פודקאסט "לגדל הורים": כל מה שרציתם לדעת על בני משפחה מטפלים
TheMarker Labels
2 פרקים
על התוכנית
למעלה ממיליון אנשים בישראל מטפלים באופן קבוע בבן משפחה קרוב, במשך חלק ניכר מזמנם ובהשקעה כספית לא מבוטלת. רובם מרגישים לבד, אבודים אל מול הבירוקרטיה ונטולי ידע והכשרה לביצוע התפקיד שקיבלו על עצמם. הם לא יודעים מתי הזמן הנכון להעביר את ההורים לדיור מוגן, איך מתמודדים כשסבתא מפסיקה לזהות את נכדיה האהובים, ואיזו עזרה מגיעה להם מהמדינה. חברת טבע מסייעת לבני המשפחה המטפלים ללוות את יקיריהם בהתמודדות הפיזית, הרגשית והמנטלית, ולהבין את זכויותיהם.
מה זה פודקאסט "לגדל הורים": כל מה שרציתם לדעת על בני משפחה מטפלים?
פודקאסט "לגדל הורים": כל מה שרציתם לדעת על בני משפחה מטפלים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת TheMarker Labels. קול וכלים מעשיים למי שמלווים את היקרים להם דרך אתגרי החיים המורכבים. בארכיון 2 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-31 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 2 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-31 דקות |
| הפרק האחרון | 1 בדצמבר 2019 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
קול וכלים מעשיים למי שמלווים את היקרים להם דרך אתגרי החיים המורכבים.
המנחה
קרן עדקין היא מנחה הממוקדת בנושאים חברתיים ובריאותיים מורכבים, ומגשרת בין מומחים מקצועיים לבין המציאות היומיומית של המאזינים. היא ניגשת לראיונות בטון אמפתי, מקצועי ופרקטי, תוך רצון להנגיש כלים להתמודדות עם מצבי חיים מאתגרים.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא מקצועי ואינפורמטיבי, המבוסס על ראיונות עומק עם מומחים ומובילי דעה. הקצב יציב וממוקד, והמבנה אופייני לשיחות המשלבות הסברים רפואיים או חברתיים יחד עם מתן כלים פרקטיים ליישום.
תובנות הזהב מהארכיון
- טיפול בבני משפחה הוא משימה חברתית עצומה שחסרה כיום הכרה חוקית ומוסדית בישראל.
- התמודדות עם מחלות קוגניטיביות דורשת מעבר מניסיון לשנות את החולה לטובת מתן מענה רגשי ושיפור איכות חייו.
- סביבת העבודה אינה ערוכה מספיק לצרכיהם של עובדים המטפלים בבני משפחה, דבר הפוגע הן ברווחת העובד והן בפריון הארגון.
- הקושי בטיפול בבני משפחה הוא תופעה שקופה שרבים מסתירים ממקום העבודה בשל חשש מנזק לקריירה.
התוכנית מתאימה לבני משפחה מטפלים, לאנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות של קרוביהם, ולמתעניינים במדיניות חברתית ובריאותית בישראל המבקשים הבנה מעמיקה וכלים מעשיים.
השאלות הבולטות בארכיון
אבל זה לא אותו בן אדם, זה מישהו אחר - איך מתמודדים עם אובדן בן או בת הזוג עוד לפני שהם הלכו לעולמם פיזית?
את בעצם מגיעה מעולם הפסיכולוגיה ועבדת בג'וינט, כביכול היית אמורה להכיר את המינוח, ואפילו את לא הצלחת לעשות את החיבור?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
דוקטור דנה פאר, גרונטולוגית מומחית לדמנציה, מסבירה מהי דמנציה, כיצד מאבחנים אותה ואיך בני משפחה יכולים להתמודד עם המחלה ולקבל תמיכה.
בפרק מארחת קרן עדקין את דוקטור דנה פאר לשיחה על דמנציה, מחלה ניוונית של המוח הפוגעת ביכולות קוגניטיביות ובתפקוד היומיומי, שבישראל מזוהה אצל כ-150 אלף איש לפחות. דנה מבהירה שאין בדיקה אחת מובהקת והאבחון נעשה לפי תסמינים בידי נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר, ושאלצהיימר הוא הסוג השכיח (כ-60 אחוז). היא מדגישה שאין כיום טיפול תרופתי או ריפוי, ולכן הטיפול מתמקד בהקניית כלים לבני המשפחה המטפלים, כמו לא להתווכח עם החולה אלא לתת מענה רגשי. בנוסף היא מציגה מקורות תמיכה כמו עמותת עמדה ופרויקט ליטוף, ודנה במעבר לבית אבות ובאתגרי העסקת עובדים זרים.
- דמנציה היא מחלה ניוונית של המוח ולא חלק טבעי מההזדקנות, והיא פוגעת לא רק בזיכרון אלא גם בחשיבה הלוגית, בשיפוט ובמודעות העצמית.
- אין בדיקת דם או הדמיה שמאבחנת דמנציה; האבחון נעשה לפי תסמינים ולרוב מתעכב בכשנתיים-שלוש מתחילת המחלה בפועל.
- אין טיפול תרופתי או ריפוי לדמנציה, ולכן עיקר הטיפול הוא הקניית כלים לבני המשפחה כדי להאט את קצב המחלה ולהתמודד עמה.
- הנחיה מרכזית היא לא להתווכח עם אדם עם דמנציה ולא לנסות לחבר אותו למציאות האובייקטיבית, אלא לתת מענה רגשי דרך העלאת זיכרונות ורגשות.
- המחלה ארוכה מאוד (באלצהיימר כ-8 עד 12 שנה) ויוצרת מצב של 'אובדן אי-ודאי' שבו האדם נוכח פיזית אך נעדר פסיכולוגית, מה שקשה במיוחד לבני זוג.
- כשהמגבלה אינה נראית לעין קשה יותר לקבל שירותים ממוסדות כמו ביטוח לאומי, כי החולה עשוי להציג תפקוד טוב במבחן חד-פעמי.
אבל זה לא אותו בן אדם, זה מישהו אחר - איך מתמודדים עם אובדן בן או בת הזוג עוד לפני שהם הלכו לעולמם פיזית?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פודקאסט "לגדל הורים": איך ניתן לחיות עם דמנציה?
פרקים אחרונים
פודקאסט "לגדל הורים": איך ניתן לחיות עם דמנציה?
1 בדצמבר 201929 דק׳אורחים:דוקטור דנה פארלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת קרן עדקין את דוקטור דנה פאר לשיחה על דמנציה, מחלה ניוונית של המוח הפוגעת ביכולות קוגניטיביות ובתפקוד היומיומי, שבישראל מזוהה אצל כ-150 אלף איש לפחות. דנה מבהירה שאין בדיקה אחת מובהקת והאבחון נעשה לפי תסמינים בידי נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר, ושאלצהיימר הוא הסוג השכיח (כ-60 אחוז). היא מדגישה שאין כיום טיפול תרופתי או ריפוי, ולכן הטיפול מתמקד בהקניית כלים לבני המשפחה המטפלים, כמו לא להתווכח עם החולה אלא לתת מענה רגשי. בנוסף היא מציגה מקורות תמיכה כמו עמותת עמדה ופרויקט ליטוף, ודנה במעבר לבית אבות ובאתגרי העסקת עובדים זרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דמנציה היא מחלה ניוונית של המוח ולא חלק טבעי מההזדקנות, והיא פוגעת לא רק בזיכרון אלא גם בחשיבה הלוגית, בשיפוט ובמודעות העצמית.
- אין בדיקת דם או הדמיה שמאבחנת דמנציה; האבחון נעשה לפי תסמינים ולרוב מתעכב בכשנתיים-שלוש מתחילת המחלה בפועל.
- אין טיפול תרופתי או ריפוי לדמנציה, ולכן עיקר הטיפול הוא הקניית כלים לבני המשפחה כדי להאט את קצב המחלה ולהתמודד עמה.
- הנחיה מרכזית היא לא להתווכח עם אדם עם דמנציה ולא לנסות לחבר אותו למציאות האובייקטיבית, אלא לתת מענה רגשי דרך העלאת זיכרונות ורגשות.
- המחלה ארוכה מאוד (באלצהיימר כ-8 עד 12 שנה) ויוצרת מצב של 'אובדן אי-ודאי' שבו האדם נוכח פיזית אך נעדר פסיכולוגית, מה שקשה במיוחד לבני זוג.
- כשהמגבלה אינה נראית לעין קשה יותר לקבל שירותים ממוסדות כמו ביטוח לאומי, כי החולה עשוי להציג תפקוד טוב במבחן חד-פעמי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארחת קרן עדקין את דוקטור דנה פאר לשיחה על דמנציה, מחלה ניוונית של המוח הפוגעת ביכולות קוגניטיביות ובתפקוד היומיומי, שבישראל מזוהה אצל כ-150 אלף איש לפחות. דנה מבהירה שאין בדיקה אחת מובהקת והאבחון נעשה לפי תסמינים בידי נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר, ושאלצהיימר הוא הסוג השכיח (כ-60 אחוז). היא מדגישה שאין כיום טיפול תרופתי או ריפוי, ולכן הטיפול מתמקד בהקניית כלים לבני המשפחה המטפלים, כמו לא להתווכח עם החולה אלא לתת מענה רגשי. בנוסף היא מציגה מקורות תמיכה כמו עמותת עמדה ופרויקט ליטוף, ודנה במעבר לבית אבות ובאתגרי העסקת עובדים זרים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דמנציה היא מחלה ניוונית של המוח ולא חלק טבעי מההזדקנות, והיא פוגעת לא רק בזיכרון אלא גם בחשיבה הלוגית, בשיפוט ובמודעות העצמית. · אין בדיקת דם או הדמיה שמאבחנת דמנציה; האבחון נעשה לפי תסמינים ולרוב מתעכב בכשנתיים-שלוש מתחילת המחלה בפועל. · אין טיפול תרופתי או ריפוי לדמנציה, ולכן עיקר הטיפול הוא הקניית כלים לבני המשפחה כדי להאט את קצב המחלה ולהתמודד עמה. · הנחיה מרכזית היא לא להתווכח עם אדם עם דמנציה ולא לנסות לחבר אותו למציאות האובייקטיבית, אלא לתת מענה רגשי דרך העלאת זיכרונות ורגשות. · המחלה ארוכה מאוד (באלצהיימר כ-8 עד 12 שנה) ויוצרת מצב של 'אובדן אי-ודאי' שבו האדם נוכח פיזית אך נעדר פסיכולוגית, מה שקשה במיוחד לבני זוג. · כשהמגבלה אינה נראית לעין קשה יותר לקבל שירותים ממוסדות כמו ביטוח לאומי, כי החולה עשוי להציג תפקוד טוב במבחן חד-פעמי.
פודקאסט "לגדל הורים": כל מה שרציתם לדעת על בני משפחה מטפלים
24 באוקטובר 201933 דק׳אורחים:רחל אדנילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת קרן עדקין את רחל אדני, מנכלית עמותת קרגיברס ישראל, שמספרת כי בישראל יש מעל מיליון בני משפחה מטפלים אך אין להם הגדרה חוקית, בניגוד למדינות בעולם המקנות זכויות והטבות. אדני משתפת כיצד הטיפול בבעלה החולה הוביל אותה להקים את העמותה ב-2014. היא מתארת את פעילות העמותה בשני מישורים: סיוע ישיר לקרגיבר ועבודה מערכתית, בדגש על הפיכת מקומות עבודה לידידותיים לבני משפחה מטפלים. נדונות ההשלכות הכבדות של התפקיד על שגרת החיים והעבודה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בישראל אין הגדרה חוקית לבן משפחה מטפל, בעוד מדינות כמו אוסטרליה, אנגליה וניו זילנד מעגנות זאת במדיניות לאומית עם זכויות והטבות.
- 60% מהקרגיברס בתוך ארגון אינם מספרים לאיש על מצבם, 15% מוותרים על קידום ועוד 15% עוזבים את עולם העבודה, בעיקר נשים.
- הכרה פשוטה של המנהל בעובד שהוא בן משפחה מטפל יכולה לחולל מהפך, גם מטעמי רווחה וגם משורת הרווח העסקית.
- תוכנית העמותה לארגונים נשענת על ארבע תמות: להגדיר מי בן משפחה מטפל, לזהותו, להושיט יד דרך הכשרת מנהלים ולתת כלים מעשיים וסדנאות.
- הטיפול יוצר שגרה חדשה ובלתי צפויה, לעיתים בת חודש ולעיתים בת עשר שנים, ויש לראות בו משימה משמעותית ולא רק נטל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארחת קרן עדקין את רחל אדני, מנכלית עמותת קרגיברס ישראל, שמספרת כי בישראל יש מעל מיליון בני משפחה מטפלים אך אין להם הגדרה חוקית, בניגוד למדינות בעולם המקנות זכויות והטבות. אדני משתפת כיצד הטיפול בבעלה החולה הוביל אותה להקים את העמותה ב-2014. היא מתארת את פעילות העמותה בשני מישורים: סיוע ישיר לקרגיבר ועבודה מערכתית, בדגש על הפיכת מקומות עבודה לידידותיים לבני משפחה מטפלים. נדונות ההשלכות הכבדות של התפקיד על שגרת החיים והעבודה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בישראל אין הגדרה חוקית לבן משפחה מטפל, בעוד מדינות כמו אוסטרליה, אנגליה וניו זילנד מעגנות זאת במדיניות לאומית עם זכויות והטבות. · 60% מהקרגיברס בתוך ארגון אינם מספרים לאיש על מצבם, 15% מוותרים על קידום ועוד 15% עוזבים את עולם העבודה, בעיקר נשים. · הכרה פשוטה של המנהל בעובד שהוא בן משפחה מטפל יכולה לחולל מהפך, גם מטעמי רווחה וגם משורת הרווח העסקית. · תוכנית העמותה לארגונים נשענת על ארבע תמות: להגדיר מי בן משפחה מטפל, לזהותו, להושיט יד דרך הכשרת מנהלים ולתת כלים מעשיים וסדנאות. · הטיפול יוצר שגרה חדשה ובלתי צפויה, לעיתים בת חודש ולעיתים בת עשר שנים, ויש לראות בו משימה משמעותית ולא רק נטל.
פודקאסטים דומים
השראה כרונית
Melee
שיחות על לימפומה
Takeda
שאלה של חיים ומוות - שיחות על רפואה פליאטיבית
האיגוד הישראלי להמטולוגיה
עו"ד יונתן בן דוד - מלווה אנשים רגילים בעסקת הנדלן הבאה שלכם
עו"ד יונתן בן דוד
מדברים בריאות
וואלה
שיחות נשימה | פודקאסט על החיים עם מחלות ריאה בגובה העיניים
לנשום - העמותה לחולי ריאה בישראל