מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

המחרטה היא מכונה שמייצרת מכונות אחרות, ולכן בחירה בה היא בחירה בפוטנציאל לייצר כמעט כל מכונה אחרת. · במשך יותר מ-1500 שנה הברגים לא היו אחידים, וכל בורג היה ייחודי, מה שחייב לסמן כל בורג בעת פירוק מכונה. · המצאת מדסלי לייצור ברגים זהים הציתה את הייצור ההמוני ואת רעיון החלקים האחידים שעליהם מבוסס העולם המודרני. · אפל עברה מתרבות פתוחה ושיתופית (מדריך טכני של 208 עמודים עם סכמות) לתרבות סגורה שמקשה על תיקון. · ברגי פנטלוב ייחודיים, ניטים, הלחמה והדבקה משמשים את אפל כדי למנוע פתיחה והחלפה עצמית של רכיבים. · שילוב הפרקטיקות גורם לכך שניסיון להחליף רכיב אחד מסכן רכיבים אחרים תקינים ומייקר את התיקון.

הייטק וסטארטאפים

עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

רשת עושים היסטוריה

185 פרקים

על התוכנית

ד"ר יובל דרור , מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, לוקח אותך ל מסע שמפענח איך טכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות, והחיים עצמם. בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים כדי להסביר איך הטכנולוגיה משפיעה עלינו כחברה וכפרטים. לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה?

עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת רשת עושים היסטוריה. מבט מעמיק על האופן שבו הטכנולוגיה משפיעה בסתר על החיים, על האתיקה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בעידן המודרני. בארכיון 185 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-44 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	הייטק וסטארטאפים
פרקים בארכיון	185
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-44 דקות
הפרק האחרון	20 ביולי 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

החוזה של 200 מיליון דולר בין אנתרופיק לפנטגון

ד"ר יובל דרור פותח בסרט "משחקי מלחמה" מ-1983 כדי להראות איך פעם הטכנולוגיה המתקדמת הייתה צבאית - והיום ה-AI התפוצץ דווקא במרחב האזרחי. ואז העימות: אנתרופיק, שבנתה את עצמה על בטיחות, חתמה על חוזה של כ-200 מיליון דולר עם הפנטגון, ו"קלוד גוב" הפך לכלי לניתוח מודיעין מסווג.

כל פרק חושף מנגנון נסתר. למה משחק שעלה 400 מיליון דולר ונבנה שבע שנים נכשל מול מתחרים חינמיים. ואיך חברת ביוטכנולוגיה ששינתה הגדרה אחת במודל - מחיפוש תרופות לחיפוש רעילות - קיבלה 40 אלף מולקולות קטלניות בתוך לילה.

הטענה שחוזרת היא שטכנולוגיה לעולם אינה ניטרלית, וההתפתחות שלה מקדימה את היכולת שלנו להבין את ההשלכות.

טכנולוגיהבינה מלאכותיתתרבות דיגיטליתגיימינגחברות טק

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.3

תובנות לפרק

מבט מעמיק על האופן שבו הטכנולוגיה משפיעה בסתר על החיים, על האתיקה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בעידן המודרני.

המנחה

ד"ר יובל דרור הוא מנחה בעל גישה ביקורתית ואנליטית, הבוחן את החיבורים בין טכנולוגיה, חברה ואתיקה. הוא משתמש בסיפורים ודוגמאות כדי לחשוף את המנגנונים הנסתרים הפועלים מאחורי תופעות טכנולוגיות יומיומיות.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בניתוח עומק מובנה המשלב תחומי דעת מגוונים, בקצב הגשה מחושב ובטון אינטלקטואלי אך נגיש. כל פרק בנוי כחקירה מקיפה של תופעה טכנולוגית והשפעתה על התנהגות האדם או על מערכות גלובליות.

השפעת הבינה המלאכותית על החברה והאתיקההצומת שבין טכנולוגיה, גיאופוליטיקה וצבאפסיכולוגיה של הצרכן ותבניות עיצוב מניפולטיביותהשלכות בלתי מכוונות של פיתוחים טכנולוגייםעיצוב סביבה והשפעתו על הרגלים אנושיים

תובנות הזהב מהארכיון

טכנולוגיה לעולם אינה ניטרלית, אלא מעצבת את הסביבה שלנו כדי להשפיע על התנהגותנו
התפתחות הטכנולוגיה מקדימה לעיתים קרובות את יכולתנו להבין את השלכותיה האתיות והמעשיות
מודלים עסקיים מונעי צמיחה עלולים להוליד תבניות אפלות המנצלות חולשות פסיכולוגיות אנושיות
פיתוחים טכנולוגיים משנים את דפוסי ההתנהגות הביולוגיים והחברתיים שלנו בדרכים עמוקות ולא מורגשות

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לאנשים סקרנים המעוניינים להבין כיצד טכנולוגיה מעצבת מחדש את חיינו, את קבלת ההחלטות שלנו ואת המבנים החברתיים.

השאלות הבולטות בארכיון

מתוך הארכיון

איך משהו קטן כמו בורג סטנדרטי הצית את המהפכה התעשייתית ואת עולם הייצור ההמוני?

מתוך הארכיון

כיצד ניתן להסביר שמשחק שהושקעו בו 400 מיליון דולר, נבנה במשך שבע שנים וזכה לתמיכת ענק, נכשל כישלון כה חרוץ מול מתחרים שפשוט מציעים מודל חינמי מוצלח יותר?

סערה מושלמת: התמוטטות קוגניטיבית [עושים טכנולוגיה]

האם הבינה המלאכותית, שאמורה להכניס סדר לחיים שלנו ולזהות תבניות סמויות, היא בעצם סוכנת הכאוס האולטימטיבית?

מתוך הארכיון

כיצד ניתן לטפל בתופעת התבניות האפלות, והאם הן יהפכו למורכבות ובלתי ניתנות לזיהוי בעקבות השימוש בבינה מלאכותית?

מתוך הארכיון

איזו טכנולוגיה תרמה תרומה מכרעת למגפת ההשמנה?

מתוך הארכיון

האם זה בסדר שג'מני יכתוב את ההספד לסבתא או שצ'אט-ג'י-פי-טי יכתוב ברכת יום הולדת לבן החייל?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סערה מושלמת: התמוטטות קוגניטיבית [עושים טכנולוגיה]

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

ד"ר יובל דרור על המחרטה, הברגים הסטנדרטיים שהציתו את המהפכה התעשייתית, והבעיה שלו עם אפל.

פרק של 'עושים טכנולוגיה' עם ד"ר יובל דרור. החלק הראשון מספר את סיפור המחרטה, ובפרט המצאתו של הנרי מדסלי שייצרה ברגים ואומים אחידים וסטנדרטיים, מה שהצית את המהפכה התעשייתית ואת רעיון הייצור ההמוני. החלק השני מסביר מדוע דרור הפסיק לקנות מוצרי אפל: מעבר מתרבות פתוחה ושיתופית לתרבות סגורה, באמצעות ברגי פנטלוב ייחודיים, ניטים, הלחמה והדבקה שמקשים על תיקון והחלפת רכיבים. מתאים לחובבי טכנולוגיה, היסטוריה ונושא 'הזכות לתקן'.

המחרטה היא מכונה שמייצרת מכונות אחרות, ולכן בחירה בה היא בחירה בפוטנציאל לייצר כמעט כל מכונה אחרת.
במשך יותר מ-1500 שנה הברגים לא היו אחידים, וכל בורג היה ייחודי, מה שחייב לסמן כל בורג בעת פירוק מכונה.
המצאת מדסלי לייצור ברגים זהים הציתה את הייצור ההמוני ואת רעיון החלקים האחידים שעליהם מבוסס העולם המודרני.
אפל עברה מתרבות פתוחה ושיתופית (מדריך טכני של 208 עמודים עם סכמות) לתרבות סגורה שמקשה על תיקון.
ברגי פנטלוב ייחודיים, ניטים, הלחמה והדבקה משמשים את אפל כדי למנוע פתיחה והחלפה עצמית של רכיבים.
שילוב הפרקטיקות גורם לכך שניסיון להחליף רכיב אחד מסכן רכיבים אחרים תקינים ומייקר את התיקון.

השאלה הבולטת בפרק

איך משהו קטן כמו בורג סטנדרטי הצית את המהפכה התעשייתית ואת עולם הייצור ההמוני?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

ד"ר יובל דרור לוקח תופעה טכנולוגית אחת בכל פרק - כישלון של 400 מיליון דולר, בינה מלאכותית שיצרה 40 אלף רעלים בלילה - ומפרק אותה לגורמים.

סטודיו שסוני קנתה השקיע 400 מיליון דולר ושבע שנים במשחק 'קונקורד' - שקרס תוך ימים מול מתחרים חינמיים. כסף לא קונה ביקוש
בניסוי, שינוי הגדרה אחת במודל בינה מלאכותית מ'חיפוש תרופות' ל'חיפוש רעילות' הניב 40 אלף מולקולות קטלניות בלילה אחד
המעבר מבינה מלאכותית מבוססת-כללים ושקופה ללמידת מכונה יצר מערכות חזקות יותר אבל הרבה פחות מובנות
מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת ד"ר יובל דרור, חוקר הסוציולוגיה של הטכנולוגיה

איך משחק שהושקעו בו 400 מיליון דולר ושבע שנות פיתוח קרס תוך ימים? בפרק על 'קונקורד', המשחק שאמור היה להיות עמוד התווך של סוני, ד"ר יובל דרור מראה שהתשובה לא קשורה לתקציב אלא לביקוש - בלי מסה קריטית של שחקנים, גם מוצר יקר הופך לחדר ריק.

ככה עובד עושים טכנולוגיה: תופעה אחת בכל פרק, נפרשת עד הסוף. דרור, חוקר הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, פחות מתלהב מהגאדג'ט ויותר ממה שהוא עושה לנו.

אחד הפרקים החדים יותר שואל אם הבינה המלאכותית היא בעצם "סוכנת הכאוס האולטימטיבית". הדוגמה שצורבת: חברת ביוטכנולוגיה ששינתה הגדרה אחת במודל, מחיפוש תרופות לחיפוש רעילות, וקיבלה 40 אלף מולקולות קטלניות בתוך לילה.

משם דרור מחבר את הנקודות - איך עברנו ממערכות מבוססות-כללים ושקופות למודלים שאיש לא באמת מבין, ולמה דווקא סם אלטמן בחר להציג את הסכנות בפני הסנאט. מבית רשת עושים היסטוריה, למי שרוצה להבין את הטכנולוגיה ולא רק להשתמש בה.

טכנולוגיה חברה סוציולוגיה תרבות עושים היסטוריה מחקר

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון20 ביולי 2026

[עושים טכנולוגיה] הרשת לא שוכחת? הרשת לא זוכרת! [ש.ח]

פרקים אחרונים

[עושים טכנולוגיה] הרשת לא שוכחת? הרשת לא זוכרת! [ש.ח]
20 ביולי 202644 דק׳
וכעת ג'מיני יברך את החתן והכלה [עושים טכנולוגיה]
2 בפברואר 202640 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר יובל דרור עוצר לחשוב על שאלה ששלחה לו מאזינה: למה אנחנו מרגישים לא בנוח כשמכונה כותבת ברכה אישית - הספד, נאום שושבין או דברי חתן. הוא מנסה לברר מהי בעצם הבעיה שמסתתרת מאחורי אי הנוחות. לכל מי שהתלבט אם להיעזר ב-AI ברגעים אישיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- השאלה שבלב הפרק: מהי בדיוק הבעיה כשמכונה כותבת את המילים האישיות ביותר שלנו
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר יובל דרור עוצר לחשוב על שאלה ששלחה לו מאזינה: למה אנחנו מרגישים לא בנוח כשמכונה כותבת ברכה אישית - הספד, נאום שושבין או דברי חתן. הוא מנסה לברר מהי בעצם הבעיה שמסתתרת מאחורי אי הנוחות. לכל מי שהתלבט אם להיעזר ב-AI ברגעים אישיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השאלה שבלב הפרק: מהי בדיוק הבעיה כשמכונה כותבת את המילים האישיות ביותר שלנו
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
19 בינואר 202641 דק׳
לדבר עם רוח רפאים דיגיטלית: חלק ב' [עושים טכנולוגיה]
5 בינואר 202640 דק׳
מה הבעיה שלי עם אפל? (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
23 ביוני 202647 דק׳
מה דעתך על מלחמה תרמו-גרעינית עולמית? [עושים טכנולוגיה]
30 במרץ 202646 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר יובל דרור צולל למאבק בין הפנטגון לאנת'רופיק על מגבלות שמטילה חברה פרטית, ולשאלה שאבדה בתוכו: האם ראוי לשלב מודלי שפה גדולים במערכות צבאיות גורליות. הוא מציג סימולציות ומשחקי מלחמה שבהם מודלי השפה גילמו מנהיגים יריבים תחת לחץ. למתעניינים בבינה מלאכותית, אתיקה וביטחון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- במחקרים שתוארו, מודלי שפה שיחקו מנהיגי מדינות יריבות וקיבלו החלטות תחת לחץ במצבי משבר בינלאומי
- השאלה המהותית: מי צריך לקבוע מגבלות על AI - חברה פרטית או הקונגרס
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר יובל דרור צולל למאבק בין הפנטגון לאנת'רופיק על מגבלות שמטילה חברה פרטית, ולשאלה שאבדה בתוכו: האם ראוי לשלב מודלי שפה גדולים במערכות צבאיות גורליות. הוא מציג סימולציות ומשחקי מלחמה שבהם מודלי השפה גילמו מנהיגים יריבים תחת לחץ. למתעניינים בבינה מלאכותית, אתיקה וביטחון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
במחקרים שתוארו, מודלי שפה שיחקו מנהיגי מדינות יריבות וקיבלו החלטות תחת לחץ במצבי משבר בינלאומי · השאלה המהותית: מי צריך לקבוע מגבלות על AI - חברה פרטית או הקונגרס
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הלהיט הצרפתי שטלטל את תעשיית הגיימינג [עושים טכנולוגיה]
16 במרץ 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר יובל דרור מספר כיצד המשחק Clair Obscur: Expedition 33, שפותח בכ-10 מיליון דולר בלבד, כבש את עולם הגיימינג בסערה - מול משחקי בלוקבסטר שתקציבם נע בין 50 ל-300 מיליון דולר. למאזינים שמתעניינים בכלכלת התעשייה ובמודל הפיתוח של משחקי וידאו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפער הדרמטי: 10 מיליון דולר מול תקציבי בלוקבסטר של מאות מיליונים - והצלחה שעצרה את נשימת התעשייה
- תעשיית הגיימינג רשמה ב-2025 הכנסות של כ-197 מיליארד דולר וצפויה לעבור 200 מיליארד ב-2026
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר יובל דרור מספר כיצד המשחק Clair Obscur: Expedition 33, שפותח בכ-10 מיליון דולר בלבד, כבש את עולם הגיימינג בסערה - מול משחקי בלוקבסטר שתקציבם נע בין 50 ל-300 מיליון דולר. למאזינים שמתעניינים בכלכלת התעשייה ובמודל הפיתוח של משחקי וידאו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפער הדרמטי: 10 מיליון דולר מול תקציבי בלוקבסטר של מאות מיליונים - והצלחה שעצרה את נשימת התעשייה · תעשיית הגיימינג רשמה ב-2025 הכנסות של כ-197 מיליארד דולר וצפויה לעבור 200 מיליארד ב-2026
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
סערה מושלמת: התמוטטות קוגניטיבית [עושים טכנולוגיה]
9 במרץ 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתוך הפודקאסט סערה מושלמת, בוחן המגיש דורור כיצד טכנולוגיית הבינה המלאכותית משפיעה על החברה שלנו והאם היא אכן פועלת כסוכנת כאוס אולטימטיבית. באמצעות סיפורה של חברת ביוטכנולוגיה שהשתמשה בבינה מלאכותית ליצירת עשרות אלפי מולקולות רעילות בתוך לילה אחד, מדגים הפרק את הסכנות הטמונות בשימוש לרעה בטכנולוגיה. הפרק עוסק גם בפרדוקס שבו אנו מפתחים מערכות עוצמתיות ללא הבנה מלאה של תהליכי קבלת ההחלטות הפנימיים שלהן. הפרק מומלץ למי שרוצה להבין את הצדדים האפלים והלא מוסברים של המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בניסוי של חברת ביוטכנולוגיה, שינוי הגדרות במודל בינה מלאכותית מחיפוש תרופות לחיפוש רעילות הניב 40 אלף מולקולות קטלניות בתוך לילה אחד בלבד.
- המעבר מבינה מלאכותית סימבולית, שהייתה שקופה ומבוססת כללים, למודלי למידת מכונה יצר מערכות חזקות יותר אך פחות מובנות וקשות להסבר.
- סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בחר באסטרטגיה של חשיפת הסכנות והחששות מהבינה המלאכותית בפני הסנאט האמריקאי, בניגוד למנכ"לים אחרים המנסים להציג מצג של שליטה מוחלטת.
- למרות שהבינה המלאכותית נועדה לצמצם כאוס באמצעות זיהוי תבניות ותחזיות מדויקות, האופן שבו היא מוטמעת בכל תחומי החיים הופך אותה לסוכנת כאוס בעלת השפעה טרנספורמטיבית ועמוקה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתוך הפודקאסט סערה מושלמת, בוחן המגיש דורור כיצד טכנולוגיית הבינה המלאכותית משפיעה על החברה שלנו והאם היא אכן פועלת כסוכנת כאוס אולטימטיבית. באמצעות סיפורה של חברת ביוטכנולוגיה שהשתמשה בבינה מלאכותית ליצירת עשרות אלפי מולקולות רעילות בתוך לילה אחד, מדגים הפרק את הסכנות הטמונות בשימוש לרעה בטכנולוגיה. הפרק עוסק גם בפרדוקס שבו אנו מפתחים מערכות עוצמתיות ללא הבנה מלאה של תהליכי קבלת ההחלטות הפנימיים שלהן. הפרק מומלץ למי שרוצה להבין את הצדדים האפלים והלא מוסברים של המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בניסוי של חברת ביוטכנולוגיה, שינוי הגדרות במודל בינה מלאכותית מחיפוש תרופות לחיפוש רעילות הניב 40 אלף מולקולות קטלניות בתוך לילה אחד בלבד. · המעבר מבינה מלאכותית סימבולית, שהייתה שקופה ומבוססת כללים, למודלי למידת מכונה יצר מערכות חזקות יותר אך פחות מובנות וקשות להסבר. · סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בחר באסטרטגיה של חשיפת הסכנות והחששות מהבינה המלאכותית בפני הסנאט האמריקאי, בניגוד למנכ"לים אחרים המנסים להציג מצג של שליטה מוחלטת. · למרות שהבינה המלאכותית נועדה לצמצם כאוס באמצעות זיהוי תבניות ותחזיות מדויקות, האופן שבו היא מוטמעת בכל תחומי החיים הופך אותה לסוכנת כאוס בעלת השפעה טרנספורמטיבית ועמוקה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
התבניות האפלות שמפילות את כולנו [עושים טכנולוגיה]
2 במרץ 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר יובל דרור מסביר מהן "תבניות אפלות" (Dark Patterns), טקטיקות עיצוב מניפולטיביות שחוטפות את קבלת ההחלטות שלנו וגורמות לנו לקנות מה שאיננו צריכים. הוא בוחן מה קורה כשמכפילים אותן בבינה מלאכותית. למי שרוצה להבין כיצד עיצוב משפיע עליו בלי שירגיש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מחקרים מראים שתבניות אפלות קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולריות
- המונח "Dark Patterns" נטבע ב-2010 ומתאר טקטיקות עיצוב מטעות שכופות עלינו רכישות מיותרות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר יובל דרור מסביר מהן "תבניות אפלות" (Dark Patterns), טקטיקות עיצוב מניפולטיביות שחוטפות את קבלת ההחלטות שלנו וגורמות לנו לקנות מה שאיננו צריכים. הוא בוחן מה קורה כשמכפילים אותן בבינה מלאכותית. למי שרוצה להבין כיצד עיצוב משפיע עליו בלי שירגיש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מחקרים מראים שתבניות אפלות קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולריות · המונח "Dark Patterns" נטבע ב-2010 ומתאר טקטיקות עיצוב מטעות שכופות עלינו רכישות מיותרות
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
התחיל עם זריקה, ייגמר במקדונלד'ס [עושים טכנולוגיה]
16 בפברואר 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר יובל דרור בוחן את תרופות כמו Ozempic ו-Wegovy, שמשנות את השיחה בין הלבלב למוח וגורמות למשתמשים להרגיש שבעים. הוא מסביר כיצד הטכנולוגיה הזו עלולה לטלטל את תעשיית המזון וההסעדה שנבנתה על דחפים. למתעניינים בהצטלבות של רפואה, כלכלה והתנהגות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- סקרים מסוף 2025: כ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות ההרזיה, וההערכה שעד 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת ביותר
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר יובל דרור בוחן את תרופות כמו Ozempic ו-Wegovy, שמשנות את השיחה בין הלבלב למוח וגורמות למשתמשים להרגיש שבעים. הוא מסביר כיצד הטכנולוגיה הזו עלולה לטלטל את תעשיית המזון וההסעדה שנבנתה על דחפים. למתעניינים בהצטלבות של רפואה, כלכלה והתנהגות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סקרים מסוף 2025: כ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות ההרזיה, וההערכה שעד 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת ביותר
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.