הברית. מרקוס מתאר את מצוקת השוק האמריקאי: ירידה במספר רואי החשבון שעוברים ללקוחות עשירים, בעוד האזרח הממוצע מתקשה להגיש דוח מס שנתי מורכב וחובה. אפריל מציעה רואה חשבון וירטואלי אישי שמלווה את המשתמש לאורך השנה ולא רק באירוע הגשת הדוח. הפתרון נשען על אלגוריתמי NLP שקוראים ומקודדים את חוק המס המשתנה, על אגרגטורים פיננסיים שבונים תמונה אישית, ועל מודל עסקי של B2B2C המוטמע דרך הבנק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בארצות הברית הגשת דוח המס היא חובה לכל אזרח מעל גיל 18, וההחזר הממוצע עומד על כ-2,800 דולר - הסכום השני בגודלו אחרי המשכורת.
- מספר רואי החשבון ביחס לאוכלוסייה יורד באופן דרמטי, מה שדוחף אותם ללקוחות עשירים ומשאיר את האזרח הממוצע ללא שירות סטנדרטי.
- עד 2020 קידוד חוק המס המשתנה מדי שנה דרש מאות מתכנתים, אך התקדמות ה-NLP מאפשרת כיום לקרוא ולתרגם את החוק לקוד בעזרת צוות קטן.
- בארצות הברית המיסוי אינרנטי לכל החלטה פיננסית, ולכן ליווי מיסוי לאורך השנה חוסך כסף הרבה יותר מהגשת דוח בסוף השנה, שהיא too little too late.
- אפריל פועלת במודל B2B2C ומטמיעה את חוויית המס בתוך הסופר-אפים והבנקים, כשותף טבעי לחברות שלא רוצות להתעסק בקומפליינס מול ה-IRS.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של דוח פינטק מארח דוקטור אושי שוהם קראוס את דניאל מרקוס, מייסד-שותף ו-CTO של אפריל, חברה בתחום הטקסטק - הפינטק של המיסוי בארצות הברית. מרקוס מתאר את מצוקת השוק האמריקאי: ירידה במספר רואי החשבון שעוברים ללקוחות עשירים, בעוד האזרח הממוצע מתקשה להגיש דוח מס שנתי מורכב וחובה. אפריל מציעה רואה חשבון וירטואלי אישי שמלווה את המשתמש לאורך השנה ולא רק באירוע הגשת הדוח. הפתרון נשען על אלגוריתמי NLP שקוראים ומקודדים את חוק המס המשתנה, על אגרגטורים פיננסיים שבונים תמונה אישית, ועל מודל עסקי של B2B2C המוטמע דרך הבנק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בארצות הברית הגשת דוח המס היא חובה לכל אזרח מעל גיל 18, וההחזר הממוצע עומד על כ-2,800 דולר - הסכום השני בגודלו אחרי המשכורת. · מספר רואי החשבון ביחס לאוכלוסייה יורד באופן דרמטי, מה שדוחף אותם ללקוחות עשירים ומשאיר את האזרח הממוצע ללא שירות סטנדרטי. · עד 2020 קידוד חוק המס המשתנה מדי שנה דרש מאות מתכנתים, אך התקדמות ה-NLP מאפשרת כיום לקרוא ולתרגם את החוק לקוד בעזרת צוות קטן. · בארצות הברית המיסוי אינרנטי לכל החלטה פיננסית, ולכן ליווי מיסוי לאורך השנה חוסך כסף הרבה יותר מהגשת דוח בסוף השנה, שהיא too little too late. · אפריל פועלת במודל B2B2C ומטמיעה את חוויית המס בתוך הסופר-אפים והבנקים, כשותף טבעי לחברות שלא רוצות להתעסק בקומפליינס מול ה-IRS.
בנקים: מבט לעתיד
1 בפברואר 202311 דק׳מה צופן העתיד לפינטק?
25 בינואר 202311 דק׳חברות פינטק והמשבר בהייטק
18 בינואר 202310 דק׳מה צריך לדעת על דירוג האשראי?
11 בינואר 202311 דק׳
פודקאסטים דומים
קטע כלכלי
גלובס - Globes
לא סופי Not Final
כאן | Kan
הכספת של אושי
משפחה פודקאסט
גרושה וחופשייה - הפודקאסט
גרושה וחופשייה
ומה שביניהם, Web3, NFTs, קריפטו
Nir Naamani
Proof of Talk - פודקאסט על בלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים
רון הגפני, רז מישורי, אמיר הגפני