פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים
נעמה קיביליס מאירי63 פרקים
על התוכנית
שמי נעמה קיביליס מאירי ואני פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית קלינית. בפודקאסט הזה אני מזמינה אתכן/ם להצטרף אליי ולצלול אל התחום המרתק של הפסיכולוגיה השיקומית, שעוסקת בהיבטים הנפשיים של תהליך השיקום של האדם המשתקם ושל הסביבה שלו. אני והאורחים/ות שלי כאן כדי לדבר על התכל'ס, בשפה יומיומית ובגובה העיניים. נביא את הסיפורים מהשטח - שהם לאו דווקא סיפורי גבורה, ואין בהם תמיד הפי אנדינג - אבל הם הכי אמיתיים וכנים שיש. האזנה נעימה! לאתר הבית שלי: www.into-aging.com לקבוצת ווטסאפ שקטה בה תקבלו עדכונים על פרקים חדשים שעולים לאוויר: https://chat.whatsapp.com/D6VQLfkmndK5mzmStuf6eC
מה זה פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים?
פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת נעמה קיביליס מאירי. פודקאסט המגשר בין ידע נוירו-פסיכולוגי מקצועי לבין המורכבות האנושית שבתהליכי החלמה ושיקום. בארכיון 63 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-40 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 63 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-40 דקות |
| הפרק האחרון | 6 במרץ 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
"מבוגרים, ותיקים, זקנים - איך תרצי שנקרא להם?"
נעמה קיביליס מאירי פותחת דיון על שיקום גריאטרי דווקא ביישור קו על מילים, וקובעת טון כן על זקנה וגילנות. ההנחה שהיא מפריכה: היכולת להשתקם קיימת בכל גיל, וגם מעל 65 יש חזרה לתפקוד מלא.
נטלי בר אור, שנולדה עם שיתוק מוחין, מתארת את הדיסוננס בין המסר 'את כמו כולם' לבין המציאות שנראית לעין - ואיך זה עיכב את גיבוש הזהות שלה.
ידע נוירו-פסיכולוגי מונגש בגובה העיניים, עם דגש על החיבור בין גוף לנפש.
פודקאסט המגשר בין ידע נוירו-פסיכולוגי מקצועי לבין המורכבות האנושית שבתהליכי החלמה ושיקום.
המנחה
נעמה קיבליס מאירי מנחה את התוכנית בגישה מקצועית, אמפתית וסקרנית, השואפת להנגיש ידע מורכב לקהל הרחב. היא משמשת כמגשרת בין העולם האקדמי-טיפולי לבין החוויה האנושית של המטופלים, ומייצרת שיח בגובה העיניים עם מומחים מובילים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק מקצועיות המשלבות ידע תיאורטי עם דוגמאות מהשטח, תוך שמירה על קצב ברור ומובנה. הטון הוא חינוכי, מכבד ואנושי, המדגיש את החיבור בין הטיפול הרפואי-שיקומי לבין ההיבטים הנפשיים והחברתיים של ההחלמה.
תובנות הזהב מהארכיון
- השיקום אינו רק רפואי או פיזי, אלא תהליך רב-ממדי המחייב שילוב הדוק בין גוף, נפש וחברה.
- קיימת חשיבות קריטית לגישור על הפער בין ממצאי הדמיה או אבחון מופשט לבין התפקוד היומיומי של המטופל.
- גורמים חברתיים כמו סטיגמה או הכחשת מוגבלות מהווים חסם פנימי לעיבוד רגשי ולשיקום.
- כוחה של קבוצת השווים ותחושת השייכות הוא כלי טיפולי משלים משמעותי שאינו מחליף אך מעצים את העבודה המקצועית.
- היכולת להשתקם ולשפר את איכות החיים קיימת בכל גיל, ותלויה בשינוי התפיסה העצמית והסביבתית של האדם.
התוכנית מיועדת לאנשי מקצוע מתחומי הטיפול והשיקום, סטודנטים, מטופלים ובני משפחותיהם, ומספקת למאזין כלים להבנת תהליכי החלמה מורכבים.
השאלות הבולטות בארכיון
פרופ' אופיין, איך מייצרים מאפס תחום שלם, ללא תקדימים וללא פרוטוקולים - איך ידעת לאן ללכת כשהקמת את המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- עונה 2 פרק 14 | "המצפן השיקומי" - פרק לייב חגיגי בכנס החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית
- עונה 2 פרק 13 | פיזיותרפיה בשיקום עם דור הוכמן
- עונה 2 פרק 12 | התמודדות משפחתית עם מוגבלות עם נטלי בר-אור
- עונה 2 פרק 11 | שיקום בזיקנה עם נטלי פרקש
- עונה 2 פרק 10 | אבחון נוירופסיכולוגי עם אייל חלד
- עונה 2 פרק 9 | הפרעה בתקשורת חברתית עם יעל ברוקנר ויעל פרץ
ארבעה פסיכולוגים שיקומיים מדורות שונים חושפים מאה שנות מסע של המקצוע בישראל, ממלחמת יום כיפור ועד לבמה של שורדי הנובה.
פרק מיוחד שהוקלט בשידור חי בכנס השנתי של החטיבה לפסיכולוגיה השיקומית בנתניה, בהנחיית ד"ר אורן סגל באומגרטן ונעמה קיבליס מאירי. הפרק מארח ארבעה פסיכולוגים ופסיכולוגיות מדורות שונים שמספרים על יוזמות פורצות דרך בתחום: ד"ר ריבי פריי על יחידת 'ממשיכים בחיים' שמכשירה פצועי צה"ל ותיקים לחנוך את פצועי המלחמה הנוכחית, ופרופ' דני אופיין שהקים והוביל ארבעים שנה את המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי מאפס, אחרי מלחמת יום כיפור. בהמשך מצטרפת ענת אדר זלטשטיין שמספרת על תיאטרון 'פלטפורמה' שהפך עדויות של שורדי הנובה למחזה ככלי טיפולי. מתאים למטפלים, אנשי שיקום וכל מי שמתעניין בהיבטים הנפשיים של החלמה מטראומה ופציעה.
- חונכות עמיתים היא כוח עצום בשיקום: פצוע ותיק שמתפקד ומגיע למיטת הפצוע החדש מחולל מעבר מייאוש לתקווה ומבדידות לתחושת שייכות - זהו שירות משלים שלא מחליף טיפול פסיכולוגי.
- הנוירופסיכולוגיה השיקומית בישראל נולדה מאפס בשנות ה-70, ללא ז'ורנלים, פרוטוקולים או תוכניות לימוד; המכון הלאומי החל עם שמונה פציינטים בלבד בבית הלוחם ארבעה ימים בשבוע.
- התפתחות התחום נשענה על שני מהפכים מקבילים: המהפכה הקוגניטיבית ומהפכת ההדמיה (CT/MRI), שאיפשרו לראות את המוקד השיקומי בטיפול הקוגניטיבי בנפגעי מוח.
- פסיכולוגיה שיקומית סובלת מתת-הכרה ציבורית - עד המלחמה רבים כלל לא ידעו מהי, ורק האירועים האחרונים העלו את המודעות למקצוע.
- תהליך היצירה התיאטרלי עם שורדי הנובה נשען על שלושה עמודי תווך: הקבוצתיות ככוח מחזיק, היצירתיות כטרנספורמטיבית, והעדות ככוח מרפא - כאשר עצם הפיכת העדות למחזה היא תהליך טיפולי.
פרופ' אופיין, איך מייצרים מאפס תחום שלם, ללא תקדימים וללא פרוטוקולים - איך ידעת לאן ללכת כשהקמת את המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
נעמה קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית, מארחת אנשי שטח ומשתקמים ומדברת על הצד הנפשי של שיקום - בלי ז'רגון, ובלי לפברק הפי אנד.
- נטלי בר אור, שנולדה עם שיתוק מוחין, על הדיסוננס בין המסר 'את כמו כולם' לבין מציאות יומיומית של מוגבלות נראית - וכמה מצוקה הוא יוצר.
- דור הוכמן, פיזיותרפיסט במרכז שיקום שהוקם בידי שתי נפגעות חוט שדרה, מסביר שתפקידו חורג מתרגילים: הפן הרגשי הוא חלק מהטיפול.
- התובנה החוזרת: קבוצת שווים היא קריטית - מקום שבו השונות נעלמת ונשארת שייכות.
"מתי הבנת שזה מה שיש לך?" שואלת נעמה קיביליס מאירי את נטלי בר אור, עובדת סוציאלית שנולדה עם שיתוק מוחין. התשובה לוקחת אותן אל אחד החללים הכי כואבים בשיקום: הפער בין מה שהחברה ממהרת לומר, "את כמו כולם", לבין מה שילד עם מוגבלות נראית חווה בפועל. נטלי מתארת איך הפער הזה לבדו יכול לעכב גיבוש זהות ולהוליד בדידות.
זה בדיוק התחום שהפודקאסט הזה פותח. קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית קלינית, מסרבת לדבר בז'רגון. היא בוחרת בשפה יומיומית ובגובה העיניים, כך שגם מי שלא מהתחום נכנס פנימה. ובמרכז עומד לא רק המשתקם אלא גם המשפחה שעוברת תהליך משלה.
אחד הדברים שמייחדים את האורחים הוא שהם אנשי שטח, לא תיאורטיקנים. דור הוכמן, פיזיותרפיסט במרכז שהוקם כעמותה בידי שתי נפגעות חוט שדרה, מסביר שתפקידו לא נגמר בתרגיל - הוא לוקח מטרה תפקודית, מפרק אותה לשלבים, ובדרך נתקל שוב ושוב בצד הרגשי שאי אפשר לעקוף.
מה שעושה את ההאזנה למשמעותית הוא דווקא חוסר הזיוף. אלה לא תמיד סיפורי גבורה ולא תמיד יש סוף טוב, אבל הם כנים. מי שנמצא בעצמו בתוך תהליך, או קרוב למישהו שכן, ימצא כאן קול מקצועי שמדבר אליו כאדם.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
עונה 2 פרק 14 | "המצפן השיקומי" - פרק לייב חגיגי בכנס החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק מיוחד שהוקלט בשידור חי בכנס השנתי של החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית. נעמה קיביליס מאירי וד"ר אורן סגל באומגרטן מראיינים דמויות שהובילו מיזמים פורצי דרך בתחום, מהקמת המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי ועד חונכות עמיתים לפצועי 'חרבות ברזל'. מתאים לאנשי מקצוע ולמתעניינים בתחום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
50 שנה של פסיכולוגיה שיקומית בישראל - פרק לייב חגיגי מהכנס.
- מיזם חונכות העמיתים לפצועי מלחמה קשים קם בעיצומה של 'חרבות ברזל'
- חיבור מרתק בין עולם הטיפול לבמת התיאטרון עם שורדי הנובה
פרקים אחרונים
עונה 2 פרק 14 | "המצפן השיקומי" - פרק לייב חגיגי בכנס החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית
6 במרץ 202627 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
על הבמה בכנס השנתי של החטיבה לפסיכולוגיה השיקומית, דוקטור אורן סגל באונגרטן ונעמה קיביליס מאירי מארחים פסיכולוגים ופסיכולוגיות מדורות שונים. דוקטור ריבי פריי מספרת איך הודעה בקבוצת וואטסאפ הובילה אותה ליחידת "ממשיכים בחיים", שבה פצועי צה"ל ותיקים מלווים פצועי מלחמה. היא מתארת את הכוח של מפגש עם אדם שכבר בנה חיים מלאים אחרי הפציעה, ואת המעבר מייאוש לתקווה ומבדידות לשייכות. פרופסור דני אופיין חוזר לשנות ה-70, לתקופה שבה הנוירופסיכולוגיה עוד הייתה בתחילת דרכה, ומספר על הקמת המכון לשיקום נפגעי ראש עם שמונה מטופלים בבית הלוחם. הוא גם משתף ביוזמה להרחבת הפעילות לצפון, כדי שאנשים מהגולן, מקריית שמונה ומטבריה יוכלו לקבל מענה קרוב לבית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניסיון החיים של פצועים ותיקים הוא ידע שיקומי בפני עצמו, במיוחד כשהוא נותן לפצוע חדש תמונה ממשית של חיים אחרי הפציעה.
- חונכות עמיתים אינה מחליפה פסיכולוג או טיפול, אלא מוסיפה תמיכה רגשית, חברתית ומעשית שקשה לקבל מאיש מקצוע בלבד.
- המעבר מייאוש לתקווה מתחיל לפעמים במפגש פשוט עם אדם שמתפקד, עובד וחי חיים מלאים אחרי פציעה דומה.
- הפסיכולוגיה השיקומית בישראל צמחה בלי פרוטוקולים מוכנים, מתוך צורך ממשי לטפל באנשים עם פגיעות מוחיות אחרי המלחמות.
- הקמת שירותים בפריפריה משנה את השיקום בפועל, כי היא חוסכת מאנשים נסיעות ארוכות ומקרבת את הטיפול לבית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
על הבמה בכנס השנתי של החטיבה לפסיכולוגיה השיקומית, דוקטור אורן סגל באונגרטן ונעמה קיביליס מאירי מארחים פסיכולוגים ופסיכולוגיות מדורות שונים. דוקטור ריבי פריי מספרת איך הודעה בקבוצת וואטסאפ הובילה אותה ליחידת "ממשיכים בחיים", שבה פצועי צה"ל ותיקים מלווים פצועי מלחמה. היא מתארת את הכוח של מפגש עם אדם שכבר בנה חיים מלאים אחרי הפציעה, ואת המעבר מייאוש לתקווה ומבדידות לשייכות. פרופסור דני אופיין חוזר לשנות ה-70, לתקופה שבה הנוירופסיכולוגיה עוד הייתה בתחילת דרכה, ומספר על הקמת המכון לשיקום נפגעי ראש עם שמונה מטופלים בבית הלוחם. הוא גם משתף ביוזמה להרחבת הפעילות לצפון, כדי שאנשים מהגולן, מקריית שמונה ומטבריה יוכלו לקבל מענה קרוב לבית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניסיון החיים של פצועים ותיקים הוא ידע שיקומי בפני עצמו, במיוחד כשהוא נותן לפצוע חדש תמונה ממשית של חיים אחרי הפציעה. · חונכות עמיתים אינה מחליפה פסיכולוג או טיפול, אלא מוסיפה תמיכה רגשית, חברתית ומעשית שקשה לקבל מאיש מקצוע בלבד. · המעבר מייאוש לתקווה מתחיל לפעמים במפגש פשוט עם אדם שמתפקד, עובד וחי חיים מלאים אחרי פציעה דומה. · הפסיכולוגיה השיקומית בישראל צמחה בלי פרוטוקולים מוכנים, מתוך צורך ממשי לטפל באנשים עם פגיעות מוחיות אחרי המלחמות. · הקמת שירותים בפריפריה משנה את השיקום בפועל, כי היא חוסכת מאנשים נסיעות ארוכות ומקרבת את הטיפול לבית.
עונה 2 פרק 13 | פיזיותרפיה בשיקום עם דור הוכמן
24 בינואר 202632 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דור הוכמן, פיזיותרפיסט ומנהל מחלקת הקייס מנג'מנט במרכז השיקום הנוירולוגי Move to Motion, מספר לנעמה קיביליס מאירי איך עבר מעבודה בתחום האורתופדי לשיקום נוירולוגי. מבחינתו, פיזיותרפיה אינה מסתכמת בתרגילים: מתחילים ממטרה תפקודית של המטופל, מזהים מה מונע ממנו להגיע אליה ומפרקים את הדרך לשלבים שאפשר לעבוד עליהם. לצד מתיחות, עיסוי, גירויים חשמליים, דיקור וכלים נוספים, המטפל נדרש להתמודד גם עם תסכול, קנאה, ירידה במוטיבציה ושיחות אישיות קשות. השיחה מדגישה את העבודה המשותפת בין אנשי המקצוע ואת הרצון להעביר את היכולות מחדר הטיפולים אל החיים, הפעילות הגופנית והקשרים החברתיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מטרה טיפולית טובה מחוברת לתפקוד שהמטופל רוצה להשיג, ולא רק לתנועה או לשריר מסוים.
- גם כשמטרה כמו הליכה או משחק כדורגל רחוקה, אפשר לפרק אותה למטרות קטנות בלי להבטיח תוצאה או לוח זמנים.
- שיפור קטן עשוי לדרוש שבועות של דיוק, הכוונה וחזרה לפני שהוא הופך לתנועה שימושית.
- הפיזיותרפיסט נדרש לדרבן, להקשיב ולזהות מצוקה, ובמקרים המתאימים להיעזר בפסיכולוגים.
- טיפול במרחב משותף עלול לעורר השוואה וקנאה, ולכן צריך להסביר לכל מטופל למה תוכנית העבודה שלו שונה.
- השיקום ממשיך מחוץ למרכז דרך פעילות גופנית, השתלבות במעגלים חברתיים ותחזוקה של איכות החיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דור הוכמן, פיזיותרפיסט ומנהל מחלקת הקייס מנג'מנט במרכז השיקום הנוירולוגי Move to Motion, מספר לנעמה קיביליס מאירי איך עבר מעבודה בתחום האורתופדי לשיקום נוירולוגי. מבחינתו, פיזיותרפיה אינה מסתכמת בתרגילים: מתחילים ממטרה תפקודית של המטופל, מזהים מה מונע ממנו להגיע אליה ומפרקים את הדרך לשלבים שאפשר לעבוד עליהם. לצד מתיחות, עיסוי, גירויים חשמליים, דיקור וכלים נוספים, המטפל נדרש להתמודד גם עם תסכול, קנאה, ירידה במוטיבציה ושיחות אישיות קשות. השיחה מדגישה את העבודה המשותפת בין אנשי המקצוע ואת הרצון להעביר את היכולות מחדר הטיפולים אל החיים, הפעילות הגופנית והקשרים החברתיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מטרה טיפולית טובה מחוברת לתפקוד שהמטופל רוצה להשיג, ולא רק לתנועה או לשריר מסוים. · גם כשמטרה כמו הליכה או משחק כדורגל רחוקה, אפשר לפרק אותה למטרות קטנות בלי להבטיח תוצאה או לוח זמנים. · שיפור קטן עשוי לדרוש שבועות של דיוק, הכוונה וחזרה לפני שהוא הופך לתנועה שימושית. · הפיזיותרפיסט נדרש לדרבן, להקשיב ולזהות מצוקה, ובמקרים המתאימים להיעזר בפסיכולוגים. · טיפול במרחב משותף עלול לעורר השוואה וקנאה, ולכן צריך להסביר לכל מטופל למה תוכנית העבודה שלו שונה. · השיקום ממשיך מחוץ למרכז דרך פעילות גופנית, השתלבות במעגלים חברתיים ותחזוקה של איכות החיים.
עונה 2 פרק 12 | התמודדות משפחתית עם מוגבלות עם נטלי בר-אור
7 בינואר 202641 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נטלי בר-אור, עובדת סוציאלית ומדריכת הורים שנולדה עם שיתוק מוכין, חוזרת לילדות שבה כמעט כל האנרגיה הופנתה לשיקום ולהשגת הליכה עצמאית. בגיל שש היא התחילה ללכת ועלתה לבית ספר רגיל, וההישגים האלה נתפסו כניצחון על המגבלה. לצד האמונה הגדולה של הוריה ביכולות שלה, היא קיבלה מסר שאין לה שום דבר, בזמן שילדים שאלו למה היא הולכת אחרת והיא עצמה הרגישה היטב את הפער. מכאן נולדה מצוקה עמוקה: רצון עז להיות כמו כולם, בלי מילים שמסבירות את השונות ובלי קבוצת שווים שנותנת תחושת שייכות. בגיל ההתבגרות היא התרחקה מאנשים עם מוגבלות והפנימה את הסטיגמה כלפיהם, עד שהחיבור לזהות המוגבלות הפך לתהליך בפני עצמו. בתוך הבדידות היו גם דמויות שראו אותה באמת, ובהן סרה, מחנכת שהייתה אם לילדה עם שיתוק מוכין והעניקה לה הבנה, ליווי ותחושה שהיא חלק מהכיתה. החוויות האלה מתחברות לעבודתה כיום בליווי הורים שמגדלים ילדים עם מוגבלות והורים שהם עצמם עם מוגבלות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אמונה ביכולת של ילד יכולה לקדם אותו רחוק, אבל הכחשת המגבלה עלולה להשאיר אותו בלי שפה להבין את עצמו ובלי תמיכה מול תגובות הסביבה.
- המצוקה החריפה דווקא כשהמסר החיצוני היה שאין שום דבר, בעוד נטלי ראתה את ההבדלים בינה לבין ילדים אחרים וחוותה אותם מדי יום.
- השתלבות אינה תמיד שייכות. נטלי השתתפה בטיולים, במסיבות ובשיעורי התעמלות, אך הרגישה שוב ושוב את גבולות המקום שניתן לה.
- קבוצת שווים מאפשרת לנוח מהצורך להסביר, לפגוש אנשים שחיים חוויה דומה ולהבין שלא נשארים לבד בעולם.
- דמות חינוכית שמבינה את המוגבלות יכולה לשנות את החוויה של ילד. סרה העניקה לנטלי הכרה, שיחות ומאמץ ממשי לחבר אותה לכיתה.
- הפנמת הסטיגמה גרמה לנטלי להתרחק מאנשים עם מוגבלות, ולכן החיבור מחדש לזהות שלה דרש זמן ועזרה מאדם אחר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נטלי בר-אור, עובדת סוציאלית ומדריכת הורים שנולדה עם שיתוק מוכין, חוזרת לילדות שבה כמעט כל האנרגיה הופנתה לשיקום ולהשגת הליכה עצמאית. בגיל שש היא התחילה ללכת ועלתה לבית ספר רגיל, וההישגים האלה נתפסו כניצחון על המגבלה. לצד האמונה הגדולה של הוריה ביכולות שלה, היא קיבלה מסר שאין לה שום דבר, בזמן שילדים שאלו למה היא הולכת אחרת והיא עצמה הרגישה היטב את הפער. מכאן נולדה מצוקה עמוקה: רצון עז להיות כמו כולם, בלי מילים שמסבירות את השונות ובלי קבוצת שווים שנותנת תחושת שייכות. בגיל ההתבגרות היא התרחקה מאנשים עם מוגבלות והפנימה את הסטיגמה כלפיהם, עד שהחיבור לזהות המוגבלות הפך לתהליך בפני עצמו. בתוך הבדידות היו גם דמויות שראו אותה באמת, ובהן סרה, מחנכת שהייתה אם לילדה עם שיתוק מוכין והעניקה לה הבנה, ליווי ותחושה שהיא חלק מהכיתה. החוויות האלה מתחברות לעבודתה כיום בליווי הורים שמגדלים ילדים עם מוגבלות והורים שהם עצמם עם מוגבלות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אמונה ביכולת של ילד יכולה לקדם אותו רחוק, אבל הכחשת המגבלה עלולה להשאיר אותו בלי שפה להבין את עצמו ובלי תמיכה מול תגובות הסביבה. · המצוקה החריפה דווקא כשהמסר החיצוני היה שאין שום דבר, בעוד נטלי ראתה את ההבדלים בינה לבין ילדים אחרים וחוותה אותם מדי יום. · השתלבות אינה תמיד שייכות. נטלי השתתפה בטיולים, במסיבות ובשיעורי התעמלות, אך הרגישה שוב ושוב את גבולות המקום שניתן לה. · קבוצת שווים מאפשרת לנוח מהצורך להסביר, לפגוש אנשים שחיים חוויה דומה ולהבין שלא נשארים לבד בעולם. · דמות חינוכית שמבינה את המוגבלות יכולה לשנות את החוויה של ילד. סרה העניקה לנטלי הכרה, שיחות ומאמץ ממשי לחבר אותה לכיתה. · הפנמת הסטיגמה גרמה לנטלי להתרחק מאנשים עם מוגבלות, ולכן החיבור מחדש לזהות שלה דרש זמן ועזרה מאדם אחר.
עונה 2 פרק 11 | שיקום בזיקנה עם נטלי פרקש
15 בדצמבר 202538 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נעמה קיביליס מאירי מארחת את נתלי פרקש בבית החולים השיקומי גריאטרי הרצפלד לשיחה על שיקום של אנשים זקנים. הן מפרקות את ההנחה שפציעה בגיל מבוגר מובילה בהכרח להידרדרות, ומספרות על אנשים שנכנסו עם כיסאות גלגלים או כשהם מונשמים ויצאו על הרגליים. השיחה נוגעת גם בגילנות, בפחד להשתייך לקבוצת הזקנים ובאופן שבו תפיסות חברתיות מחלחלות אל המטופלים עצמם. לצד פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה וטיפול נפשי, תהליך השיקום דורש מחשבה רחבה על הבית, המשפחה והחיים שאליהם חוזרים. המסר חד: גם בגיל 65 עשויים להישאר עוד עשורים לחיות, ובכל גיל יש זכות לבחור ולכוון את החיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גיל 65 הוא נקודת החתך לשיקום גריאטרי, אבל הגיל לבדו לא קובע את פוטנציאל השיקום.
- אנשים שנכנסו להרצפלד עם כיסאות גלגלים או כשהם מונשמים יכולים לעבור גמילה ושיקום ולצאת על הרגליים.
- האמונה שאנשים זקנים עצובים או ממורמרים יותר אינה תואמת את התמונה המחקרית שהוצגה בשיחה.
- גילנות פועלת גם מבחוץ וגם מבפנים: היחס החברתי לזקנה משפיע על הדרך שבה אנשים תופסים את עצמם כשהם מזדקנים.
- השיקום לא מסתיים בשיפור הגופני. צריך להתאים את הבית, לתמוך במשפחה ולחשוב לאילו חיים האדם חוזר.
- איכות החיים בחלק האחרון של החיים אינה מותרות. גם כשהגוף השתנה, עדיין אפשר לבחור כיצד לחיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נעמה קיביליס מאירי מארחת את נתלי פרקש בבית החולים השיקומי גריאטרי הרצפלד לשיחה על שיקום של אנשים זקנים. הן מפרקות את ההנחה שפציעה בגיל מבוגר מובילה בהכרח להידרדרות, ומספרות על אנשים שנכנסו עם כיסאות גלגלים או כשהם מונשמים ויצאו על הרגליים. השיחה נוגעת גם בגילנות, בפחד להשתייך לקבוצת הזקנים ובאופן שבו תפיסות חברתיות מחלחלות אל המטופלים עצמם. לצד פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה וטיפול נפשי, תהליך השיקום דורש מחשבה רחבה על הבית, המשפחה והחיים שאליהם חוזרים. המסר חד: גם בגיל 65 עשויים להישאר עוד עשורים לחיות, ובכל גיל יש זכות לבחור ולכוון את החיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גיל 65 הוא נקודת החתך לשיקום גריאטרי, אבל הגיל לבדו לא קובע את פוטנציאל השיקום. · אנשים שנכנסו להרצפלד עם כיסאות גלגלים או כשהם מונשמים יכולים לעבור גמילה ושיקום ולצאת על הרגליים. · האמונה שאנשים זקנים עצובים או ממורמרים יותר אינה תואמת את התמונה המחקרית שהוצגה בשיחה. · גילנות פועלת גם מבחוץ וגם מבפנים: היחס החברתי לזקנה משפיע על הדרך שבה אנשים תופסים את עצמם כשהם מזדקנים. · השיקום לא מסתיים בשיפור הגופני. צריך להתאים את הבית, לתמוך במשפחה ולחשוב לאילו חיים האדם חוזר. · איכות החיים בחלק האחרון של החיים אינה מותרות. גם כשהגוף השתנה, עדיין אפשר לבחור כיצד לחיות.
עונה 2 פרק 10 | אבחון נוירופסיכולוגי עם אייל חלד
25 בנובמבר 202535 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נעמה קיביליס מאירי מארחת את דוקטור אייל חלד, פסיכולוג שיקומי מומחה מדריך ונוירופסיכולוג, לשיחה על אבחון נוירופסיכולוגי. אייל מסביר שהאבחון מיועד לאנשים שיש אצלם חשד לנזק מוחי שמשפיע על החשיבה או על המצב הרגשי, למשל בעקבות פגיעה, שבץ, אפילפסיה או ירידה קוגניטיבית. סדרת מטלות בוחנת יכולות כמו קשב וריכוז, זיכרון, מהירות חשיבה וזיכרון עבודה. הדוגמה להכנת סנדוויץ' לילדים ממחישה איך זיכרון עבודה מאפשר להחזיק בראש את המצרכים ואת רצף הפעולות במקביל. המבחנים עצמם מופשטים, אבל המטרה שלהם מעשית: להבין איך האדם מתפקד בבית, בעבודה, בלימודים ובקשרים עם אנשים. אייל גם מחדד את ההבדל בין הדמיה מוחית לאבחון בעזרת מטאפורה של בית. ההדמיה מראה את המבנה, ואילו האבחון מגלה מה קורה בתוכו ואיך הוא מתפקד בפועל. מתוך התמונה הזאת אפשר להמליץ על טיפול, מעקב ומיצוי זכויות. בתחילת השיחה אייל מספר גם על המהדורה השנייה של ספרו, "נפש בשיקום", שמתאר תהליכים טיפוליים של מבוגרים וילדים עם מוגבלויות וכולל התייחסות לשביעי לאוקטובר ולחרבות ברזל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המטרה של האבחון אינה רק לתת ציון ליכולת מסוימת, אלא לחבר בין תוצאות המטלות לבין הקשיים והחוזקות בחיי היומיום.
- זיכרון עבודה הוא היכולת להחזיק מידע לזמן קצר ובמקביל לבצע איתו פעולה, כמו לזכור את המצרכים ואת רצף ההכנה של סנדוויץ'.
- קושי בקשב עשוי להופיע גם בשיחה בבית קפה, כשהרעש וההתרחשויות מסביב מושכים את תשומת הלב מהאדם שמולנו.
- הדמיה מוחית ואבחון נוירופסיכולוגי משלימים זה את זה: ההדמיה מציגה את מבנה המוח והאבחון בודק איך הפגיעה מתורגמת לביצועים ולהתנהגות.
- המסקנות מהאבחון משמשות לבניית המלצות להמשך טיפול, מעקב ומיצוי זכויות מול משרד הביטחון או ביטוח לאומי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נעמה קיביליס מאירי מארחת את דוקטור אייל חלד, פסיכולוג שיקומי מומחה מדריך ונוירופסיכולוג, לשיחה על אבחון נוירופסיכולוגי. אייל מסביר שהאבחון מיועד לאנשים שיש אצלם חשד לנזק מוחי שמשפיע על החשיבה או על המצב הרגשי, למשל בעקבות פגיעה, שבץ, אפילפסיה או ירידה קוגניטיבית. סדרת מטלות בוחנת יכולות כמו קשב וריכוז, זיכרון, מהירות חשיבה וזיכרון עבודה. הדוגמה להכנת סנדוויץ' לילדים ממחישה איך זיכרון עבודה מאפשר להחזיק בראש את המצרכים ואת רצף הפעולות במקביל. המבחנים עצמם מופשטים, אבל המטרה שלהם מעשית: להבין איך האדם מתפקד בבית, בעבודה, בלימודים ובקשרים עם אנשים. אייל גם מחדד את ההבדל בין הדמיה מוחית לאבחון בעזרת מטאפורה של בית. ההדמיה מראה את המבנה, ואילו האבחון מגלה מה קורה בתוכו ואיך הוא מתפקד בפועל. מתוך התמונה הזאת אפשר להמליץ על טיפול, מעקב ומיצוי זכויות. בתחילת השיחה אייל מספר גם על המהדורה השנייה של ספרו, "נפש בשיקום", שמתאר תהליכים טיפוליים של מבוגרים וילדים עם מוגבלויות וכולל התייחסות לשביעי לאוקטובר ולחרבות ברזל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המטרה של האבחון אינה רק לתת ציון ליכולת מסוימת, אלא לחבר בין תוצאות המטלות לבין הקשיים והחוזקות בחיי היומיום. · זיכרון עבודה הוא היכולת להחזיק מידע לזמן קצר ובמקביל לבצע איתו פעולה, כמו לזכור את המצרכים ואת רצף ההכנה של סנדוויץ'. · קושי בקשב עשוי להופיע גם בשיחה בבית קפה, כשהרעש וההתרחשויות מסביב מושכים את תשומת הלב מהאדם שמולנו. · הדמיה מוחית ואבחון נוירופסיכולוגי משלימים זה את זה: ההדמיה מציגה את מבנה המוח והאבחון בודק איך הפגיעה מתורגמת לביצועים ולהתנהגות. · המסקנות מהאבחון משמשות לבניית המלצות להמשך טיפול, מעקב ומיצוי זכויות מול משרד הביטחון או ביטוח לאומי.
עונה 2 פרק 9 | הפרעה בתקשורת חברתית עם יעל ברוקנר ויעל פרץ
3 בנובמבר 202541 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נעמה קיביליס מאירי מארחת את דוקטור יעל ברוקנר ודוקטור יעל פרץ לשיחה על הפרעה בתקשורת חברתית, SCD. ברוקנר מתארת ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים שרוצים קשר, אבל מתקשים להבין למה האחר באמת התכוון ולהביע את עצמם בצורה ברורה. המילים הן רק חלק מהשיחה: צריך לקרוא גם מנגינה, הדגשות, הבעות פנים והקשר. ילד שלא קולט שהמחמאה של המורה נאמרה בכעס עלול להגיב באופן שנתפס כלא מתאים. הקושי עלול להיראות כמו חוסר חינוך, התנגדות או עשיית דווקא, ולכן ילדים מקבלים לפעמים טיפול שלא נוגע בשורש הבעיה. עם השנים עלולים להצטבר דחייה חברתית, קשיים בהבנת ובהבעת טקסטים, חרדה, דיכאון וחרדה חברתית. ברוקנר לא ממהרת לתת את האבחנה בגיל ארבע, חמש או שש, אבל כן מציעה להתחיל מוקדם בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית. השיחה נוגעת גם ביכולת לקרוא את המחשבות והכוונות של האחר, theory of mind, וביכולת להבין את העצמי, theory of own mind. ההבדל המרכזי שמוצג מול אוטיזם הוא שבספקטרום האוטיסטי מופיעות גם התנהגויות נוקשות וחזרתיות, לצד הקשיים החברתיים והתקשורתיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קושי בתקשורת חברתית אינו בהכרח קושי רגשי. הוא יכול לנבוע מחולשה מולדת בהבנת כוונות, הקשר ורמזים שאינם נאמרים במילים.
- התנהגות שנראית כמו חוצפה או התנגדות עשויה להיות תגובה של ילד שלא הבין את המסר החברתי שנשלח אליו.
- היכולת לנהל שיחה דורשת מעקב כפול: להבין את מצבו של האחר ובאותו זמן לבדוק אם הסברתי את עצמי בצורה ברורה.
- הקושי יכול להשפיע גם על לימודים, במיוחד בהבנת סיפורים וטקסטים רבי מלל ובהבעת רעיונות מורכבים.
- אבחון שגוי עלול להוביל להשקעה גדולה בטיפולים לא מתאימים, בזמן שהקשיים החברתיים והרגשיים ממשיכים להצטבר.
- גם בלי לתת אבחנה בגיל צעיר, אפשר להתחיל בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית ולסייע לילד להתקדם.
- קריאת העצמי היא חלק מרכזי מהתמונה: לזהות מה אני מרגיש, להבין למה התפרצתי ולהסביר מה עובר עליי.
- ההבחנה מול אוטיזם נשענת בין השאר על קיומן של התנהגויות נוקשות וחזרתיות בספקטרום האוטיסטי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נעמה קיביליס מאירי מארחת את דוקטור יעל ברוקנר ודוקטור יעל פרץ לשיחה על הפרעה בתקשורת חברתית, SCD. ברוקנר מתארת ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים שרוצים קשר, אבל מתקשים להבין למה האחר באמת התכוון ולהביע את עצמם בצורה ברורה. המילים הן רק חלק מהשיחה: צריך לקרוא גם מנגינה, הדגשות, הבעות פנים והקשר. ילד שלא קולט שהמחמאה של המורה נאמרה בכעס עלול להגיב באופן שנתפס כלא מתאים. הקושי עלול להיראות כמו חוסר חינוך, התנגדות או עשיית דווקא, ולכן ילדים מקבלים לפעמים טיפול שלא נוגע בשורש הבעיה. עם השנים עלולים להצטבר דחייה חברתית, קשיים בהבנת ובהבעת טקסטים, חרדה, דיכאון וחרדה חברתית. ברוקנר לא ממהרת לתת את האבחנה בגיל ארבע, חמש או שש, אבל כן מציעה להתחיל מוקדם בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית. השיחה נוגעת גם ביכולת לקרוא את המחשבות והכוונות של האחר, theory of mind, וביכולת להבין את העצמי, theory of own mind. ההבדל המרכזי שמוצג מול אוטיזם הוא שבספקטרום האוטיסטי מופיעות גם התנהגויות נוקשות וחזרתיות, לצד הקשיים החברתיים והתקשורתיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קושי בתקשורת חברתית אינו בהכרח קושי רגשי. הוא יכול לנבוע מחולשה מולדת בהבנת כוונות, הקשר ורמזים שאינם נאמרים במילים. · התנהגות שנראית כמו חוצפה או התנגדות עשויה להיות תגובה של ילד שלא הבין את המסר החברתי שנשלח אליו. · היכולת לנהל שיחה דורשת מעקב כפול: להבין את מצבו של האחר ובאותו זמן לבדוק אם הסברתי את עצמי בצורה ברורה. · הקושי יכול להשפיע גם על לימודים, במיוחד בהבנת סיפורים וטקסטים רבי מלל ובהבעת רעיונות מורכבים. · אבחון שגוי עלול להוביל להשקעה גדולה בטיפולים לא מתאימים, בזמן שהקשיים החברתיים והרגשיים ממשיכים להצטבר. · גם בלי לתת אבחנה בגיל צעיר, אפשר להתחיל בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית ולסייע לילד להתקדם. · קריאת העצמי היא חלק מרכזי מהתמונה: לזהות מה אני מרגיש, להבין למה התפרצתי ולהסביר מה עובר עליי. · ההבחנה מול אוטיזם נשענת בין השאר על קיומן של התנהגויות נוקשות וחזרתיות בספקטרום האוטיסטי.
פרק מיוחד | בני המשפחה, מחוץ למרכז, אבל בלב העניינים - נעמה קיביליס מאירי מתארחת בפודקאסט 'קצב הלב'
14 באוגוסט 202540 דק׳פרק מיוחד | מה קורה למוח של אישה אחרי לידה? נעמה קיביליס מאירי מתארחת בפודקאסט 'תזונה חיובית' של שני בכר
19 ביולי 202542 דק׳פרק מיוחד | מוח של אימהות - נעמה קיביליס מאירי מתארחת בפודקאסט 'מתנהלים בחכמה' של רו"ח אמיר צוקר
20 במרץ 202551 דק׳עונה 2 פרק 8 | פסיכולוגיה שיקומית במלחמה עם אילה בלוך
6 באוקטובר 202452 דק׳
פודקאסטים דומים
תזונה חיובית
שני בכר מומחית לפיתוח הרגלי תזונה בריאים
יזמות במהדורה מוגבלת
ליר אלטר ואפרת ויינשטיין
אנשימעם – מוגבלויות, ללא מגבלות
מועדון לקוחות עדיף | פודקאסטיקו
לאתגר את הבלתי אפשרי - הפודקאסט של בית החולים השיקומי רעות תל אביב
בית החולים השיקומי רעות תל אביב
פודקאסט חינוך
עופרי דואניאס
מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה
Beit Avi Chai